אלישע שלם
על כל אלה...
אקדים ואומר אני קצת נבוך, היות ואני שייך לדור שלא למד לומר תודה לאנשים בחייהם (ובטח לא לממלאי תפקידים בקיבוץ).
אני מדבר לא כשותף לעשייה, וגם לא כצרכן כבד לשירותי מזכיר/מנהל, אלא כמשקיף סקרן על ניהול מערכת, שניהולה נע על הסקאלה שבין קשה ביותר לבלתי אפשרי.
ומה ראיתי?
ראש וראשון התנהלות אישית כלפי חברים, תמיד בגובה העיניים. לא תמיד קצר, אבל תמיד לעניין. ידעת להשיג את שלך בנועם, מעולם לא נקב הדיון את ההר. או שההר נמס, או שהדיון התמוסס.
במישור הציבורי שילבת רגישות חברתית עם ראייה כלכלית, שהביאה לניהול הוצאות קפדני שתאם את התכנית השנתית במדויק. וכל אלה לאורך שנים, וללא לאות וברוח טובה.
על כל אלה, תודה. .
חנה'לה ישראלי
לאודי בהוקרה עם סיום תפקידך כמזכיר
פתגם סיני אומר ש"כדי להזיז הר ממקומו, עליך להתחיל עם האבנים הקטנות ביותר". נדמה לי שכך נהגת. חלק גדול מזמנך הקדשת לאנשים, כל חבר יכול היה למצוא אצלך דלת פתוחה. הקשבת למצוקותיו, תיבלת אותן בסיפורים משלך, שהאירו דברים קצת אחרת, נתנו פרספקטיבה, העלו חיוך, פתחו צוהר לחשיבה נוספת. הצעת עזרה בגובה העיניים, אם רק אפשר היה להיטיב, ללכת לקראת מבלי לזעזע עקרונות מקודשים, בחרת בכך. עשית זאת בהרבה הבנה אנושית, חמלה, בחכמה רבה וראייה רחבת אופקים, ללא צרות עין.
"המתנה הגדולה הראשונה שאנו יכולים להעניק לזולת, היא להיות לו דוגמא טובה" (כריסטופר מורלי).
גם בכך עמדת בכבוד. בעמדותיך, בכתביך, בויכוחי אינספור שניהלת, חף היית מדאגה לעצמך, חף משיקולים אישיים. לנגד עיניך עמדה טובת קהילת רמת יוחנן בלבד. ודאי היו רבים שחלקו עליך, אך הלכת עם האמת הפנימית שלך, בהגינות רבה, שבבסיסה המחויבות והאחריות למקום ולחבריו.
"גיבור הינו אדם רגיל אשר מוצא את הכוחות להתמיד נוכח כל המכשולים והסבל" (כריסטופר ריב).
בחרת לא לעמוד במקום המוגן והנוח בצד, אלא לתרום מכישוריך לחברה שחשובה לך ואתה מאמין בערכיה, להיות במרכז המעורבות וההשפעה, אך גם במקום בו הינך כתובת לחבטות וביקורת.
אי אפשר שלא להוקיר את אורך הקדנציה שעמסת על כתפיך. יכולתך לעמוד בעומס, בתפקיד כה כפוי טובה, שבע שנים, מבלי להסתגר, מבלי ללכת מאוכזב, כעוס או פגוע, להמשיך לבוא מידי יום לחדר האוכל, להתרועע עם אנשים, להחליף שולחנות, כדי להיות מחובר לכמה שיותר, לשמור על הומור ומזג טוב (רוב הזמן), היא אכן סוג של גבורה.
אני אסירת תודה לך אודי על כך שבשנים בהן מילאת את התפקיד הרגשתי שיש על מי לסמוך.
הרבה הצלחה בתפקידך בפלר"ם..
דניאל פרי
לראות כמה צעדים קדימה...
לאודי -
שנתיים של עבודה משותפת עם חבר נעים הליכות, חבר שמשרה אווירה טובה בכל מפגש או שיח. צנוע, מנהל ומתנהל בגובה עיניים כשדלתו פתוחה בפני כל אחד.
איש של פשרות. כמעט בכל תנאי כשהחבר וטובתו עומדים תמיד בראש סולם העדיפויות, לפעמים גם במחיר כיפוף קל של מוסכמה זו או אחרת, החלטה או תקנון. העיקר שהחבר יהיה שמח.
אודי יודע הכל ומהר, מתנסח בבהירות ובנמרצוּת, בכתב ובעל פה, מסוגל לראות כמה צעדים קדימה, יודע לשכנע בצידקתו, ולמכור כמעט כל סחורה.
אני מאחל לך אודי, הצלחה בהמשך הדרך, עשייה פוריה ומהנה..
אַלְפַּיִם וְשֶׁבַע שְׁמוֹנֶה
אָז מַה חֲבֵיירִים
נִגְמְרָה וְהִתְחִילָה שָׁנָה
מַה מִסָּבִיב בֶּאֱמֶת הִשְׁתַּנָּה,
עַל פָּחוֹת מ־־170 מטר אֵינִי מִתְפַּשֵּׁר
וְהַגֶּשֶׁם גַּם הוּא אֵינֶנּוּ חוֹזֵר,
וַאֲפִלּוּ רוֹ"הַמ עוֹד לא הִתְפַּטֵּר.
וְנוֹפְלִים הַקָאסַמִים בְּכָל הָעוֹנוֹת
וּזְרוּעִים הַכְּבִישִׁים בֶּהָמוֹן תְּאוּנוֹת,
הַשָּׁלוֹם תָּקוּעַ, דָּבָר טֶרֶם זָז
וַעֲדַיִן אִישׁ לא פִּנָּה מַאֲחָז.
רַק אֶמֶשׁ בְּאַיָּלוֹן כֻּסּוּ הַשְּׁלָטִים
וּבִפְנֵי הַמִּשְׁטָרָה צוֹחֲקִים הַלִּסְטִים,
נִשְׁחֲטוּ כִּמְעַט כָּל הַפָּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת
מִמַּהֲדוּרָה לְמַהֲדוּרָה אוֹתָן חֲדָשׁוֹת.
בִּכְנָפֶיהָ מַה תָּבִיא אֲלָפִים וּשְׁמוֹנֶה
אוּלַי בְּיָמֶיהָ דָּבָר מַה יִשְׁתַּנֶּה,
בֶּאֱמֶת חַבֵיירִים הַשִּׁנּוּי כּה נָחוּץ
רַק אַל תְּשַׁנּוּ לִי אֶת פְּנֵי הַקִּבּוץ
ראובן עזריאלי 08\1\1
פרוטוקול ועד הנהלה
מספר 28/2007
שם האגודה : קיבוץ רמת-יוחנן.
תאריך הישיבה: 27/12/2007
מספר חברי ועד ההנהלה: 13
שמות המשתתפים בישיבה: אודי פלד, אבנר אחיטוב, אליעזר גוטמן, דניאל פרי, נתי אבן דר, יהודית אפרת, לינט חורש, עדנה לקח, רפאל דינסטג, דוד דוידוביץ, יונת מולכו, גלעד צוקרמן.
נעדר: ישי קציר.
סדר היום:
1. רותם קמה – קבלה לחברות.
2. ועדת קליטה.
3. הוצאות תיכנון.
4. קליטה – משפחת אלה ואמנון גולן.
הוחלט:
1. להמליץ לאסיפה לקבל את רותם קמה לחברות בקיבוץ. (בטעות לא הובא בישיבה הקודמת בה המליצה המזכירות על קבלתו לחברות של עמרי קמה).
2. לינט הביאה לפני המזכירות ההמלצה למנות לוועדת קליטה את יעל דינסטג (מרכזת), נירית דרור וישי קציר. המזכירות אישרה ההצעה.
3. דניאל הציג בפני המזכירות את הסכם ההתקשרות של הקיבוץ עם מתכננים (אדריכלים) והצעה לגבי מכסת הפגישות שיוקצו לחברים לתיכנון דירתם (בנייה חדשה/שיפוצים).
ההצעה תחולק בתאי הדואר של החברים ותובא לאישור האסיפה.
4. בהשתתפות אלישע שלם, מאייקה יפה ועידו שלם, נדונה אפשרות קליטת משפחת גולן כחברים בקיבוץ. המזכירות החליטה להעביר הנושא לוועדת הקליטה החדשה שתטפל בו בהליך המקובל, ולחזור ולדון בו אחרי שיתקבלו המלצות הוועדה.
רשם – אודי.
ארנון אשד
מהנעשה בפלרם
סוף השנה האזרחית, שהיא גם סוף שנת הכספים, מהווה נקודת ציון וסיכום ראשון של מה שנעשה ב-2007 ומה שמתוכנן ל-2008.
דוחות כספיים וסיכומים רשמיים יהיו אומנם מוכנים רק בסוף מרץ, אך מסיכום מכירות כמעט סופי ניתן לראות שהמכירות יסתכמו בכ-250 מיליון$ (מיליארד שקל) לעומת כ- 218 מיליון$ בשנת 2006 (מהווה גידול של כ- 14.5%).
עפ"י הדוחות הכספיים של ה-30 לספטמבר 2007 (הדוחות האחרונים שאושרו), אפשר לומר ששנת 2007 הולכת להיות שנה מוצלחת מאוד עבור פלרם בכל המדדים הכספיים:
- רווח גולמי של כ-27.6%
- רווח תיפעולי של כ-7.7%
- רווח נקי של כ- 5.3% (כולל מכירת נכס באנגליה).
המדדים הכספיים נובעים ברובם כמובן מהמדדים התיפעוליים. פלרם השכילה בשנת 2007 לרכוש חומרי גלם במחירים ובתנאים טובים, לייעל עוד את תהליכי הייצור, ובכך לשפר את הרווח הגולמי שלה. בנוסף, זאת הייתה שנה טובה מאוד בתחום המכירות לשוק האנגלי ולשוק האירופאי (גידול של 15% במכירות לעומת 2006) בעלי המטבעות החזקים, שתרמו רבות להכנסות (שנמדדות בשקלים).
השוק המקומי עשה קפיצת מדרגה בשנים האחרונות, ומכירותיו גדלו ב-20% לעומת 2006. הגידול נובע מעבודה יסודית שנעשית ע"י הצוות, טיפול נכון בערוצי השיווק וההפצה ואיתור שימושים ייחודיים למוצרי פלרם.
אחד "המנועים" הבולטים בצמיחתה של פלרם הינה הפעילות החדשה של "פלרם אפליקציות" (תחום מוצרי המשך כגון: חממות ביתיות, גגונים ומוצרים לגן ולבית).
זה תחום שפלרם משקיעה בו הרבה מחשבה ואמצעים, ושעתיד לסייע בשיפור הרווחיות בכוללת בשנים האחרונות.
בשוק בצפון אמריקה נעשו השנה פעילויות תשתית נרחבות (הקמת מפעל ה-PVC, תחילת פעילות פלרם מקסיקו ועוד), שמכניסות אותנו לתחומים חדשים שיאפשרו הגדלה מאוד משמעותית בנוכחות שלנו בשוק.
התפתחויות מעניינות גם בשווקים חדשים (יחסית):
- שוק חבר העמים תופס נפח ועלה מ-0 בשנת 2000 ל-8% מכלל מכירות הקבוצה בשנת 2007!
- שווקים כמו דרא"פ, דרום אמריקה, דרום מזרח אסיה, אוקייניה מתפתחים ועתידים להיות מאוד מעניינים בשנים הבאות.
- משהו על סין: נכתב ודווח רבות בכתבות קודמות על פעילויות פלרם בסין. "לבקשת הקהל" אני מביא את "תקציר הפרקים הקודמים": הפעילות השיווקית של פלרם בסין מרוכזת ע"י חברת פלרם בייג'ינג (55% פלרם, 45% חברת בת סינית) ומנוהלת ע"י אוריה זית. החברה פועלת משנת 2005 ועסקה בשלב א' בהשגת נוכחות בפרוייקטים בכלל, ובפרוייקטים אולימפיים בפרט. הושגו מספר פרוייקטים אולימפיים בהיקפים שונים, שהבולט ביניהם הוא כיסוי גג אצטדיון האתלטיקה בכפר האולימפי. בנוסף, לאחרונה נחתם הסכם לאספקת לוחות פוליקרבונט בעיצוב ייחודי שישמשו כמגן רוח בגשר הארוך בעולם (36 ק"מ שחוצים את המפרץ משנחאי לנינגבו) ושבו יעבור הלפיד האולימפי בדרכו לאצטדיון המרכזי בבייג'ינג.
תחום הפרויקטים הוא "הדובדבן" בפעילותינו בסין, אך עוד הרבה עבודה נעשית בתחומים המסורתיים של פלרם בכדי לתקוע יתד לשנים רבות.
תוכנית 2008
הנהלת פלרם עבדה על תוכנית העבודה 2008 בשלושת החודשים האחרונים, וסיכמה את התוכנית בשלושה ימי דיונים שנערכו בשבוע שעבר. תוכנית המכירות תעמוד על כ-300 מיליון$ (גידול של כ-20% לעומת 2007) ותתבסס על שלוש רגליים: הגידול הצפוי במכירות פלרם אפליקציות על בסיס הסכמים שנחתמו ל-2008, תפוקת המפעל החדש בארה"ב/הסכם ההפצה שנחתם עם חברת Trex (הפצת לוחות תחליפי עץ) והגידול הטבעי בשאר קווי המוצר של החברה.
התוכנית הזאת מאוד אמביציונית ומורכבת לביצוע, בעיקר על רקע חששות ממיתון בשוק האמריקאי, עליות צפויות במחירי חומרי הגלם, והתייקרות בהרבה שירותים שפלרם בנויה עליהם (אנרגיה,הובלה וכד').
הביטחון שלי ביכולתנו לבצע את התוכנית נובע בעיקר מהעובדה שלפלרם כיום יש צוות עובדים ומנהלים מנוסה מאוד, בישראל ובעולם, דבק במשימות ובעל יכולת מקצועית גבוהה.
פעולות ההשקעה והפיתוח המרכזיות לשנת 2008 יהיו בישראל: העברת פלרם אפליקציות מלול הרבייה למבנה תעשייתי מתאים באיזור התעשייה בר-לב והפיכתה לחברה עם כל המשתמע מכך. התרחבות אתר הייצור פלרם-פלטוב לשטח נוסף שיוקצה בחלקת שמיר, מתוך מגמה להגדלת כושר הייצור באתר וכניסה לקווי מוצרים נוספים.
אני מבקש לנצל את הבמה הזאת ולאחל הצלחה בדרך החדשה ללינט חורש ולאליעזר גוטמן, שהיו במשך תקופה ארוכה חלק מחוט השדרה של פלרם ונבחרו לאחרונה "לעמדות פיקוד" ברמת-יוחנן: מקווה שהניסיון והידע שצברתם בפלרם יעמדו לצידכם במשימה החשובה שקיבלתם עליכם.
בכוונתי ליזום במהלך החודשים הקרובים מיפגש של הנהלת פלרם עם החברים. במיפגש נסקור ביתר פירוט את תוכנית 2008, ונענה על שאלות בכל תחומי העיסוק של פלרם.
עד כאן להפעם, בהצלחה לכולנו..
אמציה כרמון
ונשמרתם לנפשותיכם
אזהרה לציבור 1
לפני כשנה או יותר קיבלה "רפת זבולון" (רפת ר"י דאז) את התואר 'רפת החודש' מטעם המשרד להגנת הסביבה, וזאת בזכות מערך הטיפול בשפכים הרציני שהוקם בה. המערך הנ"ל כולל גם בריכה לאגירת הנוזלים המגיעים ממתקן הפרדת הזבל. בריכה זו ממוקמת באיזור המורדות שמדרום-מזרח לסככות הרפת, והיא מוקפת בגדר קנית שמיועדת למנוע גישה בלתי מוסמכת אל הבריכה. עד כאן הכל בסדר, רק נותרה צרה אחת – השער של הבריכה, שאמור להיות סגור ונעול, לעתים קרובות (כמו בשבת האחרונה) נשאר פתוח, ו"מזמין" מבקרים להיכנס לשטח הבריכה. הנכנסים מסתכנים בהחלקה ונפילה לתוכה. ועוד באותו עניין: בחלק מהסככות ברפת ישנם בורות ותעלות לניקוז ואיסוף נוזלי הזבלים, אשר אינם סגורים ומגודרים. גם אלה מהווים סכנה למגיעים לקרבתם. מאחר והרפת נחשבת כמקום אטרקטיבי לביקורים, אני שב ומציע לציבור, ובמיוחד למשפחות עם ילדים קטנים, – להימנע מביקורים ברפת.
אזהרה לציבור 2
הנה, עם כל הסערות הציבוריות בנושאי הבנייה למגורים שקמות ושוכחות, סו"ס התחילה הבנייה של השכונה החדשה, וגם בבתי השלישיות נראים סימני "אתחלתא ד'גאולה" של השיפוצים. אז זה הזמן, וכאן המקום, להזכיר את העובדה שאתרי בנייה מטבעם הינם איזורים מסוכנים למי שאינם קשורים לעבודה בהם. ובקיצור, מומלץ לכולנו שלא להתקרב למקומות הבנייה, ובמיוחד למנוע זאת מילדים.
אזהרה לציבור 3
תנופת הפיתוח נמשכת לא רק בתחום הבנייה למגורים, אלא גם במגזר המישקי. הנה מידע לידיעת המטיילים להנאתם ברחבי המשק: במתחם שליד חצר אחסנת הציוד של ענף הבניין החלה בנייה חדשה. מטרתה להקים סככה עבור מפעל 'תיבולים'. בשלב זה הוכנו במקום היסודות לעמודי הסככה, ואף שהאחראים לבנייה הזו (מזמין העבודה והקבלן המבצע ) אמורים להכיר את החוק שמחייב לגדר את אתר הבנייה, ולהציב שילוט אזהרה מפני כניסה לתחומיו, זה טרם נעשה (לפחות עד יום שני שבו נכתבים הדברים). לאור זאת, החברים והתושבים מוזהרים מפני גישה למקום כל עוד מתקיימת בו הבנייה. .
נורית פיינשטיין
"ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו..."
או "אגדה עם סוסה..."
נתבקשתי על ידי ירמי להסיר את האבק מעל פיסת היסטוריה מקומית ששבה ועלתה על פני השטח בדרך מקרה. ראשית גילגולו הנוכחי של הסיפור, בפנייתו של חברנו נחמן ברבר, לפני זמן מה, אל יעקב שרת, בנו של משה שרת (שרתוק), רה"מ המנוח, בחיפושו אחר ספר*. מתוך תשובתו של שרת לנחמן עולה, בין היתר, הקשר האמיץ שהיה בשעתו למשה שרת עם רמת יוחנן, שהודות לו העניק לקיבוץ סוסה מצמד הסוסים שקיבל מעבדאללה, האמיר הירדני. "מעניין ולא ידוע הוא הסיפור על הסוסה הנ"ל", כותב נחמן למערכת "ברמה", במידה רבה של צדק, ומזמן בכך מפגש מחודש עם הסיפור הנשכח ההוא.
ירמי פנה לבני המשק הוותיקים, הזוכרים דבר או שניים בהיסטוריה המקומית, וגם אני פניתי למסמכים שבארכיון, ומהצלבת פרטי המידע שבידינו נולד הסיפור שלפניכם. כבכל אגדה (גם כזו שהייתה באמת), יש בסיפור בני אצולה ופשוטי עם, ככל אגדה יכול גם הסיפור שלנו להתחיל במלים: "לפני הרבה הרבה שנים, היה היה מלך...".
גיבורי סיפורנו הם, כאמור, בני אצולה. האחד, עבדאללה הראשון, בנו של חוסיין עלי מלך חיג'אז. השני, משה שרת, בן למשפחת שרתוק שעלתה ארצה בעלייה השנייה, ורבים מבניה תרמו תרומה נכבדה לצמיחת הישוב העברי בארץ ישראל. לימים, יתמנה האחד למלכה הראשון של הממלכה ההאשמית של ירדן, לאחר שזו תקבל את עצמאותה ב-1946, ואילו השני, יתמנה לשר החוץ הראשון ולראש הממשלה השני של מדינת ישראל, לאחר שזו תקבל את עצמאותה ב-1948.
בינתיים, בתקופה המדוברת, ראשית שנות ה-30 של המאה ה-20, מכהן האחד כאמיר עבר הירדן, שהופרדה מארץ ישראל המערבית ע"י הבריטים, והייתה למדינה ערבית בחסות בריטית, ואילו השני מכהן כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, ששימשה כמשרד החוץ של הישוב היהודי בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.
צמד הסייחים שקיבל שרת מהאמיר עבדאללה, ככל הנראה ב-1934, היו, על פי עדותו של יעקב שרת למערכת עלון יגור, "ביטוי למערכת היחסים ביניהם, שהייתה מבוססת על המון הערכה וידידות".
כאות תודה העניק משה שרת לסייחים את השמות אמיר ואמירה, ולאחר מכן מסרם לאנשי יגור ורמת יוחנן, איתם היה לו בשנים ההן קשר אמיץ.
מדוע עשה זאת? ככל הנראה מפני שלא היו לו אורווה ותנאים נאותים להחזקתם. עדות כתובה על המאורע מופיעה ביומן קיבוץ יגור מתאריך 29.6.1934 תחת הכותרת "יפה בהמתם של צדיקים": "היום הובא למשק סוסו של האמיר עבדאללה. משה שרתוק קיבלו במתנה מידי האמיר ומסרו לדוד הכהן, ודוד הכהן מסרו לאנשי כנסת גדולה במשק יגור". ומספר שפיר'קה, שהגיע ליגור מקץ שנה, ב-1935, והיה שומר השדות של המשק: "משה שרת קיבל שני סייחים. זכר שקראו לו אמיר ונקבה בשם אמירה. אמיר הגיע ליגור ואמירה ניתנה לאמציה כהן, שומר השדות ברמת יוחנן". ואכן היו הסייחים לעזר רב לקיבוצים הצעירים: הסוס שנמסר ליגור הפך שם מסוס אציל לסוס עבודה, ואילו הסוסה שנמסרה לאמציה כהן, בן לאיכרי העלייה השנייה ומאנשי "קבוצת הצפון" (כן, גם הוא באצילים), שהיה מדריך חקלאי ובר-סמכא בארץ כולה בגידול בקר ורפתנות, שימשה אותו במילוי תפקידו כשומר שדותיה של רמת יוחנן.
יכולנו לסיים את סיפורנו בנימה אופטימית זו, ולחתום אותו במילים שבהן מסתיימות האגדות כולן: "והם חיו באושר ועושר", אלא שבשנותיה של הסוסה אמירה ברמת יוחנן נקשרו בשמה שני אסונות שראוי להזכירם. בתשרי תרצ"ו קיפח את חייו ברכיבה עליה אורי שטייף, בנם של שרקה ומרדכי, אחיו של איתן והבן הבכור של "קבוצת הצפון", והוא בן שש שנים בלבד.
על היום המר ההוא סיפרה שרקה, אמו: "באחד הימים קרה לי אסון נורא- אמציה חזר מרדיפת הערבים עם הסוסה אמירה המיוחסת. אורי, בני הבכור, שמאוד אהב אותה והיה רגיל לרכב עליה, עלה על גבה ויותר לא ראיתי אותו בחיים". "אמירה היתה סוסה שקטה בדרך כלל", כותב עוזי זבולון, "אולם פעם משהו גרם לה להיבהל ולהשתולל, ואורי, שרכב עליה אותה שעה נפל ונהרג. היה זה אחד האסונות הכואבים ביותר בשנותיה הראשונות של רמת יוחנן".
פחות משלוש שנים אחר כך, ביולי 1938, אירע אסון נוסף- אמציה כהן נרצח כשיצא בראש חבריו להדוף התקפת כנופיה ערבית על העובדים בשדה התירס ועל העדר במרעה.
התמונות שבארכיון מעידות כי לאחר מותו המשיכה הסוסה לשמש רוכבים נוספים מחברי המשק מספר לא ידוע של שנים, ובהם יצחק כתר, "המוכתר המקומי". רוכב מיתולוגי אחר, יונתן
עזריאלי, שהגיע בנעוריו לרמה מבית אלפא עם הפילוג ב-1940, מספר על המפגש עם האורווה המקומית, ובה
הסוסה דנן, ככזה שהקל עליו את המעבר: "...הייתי אז בערך בן 12...בפסח האחרון, לפני המעבר לרמת יוחנן, הזדמנו, אמא ואני, לקרית חיים לקרובי משפחה ובאנו לרמת יוחנן לבקר ולהתרשם מהמקום... רצתי כמובן לאורווה. כבר אז הייתי משוגע לסוסים ורמת יוחנן היתה משופעת בסוסות וסייחים. זכורה 'אמירה' הסוסה והסייח 'סער' בו נתתי את עיני. ברור היה לי כי בבואנו לכאן ארכב עליו".
בקיצור, כפי שוודאי שמתם לב, רצינו לספר על סוסה ונמצאנו מספרים על כמה וכמה אירועי מפתח בתולדותיה של רמת יוחנן. ומהו מוסר ההשכל של סיפורנו? יתכן והוא טמון בסיפור הבא מבית מדרשו של איתן שטייף:
"ניתנה לי הזדמנות לספר סיפור אחר, על סוס אחר", כותב איתן, "סיפור שקשור אל הנשיא הראשון, חיים ויצמן, ודודו של עבדאללה, המלך פייסל הראשון, סיפור משנת 1922. ויצמן ביקר אצל פייסל לשיחה מעמיקה על עתיד הציונות במזרח התיכון, הם כמעט הגיעו להסכמה הדדית על מהלך משותף, שיעניק לציונות מעמד קבע במזרח התיכון. לפני צאתו של ויצמן לדרכו, קרב אליו המלך ונתן בידו אפסר של סוסה אצילה, לבנה והדורה, והעניק לו אותה במתנה. ויצמן נרתע, התנצל ואמר: אינני יכול לקבל מתנה כזו! נעלב המלך ושאל: מדוע? ענה לו: בילדותי בעיירתנו הישנה מוטלה שליד פינסק, תמיד אמר לי אבי המנוח: חיימקה, אף פעם אל תקבל מתנה שאוכלת...
סיפור זה שירת אותי פעמים רבות כאשר פנו אלי נציגי מכירות מתוחכמים בהצעה ש"אי אפשר לסרב לה", למכור לי משהו ש"ממש אי אפשר בלעדיו". אותה תשובה של ויצמן תמיד הייתה במקום הנכון והצילה אותי מבושה, או ממצב יותר גרוע- היענות לפניית המוכרנים.
והלקח האפשרי? האם יתכן כי בגלל רתיעתו של ויצמן ממתנות, עדיין יש לנו אינתיפאדות? ראו מה כוחו של סוס". .
* קטעי מכתבים בין נחמן ברבר ליעקב שרת -
שלום יעקב,
אני מחפש את הספר "מפרש בודד מלבין באופק" מאת קאטאייב בתרגומה של לאה גולדברג. (אולי יש תרגום אחר?)
ראיתי באתר שלכם שמשה שרת תרגם שיר מהספר לעברית – לפיכך אולי אפשר לרכוש את הספר בעזרתך?
בתודה, נחמן ברבר, רמת יוחנן 30035.
שלום נחמן,
הספר לא נמצא ברשותי. ייתכן שתוכל למצוא אותו בחנות הספרים המשומשים של איתמר לוי, טל'' 7319837-03 .
משה שרת תירגם את השיר מפרש בודד מלבין באופק, מאת המשורר הרוסי מיכאיל לרמונטוב מן המאה ה-19. קטייב נטל את שם ספרו משיר מפורסם זה.
אגב, פעם היו לי ציפיות לתמיכת רמת יוחנן ב"עמותה למורשת משה שרת", ומה גם שלמשה שרת היה בשעתו קשר אמיץ עם קיבוץ זה והוא גם נתן לו את הסוסה האצילה שקיבל במתנה מאמיר עבדאללה העבר-ירדני. לצערי, ציפיותי אלה נכזבו.
בברכה, יעקב שרת.
ומוסיף אודי (לאור אכזבתו של יעקב שרת) -
1. ביולי 2005 תרמה רמת-יוחנן 2,000 ₪ לקרן משה שרת לבקשתו של יעקב. על התרומה מחליט פורום תיאום ניהול הכולל את כל ממלאי התפקידים.
2. רמת יוחנן כמו גם פלרם (שבאופן כמעט ישיר זה שוב רמת-יוחנן) וכמובן גם החברים, תורמים מאות אלפי ₪ בשנה למטרות רבות ושונות, כולן חשובות וראויות..
לחשוב חיובי...
הנה כמה עובדות חיוביות ומרשימות על המדינה ה-100 בגודלה בעולם, שבה חיה אלפית מתושבי כדור הארץ:
* יחסית לגודלה, ישראל היא המדינה קולטת ההגירה הגדולה בעולם.
* הטכנולוגיה שמשמשת את נאס"א למשלוח תמונות וידיאו מ"מאדים" לכדור-הארץ פותחה על ידי שני ישראלים.
* מערכת-ההפעלה "ווינדוס XP " פותחה ברובה על ידי מיקרוסופט ישראל.
* ה"מסנג'ר" הראשון פותח בשנת 1996 על ידי ארבעה צעירים ישראליים.
* חברת מיקרוסופט מחזיקה את מרכז-הפיתוח היחיד שלה מחוץ לארה"ב - בישראל.
* 24% מכוח-העבודה הישראלי מחזיק בתואר כלשהו, מה שמציב את ישראל במקום השלישי בעולם מבחינה זו, אחרי ארצות-הברית והולנד.
* ישראל פיתחה שיטות הידרולוגיה מדהימות שמאפשרות לגדל יבולים בשטחים הצחיחים ביותר. ישראל חולקת את המידע הזה עם ארצות ועמים רבים, כולל אינדיאנים בני שבט ה"הופי" באריזונה.
* מרכז הפיתוח הגדול ביותר של מוטורולה נמצא בישראל.
* שני ישראלים מחזיקים בשיא העולמי ביבול כותנה לדונם (245 ק"ג סיבים). הממוצע העולמי עומד על 70 ק"ג בלבד.
* ההשקיה בטפטפות היא המצאה ישראלית שחוסכת מים באופן משמעותי בכל העולם.
* ישראל מובילה בעולם במספר המדענים והטכנאים בכוח-העבודה שלה.
* בישראל יש האחוז הגבוה ביותר של מחשבים אישיים.
* כלכלת ישראל גדולה יותר מאלו של כל שכנותיה יחד.
* ישראל מפיקה יותר עבודות מדעיות לנפש מאשר כל מדינה אחרת בעולם.
* ישראל היא אחת משמונה המדינות היחידות בעולם שיכולות לשגר לוויינים לחלל.
* שירותי-הביטחון הישראלים נהנים מהערכה רבה בכל העולם, ששומרי הראש בסדרה הפופולארית 'ארטמיס פאול', שחוברה על ידי סופר אירי, מתוארים כעוברים את הכשרתם בישראל. חברות תעופה מכל העולם באות ללמוד בישראל איך ליצור סידורי בטיחות מקסימאליים בנמלי תעופה וטיסות.
* בשנת אלפיים ההכנסה לנפש בישראל הייתה גדולה מההכנסה לנפש בבריטניה,
אז כן, עדיין יש הרבה בעיות. וגם אם עדיין אנחנו איננו מרוצים, נחמד לפעמים להסתכל בחצי המלא של כוס-מציאותנו! .
(מתוך האינטרנט, הובא לדפוס על ידי אבנר אחיטוב).
אבי ז"ל
כבר שנה חלפה ואתה לא איתנו.
בשבילי אתה היית חבר טוב מאוד, תמיד מייעץ לי מה לעשות.
אבי, אני זוכר איך באתי לבית שלך וצחקנו הרבה. תמיד דאגת לשרית ולילדים.
אני זוכר איך עבדנו יחד בנגריה בפלרם תמיד שרנו ביחד.
נוח על משכבך בשלום, חברי הטוב.
ניר מוצרי.