הִגִּיעַ לֵיל פֶּסַח.

הַלַּיְלָה הַזֶּה כָּל הָעוֹלָם כֻּלוּ אוֹמְרִים בּוֹ הַלֵּל.הַלַּיְלָה הַזֶּה אוֹצְרוֹת טְלָלִים נִפְתָּחִים.

שם האגודה                        :    קיבוץ רמת-יוחנן.

תאריך הישיבה                   :    02/04/2009

מספר חברי ועד ההנהלה      :    14

שמות המשתתפים בישיבה    :    אליעזר גוטמן, אבנר אחיטוב, איציק אדרי, לינט חורש,  נתי אבן-דר,  

                                           גלעד צוקרמן, יהודית אפרת,  אלישע שלם, אילנה קרוא, יוסי זמיר, 

                                           תלמה עזריאלי, נעמה בלושטיין,  רון מור,

חסרים                             :    עדנה לקח, 

על סדר היום:

1.   ערעור משפחת כרמון בנושא: קשר עבודה תקציב - מועמדים.

     מוזמנים – דינה ואמציה.

2.    בניית שלב א' בבית מוסדות.   מוזמנת – מיכל רימון.

3.    תוספת לתקנון לימודי מבוגרים.

4.    העברת שכר במס"ב – אישור כחותם יחיד לנתי אבן דר.

החלטות:

1.    ערעור המשפחה לא התקבל, המזכירות תומכת בהמשך אכיפת התקנון.

2.    בית מוסדות - רקע: שלב א' הינו תוספת של 260 מ"ר (כולל ממ"ד) לקומת קרקע בלבד. סידור פנימי של החללים, כך שמחברים את המרכולית סופר וחנות הבגדים לחנות גדולה אחת. מורידים את משרדי הרכב לקומת הקרקע ויוצרים בנוסף – שלושה חללים למשרדים בק"ק.

התועלת: פינוי חללים בקומה העליונה, הכנסת פעילויות הנמצאות בחצר הקיבוץ לקומה זו  ושימוש בחדרים שיתפנו בחצר לטובת פעילויות אחרות.  חיבור החנויות ישפר את השירות והתפעול ויחסוך בעובדים.

עלויות משוערות: ע"ח הקיבוץ – 266,000 ₪. ע"ח המועצה-234,000 ₪.

עלות בקיזוז הכנסה בשנה א' כ - 100,000 ₪.  בסיום שנה ב' להפעלה – תזרים חיובי של 150,000 ₪.

המזכירות מאשרת ומתנה את ביצוע שלב א' בחיסכון של כ - 100,000 ₪ בתקציבי הקהילה בשנה א'.

3.    המזכירות מאשרת את התוספת לתקנון לימודי מבוגרים (התוספת מובאת במלואה בהמשך העלון). בסיס התוספת: חבר אשר עומדת לזכותו קרן השתלמות הגבוהה מהסכום הצבור לחברים ע"י הקיבוץ, תשמש היתרה לתשלום בגין לימודים.

4.    מקנים לגזבר הקיבוץ, נתי אבן דר ( מספר ת.ז. 051457059 ) אישור כחותם יחיד למתן הוראות במסר אלקטרוני (מס"ב) בנושא שכר.

רשם אליעזר

תוספת לתקנון לימודי מבוגרים.

בהמשך לכתב התחייבות של עובדי חוץ בעניין שימושי קרן השתלמות לצורך מימון לימודי מבוגרים, יתווסף לתקנון לימודי מבוגרים סעיף בנושא מימון שכר לימוד ע"י הקיבוץ למחזיקי קרן השתלמות ממקור חיצוני.

שכר הלימוד, גם אם אושרו הלימודים ע"י הנהלת מש"א, יהיה לפי המפורט להלן:

(לשון זכר = לשון נקבה).

א.    אישור מימון לימודים לחבר עובד חוץ בהווה או בעבר יאושר לאחר שיוגשו על ידי החבר למש"א, כל חשבונות קרן  ההשתלמות מתקופת עבודת החוץ.

ב.     אם לחבר הפקדות גבוהות יותר בקרן השתלמות אישית ממה שהקיבוץ הפקיד לחבריו, ישמש ההפרש למימון לימודיו של החבר.  דהיינו, בתאריך תחילת הלימודים תושווה יתרת החבר בקרן ההשתלמות שלו ( לאחר שהגיש את כל הניירת הנדרשת  כפי שמפורט בהסכם התחייבות קרן השתלמות לעובדי חוץ) ליתרה של חבר רמת יוחנן בתנאים זהים. אם לחבר עובד החוץ (או שהיה עובד חוץ) יש עודף בקרן ההשתלמות הפרטית לעומת חבר שאינו עובד חוץ, עודף זה יופחת מהסכום שהקיבוץ ישלם עבור לימודי החבר.

ג.      מובהר בזאת שהוראה זו חלה גם על חבר שאינו עובד חוץ בשלב אישור הלימודים, אך עבד בעבר בחוץ וצבר יתרות בקרן השתלמות עקב כך.

פורום בניית הסכמות נפגש כבר פגישה שניה. בפורום

כ- 50 חברים וחברות מכל הגילאים ומכל מגוון הדעות.

בינתיים זה נראה כמו מבוא ארוך שבו כל אחד מגלה מתפיסותיו וכמובן משוכנע שהצדק אצלו ורק אצלו.

הפגישות הבאות יתקיימו בחדר האוכל על מנת שניתן יהיה להתחיל לעבוד בקבוצות, ואולי אז יווצר דיאלוג משמעותי.

בעניין אחר לגמרי – צח"י – צוות חירום ישובי. לנו ברמת יוחנן יש מסורת של ישוב מאורגן מאד ובשבועות האחרונים נפגשנו, כ- 20 חברים, "לשמן" קצת את העסק. לחשוב ביחד איך וכיצד מתארגנים בשעת חירום. איך לא שוכחים אף אחד, מבוגר כתינוק או בעלי צרכים מיוחדים. נפגשנו עם אנשי מקצוע אשר בסיכום הדברים, הסירו את הכובע בפני רמת-יוחנן, שנשמעת ונראית אחרת מהקיבוצים...

הצוות ייקח פיקוד גם באירועים נקודתיים (חוץ ממלחמה) כמו (לא עלינו) שריפה, זיהום, שיטפון, רעידת אדמה או פח"ע. אין ספק שתוספת הממד"ים מאז 2006 תורמת מאד לביטחון האוכלוסיה במקום.

פרידה – בחודש הקרוב אנחנו נפרדים מערן בראונר. ערן עבד במסירות לאורך השנים האחרונות כאח תורן ובהמשך כרופא תורן. ערן היה ונשאר חלק מקהילתנו, ואני מקווה שיבחר לחזק את הקשר בעתיד.

חוזקות של חברה

אחד המפתחות המשמעותיים לשיגשוג והצלחה של מדינות, כראי לשיגשוג של כל חברה,  הינו כיבוד החוק. כשנבדוק את יפן, קנדה, ניו-זילנד, שוויץ ועוד...  נגלה שעושרן אינו נובע ממחצבים/אוצרות טבע  או גאונות והשכלה "עודפת" של תושביהן. מאידך, אפשר למצוא הרבה דוגמאות כמו אירן, רוסיה, הודו, ברזיל ועוד...  שיש בהן השכלה ואוצרות טבע ובכל זאת הן מדינות עניות.

אז מה עושה את ההבדל?  אגע בכמה דוגמאות שכל אחת מהן נראית לי רלוונטית גם לחיינו פה כקהילה/קיבוץ.

# היחס לחוקים – תקנות, כיבודם בשל היותם גיבוש של החלטה דמוקרטית !

# האתיקה שבבסיס ההתנהגות השוטפת. הבוז לתחמנות ולעקיפת הכללים.

# כיבוד ערך העבודה, לאורך שנים, לא רק בפרויקטים אלא כדרך-חיים, בצניעות ולא בתיקתוק    

    שעון.

# אחריות ודיוק. זמן זה מושג מדוייק, אין בערך או יהיה בסדר.

# לקיחת אחריות, גם כשדברים לא עובדים. לדעת להודות בטעות ולוותר על הכבוד/כיסא,     

   כשצריך, גם ללא הדחה (ולא, אין לי דוגמה עכשווית).

# כיבוד זכותו של האחר. לדעת שזכותי אינה אמורה לפגוע בזכותו של השני, כיבוד האחר -   

   בשל היותו אחר, ההבנה שפרטיות זו לא סיסמה.

# יושרה – כיבוד האמת. תרבות שלא סולחת בקלות לשקר.

נסתכל על עצמנו ונראה שאלו הדברים שהביאו את רמת יוחנן למקום שבו היא נמצאת היום – הרבה מהכל ובמנות גדולות: תרבות של מצויינות, אין בערך, מוסר עבודה גבוה והרבה תקנות שכל הזמן משתנות ומותאמות לתקופה, ושאותן אנחנו (גם אלו שאינם מסכימים) מכבדים.

ולמה אני מספר את זה? כיוון שאם לא נדע להמשיך ולנהוג ע"פ אותם כללי אתיקה, (ולא משנה מה נחליט יחד באופן דמוקרטי, דיפרנציאלי או לא, הכללים שמניתי, מתאימים לחברה קפיטליסטית כסוציאליסטית) זו תהיה התאבדות קבוצתית. לא נהיה עוד חברה מצליחה ומשגשגת, נהפוך ל – "מדינה ענייה".

חג שמח לכולנו ולבני משפחתנו, ברמת יוחנן ומחוץ לקיבוץ, בצבא ובחו"ל.

אליעזר.

ארנון אשד

לפני כשבועיים סיימנו את סיכומי שנת 2008 ופרסמנו את הדו"חות הכספיים השנתיים. החברה כבר עובדת על סיכומי הרבעון הראשון של 2009, והראש כבר עמוק ברבעון השני.

שנת 2008 הייתה מורכבת מאוד. תחילת השנה התנהגה כקודמתה. ההמשך הושפע בעיקר מצמצום ברווחיות עקב משבר הסחורות ועליות דרסטיות במחיר חומרי הגלם שמשמשים אותנו. השנה הסתיימה ברבעון חלש בצורה קיצונית בביקושים, זאת כתוצאה מהמיתון שהשתלט על השוק.

הפגיעה העיקרית הייתה בחטיבת ה – PVC, שבה סבלנו מחומר גלם שהתייקר בצורה קיצונית מבלי יכולת לקבל פיצוי הולם במחירי המכירה שלנו מהשוק, ומעודף כושר יצור שנבע מכניסתו לעבודה של המפעל בארה"ב. בחטיבת הפוליקרבונט התוצאות היו סבירות, למרות התייקרות כמעט בכל סעיפי ההוצאות.

פלרם אפליקציות הציגה שלושה רבעונים שעמדו בתחזית, וסבלה, כמו כולם,  מההאטה של הרבעון האחרון.

בסה"כ, המכירות של פלרם אפליקציות גדלו השנה בכ- 8.6 מליון ש"ח והסתכמו בכ- 71 מליון ₪ עם שולי רווח טובים מאלו המוכרים לנו בתחום הלוחות.

החברה כולה סיימה את השנה עם מחזור מכירות של כ – 926 מליון ₪ המהווה ירידה של כ- 11% לעומת השנה הקודמת. הירידה בהיקף המכירות נובעת בחלקה מההאטה של הרבעון האחרון, ובעיקר משחיקה מול השקל של המטבעות העיקריים איתם אנחנו עובדים (דולר אמריקאי, אירו והפאונד האנגלי). הרווח הגולמי של החברה עמד על כ- 220 מליון ₪ (הצטמצם מ- 27.2% מהמכירות בשנת 2007 ל- 23.8% ב- 2008) ואילו הרווח התפעולי עמד על כ- 32 מליון ₪ (ירד מ- 7.4% מהמכירות ל- 3.4%). תזרים המזומנים מפעילות שוטפת השתפר משמעותית לעומת שנה קודמת בעיקר כתוצאה מירידה במלאי.

קצב המכירות בתחילת הרבעון הראשון של 2009 נשאר איטי ודומה לקודמו. לאור זאת החליטו ההנהלה ומועצת המנהלים לאמץ תוכנית עבודה מעודכנת\מוקטנת ולבצע מספר צעדים שיתאימו את גודל החברה לביקושים שהצטמצמו. בין הצעדים שנקטנו: צמצום הוצאות, הפעלת תוכנית השקעות הכרחית בלבד, השבתת כושר יצור לסופי שבוע, צמצום כוח העבודה וקיטון בשכר.

תחילת "המיתון האמיתי" ברבעון האחרון של 2008 וצניחת מחירי הסחורות, הביאו גם לצניחה בחלק  ממחירי חומרי הגלם העיקריים שלנו. אנחנו "נהנים" כיום ממחירים נוחים אך במקביל גם כאמור...הביקושים נמוכים.

בהסתכלות מקרוב על הנתונים, אפשר לראות שיש מגמה חיובית במכירות ובניצול כושר היצור מתחילת השנה ועד עכשיו, יחד עם השפעה כספית חיובית של מהלכי ההתייעלות שנקטנו. בולט במיוחד השיפור במכירות פלרם אפליקציות ברבעון הראשון לעומת קודמו.

בתוך כל ההאטה, התחלנו ביצור לוחות בפרויקט ה"דק" בארה"ב (הפרויקט שתואר ע"י יגאל אופק בכתבתו מלפני כחודש) ונראה שפרויקט זה עשוי לשפר בהרבה את תוצאות הפעילות שלנו באמריקה כבר בטווח הקרוב. כמו כן בצענו  עסקה גדולה בסקנדינביה, שבמסגרתה נחתם הסכם אספקה רב-שנתי בהיקף של כ- 12 מליון אירו לארבע השנים הבאות (מדובר על אספקה של לוחות PVC  גלי מישראל ואנגליה).

צוות העובדים בפלרם, על כל שלוחותיה בארץ ובעולם, מאוד מחובר ונחוש בהתמודדות עם  המשימות הייחודיות שהמצב העולמי מעמיד בפנינו. המשימה העיקרית שהעמדנו היא: "לשמור על יציבות ורווחיות החברה, בכדי לשמר את כושר התחרות וליהנות מהלבלוב שיבוא אחרי תקופת המיתון"

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לכל הנושאים בנטל האחריות בפלרם בימים מורכבים אלה, ובעיקר להנהלת איזור ישראל, הנהלת פלרם וחברי מועצת המנהלים. כולנו נדרשים למאמץ יתר, עבודה בתנאי שוק שלא הכרנו בעבר, ושינוי ממגמת צמיחה מתמשכת למגמה של התכנסות "עד יעבור זעם".

ח ג  - ש מ ח ,

                   ארנון .

חג הפסח הגיע וזה הזמן המתאים לעשות "ביעור חמץ" ולדווח על הנעשה בתחום הפנסיה ברמת יוחנן.

1.    פדיון עודפים שנצברו לחברים פנסיונריםו

     כזכור אישרה האסיפה (במסגרת אישור תוכנית מקורות ושימושים של הקיבוץ לשנת

     2009) ביצוע פידיון עודפים

     מתוך הכספים העודפים שנצברו לחברים הפנסיונרים בתוכנית הפנסיה של הקיבוץ, בסכום

     מצטבר של 5 מליון ₪ לשנת 2009 כולה.

     על פי החלטת ועדת פנסיה, "ביצוע הפדיון החלקי יעשה לאחר התייעצות עם מנהל    ההסדרים, תוך התחשבות בהיבטי מיסוי והשארת "רזרבה" מתאימה לחברים בשיעור

     של 10-15% מקצבת היעד.

     מבדיקת היבטי הביצוע המעשי של החלטה זו, התברר כי לצורך הפדיון החלקי של        העודפים יש צורך:

א.    בקרן פנסיה "עתודות הותיקים" – בחתימת החבר על בקשת הפדיון החלקי. במהלך השבועות הקרובים נפנה לחברים הרלוונטיים ונתאם פגישה עם מנהל ההסדרים, בה תוסבר לחברים משמעות ביצוע הפדיון החלקי והם יתבקשו לחתום על בקשת הפדיון מעתודות.

ב.     בחברת הביטוח "מגדל" – בקבלת החלטת האסיפה מתאימה ברוב מיוחד 2/3 מהמצביעים, שהם למעלה מ- 50% מהחברים. ההחלטה תובא לאישור באסיפה הקרובה ולאחר מכן בקלפי כמקובל.

    ברצוני לשוב ולהדגיש כי פדיון עודפים לא יפגע בשום צורה או דרך בזכאות החבר     לקבלת קצבת היעד עליה החלטנו (על פי ותק הפיננסי).

2.  מינוי סוכן לקבלת מידע

לאחר מספר דיונים השלימה ועדת הפנסיה את הדיון בנושא וקיבלה בישיבתה האחרונה מיום 24.3.09 את ההחלטה הבאה:

א.    הפרשות סוציאליות המתקבלות בידי חבר עובד חוץ, הינן חלק בלתי נפרד משכר עבודתו, וככאלה עליהן להיות מועברות לקיבוץ.

ב.     על פי תקנון הפנסיה של הקיבוץ, עובד חוץ מחויב לשתף פעולה ולמסור מידע לועדת הפנסיה בנוגע לזכויות הסוציאליות שצבר בעבודת חוץ.

ג.      לאחר מינוי מנהל הסדרים, ולשם ניהול טוב ויעיל יותר של הצבירות הסוציאליות של עובדי חוץ, החליטה ועדת פנסיה כי על כל עובד חוץ לחתום על כתב מינוי סוכן לצורך קבלת מידע על ידי מנהל ההסדרים.

ד.     עובד חוץ שיסרב או ימנע בכל דרך אחרת מלחתום על ייפוי הנ"ל, ובהעדר נתונים אחרים, תרשם על שמו קצבה חיצונית בשיעור 120% מקצבת היעד (לפי וותקו הפנסיוני היחסי), כפי שתהיה מעת לעת על פי החלטות הקיבוץ.

ה.    האחראי על הפנסיה ויו"ר הוועדה ימשיכו לטפל בנושא מול עובדי חוץ שטרם חתמו על הנ"ל.

    אני פונה שוב לכל עובדי חוץ, שעדיין לא חתמו על כתב מינוי סוכן לקבלת מידע,   לעשות כן בהקדם ולהעבירו לתיבת הדואר של ועדת פנסיה.

3.  אובדן כושר עבודה

ועדת פנסיה נדרשה לעניין בשלוש ישיבות האחרונות אך לא הגיע לכדי סיכום הדיון. עם קבלת החלטה, היא תובא במידת הצורך לאישור האסיפה כמקובל.

4.  פנסיית שארים

     הנושא מצוי על סדר יומה של הוועדה מזה זמן, מבלי שהגענו לגיבוש הצעות מעשיות          כלשהן. הוועדה תמשיך לבחון דרכים לביצוע פנסיית שאירים לחברים.

5.  מאזן אקטוארי לשנת 2008

     בשבועות האחרונים החלו החברים לקבל מקרנות הפנסיה השונות את הדו"ח המסכם של    הזכויות הפנסיוניות שלהם לשנת 2008.

     אבקש מהחברים להעביר את הדוח המקורי (או עותק ממנו) לתא הדואר של ועדת פנסיה,   על מנת שנוכל לערוך את הדוח הפנסיוני של הקיבוץ והחברים לשנת 2008 בהקדם

     האפשרי.

6.  השלמת חוב פנסיוני לנקלטים ולחברים החוזרים מחופשה ממושכת

     על פי תקנון הפנסיה, על חבר  נקלט מעל גיל 30 לרכוש זכויות לכיסוי החוסר בוותק           הפנסיוני שלו ("החוב הפנסיוני"), על פי קצבת היעד שהייתה בתוקף במועד קבלתו   למועמדות בקיבוץ. בנוגע לחבר היוצא לחופשה ממושכת, על פי התקנון עליו להפקיד    בתקופת החופשה כספים לשם רכישת זכויות סוציאליות בשיעור שיבטיח את המשך צבירת   הזכויות הסוציאליות כפי שצובר הקיבוץ לשאר החברים. במקרה ולא יעשה כן, הקיבוץ       רשאי לעשות זאת במקומו ולחייב את החבר.

בפועל, אנחנו מקפידים לדרוש מהנקלטים לשלם לקיבוץ את החוב הפנסיוני. לגבי החברים היוצאים (והחוזרים) מחופשה ממושכת – אין הקפדה דומה. יצוין כי נקלט ששילם לקיבוץ

כספים לרכישת החוב הפנסיוני שלו, נרשם וותק פנסיוני מלא. כאשר הקיבוץ הגדיל את קצבת היעד לאחר מכן, לא נעשתה התחשבנות לאחור עם אף אחד מהנקלטים.כיוון שעד לאחרונה קיים הקיבוץ מהלך רצוף של הגדלת קצבת היעד, הרי ש"ההתעקשות" עם הנקלטים לשלם עבור החוב הפנסיוני שלהם, עלתה לקיבוץ סכומים ניכרים (בהערכה גסה – מאות אלפי ₪ עד כה).

השאלה היא האם מוצדק להמשיך בדרך זו מול נקלטים, שיגיעו לגיל פרישה רק עוד 30 שנה ויותר (האם אז הפנסיות עדיין יהיו  שיתופיות כמו היום או מופרטות?).

ועדת פנסיה החלה לדון בעניין, ועם סיכום הדיון וקבלת החלטה, היא תפורסם לציבור     כמקובל (החברים המעוניינים להביע את עמדתם בנושא מוזמנים לפנות אלי לתאום).

ברצוני לסיים בברכת חג חרות שמח לכל החברים ובני ביתם.

ויוי גלעד, יו"ר ועדת פנסיה.

לְהָכִיל לא יָכוֹל

הִיא לא מְאַחֶרֶת וְאֵינָהּ מַשְׁכִּימָה

בָּאָבִיב מִשְּׁנָתָהּ תִּתְעוֹרֵר אֲדָמָה,

אוֹהֲבֶיהָ לְעוֹלָם לא תַּכְזִיב

מְשׁוּבַת צְבָעֶיהָ אִישׁ לא יַכְתִּיב.

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יוֹפִי הַנָּדוֹן לִקְמוֹל

כִּנְעוּרִים שֶׁהָיוּ לְנַחֲלַת הָאֶתְמוֹל,

לְהָכִיל אֶת כֻּלּוֹ הַלֵּב לא יָכוֹל

וְרַק שְׁתֵּי עֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַכּל.

מִרְצֶדֶת שִׁיבּוֹלֶת שׁוּעָל תִּרְחַשׁ בִּדְמָמָה

מַלְעֲנֵי חִטָּה זְהֻבִּים לַשָּׂדֶה הִינוּמָה,

כִּלְחִישַׁת נָחַש לַהַב חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה

קוֹרְסוֹת שִׁבֳּלִים אֲלֻמָּה אֲלֻמָּה

אֲדָמָה שַׁתְקָנִית בָּאָבִיב כֻּלָּהּ שִׁיר

זָר פָּנֶיהָ לא יוּכַל לְהַכִּיר.

ראובן עזריאלי    09\ 04\ 1       

עשר המכות

            ואלו עשר המכות שהלקה אותנו המקום:

            דם – הורגי הפשפשים במטות.

            צפרדע – אלו הצפרדעים ששורצים בחדרים מריבוי מים בשטיפת הרצפות.

            כינים – אלו הכינים של הפרחים שחיים (פלנדר) הורגם בפליט.

            דֶבֶר – לא דבר כי אם דְבַר אמרי מאורעות. ורק שני עיתונים ל- 35 איש.

            ערוב – ערב רב של דעות, צרחות ויכוחים על דרך הקבוצה.

            שחין – רמז לבעלי הקרחות ולפילוסופים שמרוב מחשבות שערותיהם  נושרות.

            ברד – זה הברד שאנו שותים בקיץ מהקומקום ביער.

            ארבה – זה אלו שחוזרים מהעבודה אחרי 4 ונכנסים ישר למטבח ואלו הקומזיצים

                        בשעה  12 בלילה שמנקים אחרים כמו ארבה.

חושך – אלו הזוגות היושבים בחושך ומתלחשים על זיו זריחת הירח.

מכת בכורות – אלו הפרונקלים הראשונים שצצים ומוציאים בנים ובני בנים.

            ר' זהב (חבר גניגר) נתן סימנים לכל המכות – הקבוצה.

            ר' יעקב (יניב) אומר מנין לך שרק 10 מכות הלקונו – ההיסטוריה מוכיחה כי הלקונו הרבה          יותר.

קטעים מתוך הגדה היתולית שכתבו מייסדי רמת יוחנן בתחנות שעברו טרם עלייתם להתיישבות. (1928-1929)

שם האגודה                    :    קיבוץ רמת-יוחנן.

תאריך הישיבה               :    26/03/2009

מספר חברי ועד ההנהלה   :    14

שמות המשתתפים בישיבה :   אליעזר גוטמן, אבנר אחיטוב, איציק אדרי, לינט חורש, נתי אבן-דר, גלעד                                           צוקרמן, יהודית אפרת,  עדנה לקח  אילנה קרוא, יוסי זמיר,  תלמה עזריאלי,                                            נעמה בלושטיין, רון מור,

חסרים                            :    אלישע שלם,

על סדר היום:

1. איילת מאירוביץ לריכוז ועדת קליטה.
2. הסדר מסלולי צעירים, עדכון תקנון (מוזמנת אתי נצר).
3. שונות.

החלטות:

1.    איילת מאירוביץ נבחרה לרכז את וועדת קליטה.

חברות צוות: נירית דרור ונעמה רייזנר.

המזכירות מודה ליעל דינסטג על שרותה בתפקיד ומאחלת הצלחה לאיילת.

2.    וועדת צעירים, אספה לתקנון "הסדר מסלולי צעירים" את כל ההחלטות הנוגעות למסלולי הצעירים ממאי 2006, שהתקבלו בהזדמנויות שונות והוסיפה מספר הצעות חדשות.

המזכירות התבקשה לאשר את התוספות הישנות והחדשות לידי תקנון שלם.

המזכירות אישרה את התוספות. אישור השינויים יגיע לאסיפת חברים.

3.  הוחלט לשנות את תמחור עבודת הסטודנטים בענפי הקיבוץ הפנימיים ולהשוותו לשכר -  במבחי"ם, התמחור החדש יקל על הענפים השונים בהעסקת סטודנטים בעבודות השונות.

רשם אליעזר

שבולת בשדה כורעה ברוח ...

(סיפור חצי דמיוני)

"... כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, וקצרתם את קצירה, והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן..." (ויקרא כג' פסוק י'). ל"חג העומר" הנחוג בקיבוץ רמת-יוחנן יצאו מוניטין בכל קצווי תבל. שירו של מתתיהו שלם, "שיבולת בשדה", המהווה את לב הטקס, התפרסם מאוד וזכה לביצועים רבים, ביניהם על ידי מרים מקבה והארי בלפונטה.

במלאת עשור למדינת ישראל, הועלתה מסכת העומר על ידי חברי וילדי הקיבוץ בפני עם רב באצטדיון יד-אליעזר בחיפה.

בשורה הראשונה ישבו המכובדים, וביניהם כמובן: בן-גוריון, שרת, אבא חושי, הרצפלד, גולדה ועוד רבים וטובים.

אחד הקטעים המלהיבים בטקס הייתה דבקה קצבית לצלילי השיר "הן ירונן", גם הוא

פרי רוחו של מתתיהו.  חמש שורות של גברים עלו על הבמה, על פי הגילאים, החל מן הוותיקים, דרך הבחורים והנערים ועד

לשורה שלנו – שורת הילדים (היינו כבני עשר). באמצע הריקוד הסוער, דרך נירי בטעות על רגלו של איגור (יצחק גוטדינר). איגור לא היסס כלל, הוא הסתובב והחזיר לנירי בעיטה הגונה. נירי גם הוא לא פראייר וכמובן לא נשאר חייב. בקיצור – באמצע הבמה, לנוכח עיניהם הפעורות של כל גדולי האומה, התחלנו "ללכת מכות". הריקוד הופסק ו"הגדולים" באו והפרידו.  בזווית עיני ראיתי את בן-גוריון מותח את צווארו לעברנו, שערו האגדי מתבדר ברוח ועל פניו מרוח חיוך גדול.

אבל לא על זה רציתי לספר לכם. מסמר הטקס, כפי שציינתי הוא ריקוד "שיבולת

בשדה". הגברים שזה עתה סיימו להניף חרמשם בקמה, והעלמות שזה עתה סיימו לאלם את האלומות, מתייצבים על הבמה זוגות זוגות ועל פי הכוריאוגרפיה המונומנטאלית של לאה ברגשטיין רוקדים מסביב לטנא.

אבל לפני שהם קוצרים ומאלמים ורוקדים, מסתתרים הזוגות בעורף הבמה בתוך השיבולים הגבוהות. ממש ברגע בו נושקת השמש לים מכריז הקריין מעל למגדל המעוטר: "הנה הגיעה העת להניף החרמש בקמה ... ופני הקוצרים טרם ייראו...". זהו רגע השיא של הטקס כולו. הקהל ממתין במתח הולך וגובר. המקהלה מנסה לשדל את הקוצרים והמאלמות לצאת ממקום מחבואם ושרה: "בא... בא נא הקוצר, הן רד היום, נטו צללים, שקעה כבר שמש בהרים ... ". הקוצרים אינם מתרצים והמקהלה ממשיכה ביתר עוז: "בא השמש בא בא, עת לקצור!", והקהל הישוב על ערימות הקש והפלטפורמות מחזיק ומחרה אחריה: "בא השמש בא ... עת לקצור!!!".

בקטע הזה אמורים הקוצרים להישבר. ראש הקוצרים מזדקף ממקום המחבוא עם חרמשו המעוטר בסרטי צבעונין, והוא מוליך את קבוצת הרוקדים אל הבמה, על רקע שירה אדירה של "שיבולת בשדה ..."

אלא שבאותה שנה חל שיבוש. הקריין הקריא, המקהלה שרה, הקהל ענה – ופני הקוצרים אכן לא נראו. גלגל החמה כבר טבל ושקע בים, המקהלה הנבוכה פצחה בשנית ב"שיבולת" ו... כלום. המקהלה נדמה. הקהל דמם. ציפור לא צייצה. מנהל הטקס, המנצח על המקהלה, נטש את מקומו והחל דוהר לעבר השדה על מנת לברר את פשר התקלה. תחושה של אסון הייתה תלויה באוויר ...  והנה, ממש כאשר נדמה היה שכלו כל הקיצין, הזדקף לפתע יורם, הקוצר המוביל, מתוך השיבולים, ומייד אחריו צצה גם רוחמה, המאלמת הראשית, אניצי שיבולים פורחים בשערה, "ושתי עיניה מספרות עליה שהיא באה מאהבה".

סוף טוב – הכול טוב. השיבולים נקצרו, המאלמות אילמו, הריקוד נרקד, הטנא הונף לעיני הקהל – תם הטקס.

בשנה הבאה כבר הלך הכול למישרין. יורם הזדקף מן הקמה בדיוק בעיתוי הנכון. בת זוגו לריקוד באותה השנה לא הייתה רוחמה. החליפה אותה אחת הבנות מחברת הנוער.

הפעם התבוננה רוחמה בטקס מצד הקהל, לחייה פורחות באודם השקיעה, ואל חזה צמוד עוללה בן שלושת הירחים.

עדנה לקח

פסח – חירות - חינוך 

בהגדה של פסח כתוב: "וירא את עמלנו – אלו הבנים ..."

חכמינו ז"ל כינו את הבנים בשם "עמל", והורונו בזה שבכדי לזכות בילדים טובים דרוש עמל רב.

מעקב תמידי אחר התקדמות הילד מונע הפסדים וצובר רווחים. אם מסתמנת ירידה בלימודיו של הילד או בהתנהגותו, ניתן לעמוד על כך ולתקן בעוד מועד. אם אנחנו לא משקפים להורים את ההתנהגות האמיתית של ילדם, מתוך רחמנות או רצון לגרום להם תחושת נחת, אנו עושים טעות נוראה. ההורים צריכים להתעניין בקביעות אודות ילדיהם. אין ספק שמעקב זה מצריך זמן ולפעמים הוא בא על חשבון העבודה או הלימודים. אף על פי כן, כדאי ורצוי "לבזבז ולאבד זמן" ובלבד שהילדים יצאו טובים ומוצלחים.

בחינוך הבלתי פורמאלי אנו עוסקים רבות בחיפוש אחר הדרך שתוביל ותוליך אותנו לחינוך נכון של ילדינו. המדריכים עוברים הכשרה ויעוץ צמוד בכדי להצליח ולגעת בנפשו של הילד בדרכי נעם.

עבודתם החשובה של המדריכים אינה יכולה להיות חד צדדית. עלינו, ההורים, מוטלת החובה להתעניין ולא להרפות בכל מה שקורה לילדינו, לאורך כל שעות היום והלילה. גם אם נדמה לנו שכאשר הם משחקים בחצר הקיבוץ בשעות הערב הכול בסדר, מומלץ לעשות סיבוב קצר ולוודא שאכן הכול כשורה.

אין ספק שהמרחב בו גדלים ילדינו הוא אידיאלי, מרחבי הדשא והחופש שמאפשרת חצרנו. כול הירוק הזה המרפא והמרגיע. אולם, הרגשת החופש עלולה לעיתים להיות בעייתית, ועלינו לדעת לתמרן על החוט הדק הזה.

אסון הוא, אם לא מאפשרים לנפש לזרום בחופשיות על פי טבעה, אבל דרושים אימון קודם והדרכה ברורה שישמרו על כך שהזרימה תביא עימה רק את הטוב והיפה, ושהחופש והחירות יעלו את האדם ולא יורידו אותו. 

שיהיה לכולנו חג שמח. חג של חירות אמיתית.

מיכאל שגיא

פרויקט ירוק בחברת ילדים                         

אחד הערכים החשובים לנו בחברת הילדים הוא הקשר לטבע ושמירה עליו, מתוך מחשבה שהיכולת שלנו להיות אכפתיים כלפי הטבע, מלמדת אותנו לשים לב באופן כללי לסביבה שבה אנחנו חיים. במסגרת זו אנחנו יוזמים פרויקטים שונים. הפרויקט הקודם, אותו יזם עמית זית במסגרתו בנו הנערים יותר מ- 35 ארגזים להכנת קומפוסט ביתי לחברים בקיבוץ, היה הצלחה מסחררת. תענוג לראות את החברים משתמשים בקומפוסטרים למחזור הזבל האורגני ומשתמשים בקומפוסט שנוצר לדישון הגינות.

לאחרונה יזמנו פרויקט סביבתי נוסף, והוא הדברה ביולוגית של מכרסמים. באזורים רבים בארץ, וגם אצלנו, נהוג להדביר חולדות ועכברים על ידי פיזור רעל שהורג את המכרסמים, אבל איתם גם את העופות הדורסים הניזונים מהם. ההרעלות המשניות גרמו במקומות רבים להשמדת אוכלוסיית דורסי היום ודורסי הלילה,  בעיקר תנשמות שהן האויבים הטבעיים של מכרסמים.

כך נוצר מעגל שלילי שלאורך זמן  מביא דווקא להתרבות אוכלוסיית המכרסמים שחוגגים בלי איום.

מטרת הפרויקט הייתה לעבור מהדברה כימית להדברה ביולוגית, המאפשרת שמירה על האיזון בטבע ושימוש נכון בכוחות הפעולים בו גם לטובתנו. התנשמת, אויב המכרסמים, אינה בונה קן אלא משתמשת במקומות קיימים כגון מבנים נטושים ועליות גג. בשנים האחרונות אלו מתמעטים עקב הריסה ובנייה מואצת, והתנשמות? הן לא באות. לפיכך, במסגרת הפרויקט, "מזמינים" את התנשמות לאזור בכך שבונים להן מקומות לדיור.

כשלמדנו את הנושא גילינו שההדברה הביולוגית מתפתחת בארץ, ובמספר מועט של מקומות כבר מיישמים אותה בהצלחה. אחרי עבודת תחקיר קטנה ניגשנו לעבודה.

תחילה היה עלינו לקבל את אישור עובדי האבוקדו להציב תיבת קינון בשטח המטעים, והבטחה שלא ישתמשו ברעלים כימיים. אחר כך התחלנו בפרויקט בניית התיבות. תיבת הקינון הראשונה נבנתה על פי דגם של החברה להגנת הטבע, בהנחייתו של דני היוז ובעזרתו של רענן ארזי. תיבה זו שימשה כאבטיפוס לשאר התיבות שאותן בנינו ביחד עם הנערים, בליווי צמוד של דני. סשה דון הסכים לרתום את פלרם לפרויקט ולספק לנו לוחות פלסטיק סוג ב' מהם בנינו את התיבות. שמעון סאינה ויריב גלעד הכינו את הלוחות לפי המידות אותן רצינו. יורם לנקרי מהנגרייה תרם לנו לייסטים מעץ לחיבור הלוחות.

אחרי שכל אחד תרם משהו, הנערים אספו את כל החתיכות ובנו מהן תיבות לתפארת. את התיבות היינו צריכים להציב על עמודים, ושם סייע לנו שמרי בן צבי בריתוכם. את הבטון הנדרש לייצוב התיבות על בסיס חזק, קיבלנו בסיועו של ספיר ארזי. לכל אורך הדרך היה נעים לגלות שרבים בקיבוץ נרתמו ושמחו לעזור.

בנוסף לשטחי האבוקדו הצבנו תיבה נוספת בגינת התבלינים שליד  חברת הילדים, ואנו מתכננים להציב תיבות נוספות ברחבי הקיבוץ. החברים מוזמנים לבוא ולראות את התיבה ליד חברת הילדים אבל רצוי לא להתקרב יותר מדי על מנת שלא להבריח את התנשמת שאולי תבוא.

בהזדמנות זו אנו רוצים לבקש מהחברים לנסות ולא להשתמש ברעל שגורם להרעלה משנית. ניתן להשתמש במלכודות מסוגים שונים. אנחנו מקווים שבקרוב נוכל ליהנות מנוכחותם ויופיים של העופות  הדורסים באזורנו.