הבית זה מקום שאם אתה חייב לשוב אליו
תמיד פתוחה בו דלת לקראתך.  (נתן יונתן)

 

 

בסוכות תרצ"ב עלו ראשוני הרמה

 ונטו אוהלים בעמק זבולון.

שנים עברו, האוהל היה לבית,

השתילים הפכו עצים, והמעט הפך לשפע.

 

רמת יוחנן  שנים בית.

 

סוכות תרצ"ב - תשס"ט.

והיית אך שמח...

 

במלאת 77 שנים לרמת יוחנן,

שלוחה ברכת יום הולדת שמח

לכל חברינו, ילדינו,

ולכל התושבים והאורחים

הבאים בשערנו.

כן נזכה לשנה הבאה!

 

 

***********************************************

יום שני כ"א בתשרי 20.10.08

ערב הושענא רבה

חג המים, חג האסיף תשס"ט.

התכנסות הפעילים בבריכה החל משעה – 19:00.

תחילת הטקס בשעה – 19:30.

חג שמח!

  

ילדים זה שמחה

 התינוקות שנולדו השנה

אביגיל בראב - בת לשחר ואוֹרי

אייל ינון-  בן להדס וכרמי

מעין בן בורהום-  בן לשירי וזהר

אלומה ארזי - בת לאורית וספיר

אוריה רון - בן ליפעת ועמית

עמית עזרן - בן לשירלי ושלומי

אריאל גלוסקא - בת לזהר וערן

 

 

                                                       
 

בננו

נדב שנל ז"ל

בנם של חנה'לה זיו ומיכאל שנל

נפטר בטרם עת והוא בן 44.

הובא למנוחות בקיבוץ עמיעד

ביום רביעי 15.10.08

אנו משתתפים בצערם של תמר ושמוליק קנול,

של זהר לקח וכל יתר בני המשפחה.

יהי זיכרו ברוך.

 

 

הקיץ האחרון

 

זה הקיץ האחרון שלי איתכם

עם הגשם הראשון אני אעלם.

דמעותי יזרמו במורד הרחובות

כמו עלה נושר ותקוות רחוקות.

אני איש של חורף בין אלפי אנשי ים

אך בחורף הזה כבר לא אהיה קיים

לאט לאט השכבות נמסות

בין רוצים לא רוצים ותפילות אחרונות

 

אז תזכרו שהבטחתם לא לבכות –

כי השמים גדולים והדמעות קטנות,

תעצמו את העיניים כל גשם ראשון

ותחשבו עלי...

                   (מקס גת מור)

 מפי הגבורה, כמה מילות של הסבר וגם נחת,

מה קורה כשאנחנו עובדים, והבורסה רותחת.

על קווים, על מְלָאִים, על התוצרת המשובחת,

ועל עוד שנה שעל-אף הקשיים הייתה מוצלחת.

 

ארנון אשד

 

"תכלה שנה וקללותיה

תחל שנה וברכותיה"

 

לפני כשנה התבשרנו על "המשבר הפיננסי" שפרץ בארה"ב. רובנו  ידענו מה זה "סאב" וחלקנו ידענו מה זה "פריים"...אך בטח לא ידענו מה זה "משבר הסאב פריים"...ולאן זה מוביל. בינתיים עברנו את התרסקות הבורסה באוקטובר 2007, ועוד התרסקות במרץ 2008 אך שניהם היו (מסתבר) גלים קטנים לעומת התמוטטות השווקים הפיננסיים שהחלה בספטמבר.

המערכות הפיננסיות בעולם הן "ספק הדלק" של כל עסק, מקטן ועד גדול, וכאשר הן נחלשות בצורה כל כך דרמטית צפוי שנראה עוד ועוד "מכוניות תקועות" ללא דלק בצדי הדרכים...(וזה עדיין מבלי לדבר על הפנסיות והחסכונות של כולנו).

 

פלרם יצרה משך השנים רזרבות כספיות שתוכננו "לשמש מטריה ליום סגריר". למרות ההאטה שכבר מורגשת בשווקים, והקושי הגובר להשיג הזמנות ולראות מספר צעדים קדימה , פלרם עד כה "מייצרת מזומנים" ועדיין אינה נדרשת להישען על הרזרבות.

 

עסקנו רבות משך כל השנה האחרונה בהקטנת סיכונים, מבלי לפגוע בצמיחה ותוך מעקב בלתי פוסק על הקורה בשווקים הרבים בהם פלרם פועלת. האתגר המרכזי עבור הרבה עסקים כמונו הולך להיות השליטה במקורות הכספיים של החברה, ובעיקר באשראי ללקוחות. נראה שלנוכח אי היציבות המתמשכת נידרש לתכנן "פעולות הגנתיות" נרחבות יותר כאשר אנחנו נכנסים לטיפול בתוכנית העבודה 2009.

כמו בכל עסק תעשייתי, חלק ניכר מהרגישות של פלרם לריווחיות נובע ממחיר חומרי הגלם ומהמירווח שבינו למחיר המכירה.

בשנה האחרונה סבלנו מעליה גדולה במחיר ה -PVC , אותה יכולנו להעביר לשוק באופן חלקי בלבד, דבר ששחק את הריווחיות בתחום זה. מחיר הפוליקרבונט אומנם היה יציב, אך שוק הלוחות בתחום זה סבל מעודף היצע, מה ששחק גם כאן את הריווחיות. ירידת מחיר הנפט הגולמי עשויה אולי לסמן ירידה במחיר ה – PVC. באותו זמן, מחיר הפוליקרבונט נמצא בימים אלו בעליה חדה, וקשה מאוד לחזות בשלב זה את עתיד התפתחות המחיר.

 

למרות אי הוודאות הרבה (אפילו לטווח הקצר), זאת גם תקופה של הזדמנויות. פלרם עובדת בימים אלה על מספר מיזמים, במטרה לשפר את מיגוון המוצרים שהיא מציגה, את הפריסה בשווקי העולם ואת הריווחיות שלה לטווח הארוך.

נראה שהשנה שבפתח תהווה אתגר מהסוג שעדיין לא התמודדנו איתו. עם זאת  אני בטוח שיש בפלרם צוות יחודי, מנוסה, ומאוד מקצועי שידע לצלוח את האתגר ולצאת ממנו מחוזק. חג – שמח! ושנה פורייה לכולנו..

 

 

חשוב, ולא מיותר, להזכיר כל שנה נשכחות,

אז הנה, להלן, דְבַר "המנצח על המלאכות",

נקווה שימשיך להחזיק במושכות, (בלי אנחות),

ויסיים עוד קדנצייה אחת לפחות, בלי הנחות,

ונשמע מפיו רק דברי הלל, וגם תשבחות:

 

אבנר אחיטוב

סקירת ענפי החקלאות

סוכות תשס"ט

 

להלן סקירה קצרה על הנעשה בענפי החקלאות. על שאר הענפים והתאגידים נדווח בקרוב. למזלנו, הפעילות בענפים החקלאיים כמעט לא נפגעה מהמיתון בשווקי העולם, וחלקם אף נהנו מהעלייה הגלובלית במחירי המזון. לעומת זאת, העתיד לא ברור וקצת מפחיד. את מה שתלוי בנו אנו משתדלים לבצע כראוי, וכל הענפים ממשיכים להציג תוצאות מקצועיות מהטובות באיזור.

 

גד"ש – למרות הבצורת הקשה, הצפי הוא לשנה טובה. צוות הענף הוכיח יכולות מרשימות להתאים את עצמו למחסור במים, ולשינויים התכופים במחירי הדשנים והתבואות. הם הצליחו לשנות בזריזות את תוכניות הגידולים, ולמרות כל הצרות הגיעו לתוצאות מקצועיות טובות. בשוטף, קטיף הכותנה הסתיים, השטחים נחרשו, וכעת מחכים לגשם. לקראת השנה הקרובה יש לקוות שיהיו יותר מים (מאגר חדש), אך לצוות אתגר גדול, להתמודד עם האיכות ההולכת ויורדת של המים.

 

רפת  -  השנה סיימנו לבנות סככת חדשה, ובכך להגדיל את כמות החולבות. גם סגירת חדר החלב לשיפוצים עזרה לרפת (למרות שכולנו סבלנו) להגדיל את המכירות. לקראת השנה הקרובה מאיימים בהחזרת המיכסות, אך עקב מחסור עולמי בחלב, אנו מקווים שיעדכנו אותן בכחמישה אחוז כלפי מעלה. לקראת השנה הקרובה, אנו מתכננים בניית בור תחמיץ חדש והרחבת היונקיה.

 

לול פיטום  - התוצאות המקצועיות ממשיכות להיות מצויינות, והלול שלנו מוביל את הליגה האיזורית. בנוסף לניהול הלול שלנו, אריק תורם מניסיונו, והתחיל בליווי של חוות אחרות. למרות האזהרות, יחסי המחירים סבירים, כך שחברת האם, מילועוף, צפויה לחלק דיבידנדים.  אנו ממשיכים לעבוד על התכנון והשגת האישורים, להקמת חוות לולים בשטח שבו היה "פרדס יוסף". ההערכה היא שתוך שנה נקבל אישורים, ואז נוכל לגשת להחלטה על מועד והיקף הביצוע.

 

בקר לבשר – הענף הצנוע שבין ענפי החקלאות, סבל רבות מהבצורת, ומעליות מחירי התבואות. בנוסף, ישנם איומים מצד שכנינו להשתלט על שטחי המרעה, עובדה שתאלץ אותנו להקטין את העדר. לכן, נידבנו את מאיקה, שיעזור לאיילת במאבק לשמירת האדמות ברשותנו. 

 

מטעים – איחוד שני ענפי המטע תחת כתפיו הרחבות של ארז עבר בהצלחה. האיחוד גרם להתייעלות רבה, והתוצאות הכלכליות השתפרו. השנה התאפיינה ביבולים סבירים ובמחירים גבוהים באבוקדו ובליצ'י, וקצת פחות טובים בפרדס. הפרוייקט, שלמזלנו התחלנו עוד בשנה שעברה, השקיית האבוקדו במי הבאר והמאגר, התגלה כהצלחה כבירה, והציל את המטע מהתייבשות. לקראת השנה הקרובה ישנו אתגר להמשיך וליעל את צריכת המים. בשנה הבאה, לאחר שנת השמיטה, אנו מתכננים נטיעות גם בפרדס וגם באבוקדו, אך זה מותנה בכמות המים.

 

לסיום, אני רוצה לנצל הזדמנות זו ולהודות, בשמי ובשם הקהילה, לחברים המעטים ולשכירים (המתרבים) אשר נושאים בעול העבודות החקלאיות. עבודתם המקצועית הנאמנה מניבה תשואה נאה לפרנסת הקיבוץ..

ורד מרציאנו

ענפים עיסקיים -

סקירה לקראת שנת תשס"ט

בתחילת דברי אציין שאני חדשה מאוד בתפקיד, ועדיין לומדת את תחומי העיסוק השונים של כל ענף ונכנסת לדברים בהדרגה. כמי שלא הייתה מאוד מעורבת בצד העיסקי של הדברים עד עתה- ניתן לומר כי הדברים מורכבים יותר מכפי שהם נראים על פני השטח וכרוכים בהרבה חשיבה ועבודה קשה של הצוותים בכל ענף. אני רואה בתפקיד זה אתגר, ומקווה להשתלב בהצלחה בתחום ולסייע לפעילות הענפים ולמנהל העיסקי. במקביל, אני מיועדת לצאת בקרוב להשתלמות בהנהלת חשבונות.

תחום אחר שהייתי שמחה לנסות לקדם הוא פיתוח ויצירת מקומות עבודה נוספים לחברי הקיבוץ. זהו תחום מורכב ורגיש אך אני מאמינה בחשיבותו ונחיצותו (עם או בלי שינויים אפשריים באורח החיים הקיבוצי). כעת אני בגישושים ראשונים של חשיבה איך לגשת לנושא יחד עם מש"א, ומזמינה כל מי שיש לו רעיון יצירתי, כזה או אחר, לפנות אלי- אשמח לשמוע ואשמח עוד יותר אם גם נצליח לקדם ולשפר.

מהבחינה העיסקית מסתיימת שנה לא קלה, כאשר העתיד בטווח הקרוב לא נראה כמבשר גדולות ונצורות. ההאטה הכלכלית ואיום המיתון חוצים גבולות ויבשות ו"מככבים" בראש מהדורות החדשות.

כל אלה משפיעים על כולנו, ומורגשים בין השאר גם בהתנהגות צרכנית זהירה יותר, שעשויה להשפיע על הענפים העיסקיים. במצב זה נשאף לכל הפחות לשמור על ההישגים הקיימים, לצמוח במידה סבירה ומאוזנת ולקוות שהמצב הכלכלי יתייצב וישתפר במהרה.

אורווה –

בשנה החולפת עמדה האורווה ביעדי תוכנית העבודה ואף למעלה מכך. מספר המשתתפים בקורס מדריכי הרכיבה בקיץ עלה מעבר לציפיות, וכך גם לגבי תחום הרכיבה הטיפולית. חלק מהרווחים מופנה כעת להשקעות במבנה ובסוסים ע"מ לאפשר את הגידול המתוכנן בהיקף הפעילות.  לקראת השנה החדשה מתוכנן קורס משולב למדריכי רכיבה טיפולית ומערבית (קורס מורכב וארוך יחסית, המבוצע כאן לראשונה ונמצא כעת בשלבי ההרשמה), קורס מדריכי רכיבה מערבית במתכונת שנתית, התפתחות תחום הרכיבה הטיפולית עם חתימת הסכם התקשרות מול קופ"ח "כללית" בנוסף על ההסכם הקיים עם קופ"ח "מכבי", ופעילויות נוספות, כמו חוגי הרכיבה ופנסיון סוסים. את הענף מנהל, במקביל ללימודיו, עמית רון (עם יפעת העוזרת לצידו), ועל הצוות הקבוע נמנים אורית בן-נחום בצד האדמיניסטרטיבי, מדריכי רכיבה מקצועיים, ליאור רז (המתגורר בקיבוץ)

אימון וטיפול בסוסים, יסמין בן-טל, ועוד חבורה נאמנה של מדריכים ורוכבים צעירים מבני הנוער שלנו, המרבים לשהות באורווה ולסייע במטלות לפי הצורך. לאחרונה הצטרפה לצוות גם חגית כהן, ובמקביל ללימודי הדרכת רכיבה טיפולית בשנתיים הקרובות גם מתחילה לעזור בקידום פרוייקטים שונים באורווה. אחרון חביב- חגי רותם, המסייע לצוות (בהתנדבות) יומיים בשבוע בעבודות שונות של טיפול ואחזקה. לשנה הבאה נאחל לענף שיעמוד ביעדים המקצועיים המגוונים שהציב לעצמו, ובהתפתחות הניהולית והעיסקית הנגזרת מכך.

מוסך ומסגריה -

פעילות המוסך ממשיכה לתת שירות לצי הרכב המקומי, בעזרת הצוות המסור בניצוחו של דורון יפה. במסגריה נפרדו בנסיבות טרגיות מאשר נשנוב ז"ל, וקלטו את גסאן, שהוא רתך מדופלם. זוהר בן-בורהום, שסיים לימודי חרטות, לקח על עצמו ללמוד ולהפעיל ביתר אינטנסיביות את אגף העיבוד השבבי במסגריה, מתוך כוונה לתת שירות לפלרם עבור עבודות שהיום מבוצעות בחוץ.

 

בטרקטורם -

למרות הקשיים בתחום המנהלה, המשיכו למכור כלים מהמלאי, ולאחרונה הושג צבר הזמנות נאה, עליו דווח ב"ברמה". התקדמה גם הפעילות עם הספק LS מקוריאה, המאפשרת הגדלת מיגוון הכלים המיובאים, במחירים אטרקטיביים. לקראת השנה החדשה הכוונה להסדיר את הפעילות בטרקטורם תחת תיאגוד נפרד, ולייצב צוות שיכלול, בנוסף לדורון ונדב גם מנהל לפעילות, איש טכני למחסן ומזכירה לתחום האדמיניסטרציה, שתחליף את יעל ברמן, העוסקת בכך היום בנוסף לעבודתה במוסך. בסה"כ יש אמון רב בפוטנציאל העיסקי של הפעילות ויש לחזק את ידי הצוות ולקוות שהפעילות תצליח ותשגשג.

וידיאו-

עיקר פעילות הענף מתמקדת בהפקות חוץ, כשהבולטת בהן היא ההתקשרות עם חטיבת החדשות של ערוץ 10. בנוסף יש הפקות קבועות, כמו מגזין גיל הזהב, ימי זיכרון בקרית מוצקין וביאליק ופרוייקטים שונים, כגון סרטי תדמית (לאחרונה הופק סרטון למשרד החקלאות), סרטי זיכרון, צילום להקות ואירועים ועוד ... היקף הפעילות ה"מקומית" של הענף קטן יותר, וכולל בעיקר עריכת סרטים לאירועים כגון מסיבות בר-מצווה. מתוך רצון לנצל את הכלים שיש באפשרות הענף להציע נבחנת כעת האפשרות לחדש הפקת מגזין וידיאו מקומי, בכוונה להוות כלי יעיל לסיקור נושאים פנימיים (בעיקר, אך לא רק) החשובים ומעניינים את כולנו, ולהוות מקור להעברת אינפורמציה לכלל הציבור. רואי ענבר הצטרף לצוות האולפן, לומד את רזי המקצוע ועובד לצידם של אביבה, ודוד שנושא בעול הניהול כבר שנים רבות במסירות ואחריות. יחסית לתקופה המקבילה אשתקד יש גידול של כ-15% בהכנסות מפעילות הענף ונאחל שכך ימשיך גם בשנה הבאה.

חדר חלב -

 בארבעת החודשים האחרונים נפסקה העבודה בחדר החלב, לרגל שיפוץ המקום. החדר גדל, נוספו מקרר הבחלה ומשרד, נוצקה רצפה מיוחדת, ויש אפילו ציפוי פלסטיק אנטי בקטריאלי (של פלרם!) על אחד הקירות...  הצוות המסור- תרצה, אלדה ונירית, ליוו את השיפוץ והשינויים והמתינו בסבלנות לסיומו, בעוד רוב הציבור ממתין קצת פחות בסבלנות לשובם של המעדנים והגבינות הטובים והמוּכָּרִים.... ממש בימים אלה חודשה העבודה בחדר חלב. במהלך השנה הנוכחית יש כוונה לנסות למכור את המוצרים גם ללקוחות חיצוניים, ולהסדיר את מיכסות החלב וקבלת רישיון עסק, תוך שמירה על מדיניות המחירים לחברים שהייתה נהוגה עד כה. אילת יניב מלווה את הצוות בתהליך זה ומייעצת לו מניסיונה.

אזיקונים - פעילות חדשה, הנמצאת בימים אלה בצעדיה הראשונים, היא השקעה בפיתוח מיזם עיסקי חדש של ייצור סרט אזיקון רציף. האזיקון נחתך ונקשר לפי האורך המתאים למשתמש, ע"י "אקדח"-דיספנסר ייחודי. הרעיון מיועד בעיקר למפעלי תעשיות שמוצריהם מכילים כמות רבה של אזיקונים (רכב, אלקטרוניקה וכו') ואמור להציע שיפור מבחינת חיסכון בזמן ובחומר. גלעד מרמלשטיין (משגב-עם)- יזם הרעיון, יעסוק בפיתוח הנושא. השלב הראשון של תיכנון ופיתוח סרט האזיקון ואקדח דיספנסר יבוצע מול משרד תיכנון הנדסי חיצוני, וצפוי להימשך כמה חודשים. אם וכאשר יישאו המאמצים פרי, ניתן יהיה להתקדם לשלבים הבאים של הצגת הפטנט בשוק וכניסה לייצור ראשוני. השאיפה הסופית היא להגיע להקמת מפעל חדש בקיבוץ, אך הדרך לשם עוד ארוכה....

שנה טובה לכל העושים במלאכה, ונאחל לכולנו שהשנה הקרובה תביא הצלחות ונחת..

 

חוֹבְצוֹת חָרוּצוֹת

 

הֵידָד וְהֵידָד לַחֲדַר הֶחָלָב

הִגְדִּיל אֶת נִפְחוֹ הִרְחִיב קִירוֹתָיו,

עַל שֻׁלְחָנֵנוּ יָשׁוּב וְיַרְעִף מוּצָרָיו

לְעָמָל יוֹמוֹ מֵחֻפְשָׁה הַצֶּוֶת שָׁב.

 

מֵעָטִין לְמֵיכַל נִגַּר הַנּוֹזֵל הַלָּבָן

בִּתְבוּנַת כַּפַּיִם חוֹבְצִים גַּבָּנִית וְגַּבָּן

אֵין קֵץ טְעָמִים מִכָּל סוּג וְגָוָן.

 

חָרִיף, מָלוּחַ, מָתוֹק עָדִין הַמִּרְקָם

מְנָתוֹ טֶרֶם סִיֵּם אִישׁ לא קָם,

טַעֲמָם לא יָסוּר עַל שְׂפָתַיִם יִמְלוֹךְ

בֵּין חֵךְ לְלָשׁוֹן נָמֵס וְנִימוֹךְ.

 

אָז הֵידָד וְהֵידָד וְגַם יִשַׁר כּחַ

בַּחֲדַר הֶחָלָב וּבַכֶן נוֹסִיף לִשְׂמוֹחַ.

 

08\ 10\ 3  ראובן עזריאלי

 

 

התפילות לגשם ב"הושענא" אשתקד לא הִמְטִירוּ,

הכנרת נשארה ריקה, והשמים בלי עב וענֶנֶת.

אך לנו דווקא הייתה שנה של יבולים מצוייֶנֶת,

הצרכנים צרכוּ, השווקים פרחוּ, והמחירים הֶאֶמִירוּ.

 

עומרי רימון

גד"ש ר.א.ם –- סיכום שנה

 

כמנהגנו בפרוש השנה החדשה אנו מסכמים את תשעת חודשי הפעילות שעברו.

השנה, בחסותה של השנה המעוברת, אנו עורכים סיכום זה כאשר כל הגידולים נקטפו, נאספו ונקצרו.

העונה התאפיינה במעט מאוד משקעים, דבר שדרש מאיתנו שינוי בגישה ובתוכניות:

1.     מעבר לגידול חסכוני במים.

2.     קיצוץ של עד 30%, בגידולים מסויימים, בכמות המים. כגון : כותנה, תירס בהמות וכו'.

3.     ויתור על השטחים.

מכשול נוסף שעמד בפנינו השנה היו עליות המחירים התלולות, בדשן – 200%, בסולר – 75%, ובחומרי הדברה 25%,  בהשוואה לשנה הקודמת.

אנו מנסים לחסוך בכל אחד מהפרמטרים הללו במידת האפשר ואם אפשר.

עקב הויתורים הקשים "סבלו" יבולי החורף מתנובה נמוכה מהממוצע, אך מחירי השוק הגבוהים פיצו על כך.

לעומתם, נהנינו משנת יבול מצויינת באבטיח, בצל, שום ובוטנים, בד בבד עם מחירים גבוהים.

למרות כל המכשולים השנה מסתכמת מבחינה כספית בצורה מצויינת.

אנו עובדים כעת על העונה הבאה: זורעים שום, ומכינים חלקות לחיטה.

סימן השאלה הגדול המרחף מעלינו הוא נושא המים. כמובן שאנו מתפללים שתבוא עלינו שנה גשומה.

כמו כן, ב- 2009 אנו מתחילים לראשונה לקטוף את האפרסמון שגדל, ונראה כרגע יפה מאוד.

אנו מקווים שהשנה הבאה עלינו לטובה תיטיב עמנו, לפחות כמו קודמותיה.

 

תודה, בהזדמנות זו לכל הצוות המסור – רפאל דינסטג, אודי ושמרי בן צבי, אילה וישי קציר, חיים סגל, יואב אופק, אייר גלעד וירון בן-טל – שהצטרפו אלנו השנה ואנו מקווים להמשיך להינות מהם. וליתר הצוות מהקיבוצים והישובים השכנים – תודה מקרב לב.

נאחל לכולנו שנת בריאות, ושיבוא כבר גשם.

שנה טובה!.

לפרה השחורה-לבנה יש ביונקיה עגלת מרבק,

ומי שלילה לילה עם עטינים שופעים מסתחבק,

יכול למחרת, ל"רדת" על איזה סינטה או סטייק.

(זה אמנם לא כל-כל מתחרז, אבל טעים ללא ספק).

 

אורי פלטאו

אז מה נשמע ברפת...

 

שלום חנוך כתב: "הבורסה נפלה אנשים קופצים מהגג". אצלנו הבורסה נפלה, מחירי הגרעינים והכוספאות בעולם, וגם בארץ, יורדים. קשה לסגור עסקאות כשהמחיר של מחר זול משל אתמול.

ברפת "אנשים לא קופצים מהגג" כי... אין גג.

בלחיצת כפתור אפשר לפתוח ולסגור את גג הסככה החדשה (הנמצאת ליד תחנת הדלק). הפרות נהנות מזרימת אויר ומרביצה נינוחה על הרפד כשהכוכבים מעל.

הצוות ממשיך לפקוד את הרפת, אביהו משכים קום, ומוכן ב- 4:30 לחליבה – אחרי הקפה. עזרא מגיע ב- 5:30, מנקה איבוסים ומטפל בזבל.

עפרה מחממת את החלב כבר ב- 6:00 בבוקר, מתן רודוי ובני צולמן על האחזקה, אמן צ'ולה וענת מיוקנעם על הבריאות, איילת על הבקר לבשר, סמדר אופק, צור נצר, אחי אבן-דר שכיום באוסטרליה, סיסאי מנייאב שנקרא לדגל, ויובל שלם שעוזרת לנו עד גיוסה לצה"ל, משלימים את התמונה.

 

השנה נייצר 6.2 מיליון ליטר – שיא של כל הזמנים. נאביס פרה נחלבת במחיר ממוצע של 25 ₪ ליום – שיא של כל הזמנים (לפני שנה 18 ₪).

נגמיע 520 עגלים – שיא, נמכור פרה ב- 4000 ₪ בממוצע – שיא. ובכל זאת הריווחיות לא נפגעה כי מחיר החלב צמוד לעליות מחירי התחמיץ.

 

הבור הנוסף ייבנה בינואר 2009 בין שני הבורות הקיימים.

חג שמח ושתו הרבה חלב! – צוות הרפת..

 

 

לאט לאט, בשקט, בביטחה ובלי שמרגישים,

ב"תיבולים" לא מתרגשים. יום יום מתחדשים,

קונים, רוכשים, מפרידים, מנפים, כותשים,

מפרידים אורזים, בקיצור - כל הקווים רוחשים...

אבל אצלם העיקר – קודם כל זה האנשים!

(נ.ב. מתי נזכה לראות כבר קצת "מרשרשים"?)

 

עוז אלניר

תיבולים רם

 

עם תחילתה של  שנה חדשה ברצוני לשתף את החברים בנעשה בתיבולים רם.

במהלך השנה החולפת ביצענו מספר מהלכים משמעותיים ואמנה מקצתם:

בניית אולם טחינה חדש שהפך לאולם היצור המרכזי ומגדיל את כשר הטחינה והיצור שלנו.

בניית סככת הזיג זג – קו להפרדת עלים וניפוי זרעים, אותו פירקנו שיפצנו והרכבנו מחדש. הסככה משמשת גם לאיחסון מלאי, וכעת אנו מאחסנים את כל המלאים ברמת יוחנן.

בהזדמנות זו אנו רוצים להודות לכושי על הירתמותו להובלת הפרוייקט והבאתו לידי סיום.

התקשרות לספקים איכותיים בחו"ל ויבוא משמעותי של מיגוון רב של תבלינים, הוזלת רכיב חומרי הגלם והפיכה לגורם יותר משמעותי בתחום.

התמקדות בשוק המזון התעשייתי – הפכנו לספקים של תערובות (קיטים) לחברות המזון המובילות בארץ, מה שמחייב הקפדה יתרה בנושאי האיכות ועמידה בכל התקנים הרלוונטיים.

הקמת חברת בת בשם "פילפל" עם שותף חיצוני – חברה זו תהווה את הזרוע השיווקית לתחום התעשייתי ותיתן את המענה הטכנולוגי הנדרש.

עיצוב תדמיתי הכולל לוגו חדש, הקמת אתר אינטרנט בעברית ואנגלית, חומר פירסומי, שילוט המפעל ורכבי החברה, וכן טיפול בכל המסמכים הממוחשבים והמודפסים.

סיום הטמעת תוכנת האשכול בכל רובדי הפעילות בחברה ופיתוחים שוטפים שלה על פי הצרכים.

 

החברה היא האנשים העובדים בה - הם המובילים אותה קדימה ומחוללים בה שינויים – ברצוני להודות לכל צוות העובדים המסור חברים ושכירים, לכל הענפים נותני השירות ברמת יוחנן, לבעלי התפקידים ולכלל החברים שנה של אושר, בריאות, הצלחה, טעמים וניחוחות מעניינים לשנה החדשה..

 

הנה מה טוב ונעים, "צור משלו אכלנו..."

מנה של רבע עוף כה טעים וכה רך.

ועל כְּרַעֲיו הנימוכים בפה שלא נח,   

לשמוע שלול הפטמים הכי מוצלח

באיזור, הוא - כמובן... שלנו!

 

אריק אפרת

הלול והאינטגרציה

כבר שלוש וחצי שנים שהלול שלנו בתוך האינטגרציה.

האינטגרציה הינה חברה שהוקמה ע"י "מילואות", על מנת להתמודד מול כל האתגרים שעלו בשנים האחרונות – עליית מחירי התשומות וירידה בריווחיות.

החברה מרכזת את כל שלוחות הלול למרכז רווח אחד. חוות הלולים נשכרו ע"י האינטגרציה, שמשלמת את מחירי התשומות ומשלמת למשקים עבור השכרת הלולים, ובסוף השנה מחלקת רווחים. כמובן שיש גם חלוקת פרמיות לתוצאות מקצועיות טובות וחסכון באנרגיה.

כל אותן שלוש וחצי שנים הלול שלנו נחשב לטוב ביותר מכל חוות הפטם מבחינה מקצועית – הרווחים בהתאם. הרווח נטו הוא  750,000 ₪ בשנה.

כרגע אני מלווה מטעם האינטגרציה חוות פטם חלשה, כלומר – עובד-חוץ בנוסף לעבודתי כמנהל הלול – ויש כבר תוצאות לליווי..

 

כל הכבוד ויישר כוח לאריק ולגרישה!!!

 

איתן שטייף

על חשבון הנפש וחשבון הכיס                 

 

נמנעתי לכתוב בעלון של יום הכיפורים כי רציתי לקרוא קודם את דברי האחרים. ציפיתי כי חברי המזכירות (חדשים כישנים) יציגו משנתם, וכי תוצג דרך לקידום הקיבוץ, כך או אחרת.

כפי שכבר ראיתם – לא זה מה שהיה. ואולי הציפיות מוגזמות?

המזכירות דנה בשאלת ה"איך", כלומר – האם הצעת המומחה מספר אחת או מספר שתיים תהיה קלה או מתאימה יותר לעיכול הציבורי, אבל לא התפרסם מאומה על ה"מה", כלומר – לאן מתכוונים להניע את הקיבוץ בהדרכת מומחה מס.1 או 2. 

ומש"א מציגה (אכן, בעלון הקודם) כי "יחסית" הכל בסדר, כלומר – יכול היה להיות הרבה יותר גרוע, ולמזלנו טרם הגענו למצב יותר רע! זאת – כאשר כולנו מכירים את המציאות של משרות סרק, של ימי עבודה בני 4-5 שעות, ועד לפרטים קשים יותר.     רבים מאוד עובדים, והיטב, אבל מזמן חדלנו להיות חברה עובדת!

אציע למזכירות ולמש"א "רעיון": קודם כל לשלוח את כולם לעבודה! לזה לא צריך "מומחים" ולא יועצים, אלא רק מעט אומץ להתמודד, ולהצביע על הכורח לתת  כדי לקבל.

 

איציק הציג מציאות לא קלה, אבל חלילה לו מלומר כי מישהו "לא בסדר". הוא רק "מתפלא", גם על אותם חברים וגם על מש"א – והרי זהו סוד הכישלון: העובדה שאין ניסיון ממשי של המימסד או של אחרים להתמודד ברצינות מול אותם המכונים על ידי איציק "בעלי יכולת כלכלית נמוכה, שאינם משקיעים מאמצים ראויים".  איציק ידידי, קינה לא תביא שינוי בהתנהלות, אלא תביעה למעשים!

 

אודי, בכישרונו הרב, מתעתע בשכל הישר, בהיותו כורך את מדווי הכלכלה העולמית "הדיפרנציאלית" עם דרכי ניהול המשק המשפחתי/קיבוצי, קישור המצוץ מן האצבע, מכיוון שאין כל קשר בין הניהול הפיננסי הגלובאלי (כבר מימי חמוראבי ופרעה הוא היה דיפרנציאלי) לבין הגישה לניהול הקיבוץ.

מאז ומתמיד התנהלו המשק והחברה הקיבוצית במקביל לשוק הישראלי והעולמי כיחידה אוטונומית, כאשר הקיבוץ מתנהל בדרכו, ואת יחסיו עם העולם משתית על דרכי התנהגותו של "שאר העולם".    

את דרכי הניהול "הבלתי דיפרנציאליות" של ההסתדרות ו"חברת העובדים" אין מי שמזכיר לטובה, ומה בכלל הקשר לבנקאים השודדים עם בטלני הקיבוץ? לאודי פתרונים.

 

ועוד נקודה שמפריעה לי: רוב המתבטאים כבר פנסיונרים או על סף הפנסיה. בקיבוץ עשרות רבות של חברים וחברות עובדים ומפרנסים, אשר נותרים בגדר "הרוב הדומם", אינם מתבטאים ואינם מתקוממים נגד הרעה החולה של אי אכיפה, ואי מאמץ לדרוש את המגיע. עד מתי תסמכו על הזקנים ??

 

ומה בכלל רציתי לומר? רק לחזור במילים מועטות על מה שכבר אמרתי וכתבתי פעמים רבות: אם לא יימצאו דרכי השפעה "חברתיות" על הפרט להתאמץ על פי הצורך והצדק – צריך יהיה למצוא דרכי השפעה "מן הסוג הכלכלי" – קנס/פרס, תמורה/תרומה, בונוס/קונוס, וכל ביטוי אחר שאינו כולל את המילה הנוראה "דיפרנציאלי", אבל כולל את משמעותה הפשוטה – צדק. שיתוף, שיוויונות ודמוקרטיה פירושם מאמץ הולם מצד כל השותפים, ואם המאמץ איננו – אין כאן  צדק, ואין הצדקה לשיוויונות! ואינני טוען למאמץ שווה, כי האנשים אינם שווים – אבל בהחלט נדרשת פרופורציה נאותה. כזו שיש בה דימיון או קירבה בין זה לזה, כי אין מי שאין לו יכולת כלל. זה המינימום  הנדרש!.

 

מוטה צוקרמן

את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק

 

כמי שאחראי על תחום זה מאז החופש הגדול, ראיתי לנכון לעדכן את הציבור על הנעשה במסגרת לימודי הנגינה ברמת יוחנן.

עוד בשנה שעברה פניתי לאורית שטייף, קודמתי לתפקיד. ביוזמה, ובנבירה מעמיקה בארונות ובחדרים שונים, אספנו את כל כלי הנגינה של רמת יוחנן למקום אחד, וביצענו רישום שלהם.

כיום רוב רובם של הכלים נמצא בשימוש תלמידי הנגינה, ובזה אשרינו.

 

שנת הלימודים הנוכחית החלה, ועמה פעילות מרכז המוסיקה של המועצה ולימודי הנגינה.

ישנם השנה ברמת יוחנן כ-51 תלמידים, במיגוון כלי נגינה, ועוד היד נטוייה.

כרבע מהם ילדי חוץ שנמצאים במסגרת בתי הילדים שלנו.

4 תלמידים מאושה, ומתוך סה"כ התלמידים, 4 הם בוגרים מעל גיל צבא, אחת מאושה.

רוב התלמידים לומדים לנגן על גיטרה ופסנתר, אך ישנם גם הלומדים סקסופון, קלרינט, כינור, חליל צד ומערכת תופים.

 

ההיערכות הייתה רבה לקראת השנה החדשה. רישום ותיאום, קשר עם מורים והמועצה, קביעת חדרים והכנתם, קביעת לוחות זמנים, השלמת ציוד ועוד.

 

החודש הראשון של הלמידה מתאפיין מן הסתם בתזוזות של תלמידים, לכאן או לכאן. חלקם פורשים, ומאידך מצטרפים חדשים. שעות משתנות מעט, ולוקח שבועות מספר עד שהכל מתאזן, ושוכך אבק הפתיחה, עד שיגרה.

כפי שניתן לראות, חידשנו השנה את הלמידה במספר כלים אשר לא נלמדו כבר מזה מספר שנים, כגון:

קלרינט, חליל צד ומערכת תופים.

זו האחרונה נאספה ממקומות שונים, שוחזרה ומוקמה מחדש במקלט הצפוני ליד חורשת דקר, לאחר שהוכן

החדר, נוקה והותקנו בו לוחות אקוסטיים בעזרתם של התלמידים עצמם. החדר נעים וסימפטי, בתקווה שישמש בהמשך לחזרות ולנגינה של ילדים ומבוגרים המנגנים כבר ברמה סבירה (ומעלה) ומעוניינים לנגן/להתאמן יחדיו. אפשר לתאם איתי את העניין.

 

הכלים של רמת יוחנן אותם אנו מציעים ללימודים, הינם ברמה טובה, חלקם ברמה טובה מאוד, ואחדים מהם ברמת מקצועיים. אנו מבקשים מאוד, מכל ההורים והתלמידים לשמור על כלי הנגינה שברשותם כעל בבת עיניהם. בחלקם הושקעה עבודת שיפוץ, על מנת להכינם לנגינה, לאחר שנים שעמדו זרוקים בארונות עלומים.

בהזדמנות זו, אני רוצה לציין את לודמילה קלריך, אשר לקחה יוזמה עוד בשנה שעברה, והקימה קבוצת כינורות.

מי שאינו יודע, לודמילה הייתה מוסמכת כסולנית בתזמורת בארץ מוצאה, ומורה מוסמכת ללימודי כינור.

היא ממשיכה עם רוב הקבוצה ועוד מצטרפים גם השנה, ובימים אלה נכנסה/חזרה להיות מורה מן המניין מטעם מרכז המוסיקה של המועצה, בשכר. ללודמילה חמישה תלמידים מרמת יוחנן.

בירכותי ללודמילה, ויישר כוחך עוד שנים רבות.

עד פה, ושתמיד תהיה לנו מנגינה בלב. שנה טובה וגמר חתימה טובה לכולם. .

 

 

עפרה גלעד

איכוּת  הסבִיבה        

 

למרוֹת  שזה אדוֹם בּדרך כּלל,

הדלת  הכּחוּלה - יוֹצאת  מן הכּלל .

הקיץ תם,   נגמר לו  האביב                 

אך  מה  עם  כֹּל ... אשר סביב ??

 

כּמה  נעים, אכן  היה  לי

[עוֹד  מלפני - הדיפרנציאלי]

לוּ   מִסביב,   כּבר  מִמחר -

היה   נקִי   וּמסוּדר !!

אוּלי... נשתוֹל  מעט  פּרחים

וּנשדרג  -  את  ה פּ חִ י ם

גם  ניישר   המִדרכה  

- זה  בּרִיא  לי  וגם לךָ !

 

הדוֹאר !!  מרכזוֹ  של  הקיבּוץ

גם  מסביבוֹ ... דרוש  שיפוץ!

כּך  נשנה    פּני  החצר

וּבה,   נחגוֹג   ונתהדר !

ותהיה  זוֹ  השנה

שנה  מלאה  בּתוֹבנה

בּה  תֵשתנה  האוִוירה

ונִתבּרך   בּיצירה ..