שבועות  תשס"ט

ציינו 20 שנים לפטירתה של לאה ברגשטיין בטקס המסורתי, עם שינויים קלים. טקס תרבותי ואיכותי שלקחו בו חלק הרבה חברים וחברות וכמובן ילדים וילדות.

תודה לורד מרציאנו ודורון קפולניק  שלקחו על עצמם להוביל, ותודות לאיילת סלייפר, לימור רימון, זהר בן-בורהום ופז אלניר שסייעו בידם. תודה גם לכל הילדים והילדות ,הקריינים, הרקדנים והרקדניות. תודה למקהלה. תודות לרכזי הענפים ולאילת גורדון על תערוכת הכלים, והתהלוכה המרשימה. תודה לסשה וילדי ההגברה, לדיויד ורועי ענבר. למירי פיינשטיין וזהר אשד, על סידור הלובי ולמרים וייס שמכינה לנו את המודעות למרבית האירועים.

תודה לאמנון  ואלה גולן שיזמו ועזרו בהפקת הטקס .

תודות רבות לכולם

                

                            

בשבוע הבא   פסטיבל "דרך הספר"  מטעם מחלקת התרבות של המועצה .

 

ביום ראשון 14.6.09  בשעה 20:00  נפגש בחדר האוכל עם הסופרת  יוכי ברנדס

על סיפרה "מלכים ג".

המפגש  פתוח  לכל תושבי המועצה במחיר של 10 ₪ לאדם. לחברי רמת-יוחנן הכניסה ללא תשלום .   כולם מוזמנים.

(למעוניינים, על לוח המודעות בחד"א נמצא פירוט האירועים של פסטיבל דרך הספר) .

 

                                                                                      אתי גפן תרבות

 

 

 

שם האגודה                    :    קיבוץ רמת-יוחנן.  

תאריך הישיבה                :    14/05/2009

מספר חברי ועד ההנהלה    :    14

שמות המשתתפים בישיבה  :    אליעזר גוטמן, אבנר אחיטוב, איציק אדרי, לינט חורש,  נתי                                            אבן-דר,  גלעד צוקרמן, יהודית אפרת,  אלישע שלם,  עדנה                                  לקח, אילנה קרוא, רון מור.

חסרים                           :   יוסי זמיר,  נעמה בלושטיין,  תלמה עזריאלי.

על סדר היום:

1.   קבלה לחברות: אילן שוורץ.

2.    קבלה לחברות: בת-חן יפה.

3.   בחירת נציג לוועדת שיכון טווח ארוך: חיים קירש.

4.   בחירת נציג ציבור לוועדת פנסיה: ורד מרציאנו.

5.   בחירת נציג ציבור לצוות צימצום פערים: לאה קוטלר.

6.   שנת חופשה לנעמה רייזנר.

7.   שונות.

החלטות:

1.    המזכירות ממליצה לאסיפה לקבל את אילן שוורץ לחברות בקיבוץ.

2.    המזכירות ממליצה לאסיפה לקבל את בת-חן יפה לחברות בקיבוץ.

3.    המזכירות ממליצה לאסיפה, על חיים קירש כנציג ציבור בוועדת שיכון טווח ארוך.

4.    המזכירות ממליצה לאסיפה, על ורד מרציאנו כנציגת ציבור בוועדת פנסיה.

5.    המזכירות ממליצה לאסיפה, על לאה קוטלר כנציגת ציבור בצוות צמצום פערים.

6.    אושרה לנעמה רייזנר יציאה לשנת חופש.

7.    שונות: נמסר דו"ח על הנעשה בתחום הביטחון בחצר הקיבוץ. המזכירות מבקשת מחברים נוספים (על ה 30 שכבר התנדבו) להתנדב לשמירות נוספות בחצר.

 

רשם אליעזר

  

 

שם האגודה                        :    קיבוץ רמת-יוחנן.

תאריך הישיבה                   :    28/05/2009

מספר חברי ועד ההנהלה       :    14

שמות המשתתפים בישיבה    :    אליעזר גוטמן, אבנר אחיטוב, איציק אדרי, לינט חורש,  נתי                                             אבן-דר, גלעד צוקרמן, אלישע שלם,  עדנה לקח,                                                        אילנה קרוא, רון מור, נעמה בלושטיין,  תלמה עזריאלי,

חסרים                              :   יוסי זמיר,  יהודית אפרת. 

 

על סדר היום:

1.    ערעור על החלטת מזכירות בעניין משפחת רותם "שנת קשר" (מוזמנים דניאל יפה, דניאל פרי ומשפחת רתם).

2.    סגירת בתי ילדים, גיל רך, בתאריכים 16.8.09 עד 21.8.09 ( מוזמנות נעמי יפה, פז אלניר, חגית כהן ).

3.    שונות.

 

החלטות:

4.    המזכירות שמעה את המערערים והמשפחה. לאחר דיון ארוך החליטה המזכירות לקבל את הערעור.

          המזכירות מאשרת למשפחת רותם יציאה לשנת חופש עפ"י תקנון הקיבוץ, זאת  לצורך

          התמחות  של אסף.

          המזכירות מבקשת להדגיש את תמיכתה בהתמחות  אסף וביציאת וחזרת המשפחה לביתם

           בקיבוץ עם סיום הפוסט-דוקטורט.

5.    המזכירות מאשרת את סגירת בתי הילדים בגיל הרך, לשבוע מלא, בין התאריכים    16.8.09  עד 21.8.09 , לטובת סידור בתי הילדים, לקראת מעבר לשנה חדשה + יום השתלמות חובה של כל הצוות + יציאה ליום המטפלת.

     המזכירות מאשרת לכל בית-אב, זיכוי בשני ימי חופשה בגין סגירת המערכת  (למען       הסר-ספק, רק אחד/אחת מבני זוג להם ילדים במערכת הגיל הרך יזוכה בשני ימי   חופשה). מערכת החינוך תדאג לעדכן את ההורים, המטבח  ופלרם.

רשם אליעזר.

 

 

א. הנהלה כלכלית  

רקע כללי

ההנהלה הכלכלית כפופה לאסיפה הכללית המאצילה מסמכותה עליה. ככזו, היא מהווה את המוסד הכלכלי העליון של רמת יוחנן, המכוון את פעולות המגזר העסקי. מטרותיה המרכזיות של ההנהלה הכלכלית הן להביא לפיתוחם וצמיחתם של הנכסים והמשאבים הכלכליים, ולהוות גוף המבקר את פעילותם השוטפת. כל זאת כדי להבטיח את עתידה של רמת יוחנן כחברה בעלת איכות חיים גבוהה ככל האפשר. בכפוף להנהלה הכלכלית פועלות מספר ועדות משנה שמסייעות לפעילותה השוטפת, ולהגשמת מטרותיה.

 

תחומי אחריות

1.    דיונים בתכניות כלכליות אסטרטגית לרמת יוחנן ומערכותיה לטווח קצר ולטווח ארוך.

2.    הכנת תכנית עסקית שנתית למערכות הכלכליות.

3.    הבטחת קיומן של מערכות בקרה ודיווח כלכלי ופיננסי ברמה גבוהה.

4.    אישור תוכניות אסטרטגיות הקשורות לשטחי הקיבוץ (בשיתוף עם ועדת תכנון).

5.    ייזום פיתוח מקורות פרנסה ותעסוקה חדשים לרמת יוחנן וחבריה.

6.    גיבוש המלצות לאסיפה על שימוש ברווחים.

7.    קביעת המסגרת של ההעברות הכספיות השנתיות לקהילה.

8.    אישור התקשרויות עם גורמי חוץ בהשקעות נדל"ן, וניהול תיקי השקעות פיננסיות.

9.    פיקוח ובקרה על הישגי ענפי המשק והעסקים היצרניים. כולל, דיווח ואישור של הדוחות השנתיים של הפעולות במגזר העסקי והקיבוץ כולו.

10.            אישור מינוי מנהלי היחידות העסקיות (ענפים, תאגידים ומפעלים).

11.            אישור סגירה או הפעלה של יחידות כלכליות.

12.            אישור מינוי נציגי רמת יוחנן בהנהלות ובמועצות המנהלים של גופים עסקיים  

      שבהם לרמת יוחנן בעלות משמעותית.

13.            דיון והגדרה של נוהלי עבודה מול הנהלות תאגידים אלו.

 

הרכב הנהלה כלכלית – סה"כ 14 חברים

1.    מנהל/ת כלכלי/ת

2.    גזבר/ית

3.    מנהל/ת קהילה

4.    מרכז/ת משק צרכני

5.    מנהל/ת מש"א

6.    חשב/ית

7.    נציג ענפים חקלאיים

8.    נציג ענפים עסקיים

9.    מנכ"ל/ית פלרם

10.           יו”ר פלרם

11-14. ארבעה נציגי ציבור

 

הערות:

1.    נציגי הציבור יבחרו לתקופה של שלוש שנים.

2.    במידה ויש כפל תפקידים, יבחר נציג ציבור נוסף.

3.    תפקידם ותרומתם של נציגי הציבור הנבחרים יכללו גם פעילות בועדות המשנה, בחינה ויזום של פיתוח פעילות עסקית, וניהול פרויקטים ביצועיים עבור הקיבוץ.

4.    ההרכב הנוכחי של ההנהלה: אבנר, ארנון, מוטי, עוז, איציק, דניאל יפה, עידו, עמרי, אלה, לינט, נתי, אליעזר ושי.

5.    ועדות משנה של ההנהלה הכלכלית: משנה כספים, ועדת מאזן, פורום מנהלי ענפים, צוות מקרקעין ומים.

 

  

 

נוכחים: אבנר, ארנון, מוטי, עוז, איציק, דניאל יפה, עידו, אלה, לינט, נתי, אליעזר

נעדר: שי

 

1.    אישור הדוחות הכספיים 2008 – הדוחות אושרו. מצגת של הדוחות תוצג ותובא לאישור באסיפה הקרובה. חברים שמעוניינים, יכולים לקבל העתק אלקטרוני מעירית (כ- 40 עמודים).

 

2.    חיוב ריבית לתאגידים – אבנר הציג הצעה שהוכנה על ידי צוות מצומצם. ההצעה מסדירה את תנאי ההלוואות והאשראי שהקיבוץ נותן (באמצעות האגש"ח) לתאגידים: פלרם, מבני רם, תיבולים, רפת, גדש וטרקטורם. זאת בדומה לחברות אחזקה רגילות הפועלות בארץ. הצעת הצוות התקבלה. אבנר ידווח להנהלה בעוד מספר חודשים על יישום ההצעה.

 

3.    דיון בהרכב ובמבנה ההנהלה – ההנהלה במתכונתה החדשה מתנהלת כבר כמעט שלוש שנים. נידונו שינויים לשיפור ההתנהלות.

 

הוחלט: משך קדנציה של נציגי ציבור תהיה שלוש שנים (במקום ארבע). יתוסף נציג של אחד מענפי החקלאות שגם הוא יתחלף אחת ל-3 שנים (הנציג הראשון יהיה עמרי רימון)., מספר חברי ההנהלה יהיה 14.

 

לתזכורת מצורף נוסח של הגדרות ותחומי אחריות של ההנהלה הכלכלית שעליו הוחלט באסיפה בשנת 2006.

 

4.    הרחבת לול פיטום – דווח שקיבלנו אישור מהוועדה המחוזית לבנות לול פיטום בחלק הצפוני מזרחי של פרדס יוסף.  אושר להתחיל בתכנון המבנים, בדיקה עסקית ומינוי צוות הקמה. הנושא יובא לדיון מסודר בעוד כחודשיים. ההערכה היא שההשקעה תהיה כשישה מיליון ₪.

 

5.    מתבן – דווח שהמתבן הישן שעל יד האורווה יעבור לבעלות האורווה. בחלקו יוקמו  תאים לסוסים וחלקו השני ישמש כמתבן ומחסן לאורווה. לחילופין – בעת שיקום המתבן השרוף, נבצע הרחבה שלו לצרכי הרפת.

 

6.    מאגר מים – השבוע מתחילים לבנות מאגר חדש, בחלקה שממערב למאגר הקיים.

 

רשם: אבנר

 

   

איציק אדרי 

דווח מענפי הקהילה 

 

מזון וסיעוד

בעלון הקודם דווחתי על פעילות ענף המזון ברבעון ה-1. ובכן המגמה נמשכת ובסכום 4 חודשים ראשונים של 2009, נרשמה ירידה בהוצאה של כ- 320 אלף ₪ בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה.

הפעם רציתי לספר לכם על ענף אחר, בית הסיעוד. הענף מנוהל כיום ע"י יבגני, ולידו צוות חברים ושכירים. גם בענף זה חלו שיפורים והוא עבר מהפסד לרווח קטן. 18 מיטות מתוך ה- 19 מאוישות. מתוכן: 16 מיטות ע"י חיצוניים + הורי חברים, ו- 2 מיטות ע"י חברים.

בבית הסיעוד כ- 4 דירוניות, מתוכן 3 מאוישות.

ברבעון 1 2009 נרשמו הכנסות של 528 אלף ₪, לעומת 497 אלף ₪ בתקופה המקבילה ב-2008. ההוצאות קטנו גם הן בלמעלה מ- 30 אלף ₪.

התוצאה רווח ב- 2009 בגובה של 25 אלף ₪, לעומת הפסד (סבסוד) ב- 2008 בגובה של 26 אלף ₪.

בחודש אפריל המגמה נמשכת: רווח מצטבר של 35 אלף ₪ ב- 2009, לעומת הפסד (סבסוד) מצטבר של 53 אלף ₪ ב- 2008.

ליבגני ולצוות המסור, חברים ושכירים, יישר כוח. להנהלת הענף המייעצת והמסייעת תודה.

 

אחזקת חצר

החל מיום ראשון 14/6 האחריות על כל נושא החצרנות ברמת-יוחנן תהיה על דני היוז. כל נושא הובלות והעברות ריהוט, ציוד, חצרנות בחינוך, הובלת ירקות למשק חי וכו', יבוצעו ע"י דני וצוותו.

האחריות לקולומביה תהיה בידי דני, כולל בקשות לשימוש אחה"צ. דרור שמעוני ימשיך להיות אחראי על כל ציוד התרבות, לרבות הובלות של ציוד תרבות. לצורך כך יוקצו לו מספר שעות ביום בין 17:00 – 14:00 בלבד. אני מבקש מהחברים לשמור על ציוד התרבות ולדאוג להחזרתו תקין ושלם.

חברים מתבקשים לפנות בנושאי ציוד תרבות לדרור שמעוני.

החברים מתבקשים לפנות בנושאי קולומביה והעברת ציוד אך ורק לדני היוז.

בנושאי העברת ציוד, ריהוט תכולת בתים וכו', אנא היעזרו בקרובי המשפחה וחברים. יש להסתייע בדני וצוותו רק להעברת ציוד גדול או כשאין אפשרות להיעזר בקרובים וחברים.

בנושא הגז יש להמשיך ולפנות לענף הבניין, כפי שהיה עד עתה.

 

בניין

הצוות קלט את רם גל שיעסוק בפיקוח על הבניה לצידו של יונה. בימים אלה מסתיימת בניית שכונת הדס מערב,  6 דיירים כבר נמצאים בשלבי מעבר לביתם החדש. בניית הדס מזרח נמשכת במלוא המרץ. "שכונת פינוי בינוי", 4  בתים,  גם היא עולה וצומחת בשכנות לחבורה. כל-זאת בנוסף לשיפוצים המבוצעים ע"י הקבוץ וגם באופן פרטי.

בקרוב צפויה להיות מוכרעת סוגיית הדס מרכז. האם השכונה תבנה כמתוכנן במרכז הקיבוץ, או שהבנייה תדחה לתחילת 2010, ותתבצע מצפון לשכונת הזית,  בכפוף לעיתוי החלטות הוועדה המחוזית האמורה לאשר את הבקשות שהגשנו.

 

מרפאת שיניים

אורתודנטית חדשה החלה עבודתה ב- 1/6 והיא תטפל במטופלים חדשים.

גם מרפאת השיניים התייעלה ב- 4 החודשים ראשונים של 2009.

ההוצאות נטו ב- 4 חודשים ראשונים 2008 = 171 אלף ₪.

ההוצאות נטו ב- 4 חודשים ראשונים 2009 = 95  אלף ₪.

למארי ולצוות – המשיכו כך.

 

 

נושאי הרכש

לאחרונה עלינו על 2 ספקים שמצאו דרך להרוויח כסף על חשבוננו.

ספק אחד מסר לנו מוצר שונה מהרשום והמוצהר על ידו. חשדה של אחת החברות הוביל לבדיקות מעבדה וכשנוכחנו שזה המצב, נקטנו בצעדים מתבקשים כולל כמובן הפסקת פעילות עם הספק.

ספק שני הוציא חשבוניות על סחורה שלא סופקה. גם כאן ננקטו הפעולות הנדרשות, כולל גביית כסף מהספק.

כל אחד בפינתו ובאחריות הקטנה שלו נדרש לשים לב למה שהוא מזמין, מה באמת מתקבל, מה נרשם בתעודה, על מה אנחנו חותמים, והאם המחיר והכמות או המשקל נכונים.

אנא הקפידו. ספקים וסוכנים במצוקה הופכים יצירתיים, וארגון כמו קיבוץ הופך למטרה קלה. שימו לב, פקחו עיניים, הקפידו לבדוק. זה הכסף של כולנו.

 

ביטוח

עם יציאת דניס ואסף רותם לחו"ל, הטיפול בנושאי הביטוח יהיה באחריות אודי פלד. בבקשות לביטוחי נסיעות נא לפנות לענת צוקרמן שתטפל נקודתית בנושא זה.  בכל שאר הביטוחים נא לפנות לאודי.

תודה לדניס על שירות מסור ואכפתי של כלל ציבור החברים. אנו מאחלים למשפחה שהות מוצלחת ומהנה בחו"ל. נקווה לראותכם שבים מרוצים לביתכם ברמת-יוחנן.

 

ביטוח לאומי

לאחר שנות שירות רבות ומסורות בנושאי הביטוח הלאומי, החליטה אורה שהגיע הזמן להעביר את המושכות. החל מאמצע השבוע הקרוב תכנס נעמה בלושטיין לחפיפה בנושאי הביטוח הלאומי. העברת האחריות המלאה תתבצע במועד אחר, והודעה  מסודרת על כך תבוא.

בינתיים נאחל לנעמה חפיפה קלה, ולאורה נודה על סבלנותה הרבה עד למציאת מחליפה, ועל שירות מקצועי לעילא ולעילא במשך שנים רבות.

          שבת שלום

 

בטיחות אש – ביקורת שנתית (2009) לציוד הכיבוי

במחצית השנייה של חודש יוני 2009 מתוכננת להתבצע במשק ביקורת שנתית של ציוד הכיבוי

במים ושל המטפים הידניים.  במסגרת הביקורת (שתתבצע ע"י חב' "אלנור") יטופל הציוד, ויאותרו המקומות שבהם נידרש להשלים מטפים וציוד אחר. חברים ותושבים אשר שבכניסה לדירתם (או בסמוך) מותקנים מטפים, מתבקשים לוודא שהם גלויים לעין ושהגישה אליהם פנויה (אחרת "נפספס" אותם והם לא ייבדקו). גם מי שמחזיקים מטפים במחסנם הפרטי, מתבקשים להוציא אותם ולהניחם במקום גלוי. חברים שיש להם בקשות מיוחדות לגבי המטפים, מוזמנים לשים פתק בנושא בתיבת הדואר שלי. תודה מראש לכולם על שיתוף הפעולה.

                                                                                                 אמציה כרמון.

אִתּוֹ יַעֲמִיקו

אִם עֵץ נָטַעְתָּ בְּחֶלְקָתְךָ

אִתּוֹ יַעֲמִיקוּ שָׁרָשֶׁיךָ שֶׁלְּךָ,

בֶּחָצֵר בֵּיתְךָ עֵץ פְּרִי לָטַעַת,

יָדְךָ בֶּעָבָר וּבֶעָתִיד נוֹגַעַת.

 

עֵת יַשְׁרִישׁ תִּתְנַשֵּׂא צַמַּרְתּוֹ מֵעָלֶיךָ

מִפִּרְיוֹ תּאכַלו אַתָּה וּבָנֶיךָ,

עֵץ אֵינּוֹ רַק גֶּזַע, פְּרִי וְצַמֶּרֶת,

אֶת חֻלְיוֹת יָמֶיךָ שׁוֹזֵר לְשַׁרְשֶׁרֶת.

 

אָרוּג בְּקוֹרוֹתֶיךָ הָעֵץ כְּמַסֶּכֶת

שֶׁל לִבְלוּב, פְּרִיחָה, אֲהָבוֹת, וְשַׁלֶּכֶת.

מֵאַדְמָתוֹ לְעוֹלָם הָעֵץ לא יָנוּעַ,

בְּאַמִירָיו הָרוּחַ תִּלְחַשׁ: לא תַּעֲקוֹר נָטוּעַ.

                ראובן עזריאלי - 09\ 05\ 31

 

שלוש שנים של ריקנות

 

שיחה מקרית עם אלדד הובילה אותי לכתוב כאן, לאחר תקופה קצרה בה כל מה שראיתי לנגד עיניי היה סיום בית-הספר. בתקופה הזאת נגמרה לי המוטיבציה להשקיע וזו, אגב, הסיבה לכך שהגיליון השלישי של העיתון הקטן שלנו לא יצא והחיבור הזה מתפרסם כאן. קשה להילחם באווירת "אכל ושתה כי מחר תסיים בית ספר", ובכל זאת החלטתי לכתוב. לא היה משהו מיוחד בשיחה הזאת עם אלדד. היא הייתה כמו המון שיחות ונאומים קודמים אחרים על "תעשיית הבגרויות", ובכל זאת היה בה משהו מעורר.

 

החיבור הזה לא עומד לחדש הרבה על מה שכבר נאמר. הוא בא לתאר את שלוש השנים האחרונות שלי בבית-הספר. אלה היו שלוש שנים שבהן, במרבית הזמן, לא עשיתי הרבה דברים אמיתיים. הן התחילו עם ניצוץ קטן שהיה לי, שנדלק בסוף כיתה ט', כשלמדנו בשיעורי אזרחות אפלטון ומקיאבלי במקום את המשוואות הידועות של התנגשות בין זכויות. אז עוד לא הייתה בגרות באופק.הניצוץ שלי נשאר והגיע איתי לכיתה י'. שם קיבלתי שוק. לא הבנתי את הבעייתיות, אך יכולתי להרגיש אותה. לא הייתי מספר עוד להורים שלי "מה למדנו היום", וזאת למרות שאני בדרך כלל סקרן. לא השלמתי עם כמות ההכתבות המטורפת ועם כמויות החומר שהייתי צריך לשנן. הייתי בטוח ש"עוד חודש-חודשיים נגמור עם זה" ונעבור הלאה ללמידה טובה יותר. החודשים חלפו והלמידה הזאת לא הגיעה. השלמתי עם המצב והבטחתי לעצמי שהשנה הזאת תעבור מהר.

השנה הגיעה אל סופה. היה זה יום רביעי אחד שבו חזרתי מפעולה, והקומונר שלי זרק משפט לאוויר, משהו על בית-ספר ובית-חרושת. שכבתי בלילה על המיטה והרהרתי במשפט הזה, שאומר שבית-ספר דומה לבית-חרושת. בלילה הזה הבנתי שיש לי לגיטימציה לא להשקיע בלימודים. הבנתי שאין טעם לנסות לחלוב את המיטב מן המערכת כשהמיטב בכלל לא קיים. כך נסתיימה לה שנת י', עם כיבוי הניצוץ שלי ללמידה סקרנית. הניצוץ הבין שהוא מנסה לבעור בים של ריקנות – אז הוא כבה. אם לא ניתן ללמוד מתוך סקרנות – מה הטעם ללמוד?

 

כשעליתי ל- י"א, ידעתי כבר היטב לאן אני נכנס. ידעתי זאת ללא תמימות וללא ציפיות. המצב הזה הכניס אותי להלך רוח מרדני וכועס. הצטרפתי למועצת התלמידים והעברנו תקנון. עשינו עוד כמה דברים משמעותיים שאני לא זוכר, אך היה לי מקום לנתב אליו את הכעס שלי.

אבל מועצת תלמידים היא לא שק אגרוף, וכמו כל עשייה חינוכית וערכית, העבודה בה דורשת זמן.

 הגיעה סוף השנה ומתוך התסכול הקשה על מצב הלמידה, הגיעה נורית הישר מן הספרייה. היא מכרה לי את הטיעון שאמרה אז שהכי קשה למכור – שעבודת גמר היא למידה אמיתית. קניתי את הטיעון. העבודה הזאת הייתה הדבר הכי משמעותי שעשיתי בבית הספר. היא נתנה לי תקווה ומקום מפלט מהלימוד של בית-הספר. התפקיד שלה למעשה היה כפול: מצד אחד, לאפשר לי ללמוד בצורה חושבת ומבינה, ומצד שני, לאפשר לי לא להיות נוכח בשיעורים שבהם לא לומדים כך.

העבודה חידשה אצלי את הניצוץ והחזיקה לי את הראש מעל המים. אבא שלי תמיד אומר (לאחר שהוא שומע כל פעם מחדש את הנאום שלי על תעשיית הבגרויות ועל כן ראוי להעריץ אותו על סובלנותו) שהצדק איתי, אבל צריך לקחת אוויר ולצלול לביצה, או במלים אחרות: בית-ספר זה חרא, אבל אני חייב להוציא בסוף תעודת בגרות. לא הסכמתי לקבל זאת. נשארתי עם הראש מעל המים וכך נגמרה שנת י"א.

כשעליתי לי"ב לא התרגשתי בכלל. עליתי באווירה שכלום לא השתנה. זה נראה כאילו י"א ו-י"ב הן אותה שנה שיש בה הפסקה קלה.

סיימתי את עבודת הגמר בתחילת השנה, ואז הניצוץ שלי כבה ואיתו שקעה המוטיבציה לקבל ציונים טובים היישר למצולות. העבודה שלי עסקה ב"סרבנות הלכה ולמעשה". חקרתי הוגים מתקופות שונות ופסקי דין עכשוויים. כן, ילד בכיתה י"א התעמת עם ליבוביץ', אנטיגונה וסוקרטס, ולא כי יש לו יותר שכל מן האחרים, פשוט כי הוא רצה ללמוד.

פייסיק כתב לי בסוף המחצית הראשונה: "אני מתאר לעצמי שלא קל לך עכשיו לרדת מהאולימפוס של עיסוק בשאלות פילוסופיות, ללימודים האפרוריים של היום-יום. אני סמוך ובטוח כי תשפר את הציונים הבעייתיים (כמו מתמטיקה). אתה צריך את המאמץ הזה כדי לסיים עם תעודת בגרות מלאה ומכובדת".

לא יכולתי לרדת מהאולימפוס כיוון שהוא היה היחיד שהחזיק לי את הראש מעל לביצת הבגרויות. אך לא נותר לי עוד על מה לעמוד, כיוון שהאולימפוס נשמט מתחת לרגלי. כך החלו החודשים האחרונים שלי בבית הספר. המעטתי לדבר בשיעורים ואיבדתי עניין. נכנסתי לתקופת אדישות וחוסר חשק מוחלט לשנות. הייתי מיואש ומתוך הייאוש צמח הדבר השני הכי משמעותי שעשיתי בבית הספר – העיתון הקטן שלנו.

העבודה עליו הייתה קשה, אך כרוכה בסיפוק גדול. הייתה זו תחושה נפלאה, לראות אנשים יושבים, קוראים ודנים על מה שכתבנו. כך הפנמתי שפעילות ערכית מתחילה בקטן ודרושה בשבילה עבודה קשה. הוצאנו גיליון שני שגם הוא היה מספק מאוד, ומיד לאחריו כביתי. "נגמר לי הדלק", אמרתי לעדי שביקשה ממני לכתוב לעיתון בית הספר. הרגשתי שאין טעם להשקיע, ממש רגע לפני שעוזבים. המצב הזה די דומה לשירותים ציבוריים: כולם משתינים בכל מקום ויש סירחון, ולמרות זאת אף אחד לא טורח לנקות כי אף אחד לא יחזור לשם. השירותים נהיים מטונפים יותר ויותר ולאף אחד לא איכפת, כי כול אחד הוא ממש שנייה לפני הסוף, אז למה לו לנקות?

כך נמשך המצב עד לשיחה הקצרה עם אלדד. אז הנה אני מנסה להבהיר כאן מסר פשוט: שלוש שנות ההשכלה האחרונות בבית-הספר עברו עלי בריקנות. זו היא ריקנות של חוסר חידוש, אי למידה ואי התפתחות אינטלקטואלית. ריקנות היא ההיפך מחיות וחיות פירושה סקרנות, מוטיבציה, דיון, וויכוח. הלמידה שלי לא הייתה חיה, כי אם ריקה, ועל פי פירוש זהיר של המציאות, כך גם אצל האנשים שלידי.

 

 אני מסיים את בית הספר עם הזיכרון הזה ועם החרטה שלא פעלתי יותר למען ניקיון השירותים. עם אותה תחושה אני יוצא לשנת שירות. אני מקווה שהיא תועיל לי.

תודה לאנשים ולמורים שנלחמים ומנסים להישאר זקופים למרות כובד המערכת. הם לא מוותרים, הם יודעים את מה שלא הפנמתי לאחר שפרשתי ממעוצת התלמידים – שהמלאכה היא ארוכה וקשה. הם דאגו להאיר לי את החושך של ים הריקנות (אפילו אם רק בנקודות אור קטנות). בזכות האנשים האלה הצלחתי לסיים את בית הספר, למרות שהניצוץ שלי כבה בים הריקנות.

                                                                                      גיא כהן. מאי 2009.

 

 

 

(הערת המערכת: מי ייתן וכתבה זו תפתח פתח לצעירינו להתבטא מעל דפי ה"ברמה". אנו משתוקקים לשמוע מכם. אל "תפקירו" את הבמה בידינו – הקשישים).

     

                                                                                          

 

 

הבהרות בעניין תקצוב ארוחות החגים

עם סיום תקופת החגים שאלו מספר חברים: "מה לגבי הפרטת ארוחות החג – איפה הכסף?"

להלן הסבר מלא (שניתן כבר בהזדמנות קודמת).

החישוב נערך לפי סך כל ההחזר השנתי המגיע לבית-אב בהתאם לתקנון הפרטת הארוחות שהתקבל, בחלוקה ל-12 חודשים.

ז"א שהחלק היחסי לכל חודש שאמור לקבל אותו בית-אב, התווסף לתקציב החודשי שהוא מקבל החל מינואר 2009.

הסכומים (והחישוב) לפי הטבלה המצ"ב:

 

 

כתבה- ורד מרציאנו

הביא לדפוס - אליעזר

אסף רותם

מה חדש באוויר?   

דיווח מפעילות הועד המקומי לאיכות הסביבה.

הועד המקומי שם לעצמו מטרה לפעול להקטנת הזיהום התעשייתי באזורנו. משימה שנשמעת בומבסטית, אבל לא כאשר חוברים למשימה ביחד עם עוד גופים "ירוקים" מהישובים הסובבים אותנו. בשנה האחרונה יצא סרטו של "הבולדוג" מיקי רוזנטל, המבקר את הקשר הון-שלטון בישראל. הסרט נוגע ישירות אלינו בכך שבמרחק קילומטרים בודדים מאיתנו נמצא אחד ממכרות הזהב של האחים עופר- בתי הזיקוק. צמד האחים הנ"ל מעורב בלא מעט מתחומי חייו של תושב עמק זבולון- לך לקריון ותכנס ב"שער עופר", הבט בבי"ח רמב"ם ובבנין "סמי עופר" המזדקר, סע ליגור והתבשם בריח מפעלי האחים עופר מהמפרץ וכיו"ב. למי שלא צפה בסרט נוכל לגלות שהמדינה מכרה את חלקה בבתי הזיקוק במחיר מגוחך לאחים עופר, את סוף הסיפור לא נגלה – מי שמעוניין לקבל עותק של הסרט יכול לפנות לעמית זית.

יוצר הסרט, מיקי רוזנטל, ערך תחקירים מעמיקים במשך כשלוש שנים, ואף הגיע לרמת-יוחנן לבדוק את השפעת זיהום האוויר על תחלואת ילדים ומבוגרים.

בבדיקה שערך המשרד לאיכות הסביבה באזור חיפה, נמצאו באוויר רמות מדאיגות של חומרים רעילים (חלקם מסרטנים). ניתן לקרוא על הבדיקה בקישור הבא-

http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=Spokesman^l1265&enZone=Spokesman

 

לצערנו, לא ניתן עדיין לראות שינוי באיכות האוויר, ונותר לתושבי האזור לחכות לפעילות המשרד לאיכות הסביבה ולקוות שזו אכן תהיה יעילה. תושבים אחדים מקדימים את המשרד לאיכות הסביבה והקימו גוף שיאפשר יכולת לניטור אוויר, ללא תלות במשרדים ממשלתיים. רותם פוקסמן מפרטת על פרויקט ייחודי זה- "בריגאדת הדליים" Bucket brigades בהמשך. זהו פרויקט ראשון מסוגו בישראל, שיערך ברמת יוחנן ובטבעון.

 

פעילות המתנדבים למען הסביבה, בייחוד מהקיבוץ, הביאה לאיתור מפגעים שמקורם במפעלים הפטרוכימיים. פעמיים בשנה האחרונה איתרנו פליטות של חומרים מסוכנים מאזור בתי הזיקוק, תיעדנו את העבירות וערבנו את המשרד לאיכות הסביבה. כמתחייב בחוק – המשרד לאיכות הסביבה חקר את העבירות, התריע באוזני העבריינים ולבסוף אף חייב את המנכ"ל לערוך תיקונים. תקוותנו היא שהמפעלים יקיימו יחסי שכנות טובים עם הישובים הסמוכים להם, ולא יזהמו את האוויר שאותו אנחנו נושמים. שלא כמו מי שתייה – אוויר לנשימה אי אפשר לבחור.

ניתן לקרוא על המפגעים בכתבות הבאות:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3532388,00.html

 

http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=Spokesman^l1326&enZone=Spokesman

 

כולנו תקווה שבעתיד האוויר שלנו יהיה נקי ככול האפשר. כיום אפשר לנשום אוויר נקי הודות לאמצעים טכנולוגיים שנדרשת התקנתם במפעלים המזהמים. חברים שראו לאחרונה את מיכלי הענק בבתי הזיקוק, ראו בוודאי שיש כיום גגות מעוגלים למיכלים אלו. הגגות נועדו למנוע התנדפות של גזים רעילים לאוויר וקל לשער שההוצאה הכספית בגינם הייתה לא נמוכה. אנחנו מקווים שצעדים כאלו יהיה תוצאת הפעילות הסביבתית שלנו גם בעתיד.

 

בברכת סוף שבוע טוב,

אסף רותם בשם הועד לאיכות הסביבה.

 

תתגייסו עכשיו לבריגדות הדליים

אמרה אינדיאנית ידועה גורסת:

 

"רק לאחר  שאחרון העצים ייכרת, אחרון הנחלים יזוהם

ואחרון הדגים ימות -  נבין שכסף אי אפשר לאכול"

 

כמה עובדות בסיסיות שרצוי שנפנה אליהן את תשומת ליבנו מפעם לפעם:

אוויר לא צריך להיות צהוב.

גם לא ורוד.

אוויר לא צריך לצרוב או לחנוק.

עשן זה לא אוויר.

אוויר לא צריך להיות מסריח, רעיל ומסוכן.

אוויר לא צריך להרוג אותנו.

אי שם בתודעה, בעודנו מנווטים דרכנו ללב המפרץ, שומרים את החלונות סגורים והמזגן פועל בעוצמה מרבית – אנחנו יודעים שמשהו לא תקין מתרחש סביבנו. זיכרון מעומעם של אוויר נקי נמהל בניחוחות כימיקלים, ועיירה ציורית של מפעלים פסטורליים מסיחה את דעתנו מן האמת המרה – האוויר שלנו מזוהם ואין אף אחד שיעשה משהו בנידון.

מזוהם. מה זה מזוהם?  לנו התושבים אין אף לא קצה של מושג מה נמצא באוויר. גזים נפלטים, עשן ברחובות, את כיוון הרוח ניתן לאמוד על פי ריחו של האוויר – אבל היי! העיקר שאחת לכמה חודשים גורם ערטילאי משחרר לעיתונות הודעה מרגיעה שהכול בסדר. אל לנו לדאוג - זה לא בריא.

 

הידעתם?

כל חולה סרטן חמישי בארץ - הוא חיפאי.

אבל מה עושים?

עמותת קס"מ, בשיתוף עם עמותת GCM העולמית, מזמינה אותנו, תושבי רמת יוחנן, להיות הקהילה הישראלית הראשונה שתוכשר ותיישם שיטה פשוטה לניטור אוויר (בדיקת איכות האוויר). את השיטה הזו, הידועה בשם "בריגאדת הדליים" (הרחבה במסגרת) מיישמות כבר עשרות קהילות ברחבי העולם. הן אוספות נתונים בזמן אמת, מתריעות על חריגות, מוחות כשצריך, ומביאות לשינוי. פשוט כך.

 

דני לארסון כתב, כחלק מקמפיין לרפורמה סביבתית במפעלי הזיקוק, קליפורניה:

"קהילות המושפעות תדיר מזיהום אוויר, הן האידיאליות לפקח על טיבו. זאת עקב הנגישות שלהן לבעיה והניסיון המצטבר. זה דומה לשיטור קהילתי. קהילה הנמצאת באזור בו הפשיעה גבוהה, מקבלת כלים והכשרה בכדי להתמודד עם המצב – פשוט מכיוון שהמשטרה לא יכולה להיות שם כל הזמן. למה לא לעשות אותו דבר בדיוק כאשר מדובר בפשעים סביבתיים?"

 

העמותה תקיים סמינר ראשון מסוגו בארץ להכשרת מנטרים, לתושבי רמת-יוחנן וקרית-טבעון.

כל המעוניין לקחת חלק בסמינר, לקבל את הכלים הדרושים למלחמה בזיהום האוויר ולהשתתף במאבק החשוב, מוזמן לפנות לאור שוהם ולהתעדכן בפרטים.

בואו ונתחיל את השינוי.

הוועד לאיכות סביבה ברמת-יוחנן.

 

 

 

   "בריגאדת הדליים" – הסיפור המלא:

    הקונספט של "בריגאדת הדליים" נוסד לראשונה ב-1994, לאחר דליפה רעילה בבית-הזיקוק של חברת Unocal  באזור המפרץ של קליפורניה. במשך 16 יום השתחרר לאוויר קטילזטור בשם Catacarb המשמש להפרדת גפרית מבנזין מזוקק, התעבה לכדי גשם חומצי, וירד על תושבי הסביבה (רודיאו וקרוקט, קליפורניה) בטיפות של נוזל דביק, אשר הובילו להתפתחות מחלות שונות ברחבי הקהילה. חוסר היכולת וכישלונם של הגופים האמורים לעסוק בנידון,            בזיהוי או ויסות החומרים המעורבים בדליפה, היווה את המוטיבציה העיקרית לגיבוש תיק תביעה מטעם הקהילה כולה כנגד חברת  Unocal. בין תושבי הקהילה היו מספר עורכי דין     וביניהם אדוארד מרסי ועוזרת המחקר שלו, ארין ברוקוויץ'. חברתו של מרסי מימנה ב-1995           את פיתוחה של ערכת ה"דלי" הראשונה ללקיחת דגימות אוויר, בכדי לעזור לקהילה לתעד            ולאסוף נתוני פליטת רעלים ממפעלי Unocal. ב-1997 התפשרה Unocal בתיק התביעה             שהוגש כנגדה, והסכימה לשלם 80 מליון דולר ליותר מ-6,000 תושבים אשר נפגעו בדליפה             המקורית. לאחר השימוש הראשוני בדליים, ניגש דני לארסון, מנהל התוכנית "קהילות למען     סביבה טובה יותר" בצפון קליפורניה, אל מרסי, בבקשה לתרום ערכות דגימה לתושבים             מקומיים. הוא הציב מטרה לפשט את תפעול הערכה, להוזיל את עלויות השימוש בה, להרכיב     מדריך פשוט שיסביר לתושבי הקהילה כיצד יוכלו להרכיב דוגם אוויר בכוחות עצמם ולפרוס "בריגאדות דליים" ברחבי המדינה. החטיבה הראשונה הוצבה במחוז קונטרה קוסטה שבקליפורניה, בכדי לדגום פליטות רעלים ממפעלים לזיקוק שמן. משם התפשטו החטיבות אל "סמטת הסרטן" בלואיזיאנה, טקסס, קרוליינה, אילינוי, פנסילבניה, אורגון, וושינגטון ואף אלסקה, שוויץ, דרום אפריקה ומוזמביק. החטיבות מורכבות לא רק מלוקחי דגימות, אלא             מהוות רשת שלמה של מתנדבים – מתעדי מפגעים, דוגמים, מתאמים ונציגים הפועלים מול        התקשורת.

 

כיום, קיימות עשרות קהילות מנטרות ברחבי העולם, הפועלות בהדרכתה של GCM.

רמת יוחנן וקריית טבעון נבחרו להיות הקהילות הראשונות בישראל, בהן ייערך סמינר הכשרה למנטרים, ומתוכן יורכבו "בריגאדות דליים" למטרת לוחמה יומיומית בפשעים סביבתיים.