שם האגודה                       :    קיבוץ רמת-יוחנן.

תאריך הישיבה                   :    24/09/2009

מספר חברי ועד ההנהלה      :    14

שמות המשתתפים בישיבה    :    אליעזר גוטמן, איציק אדרי, לינט חורש, אבנר אחיטוב, נתי אבן-דר,  יוסי

                                           זמיר,  אלישע שלם,  גלעד צוקרמן, עדנה לקח,  תלמה עזריאלי, נעמה

                                            בלושטיין, אילנה קרוא,  רון מור. 

 חסרים                         :   יהודית אפרת.

 

על סדר היום:

1. נסיעות ברכבים פרטים בכביש 6 - מוזמן אייל ברבר.

2. בקשת שמשון רובינסון ללימודים - מוזמן שמשון רובינסון.

3. ביטוח מושלם לצעירים בקיבוץ.

4. רענון תקנון קרן השתלמות.

5. שונות.

 

החלטות:

1.     הקיבוץ לא יזכה חברים הנוסעים ברכבם הפרטי בכביש 6.

2.     לימודי שמשון רובינסון – הוחלט שצוות מצומצם ישב עם שמשון לפני קבלת החלטה על יציאתו ללימודים.

 

3.     ביטוח מושלם לצעירים - הוחלט לבטח את כל הבנים משלב של שנה לאחר השחרור מהצבא ועד סיום מסלול צעירים. (עד גיל 18 נהנים מביטוח מושלם כל הבנים  מעצם היותם צאצאים לחברים מבוטחים, מעל גיל 30 אנו מבטחים את כל החברים). בנים הנמצאים במעמד במבחי"ם או בשנות קשר מחוץ לקיבוץ - יחוייבו בתקציבם האישי בסכום שבו הקיבוץ מבטח אותם.                                                                  

     בנים המסיימים את מסלול הצעירים - יופסק הביטוח בגינם, אלא  אם יתחילו תהליך קבלה

     לחברות.

בנים הנמצאים במעמד סטודנטים  ברדיוס או מחוץ לרדיוס - לא יחויבו בתשלום.

בנים שירצו לצאת מההסדר - לא יוכלו לחזור על חשבון הקיבוץ עד לסיום מסלול הצעירים.                                                                                                                         עם כל בן - ייחתם הסדר תשלומי הביטוח מול  הקיבוץ.

תוספת העלות המשוערת בגין כ - 90  בנים:  כ - 35,000 ₪ בשנה.

 

4.     אושר תקנון "הסדר קרנות השתלמות".

"הסדר קרנות השתלמות"  מצורף בהמשך העלון (השינויים/תוספות מההסדר הישן מופיעים בהבלטה). 

 

                                                                                                    רשם,

אליעזר גוטמן.

 

הסדר קרנות השתלמות 

 

התקבל בישיבת מזכירות ופורסם בעלון 28/3/2003

הצעה חדשה שהתקבלה בישיבת מזכירות ב - 24.09.2009

1.     הגדרות

     "קרן השתלמות" - קרן השתלמות, קופת גמל או קרן אחרת לחסכון לא פנסיוני לפי קביעת      הקיבוץ, העונה לדרישות הקבועות בפקודת מס הכנסה לעניין מתן הטבות מס.                  "הוועדה"  -  וועדה שבראשה עומד הגזבר ושתכלול את מנהל מש"א, מרכז משק צרכני,           אחראי/ת תקציבי חברים ואחראי/ת על קרנות ההשתלמות.

     "חבר"               -  חבר קיבוץ רמת יוחנן.

     "עבודה"            -  עבודה שאושרה ע"י מש"א.

     "גורם חיצוני"      -  כל מי שאינו הקיבוץ או החבר.

 

2.     הקמת הקרן

2.1  הקיבוץ יפקיד בקרן השתלמות עבור חבריו הזכאים סכומים חודשיים כפי שיקבע  מעת    לעת ע"י מוסדות הקיבוץ.

2.2       החבר יבחר את המסלול בו תופקד הקרן מתוך אפשרויות שניתנות ע"י הוועדה.

2.3   זכויות החבר בקרן הן אישיות ופרטיות ואינן נכללות ברכוש המשותף או ברכוש   הקיבוץ. החבר יהיה זכאי למשוך מהקרן את הסכומים המגיעים לו על פי תקנון           הקרן.

3.     זכאות

3.1   זכאי להפקדה על שמו בקרן השתלמות כל מי שהוא חבר הקיבוץ בכפוף לאמור

   בסעיף 4 להלן.

3.2   לגבי חברים שמעל גיל 70, תיעשה ההפקדה באופן שוטף לתקציבו האישי או    לקרן השתלמות לפי החלטת החבר.

 

4.     העדר או הפסקת זכאות

4.1   זכאות אינה מתקיימת או נפסקת בכל אחד מן המקרים הבאים כל עוד חלה סיבת המניעה.

4.1.1    החבר הוא בגיל בו חלה עליו חובת עבודה על פי החלטות הקיבוץ ועל פי הודעת מש"א לוועדה הוא נמצא במצב של "אי עבודה".

4.1.2    החבר יצא לחופשה מיוחדת (מעבר לחופשה הרגילה המגיעה לו).

4.1.3    החבר נמצא במעמד של סטודנט במסגרת תקנון צעירים.

4.1.4    החבר הוא "עובד חוץ" (שכיר או עצמאי) כהגדרתו ע"י הקיבוץ, ומופקדים על שמו כספים בקרן השתלמות ע"י גורם חיצוני בסכום השווה או עולה על סכום ההפקדה מטעם הקיבוץ. אם הסכום המופקד עבור החבר על ידי גורם חיצוני נמוך מן הסכום הנהוג בקיבוץ באותה עת, יפקיד הקיבוץ בגין החבר את ההפרש.

4.1.5    החבר הוא עובד חוץ שאינו מעביר למש"א תלוש שכר חודשי או לא העביר טופס 106 שנתי ודו"ח שנתי לעמית בקרן ההשתלמות או אינו מעביר לקיבוץ את מלוא הכנסתו לעבודה.

4.1.6    חברותו של החבר נפסקה או פקעה מכל סיבה שהיא.

 

5.     חבר עובד חוץ – השתלמות בפועל

הראה החבר להנחת דעתה של מש"א, שסכומים המופקדים עבורו על ידי גורם חיצוני, משמשים באופן ענייני ואמיתי לצורך השתלמות מטעם מקום העבודה או מועברים לקיבוץ לצורך מימון ההשתלמות הנדרשת ע"י מקום העבודה, יהיה החבר זכאי לביצוע ההפקדות מטעם הקיבוץ בניכוי היתרה, אם יש כזו, שהופקדה עבורו על ידי הגורם החיצוני ולא שימשה להשתלמות בפועל כנ"ל.

הסדר זה יהיה בהתאם ובכפוף לנספחים שעליהם חתם החבר והמחייבים הגשת דוחות וניירות לפי המצ"ב.

 

6.     דין כספים שהופקדו לזכות החבר בקרן השתלמות על ידי גורם חיצוני

6.1         החבר חייב למסור למנהל מש"א פרטים מלאים לגבי כל הפקדה לקרן השתלמות      שנעשתה לזכותו על ידי גורם חיצוני, כולל הדו"ח השנתי לעמית בקרן.

6.2     מי שאינו מעביר לקיבוץ טופס 106 ואת הדו"ח השנתי לעמית בקרן, חזקה היא      שהמעביד מפריש עבורו לקרן השתלמות סכומים חודשיים  בשיעור המרבי                    המוכר על פי תקנות מס הכנסה (חלק העובד פלוס המעביד).

6.3     החבר חייב למסור לקיבוץ את כל הכספים שנצברו לזכותו בקרן השתלמות בגין      הפקדה על ידי גורם חיצוני בעת שניתן לקבלם.

6.4     הקיבוץ יהיה רשאי לקזז כנגד כל זכות בקרן השתלמות שיש לחבר ולא נמסרה       לקיבוץ ואשר נצברה מהפקדות על ידי גורם חיצוני, כל זכות שיש לחבר         בקיבוץ, כולל לפי תקנון זה.

 

7.     הטבות מס הכנסה

7.1          הטבות מס הכנסה בגין הפקדת הקבוץ בקרן השתלמות עבור חבריו, שייכות          לקיבוץ ולא יועברו לחברים.

7.2         החבר זכאי להפקיד בקרן באופן פרטי סכומים נוספים מעבר למה שהופקד על         ידי הקיבוץ. אם הפקדת הקיבוץ נופלת מן התקרה המזכה בהטבות מס והחבר           הפקיד באופן פרטי כספים נוספים, יהיה החבר זכאי להטבת המס, אם תהיה כזו,        לגבי ההפקדה הנוספת.

 

8.     סמכויות הוועדה

הוועדה תהיה מוסמכת לדון ולהחליט בכל העניינים הקשורים והנובעים מתקנון זה. על החלטות הוועדה ניתן יהיה לערער למזכירות.

 

 

שם האגודה                        :    קיבוץ רמת-יוחנן.

תאריך הישיבה                   :    01/10/2009

מספר חברי ועד ההנהלה      :    14

שמות המשתתפים בישיבה   :  אליעזר גוטמן, איציק אדרי, לינט חורש, אבנר אחיטוב, נתי אבן-                                  דר,  יוסי זמיר,  אלישע שלם,  גלעד צוקרמן, עדנה לקח,  יהודית                                 אפרת, תלמה עזריאלי, נעמה בלושטיין, אילנה קרוא.

חסרים                            :   רון מור,     

שמות המשתתפים מוועדת תכנון :  בועז שהם, יורם יבור, אופיר מרציאנו, רוני פלד, ניר שגיא.

חסרים                                    :  מיכל רימון, גדי רוסלנדר.

 

חברים השותפים לשתי הוועדות: איציק אדרי, אבנר אחיטוב, אליעזר גוטמן.

על סדר היום:

1.     ערעור דיירי שכונת המרכז בעניין בניית שכונת הדס מרכז.

החלטות:

5.     המזכירות וועדת תכנון קיבלו החלטה משותפת – שלא לקבל את ערעור הדיירים.

 

                                                                                          רשם, אליעזר גוטמן

תוספת מחוץ לפרוטוקול:

לישיבה התכנסו חברי המזכירות ו-ועדת תכנון עם הדיירים המערערים והדיירים המיועדים.

בתחילת הישיבה ניתנה סקירה על התוכניות מוועדת תכנון ובהמשך הציגו המערערים את טיעוניהם  אשר נגעו בשתי נקודות עיקריות: הרצון לשמר את מרכז הקיבוץ כערך מורשת ונושא גובה הבתים (המיועדים) אשר ישנה את אופי האזור.  בהמשך – הציגו הדיירים המיועדים את עמדתם התומכת בבנייה מיידית ללא עיכובים בשטח המיועד.

לאחר שלב "העדויות" נשארו שני הפורומים (מזכירות ותכנון) לדיון ארוך, רציני ומעמיק  שבסופו התקבלה החלטה משותפת.

חשוב לציין שהישיבה התנהלה ללא הפרעות ותוך מתן כבוד והערכה לכל צד מהטוענים.

 

 

 

 

דברים שנאמרו ליד הקבר -

 

איך אפשר להיפרד מאמא?, או לסכם את מה שהיא בשבילי,  בשבילנו, בכמה מילים ?

אולי אתחיל בכך שבכל מקום שאני מספרת שאני מקבוץ, וגדלתי בלינה משותפת, ומיד בודקים כמה נורא זה היה, ולא שזה היה טוב, אבל מה שבכל זאת הפך את הגדילה שלי בלינה המשותפת לחוויה משפחתית ואפשרית, עם הורים משמעותיים ונוכחים, זאת אמא.

אמא, שגם אם לפעמים זה מאוד הציק לי, הגיעה כל בוקר, כולל י'ב, להגיד לי בוקר טוב, כל בוקר 18 שנים, לי ולכל אחיותיי ואחי.

אמא, שכשהיינו תינוקות, נתנה הנחייה לכל שומרות הלילה שבנו לא נוגעים אלא קוראים לה, ובמשך שנים קמה פעם אחר פעם בלילה, כדי שלא נפגוש אף פעם פרצוף חדש בלילה.

בעצם, אני חושבת שמהות המושג אמא, הוא את. אמא שתמיד היה ברור שאנחנו במקום הראשון, אמא שאני לעולם לא אוכל, ואולי גם לא ארצה, להיות כזאת אמא. אולי כי לא ניחנתי ביכולת שלך לשים את עצמך בצד למעננו, לתת לנו את כל הבמה, באמת ובתמים להאמין שכל מה שאנחנו עושים הוא הכי נפלא בעולם.

 

יש לנו ביטוי במשפחה "רקדת הכי יפה מכולם", ואנחנו צוחקות, כי אמא תמיד אמרה לנו שרקדנו / ציירנו / הופענו וכד' הכי יפה מכולם. אנחנו צוחקות, אבל בשביל אמא באמת היינו הכי.

אני חושבת שלהביא הישג לאבא היה קשה יותר, כי באמת היה צריך להשיג משהו משמעותי, גם אמא כמובן הייתה גאה ושמחה בכל הישג, אבל היא הייתה גאה ושמחה בנו גם בלי ההישגים.

וזאת אולי הקבלה הכי נפלאה בעולם שקיבלנו ממך, המקום הכי אוטומטי, הכי מובן מאליו, שרק אמא ורק אמא כמוך מסוגלת להעניק.

ועכשיו כשאת אמא אינך, אין כבר מישהו בעולם שידע תמיד שאני הכי נפלאה בעולם.

 

בתקופה האחרונה לא פעם כעסתי עלייך, כעסתי עליך שאת מזקינה לי, שאת לא נשארת כפי שאת היית. לא רציתי לראות אותך משתנה, מאבדת יכולות, מתרחקת. סירבתי להשלים שאת נחלשת, לעיתים חסרת אונים, נזקקת לעזרה לא פעם. רציתי שתישארי אמא שלי, כמו שהיית תמיד.

דווקא בחודשיים שלושה האחרונים, שבהם ליווינו אותך בכמה אשפוזים, ראיתי, בתוך כל החולי, החולשה וחוסר האונים, עד כמה את חזקה, לא מוותרת לעצמך, עדינה, מתחשבת, לא מעזה להכביד, מודעת להכל, עסוקה בנו בכל הכאב שלך. דווקא בכל התפאורה הכל כך קש, לא פעם ראיתי אותך במלוא האנושיות שבך.

 

והיית אמא כל כך אנושית, כל כך עדינה ומנסה לא להכביד, לא לתפוס מקום, ואם זאת כל כך ברורה, נוכחת ומשמעותית בחיינו. אמא שעם כל הצניעות שלך, הצלחת את כולנו לשלוח קדימה, ולמרות שהמעטת ביכולותיך שלך עצמך, הצלחת לגדל אותנו מאמינים בעצמנו ובטוחים בכוחותינו.

לא תמיד היה לך קל בחיים, לא היה לך פשוט לחיות בקבוץ, ובכל זאת חיית כחברת הקבוץ הנאמנה ביותר. כל חייך עבדת בחריצות מופלאה, כל עבודה הייתה בשבילך העבודה החשובה ביותר, ואסור להרפות לרגע, כך כמורה, כמטפלת, כאקונומית, כמרכזת חינוך, כמרכזת מחסן בגדים, וכך גם כשחלקת בגדים עד יומך האחרון. כי אם יום אחד לא תלכי, מה יהיה? מי יפתח את המחסן, ומה יהיה עם כל אלה שמגיעים מוקדם ?

 

ובצד העבודה, תמיד עם עשייה נוספת, עם מחסן תחפושות, עם התפירה להצגות, עם התנדבויות ועזרה שמעולם כמובן לא דברת עליה. עם כישרונותייך המופלאים, תמיד רוקמת, תופרת, יוצרת. הכורסה שלך ריקה, אמא, אבל הבית כל כך מלא בתמונותייך, כל כך מלא בך.

 

את ואבא יצרתם זוגיות משלימה שעד שאבא הלך מאיתנו, אולי לא הבנו עד כמה. אבא היה שר החוץ ואת שר הפנים, אבא יצר קשרים בכל מקום, אסף חברים, ואת נחבאת אל הכלים. לכאורה הייתם כל כך שונים. ידענו כבר שאבא לא יכול בלעדייך, אבל עד כמה לך היה קשה בלעדיו, למדנו בשנים האחרונות. כשאבא נעלם, הלכת והסתגרת, לא רצית ללכת ביום שישי לקבלת שבת בלעדיו, לא רצית ללכת לשום חג ואירוע בלעדיו. המשכת לחיות, התחשבת בנו, ידעת שלא נרשה לך לוותר, אבל היה לך קשה, הרגשת לבד.

 

את שלא רצית להכביד עלינו, שכל פעם אמרת שוב ושוב תודה, על מה? את אמא שלנו, זה הכי מובן בעולם, בחרת למות כשכולנו, פרט לשי, לידך, כדי לא להפריע לנו בשום דבר, כדי לא להביא אותנו במיוחד. אולי בעצם אם זה היה תלוי בך, היית בוחרת למות לבד בבית, כדי לא להעיק בכלל, ואולי רצית לחסוך לנו את הכאב הנוראי של למצוא אותך בבית.

ובעצם אני חושבת, שאת, כאמא הכי מסורה, הכי מתחשבת, בחרת למות לידנו כדי לתת לנו את הזכות להיות לידך עם נשמת אפך האחרונה, שלא נדע על כך מראש, כדי לחסוך לנו את הכאב שבידיעה, לתת לנו לראות שלא התייסרת לפני המוות, לחסוך לנו את רגשות האשם באם היית מתה לבד בבית. הלכת מאיתנו, כשהרגשת שכוחותיך עוזבים אותך, רגע לפני שתאבדי את עצמאותך ותזדקקי לעזרה, רגע לפני שתתחילי להכביד.

אני כל כך אוהבת אותך , אמא, וכל כך לא מסוגלת להיפרד ממך.

 

כשקמתי הבוקר, פתאום חשבתי שבדיוק לפני שנה, ב- 28.9, עלינו בפעם הראשונה, אחרי 70 שנה, לקבר של אביך, דב בורקה גולדין, שנהרג בהיותך בת ארבע. בדקתי שוב את התאריך באינטרנט ומצאתי שהוא נהרג ב- 18.9, אבל את אמרת לי ב-28.9. כך שבשבילך זה היה יום השנה שלו. את, כבת יחידה, ששנים לא שיתפת אותנו בכאב היתמות שלך, שמרת לבד, בתוך ליבך את זכרו, עכשיו סדרת  שבמותך, יהיה מי שימשיך לזכור במקומך ויחד איתך.

נרית.

 

 

סבתא יעל

כשאני חושבת על סבתא שלי צצים בי זיכרונות  טובים.

סבתא הייתה כל  שנה  תופרת לי תחפושת חדשה ומיוחדת לפורים.

לפעמים סבתא הייתה אומרת לי לחשוב על תמונה ואז היא הייתה רוקמת לפי מה שאני אמרתי.

כל חג ויום הולדת הייתה קונה מתנות לכולם.

ועוזרת לי בשעורי הבית שנתנו לי.

סבתא הייתה מאוד צנועה ומיוחדת. עזרה להרבה אנשים ובזמן האחרון עזרו גם לה קצת יותר.

אצל סבתא בבית אף פעם לא היה משעמם, תמיד היו הרבה נכדים ביחד ואפשר היה לשחק ולהשתולל.

והדבר הכי מתוק, כל יום שישי אחרי ארוחת הערב כל המשפחה המורחבת הייתה הולכת לסבתא לאכול גלידה, לשחק ולדבר.

היא הייתה הסבתא היחידה שלי ואני עדיין לא מאמינה שזה קרה, אני עדיין חושבת שאת כאן בינינו.

                                                                                               שחף נכדתך

 

 

פרידה.

יעל איננה, כמו אתרוג של חג מרופד בצמר רך, אספה אליה את יקיריה ועזבה את העולם.

לילה בא אל העולם, עם יום וחברים רבים הגיעו להיפרד וגם אני שם.

מטפס לאיטי על צמרת עץ חיי בורר בתוכה ענפים טובים להתיישב, להישען, מתיישב על ענף הילדות הנסער ונישען, לא בודק,יהיה בסדר,רק מסתכל בכל מסביב.

לקחת אותנו מהגן, מתרגשים, נסערים כמו בועות סבון, קלים, נפוחים לרגע ונרגעים, כמו קצף של ים מתעופפים ונחים. לאט בקצב משיכת עגלת האוכל הכחולה, הרגעת,עיצבת,חינכת ואנחנו כן, נרגענו התבגרנו.

הייתי מביט אליך מעלה פוגש את העיניים, תמיד מביטות למטה, רגועות,שקטות בלי הרבה מילים שמלוות אותן. ואז קצת גבהנו והעיניים התקרבו וגדלו. אחר כך - עוד כמה דברים קרו בצמרת בערך בסדר הזה.

גבהנו- העיניים שלך פתאום הופיעו ממש ממול, אחרות, עצובות,קצת בוהות אבל חמות וחרוצות.

הקבוצה של עמית זכתה באליפות ההקפות והדודס.

אלי נהייה אלוף הגולות.

רני למד לעשות סלטות בבריכה והלך לקורס טיס, כדי לתפוס מקום לנועם שיבוא שנה אחריו, יתיישב מאחוריו במטוס ושניהם יוכלו לרחף בשמים ולשיר משירי מתתיהו שלם.

אחרים לבשו מדים והתפזרו בים וביבשה, קצינים וקצינות, לוחמים, נוער לתפארת.

היינו אז באים לשישי שבת לאחוזה המתפתחת שאסמי החיטה שלה מזמן התמלאו גרגרי פלסטיק, וגם בבנק הלך ונהייה קצת צפוף בחשבון... ואת, מרחוק, בשבילים, מחפשת אותנו, בעיניים, לראות, להבין, להתחזק, לחזק אותנו, אותך? דואגת, גאה, מתפללת תפילה אזרחית לטוב, אוהבת? לא ידעתי את זה אז, אבל עכשיו במרומי הצמרת משהו זז, מתגלה, פועם, פתאום מובן, זאת הייתה אהבה.

כאן בצמרת מסביב עלים של פגישות מהירות על השביל, במחסן, שאלה חטופה לשלומי והעיניים, אך העיניים, עכשיו כבר מותר, תמיד סיפרו לי הכל, פשוטות, טהורות, בלי פוזה, רק תדע שאתה חשוב, שאני דואגת לך.

אח"כ סיימנו, איש איש בזמנו וחזרנו חלקנו לאחוזה, מתייצבים מאחרי מחרשה או אקסטרודר ואת שוב בעיניים שקטות, מיושבות, חרוצות בטוחות במעשיהן, ממשיכה ודואגת פה ושם עוצרת, שואלת: איך הולך? צריך משהו? גאה בילדי השיתוף שגידלת, רופאים, אחיות, טייסים, מסגרים, מהנדסים , מורים, הורים, כולם הורים, וואו איך היית אז מודאגת.

ואז גם אני יצאתי מהאחוזה, לא זוכר שדברתי איתך על זה, והחגים הפכו להיות ביקורי משפחה וגם חיפוש סמוי מרחוק, אחריך. ראיתי שהופיעו אי משם קלנוע ומראה שמתחיל להשתנות ועוד עצב בעיניים שאולי היה שם תמיד אבל לא הבנתי שהוא שם ושהוא הולך ועוטף ועוטף ועוטף, אותך...אותי.

חושך עכשיו בצמרת, לילה ירד וסהר צעיר וסלוח של אחרי כיפורים, מצייר על לוח כהה קו עדין ונקי, מחביא כוכבים קטנים באור לבן כטלית ועוזב, כמו בועות סבון, כמו קצף של ים, ואת אי שם, חדשה, בגן עדן, זה ברור.

ראי, שם מחכים ילדים צעירים,שובבים, בלילות יתגנבו אל תפוחי החיים והדעת, בימים יפגשו נערים, נערות, טייסים, לוחמי ים ויבשה, ממש כמונו, גשי אליהם, מזלם כה גדול, כי הגיעה אליהם היום מטפלת.

היי שלום, יעל המטפלת שלי.

חיימקה זבולון.

 

יורם יבור

התקדמות תכנית המתאר

לפני כחודש צלחנו משוכה נוספת באישור תכנית המתאר החדשה לקבוץ. בישיבת הועדה המחוזית לתכנון ובנייה אושרה התכנית שלנו להפקדה. כזכור תכנית המתאר החדשה, מרכזת בתוכה את כל זכויות הבנייה שמותרות לנו על פי החלטות המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הנקראת תמ"א 35. הזכויות כוללות 400 יחידות דיור, שכל אחת מהן היא על מגרש של 350 מ"ר. הווה אומר שניתן לנו תוספת של 180 יחידות דיור לקיימות היום. בנוסף, (ולא פחות חשוב) הרחבת השטח לתעשייה ל- 86 דונם. זאת לעומת41 דונם של שטח פלרם הנוכחי. התכנית מגדירה אזורי חנייה לרכב, מבני ציבור, מבנים ועצים לשימור, דרכים, שטחים פתוחים, שטחי נוי, מבני משק, בית עלמין, ודירות לצעירים (100 יחידות הדיור הקיימות בגודל שאינו עולה על 55 מ"ר).

 

כהקדמה לדיון בתכנית שלנו, דנה הוועדה המחוזית בתכנית האב לגוש זבולון ואישרה גם אותה. תוכנית זו הוכנה על ידי המועצה האזורית בתאום בשיתוף שלושת הקיבוצים, חוות הצופים, וגורמי תכנון מקצועיים. תכנית האב לגוש זבולון מתייחסת לשלושת קיבוצי הגוש כיחידה אחת ומגדירה אזורים נפרדים לבניית מגורים, לתעשייה, לדרכים, למבני משק, למוסד חינוכי, למרכז קהילתי ועוד. תכנית זו משמשת כגבולות גזרה לתכניות של כל אחד מהקיבוצים, ודואגת מבחינה תכנונית לשמירת המרקם הירוק והכפרי במרחב שלנו.

 

ההחלטה להפקדה למרות חשיבותה, הינה רק עוד שלב בדרך לאישור הסופי הנקרא מתן תוקף. עדיין עלינו לעבור משוכות נוספות, כגון מסמכי הועדה המחוזית, אישורי מוסדות: משרדי התחבורה, הבריאות, איכות הסביבה, מנהל מקרקעי ישראל, הועדה לשמירת קרקע חקלאית ועוד. אנחנו לוחצים כמיטב יכולתנו, אך כאן חוגגת הבירוקרטיה ולעיתים כתיבת מסמך של כמה שורות נמשך שבועות. יש להניח שבמהלך 2010  נזכה בקבלת מתן תוקף לתכנית.  באיזה חודש זה יקרה תלוי כאמור בבירוקרטיה.

 

תכנית המתאר החדשה, היא מהפעולות החשובות ביותר שנעשו בשנים האחרונות. היא מגלמת בתוכה זכויות רבות שכיום אינן בידינו, ומשנה לשנה קשה יותר להשיגן. על כן נתאזר בסבלנות ונקווה כי במהלך השנה הבאה, נברך על המוגמר.

                         

 

 

 

 

 

 

 

מועד התרמת הדם –  19.10.2009

 

בגיליון 'ברמה' בשבוע שעבר הודעתי על התרמת הדם הקרובה ולא ציינתי תאריך ומיקום, אז

הנה הפרטים:  ניידת התרמת הדם תגיע אלינו ביום ב' 19.10.2009 בשעה  10:30 , תתמקם

במועדון לחבר ותקבל בברכה את התורמים.  פעילות ההתרמה תימשך עד שעה  16:30,

אבל מומלץ לא לחכות לרגע האחרון.  בהזדמנות זו אציין שההתנדבות לתרום דם אצלנו זוכה

להערכה רבה במד"א, ולפני מספר חודשים רמת יוחנן קיבלה ממד"א תעודת הוקרה על כך

(היתה על לוח המודעות בלובי).

                                                                                אמציה כרמון

                 הַסְּלִיק

 

עֵת בָּאָרֶץ שָׁלְטָה אַלְבִּיוֹן

וּבֵין עַרְבִים לִיהוּדִים "שָׁמְרָה עַל שִׁוְיוֹן",

כְּנוּפְיוֹת פּוֹרְעִים הִרְבּוּ לְהַזִּיק

לַיְּהוּדִים נֶשֶׁק לֹא נִתַּן לְהַחְזִיק.

 

הָיָה זֶה הֶכְרֵחַ לֹא יְגֻנֶּה

לְיוֹם פְּקֻדָּה לְהָכִין מַעֲנֶה,

אָז כֵּלִים מִכָּל קֹטֶר סוּג וּמְדִינָה

נִרְכְּשׁוּ הֻבְרְחוּ לְלֹא הַבְחָנָה.

 

בִּזְכוּת כַּמָּה חַבֵיירִים שׁוֹמְרֵי סוֹד

עַל תִּלּוֹ בָּרָמָה יוֹסִיף הַסְּלִיק לַעֲמוֹֹד,

הַכֵּלִים שֶׁהֵגֵנּוּ אֵי אָז עַל הַיִּשּׁוּב

אֶל הַסְּלִיק הוּא בֵּיתָם זָכוּ סוֹף סוֹף לָשׁוּב.

 

וְכָךְ בִּשְׁנַת הַשִּׁשִּׁים וְאַחַת לַמְּדִינָה

הָייתָה גַּם לַסְּלִיק שֶׁלָּנוּ עֶדְנָה.

 

09\ 10\ 3    ראובן עזר

 

אודי פלד

סימפונית הזרזירים

בכיתה ג' התחלנו ללמוד לנגן בחלילית. על פי עקרון החינוך השוויוני, קיבלנו כולנו חליליות חדשות. גם רוני שאוזניו היו סתומות תמיד בשעווה והיה חצי חירש. גבי "זימרי", המורה לזמרה, לימד אותנו תווים. כל אחד היה צריך לסתום באצבעותיו את החורים הנכונים ולהפיק את התו שהתבקש לנגן. כולם הצליחו, חוץ מבוקו שלא הצליח להפיק שום צליל משום ששכך את שרביט הניקוי בתוך החלילית.

גבי כתב על הלוח סולמות עולים ויורדים במפתח סול, ואנחנו היינו צריכים להעתיק אותם לתוך מחברת מיוחדת שבה כבר היו מודפסות השורות הצפופות המיועדות לכתיבת התווים.

גבי עבר בין השולחנות והתבונן בעבודתנו השקדנית. יום אחד הבחין על מכתבתו של מויש'לה גרטל בדף בודד שנתלש מהמחברת. גבי כבר חשב לנזוף בתלמיד המשחית, אבל כאשר התבונן בדף נעתקה נשימתו. על הנייר, לכל ארכו ורחבו, היו רשומים תווים צפופים, ודווקא לא אלה שרשם המורה על הלוח. "מי רשם את התווים האלה?" שאל גבי. "אני", השיב גרטל בנחת. "ממי לקחת אותם". "מאף אחד".

"אתה יכול לחלל את התווים שכתבת?" שאל גבי בחוסר אמון מופגן. "לא", השיב גרטל באדישות. גבי נטל את החלילית שהייתה מונחת על המכתבה והחל מנגן את המנגינה הרשומה על הנייר. כולנו זקפנו את אוזנינו בתמיהה. זו הייתה מנגינה יפה ומאוד מוזרה. "יצירה מעניינת" אמר גבי, אני רוצה לדעת איך כתבת את זה. גרטל כיווץ את גבות עיניו בעיקשות וכבש את פניו במשטח השולחן.

 

עכשיו אני חייב לתת מספר מילות הסבר. גרטל היה נער מאוד חביב ומקובל, בעיקר על הבנות. הוא היה ספורטאי מצטיין, למרות שלא היה חרוץ במיוחד. יוסף טלקי, המאמן הלאומי שרגז על עצלותו עקץ אותו: "משה, אם תתמיד ותשחה הרבה שנים – תהיה שחיין וותיק". מאידך, למרות שפרידקה, אימו, שרה במקהלת הקיבוץ, מעולם לא הראה גרטל כישורים מוסיקליים מיוחדים. כשחזרנו לבית-הילדים שאלתי אותו: "אז איך בכל-זאת?"  "באמת אני כתבתי", התעקש גרטל. "אבל איך?" "בוא איתי לרפת", ענה. אז הלכנו לרפת. התבוננתי בפרות שהיו רובצות על הקש החום. פה ושם עלה קול גאייה. "רשמת את הקולות של הפרות?" במקום תשובה הניף גרטל את זרועו לשמיים. עקבתי וראיתי על רקע התכלת עדה גדולה של זרזירים יושבת על חוטי החשמל הצפופים שהיו מתוחים בין עמודי העץ הישנים. עכשיו גם יכולתי לשמוע את המולת ציוצם. "אז זו השירה של הזרזירים!" אמרתי, "אבל איך אתה יודע לרשום את שירתם בתווים?" גרטל הניע ראשו בשלילה, "אני לא שומע כלום" אמר, "האוזניים שלי סתומות מהשחייה, אבל תראה איך הם יושבים על החוטים".

גרטל הוציא מכיסו דף תווים מקומט והחל רושם על הקווים נקודות שחורות. "אתה רואה" אמר, "אני רק מעתיק".  

סוף דבר – להקות הזרזירים פרחו להן וגרטל לא נהיה קומפוזיטור. לעומת זאת, דווקא בניגוד לתחזיותיו של טלקי, הוא הפך אלוף הארץ בכל משחי החתירה.

 

הפיוּט שלי    /  עפרה

 

שמע אוֹתי, אתה אלוֹהה

גם אם לא אצעק

שמע אוֹתי, שם גבוהה

תראה – שגם אֵצְדָק.

 

אמנם שנוֹתיי מעל שבעים

ומרגישה פּחוֹת,

אך פּה, בחלד, רעבים –

החצי לפחוֹת.

 

יש ילדים בלי אמהוֹת

ואין להם מושיע

יש "ניצולים" – ללא דמעוֹת

ומה להם תציע?

 

כל היקוּם, רק מלחמוֹת,

האלימוּת בשטח

ישנה קנאה וּנקמוֹת

כאן, לא חיים לבטח.

 

יש אוֹקיינוּסים סביב

ואניות שַטוֹת

נחלים זוֹרמים רק בּאביב

אך, מים אין לשתות !

 

שמע אוֹתי אתה אלוֹהה

וגם, אם לא אצעק

שמע אוֹתי שם גבוֹהה

תראה, שגם אצדָק –

 

 

הן אתה – הכּוֹל יכוֹל

דאגתָ לעמנוּ,

ידעתָ לצָדיק לגמוֹל,

שמעת את קולנו.

 

איכה תשלים עם הוֹנאוֹת

וּפשע בּכל רגע?

חסיד, הוֹלך על בהונות

לבל ידבּק בּנגע !

 

יש רב תחלוּאים וצער

כּיצד? ריבּוֹן עוֹלם ...

הייתכן שהמטיף בשער

יוּשתק ואף יוּחרם?

 

ואנוּ, רעיך השותקים

ממלמלים תפילה

את מתינוּ מבכִּים

ומקשיבים – תחילה.

אז שמע אוֹתי אתה אלוֹהה

בִּמלוא כּוֹחי אצעק

 

לַמדנוּ אהבה! כמוה

אף פעם לא תיסדק!

 

ספט' 09

 

מזל טוב

 

 לתמי ויהב קוזצ'י להולדת הבת – אלה-אסתר

לסבים - קרול והלל  מלמד - להולדת הנכדה

ולכל בני המשפחה.