עֶרֶשׂ שִׁירִים 

בְּעֵינַי לְטַפֵּס אֶל פְּסָגוֹת הֶהָרִים

לֶאֱחֹז בְּזֶרֶם יָמִים נִגָּרִים,

לְרֶגַע לָנוּחַ בְּאוֹרְחָן הַשִּׁירִים

לְמַצּוֹת אֶת אוֹרָם לֹא יִהְיוּ אֲחֵרִים.

יֵשׁ יָמִים מַשְׂבִּעֵי מְרוֹרִים

וְיֵשׁ מְתוּקִים כִּדְבַשׁ הַדְּבוֹרִים,

לִשְׁמֹעַ עֵשֶׂב צוֹמֵחַ וְצִיּוּץ צִפֳּרִים.

לְהִשְׁתַּכֵּר מִנִּיחוֹחַ פְּרִיחַת הֲדָרִים

עַל מַרְבָד פִּרְחֵי כְּלִיל חוֹרֵשׁ נוֹשְׁרִים

רֹאשִׁי לְהָנִיחַ כְּעַל עֶרֶשׂ שִׁירִים.

ראובן עזריאלי    09\ 03\ 14

 

 

 

 

קיבוץ רמת יוחנן

תאריך: 18/03/2009

יו"ר    :  מאיר יפה

מזכיר :  אליעזר גוטמן.

מספר חברי האגודה: 374

נוכחים: 56 חברים.

סדר  היום:

·        בחירת -"פורום בניית הסכמות".

הוחלט:

האסיפה אישרה  ברוב של 36 חברים כנגד 5  חברים את  הרכב החברים המוצעים לפורום בניית הסכמות.  (רשימת החברים המוצעים לפורום מפורטת בנספח המצורף)

_______________                                                                 ____________

אליעזר גוטמן – מזכיר                                                                 מאיר יפה – יו"ר

 

 

רשימת חברים לפורום בניית הסכמות

19.03.2009

 

 

·        יתכן ויתווספו מספר נוסף של חברים לפורום.

·        הפורום הורכב על בסיס התנדבותי.

·        אין לפורום זה כל מנדט לקבל החלטות המחייבות את הקיבוץ.

·        החברים המופיעים ברשימה מחויבים להשתתפות רציפה ומלאה בתהליך הדיאלוג.

 

 

 

לפני כשבוע עברנו אסיפה מעניינת. סעיף אחד בלבד, שלכאורה יכול היה להסתיים תוך דקותיים בנושא " פורום בניית הסכמות". כל מי שרצה הצטרף לפורום, להוציא בני זוג וזאת בשל הרצון שכל אחד מ- 374 החברים בקבוץ יוכל למצוא את נציגו בפורום ואם יגיעו לפורום בני זוג, יקטן המבחר וקשת הקשרים ברשת החברתית.

בשל היות הפורום התנדבותי ובנוסף, נטול סמכויות, חשבה המזכירות שמספיק ליידע את האסיפה על ההרכב ועל תחילת העבודה.

האסיפה החליטה לאשר בהצבעה את הרכב הפורום.

 

בפניה של 180 מעלות – עברנו את פורים החברים ברוב קהל ואורחים. יאמר לזכותם של המארגנים, שהמוזיקה התאימה עד השעות הקטנות גם לחברים היותר מבוגרים ואפילו הווליום היה נסבל (עדיין חזק מדי לטעמי). האווירה הייתה טובה ובכלל, בשל משהו ממגנט מיוחד בחג, זהו הערב היחידי בשנה שעל אותה רחבה רוקדים שלושה דורות. כמות האורחים של בנינו הצעירים הייתה מוגזמת ואפילו פוגעת משהו בחוויה של החברים היותר מבוגרים.  בקיצור אני מדבר על מדתיות, להישאר בגבולות הטעם הטוב. לא פורים סגור ומצד שני לשמור על תחושת החג שלנו.

 

בעניין הקיצוצים – הערב עלה חצי מאשר בשנים קודמות והחוויה לא נפגעה.

לגבי השמירה, נראה שהייתה אפקטיבית ובשנה הבאה תשתפר עוד יותר.

תודה למכינים על העבודה שנעשתה לאורך ימים ארוכים. נתראה בחג הבא.

 

נושא אחרון – בית מוסדות. אני רואה חובה לפרגן. בתקופה האחרונה, בניצוחה של שירית ושל צוות העובדים המסור, נעים מאד להיכנס לחנויות ויש הרגשה של רצוי.

זה מורגש בחיוך, ברצון לעזור בכל שאלה, בשירות המהיר ובכלל מורגשת רוח צעירה ורעננה. המקום נקי ורואים ניסיון לחדש ולשנות עיצוב.

קבלו ח"ח  (חיזוק חיובי) כל אחד ואחת מצוות העובדים.

שבת שלום, אליעזר גוטמן

שינוי רישום הפקדות לקרן השתלמות

בדפי התקציבים האישיים       

 

בשל שינויים של שיטת רישום בהנהלת חשבונות , שונתה שיטת הדיווח לחברים על ההפקדה לקרן ההשתלמות.

החל מחודש מרץ יזוכו החברים בתקציבם השוטף בסכום ההפקדה החודשית לקרן ההשתלמות ויחויבו באותו הסכום עבור הפקדת הכספים בקרן ההשתלמות.

רישום זה יבוא במקום איזכור ההפקדה בקרן ההשתלמות אשר היה נהוג עד כה.

אנו מקווים כי שינוי זה – אשר היה הכרחי לנו, לא יפגע במעקב החברים אחר ההפקדות השוטפות לקרן ההשתלמות שלהם.

השינוי רלבנטי לגבי חברים אשר כספי קרן ההשתלמות מופקדים עבורם בקרנות חיצוניות (ואין שינוי לגבי חברים ותיקים המקבלים את ההפקדות ישירות לתקציב).

בשורה אחת - לכל חבר\ה תרשם הפקדה לקרן שאליו הוא משויך בסך 600 ש"ח תחת סעיף שנקרא קרן השתלמות.

בשורה שנייה -  לכל חבר\ה יירשם סכום שלילי של 600 ש"ח ( 600- ) תחת סעיף שנקרא תקציב קרן השתלמות חודש... הרישום בשורה זו הוא רישום פנימי של הנהלת חשבונות וקופת בית ואינו גורם לחיוב כלשהו בתקציבו של החבר\ה.

כאמור לעיל, לא חל כל שינוי במהות הביצוע אלא שינוי רישומי פנימי בלבד.

למי שעדיין לא ברור או לא מובן מוזמן לפנות לורד או לנתי.

בתודה ובברכה                                      

 נתי אבן-דר

 

 

 

 

נוכחים: אבנר, עידו, אלה, רותה, נתי, אליעזר, איציק, לינט, עוז, מוטי.

חסרים: ארנון, שי, דניאל יפה.

מוזמנים: יפעת קפלן, גדי רוסלנדר.

 

1.    דיווח על האורווה – יפעת סקרה את התפתחות הפעילות בענף בשנה האחרונה. להלן עיקרן:

·        הפעילות מאוד התרחבה, ההכנסות ב- 2008 הוכפלו והגיעו למיליון ₪, והרווח לכ- 130 אלף ₪ .  

·        הפעילויות העיקריות הינן: קורסי מדריכים, פנסיון, ורכיבה טיפולית.

·         התחזית ל- 2009 – למרות המצב הכלכלי והתחרות עם מספר אורוות באזור, המטרה היא להמשיך ולצמוח בכ- 30% לשנה.

·        לצורך זה יש להוסיף עוד מספר תאים לסוסים, וכרגע מכינים תוכניות להשקעה.

·        יש תוכניות להגדיל את מספר החברים העובדים בענף.

·        עידו רודוי החליף את אורי בראב במנהלת הענף.

 

2.    השקעה במערכת חשמל סולרית –  צוות שכלל את מוטי חורש, יגאל אופק וגדי בדק את הנושא והמליץ להשקיע במערכת, שתוקם על גג הנגרייה, בעלות של כמיליון ₪.  הפרויקט משלב תשואה כספית נאה עם תרומה לערכי הטבע, לכן יש עדיפות להקמתו.              

 

הוחלט: מאשרים התקדמות, תוך התניה שהתשלום לחברה המקימה יותנה בביצועי הפקת החשמל. בהתאם להצלחת הפרויקט, יבחנו לקראת 2010 פרויקטים יותר גדולים בתחום.

 

3.    השקעה בפרויקט מים גושי: בשנה שעברה אושרה בהנהלה כניסה לפרויקט מים גושי משותף ובמסגרתו אושרה השקעה הכוללת בניית מאגר משותף באדמות כפר המכבי ומערכת למילוי המאגר.

·        מאגר זה נמצא בשלבי הקמה (באחריות יואב אופק) ואמור להסתיים ביוני 2009, בעלות של  6.5 מיליון ₪ (מזה כמיליון ₪ על חשבון ר"י).

·        השנה הגשנו למוסדות השונים בקשה לשלב ב' של הפרויקט. שלב זה כולל מאגר נוסף, ומערכת לחלוקת המים למטעי הקיבוצים. עלות שלב זה כ- 12 מיליון ₪. ההנהלות הכלכליות באושה וכפר המכבי כבר אישרו את חלקם בהשקעה.

·        במקביל, המועצה האזורית יוזמת הקמת מט"ש אזורי, שיספק מים מושבים לפרוייקט המאגרים הגושי.

·        לסיכום: עלות כל הפרויקט היא של  כ- 18 מיליון ₪. התוכנית כוללת שני מאגרים בנפח של 1.5 מיליון קוב, מערכת מילוי, ומערכת הולכה למטעים. כמחצית המימון הוא במענק מהמדינה, ולכן נדרשת השקעה של כשלושה מיליון ₪ לכל קיבוץ. כל קיבוץ התחייב להמיר  400,000 קוב מים שפירים תמורת 480,000 קוב מים נחותים.

 

הוחלט: מאשרים את ההשקעה בפרויקט. במקרה ויהיו שינויים בתוכניות, נדווח להנהלה על משמעותם.

 

רשם: אבנר

  

 

שינוי רישום הפקדות לקרן השתלמות

בדפי התקציבים האישיים       

 

בשל שינויים של שיטת רישום בהנהלת חשבונות , שונתה שיטת הדיווח לחברים על ההפקדה לקרן ההשתלמות.

החל מחודש מרץ יזוכו החברים בתקציבם השוטף בסכום ההפקדה החודשית לקרן ההשתלמות ויחויבו באותו הסכום עבור הפקדת הכספים בקרן ההשתלמות.

רישום זה יבוא במקום איזכור ההפקדה בקרן ההשתלמות אשר היה נהוג עד כה.

אנו מקווים כי שינוי זה, אשר היה הכרחי לנו, לא יפגע במעקב החברים אחר ההפקדות השוטפות לקרן ההשתלמות שלהם.

השינוי רלבנטי לגבי חברים אשר כספי קרן ההשתלמות מופקדים עבורם בקרנות חיצוניות, (ואין שינוי לגבי חברים ותיקים המקבלים את ההפקדות ישירות לתקציב).

בשורה אחת - לכל חבר\ה תרשם הפקדה לקרן שאליו הוא משוייך בסך 600 ש"ח תחת סעיף שנקרא קרן השתלמות.

בשורה שנייה -  לכל חבר\ה יירשם סכום שלילי של 600 ש"ח ( 600- ) תחת סעיף שנקרא תקציב קרן השתלמות חודש... הרישום בשורה זו הוא רישום פנימי של הנהלת החשבונות וקופת בית, ואינו גורם לחיוב כלשהו בתקציבו של החבר\ה.

כאמור לעיל, לא חל כל שינוי במהות הביצוע, אלא שינוי רישומי פנימי בלבד.

למי שעדיין לא ברור או לא מובן, מוזמן לפנות לורד או לנתי.

בתודה ובברכה                                      

 נתי אבן-דר

  

 

"אותם עוד אפשר לחנך ..."    

דינה ואמציה כרמון

הכותרת הנשגבה שלמעלה הינה ציטוט אמירה של נושא תפקיד בכיר בקהילתנו, ואלמלא הנסיבות שבהן היא נאמרה, יכולנו לשייך אותה לאחת מאותן גישות חינוכיות שהובאו ממקומות אחרים.

הרקע לאמירה המדהימה הנ"ל הם מספר מקרים שבהם ניטען כי לא מולאה מיכסת שעות העבודה על ידי צעירים שמעמדם בקיבוץ מוגדר כ'מועמדים בני משק'. ושהקורא הנבון לא יתבלבל: החבר'ה האלה עובדים, נותנים תפוקה, וגם מקבלים מחמאות מהציבור על איכות עבודתם. אבל כתוצאה מסוג העבודה ואופיה ומהשיטה הארגונית בה, נוצרו כמה אי-התאמות בין מספר השעות שהם חייבים להיות במקום העבודה ובין השעות שהם רשמו.  הטיפול שנעשה בתגובה היה הטלת קנסות על אותם צעירים.

כאשר באנו, הורי ה"עבריינים", לטעון על הפזיזות והענישה המהירה (קנסות של מאות שקלים) כלפי הצעירים ש"פשעו", לעומת ההתעלמות ואי-הטיפול הזועק לגבי אותם חברים משתמטי עבודה ויושבי-בית, שאמנם יש להם לכאורה סיבה מוצדקת (מחאה, עלבון, אי-התאמה וכו'), ניתנה התשובה הנ"ל. יעני – את החריגים הבוגרים כבר לא ניתן לחנך, אבל את הצעירים כן, ובקלות, (דרך תקציבם)...

בהמשך גם הוספה על ידי בכיר קהילתנו הצדקה למהלך הקניסה הבהול עם התבססות על החלטות תקנוניות לפיהן יש קשר בין מילוי חובת העבודה לבין תקציב הצעיר המועמד. כמובן שעם תקנונים קשה להתווכח, אולם מצופה ממי שמנהלים את חיינו במתכונתם הנוכחית, שיפעילו גם חשיבה, בירור וגישה הסברתית לפני הפעלת התקנון (אז גם יוכלו להיתלות באילן "החינוך האפשרי"). כלומר: יקראו לכל חורג, ישבו איתו יחד עם מנהל/ת הענף שלו, יבררו מה בדיוק קרה ובכלל מה הם הנוהלים והסדרים בענף, ואז גם יבהירו ויסכמו מה נדרש, ואפילו יזהירו (כן, כך – לחנך ...), ומובטח להם שהדברים יסתדרו.

ואם לאחר התהליך הזה שוב תהיינה חריגות ברישום עבודתו של הצעיר, – או אז ידעו המנהלים כי פעלו נכון ועשו את הנדרש מתפקידם באופן נבון ואחראי, ועתה יש צורך להחמיר את הטיפול.

אנו חוזרים ומזכירים שוב, שהמהלך לקנוס מיידית את הצעיר הינו לדעתנו נמהר מדי וצריך לבטלו, ולשוב לדרך המתאימה יותר לאורחות חיינו כיום.

וכהערת סיום נוסיף שאפשר לפעול כך גם כלפי החורגים המבוגרים (אלה שלגביהם נאמר שכבר אי אפשר לחנך אותם)...

 

 

 

יהודה טל

מפלגת העבודה –- סיכומי בחירות

כפי שכבר דווח המשכנו גם הפעם, למרות הכל, במצוות הסיוע לסניף המפלגה בק. אתא.

לפיכך התנדבנו גם לארח את פעילי אותו סניף בבואם לסכם את מערכת הבחירות. הסיכום נערך בפאב, וכך הצלחנו, חרף הנסיבות, להשרות לפחות אווירה נינוחה של הכנסת אורחים.

באופן טבעי הזמנו גם את כל 40 החברים שהתנדבו, ובנוסף להם כמובן גם את כלל הציבור.

כצפוי, התברר שחברינו טובים יותר בלהתנדב מאשר בלשמוע סיכומים, אבל כל אלה שכן טרחו להופיע דווקא גילו עניין רב בדבריו של חבר הכנסת ה"טרי" דניאל בן סימון שהשתתף באירועים.

לסיכום, הרשו לי לצטט רק משפט אחד מדבריו של בן סימון, משפט שיש בו כדי להעיד על חוכמתו של האיש: " אכן מוטב לנו, בהתאם לכרטיס האדום שהוצא לנו ע"י הציבור, לשבת כעת באופוזיציה, ואז אולי נזכה ליום שהציבור יתחיל להתגעגע אלינו ...

 

  סיפורי סבתא - הבקבוק

 

כשרצנו בחורף עירומים ויחפים על הדשא הרטוב, סבתא שלי תמיד גערה בי על שאני "לא לבוש טוב" ושממש "קר לי כשאני מסתכלת עליך".

 

יום אחד הגיע אלי אסף, והתלונן על כאב גב תחתון שתופס אותו  בבקרים: "יש לי פריצת דיסק ישנה, עוד מזמן הצבא. היינו בשבוע הישרדות בנגב, חשבנו שיהיה נעים אבל חטפנו מזג אוויר קפוא.  מאז – כשקצת קר אני מושבת".

אנשים רבים סובלים כיום מכאבי גב כאלו ואחרים, במיוחד כאבי גב תחתון. מילים כמו פריצת דיסק ובלט דיסק נזרקות לאוויר, כאשר פירושן אינו מובן לאדם מהישוב.

נעשה סדר: 

 

הדיסק הוא מבנה סיבי הנמצא בין כל שתי חוליות של עמוד השדרה.

 דיסק בנוי ממעטפת וגרעין. המעטפת עשויה מרקמת חיבור חזקה וצפופה, המחוברת לשתי חוליות: אחת מלמעלה ואחת מלמטה, וכן לרצועות הנמצאות לפני החוליות ולצידן.

גרעין הדיסק עשוי מרב- סוכר דמוי ג'לטין. הג'לטין, שאינו מוצק ואינו נוזל, מסוגל לספוג זעזועים, למנוע שקיעה של חוליות זו על זו, לאפשר תנועה של החוליות, ולחלק את הכוחות הפועלים עליו במידה שווה. (מזכיר את ה ""AIR של נייק).

תנועות חזקות ומהירות, עומסים גדולים על עמוד השדרה, זעזועים ממושכים לאורכו, סטרס נפשי ומזג אויר קר , נימנים עם הסיבות העיקריות לקרע של מעטפת הדיסק.

 

·  קרע חלקי של המעטפת מתבטא בבלט באזור הרקמה שנחלשה. הבלט לוחץ על העצבים הבין חולייתיים, שיוצרים את הכאב וגורמים לכיווץ שרירים, שמתפתח מיידית בכדי לשמור על השדרה. הדבר ניתן לתיקון באמצעות טיפולים המיועדים להרגעת המקום והורדת הלחץ השרירי. בשלב מסוים הדיסק חוזר למקומו.

 

בפריצה של הדיסק, חוטי המעטפת פורצים החוצה אבל הגרעין נשאר בפנים.

·   קרע מוחלט גורם לפריצת הגרעין אל מחוץ למעטפת. דבר זה אינו ניתן לתיקון, וכל שנותר הוא לטפל בסימפטומים, קרי – בכאבים. לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו ב-100%, מפני שבמקרה זה קטן המרווח הבין חולייתי.

במרבית המקרים, לאחר מנוחה של מספר ימים המצב האקוטי (הכאב החריף) נרגע. הדואב נותר עם כאב כרוני, המשתפר או מחמיר בהתאם לפעילותו ולסביבת עבודה וחיים. ניתוחים לא תמיד יפתרו את הבעיה. הסטטיסטיקה בתחום זה אינה מזהירה: מצבם של 30% מהמנותחים ישתפר, מצבם של 30% יוחמר לאחר הניתוח, 40% יוותרו ללא שינוי. לכן אין מניחים אצבע קלה על סכין המנתחים. ניתוח יבוצע רק במצבים חמורים, בהם טיפולים אחרים אינם עוזרים ואיכות החיים נפגעת אנושות. צילומי רנטגן אינם מועילים, מאחר ואי אפשר לראות בהם פריצת דיסק. למעשה, כשיש או אין פריצה הטיפול זהה, מאחר והוא אינו מתמקד בפריצה אלא בגורמים לה ובסימפטומים.

 

הרפואה הסינית מצביעה על מספר גורמים לכאבי גב ופריצות דיסק. שני העיקריים הם חוסר איזון מבני, קרי גוף האדם אינו ישר או מאוזן, וקור.

הקור – לרוב קור שחודר מבחוץ אל הגב.

מי מאיתנו אינו נהנה לשזוף את עיניו בבטנה של נערה צעירה המהלכת עם חולצה גבוהה

ומכנסיים המתוחות מטה, או נאלץ, שלא בטובתו, להתבונן בחריץ ישבנו השעיר של השיפוצניק המגיע לביתו.

 אבל הקור נוהג כמנהגו ומכווץ. הכיווץ יוצר לחץ על מוצא העצבים, ואלו, ברוב חוצפתם, מקרינים עלינו את כאבם, מוציאים לנו את הנשמה, ומגבילים את תנועתנו.

אז מה עושים?

את חוסר האיזון המבני נשאיר למומחים. קיימות שיטות טיפול המתמחות בשיפור היציבה, ביניהן שיטת אלכסנדר, פלדנקרייז ורפואה סינית.

 

אבל בקור כל אחד יכול לטפל. נתחיל במניעה – במיוחד בימים קרים, יש לשמור את אזור הגב התחתון מכוסה היטב, בביגוד המנדף את הזיעה, בכדי שזו לא תצטבר ותקרר מאוחר יותר. יש להקפיד שהביגוד יכסה את אזור הגב התחתון. ברכיבה יש להשתמש בחגורת גב, איכותית ככל האפשר, ולראות שהיא יושבת בצורה הדוקה, ואינה יוצרת כיס אוויר המוביל את הקור פנימה.

הטיפול האולטימטיבי לרגישות מסוג זה הוא בקבוק מים חמים של סבתא. ישיבה עם בקבוק מים חמים, פעם פעמיים ביום, עושה פלאים. היא מחממת את הגב, מפחיתה את הכיווץ (לחום יש נטייה להתפשט לכל הכיוונים) מאפשרת זרימת דם ולימפה לאזור, ומורידה לחץ מהעצבים הרלוונטיים. קיימות שיטות חימום שונות. כריות גרגירי כוסמת מסוגים שונים, אותן יש להכניס למיקרו ואז להניח על הגב, גם הן טובות, אך פעולת הבקבוק חזקה ויעילה יותר. מוליקולה של מים צוברת אנרגיה רבה יותר פר כמות נתונה, מגרגירים כאלו ואחרים, ויכולה לשחרר אותה חזק יותר ובכמות גדולה יותר לתוך הגוף.

הרי בסוף הסבתא תמיד צודקת.

אסף, שבנוסף לטיפולי הדיקור קיבל שיעורי בית – לפחות פעם ביום בקבוק חם על הגב התחתון, דיווח שבוע לאחר המפגש הראשון שמצבו השתפר משמעותית.

 

ערן גלוסקא

מטפל ברפואה סינית

מרכז רפואה סינית במכללת "מדיסין קולג'.

אדם היה אוהב אדם

ד"ר דניאל ויילר

 

"אדם היה אוהב אדם".... במלים אלה מסכם תת אלוף מיל. גיורא רום, מי שהפיל ביום אחד 5 מטוסי מיג בקרבות אוויר וכיום מכהן כראש מינהל התעופה בישראל, את היכרותו עם בן מחזורו בפנימיה הצבאית של הריאלי, אחי הצעיר, אדם ויילר ז"ל. אלו הן גם המלים האחרונות בסרט שאורכו 47 דקות, פרי עמלו של דוד דוידוביץ, חבר קיבוץ רמת-יוחנן, והכוח המניע באולפן ההפקות של קיבוץ רמת-יוחנן. האולפן ממוקם באחד מבתי הילדים לשעבר, לא רחוק מהמרפאה בה ביליתי שעות רבות בין השנים 1984 ל- 1989, חמש השנים בהן התגוררנו במשק, ושבהן שימשתי כרופא הקיבוץ. את מילותיו הנ"ל של גיורא רום, בחר דוידוביץ כשם לסרט אותו צילם, ביים וערך, בכישרון בלתי רגיל.

למי שזקוק לעוד תג זיהוי, אני הוא אביה של מיכל ויילר-שגיא, היום חברת רמת-יוחנן בזכות עצמה. השהייה אז בקיבוץ, הניבה את הקשר בין ניר לבין מיכל, שלושה נכדים לסבא דני וסבתא עפרה, ותוספת נאה לקהילת רמת-יוחנן.

 

קטע זה שאני כותב, איננו דן בדמותו של אחי אדם, אלא במעשה ידיו של דוידוביץ. כל מי שיצפה בסרט שיוקרן ברשת הפנימית של הקיבוץ, יבין מדוע מצאתי לנכון להעלות על הכתב את התרשמותי, שהיא גם התרשמותם של הרבים שצפו כבר בסרט, לגבי איכותו יוצאת הדופן.

אחי נפל במלחמת ההתשה ב- 1970. לפני מספר חודשים פנו אלי בני מחזורו מהפנימייה הצבאית, ביניהם מתן וילנאי ואמנון ליפקין שחק, שברצונם לכבד את זכרו של אדם לאחר 38 שנים של ניתוק מהמשפחה. הם, תוך התדיינות במפגש חודשי שהם החלו לקיים בשנים האחרונות (נותרו 19 מתוך מחזור שמנה 27 איש), העלו שוב את זכר הנופלים מקרבם, והרגישו צורך לחדש את הקשר עם המשפחות.

כך, באפריל אשתקד התאספנו אצל אמי בת ה- 89, הגרה בדירה סמוכה לביתי בחיפה, ובמשך 3 שעות העלינו זיכרונות. הם סיפרו לנו דברים שלא ידענו על אדם, ואנו גמלנו להם בדברים שהם לא היו מודעים להם.

 

את דוידוביץ הכרתי כצלם  בתקופת היותי בקיבוץ. ב-1985 הוא הנציח במצלמת הווידיאו שלו מעשה קונדס שלי, כאשר התחפשתי בגלבייה ותרבוש, ומכרתי בחוף התמרים בעכו יותר מאלף סברס שקטפתי בחורבות הושא הסמוכה. אני הגשמתי מעשה מחאה על שכרם הנמוך של הרופאים, ועפרה זוגתי שלחה את דוידוביץ לצלם, ללא ידיעתי.  הקרנתי את הסרט במפגש השבועי של צוות בית החולים, כתוספת להרצאה שנתתי, לקול תשואותיו המשתאות של ציבור הרופאים.  כבר אז ניתן היה להכיר בכישרונו של דוידוביץ כצלם.

לאחרונה ערכתי מפגש 50 שנה להתחלת הלימודים של המחזור שלי בבית הספר לקציני ים בעכו. אחרי סקר שווקים בחרתי בדוד בכדי להנציח את האירוע, ולא התאכזבנו. קיבלנו עבודה מלוטשת ומקצועית. לכן, כאשר קם ונולד מפגש בני מחזורו של אדם אצלנו, לא היה לי ספק מי ינציח את האירוע.

 

"אדם היה אוהב אדם" צולם על ידי צלם אחד, בעזרתו של תאורן – רואי ענבר, אך מי שצופה בסרט חייב להניח שמספר מצלמות פעלו כאן. זאת בזכות עריכה מתוחכמת, המנצלת קטעים רלוונטיים המוכנסים בצילום השוטף. את עיקר כישרונו ומקצועיותו חושף דוידוביץ בשימוש בחומרי הרקע הרבים שהעמדנו לרשותו.

מלבד אלבומים של בני הכיתה בפנימייה, וחומרים מחדר ההנצחה בפנימייה הצבאית, יכולנו לתת לדוידוביץ סרטים משנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת,שצולמו על ידי סבי ז"ל במצלמת 16 מ"מ (מצלמת קולנוע).  סרטים אלה מראים את אדם ושאר בני המשפחה בארץ הולדתנו, דרום אפריקה ורודזיה.

 

כשצפיתי בסרט בפעם הראשונה, נכונו לי הפתעות רבות באשר לשימוש שעשה דוידוביץ בחומרים אלה. שימוש שהעיד על כישרון בלתי רגיל בתחום העריכה, מקצוענות, יכולת השקעה ושיטות עבודה ראויות לשבח. הוא עבר על כל החומר שעמד לרשותו. שעות של צפייה בסרטים הישנים ועיון בצילומי הסטילס. הוא דלה מתוכם קטעים נבחרים מדהימים, במובן  של התאמתם למקום בו הם ממוקמים בסרט השלם.

 

למשל, בקטע מסוים אני מציין שהיה קשר הדוק ביני לבין אדם, וכמה הוא חסר לי עד היום. דוידוביץ זכר שיש קטע בסרטי חומר הרקע, בו אני מסדר לאדם את העניבה, מהדק את הקשר. על כן, מייד לאחר קטע הסרט בו אני אומר את הדברים האלה במפגש, הכניס דויד את הקטע של הידוק הקשר!!!  בעיני ... מדהים.

דוגמה נוספת. חבריו של אדם מספרים סיפור מצחיק, כיצד דנו חבר שלהם, שחרג מהמקובל, במעין משפט שדה. דוידוביץ זכר, מתוך ערימת הצילומים שעמדו לרשותו, שיש שם תמונה של דימוי כיתת ירי, כאשר אחד עומד על יד הקיר ואחרים מכוונים אליו את הנשק.  מייד אחרי הקטע בו עולה הסיפור במפגש, נכנסת התמונה של כיתת הירי!!

 

הסרט כולו משובץ בדוגמאות רבות של עריכה מתוחכמת ורגישה.

כך גם ההחלטה לסיים את הסרט עם סיפורו של גיורא רום אודות אירוע אישי עם אדם, סיפור המסתיים במלים: "אדם היה אוהב אדם!", ממנו לקח דוידוביץ את השם לסרט.

אני בדעה שיש לכם ברמת-יוחנן כישרון גדול בתחום אמנות הסרטים. תמשיכו לאפשר לו ולאולפן להתקדם ולהתפתח, תוכלו ליהנות מהתוצאה, הן במישור הקיבוצי והן במישור הארצי.

                                                                       

 

 תשתקי ותמשיכי בעבודה שלך –-

 

יצאתי לעשב בשטח ליד מגרש החנייה שליד בית המוסדות. יש שם תמיד הרבה דבוקה (מין דגן שכדאי לעשב לפני שיפזרו את הזרעים), מצאתי שם עולם ומלואו – במקום שבו מתרכז עושר רב ותעשיות יופי שונות.

תוך כדי עבודה אני מדברת עם עצמי ושואלת: למה את לא אוספת לאשפה את מה שלא שייך לצמחייה? ואני עונה: כפי הנראה שזה יפה, ומדוע למנוע את המראה היפה. אם לא היה כך הרי היינו מרימים וזורקים לאשפה.

מסביב לבית שבו מטפחים את יופיינו, בגדינו ועוד, מונח כל כך הרבה לכלוך, ואף אחד מעובדי הבית, או יותר יעיל – כמה ביחד, לא רואים את עצמם אחראים למקום עבודתם ולסביבת עבודתם היום יומית.

תוך כדי העבודה אני מנסה לחשוב איך אפשר להתגבר על הלכלוך הרב בסביבת מגרש החנייה. הנה כמה רעיונות:

נהגים, תדאגו ביציאתכם ובחזרתכם לאסוף מה שצריך, ולשים איפה שצריך. הפח קרוב מאוד וכן עמדות המיחזור.

אולי אנשי משרד רכב ישאבו פעם בכמה זמן עם שואב עלים.

כשאני רואה אדם שלנו מתכופף ומרים לכלוך, זה עוזר לי לעשות את זה יותר בעבודתי.

ויש כמה אנשים כאלה, כנראה מעטים מדי, כי הלכלוך מצטבר ומקשט, ובינתיים כל אחד יכול לתרום את חלקו בשמירה על סביבת חיינו.

צביה מלמד

 

 

  

איתן שטייף

מדוע נכון להצטרף לממשלת נתניהו ?                           

הדברים נכתבו לפני הועידה, ופורסמו בכנס אזורי שהתקיים לפני כשבועיים. מצאתי לנכון לפרסמם בעלון, לקראת הימים שיבואו. ימים יגידו ....

נימוקים פוליטיים בסיסיים  :

1. מפלגת העבודה היא "מפלגת שלטון" מאז ומתמיד, כלומר– רוצה  להשפיע באמצעות מעשים ולא באמצעות  נאומים והצהרות.  הדרך להגדיל כוח פוליטי עוברת דרך הישגים שמשפיעים על הבוחר,  והשפעה מושגת ע"י מעשים (מעשים נכונים כמובן תורמים יותר...).  באופוזיציה נבנים רק ממכשלות השלטון, ומהצגתן בבהירות, ונדרשת יכולת להציג את הכישלונות  בהתאמה לצרכים הפוליטיים , ללא הצטדקות או אפולוגטיקה, וללא ביקורת מבית .

2. האבחנה הנוכחית בין שמאל לימין היא מופרכת, מכיוון שהשמאל החברתי אינו בהכרח שמאל מדיני.  מפא"י הצטיינה בהיותה תמיד שמאל חברתי עם ימין בטחוני/מדיני (= ציונות תקיפה ועמדה ביטחונית ללא פשרות ).  ההצבעה בישראל הייתה ותישאר לזמן רב – ביטחונית/מדינית. מפ"אי שלטה כל עוד נתנה ביטחון לעם ישראל, ונפלה בעקבות אי הצלחה בשנת 1973 ! 

ברק נפל בעקבות האינתיפאדה הראשונה, אולמרט ופרץ נפלו עם  לבנון 2,  ורבין זכה ב 1992 רק בשל היותו "מר ביטחון", ולא משום סיבה  אחרת.  מאז הוצגה אופציית "אוסלו" לא זכינו אף פעם בתמיכה משמעותית, ונכון להיום – כל המאמין בשלום דרך ויתורים לא ישיג תמיכה ציבורית, אפילו מזערית.  ולהדגמה - ראו איך עמוס עוז עם מר"צ התגלה כ"פחות מחצי מעברה" ( כדברי אלמוגי....), ולא כ"תחליף איכותי ל"עבודה". 

3. בסופו של יום – הממשלה מחלקת כסף וקובעת סדרי חיים ומציאות כלכלית. גם מי שאינו מאושר ממעשי שלום שמחון כשר חקלאות – יקבל כאב בטן משובו של ישראל כץ, ולא רבים יקטרגו על  ברק במשרד הביטחון, או על  ברוורמן בוועדת הכספים או כסגן שר האוצר, או על משרד התמ"ת בידי מפלגת העבודה ולא בידי ש"ס.

מה רבותא תצמח מישיבה  באופוזיציה, ועוד בצילה של "קדימה" הגדולה יותר ?

 

המציאות של קהל הבוחרים והשינוי הדרוש בעמדותינו :

1. ה"אידיאולוגיה" נעלמה. יש אינטרסים, קווי מדיניות, ומועמדים– וזה מה שעומד לפני הבוחר. אפשר להצטער על כך, אבל מי שמתאמץ להדגיש עמדות אידיאולוגיות מפסיד מהר מאוד  את הקשב הציבורי– וחשוב לזכור ולדעת זאת  כאשר עוסקים ב"פוליטיקה" בת זמננו. מי שימשיך להשלותנו כי נצמח וננצח אם "ניטיב עם העם" – טועה ומטעה. זה הצליח רק פעם אחת  ועלה באינפלציה של 450%  בשנה, וכיום בלתי אפשרי בעליל. אפילו ש"ס מוותרת על שיטת הקצבאות הישנה, וכל משבחיו של  יוסי שריד כשר החינוך

(ב"פריפריה") לא הצביעו עבורו בבחירות!

2. עם כל הכבוד –  סיסמת הבחירות הייתה "ברגע האמת – ברק" , ולא "ברגע האמת –פז/פינס"! כלל בוחרי "אמת" בחרו לא ביולי תמיר או באופיר פינס , ואפילו לא באיתן כבל , אלא  באהוד ברק ! מי שקורא , ועושה רוח ליציאת ברק מן המפלגה בשל עמדתו – יקצור סופה , ולא קולות  בוחרים.  נציגי "שלום עכשיו" ויוצאיה  הם ראויים והגונים – אבל כתנועה חוץ פרלמנטרית ולא כנבחרי ציבור  בשום צורה (זוהי המציאות!). הפריימריס  הציגו רשימה "שוחרת שלום", והיא זו שזכתה רק ב-13 מנדטים ולא אהוד ברק. בל נטעה – ציפי לבני לא זכתה בהישגיה כתומכת שלום , אלא כ"רק לא ביבי" .

3. אם רוצים תמיכה של שכבות רבות, גם בפריפריה – זה אפשרי רק  דרך  הקשבה לעם ושינוי בכיוון התפיסה הרחבה הקיימת:  בתחום המדיני - קשיחות מול המיעוטים (רק 4% מערביי ישראל הצביעו "אמת"), מניעת ויתורים לא ראויים, צמצום האפשרויות לאירידנטה פוליטית ערבית

(זכויות אזרחיות ולא פוליטיות). בתחום הכלכלי – קפיטליזם סולידארי  ולא "חברת העובדים" הכושלת ומכשילה .

עד כה  נכשלה ה"עבודה" גם בקרב הקהל העצום של יוצאי ברה"מ, ולדעתי – רק בשל עמדותיה. זוהי אכן גישה חדשה ושונה (וראוי לעשותה בזהירות הראויה), אבל הכרחית כדי להרחיב את התמיכה. 

 

חברים! נדרשת חשיבה קצת יותר מתוחכמת מחזרה סתמית על סיסמאות בחירות!

הסיסמאות טובות בשעת מרוץ הבחירות, ועכשיו – נדרשת חשיבה ריאלית ודאגה לעתיד, לא רגשנות שאינה במקומה.