משנכנס אדר מרבין בשמחה

 

 

 

כך היה...

 

 

 

 

ירמיהו

1600 עלונים

 

לעצור לרגע בסיפוק, ולהמשיך הלאה...

 

1600 עלונים ראו אור ברמת יוחנן משנת 1940, שנת הפילוג, הטרנספר, והאיחוד מחדש. זה התחיל תחת הכותרת "במשק", "השבוע ברמה", ו"ברמה". (גם קודם לכן הופיעו עלונים ברמת יוחנן לחוד, ובבית אלפא לחוד, אך המיספור מתחיל רק מ – 1940  - שנת האיחוד.) וזה לא דבר של מה בכך.

היו תקופות של שפל, היו תקופות של פריחה, עורכים באו ועורכים הלכו, קוראים באו וקוראים הלכו, והעלון בעינו. אפשר להתווכח על הצורה, על התוכן, על צנזורה כן או לא, אם הוא  מייצג נאמנה את הלך הרוחות בציבור, או לא, אך אי אפשר להתווכח על כושר ההתמדה וההישרדות המופלאים לאורך כמעט שבעה עשורים.

ולכאורה, מי בכלל סופר את מספר הגיליונות, את מי זה מעניין, חוץ מהארכיונאים שמתייקים אותם למען הדורות הבאים, ובכל זאת, זו בהחלט סיבה לגאווה.

וגם אם אין זה מעניינו של הקורא פרטי חבלי לידתו של עלון, רצוי שיידע שהיא לא ספונטנית, באה ביסורים, ובלי אפידוראל. לפעמים זה ניתוח קיסרי, לפעמים לידת עכוז, מלקחיים, שאיבה, או כל צורה אחרת, אבל תמיד תמיד בדרך הקשה.

מי ייתן ונמשיך להוציא עלון שחרב ההפרטות אינה תלויה על צווארו. שכל הוצאה כספית נענית ברצון על ידי ה"מימסד". שאין חשש לפרסם בו דעה שאינה מקובלת על ידי אותו "מימסד", שחופש הביטוי הוא נר לרגליו.

וחלילה לנו להתבשם יתר על המידה בבושם של עצמנו. לפנינו עוד דרך רב של ויכוחים יסודיים על אורחות חיינו. העלון, בהיותו כלי תקשורת, נגיש יותר מכל כלי אחר, ישירות אל כל אחד ואחת מאיתנו. בואו נעשה בו שימוש יעיל גם להבא. וחוץ מזה, לא נורא אם נעצור לרגע, ננפח את החזה בסיפוק וגאווה, ניקח הרבה אוויר, ונמשיך הלאה. .

 

 

כך היה...

 

 

 

 

 

 

מעבר לחומר השוטף, אנחנו עובדים בחודשים

האחרונים על מספר פרוייקטים גדולים.

לבקשת העורך, הנני משתף את החברים בחלקם.

 

תוכנית המיתאר הכללית –

כזכור, התוכנית אושרה באסיפת חברים לפני כשנה וחצי, ומאז אנו פועלים לאישורה במוסדות

המתאימים. לאחר חודשים ארוכים של קיפאון, הצלחנו לאחרונה לקדם את הנושא במספר צעדים קטנים במבוך הביורוקרטיה הארוך. בסוף ינואר התקיים אצלנו סיור של נציגי הוועדה המחוזית (גוף של משרד הפנים במחוז חיפה). במהלך הביקור שטחנו לפניהם את מצבנו ואת תוכניות הפיתוח שלנו לשנים הקרובות. לאור הערותיהם ערכנו שינויים קלים בתוכנית, והצגנו אותה בוועדה המקומית של המועצה האיזורית. התוכנית אושרה, והועברה רישמית לדיונים במשרד הפנים. בחודשים הקרובים יבדקו אותה מומחים בתחומים רבים (גם איכות הסביבה) ועוד נכונו לנו ישיבות רבות עד שתגיע החותמת המיוחלת.

 

פרוייקט ברלב –

לשמחתנו, פלרם אפליקציות מתרחבת בקצב מהיר ומראה רווחים נאים. צוות של פלרם בדק ומצא שכדאי לבנות לה בית מרווח באיזור התעשייה ברלב שליד צומת אחיהוד. מנגד, צוות אחר בפלרם הגיע למסקנה שעל פלרם להתרכז בהשקעות בייצור, ולצאת (או לדלל) את אחזקותיה בנדל"ן. לאחר שנעשו חיפושים, בירורים ובדיקות כדאיות, מצאנו שכדאי לקיבוץ (בעזרת הזרוע הנדל"נית שלו) לבצע את ההשקעה ולהשכיר חלק מהנכס לפלרם אפליקציות, וחלקים נוספים לעוד שתי חברות נוספות (שאינן קשורות לפלרם). מדובר במבנה ענק, של 11,000 מ"ר על שטח של 20 דונם. אנו בשלב של בדיקת אפשרויות למענקים, הלוואות, ליווי עיסקי, תיכנון הנדסי וקבלת האישורים הסטטוסטוריים. אם נצליח להתגבר על כל המכשולים, אדווח שוב לפני תחילת הבנייה.

 

תמלוגי פלרם –

בתחילת שנת 2009, ימלאו במזל טוב 15 שנה להנפקת פלרם הראשונה. סעיף חשוב בתשקיף, הקובע את גובה ההעברות של החברה לקיבוץ בגין צבירת ידע מסתיים. בנוסף, חלק מהחוזים שבין הקיבוץ לחברה חודשו בדיוק לפני 5 שנים, רובם לתקופה של 10 שנים. צוות משותף של רמת-יוחנן ופלרם מטפל בבדיקת ההסכמים שבין הקיבוץ לחברה. שוקד על עידכונים, תיקון עיוותים, ומתן פיתרונות לנושאים ספציפיים. הנושא מצריך הרבה סבלנות ולימוד של נושאים שבהם אנו לא תמיד מתמצאים (דיני חברות ותקנון הרשות לניירות-ערך). בחודשים הקרובים, לאחר שנכין הסכמים חדשים, נכנס אסיפה של כל בעלי המניות (הכוונה בעיקר לאלו שמחזיקים דרך הבורסה) לאישורם.

 

ולסיום – החורף השנה איכזב ולכן קיבלנו התראה מנציבות המים שאנו צפויים לקיצוצי מים משמעותיים, הן להשקיית השדות והן לקיבוץ עצמו. עדיין לא ידועים היקפי הקיצוץ, אך מומלץ שכל חבר יערך להתחיל לחסוך. למשל, על ידי דחיית שתילת דשאים לסתיו. בחודשים הקרובים  צוות המים (יואב, גדי ורוני) ידווחו על המלצות נוספות..

 

 

 

כך היה...

 

 

 

 

 

כְּבָר כָּאן

 

תּוֹהֶה מִשְׁתָּאֶה יוֹדֵעַ כִּי כָּךְ

גַּם הַשָּׁנָה הָאָבִיב שׁוּב יִפְרַח,

בְּמַחְזוֹר הָעוֹנוֹת וּמַחְזוֹר הַדּוֹרוֹת

יַאֲדִימוּ כְּלִיל הַחוֹרֵשׁ, וּלְחָיֵי נְעָרוֹת.

 

גַּם הָאִישׁ שֶׁכָּבְדוּ אָזְנָיו

יוּכַל לִשְׁמוֹעַ הֵד פְּעָמָיו,

הָאַף עוֹדוֹ גָּדוּשׁ בַּנַּזֶּלֶת

נִיחוֹחוֹת הָאָבִיב דּוֹפְקִים כְּבָר בַּדֶּלֶת.

 

בְּלָבָן וּוָרוֹד שְׁקֵדִיָּה פּוֹרַחַת

בְּרַחֲבֵי הַשָּׂדוֹת חִטָּה צוֹמַחַת

אִם הֵיטֵב מִסְתַּכְּלִים

 אֶפְשָׁר לִרְאוֹת נִצָּנֵי שִׁבֳּלִים.

 

טָעוּן מְבֻשָּׂם הָאֲוִיר הָרָחוּץ

בְּרַחֲבֵי הֶחָצֵר רֵיחַ עֵשֶׂב קָצוּץ

קָשֶׁה לְהַסְבִּיר וְגַם לְהָבִין

אֵיךְ לְעוֹלָם הָאָבִיב לא יַזְקִין.

     08\ 3\ 8  ראובן עזריאלי

 

שם האגודה: קיבוץ רמת-יוחנן.

תאריך הישיבה:  06/3/2008

מספר חברי ועד ההנהלה:11.

שמות המשתתפים בישיבה: אבנר אחיטוב, אליעזר גוטמן,

גלעד צוקרמן, דויד דוידוביץ, דניאל פרי, יהודית אפרת, יונת מולכו. לינט חורש, עדנה לקח,  רפאל דינסטג. 

חסרים:    נתי אבן-דר.

 

סדר היום:

1. הצעה לשינוי אופן הקבלה למועמדות – קלפי במקום הרמת ידיים באסיפה.

2. הצעה להסדר תשלומים של  החברים בשיפוץ או בנייה חדשה.

3. אישור ותמיכה בנסיעת שתי בנות לתחרות מחול אירובי בבלגיה.

4. ביטול ארוחת ערב ביום שישי 21.3.08 (ערב חג פורים).

    ביטול ארוחת צהריים ביום שבת 19.4.08. (ערב ליל הסדר).

5. איילה קציר וסיסאי מניווב – בקשה להיכנס להליך מועמדות.

6. בקשת פורום חברים לתיקצוב הכנת תוכניות לבניית מועדון לחבר.

7. בקשת דותן-שטפנסקי  ללימודים מחוץ לתקנון.

8. שונות.

 

הוחלט:

1. התקיים דיון על ההצעה לאשר מועמדות בקלפי במקום הצבעה באסיפה, הוחלט לדחות את ההחלטה ולקיים דיון נוסף עם ועדת קליטה.

2. התקבלה ההצעה להסדרת אופן התשלום של החברים בבנייה או בשיפוץ.

עיקרי ההצעה:

מסלול א' – הקיבוץ מודיע לחבר, לפני תחילת העבודה, על סכום השתתפות הקיבוץ. התשלום מבוצע ע"פ קצב התקדמות  הבנייה/שיפוץ. לאחר שהקיבוץ סיים את חלקו בתשלום, יתרת התשלום היא  ע"י החבר.

מסלול ב' -  הקיבוץ מודיע לחבר לפני תחילת עבודה את הערכת סכום הכסף שאותו החבר יצטרך לשלם עד לסיום העבודה. החבר יפקיד את הסכום, בתוספת 10%, בקיבוץ (חשבון נושא ריבית והצמדה), הקיבוץ משלם על- פי התקדמות העבודה, בחלוקה שנקבעה מראש בין תשלומי הקיבוץ והחבר. החבר מקבל עדכון שוטף על התשלומים. אפשר לעיין במזכירות בנוסח המלא של ההחלטה.

3. הוחלט לאשר השתתפות הקיבוץ בשליש מעלות הנסיעה לאליפות בלגיה במחול אירובי, שליש נוסף משתתפת המועצה האיזורית, ושליש ההורים (כ"א כ – 2,000 ₪). איחולי הצלחה לטהר אלניר ודניאל גורדון.

4. אתי גפן הציגה את הקושי שבקיום ארוחת ליל שבת בערב חג פורים, וארוחת שבת בצהריים בערב ליל הסדר. אושרה בקשתה לביטול שתי הארוחות.

5. המזכירות העבירה את הטיפול בהמשך תהליך הקליטה של איילה קציר וסיסאי מניווב לוועדת קליטה, לאחר קבלת תוצאות מבחני התאמה יחזור הנושא למזכירות.

6. הוצג רעיון ראשוני  לבניית מועדון לחבר והמטרות המרכזיות אותן הוא אמור לשמש. הוחלט להקציב השנה סכום של כ – 35,000 ₪ להכנת תוכנית.

7. אושרה בקשת דותן שטפנסקי ללימודים באיזור ת"א. האישור מותנה בקיצור תקופת הלימודים והתניות נוספות. 

רשם – אליעזר.

                                                                                       

                                                 

כך היה...

 

 

 

 

קלקלת שוק חופשי...

לאחרונה אנו ניתקלים בתופעה חדשה ישנה. אנשי מכירות בתחומים שונים, מגיעים לקיבוץ ומבקשים (לוחצים) על חברים, במיוחד מבוגרים, לרכוש מוצרים שונים, או שירות.

אני מבקש להזכיר לכולנו שאין רשות לשום איש מכירות, לבצע פעולות מכירה בשטח הקיבוץ ללא תיאום עם המוסדות. אנשי מכירות שיקבלו אישור להסתובב בשטח הקיבוץ, יענדו על דש חולצתם תג-מבקר רישמי של רמת יוחנן. במידה ומישהו ניתקל באיש מכירות שאינו מתואם איתנו רישמית, עליו להודיע מיידית לראובן, נני, דניאל או אליעזר.. 

 

 

אריתי מורי והנה הוא

 

 

 

בושם ממיני הצמחים..

 

...ובאחד החדרים אני רואה את דניאל טלמון, יושב ושוקל זהב אדום במאזניים מדוייקים עדינים מאוד. זה הזעפרן שנמכר בקופסאות קטנטנות, שמכילות גרמים ספורים. וזה נראה לי שילוב דורות עכשווי יפה ב"תיבולים רם". ובכלל, קשה שלא לחוש באווירה של שינוי כשאתה נכנס היום למפעל. אף שהריחות אותם ריחות, והם מכים בנחיריים עד שיכרון, "הודו לה' כי טוב" משתלט לך על כל החושים - רגוע כאן, שקט, נקי, מצוחצח ומסודר כמו בבית מרקחת, כל אחד עוסק בפינתו.

עוז מוביל אותי בין החדרים השונים מראה לי את תהליכי קבלת הסחורה, האחסנה, הייצור למינהו, הטחינה, העירבוב, השקילה, האריזה, והתוצרת, שמסודרת על המדפים בסדר מופתי. ואני נזכר בתקופות פרהיסטוריות כשבאותם חדרים בדיוק שקקו הרעש, הליכלוך והסירחון של בקיעות אפרוחים... אבל זה שייך לסיפור אחר. אחר כך כשאנחנו מתיישבים לראיון במשרד, על השולחן כבר מחכה לנו חליטת תה אדומה שהכינה ורד נבו, ועוז מספר לי על תיבולים רם. (ירמיהו).         

 

 

ונחזיר את ההשקעות, נמשיך קדימה

 

ראיון עם עוז אלניר

 

עוז אלניר מכהן כמנכ"ל חברת "תיבולים רם" מחודש יוני בשנה שעברה. "תיבולים רם" היא חברת מזון שעוסקת בתבלינים יבשים, ונמצאת בתהליך של שינוי, כשהמטרה היא להיות ספק מוביל ואיכותי לתעשיית המזון בארץ.

 

במה מתבטא שינוי הכיוון?

בין השאר, דגש חזק על המימד האנושי. מבחינתי, החברה היא האנשים שעובדים בה. יש הנהלה מובילה וצוות עובדים מקצועי ומסור.

 

מה המשמעות של עבודה בצוות?

יש חלוקת תפקידים וסמכויות ברורה. לכל אחד ברור במה הוא עוסק, עם השקה למה שעושה האחר, על מנת להגדיל את היעילות והעזרה ההדדית. בחלק מהתפקידים נעשתה הגדרת תפקידים חדשה.

לדוגמא

ההנהלה מורכבת היום מ: צור יריב האחראי על הייצור, תיפעול ולוגיסטיקה, יעל דינסטג על הרכש, דניאל יפה תמחירנות ומערכת הגבייה, יגאל פינגרמן מנהל הכספים, אילן ציטרשפילר מנהל השיווק והמכירות ושותפנו בחברה, ואנוכי.

מה הפעולות שנעשות על מנת שירגישו שהם צוות?

ברמה היום יומית יש פגישות רצופות, דיונים והחלפת מידע. אחת לשבועיים מתקיימת ישיבת הנהלה וכן יש ישיבות צוות סביב נושאים ספציפיים, שבהן מעורב מי שצריך להיות מעורב. בסופו של דבר העניין הוא לא הישיבות אלא שיפור בתפוקה.

כמו כן יש לנו כ – 35 עובדים, חלקם חברים - ורד נבו, גונן שטיפנסקי, אביב שושני, ברק ברמן, דניאל טלמון, ועובדים שכירים מכפר מכבי, מהקריות, ממגדל העמק, מהכפרים השכנים לאורך הציפורי, מאיזור תל אביב, וקבוצה של תאילנדים שגרה בכפר המכבי. בקיצור – יש עם מי לעבוד.

אנו משתדלים להפוך כל אבן בחברה על מנת לעמוד בתקנים ובנוהלי עבודה של חברת מזון שהיא ספק מזון מוביל לתעשיית המזון.

 

באיזה מובן?

ראשית הוסמכנו ל- ISO ע"י מכון התקנים. הצבנו לעצמנו את הרף המקצועי הגבוה ביותר בתחום שלנו. מהרגע שהוסמכנו נפתחו בפנינו דלתות חדשות. עכשיו אנחנו בדרך ליישם תקנים גבוהים עוד יותר בתחום המזון: GMP ו-  HACCAP(תקן בטיחות במזון). מבחינת סדר העניינים, ברגע שנבסס את מעמדנו בתוך התעשייה בארץ, זה יעזור לנו להגיע אל חברות ומפעלי מזון  גם בחו"ל .

 

למי אתם מכוונים את הייצור?

היום השווקים שלנו הם: השוק התעשייתי, המוסדי והסיטונאי. התעשייתי, זה חברות המזון הגדולות, הבינוניות והקטנות. השוק המוסדי זה חברות קייטרינג, בתי מלון, מסעדות וכו'. השוק הסיטונאי זה חנויות – בעיקר חנויות טבע ובריאות, סופרמרקטים וחנויות תבלינים. בשלב זה אנחנו לא נכנסים לרשתות השיווק מכיוון שזיהינו שיש בהן היצף רחב של מוצרים שהיתרון היחסי שלנו – האיכות, לא נתפס כגורם משמעותי שם.

אבל נכנסנו לשוק הסמי-קמעונאי במוצרי ה"פסגור", אריזות קטנות עם פס סגירה רב פעמי ומעוצבות עם תוויות צבעוניות חדשות. זה מיועד לחנויות טבע, מרכולים בקיבוצים, בתי קפה וכדומה. לשוק הסיטונאי והמוסדי אנו מוכרים את המוצרים הארוזים באריזות הפשוטות של קילו, עם תוויות על פי התקן הנדרש.

לתעשייה אנו מוכרים קיט של תערובות. בתהליך הייצור שלו, מוסיף היצרן רכיבים שונים למוצר, בין השאר הוא מוסיף גם תבלינים. הוא מקבל אותם במתכון קבוע, במשקל נתון, וככה הוא מוסיף אותם למוצריו.

כמו כן, השלמנו את הטמעת מערכת ה-E.R.P  כפי שעושים כעת בקיבוץ. זו מערכת ניהול ממוחשבת המכילה בתוכה את כל תחומי הפעילות של החברה: מלאים, ייצור, שיווק, הנה"ח, תמחיר, רכש וניהול ספקים, ניהול לקוחות, גבייה וכו'.

 

מה הייחוד של מוצרי תיבולים רם?

 קבענו לעצמנו מטרה להיות חברה מובילה בשוק מבחינת האיכות. כל יבואן יכול לקנות תבלינים, שמקורם בעיקר מהעולם השלישי. אצלנו, יעל דינסטג מנהלת את הרכש, המתבצע באמצעות  האינטרנט וכל אמצעי התקשורת המקובלים.

 

איך היא מגיעה אל הספקים?

זיהוי הספקים נעשה באמצעות קשרים שנוצרו בעבר על ידי החברה, קולגות שמספקים מידע, תערוכות בחו"ל, אינטרנט וכו'.

 

ספר על המוצרים

יש לנו מעל 4000 מק"טים שונים. הם מתחלקים לחמש משפחות. תבלינים טהורים, תערובות, חליטות, מוצרי טבע ובריאות ומוצרי פולקלור. רוב חומרי הגלם מיובאים, חלק קטן מגדלים בארץ, ברמת יוחנן ( תבלינים אורגניים וחומוס ) או ע"י מגדלים אחרים.

 

מה היתרון בייצור כל כך הרבה סוגים של מוצרים?

הייחודיות שלנו מול המתחרים נובעת מצירוף של מספר גורמים: היכולת לייצר מיגוון רחב של מוצרים, מענה ספציפי לדרישות הלקוח, נגישות לשווקים הבינלאומיים ויבוא ישיר של חומרי הגלם, ידע מקצועי אגרונומי בשלב הגידול עם ידע מקצועי בשלבי הייצור והעיבוד, וידע מסחרי לשיווק ומכירת המוצרים ללקוח הסופי במיגוון של שווקי יעד, עבודה על פי תקנים ונוהלים מסודרים, ברמת ייצור גבוהה וכשרויות מתאימות. כל זה יחד מרכיב אוסף של תכונות, שבסופו של דבר הופך אותנו לשונים מהמתחרים. מאידך, אנו נמצאים בתהליך של התמקדות במוצרים הריווחיים. כיום כל המוצרים ריווחיים. המוצרים המובילים מבחינת הכמות הם התבלינים המסורתיים: פפריקה, פלפל, כמון, כורכום ואחרים.

 

מהו הסוד המקצועי שלכם? מה סוד התרכובות?

הסוד המקצועי הוא הידע הנצבר בחברה בעיקר בנושא המוצרים, תהליכי הייצור ומיכון ייחודי. כל תהליכי הייצור ממוחשבים מבחינת הוראות הייצור, גריעת חו"ג מהמלאים, ואיחסון תוצרת גמורה. מקור הידע למתכוני תערובות התבלינים והחליטות הוא בחברה. את החברה ייסד אבא של אילן ב- 1958. הידע חלקו מאז וחלקו חדש. כמו כן עובדת בחברה טכנולוגית מזון, המנהלת את כל נושא אבטחת האיכות והפיתוח.

 

איך נעשה הפיקוח והביקורת?

באמצעות מערכת תמחירית מסודרת שהקים דניאל יפה. המערכת זו מוזנת בנתונים על ידי מערכת הרכש, המלאי והייצור, והנתונים המעובדים מועברים למחירונים ולמערכת הגבייה. נעשית באופן שוטף בדיקה תמחירית לכל המוצרים. מייצרים ומוכרים רק מוצרים שעומדים בקריטריוני הרווחיות שנקבעו.

 

כיצד פועלת מערכת השיווק?

מערכת השיווק מנוהלת על ידי אילן, השותף שלנו. לפני חצי שנה הקמנו מחלקת שירות לקוחות, שהיא למעשה לב הפעילות השוטפת של החברה עם הלקוחות. עובדות בה דוֹלי והִילְדָה, המרכזות את כל הטיפול בלקוחות: טלמרקטינג, קבלת הזמנות, מעקב אחרי ביצוע ההזמנות ומסירת הסחורה וטיפול בכל דבר ועניין הנוגע לשירות הלקוחות.

אילן מטפל בעיקר בלקוחות הגדולים, שזה השוק התעשייתי. בתל אביב יש לנו חנות סיטונאית, המשמשת גם מרכז תיפעולי ולוגיסטי לכל איזור המרכז. ברק ברמן עובד כמשווק לאיזור המרכז. זו מערכת שעוסקת במכירה ללקוחות קיימים, וקידום מכירות ללקוחות פוטנציאליים. הקמנו אתר אינטרנט לחברה ( www.tibulim.com ) שלעת עתה הוא בעברית, ומכיל את כל המידע הרלוונטי לחברה. בימים אלה הוא מתורגם לאנגלית. לכשיושלם התרגום נצא  בחומר פירסומי מודפס, בעברית ובאנגלית.

רכבי החברה נושאים את החומר הפירסומי שלנו. המשאית, הוואן, הטנדרים, והרכבים הקטנים.

 

איך אתה רואה את מצבה הכספי של החברה בעתיד?

צריך לזכור שאנחנו חברה פרטית, הפועלת בשוק מאוד תחרותי. לכן, מבלי להיכנס למספרים, אציין כי החברה עושה שינוי כיוון משמעותי בתחומי הפעילות שלה, מרחיבה מאוד את פעילותה בתחום הרכש והיבוא, נכנסת לתחומי ייצור חדשים וייחודיים, שאנו מקווים שיבואו לידי ביטוי גם בשורה התחתונה. אנחנו נמצאים בשוק עולמי בו מחירי חומרי הגלם משתנים ברמה היום יומית. לכן המערכת התמחירית החדשה כל כך חשובה, ונותנת את האפשרות לעבוד על בסיס מידע עדכני ולשנות בהתאם את מחירי המכירה. משום כך אנחנו כל הזמן עם היד על הדופק, במטרה לקנות את חומרי הגלם הכי טובים במחירים הכי אטרקטיביים, להביא אותם לארץ, ולהיות תחרותיים במחיר. היכולת לרכוש  ולהביא מיגוון גדול של מוצרים איכותיים, המתכונים המיוחדים שלנו, האפשרות לספק ללקוחותינו בדיוק את מה שהם רוצים והתקשרות עם לקוחות מובילים שמוכנים לשלם עבור סחורה איכותית, זה שם המשחק.