שנה טובה,

זו הייתה בהחלט שנה מיוחדת.  בשפת העם – שיחקנו אותה.

בכלכלה- הצלחנו לעבור את שיא המיתון, שכנראה מאחורינו בזכות אנשים רבים, טובים, מוכשרים ורציניים מתוכנו.

בפלר"ם הצלחנו להתגבר, בזכות מנהלים ועובדים מוכשרים, ולחזור ולהעלות את ערך המנייה  שהייתה שווה בשיא המיתון 500 אג' לשווי 1,450 אג' למניה.  בחקלאות שוב מציגים שיאים חדשים. ההצלחות הכלכליות הן תוצאה של הרבה מאוד פעולות מוצלחות. זה לא מקרה או נס, זו תוצאה של קבלת החלטות נכונות, של הירתמות עד אחרון העובדים, ובעיקר השילוב והאחריות משותפת.

בהוצאות הקהילתיות ידענו להתכווץ, כל אחד "שילם" את חלקו: אם בחדר האוכל, בחינוך, בחשמל, הוצאות המים וגם בתקציב האישי. קיבלנו החלטות פה-אחד באסיפה – קיצצנו "בבשר-החי". בפועל יצא שהצלחנו קצת יותר משחשבנו.  בתרבות שגם בתקציבה החלטנו לצמצם ראינו פעילות רציפה עם מספר הפקות פנימיות. וכמובן שכל החגים נחגגו – ראוי לציין את "חג השבועות" המיוחד.

בתשס"ט קיבלנו עשרה חברים וחברות חדשים, המשכנו לבנות וקינחנו עם שלוש לידות ביממה אחת.  כן - ירבו.

בשנה זו התחלנו תהליך בירור אמיתי ועמוק – לאן פנינו בעתיד? לפי דברי "זקני צפת" לא נעשה תהליך שכזה בתולדות היישוב, תהליך זה - אם לא יתבצע ברגישות הנדרשת – מסוגל לקרוע חברה. לרובנו נדמה שיש אמת אחת ושהיא מונחת אצל כל אחד בכיס, על האמת הזו יש המוכנים להילחם ויש כאלו המוכנים אפילו  "לשבור את הכלים".  להבנתי ועד כמה שאני מכיר את החוסן שלנו כקיבוץ/קהילה – אף מיעוט קיצוני לא יצליח לכפות את דעתו או לקחת את החוק לידיו. וכמו שאמרתי מספר פעמים, כולנו נתיישר עם ההכרעות !

בשנה הקרובה, נקבל החלטות שישפיעו על כולנו לשנים הקרובות, כולי תיקווה שתוך כדי התהליך החברתי, נדע לשמור על רעות וסולידריות, שנדע להקשיב ולא רק לשמוע כל איש את עצמו. שנמשיך לצבור הישגים, נכסים ושיאים. שנדע לפרגן על כל הטוב שיש לנו, שנדע לראות ולהעריך את האחר ואת המאמצים שכל אחד עושה בתחומו.

לחברינו בפזורה או בשנת חופשה, לילדינו בצבא ובשנת שירות ובכלל לכל העושים במלאכה בשבילנו  למעננו או לצידנו,  לכווווולנו -  שנה טובה, 

                                                                                       אליעזר גוטמן - מזכיר                                                              

בפתחה של שנה עברית חדשה אנו מסכמים בסיפוק חצי שנה אזרחית במשק הצרכני של רמת יוחנן.

הסיכום החצי שנתי של הענפים הקהילתיים מצביע על תרומתם היפה של רוב הענפים להצלחתנו הכלכלית ולמאמצי ההתייעלות שהחלטנו עליהם בתחילת השנה.

סך החיסכון של הענפים הצרכנים בחצי שנה ראשונה 2009 בהשוואה לחצי שנה ראשונה 2008 עומד על 2 מליון ₪. קצב שנתי של כ – 4  מליון ₪ אינו דבר של מה בכך. סך ההוצאה בגין חברים ירד ב – 3.5 מליון ₪. להישג זה כאמור שותפים החברים ומרבית הענפים הצרכניים ובמיוחד:

                         ענף המזון חסכון של       כ - 500 אלף ₪

                         ענף הרכב חסכון של       כ - 500 אלף ₪

                          מרפאת שיניים              כ -  110 אלף ₪

                          בית סיעוד                    כ -  190 אלף ₪ (עבר לרווח).

                         חינוך גיל רך חסכון של    כ -  131 אלף ₪

                         חינוך גיל בוגר חסכון של  כ - 167 אלף ₪

                         מכבסה חסכון של            כ - 70   אלף ₪

                         נוי צפון חסכון של           כ -  70  אלף ₪

                         תרבות וספורט חסכון של  כ -  171 אלף ₪

                         מזכירות חסכון של           כ -  280 אלף ₪

כמובן ישנם ענפים בהם ההוצאה עלתה במעט או נשארה זהה ל – 2008. בחלקם נצטרך להתאמץ יותר בהמשך.

בשורה התחתונה - עמדנו בתקציב המעודכן שקבענו ל – 2009.

התוצאות במגזר הצרכני בהחלט טובות ויחד עם ההתאוששות בפלרם והתאוששות של תיק הנכסים שלנו, התוצאה החצי שנתית משביעה מאד את רצוננו. בהחלט יש מקום לגאווה של כולנו.

יש להניח שכהנהלה נמצא את הדרך לוודא שפירות התייעלות זו וחלק מהרווחים יגיעו גם לתקציבי החברים.

בניין

הבניה נמשכת במלוא המרץ דיירי הדס מזרח נמצאים בשלבי בניה סופיים ובקרוב יתחילו לעבור לבתיהם החדשים. בתי "פינוי בינוי" גם הם מתקדמים יפה.

תכנון שכונת "הדס מרכז" בשלבי סיום סופיים ובקרוב נכריע סופית בנושא.

גם השיפוצים מתנהלים כסדרם. תכנון בית מוסדות הגיע לשלב הסופי ובקרוב תחל הבניה במקום, בסיועה הכספי של המועצה האזורית זבולון.

בין לבין גדרנו את גן רימון וגן שיבולת עפ"י דרישות משרד החינוך, שיפצנו את מגרש הכדורסל לבתי הילדים בסיוע המועצה האזורית זבולון, בשבועות הקרובים נשפץ את גן המשחקים ליד חדר האוכל, הוספנו דירות חדר למסיימי הי"ב ולחיילים שפצנו מדרכות, תחזקנו דירות ועוד...

מים

אנו עסוקים רבות במעקב אחרי צריכת המים של כלל הקבוץ.

בשנת 2010 אנו צפויים להיטל בצורת (תלוי כמה גשם ירד בחורף)

החלטנו בשלב זה לא להתקין מונים אבל אנו ממפים את שטחינו ונערכים מול רשות המים.

אולפן

קלטנו אולפן חדש עם מעל 40 תלמידים  החברה עושים רושם טוב.

אתר אינטרנט

צוות בראשותו של איתן שטייף יחד עם אופיר שהם ואודי פלד מטפל בהקמה ועיצוב אתר אינטרנט ראוי לקיבוצנו.

מי ייתן והשנה החדשה הבאה עלינו לטובה תיטיב עמנו, הלוואי שנדע ימים טובים של עשייה ברוכה, חברות, רעות, צמיחה, בריאות ופרנסה טובה לנו לילדינו לחיילנו לחברינו וחברותינו באשר הם.

          שנה טובה,

          איציק אדרי.

אז מה היה לנו?

א-ב של תשס"ט לסיכום השנה על פי מה שהתפרסם ב"ברמה" מראש השנה עד ראש השנה.

אם שכחנו דבר מה נא קבלו ההתנצלות – נשמח לתקן בגיליון יום כיפור...

א.

אבוקדו - 50 דונם נטיעות חדשות. מקום שני בשנה זו בין משקי מילופרי ביבול וברווח.

אוכלוסייה – מספר חברים: 384, מס הורים: 2, מס' ילדים: 215, מספר תושבים כולל בני זוג של חברים ובנים: 95, בני קיבוץ בעצמאות כלכלית הגרים בקיבוץ: 28 , ילדי תושבים: 15, חיילים, מחכים לגיוס ושנת שרות: 22 .

איכות הסביבה - הוצבו כלובים לקליטת בקבוקי פלסטיק למחזור. ילדי חברת הילדים בהדרכת מיכאל שגיא ייצרו וחילקו מתקני קומפוסט ביתיים, והעמידו שובכים לתנשמות למלחמה "ירוקה" בחולדות.

אוניברסיטת חורף - זו לנו השנה השנייה שבאמצע החורף, בחסות ועדת התרבות ובעידוד המזכירות מקיימים מסגרת של למידה בנושאים שונים בשעות הערב. התכנית ארכה כשבועיים הוגשו בה 15 הרצאות והשתתפו כ 150 חברים חלקם במספר הרצאות.

מחכים לשנה החדשה...

ארכיון בית החינוך- בינואר 2009 סיימנו לארגן את ארכיון בית החינוך "גוש זבולון" ולהעבירו לרמת יוחנן. הארכיון המתעד למעלה מ 60 שנות בית החינוך פתוח למתעניינים בשעות העבודה של ארכיון רמת יוחנן.

ב.

בחירת מרכז משק חדש - דניאל פרי סיים על פי בקשתו את התפקיד והעביר את השרביט לאיציק אדרי לא לפני שהתנהלו בחירות בהן היינו צריכים לבחור באחד מתוך שלושה.

ביטוח מושלם - השנה נסגרה העסקה מול קופת החולים הכללית. כולנו מבוטחים בבטוח המושלם. אחולינו לבריאות טובה ושלא נזדקק.. תודה לצוות שהוביל את המהלך לרווחת כולנו.

בית מוסדות - חזר לידיים נשיות... שירית ברבר מנהלת את הבית ואת מיטב הנוער המתמחה בשירות לציבור.

בצורת – מיעוט גשמים וירידת מפלס הכנרת לנקודה מסוכנת חייבו את המדינה ואת הקיבוץ בעקבותיה להטיל משטר מים. גזירות המים הביאו להפחתה רבה בשימוש במים לצרכי הנוי. הדשאים הצהובים הם רק אחד מן הסימנים הבולטים לעין. תפילתנו שהשנה הבאה תהיה שנת גשמים רבים ולוואי והדשאים יוריקו וישרו אווירת התחדשות ושמחה.

ברד ירד - מטח הברד שירד בסוף החורף כסה את החצר במעטה לבן. לרגע קט הרגשנו אירופה..

ג.

גדרות לגנים - גן רימון "התקשט" בגדר על פי התקן  וזכה להמנות על המוסדות המוכרים על ידי משרד החינוך. נתרגל.. גילינו שיש גם יתרונות לגבולות ברורים...

גן שבלת הסתפק בינתיים במחצית הגדר בתקווה שלא יתבקש להשלים את החצי השני.

גמל - הצטרף לכוחותינו בענפי בעלי החיים. הדשאים הצהובים נראים לו נוף מידברי מוכר...

גנבות - בימי שישי ובחגים גנבו אותנו כמו משוגעים (כהגדרתו של נני). הוקם "משמר הלילה" שהוכח כיעיל אם נתייחס לרגיעה שהשתררה. נמשיך עם היד על הדופק.

ד.

דורות – בשנה האחרונה התרחבה פעילות חברינו וחברותינו במועדון "דורות". 36 חברים וחברות באים לפעול במגוון פעילויות שהמועדון מציע. כבר לא זוכרים איך אפשר היה בלי.

ה.

הרחבות ושיפוצים – פינוי – בינוי, בניית ממ"דים, בנייה חדשה  ושיפוצים– למעלה מ 30 משפחות נמצאות בתהליך של התרחבות ועוד היד נטויה.

התגייסו לצה"ל - דפנה מאירוביץ, גל דינסטג, צרויה פלד, שחר אליהו – צאתכם לשלום ושובכם בשלום!

התנדבות –  בעת מבצע "עופרת יצוקה" קיבוצנו נאות לאמץ את כפר עזה שננטש מרבים תושביו. בשני מחזורי מתנדבים התברר שיותר מאשר העגל רוצה לינוק – הפרה רוצה להיניק. סוף דבר: המשימה בוטלה ואנחנו גם רצינו וגם פטרו אותנו מכך.

ו.

ועדת חברה - הוקמה בתחילת השנה ועדת חברה לאחר מספר שנים שלא פעלה. חבריה: אלישע שלם (מרכז וחבר מזכירות), שחר שטייף, יובל כהן, תרצה יפה, נרית ספיח.

ח.

חברים חדשים - השורות מתמלאות בחברים צעירים חדשים: צורית רודוי, אילן שורץ, בת חן יפה, ילנה וניקיטה זבצ'נקו, מינוואב סיסאי, גולן אלה ואמנון, פלדבאום מעיין וברוך. שתמצאו כאן בית תומך ומקום להתבסס ולהשקיע בו.

חג הביכורים - התחדש בסימן 20 שנה למותה של לאה ברגשטיין. בדרבונו של אמנון גולן ובהפקתה של ורד מרציאנו נהנינו מחידוש החג ומההשתתפות ההמונית.

חגים – ספינות הדגל של תרבות רמת יוחנן,. שני החגים הגדולים (עומר וחג המים) נחגגו במלוא הדרם. שאר החגים והמועדים לא נזנחו למרות שמדי פעם מתגלה הצורך להתמודד עם דפוסי החג ותכניו. בגדול – אנו עמדנו בכך בכבוד בזכות החברים שאינם מרפים ודואגים לקיימם.

חדר חלב – חידוש הפעילות בתחילת השנה בתחרות פתוחה לציבור הרחב לבחירת שם למפעל למוצרי החלב. נבחר השם: "חלב על הזמן " אותו הציע צור נצר.

חזרו לאזרחות – דניאל פלד, אופיר גולן, לילך וייס, תומר ברבר, הלל אלניר, עדן יובל, ינאי פלד, רותם גוטמן ולבנה יפה. ברוך שובכם!

חתונות - שמחות רבות לקיבוץ ולמשפחות בתוכנו. השנה התאפיינה בכך שמרבית החתונות לא נערכו ע"י הקיבוץ ואף לא בתחומו. מזל טוב לכל הנשואים הטריים:  ליאת וחי אמיר, גלי ועמוס יפה, יפתח ושלהבת אדלן, יונתן ורויטל דוידוביץ, דנה וברק ברמן, רואי וענת ענבר.

כ.

כדור מים- שנה מלאת הישגים בכל הגילאים: גילאי 14 לקחו אליפות וגביע, כמוהם גילאי 16. גילאי 18 הגיעו למקום השני המכובד, וקבוצת הבוגרים – אלופי המדינה!

ל.

לימודים גבוהים – 55 סטודנטים, חברי ובני רמת יוחנן חובשים את כסאות המוסדות להשכלה גבוהה.

לידות –  נעם לסולי ואילן סבאג, יהל לויקי ואיתי שלם, גלי לדקלה ושגיא סוסן, דניאל לליאת וליאור חדד – אופק, גדעון ויואל ללימור ואיתמר ויינברג, עילי לאיילת ואמיר סלייפר, ליאור לאולגה וסשה קלריך  מיקה לירון ושקמה ברק, עמית לאסנת ועוז סוסן, מיקה לאבישי ונעה זמיר, דניאלה ללימור ועמרי רימון, ליבי למעיין ואופיר שהם, חנה לעינב ועידן ארזי, עומר למירב ואיתי כרמון, רונה ללילך ואודי בן צבי, אלה למני ורוית מיטב,  אבישג לאיילה וישי קציר,  איחולינו למזל טוב!

מ.

מאגר מים-  הולכת ומסתיימת הקמת מאגר המים החדש, המשותף לר"י וכפר המכבי, שנועד "לתפוס" מי שיטפונות בחורף. שרק יגיעו...

מגזין ברמה – מגאזין הוידאו המקומי (עדיין מחפש שם הולם!) החל להופיע בסתו תשס"ט (נובמבר 2008) ותופס מקום של כבוד בהפצת מידע ובליווי הנעשה בקיבוץ. 10 תכניות הופקו מאז ושודרו בערוץ המקומי אחת לחודש. עוסקים בהפקתו: רואי ענבר, דוד דוידוביץ ואביבה פינלס – כולם עובדים באולפן הפקות רמת יוחנן.

מועדון רכיבה – המועדון עושה חיל. לאחרונה הצטרפה לצוות החווה גדיא אבן דר. עדן יובל השתחררה מצה"ל ומשתלבת גם בהדרכה, אך בעיקר באחזקה וטיפול בסוסים. הצעירים: שֹהם ספיח, רשף ספיח, דין גורדון, כרמל ברבר, דור ברבר, טהר אלניר - כל הנוער הרציני  הזה מעבר להשקעה עתירת שעות ורבת אחריות, גם מתחרה, וכל אחד ואחד ממוקם במקום מכובד בקטגוריות השונות של הרכיבה המערבית.

זו השנה ראשונה שהתקיים בחווה קורס מקצועי משולב לרכיבה טיפולית ורכיבה מערבת.

מחנות העולים – תנועת נוער שבשקט בשקט קונה לה מעמד בחיי הנוער המקומי. מדריכים בוגרים, מדצי"ם חניכים בוגרים, חניכים צעירים פעולות, מחנות, טיולים, קורס הדרכה וש"שינים שיצאו להדרכה במסגרת  גרעין של התנועה– בכל אלה מתמלא זמנם הפנוי של החניכים ובחצר חולצות כחולות (והן עולות! ) – כמו פעם.

מתבן – עלה באש בליל שבת 20.2.2009 והמשיך לבעור ולעשן את הסביבה במשך מספר ימים. לאחרונה נראה שעובר תהליך שיקום.

נ.

נכדים ונינים – משפחות רבות שמחו השנה בהיולד נכדים ונינים. אנחנו מברכים שוב את: עליזה רוסלנדר, צפרירה שהם, אסתר ומנחם עזרא, נעמי ודניאל יפה, יהודית ענבר, ניצה אופק ושרוליק, מרים וחיים ארזי, בלה ויעקב סוסן, יעל ועופר לביא, לודמילה ועמנואל קלריך, נעמה ומוטי בלושטיין, מרים  ובעז שהם, ניר מוצרי, דיין ויוסי זמיר, מוטי וטלילה חורש, בני קציר, יעל קרניאל, בני וחנה צולמן, שירה ורון אנג'ל, נעמי וצביקה שביט, ירמיהו בן צבי, אמציה ודינה כרמון – בתקווה שלא שכחנו מישהו...

ע.

עופרת יצוקה – חיילים סדירים ומילואימניקים בני הקיבוץ נטלו חלק במבצע שהחל בחנוכה תשס"ט

עורך עלון – בתחילת תשס"ט ירש אודי פלד מירמיהו את תפקיד העורך של "ברמה" ....

פ.

פאב – קבוצת זמרים ונגנים מקומיים ואורחים הגישו ערבי נוסטלגיה של שירים באנגלית מתקופות שונות וסגנונות שונים. המובילים: דני היוז ודיין זמיר. יבורכו היוזמים והמשתתפים

פלר"ם אפליקציות – בתחילת תשס"ט עבר המפעל למשכנו החדש ב א.ת תרדיון.

פרידות – השנה הלכו לעולמם שני חברים מעמודי התווך של קיבוצנו. נפרדנו בצער מדניאל טלמון ז"ל וממשה נצר ז"ל

פתיחת שערים בסלולרי – סוף סוף..... כמה נוח!

צ.

צמצומים – המשבר הכלכלי העולמי לא פסח על עולמנו הקטן. בא לידי ביטוי בתהליכי התייעלות בפלר"ם ובהקפדת יתר על ניהול הוצאות הקהילה. ענף המזון על הכוונת. צמצומים נדרשו כדי לאזן את תקציב ההוצאות. דג מלוח ומכונות הקפה מן הסימנים הבולטים ומעוררי המחלוקת. גם תקציב התרבות לא נשאר כפי שהיה בשנים קודמות. חבל.

ר.

רמקולית -  הרמקולית המשיכה לפעול כחבורה דינמית ומשימתית ומלווה כל חג וטקס. השנה החדשה נפתחה בימים אלה תחת שרביטו של שאולי גלעד. מחפשים בנים ובנות אוהבי שיר ומתמידים.

ש.

שינויים - סקר, ימי דיאלוג, פורום הסכמות ומפגשי לימוד– כל זאת בתשס"ט.

התחלנו תהליך ארוך וממושך במטרה לקדם שינויים בקיבוץ שיצליחו לרפא אותנו ממספר "מחלות" של שיטת ההתנהלות ההיסטורית ותקדם את הקיבוץ לאורחות חיים המתאימים למאה ה 21. התהליך לווה בצוות מקצועי. המשך התהליך עדיין לוט בערפל.. נקווה שיתבהר בתש"ע.

ת.

תיאטרון – 2 הצגות לילדים הופקו ע"י קבוצת חברים בבמויה של מעיין שוהם שחזרה לגור ברמת יוחנן לאחר מספר "שנות חוץ". "אלוף בצלות ואלוף שום" הוצג בחנוכה בחדר האוכל ו"דירה להשכיר" הוצגה בבקר יום העצמאות בבריכה. שני האירועים קבלו "הרבה מחיאות כפיים". מצפים להמשך (וגם הצגות למבוגרים...)

"תקשה" - להקת המחול בניהולו של חברנו אמן צ'לה -  סיימה הכנת מופע. הפרמיירה שהתקיימה בחדר האוכל שלנו זכתה לשבחים רבים. ברכותינו להמשך פעילות, יצירה והצלחה!

תבוא שנתנו החדשה מעשים טובים, התקדמות, התפתחות ופעילות ענפה.

עמית רון

למה בחיפזון?

בעלון האחרון התפרסמה הצעה לגבי עצמאות כלכלית לסטודנטים – בנים הגרים ברמת יוחנן, אשר אושרה כבר במזכירות ומתוכננת להיות מובאת לאישור האסיפה.

אני פונה למזכירות ו /או לציבור לדחות את ההצעה הטובה הזו לפחות בינתיים. בתוך ההצעה מגולמת, אם תרצו חופשה מאונס או שכר דיפרנציאלי, תלוי בזוית ההסתכלות. ישנם עוד חשבונות יפים וטובים ואולי גם כדאיים אבל הם קצת פחות מטרידים.

מצב בו בנים ישבו פה לא כשותפים אלא כתושבים בעלי מעורבות מאוד מינימלית הוא מצב רע מבחינה חברתית. המצב בו הם מקבלים סכום כסף בסיסי ומוסיפים עליו שכר עבודה במידה ועובדים הוא שכר דיפרנציאלי הלכה למעשה (מצב זה שונה ממצב של במבח"ים שאינם מקבלים תקציב) ומנוגדת לדרך השיתופית על פיה הקיבוץ אמור להתנהל נכון להיום.

אם בסוף התהליכים שהקיבוץ עובר עכשיו ישתנו העקרונות לפיהם הקיבוץ מתנהל, אפשר יהיה להחזיר את ההצעה המצוינת הזאת, אבל עד אז ראוי לגנוז אותה מפני שהמשמעות של קבלתה היא שמחר, בשם ההוגנות, צריך מיד יהיה לפתוח אפשרות דומה למי שהוא סטודנט אך לא צעיר. לאחר מכן אפשר יהיה להשוות את התנאים המועדפים האלו לכל אשר מתקשה למצוא עבודה ולא נוח לנו להתעסק אתו, ומחרתיים יכילו זאת על עצמם כל אלו שבינתיים אנחנו נהנים מהתאמצותם העודפת ויחליטו שהגיעה השעה שהם ייהנו מזה לבדם.  כל זה הוגן אבל לא קיבוץ, וההחלטה הזו עדיין לא הוחלטה פה, אז אל נא בחיפזון.

הרקע להחלטה מאוד ברור ומובא יפה בפתח הדברים והוא מזכיר לי סיפור שסיפר לי חבר קיבוץ ששמע אותו מחבר קיבוץ אחר, ואין בינו ובין העניין שום קשר. הוא מובא כאן רק ליתר ביטחון:

באו העכברים אל רב החובל ואמרו לו: "שמע בעצתנו! תן פקודה מיידית לנטישת הספינה".

השיב להם רב החובל:"מה פתאום? למה שאעשה דבר כזה? לא נוטשים ספינה אלא אם היא טובעת!". השיבו העכברים פה אחד:"היא טובעת! ועוד איך טובעת!"

אמר להם רב החובל:"איך אתם מסיקים מסקנה כזאת? אני בודק את הנתונים כל הזמן ואין שום סימן לסכנה שאתם מזהירים אותי מפניה."

השיב לו העכבר הבכיר, תוך שליחת מבט שמהולים בו קוצר רוח וסלחנות השמורים לרפי השכל ואמר:"כבודו מזלזל במילה שלנו? הרי אנחנו עושים את החורים..."

שתהיה שבת שלום לכולנו ואל תטרחו יותר מידי לבדוק התאמות בין המשל למציאות. זהו סתם סיפור.

ירמי

בדרך אל הנופש...

פרק 3. נקלעים לסופת הוריקאן...

דרך הטבע שלעולם אינו חודל

השעון, למרבה הפליאה, שבדרך כלל אצה לו הדרך, ממאן לזוז קדימה. לאט לאט נוקפות השניות, ולמעשה רק ה"טיסה הנעימה" הזו עדיין מפרידה ביני ובין פראג המעטירה, פראג שמחכה לי בזרועות פתוחות, פראג שתקבל אותי כמו את בנה האובד, רובצת על גבעות הירוק שלא נגמר לעולם, זורמת בשלווה על נהרה, רחוקה אלפי קילומטרים מהים, בלחות סבירה של 24 מעלות ביום ו - 15 בלילה. פראג עם מעדני הברוק והרוקוקו, הארט נובו, הקתדרלות המשונצות כסף וזהב, הטירות שנישאות וצריחיהן בשמיים, ויטראז'ים מהממים, מוסיקה, תיאטרון שחור, רחובות נקיים, מה רע?

בינתיים (טפו,טפו,טפו...) הטיסה שקטה ונינוחה, עד כמה שאפשר להיות נינוח בצפיפות הזו. אלא שאין טוב בלי קצת לא כל כך טוב.

והנה זה בא. דרך הטבע שלעולם אינו חודל, כך גם בשחקים. "עמישראל" שזה עתה סיים לדחוס את בילעו אל תוכו מלמעלה, מרגיש צורך לשחרר את דחיסותו מלמטה.

וכבר קמים "כאילו" לחלץ עצמות

עד עתה, יש לציין, נשאו הנוסעים הממושמעים את סיבלם בהכנעה, בצייתנות ואפילו, אפשר להגיד ברגיעת מה במקומותיהם. מרגע זה ואילך תנועות של חוסר שקט ושלווה מתחילות להיות מורגשות יותר ויותר, ניע וזיע ותחושה שמשהו עומד לקרות. בתחילה כמעט בלתי נראה, אך הולך ומתגבר מרגע לרגע, רוחש והומה חסר סבלנות, כמו קפיץ שנדחס והודק יתר על המידה ומבקש עתה את שיחרורו, כמו ים שמתעקש להישבר אל החוף.

וכבר קמים "כאילו" לחלץ עצמות, וכבר שולחים מבט מגשש אל עבר השירותים, אחר כך מבט קצת יותר עצבני, אחר כך נדרכים כמו חץ מקשת, מתוחים בעמדת "היכון" לזינוק... משאך מבחינים שהלוחית הירוקה של ה"יעד" הנכסף משתנה מ"תפוס" ל"פנוי", נורים כמו טיל אל המטרה. שום דבר לא יעצור...     

ה"נהנים" העיקריים מהסיטואציה החדשה הם כמובן יושבי הקרנות שנידונו על לא עוול בכפם, לבלות את טיסת השכר לפראג, בתמיכה של קירות השירותים.

לאט לאט תנועת ה"נזקקים" הופכת מפלג קטון צנוע ושקט, לשיטפון וזרם עז ששום סכר בעולם לא יעצור. התור מתארך, עוד ועוד נוסעים קמים ועומדים מוכנים...

"קולות מלחמה"

דחוקים במעבר הצר, עומדים הבריות ומחליפים חוויות, והנה כבר נרקמים קשרים חדשים בין הממתינים ה"סבלניים", מול עינַי הכלות לתנומה, לנוכח אוזנַי שמבקשות קצת שקט, ומול סבלנותִי שהולכת ומתפוגגת, הולך ונוצר "הווי פרוזדורים" ישראלי סחבקי. נוסעים שעוד לפני רגע לא היו מודעים אחד לקיומו של השני, מגלים פתאום שנולדו באותה עיר, שהלכו יחד לגן של הגננת רינה, שהיו פעם ביחד במילואים בגולן, שמכירים, איך לא, את... ש.פ., שגם הם עשו לפני 50 שנה "טרק" מדהים בהימאלייה, שגם הם "עישנו", שתו, הסתלבטו, התחרפנו, שילשלו והמשיכו לרקוד לאור הירח בחופי גואה, שגם הם "בוגרי" איזה קיבוץ מתפרק...

ומיד המטיילים "בעלי הניסיון" ממהרים לחלק "עצות" של איפה ולאן ובעיקר מה לא לעשות ל"מטיילים הטירונים". איך לא ליפול למלכודת תיירים שמחכה להם מעבר לכל פינה, איך לנסוע, איך להגיע, איך להימנע מבירבורים, איפה השער הכי טוב להחלפת המטבע, המלצה על צימר או מלון ראוי, איפה יותר זול לקנות סמרטוט כזה או אחר בקרונה אחת פחות, וכו' וכו'...

וכל זה נעשה כאמור, על ראשי ה"נהנים" העיקריים מה"בילוי" הכפוי הזה, שומרי הסף שתומכים בנאמנות אין קץ על השירותים...

ולא די ביזיון וקצף, בליל קולות המחכים בתור, משתלב נפלא בקולות סופת ההוריקאן או הטורנדו בדרגה 8 שעולה מתוך תאי השירותים. "קולות מלחמה". הדחת ה"תוצרת" נעשית בשאיבת אוויר מהדהדת, בפוףףףףף אווירי אדיר שבוקע פעם מהתא השמאלי ופעם מהימני. מעת לעת אמנם שוכך, וכאילו נדמה שהנה סוף סוף פרץ השלום על פני האדמה, אך לא! במשנהו הוא מתחדש ביתר עוז, חוזר ומרעים ונושף ורושף. ואני אומר לעצמי, הוי אלוהים, ברך נא, לוּ אך הפעם, את המחכים האלה בתור, או לפחות חלק מהם בעצירות... שיונח לנו סוף סוף מהפוףףףף ההוריקאני המשתולל... אבל לא! אין אלוהים! הוא ממשיך. 

פרולוג

ואולי בכל זאת יש אלוהים.

מקץ למעלה משלוש שעות, לפתע מטֶה המטוס את גחונו כלפי מטה ומתחיל לאבד גובה המחשבה הראשונה היא הנה אשר יגורנו בא... לרגע מופרת שלוות האיזון ופחד קמאי משתלט עלי, אך מיד ציפיות חדשות לקורות אותי בשלושת הימים הבאים כבר מציפה את הלב. שם למטה מחכים לי עתיקות פראג וחמודותיה, בית הכנסת של הגולם ויוצרו, סמטאות ישנות, גשר קרל ופסליו, המצודה, הקתדרלה, ככר העיר הישנה, מגדל השעון האסטרולוגי, בתי האוכל, הקפה, המדרחוב, קניות וכל כיו"ב עינוגי כרך.

מבעד לחלון כבר אפשר לראות את משבצות הירוק והצהוב, הנה עוד מעט אפשר יהיה להבחין בבתים הפזורים באחו בין יערות בוהמיה ושדותיה.

...ושוב צריך להתחגר, ושוב כבים האורות, עוד רגע וחבטה קלה מזעזעת את המטוס מבשרת שטיסת השכר 811QS הגיעה ליעדה ונחתה בשלום.

מחיאות כפיים.

כל כך ישראלי גם על אדמת ניכר.

לא יאמן אך אני שוב על קרקע מוצקה בנמל התעופה "רג'ין", שם פעמי החוצה, אל העיר היפה בעולם שעל גדות הוולטבה – פראג..