מַה נֶחְרַט

 

מֵהָעֵבֶר הַהוּא חוֹזְרִים בְּצַעַד קָצוּב

לְבַד מֵאוֹתָם שֶׁהָלְכוּ לִבְלִי שׁוּב,

צוֹעֲדִים בְּבִטְחָה לְהוֹלֵם הַלֵּב

עַל חָזָם תָּלוּי הָרוֹבֶה בְּהַצְּלֵב.

 

חוֹזְרִים הֵם בְּיַחַד אַךְ כָּל אִישׁ לְבַד

נוֹשֵׂא בְּלִבּוֹ אֶת רֵעוֹ שֶׁאָבַד,

אֶת הַגְּבוּל חָצוּ וְלִבָּם מַרְטִיט

הַמִּלְחָמָה יָדְעוּ תִּהְיֶה אֲמִתִּית.

 

אֶל הַלּא נוֹדַע, אֶל הַבִּלְתִּי מֻכָּר

יָצְאוּ בּוֹטְחִים בְּעַצְמָם וּבְנִשְׁקָם הַקַּר.

גַּם בְּתוֹךְ הָאֵימָה, הֶעָשָׁן וְהַהֶלֶם

בְּאֵשׁ הַקְּרָב שָׁמְרוּ הֵם עַל צֶלֶם.

 

אֶת יַלְדָּה הַחוֹזֵר תְּלַטֵּף אִמּוֹ בְּמַבָּט

קוֹרֵאת מֵעֵינָיו בְּלִבּוֹ מַה נֶחְרַט.

 

09\ 01\ 20 ראובן עזריאלי

  

 

שם האגודה                    :    קיבוץ רמת-יוחנן.

תאריך הישיבה               :    15/01/2009  + 

                        המשך ישיבה  ב – 19/01/09

מספר חברי ועד ההנהלה   :    14

שמות המשתתפים בישיבה :    אליעזר גוטמן, אבנר אחיטוב, דניאל פרי, לינט חורש,  נתי

אבן-דר,  עדנה לקח, גלעד צוקרמן, יהודית אפרת, אלישע

שלם,  תלמה עזריאלי, נעמה בלושטיין, אילנה קרוא,

יוסי זמיר, רון מור.

חסרים : גלעד צוקרמן נעדר מישיבה אחת בשל עבודה בפלרם אמריקה. 

 

על סדר היום:

1. החלפתו של דניאל פרי.

2. הצעה לצמצום השקעות והוצאות בשנת 2009.

 

החלטות:

1. המזכירות מצטרפת להמלצת וועדת מש"א.

    דורון קפולניק המועמד  המועדף ע"י מש"א והמזכירות.

    מועמדים נוספים: איציק אדרי  ורם גל.

                                                                                 

2. המזכירות דנה בשתי ישיבות רצופות בעניין המצב הכלכלי, והצעדים המתחייבים בבניית

    תקציבי ההשקעות וההוצאות בקהילה לשנת 2009.

    המזכירות קיבלה רצף החלטות בכל תחומי החיים, במטרה להגיע למסגרת חיסכון בהיקף של

    כ- 4 מליון ש"ח.

    החלטה כוללת על המסגרת תתקבל בישיבה משותפת של שתי ההנהלות - מזכירות וכלכלית,

    ומהן תעבור ההכרעה לאסיפת החברים.

    פירוט והסבר מלא מחולק לתאי החברים, זאת בשל פירסום העלון  ברשת האינטרנט.

                            

רשם אליעזר

  

 

נוכחים: רותה, אלה, דניאל פרי, ארנון,

אליעזר, עדו, לינט, מוטי, שי, דניאל יפה, נתי,

עוז, אבנר, אמיר סלייפר.

מוזמנים: עדי, וויוי.

1.     סקירת 2008 – ניתוח ראשוני מראה ירידה גדולה בהכנסות לעומת התוכנית המקורית שתכננו לפני שנה. סעיפים בולטים במיוחד: ירידה בהעברות מפלרם והוצאות מימון. הירידה קוזזה במקצת על ידי עליה בשכר עובדי חוץ, שכר חברינו העובדים בפלרם, ורווחים  מהענפים החקלאיים (סיימו שנה טובה).

2.      תחזית לשנת 2009 – במצב הנוכחי קשה מאוד לערוך תחזית אפקטיבית. הצפי הוא  שהמיתון העולמי ישפיע על כל ענפינו לרעה, במיוחד על פלרם, שמוכרת רבות לשוק     הבניה ולרשתות "עשה זאת בעצמך". עקב כך, קיים חשש שהמקור העצמי העסקי ירד      בארבעה מיליון ₪ נוספים, לעומת שנת 2008.

3.      השקעות באגף העסקי בשנת 2009 – הוגשה ואושרה תוכנית מצומצמת של 4.1 מיליון ₪  בענפים הפנימיים, ובתאגידים שבהם ההשקעות הינן ישירות על חשבון הקיבוץ (תאגיד המים, תיבולים, טרקטורם, החזר הלוואות). בנוסף לכך, ניתן דיווח על השקעות בתאגידים (פלרם, גד"ש, מבני רם, ורפת) שאינן ישירות על חשבון הקיבוץ, ולכן אינן מחייבות החלטה של ההנהלה הכלכלית. עיקרן: השקעות גדולות בפלרם (פלדק) ובניית מבנה בנשר על ידי מבני רם.

4.     תוכנית התייעלות של הקהילה – דווח להנהלה על פרטי התוכנית להתייעלות שנידונה במזכירות, ושתדון בעתיד הקרוב באסיפת החברים. מטרת המזכירות לרדת בתקציבי הקהילה בשיעור של 8%. חלק יבוצע על ידי התייעלות פנימית, וחלק בעזרת הקטנה של    העברות לחברים (במיוחד מתוכננת ירידה בקרנות השתלמות).

5.     כרית ביטחון - דווח על העבודה שנעשתה בנדון על ידי צוות כספים, בה ניתחנו את ייעוד  הכספים שברשותנו לפי דרגות שונות (צרכים סוציאליים, עתיד ילדינו, שיכון, רזרבות  לקהילה, רזרבות לעסקים וכדומה). בהסתמך על צרכים אלו, ניסינו לאמוד מהן הרזרבות הכספיות הכוללות שיש לשמור לעת חירום. דיון יותר מעמיק בממצאי הצוות יערך בהמשך השנה. לאחר הדיון יימסר דיווח מפורט לציבור.

6.     דיון בתוכנית מקורות ושימושים – נסקרו עיקרי התוכנית, שמאחדת את התוכניות  וההחלטות של האגפים העסקיים והצרכנים של הקבוץ. נערך דיון שגלש בעיקרו לתוכנית ההתייעלות של הקהילה, ולהערכות של חברים לגבי השפעת המיתון על הקיבוץ. סוכם שהנושא יחזור לדיון בצוותים מצומצמים, ויוגש בהקדם לדיון נוסף. הדיון יערך בפורום משותף עם הנהלת הקהילה..

 

  

 

קיבוץ רמת יוחנן

תאריך: 26/01/2009

יו"ר    :  מאיר יפה

מזכיר :  אליעזר גוטמן.

מספר חברי האגודה: 369

נוכחים: 85 חברים.

 

סדר  היום:

1.      בחירת מרכז משק:

           מועמד מומלץ ע"י הנהלת מש"א/מזכירות - דורון קפולניק.

      מועמד נוסף: רם גל.

2.      אישרור שנתי של המזכירות.  

3.      הצעה לקיצוץ 10% בהוצאות הקהילה לשנת 2009 לעומת 2008.

            

הוחלט:

1. האסיפה אישרה את צירופו של איציק אדרי כמועמד שלישי, בנוסף לרם גל ולדורון קפולניק.      שלושת המועמדים אושרו ע"י וועדת מש"א והמזכירות. דורון קפולניק הוא המועמד המומלץ ע"י מש"א והמזכירות. ההכרעה עוברת לקלפי ע"פ הנוהל:

א) מועמד שיקבל רוב של יותר מ- 50% מהמצביעים, יבחר כמרכז משק.

          ב) אם אף אחד מהמועמדים לא יקבל רוב העולה על 50%, תתבצע  הצבעת קלפי נוספת 

               בין שני המועמדים שקיבלו את מירב הקולות.

 

2. בהצבעה גלויה, אושרה המזכירות כמיקשה אחת ברוב גדול.

 

3. האסיפה מבקשת מהנהלות הקהילה והכלכלית יחד, להביא הצעה כוללת לחיסכון במסגרת 

    המקורות  והשימושים לשנת 2009..

 

תהליך הכנת תוכנית העבודה 2009 עבור פלרם, היה הפעם אתגר לא פשוט. אי הוודאות השוררת כיום בשווקים הפיננסיים ובשווקי היעד של פלרם, ליוותה את התהליך מתחילתו, ונמשכת גם היום, כאשר התוכנית כבר נמצאת בשלבי הביצוע. על החברה להתמודד עם המיתון העולמי הצפוי ללוות אותנו כנראה כל השנה.

מספר גורמים אמורים לסייע לחברה להשיג את מטרותיה השנה:

השקעות שנעשו על ידי פלרם בשלהי 2008, המכניסות אותנו לשטחי פעילות חדשים; הפריסה הנרחבת של פלרם בעולם; היכולת שלנו לספק שרות טוב משל המתחרים; ההערכה בעולם כי יחסי הסחר יהיו נוחים יותר מאשר ב-2008 (בעיקר כתוצאה מירידת מחיר חומרי הגלם).

בעקבות המצב הכלכלי השורר בעולם כרגע, קיימת אפשרות שתוכנית המכירות לא תושג במלואה, בעיקר בשל פגיעה במערכות מסוימות, בחלק מהשווקים שבהם אנו פועלים (כגון: מערכות שלטוניות שמתפקדות חלקית; מערכות בנקאיות שעדיין מתקשות לשרת תהליכים עסקיים כנדרש; לקוחות שמתקשים לעמוד בעומס המימון הנדרש להם, וכיו"ב).

לאור המצב, אימצו הנהלת פלרם ומועצת המנהלים תוכנית עבודה לשנה הקרובה, המתאימה לנקודת זמן זו. הנהלת החברה תעקוב אחר מצב השוק העולמי, תעדכן את תוכניתה, ותפעל במידת הצורך כפי שנדרש לעשות במצב של אי וודאות.

כהמשך לפעולות שבוצעו במחצית השנייה של 2008 לצורך הקטנת הסיכונים, תוסיף הנהלת פלרם ותפעל להקטנת סיכונים גם בתחילת שנת 2009, וזאת בשלושת אזורי הפעילות של פלרם בעולם (ישראל, אירופה ואמריקה) תוך שילוב בין הגברת פעולה שיווקית, התייעלות תפעולית, הגבלת הוצאות שוטפות, וצמצום השקעות.

אנחנו מסיימים בימים אלה סבב חילופים ברמת הנהלת החברה. דדה מסיים שירות של חמש שנים כמנהל טכנולוגיה ומו"פ, ומוחלף ע"י ראובן חוגי שגדל והוכשר בחברה. רון דביר מתמנה למנהל איזור אמריקה ומחליף את יובל חן. אורי בראב יוצא עם משפחתו לארה"ב, ויחליף את רון דביר בתפקיד מנהל התפעול של פלרם אמריקה. כחלק מחיזוק מערך השיווק הקדמי של פלרם, עובר חנוך גולדמן לאנגליה, וינהל את מערך השיווק של אירופה\UK .

אני מודה לכל המסיימים על תרומתם עד היום, ומאחל להם הצלחה במשימות החדשות שקיבלו על עצמם (כולם ממשיכים בפלרם).

למתמנים החדשים, נאחל השתלבות מהירה ותרומה יחודית בתפקיד החדש..

 

 

ביום שבת הרביעי מפרוץ הקרבות, התכנסה בדירתם של אתי ועמוס, וועדת חקירה מצומצמת לתחקיר ראשוני: אתי ועמוס + מאור ("אגוז"), לאה'לה ונני קוטלר + עמרי ("פלסר גולני"), רוזי ואודי פלד + איתמר ("יהלום"). צוותי עמרי ומאור היו בג'יבליה עם חטיבת גולני. הצוות של איתמר פוצל, והוא, יחד עם עוד לוחם וקצין סופחו לחטיבת גבעתי, בזייתון ובתל אל-הווא.

 

תגידו את האמת חבר'ה – פחדתם?

עמרי: "בטח פחדנו. בעיקר מהחברה של אגוז. הם ירו עלינו". איתמר: "אצלנו הייתה 'כוננות ספארי'. קיבלנו התראה חמה שאריה ברח מגן החיות ומסתובב חפשי, ודי רעב". בטון יותר רציני מספרים השלושה שבשבוע הראשון הייתה "קצת לחימה" – צלפים, אר-פי-ג'ים, פצמ"רים (פצצות מרגמה) כניסה וטיהור של בתים. בשבוע השני כבר דיברו כל יום על הפסקת אש שתיכנס לתוקף "מחר". המצב היה די סטטי. "ישבנו כל היום בתוך בניין שתפסנו. בסך הכל כמעט לא עשינו כלום".

מאור: "זה היה משהו כמו 'האח הגדול' מהטלביזיה. יושבים כל היום אחד על השני, מדברים ומעבירים את הזמן. חשבנו בעיקר על ההורים שבטח חושבים שאנחנו כל היום מסתערים ומטהרים, ונורא דואגים".

 

איתמר: "פוצצתי 'דלתות' בקירות של בתים. בתל אל-האווה כבר היו בתי קומות עם דלתות רב-בריח שהיה צריך לפרוץ מבפנים. פה ושם הורדנו איזה בית שסומן כביתו של חמאסניק. כל פעם שגילו אמל"ח (אמצעי לחימה) או מנהרה או שהיה חשש למילכוד, קראו לנו. למשל המקרה המפורסם של בית הספר הממולכד. קראו לנו לנטרל".

מה אכלתם?

ובכן מתברר שבשני שבועות המבצע התקיימו לוחמינו בעיקר על טונה, קבנוס וממתקים. "את הטונה מטגנים "טיגון עילי" – דהיינו, שמים על הקופסה פלנלית או נייר טואלט, שסופגים את השמן, ומדליקים. היו המון ממתקים שהגיעו בחבילות שנשלחו מן העורף. הגיעו אלינו אפילו חבילות מגן רימון ומתלתון שחר. עם החבילות הגיעו גם מכתבים. ילד אחד כתב: "תילחמו חזק כמו קונג-פו פנדה". עם ישראל כנראה מאוד רגיש לנושא בריאות השן. הגיעו כל כך הרבה מברשות שיניים עד שהן הפכו להיות מברשות חד-פעמיות – צחצח ולפח".

"את החמאס לא כל כך ראינו. היה ירי שלהם, אבל קשה לזהות. כשהתקדמנו או שינינו מיקום, ראינו גוויות של לוחמי חמאס. ייתכן שחלקם נפגעו באש שלנו, אבל את עיקר העבודה עשו חיל האוויר והטנקים. אנחנו היינו מזהים להם מטרות והם ירדו עליהן. ברור שבמלחמה אמיתית אין את הלוקסוס הזה שאתה יכול לכוון טנק או הליקופטר לכל בית שממנו יורים".

מה עם אזרחים?

"רובם ברחו, אבל היו אזרחים בחלק מן הבתים אליהם נכנסנו. הפרדנו את הגברים מן הנשים והילדים. חלק מן הגברים נלקחו לתישאול. לפעמים שלחנו את האזרחים "לעזה", ובמקרים אחרים הם נשארו בבניין תחת שמירה שלנו. סך הכל הם היו מאוד מבוהלים."

איתמר: "באחד מרבי הקומות החלטנו, סתם במקרה, לפרוץ את אחת הדלתות בפריצה קרה, זאת אומרת בלי חומר נפץ. מאחורי הדלת ישבה משפחה שלמה. מלא ילדים. אם היינו מפוצצים הם היו הולכים. הם נראו מאוד עלובים ומסכנים ודי ריחמתי עליהם."

אני מנסה לחלץ מן השלושה איזה "משפט מחוזי", איזו אמירה אישית או הצהרה בעלת משק כנפיים היסטורי. כלום. הכל ב"אנדרסטייטמנט". המקסימום שהם מוכנים להגיד זה ש"היו כמה חוויות, אבל אי אפשר לספר לפני ההורים".

 

לסיכום, בתור ילדים שבאו מבתים הרוסים, מה הכי טוב בחזרה לשגרה?

"שאחרי שבועיים בהם לא הורדנו אפודים ויכולנו לישון רק על הצד, אפשר סוף-סוף לישון גם על הגב או על הבטן".

ומה עם האמהות? האמהות "כמעט השתגעו מדאגה". (האבות כמובן לא). מתברר שננקטו בגזרת האמהות כמה אמצעי מניעה בדוקים. הדלקת נרות, ציור מגיני דוד והנחתם בזווית מיוחדת, ספרי תהילים ...זה הצליח – עובדה.

לסיום הרמנו כוסית לחיי חיילינו הנועזים, והאמהות האמיצות לא פחות, ואיחלנו לכולנו שלום, או לפחות רגיעה ללא הגבלת זמן..

 

 

אופיר גולן

אין מקום לטעויות  

 

בחיל האוויר קיים תפקיד שאינו מוכר במיוחד לציבור והוא פיקוח הטיסה.

אסביר בקצרה: מהות תפקידו של פקח טיסה בחיל האוויר, הוא ניהול התעבורה האווירית של שדה תעופה צבאי, מתן אישור המראה ונחיתה, סיוע לכלי טיס במצוקה, שותפות בפעילות המבצעית של חיל האוויר, הזנקת מטוסים ומסוקים למשימות השונות (יירוט, תקיפה, חילוץ, ורבות נוספות ומסווגות).

בשלוש וחצי השנים האחרונות שירתי כפקח טיסה בבסיס חיל האוויר בתל נוף.

בין השאר, השתתפתי במלחמת לבנון השנייה, ובמבצע האחרון – ""עופרת יצוקה" – ברצועת עזה.

במבצע האחרון, בדומה מאוד למלחמה לפני שנתיים וחצי, לחיל האוויר היה תפקיד מכריע.

תפקידו להפתיע את האויב, להיכנס בו "בכל הכוח" כבר למן ההתחלה, ובהמשך הלחימה לחפש אחר משגרי רקטות הקסאם והגראד, ולפגוע בהם מן האוויר.

אנחנו, הפקחים, מלווים את מטוסי הקרב, התובלה, המסוקים, והכלים הבלתי מאוישים, משלב ההמראה על מסלולי הטיסה ועד לשלב הנחיתה, כשבדרך יש מרחב אווירי סבוך, ומהצפופים בעולם.

כפקח טיסה, אני יכול להעיד שאנחנו תמיד דרוכים ומוכנים לכל פעולה ולכל תרחיש.

המבצע האחרון ברצועה, כלל מבחינתנו עבודה רצופה "נון-סטופ" 24 שעות, 7 ימים בשבוע, בפיקוח טיסה על משימות מכל הסוגים: חילוץ פצועים מהרצועה, תקיפה והפצצה מהאוויר, ועוד פעולות רבות שהשתיקה יפה להן.

התמודדנו עם עומס ברמה הגבוהה ביותר, שדחף אותנו לקצה גבול היכולת.

שילוב של מזג אוויר חורפי וטיסה, הוא שילוב לא קל ומאוד מסוכן למטוס ולטייסים.

במבצע בעזה חווינו שילוב של כל המרכיבים שהופכים את התפקיד לקשה ומסובך, ביחד ובנפרד. טיסות במזג אוויר סוער, טיפול ועזרה לכלי טיס במצוקה, מתן סיוע ומענה לכוחות החילוץ המוסקים של חיל האוויר, הימצאות במרחב לא מוגן בזמן "צבע אדום" באזורנו, ושותפות מלאה וחלקית בכל המשימות האחרות של חיל האוויר.

באופן כללי, חיל האוויר תמיד ערוך ומוכן לקרב, והוא מתפעל מערכת ארגונית ברמה גבוהה ביותר, שכן דבר לא נעלם מעיניו. החיל מקפיד על תחקור מקיף לכל משימה ומבצע, ובמידה ובוצעו טעויות, הן בשום אופן לא יחזרו פעם נוספת. החיל מקפיד על קלה כחמורה, על מנת להימנע משגיאות העלולות לעלות לנו בחיי הטייסים האיכותיים שלנו.

בפיקוח טיסה, חוץ מהבלתי צפוי, הכל מתוכנן ומתוזמן לדיוק של שניות. מרחקים מדויקים. הפרדות בין כלי הטייס במרחב, נעשות בדיוק המקסימאלי, ואין פשרות בעניין. הייעוד הראשי שלנו הוא מניעת התנגשויות בין מטוסים במרחב. בייעוד הזה, כולכם בוודאי מבינים, אין מקום לטעויות.

לסיכום, כמו כל חיל האוויר, ביצענו גם אנחנו, פקחי טיסה, את עבודתנו על הצד הטוב יותר, וברמה הגבוהה ביותר..

אודי פלד

איך נהייתי אסון הומאניטרי

 

לפעמים אני שואל את עצמי אם אני אדם הומאני ("אנושי, אדיב, לבבי, אוהב את הבריות" – מלון אבן שושן). "כן!" אני משיב ללא היסוס, ועל דרך השלילה (כך אני אומר לעצמי): "חביבי, אם אתה לא אנושי, אז כל האנושות בצרות".

אבל עכשיו בני, הבנימין שלי, הלך לעזה, ואני מעמיד את עצמי בפני מבחן קטן, ושואל: נניח ...טפו ... טפו ... רק נניח, שמישהו יורה על הילד החייל שלך, מה אתה עושה?

"משיב אש למקורות הירי", אני משיב אינסטינקטיבית מהמותן.

כן... אבל הרי גם אתה היית בצבא, אני מקשה, ואתה יודע היטב שכאשר צלף יורה, אין לך מושג משולש מאיפה בדיוק זה בא. "אז אני יורה בכיוון הכללי, העיקר להוריד לצלף את הראש". ואם "הכיוון הכללי" זה בית, אולי אפילו בן מספר קומות (צלפים בד"כ אוהבים קומות) ובבית הזה גרים אנשים חפים מפשע, גם נשים, גם ילדים?

"ומשם יורים על הילד שלי?"

אולי ... כנראה ... לך תדע ... זה שדה קרב, לא מעבדה ... אל תתחמק ... יורים על הבן שלך ... הנה, כרגע יצא עוד כדור  בדרך אל החזה שלו... תחליט...

"אני עושה הכל" אני משיב. מה פירוש הכל? אני לא מוותר. "הכל" אני מתחמם, "שמעת טוב? הכל". אפילו מוריד את כל הבית? "כן! אפילו מוריד את כל הבית!"

בום !!!  בן-אדם, אני לא מאמין שאתה אמרת את זה, איך הגעת לכאן? מה קרה לך?

 "יורים לי על הילד".

 

ציר פילדלפי

מבלי לפגוע בכבודו, יש בהתעסקות בדליפותיו של הפילדלפי גם איזה מסר מוכמן דו-משמעי.  הרי הבעיה שבגללה יצאנו למבצע, הייתה הקסאמים על עוטף עזה. לא הגראדים על באר-שבע ואשדוד וקרית-גת (שהחלו להתעופף רק לאחר תחילת המבצע, ושלגביהם ממילא כבר יש בקנה תשובה טכנולוגית). הרי דרך ציר פילדלפי לא יבריחו מטוסי קרב או הליקופטרים, או תותחים או טנקים. הרי בשביל לייצר קסאמים אין שום צורך בהברחות. את הקסאמים מכינים במטבח מאיזה צינור השקיה חלוד, וקצת כימיקלים שאפשר להשיג במכולת השכונתית.

שום חסימה של שום ציר, אינה יכולה לעצור ייצור של קסאמים. אז מה בעצם המשמעות? האם אין כאן חזרה על המסר – באופן לא מכוון כמובן – שרק קסאמים על עוטף עזה זה בעצם לא כל-כך נורא. "חיים עם זה" (או לא).

 

מבצע – מלחמה – מבצע

כשאני הייתי בצבא עוד לא היו הורים. בקורס קצינים – זה עוד היה בסירקין – אמא אחת הביאה לשער הבסיס סנדביצ'ים, והבן שלה היה אומלל כל הקורס. בתור אבא אני מתרוצץ בשנים האחרונות בין סיומי מסלולים, סיומי קורסים, ימי הורים ...

היום ההורים כבר קובעים גם אם פעולה צבאית נקראת מבצע או מלחמה. בינתיים (נכתב לפני הפסקת האש) הפעולה בעזה נקראת מבצע. אם לא יקרה ברגע האחרון אסון, היא גם תישאר כנראה מבצע. ככה יותר טוב. הנוער של היום, ואולי גם אנחנו המבוגרים, עוד עלולים להתבלבל ולחשוב שמה שהיה בלבנון והווה בעזה זו באמת מלחמה.

אבל לא! מלחמה זה כשיש גם לאויב מטוסים, והליקופטרים, וטנקים, ותותחים, וספינות, ואוגדות חי"ר, טכנולוגיה ולוגיסטיקה, ואלקטרוניקה, וטילים אמיתיים .. מלחמה זה לא מטווח. מלחמה זה גם אלפי הרוגים, כמו שהיה בפעם האחרונה במלחמת יום-כיפור, ומאז שוב לא היה, ונקווה שגם לא יהיה. צריך להבין את זה, על מנת לא להיכנס להלם אם זה יקרה.

ובהזדמנות זו, עוד מילה טובה לטובת "מלחמת" לבנון השנייה. כבר מזמן שכחנו מה זה שתי חזיתות. אם כבר אין ברירה, אז "יותר עדיף" לקחת אותם אחד אחד. קודם חיזבאללה, אחר-כך חמאס, ולסגור את השלישייה עם ....

 

 

 

נעמי יפה

מהנעשה בגיל הרך

 

מבצע עופרת יצוקה הסתיים ואיתו גם התזכורת שהיתה לנו עם הקטיושות בנהריה.

מזג האויר הנאה ממשיך לאכזב מבחינת ממטרים וגשמים, ואנו נערכים יחד עם כל מדינת ישראל לנסות ולספוג את שנת הבצורת הנוספת.

 

ילדי הגנים אשר נחשפו במקצת למהלך המבצעי בדרום, תרמו למאמץ המלחמתי ע"י שליחת ציורים, ברכות ועוגיות מאפה ידיהם. החיילים שמחו לקבל את המשלוחים כאשר היו "בפנים" ושלחו בחזרה דברי תודה והערכה.

ועוד לגבי הגנים:

שני הגנים שלנו נבחרו מטעם המועצה האזורית ומשרד החינוך להשתתף בתחרות ה"גן הירוק".

הנושא קרוב לליבנו זה מכבר אך שינוי החשיבה והתפישה הינו תהליך ארוך. מדובר בתחומים שונים של חיינו: חסכון ומניעת בזבוז של משאבים, שימוש חוזר באביזרים שונים והפחתת תרבות ה"קנה וזרוק", החדרת הנושא לקהילה וקשר דו סיטרי בין הקהילה והגנים.

בכל המערכת הילדים נכנסו לשגרה עם גמר הקליטות. לסיום עומדים להיקלט בפעוטון זית

שני ילדים נוספים.

ככל שאנו מנסים לייצב את המערכת, איננו מצליחים לעשות זאת באופן מוחלט. מתוך קרוב

ל - 40 מטפלות וגננות תמיד חלק מהן בהריון, חופשת לידה, מחלה, התפטרות ואירועים אחרים. השנה גם בין הילדים קורים שינוים עם נסיעות לחו"ל או למקום מגורים אחר. אנו שוקדים על ציוות מתאים לכל גיל ועל התמדה של צוותים, ומקווים שתגלו סבלנות עד שנצליח בכך.  

ילדי פעוטונים גפן ורותם מצטרפים לילדי הגנון והגנים הלומדים מוסיקה עם תמי אנגרט.

נאחל להם הנאה רבה!

את טו בשבט, כהרגלנו, נחגוג כל ילדי הגיל הרך עם שירים וריקודים על הדשא בצל האלון.

לסיום הבחירות - ביום שלישי 10.2.09 עקב הבחירות במדינת ישראל, מערכת הגיל הרך תהיה סגורה ולא תיפתח.                                                         

                                                                                         חג ט"ו בשבט שמח!.

              

  

 

סה"כ   חברים/ות                                            371

           מועמדים/ות                                9

           בנים/ות מועמדים                         56                 

                                                          -------

סה"כ חברים ומועמדים במקום                    436            

 

חברים שאינם חייבים בעבודה                              59  נשים מעל גיל 60

                                                          39  גברים מעל גיל 65

                                                          17  במב"חים (בנים בעצמאות כלכלית)                                                                      4  בנים בשנת שרות ושרות לאומי

                                                        --------

סה"כ חברים ומועמדים חייבי עבודה              317

 

בנוסף פנסיונרים עובדים                             21  משרות.

                                                        -------- 

סה"כ                                                   338    משרות של חברים ומועמדים 

 

מצורף התפלגות העבודה (כמות משרות  בלבד) לפי ענפים/פעילויות.

את הדו"ח הכספי נפרסם בנפרד כחלק מסיכום שנת 2008.

  

 

 

*  "משרה" יכולה להיות מורכבת מכמה חלקי משרה של סטודנט או פנסיונר..

 

 

 

מירי פיינשטיין

על שקיפות והזדמנות שווה  

 

כחלק מעולם ההתנהלות הקיבוצית שלנו אנו עומדים, מדי פעם, בפני בחירת ממלאי תפקידים וכן חיפוש עובדים למקומות עבודה שונים בקיבוץ.

מעשה התשבץ איננו קל כלל ועיקר, ומוטל על כתפיים מועטות שנושאות בעול הכבד.

כך היה וכך גם יהיה.

אני מאד מעריכה את מי שלוקחים על עצמם את המשימה.

ברצוני להעלות פן שלדעתי ראוי לשינוי בהתנהלות הדברים, הנכון גם אם לא נערכים שינויים מפליגים באורחות חיינו.

לעתים קרובות מתקבלת תשובה שלא נמצא מועמד לתפקיד/משרה וכד'. התרשמותי היא שלא כל האפשרויות מוצו. במה דברים אמורים?

בפרסום ובהעמדת האפשרות בפני כולם. כאשר מתפנה משרה כלשהיא, מן הראוי לפתוח את האפשרות למלאה בפני כל מי שעשוי להיות מעוניין בה: מי שעבודתו קבועה ומי שמחפש משרה. יתכן שגם עבור חבר הקבוע בעבודתו, זו הזדמנות לשינוי.

וכיצד נדע שנוצרה ההזדמנות?

נפרסם את הדבר ברבים!

מכרז הינו דרך מקובלת בחברות רבות ובקיבוצים רבים, והיא גם הוגנת לדעתי.

ראוי וחשוב לפרסם את מהות התפקיד, ואת הכישורים הנדרשים: היקף המשרה, ידע מקצועי, התאמה אנושית (לשרות הציבור, לניהול צוות, למשל) ניסיון קודם, משך מינימאלי של קדנציה ועוד.

לזאת התכוונתי בכותרת: שקיפות והזדמנות שווה.

זאת דרך הנותנת כלים לצוות משאבי אנוש להתמודד מול המועמדים המעוניינים. יש בזה התייחסות לגופו של תפקיד ולא לגופו של הנושא בו.

הערה חשובה: דברי אינם נובעים מתוך הכרות כלשהיא עם תהליך בחירת מרכז המשק בו אנו עוסקים בימים אלה, ולא נועדו לבקר את המועמדים או את המטפלים בנושא..

 

 

חגי רותם

בניית הסכמות –ימי דיאלוג

 

יש ותחושות הבטן אינן מרפות ממך. מה עושים? יש מהלך שאני תומך בו, אבל מה המחיר? פניתי למזכיר לשיחה קלה ומה ששמעתי ממנו, די הטריד אותי. הודעתי לאליעזר שאני מערער על מהלך זה, ומבקש לדחות אותו לזמן אחר, יותר יציב מבחינה כלכלית, וכן שאכתוב על זה ב"ברמה" לידיעת החברים.

במה מדובר: שתי פגישות ראשונות של בניית הסכמות , כל פגישה 40,000 (ארבעים אלף ₪ ) כלומר 80,000 ₪ (שמונים אלף ₪ ) וזו רק התחלה.

היום, לאור המצב הכלכלי, כשמתכננים להפסיק ארוחת בוקר מטעמי חיסכון (כך אומרות השמועות) להקפיא בנייה, ועוד מיני הפתעות, מן הראוי לבדוק גם הוצאה זו.

לכן אני פונה למזכירות/הנהלה כלכלית, לדחות את נושא בניית ההסכמות בחצי שנה לפחות, עד יעבור זעם הכלכלה העולמי.

חברים שחושבים כמוני, מוזמנים לפנות אלי על מנת להצטרף לבקשה לדחות את הליך בניית ההסכמות למועד מאוחר יותר.

                                                                                                                                               

 

המזכיר אליעזר גוטמן, האיר את עיני בקשר לכתבה שלי ל"ברמה" .

1.     עלות שלב בניית הסכמות ע"י עו"ד גלעד, עומדת על 40,000 ₪ (ארבעים אלף ₪ ) ולא כפי שכתבתי 80,000 ₪ (שמונים אלף ₪ ). סליחה על אי דיוק משמעותי זה.

2.     עלות שלב ב' – אם נגיע אליו – מוערכת בכ- 40,000 ₪ ליועץ אחר.

3.     השלב הסופי יכול להגיע ל- 200,000 ₪ (מאתיים אלף ₪ ).

ברצוני לתת דוגמא נוספת, שלא קשורה "חלילה" לשלב בניית הסכמות. עלות חדר ממ"ד סטנדרטי כ- 50,000 ₪ (חמישים אלף ₪ ).

למרות האיחור בפרסום הכתבה, עדיין ניתן לדחות השלבים שעדיין לא בוצעו, עד יעבור זעם.

                                                                   שבת שלום, חגי רותם..

 

 

 איתן שטייף

בעקבות האוצר האבוד

(או: "אבן החכמים")

 

אני מבקש להציע להנהלה המשותפת שלנו, שלא השכילה להציג לנו באסיפה תכנית פעולה, כמה נקודות פשוטות ומובנות מאליהן לחיסכון בקהילה, בענפי המשק ובפלרם.

 1.  ייחסכו 3-6 משרות שכירים בשירות הקהילה (בהנה"ח, בחינוך, במטבח,) =350,000 ₪ .

     הפתרון –  עבודת חברים וחברות, שמועסקים כיום במשרות פחות חיוניות.

2.  תבוטל קניית 5-6 מכוניות חדשות לבכירים ושכירים בפלרם = 450,000 ₪ .

     הפתרון –  המכוניות הקיימות ימשיכו לנסוע.

3.  תישקל מחדש הוצאת משפחה בת 8 נפשות לארה"ב = 300,000 ₪ .

     הפתרון – משפחה בהיקף הוצאות רגיל.

4.  יבוצע קיצוץ (זמני ...) של 10% ממשכורות שכירים מעל 25,000 ₪ בחודש =

     1,000,000 ₪

    הפתרון – מי שזה לא מתאים לו, בקיבוץ או בפלרם – להראות לו את הדלת.

5.     תצומצם תופעת הצמדת רכבים לחברים (כולל פלרם) למחציתה = 250,000 ₪ .

הפתרון – כמו רוב מכריע של החברים.

 

הצעות מינימליות אלו ניתנות לביצוע מהיר, וגם לשינוי חוזר מהיר כאשר יתאפשר ("לכשירחיב"), זאת מבלי להיכנס כלל לתחום של התייעלות ושל פגיעה (מותר, לדעתי) בתקציבים וכדומה. נכון לבצע אותן בלי לחשב כמה אחוזים זה נותן.  ביצוע כזה יאותת איתות שהמצב מובן, ומחייב מעשים.

אני משוכנע שרוב מכריע של החברים מבין את המצב, ויודע שיש מקום לקיצוצים ולחיסכון. אבל קודם כל – בנושאים הברורים לכולם והמובנים מאליהם, וכאלו הם לדעתי הנושאים שהעליתי ..

 

 

רם גל

לקראת הקלפי

 

לקראת הבחירות הקרובות לתפקיד מרכז משק צרכני ברצוני לספר בקצרה על עצמי ועל עמדותיי בנושאי כלכלה וחברה.

 

תפקידים שבהם עסקתי:

תפקיד ניהולי ראשון אותו מלאתי ברמת יוחנן, היה ניהול ענף הבקר לבשר במשך 6 שנים. במהלך השנה הראשונה למדתי ברופין בקורס ניהול ענפים, שעסק בתחומים הבאים: כלכלה , ניהול משאבי אנוש, תכנון ניהול ובקרה תקציבית.

העבודה עם בעלי חיים דרשה אחריות והשקעה גדולה: ניהול העדר והמפטמה "מסביב לשעון", בנית תוכנית עבודה שנתית עסקית לפיטום, מכירות ועמידה ביעדים שהוצבו, משא ומתן מול סוחרים, וגבית כספים. בנוסף לכך, עסקתי בפיתוח ענף הזיתים בשטחי המרעה, ואספקת שמן זית תוצרת בית לחברים. התפקיד חייב אחריות רבה והשקעה של אין סוף שעות עבודה.

 

התפקיד הניהולי השני שביצעתי, הוא ניהול ענף הבנייה והאחזקה במשך 8 שנים.

ניהול ענף הבניין היה אתגר גדול לאור המשימות שעמדו בפתח: בניה חדשה בהיקפים גדולים, צמצום פערים, וכמובן אחזקת דירות, מבני ציבור ומבני משק, גם זאת בהיקפים ובתקציבים גדולים.

במהלך עבודתי כמנהל ענף הבניין, למדתי במרכז הבניה הישראלי בקורס ניהול פרויקטים, ובקורס נוסף באוניברסיטת תל אביב. במהלך תקופה זו לקחתי חלק בצוות צמצום פערים, בוועדת תכנון, ובאין ספור ישיבות ודיונים עם חברי הקהילה בכל בעיות  השיכון והאחזקה  .

 

מחוץ לבניה החדשה וצמצום הפערים, הוצבה מטרה לשדרג את תשתיות המים, החשמל והביוב בדירות הזמניות, בהיקפים גדולים ובעלות לא קטנה. הראיה לטווח רחוק, ולקיחת האחריות לתפקיד, הביאו לשיפוץ ושדרוג של מרבית הדירות הזמניות ברמת יוחנן. הענף התקדם בצעדים גדולים, ברמה מקצועית וניהולית, והגיע להישגים תוך שיתוף פעולה עם החברים, ממלאי התפקידים בהנהלות המשק, ומרכזי הענפים.

 

קיימים אינספור נושאים שחשוב לדבר בהם. אני מבקש להתייחס כאן לשני נושאים מרכזיים, שלפי דעתי הקשר ביניהם הוא ישיר, והם נוגעים לכל אחד מאיתנו – קהילה וכמובן כלכלה .

ראשית, אני מאמין בצורת חיים שיתופית שוויונית. יש לי אמון  מלא בכוחם של חברי הקהילה להמשיך ולפעול למען האחר. יחד עם זאת, אנו חייבים  לקבוע מטרות ויעדים, שיתנו אופק חברתי והמשכיות לקיומנו כחברה. אני אפעל לקדם את הנושא.

נושא לא פחות חשוב, החזרת האמון של חברי הקהילה בהנהלות הקיבוץ. ממלאי התפקידים חייבים לשים נושא זה בסדר עדיפות גבוה, ולצמצם את הפערים שנוצרו. אני מייחס לתחום זה חשיבות ממעלה ראשונה, ואפעל לשפרו.

אלו הן רק שתי דוגמאות למשימות שבהן יש לפעול ולשפר בנושאים החברתיים.

 

כל זה יפה כשיש כסף בקופה. כולנו מודעים, ברמה כזאת או אחרת, למצב הכלכלי בארץ ובעולם. רמת יוחנן היא חלק מהכפר הגלובלי, ולצערי לא יכולנו לצבוע את משקופי בתינו בדם, בכדי שהצרה הזו תדלג עלינו. מקורות  ההכנסה של המשק מהענפים השונים, אם בתעשייה ואם בחקלאות, נפגעים ונשחקים ברווחיותם, חלקם בשל בצורת, וחלקם בגלל המיתון הכלכלי. יש לנו אחריות גדולה לפעול ולחזק את הענפים בתקופה קשה זו.

ענפי השרות חייבים לפעול באחריות רבה לעמידה בתקציבים ולהתייעלות, יחד עם שמירה על רמת השרות. יחד עם מנהלי הענפים, אפעל לניהול הפעילויות בצורה עסקית, שתביא להתייעלות, צמיחה ושרות טוב יותר.

 

אלה הם רק מספר נושאים שבהם יש לטפל. אנחנו עומדים מול משימות חברתיות וכלכליות לא פשוטות. אם נתלכד סביב מטרות משותפות, נוכל להמשיך לחגוג את חג המים – חג הקיבוץ, עוד שנים רבות. שבת שלום.

 

  

אמציה כרמון                           

בטיחות – 'סף' ו'רף'    

'סף' ו'רף' מוכרים לנו כמושגים מתחום הספורט: 'סף' הינו ההישג-התנאי הנדרש להשתתפות בתחרות, ו'רף' הינו ההישג המכסימלי שאליו שואפים הספורטאים להגיע בתחרות עצמה. בהשאלה, ניתן להשתמש במושגים אלה גם לגבי הבטיחות: ה'סף' בבטיחות, הוא אותו גבול תחתון שיש לעמוד בו, ואלו הם, בדרך כלל, החוק או התקנה שחייבים לקיים כדי לשמור על הבטיחות. ה'רף' בבטיחות, זוהי הרמה המיטבית שאנו שואפים להגיע אליה, כדי שהפעילות שלנו או הסביבה בה אנחנו פועלים, לא יגרמו לנו נזק. לצורך המחשה אציג 'סף' ו'רף' בעבודה במטבח: עפ"י חוקי הבטיחות בעבודה, מי שעובד במטבח חייב לנעול נעליים סגורות. זהו ה'סף' שקבע המחוקק למעסיק/מנהל, כדי לשמור על עובדי המטבח חייב שבניהולו מפני כוויות וחבלות קלות. מעסיק/מנהל מטבח נאור ומתקדם, השואף ל'רף' בבטיחות, ידאג שנעליהם של עובדיו יהיו גם עם כיפת מגן (נעלי בטיחות), ואז אם חלילה יפול על רגל עובד המטבח סיר כבד, האצבעות יהיו מוגנות טוב יותר. עוד דוגמא ל'סף' ו'רף' בבטיחות היא מתחום החינוך: לשמירת הבטיחות במערכת החינוך יש כללים די ברורים, שנקבעו ע"י משרד החינוך בסדרת 'חוזרי מנכ"ל', המהווים בעצם את החקיקה בתחום. זהו ה'סף' שאסור לחרוג ממנו. עם זאת, מערכת חינוך אחראית, רשאית לקבוע לעצמה 'רף' בטיחות בדמות כללים מחמירים יותר, שאליו היא שואפת להגיע, לטובת הילדים המתחנכים במסגרתה. למתעניינים ב'סף' ו'רף' בתחום הבטיחות (חברים, נושאי תפקידים, הורים, צוותי חינוך) מוצע להיכנס באינטרנט לאתר המוסד לבטיחות –  www.osh.org.il , לאתר משרד החינוך – www.education.gov.il , ולאתר

ארגון בטרם – בטיחות ילדים – www.beterem.org  . .

 

אודי פלד

פנינים באפר – 2

לאחרונה פרסמנו שירים עלומי שם שנמצאו ליד פח האשפה. הפרסום עורר סערת ניחושים. אני מביא כאן עוד מספר שירים מן האסופה. הפעם שלושה שירי אהבה (ומכאוב) ועוד שיר אחד, שאולי נמצא בו רמז משמעותי לזהותו של הכותב האלמוני (אני יודע בוודאות שהוא נולד כאן).

 

בא אני בך

בא אני בך,

כנחל אלי ים.

כך אומרים, כך שרים,

כך מעולם.

 

את ואני,

כמו כולם,

בשר ובשר, דם ודם –

ולהד"ם.

 

אני שומע את עסיס מנגינתך

אני שומע את עסיס מנגינתך,

כתולעת בפרי הרקוב, מתפתלת.

אני רואה את צעקתך,

כאבן אילמת, מוטלת.

 

אני חש בחום הימים,

את גרידת נפשך,

שסע גידיך,

את אנא פנה דודי –

 שבעיניך.

 

 לו בטוח הייתי

לו בטוח הייתי שאת רואה את פני,

שעה שהתנועעתי בחושך,

עמוס לעייפה בעצמי,

בליל ירח שוקע,

מול האור הבוקע מחלונך,

והריח העז של פריחת השקד ...

 

כי אז לא הייתה כרוכה במועקה גופנית,

ההתרחקות מאותו המקום,

אל רחובות שמעליהם,

אין שמיים.

 

אגרופי עוטף את קרן היער

אגרופי עוטף את קרן היער,

שפתי רכות, צבות, נושפות –

אוויר לוהט מן הריאות.

נגני ... נגני ... נגני עוד,

מלאי את אזני בחלומות..