לְמַעַן שְׁלוֹמוֹ
אוֹשֶׁר אֵינוֹ חַיָּל בְּסַיֶּרֶת
הוּא לא הִתְנַדֵּב לִיחִידָה מֻבְחֶרֶת,
כִּי אוֹשֶׁר גַּם בְּלִי רוֹבֶה וּמַדִּים
וְכָמוֹהוּ עוֹד הַרְבֵּה יְלָדִים
בַּגְּבוּל נִצָּבִים בִּשְׁמֵנוּ עַכְשָׁו
יְלָדִים בֵּיתָם הָפַךְ לְמֻצָּב.
אוֹשֶׁר יֶלֶד אֶת שְׁמוֹ אִישׁ לא שָׁמַע
הֻזְנַק מִמָּסָךְ וְכוֹתֶרֶת אֶל מוּל פְּנֵי הָאֻמָּה
לְיֶלֶד בֵּן שְׁמוֹנֶה מַה יָכוֹל כְּבָר לִקְרוֹת ?
הַכּל!
בִּמְיֻחָד אִם הוּא גָּר בִּשְׂדֵרוֹת.
הֲיוּכְלוּ רוֹ"המ, שָׂרִים, וְחַבְרֵי קָבִּינֶט
בְּעֵינָיו לְהַבִּיט וְלוֹמַר בֶּאֱמֶת
כִּי הַכּל נַעֲשָׂה לְמַעַן שְׁלוֹמוֹ
וְעָלָיו בִּגְבוּרָה לָשֵׂאת אֶת מוּמוֹ.
אֵיךְ יֶלֶד בֵּן שְׁמוֹנֶה יַמְשִׁיךְ אֶת חַיָּיו
עֵת נוֹתְרָה לוֹ רַק אַחַת מְרַגְּלָיו,
לַמֻּצָּב יֶלֶד שָׁלַחְנוּ לא חַיָּל
וְדוֹמֶה אֶת פִּיו אִישׁ לא שָׁאַל.
08 \2 \16 ראובן עזריאלי
ליל שבת 22.2.08
בשעה 21:30 בחדר האוכל
במסגרת אוניברסיטת החורף
"אופטימיות נצחית"
לני רביץ במופע
מיועד מגיל צבא ומעלה
מומלץ מאוד! הצוות המארגן וועדת תרבות.
כמה מילות תודה
אודי, כשנבחרתי לתפקיד המזכיר, תיארתי לעצמי שבתהליך החפיפה, אלמד מאיש חכם מאוד. בפועל גיליתי שיותר מחוכמה אתה רגיש, ובמיוחד לאלו שפחות חזקים בתוכנו.
תמיד מקשיב, מדבר עם כל אחד בגובה העיניים. מצליח למצוא בכל אחד את הייחוד והטוב שבו. על החזקים שבינינו אמרת שהם יתגברו, ימצאו פיתרונות לעצמם, אבל לחלשים היית רובין הוד!
אצלנו, כפועל יוצא מצורת חיינו, לכל אורך ההיסטוריה הקיבוצית היינו אלופים בהתעקשות על "הצדק המוחלט", ולאורו - לא לוותר. התעקשות של המערכת מול החבר הבודד, ובדרך כלל במחירים מצחיקים.
דווקא אתה כמשפטן, הבנת את מגבלות הצדק והשרירות. בתקופה הקצרה של החפיפה ניסית ללמד אותי את ההבדל בין טפל ועיקר, אידיאה ומציאות, עיקשות – גמישות.
בימים מעטים אלה איתך, הרגשתי 110% שיתוף פעולה. אני משוכנע שבכדי להגיע לאותו שיתוף פעולה היית צריך להאמין בדרכך עד הסוף, ישר - ציבורית ואישית.
אני יודע שאזדקק לעזרתך, גם בצד המשפטי והביטוחי, ובטח במאבקים החברתיים שעדיין צפויים. מצפה שמעמדתך כרגע בפלרם, תדע לתרום למימשק קיבוץ – מפעל.
תודה ובהצלחה, אליעזר גוטמן. .
תיקוני מחשבים
הקיבוץ נותן שירות חינם של תיקוני מחשבים (עבודה בלבד). הקיבוץ איננו אחראי על אובדן מידע כתוצאה מהתיקון. מבדיקה שערכנו נמצא שאין חברות מחשבים שנותנות אחריות למידע שנמחק. דניאל פרי..
חדשות נוספות מ"טרקטורם"
בשעה טובה הסתיימה מלאכת שיפוץ המשרדים החדשים של טרקטורם (משרדי המסגריה לשעבר), וזה הזמן להודות לכל אלה שעסקו במלאכה :
לאבנר – שאישר.
לאופיר, ספיר וכל צוות הבניין – על ההיענות, הנכונות, והביצוע המהיר והטוב.
ליורם לנקרי וצוות הנגריה – על הריהוט.
לשמשון ולמוטה על המחשבים והתקשורת.
לצוות המסגריה שסייע בהכנת השטח ובצביעת המדרגות.
ל"גולוב" על המזגנים.
וכמובן – ליעל ברמן, מרכזת הפרויקט ,שבלעדיה הוא לא היה מושלם עד היום.
שתי הודעות גסטרונומיות
1. בימים הקרובים יוחלפו כלי הקלקר(ללקיחת אוכל הביתה), בכלים שעשויים מקנה סוכר. אלה כלים מתכלים שעונים על הדרישות של איכות הסביבה. זמן ההתכלות שלהם הוא שנה.
עלות הכלי החדש תהיה 1.20 ₪. יחד עם זאת, אנו ממליצים לחברים להביא גם להבא כלים מהבית, ולהיעזר בכלים חד פעמיים אלה כמה שפחות.
2. מידי יום רביעי עד יום שישי, תלוייה על לוח המודעות ההרשמה להזמנת אוכל הביתה לערב ליל שבת. כלי האריזה מהאלומיניום שאנו משתמשים בהם לאריזה, עולים כסף רב. גם כאן אנו ממליצים להביא כלים מהבית, מסומנים בשם המשפחה.
אנא חברים היעזרו בהרשמה המוקדמת, נסו להיות יותר מתוכננים ולהימנע מלקחת אוכל מהמטבח או מחדר האוכל בזמן הארוחה .
אשמח על שיתוף פעולה. אתי גפן, ענף המזון..
מהמרפאה
עם סיום העבודות בבניית הממ"ד, ולצורך התארגנות מחדש במשרד, המרפאה תהיה סגורה ביום ראשון 24.2.08 החל משעה 10:00. וביום שני 25.2.08 כל היום, ולא תהיה קבלת קהל.
כמו כן אנו מזכירים שד"ר אמנון יהיה בחופש החל מה – 24.2.08 עד ל – 29.2.08.
בתאריכים האלה לא תהיה קבלת רופא. במיקרי חירות ניתן לפנות לאחות התורנית.
בברכת רפואה שלימה. צוות המרפאה. .
ירמיהו
חלם עיר פרזות
איך יצאו תושבי חלם, כאיש אחד, ל"מתוח" מטר רץ,
או - המעשה שאירע באישור בנייה נמהר שנפרץ.
(פראפראזה על סיפור מתוך "חכמי חלם" – ספר מומלץ!!!)
השמועה שחלם היא עיר של חכמים עשתה לה כנפיים. שמה יצא למרחקים, שדבר פיקחותה הילולים, דיבשה ניגר כמי נהר, חן וחסד שוֹרים בכל מעשיה. טוּבה רב וקרן השפע נותנת בה רווחים, שממלאים את הנפש בגאון, את הלב ברון, ואת הכיס בממון. ומפעל רב מתנוסס בה, עתיר פיריון, שמוניטין לו בעולם. וגם מצויין הוא, ונאה, והדור, ומניב, וזן ברווחה את כל אזרחי הקהילה, וגם את היתום, והאלמנה, והגר והתושב, והנילווה אשר בשעריה.
והיה בשמוע אנשים בחוץ על דבר הטוֹבה הזו, קמו, עזבו את עיסקיהם, מכרו את דירותיהם ועקרו אל חלם. וגם בניה של חלם שבו ממרחקים לגבולם, לקבוע בה את מישכנם, להודיעך איפה מרוחה החמאה שנשתבחה בה חלם, וכל דיכפין ייתי ויקח... שנאמר: "הדואג לעצמו – לעצמו הוא דואג!"
משנה לשנה הלכה אוכלוסיית חלם וגדלה, וגם אברכים ועלמות שנעשה בהם מעשה, פרו ורבו והולידו ילדים לתפארת. לא עבר זמן רב, וכל הבתים התמלאו דיירים עד אפס מקום. ויקימו החלמאים קול צעקה רבה, ותעלה שוועתם השמיימה:
"איפה נלין? איפה נלין? הבו לנו קורת גג, להניח אותי, ואת ילדי, ואת חיות מחמדי בדירת סטנדרט. זכרנו את האוהלים, והבדונים, והליפטים, והצריפים, והשירותים המשותפים, את הדלף והזלף והקרה בחורף, והשרב והזיעה בקיץ, ועתה נפשנו יבשה, אהה אהה אהה!"
ובכל זאת הוסיפו עוד ועוד אנשים חדשים להגיע לחלם, וכולם מבקשים ומתחננים:
"גם אנחנו רוצים לגור בחלם, אל נא תשיבו פנינו ריקם..."
ויראו פרנסי הקהילה בעוני עמם, אפס כי גם את צעקתם שמעו, וגם ידעו את מכאוביהם.
התכנסו לטכס עצה, ישבו, וחשבו, ודנו, ושקלו, וטרו, והפכו כל אבן וכל תקנון שבעה ימים ושבעה לילות. אימצו מוחם, קימטו מיצחם, דיברו והתווכחו עד כלות, העלו הצעות וביטלו אותן. עד שלבסוף קם ר' שמייכל חריף ואמר:
"יש להגדיל את העיר ולהרחיבה."
בירכו פרנסי חלם את ר' שמייכל על חריפותו ואמרו: "שמענו וגם נעשה!"
ונתנו פרהסיא למכרז שיתרונות נאים בצידו, שהזמין את קאסם ובאסם בוני הארץ, את שחאדה ולָביב וניזָר סוללי הדרך, ואת חאלד וחאסן ומוחמד נושאי הכלים, ומחמוד וחמודי העושים במלאכה, קבלנים בני קבלנים, עם קבלות לעילא ולעילא, לבנות רובע חדש של בתי מידות, שיהיה לבריות שמבקשים לדור בחלם מקום להניח את ראשם בימים ובלילות, ולא יגידו: "צר עלינו המקום".
סוף מעשה במחשבה תחילה. ראשית לכל שוּלחו המודדים לכל פינה נידחת, לאסוף מלמעלה, וגם מתחת, מן הגורן ומן היקב, כל מטר מרובע שהיה מונח כאבן שאין לה הופכין, או מתרוצץ בלי לעשות כלום בחצר. והיו אותם מודדים אצים רצים לעשות דבר אדונם במסירות נפש ובאמונה שלימה.
ויהי מקץ כך וכך ימים הביאו דבר דבוּר על אופניו, תוכנית מתוכנת, שכל מטר מרובע בה רץ לקומם שממות חלם, לבנות נחלה - יש מאין.
וכשהכל נעשה בדברו, ניגשו מיד, ללא עיכובים, ליישור פני הקרקע וסימון גבולות הבית.
והיה, עוד בטרם כיסו ענני אבק את השמיים הכחולים ועשו את בתי השכנים הנקיים חוכא ואיטלולה, ובטרם ניגש חופר יסודות בתפסן הברזלים, נוכחו בנאי חלם לדעת: המקום העומד לרשותם עוביו דק ורוחבו קוטן, לוחץ בצד ומעיק במותן. אין הוא נאה לרובע מגורים, וכל מטר רץ שנאסף מן הגורן והוחלף ביקב, נעשה בו איפכא מיסתברא, והפך ממטר רץ למטר צר. ואישורי הבנייה, שכוחם תקף למטר רץ, אין כוחם תקף למטר צר.
מה עושים איפוא?
התכנסו פרנסי הקהילה לטכס עצה, ישבו, וחשבו, ודנו, ושקלו, וטרו, והפכו כל אבן וכל תקנון שבעה ימים ושבעה לילות. אימצו מוחם, קימטו מיצחם, דיברו והתווכחו עד כלות, העלו הצעות וביטלו אותן. עד שלבסוף קם ר' שמייכל חריף ואמר: "יש עצה ויש תחבולה! הבה נצא כולנו מבתינו – כל אנשי חלם, גברים נשים וטף, ניקח כל מטר צר ונמתח אותו בידינו. אם נמתח בכל הכוח, ירחב הקוטן שלוחץ בצד, ומעיק במותן, וישמן ישורון ויבעט..."
בירכו פרנסי חלם את ר' שמייכל על חריפותו ואמרו: "שמענו וגם נעשה!"
עוד באותו יום יצאו כל אנשי חלם מבתיהם, הפשילו שרווליהם, מתחו שריריהם, הניחו כפות ידיהם על המטר הסורר, ור' שמייכל חריף מנצח עליהם וקורא בקול רם: "קדימה חביירים! נמתח כולנו שכם אחד. נמתח ונמתח... עד שירווח!"
אלא שאלה בשלהם, והמטר בשלו. לא זז ימינה, לא זז שמאלה, לא למעלה לא למטה. עקשן בלתי נלאה.
ובאין אסמכתא רישמית כתובה וחתומה, מאושרת ומבוקרת, ובטוחה כדין הממלכה, נשאר האתר מיותר ומיותם בחפירות חייו...
הס הושלך, זבוב לא מצמץ, עכבר לא צייץ, עוף לא עופף, כלב לא יבב, וגם השקאלים בוואדי לא נשאו ילל אל הלבנה בליל. רק בני פטם, השכנים מהלול, גיחכו על הבילבול.
עמדו הכלים מעבודתם, ובאין מחריד ומטריח את מנוחתם, שבתה מלאכה, וטירחה, וקדיחה ונפיחה, אין פרץ וצווחה, ושבו יגון ואנחה בעיר חלם. לא שְׁנוּגרִיס, לא סְטָכְמוֹס, לא שְׁלִיכט, לא שְׁפּרָצִים, לא בטיח... שקט ושלווה.
- "תחת שמי ים התיכון, אשליות מתוקות…
לא, לא נדע, עולה, עולה, עולה לנו. כמה זה עולה לנו."
ובבניין הארץ ננוחם. .
היא מגיעה שוב...
הווטרינרית תגיע ביום שלישי 26.2.08. ותקבל פאציינטים על ארבע, במחסן הכללי החל משעה 17:00.
אוניברסיטת חורף
תכנית השבוע החמישי והאחרון
יום ג' 26.2.08 , בשעה 19:00 בחדר האוכל,
סדנת "חטאים מתוקים".
יום ה', 28.2.08 בשעה 19:00 בבית הנצחה,
הרצאה אמנות מודרנית.
בזאת מסתיימת הפעילות.
להתראות בשנה ב', הצוות וועדת תרבות.