"ברמה" עלון מס' 1622 ד' באלול תשס"ח  4.9.08 קיבוץ רמת יוחנן

 

חזרה לארכיון
 

שבועון למידע קיבוץ רמת יוחנן

 

ברכות לחברים החדשים שהתקבלו לחברות -

רואי ענבר ועומר שהם.

 

 

ברכות לנציגי הציבור החדשים

שנבחרו למזכירות -

עמית זית, אילנה קרוא,

תלמה עזריאלי, יוסי זמיר ורון מור.

 

 

יתר חברי המזכירות שהם ממלאי תפקידים

אליעזר גוטמן – מזכיר

אבנר אחיטוב – מנהל כלכלי

נתי אבן-דר –  גזבר

דניאל פרי – מנהל משק צרכני

עדנה לקח – מרכזת חינוך

לינט חורש – מנהלת מש"א

גלעד צוקרמן – מרכז ועדת צעירים

יהודית אפרת נציגת ציבור

 

       ארנון אשד

   מהנעשה בפלרם

 

נראה ששנת 2008 תיזכר עבור פלרם (ולא רק...) כשנה מיוחדת ושונה מאוד מקודמתה. האווירה העיסקית והפיננסית בעולם מאוד לא יציבה, והשווקים המרכזיים של פלרם (אירופה, אנגליה

ואמריקה) מתאפיינים בהאטה, שדורשת הרבה יצירתיות ועבודה קשה בכדי לקיים את תוכנית העבודה השאפתנית שהוצבה  ל- 2008.

ההתמודדות הראשונית של הנהלת פלרם עם המצב העולמי הייתה בתחום הורדת סיכונים וכללה בעיקר הורדת מלאי מכל הסוגים (מה שתרם מאוד לשיפור התזרים השוטף), בדיקה מדוקדקת יותר של הוצאות והשקעות, חיזוק מערך התשלומים והגבייה, ובמקביל, גם חיזוק הפעולות השיווקיות.

הגורם שהתנהג בצורה הקיצונית ביותר, והיה המשפיע המרכזי על הפעילות, היה מחיר חומרי הגלם בתחום ה – PVC. בעקבות המחיר הגבוה של הנפט הגולמי, והביקוש האדיר ל-PVC מסין בתקופה של לפני האולימפיאדה, עלו המחירים בתחום זה בשיעורים ניכרים מעבר לחזוי. רמת המחיר שאיתה אנחנו עובדים בימים אלה גרמה לשחיקה ניכרת בריווחיות מוצרי ה – PVC, מאחר וניתן לקבל פיצוי מהשוק רק באופן חלקי. מחלקת הרכש של פלרם, בראשות אורי בר-אב, ובעזרת אודי פלד, עושה כל שביכולתה בכדי לאתר מקורות/חומרים חליפיים, שייקלו על ההתמודדות עם המצב.

בתחום הפוליקרבונט מחיר חומר הגלם היה יציב עד עכשיו.

בנוסף לחומרי הגלם, הוצאות נילוות כגון: אנרגיה, הובלה ושכ"ע עלו גם הן בשיעורים ניכרים הפוגעים בריווחיות.

צוותי פלרם בכל איזורי העולם בודקים כל דרך למלא את כושר הייצור הקיים, להתייעל, ולאתר ערוצי מכירה חדשים.

 

 באמריקה: למרות ההאטה בשוק והקמת מפעל ה – PVC ( כושר ייצור פנוי) הצוות מצליח להגדיל את המכירות, תוך ניצול פלחים בשוק שלא נפגעו, ואף ייצאו לאירופה חלק מהתפוקה. הפעילות באמריקה אף תרמה משמעותית לשורה התחתונה של החברה כולה.

 

אירופה: ההאטה מורגשת מאוד באנגליה והסימנים להאטה מתרבים ביבשת. חולשת המטבע האנגלי מול האירו מסייעת לריווחיות ממכירות בתחום ה - PVC (ח"ג בפאונד וחלק נכבד ממכירות באירו) ומקשה על הריווחיות ממכירות בתחום הפוליקרבונט (ח"ג באירו ורוב המכירות בפאונד). אירופה מהווה עדיין את השוק הגדול ביותר עבור פלרם (כ – 40% מהמכירות).

 

בישראל: ישראל נהנית מהגידול במכירות לאוסטרליה ודרא"פ (בעיקר פוליקרבונט) ומתרומה ייחודית של פלרם אפליקציות, אך "סובלת" מפתיחת מפעל ה – PVC בארה"ב, "שלקח" נתח גדול מייצור ה – PVC הגלי, שאין עליו עדיין פיצוי משמעותי ממקום אחר.

 

בסה"כ: הדו"חות הכספיים של 30.6.08 שאושרו בשבוע שעבר בדירקטוריון, מבטאים את השחיקה בריווחיות במדדי הרווח הגולמי, התיפעולי והנקי, אך גם מראים שיפור משמעותי של תזרים המזומנים  מפעילות שוטפת, כתוצאה מהמהלכים שהשפיעו על ההון החוזר.

הנהלת פלרם עוסקת בימים אלו בשלב ב' של ההתמודדות עם התנאים המיוחדים בשוק, בנוסף לפרוייקטים ייחודיים וחדשים שאמורים לשרת את המטרה האסטרטגית של שיפור הריווחיות. רוב הפעולות שיינקטו יגלשו מטבע הדברים לתוך תוכנית העבודה 2009, שאנחנו צופים שתהייה שנת מעבר מהמשבר העולמי הנוכחי לתקופה טובה יותר בשנה שלאחריה.

פלרם ככלל היא חברה חזקה ובעלת יסודות עמוקים ומבוססים, שיכולה לעבור תקופות של אי יציבות עולמית מהסוג שאנחנו חווים בשנה

האחרונה תוך התייעלות והתחזקות לטווח הארוך..

 

אַל יָבוֹא יוֹם

 

אַל יָבוֹא יוֹם נַפְרִיט בּוֹ עַצְמֵנוּ לָדַעַת

בְּכַוָּנַת מְכַוֵּן אוֹ שֶׁמָּא בְּהֵיסַח הָדַּעַת,

וְאָז מִתּוֹךְ מַרְאַת הַשְּׁלוּלִית

יְהַבְהֵב זִכָּרוֹן כְּאוֹר גַּחְלִילִית

 

בַּבָּבוּאָה הַנִּשְׁקֶפֶת הַנֶּאֱהָב לְהַבִּיט

אוֹ בְּכַפּוֹת יָדֵינו פָּנֵינוּ נָלִיט

כִּי אֶבֶן זָרַקְנוּ אֶל תּוֹךְ הַשְּׁלוּלִית,

נִזְכּוֹר חֲבֵרִים מִשְּׁלוּלִית עֲכוּרָה

הַטּוֹב נֶעֱלַם, נִשְׁקַף רַק הָרַע.

 

אִם מֵעָלֶיהָ יַחַד גֶּשֶׁר נִמְתַּח

הַשַּׁעַר בְּקָצֵהוּ מֵעַצְמוֹ יִפָּתַח 

אוֹחֲזִים יָד בְּיָד נַעֲבוֹר בּוֹ יַחְדָּו

אֶת שַׁלְוַת בֵּיתֵנוּ אַל נַהֲפוֹךְ לִשְׂדֵה קְרָב.

 

08\ 8\  24   ראובן עזריאלי

 

  פרוטוקול אסיפה כללית

                                         מס.  7

 

קיבוץ רמת יוחנן

תאריך: 27/08/2008

יו"ר    :  מאיר יפה

מזכיר :  אליעזר גוטמן.

מספר חברי האגודה: 367

נוכחים: 95 חברים.

 

סדר  היום:

1)                הצגת סקר החברים ע"י המכון לחקר הקיבוץ.

2)                האסיפה תבקש מוועדת מש"א, להציע הרכב לצוות שתפקידו

             "הגשת חלופות לאורחות חיים ברמת-יוחנן".

3)                הצוות ייבחר כמקשה אחת.

הוחלט: 

1.           ד"ר אברהם פווין מהמכון לחקר הקיבוץ הציג את תוצאות הסקר.

 2+3.   בהצבעה אחת וברוב של 63 חברים נגד 10 מתנגדים, התקבלה הצעת המזכירות:

           "האסיפה מבקשת מוועדת מש"א להציע הרכב לצוות, שתפקידו הגשת חלופות לאורחות חיים ברמת יוחנן. הרכב הצוות יוגש             לאסיפה כמיקשה אחת".

אליעזר גוטמן – מזכיר         מאיר יפה – יו"ר.

 

 

איתן שטייף

כלום חסרי מנהלים אנחנו ?

 

לאחרונה התפרסמה ההצעה להגדרת תפקיד חדש של "ממונה על הענפים העסקיים", שאושרה כנראה במזכירות בלי דיונים מוקדמים בציבור, ובלי שניתנה הזדמנות להשמיע תמיכה או התנגדות. 

ברצוני להציג עמדתי ולהבהיר את הדברים.

מאז קיומו התנהל הקיבוץ ע"י ארבעה בעלי תפקידים - מזכיר, גזבר, מרכז משק, סדרן עבודה, ובמזכירות היו עוד חברים בתוקף תפקידם הספציפי (אקס אופיציו) כמו רכזת חינוך, מרכז ועדת

חברה וכדומה. בשנות השמונים נעשו ניסיונות להקל על תפקיד המזכיר ע"י פיצולו לשני חברים (צעיר + ותיק וכדומה), וכעבור כמה מחזורי ניסיון נפסק התהליך, ואז גם הוספנו למזכירות כמה חברים "נבחרי ציבור". 

תפקיד מרכז המשק נותר שנים רבות ללא שינוי, ונשאו בו חברים רבים (אפילו אני ביניהם, בסוף שנות השישים). מספר פעמים עלו הצעות לבחור "מרכז שירותים" כסיוע למרכז המשק  ולמזכיר, ולא  עלו יפה. לפני כעשר שנים התקיימו דיונים ארוכים על שינוי המבנה האירגוני, ובסיומם הוחלט להוסיף עוד משרה של "בעל תפקיד" - מרכז המשק הצרכני (או משק הקהילה), ובהחלטה האמורה באה התשובה כנראה לשני הצרכים יחד.

 

כיום, אחרי ארבע קדנציות (שני שכירים ושני חברים) של מילוי התפקיד החדש, כולם רואים את מידת העומס ומשך העיסוק בתפקיד, ומבינים כי אכן הוסר מעל כתפי מרכז המשק (המנהל הכלכלי) עומס רב וכבד. כל הטיפול בפיקוח הניהולי ובאחריות לכוח אדם של המטבח וחדר האוכל, הכל-בו והמרכולית, מחסן הבגדים והמכבסה, בתי הילדים והנוי, ומעל כולם: בתי המלאכה וענף הבניין שהוא מן המורכבים והכבדים בענפי המשק .

למנהל הכלכלי נותרו באחריותו (לבד מתפקידי ניהול קרקע ומים, קשרי חוץ, יזמות וכדומה) רק הענפים הבאים: גד"ש, רפת, מטעים, מוסך, נגריה,  ועוד כמה "ענפונים אישיים". אפילו התפקיד של יו"ר פלרם, שנועד למנהל הכלכלי, נשאר בידיו של קודמו לתפקיד.

 

   מכל האמור לעיל אינני מבין מהו הגורם המהותי לצורך להגדיר משרת ניהול נוספת למנגנון המרכזי -  "ממונה על הענפים העיסקיים" - וזאת בלי להביע כל דעה על מידת ההתאמה, או אי ההתאמה של המועמדת המוצעת. אני יכול רק להצביע על הקושי העיקרי שצפוי כתוצאה מתוספת התפקיד: אם "הממונה" יראה עצמו כמנהל בפועל - הריהו מייתר בפועל את המנהל הכלכלי, ואם הוא יראה עצמו כידו, או לשונו הארוכה של המנהל הכלכלי – יותר טוב למשרה שלא נבראה משנבראה, כי תביא רק צער ומבוכה לרבים.

על כן, אם חברי פורום ההנהלה הכלכלית והמזכירות אכן סבורים כי יש הכרח בתוספת כזו – יואילו ויעלו הצעה מפורטת ומנומקת לציבור, כולל הגדרת תפקיד מסודרת, כדי לדון ולבחון ביחד את הצרכים ואת המטרות - ממש כפי שנעשה לפני עשר שנים בפירוט רב ובהרחבה רבה. והיה כי נגיע יחד, אחרי הדיונים, להחלטה - נדבוק בה לתקופת ניסיון עד להוכחת הצלחה.

אבל לא ראוי להעלות החלטה, או הצעה, ללא דיון ובחינה בציבור, כהלכה. כך ייטב לכולם!.

  

אבנר אחיטוב

תשובה לאיתן

 

תגובתו של איתן די הפתיעה אותי. ראשית, מכיוון שהתפקיד קיים ברוב הקיבוצים מהגודל שלנו (עין המפרץ, יגור, מעגן מיכאל, ועוד.) שנית, מכיוון שלדעתי אני עסוק מאוד, ולכן הופתעתי לדעת שלא נשארו בידי סמכויות. בשיחה אישית ניסיתי להסביר זאת לאיתן, אך לצערי הוא לא שוכנע. בכל אופן, במקום לענות ישירות אני מציע לכל המעוניין לעיין בהגדרת התפקיד כפי שהוצגה בהנהלה הכלכלית לפני כחודש. כהשלמה, אני כותב בקצרה על נושאים הקשורים בעקיפין.

 

בחודשים האחרונים החלפנו את שני השכירים בעלי המשכורות הגבוהות ביותר שעבדו בקיבוץ, בשני חברים. על ידי כך חסכנו כחצי מיליון ₪ לשנה, וגם מצאנו עבודה אתגרית לחברינו. בנוסף, אנחנו מטפלים בהחזרתם של מספר חברים לעבוד בענפי הקיבוץ. איוש מישרות מסוג זה מחייב תיזמון נכון, שיתוף פעולה בין המעסיק (הענפים) למש"א, סבלנות ונחישות. מטבע הדברים עבודה זאת נעשית בשקט ובדיסקרטיות. אני מקווה שנמשיך להצליח במשימות אלו, למרות מחאותיו של איתן.

 

עם כניסתי לתפקידי, התחלתי (בניגוד לעצתם של מספר יועצים) לפרסם את הפרוטוקולים של ההנהלה הכלכלית ב"ברמה", דבר שלא היה מקובל ברמת יוחנן בשנים האחרונות. עשיתי זאת מתוך אמונה שהשקיפות ושיתוף החברים במידע הינם ערכים חשובים. מצד שני, אין אפשרות להביא כל נושא לאסיפה כללית, בעיקר משום שזה יגרום לעומס מיותר. התייעצתי עם לא מעט חברים ולדעתם הנושא המדובר אינו שייך לאסיפה. בין היתר מכיוון שהוא מוגדר לתקופת ניסיון.

 

קטע מתוך הגדרת התפקיד: מנהלת ענפים עיסקיים -  

לבקר את פעילותם השוטפת של הענפים העיסקיים הקיימים, לקיים קשר יותר הדוק מהנעשה היום, לסייע לפיתוחם וצמיחתם, לסייע לקידום יוזמות עיסקיות חדשות. ולאפשר למנהל הכלכלי להתעמק בפעילויות הקרדינאליות לעתיד הקיבוץ.

העבודה תיתבצע בתיאום ובכפוף למנהל הכלכלי הנבחר, וצעדים משמעותיים יחייבו את אישורו. כמו-כן תסייע ורד במידת הצורך בפרוייקטים שונים של יזמויות עיסקיות נוספות, ובקידום פרוייקטים קהילתיים. בתום תקופת הניסיון- תתבצע הערכה לגבי הביצוע והמשך הפעילות..

 

עמיר גלעד                               

גרטל ניצח את מרק ספיץ

ברצוני לכתוב את הפרק השלישי בסדרת ה"חיים שכאלה" על משה גרטל שהחלה בכתבתו

של אודי – "יש לי חבר סלבריקה" ("ברמה" מספר 1620) והמשיכה בראיון של יהודה נוריאל

עם גרטל במוסף "ימים ולילות" של ידיעות אחרונות מתאריך 29/8/08.

ראשית יש לבאר קביעה נכונה וחשובה שכתב אודי, כדי להבין איזה שחיין היה גרטל במחצית השנייה של שנות השישים: "גרטל היה אלוף הארץ בכל משחי החתירה".

כל משחי החתירה באותו זמן היו: 100, 200, 400, 800 ו 1,500 מטר. גרטל לא היה רק אלוף הארץ אלא גם שיאן ישראל בכל המשחים האלה, למספר שנים.

 

יש להבין שגם בשחייה, כמו בריצה, קיימת התמחות למרחקים קצרים לחוד, ולמרחקים ארוכים לחוד. גרטל היה האלוף הבלתי מעורער בכל המרחקים האלה. נכון שבקנה מידה בינלאומי,

התוצאות שלו לא היו מלהיבות במיוחד והוא גם לא השיג את תוצאות המינימום לאולימפיאדה (שם ייצג אותו בכבוד רב "ביינוש", אברהם מלמד, אחיו של הלל שהיה אז  בין עשרים השחיינים הטובים בעולם במשחי הפרפר), אבל בישראל זה היה הישג בלתי רגיל. למיטב ידיעתי, אף שחיין ישראלי לא הצליח לשחזרו עד ימינו.

 

ועכשיו לספיץ. באמצע שנות השישים הייתי נוכח כילד בתחרויות שחייה רבות, כבנו של שופט שחיה מוערך בשם דן גלעד. כך הגעתי גם לתחרויות השחייה של המכבייה השביעית שנערכו בבריכת "גלית" ביד אליהו, בשנת 1965. מרק ספיץ היה אז שחיין צעיר ומבטיח כבן 15. ממש ילד. גמלוני במקצת, ממצמץ בעיניו לבלי הפסק ונראה קצת חסר ביטחון מחוץ לבריכה, ניגוד משווע להופעתו בבריכה עצמה. בדיעבד הסתבר שהמכבייה בשבילו הייתה לא יותר מאשר חימום מנועים לקראת האולימפיאדה הגדולה במכסיקו 1968.

 

גרטל היה אז כבן 19, אלוף ישראל טרי בתחילת דרכו. שניהם שחו את כל משחי החתירה (ספיץ,  שלא כגרטל שחה גם בסגנון פרפר שם התחרה והפסיד לביינוש). ב- 100 וב- 200 מטר השיג גרטל את ספיץ במרחק ניכר. אבל ב- 400 מטר וכנ"ל גם ב- 800 וב- 1500 מטר, כבר לא עמד לו כוחו, וספיץ הצעיר חתר ראשון למטרה בהפרש ובביטחון מדהימים, כמו מכונה ששום מכשול לא יכול לה.

חלפו שנים. ספיץ הספיק מאז להיכשל באולימפיאדת מכסיקו, להגיע שוב למכבייה השמינית ב - 1969, הפעם כמובן כאלוף ושיאן העולם ולפקשש את השיא העולמי של עצמו בשתי מאיות השנייה בלבד.

השאר כידוע, היסטוריה: שבע מדליות זהב באולימפיאדת מינכן ב – 1972, והשחיין הגדול בכל הזמנים עד להופעתו של מייקל פלפס בבייג'ין השנה.  אבל כל ההישגים הנפלאים האלה לא מחו מעיני את תמונת הניצחונות הקטנים של גרטל על מרק ספיץ הגדול במכבייה השביעית בקייץ 1965. .

 

 

"בלדה לחוזר לקיבוץ"

במהדורת מוצ"ש שודרה בחדשות ערוץ 10 "בלדה לחוזר לקיבוץ", על התופעה של חזרת בנים כחברים לקיבוץ. רובי המרשלג, כתב צפון בחדשות 10, ליווה משפחות שנקלטות בימים אלה במספר קיבוצים. 

הכתבה היא חלק משימת הדגש התנועתי על צמיחה דמוגרפית בקיבוצים, העברת המסר של הקליטה, ושל חזרת הבנים הביתה.

למי שפספס, למי שרוצה לצפות שוב, זהו הקישור לכתבה במלואה, באינטרנט. כתובת האתר היא www.nana10.co.il באופציית "חיפוש" מקלידים את המילים "בלדה לחוזר לקיבוץ", ואז מופיע הקישור לכתבה. תיהנו.

                                                      (מתוך מבזקי תנועה – אביב לשם).

 

ירמיהו

תחילת המעשה במחשבה...

האם סוף סוף זה קורה גם לנו?

על פי הנינוחות שבה התנהלה האסיפה האחרונה קשה לנחש האם זה סימן לבאות. האם זה אות לבגרות, לחולשת הדעת, להכחשה והדחקה (אצלנו הרי כרגיל "הכל בסדר"), או פשוט להשלמה עם הגזירה, עדיין מוקדם לקבוע. מה שברור הוא שאין זה סוד שהסקר האחרון, וההסברים שקיבלנו בעקבותיו, לא חידשו הרבה בנושא. פחות או יותר מידת התמיכה, או אי התמיכה, בשינויים כאלה ואחרים ברמת יוחנן הייתה ידועה, כמו גם עצם העובדה שיש הרבה מתלבטים. אך טבעי הוא שאנשים שהורגלו במשך דורות לחיות בצורת חיים מסויימת, מהססים לשנות מהרגלם. מה שברור מעבר לכל ספק הוא, שאת השאלה מה הולך לקרות פה מחר, שואלים היום חברים רבים ברמת יוחנן, מי בסיפוק רב, ומי בחשש רב.

אז האם סוף סוף זה קורה גם לנו?

האם התהליך הזה, שעבר על רוב הקיבוצים והפך אותם ממה שהיו למה שהם עכשיו, הנה הנה דופק גם על הדלת שלנו.

 

מאחר וחידוש גדול לא מצאתי בתוצאות הסקר, אני הייתי לוקח מהאסיפה האחרונה דווקא את דבריו המזהירים (מלשון אזהרה) של ידידנו המלומד אברהם פווין, ממבצעי הסקר, שאמר בין השאר, שעל אף, ועם כל הנאמר בסקר, לגבי מידת השינויים, כן או לא, ועל אף החוסן היחסי של הרכב אוכלוסיית החברים ברמת יוחנן ורמתו, הוא בכל זאת מזהה נורות אזהרה, שיכולות להידלק בשעת משבר, וליצור מסדקים קטנים שברים גדולים. "אתם עדיין לא שם, אך ראו הוזהרתם, כלכלו את צעדיכם בחוכמה!" כך פחות או יותר, הייתה רוח דבריו (לא ציטוט).

 

אני לא הייתי לוקח על עצמי להתעלם מהדברים האלה בבואנו לקבוע שלושה דברים חשובים –

הראשון, את אופי התהליך והקצב שבו נתקדם. צריך לקוות מאוד שהזמן יעמוד לרשותנו, אך אין לקחת זאת כהנחה נתונה בטוחה מראש. שלא ברצוננו, תהליכים כלכליים פוליטיים יכולים להיות מעורבים ולהשפיע, כך שלא רצוי להיחפז מחד, אך מאידך אין מקום להיכנס לשאננות כי שום דבר לא בוער.

דבר שני, בבואנו (מש"א) להרכיב את הצוות שעליו תוטל עיקר משימת החוד המוביל, אסור שיכהנו בו חברים שדעותיהם קיצוניות, לא לכאן ולא לכאן. לא שומרי החומות, ולא אלה שהשינוי בוער בעצמותיהם. עצם המהלך הוא לא זבנג וגמרנו. הוא תהליך של למידה והפנמה לא פשוטים. יש להבין, שלגבי הרבה חברים רק איזכור השד הדיפרנציאלי הוא בבחינת "הכנסת צלם להיכל", לא פחות. ולהיפך, לגבי אחרים, השיטה הישנה היא "אם כל חטאת...".

ושלישי, בין לבין, אסור בשום פנים ואופן להזניח טיפול בנושאים כואבים עכשוויים, בעיקר בנושאי עבודה והתפרנסות, וגם באחרים, בתירוץ שהנה אוטוטו "נכנסים לתהליך..." ואין טעם לטפל בהם עכשיו. בעיני זו תהיה שגיאה גסה.

 

אז בואו נעשה את מעשינו במחשבה תחילה, כי עדיין יש לנו מערכת כוללת איכותית, החל מלידה וכלה בחורשה, שיודעת לתפקד, ולתפקד לא כל כך רע, הלוואי על כל ישראל. כך שכל התקדמות בוטה, חובבנית, חפוזה, לא זהירה, לא אחראית, שלא לוקחת בחשבון את כל הסיכונים, עלולה לשפוך את התינוק עם המים, בטרם תביא את הישועות והנחמות שמבטיחות לנו השיטות החדשות.      

אז בואו נעשה את מעשינו במחשבה תחילה כי עדיין הקהילה האנושית ברמת יוחנן היא ייחודית בכל השוואה שהיא לכל קהילה אחרת מסוגה, ואין מה להתבייש בכך. והקהילה הזו, עם ההנהגה הזו וקודמותיה, בצורתה השיתופית ר"ל, דאגה והיטיבה עם חבריה, וגם חשבה על יום סגריר. ובכל דרך שבה נבחר ללכת, "רוח גבית" של כוח ויציבות כלכלית מאחורינו, ונצא אליה מעמדה של כוח. לא מהכרח. אין ממה לפחד.     

אז בואו נעשה את מעשינו במחשבה תחילה, כי עדיין יש לנו המון מה להפסיד, וכל מה שנבנה פה בעמל כה רב, במשך כמעט שמונה עשורים הוא תוצאה של אורח חיים מסויים. אורח חיים שהיום סובל מאוד מנכויות קשות. אולי סיים את תפקידו, אולי ניתן עדיין לריפוי, אולי לא. על כל פנים הכל בידינו. להרוס אפשר מהר מאוד ובקלות יחסית. לבנות מחדש יהיה קשה.

 

אני יודע שהערב שלי כבר נוטה לערוב, הוא לא כל כך רחוק, ולכן על אחת כמה וכמה חשוב לי מה תהיה "הדרך אל..." הרבה יותר מן המטרה עצמה.

האם נצא למלחמת אחים על קטנות היומיום, או שנדע להתעלות ולעשות את זה בצורה חברית, סבלנית, מתחשבת, שמכבדת את החבר-האדם, ניסיונו, ויתקו, מעשיו על מעלותיו וחסרונותיו כמו שידענו לעשות את זה עד היום. .

                    

 

סימון מחירים בכלבו ובמרכולית

כבר תקופה ארוכה מאוד לא מציינים מחירים על חלק גדול מהמוצרים בכלבו ובמרכולית. בכל פעם  שאני נכנס לשם זה מעצבן אותי מחדש שאני קונה בלי לדעת כמה עולה מוצר, ואיך אני משווה את מחירו למוצר דומה. אני לא מבין מה הבעיה לציין מחירים. זה בניגוד לחוקי המדינה והחוק להגנת הצרכן. במקום אחר, מחוץ לקיבוץ, חנות שלא תסמן מחירים על כל המוצרים, צפויה לסגירה, והבעלים צפויים להעמדה לדין. ואילו כאן - הם מעל לחוק. איפה המוסדות שלא  טורחים לדאוג שהמחירים יצויינו  על כל מוצר ומוצר. כדאי לאחראים לדעת שאם מישהו ייתלונן, הם עלולים לעמוד לדין באופן אישי,  ויוטלו עליהם קנסות  שישולמו מכיסם הפרטי.

אם מדברים על שינויים בקיבוץ, אני מציע שנדאג לסימון המחירים על המוצרים. זה לא משהו שמצריך כוח עבודה נוסף, אלא נובע רק מתוך עצלנות של העובדים והאחראים על הכלבו והמרכולית.

אני יודע שמה שאני כותב כאן אולי יעצבן חלק מהעובדים והאחראים, אך אני מאמין שזה חשוב.  יותר מעצבן להיכנס למוסדות האלה ולהיתקל ביחס הזה, שגובל בזילזול בחוקי המדינה. אחד  מבקש, והשאר בעילום שם. שבת שלום. (השם שמור במערכת) .

 

"משימה אפשרית בהחלט"

 

640 בוגרי י"ב מקיבוצים, מושבים וערים- שאותרו ומויינו על ידי האגף התנועתי למשימות, החלו השבוע שנת שירות אליה התנדבו*. הם דחו לשם כך בשנה את שירותם הצבאי. מעל 70 מוקדי התנדבות עמדו בפני הצעירים. מרביתם יעבדו בפנימיות ובכפרי נוער, יסייעו למורים ולמדריכים בפעילות חינוכית וחברתית, אחרים יסייעו לנוער בסיכון הנמצא במוסדות פרטיים, ובעבודה חינוכית עם גופים ירוקים ובקיבוצי עוטף עזה.   (מתוך מבזקי תנועה – אביב לשם).

            * מרמת יוחנן יצאו לשנת שירות עופר חורש ומתת קפולניק..

 

הודעה מענף המחשבים

להלן מספר תשובות לשאלות שעלו בעקבות האפשרות לראות דו"חות התקציב דרך האינטרנט:

·        בשלב זה האפשרות לראות את דו"חות התקציב דרך האינטרנט לא באה במקום הדפסת הדו"חות בסוף החודש. השאיפה היא, לאחר זמן הרצה מסויים, להדפיס דו"חות רק למי שיבקש ולמי שאין מחשב בבית.

·        לא כל הנתונים זורמים בזמן אמת למערכת, לדוגמא: אם מישהו צריך לקבל זיכוי מהמרפאה, רק כאשר המרפאה תעביר את הזיכוי לקופת בית יהיה ניתן לראות את הזיכוי באינטרנט. לעומת זאת, כל מה שמחובר לתוכנה המרכזית של הקיבוץ(אשכול) כמו כולבו, חדר אוכל ובעתיד הלא רחוק חנות הבגדים, מחסן כללי ועוד, ניתן לראות באותו יום בערב את הפעילות בכל ענף. חלוקת התקציב תיעשה בתחילת חודש העוקב, לאחר סיום כל תנועות האוכלוסייה.

·        כל בעיה בנושא התקציב האישי ניתן לשלוח מייל ל k-bayit@ry.org.il  ולקבל תשובה בהקדם.

·        לגבי משתמשי ADSL- שלחתי דף הסבר להתחברות למערכת לכל המיילים שהיו לי. אם משתמש ADSL לא יודע כיצד להתחבר ניתן לשלוח לי למייל orent@ry.org.il  ואשלח בחזרה את דף ההסבר, או לקבל את דף ההסבר מודפס. (ההסבר להתחברות לא מפורסם מטעמי אבטחת מידע).

·        אני שוב מנצל את ההזדמנות ומזכיר על כל בעיה בנושא המחשבים יש לפתוח קריאת שירות במספר 9746. תודה, אורן טהר-לב..

 

לידיעת החברים

תיבת  הדואר היוצא עברה לחזית ביתן הדואר.

החל מיום א' הקרוב 7.9.08, יש לשים את דברי הדואר המיועד למשלוח בתיבה החדשה – ונתחדש כולנו...

בכל בקשה, שאלה, הערה והארה, ניתן לפנות אלי ואשתדל להיענות ולעזור.

מומלץ בחום לכל החברים לנעול את תאי הדואר שלהם, זה ימנע לקיחות, אבידות ושאר תעלומות לא סימפטיות, וייתן שקט נפשי.

כל טוב – שרית יצחק. .

חילופין בענף הביטוח

חסי זית ששירת את ציבור החברים והענפים השונים בנושאי הביטוח מסיים את עבודתו. מחליפה אותו בתפקיד דניס רותם. ברצוני להודות לחסי על שנות השירות הארוכות בתפקיד, ולאחל לדניס למידה מהירה של נושאי הביטוח והצלחה בתפקידה החדש. דניאל פרי. .

 

טעות במספר

בעידכון האחרון לספר הטלפונים של הקיבוץ שהופץ לפני כחודש נפלה טעות במספר שלי.

המספר הנכון הוא 054-9983367. אבקש מכולם לתקן זאת בספרים שלהם ולא לחייג את המספר השגוי, בכדי לשמור על שפיות דעתו של בעליו המסכן של המספר השגוי ולהימנע מתגובתו הלא אדיבה. תודה. יוחאי רון..

 

מזל טוב

לזיכריני ולאיתן שטייף

להולדת הנכדה שרה

בת לנחשון ולילי בסין.

ברכות לכל בני המשפחה.

 

מזל טוב

לשלמה שטפנסקי

לנישואי דותן ו

ברכות לכל בני המשפחה.

 

ברכת שכנים נאמנה לקיבוץ יגור החוגג השבוע

85 שנים לעלייתו על הקרקע      

 

"ברמה"

                                         עריכה ירמיהו בן צבי.                            

          הקלדה ושיכפול שרה'לה זית

 

שבת שלום !!!

barama2@ry.org.il

 

הכתובת של העלון באתר האינטרנט של רמת יוחנן

www.ramat-yohanan.com/barama  

איורים מתוך הספר "ארץ הקיבוצים" - שמוליק כץ

חוברת איורי עלונים - מושיק לין, ושונים.