שהחיינו...

יישר כוח!

לדניאל פרי על היוזמה, לאחיאם שורר על הביצוע, וליתר "המנדנדים", "המתלוננים", "המעירים", "המבולבלים" ו"המתבלבלים", שלא השלימו עם הבלאגן ששרר עד עתה בתאי הדואר שלנו, ש"יצאו חוצץ" ודרשו לעשות מעשה.

והנה היום יש פיתקיות חדשות, גדולות, מאירות עיניים, וסדר הגיוני, על פי השכל הישר והאלפבית, ובבואנו לקבל את הדואר, או לחפש תא דואר של חבר זה או אחר, אין צורך יותר לחפש את ה - א' בין ה - ב', את ה - ג' בין ה - ד', את הז' בין החטא וכו'.

כל הכבוד. עתה כוווווולם תאם במקומו מונח, ולא נותר אלא לדאוג לכך שהדואר שמגיע  בשעה 11:00 מכפר המכבי, יחולק בתאים מייד עם הגעתו, ולא שעות רבות אחר כך...

ושוב תודה על היוזמה והביצוע הנאה. .

 

 

 

ירמיהו

כבר פורחים...

 

"כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע..." וריחם נישא באוויר ומשכר את החושים, וגם כרכומים לבנים יש, וגם רקפות לבנות מאוד, ליד בנות מינן הסמוקות מאוד, וגם סוג של אירוס מיוחד כחלחל (שכל ה"מגדירים" למינהו עוד לא גילו את אוזני מהו שמו...) ופירות הקיסוסית האדומים שתופסת טרמפ על עצים אחרים ועוד ועוד - שיכרון צבעים, והכל הכל - קל"ב.

הנה הצעה לטיול קל קצר וחביב באיזור שלנו.

כל שעלינו לעשות הוא להעמיס את המשפחה עם הילדים על הרכב, לבדוק שכולם חגורים ורתוקים למקומם, שמא עינא בישא תיפגוש אותנו בדרך, ועינה הפקוחה של המשטרה תעכבנו ללא כל צורך הגיוני, על מנת למלא "טפסים חשובים מאוד" שפירושם החד משמעי הוא "נוּ נוּ נוּ..." במקרה הטוב, או במקרה היותר גרוע, ריקון הארנק מהכסף שהיה מיועד לנגב חומוס, או תענוג קולינרי אחר באחת המסעדות בעוספיה. (זה מה שקרה לנו בשבת שעברה, "גיבורים גדולים". אל תגידו שלא הזהרנו...).

אז זהו, נצא לדרך בכיוון הכרמל, נתחיל לעלות עליו דרך נשר, או בדרך אחרת, בצומת עוספיה אוניברסיטה, נפנה ימינה וניסע קילומטר או שניים מערבה, נגיע לדרך משולטת ב"אין כניסה" ימינה, נציית לה ולא נפנה, נמשיך עד הפנייה הבאה ימינה, שם נעלה על דרך שהיא ספק כביש, ספק דרך עפר, שתביא אותנו אל רחבה מוקפת צמחיית חורש על פי התהום. פה נחנה. ניצב שם עץ אורן מיוחד בצורתו וקוראים אותו "עץ האוהבים", יודעי ח"ן מספרים שזוגות צעירים, וגם לא כל כך צעירים, נוהגים לבוא לכאן לעת ליל לחוות את הרומנטיקה הנשפכת אל ים-האורות שמשתרע למטה בעמק עד ראש הנקרה. אבל אנו לא לשם כך התכנסנו, פנינו אל החוויה הרגלית.

ובכן, נתפוס את השביל המסומן בכחול, נרד איתו אל שפת המצוק, ונמשיך ללכת לאורכו, בדרך נעצור כל חמש שניות על מנת לשבוע עוד ועוד מהנוף הנפלא, הפריחה והריחות. שיכורים ולא מיין נמשיך ונתקדם לאט לאט אל חורשת הארבעים, או מה שנשאר ממנה אחרי השריפה הגדולה. זוהי חורשה של אלונים עתיקים מרשימים בגודלם וצורתם, יש כמובן בסביבה משטחי חנייה, ציוד הכרחי לקפה ואוכל וכל כיוצא בזה צרכי טיול כיד הדמיון והזמן שעומד לרשותנו.

המסלול הוא מעגלי ומחזיר אותנו לאחר שעה נינוחה (מאוד) או כמה שנרצה, אל המכונית שהשארנו בחנייה.

אז זהו, אני את שלי עשיתי, רוצו עכשיו כי מי יודע מה יילד יום, עכשיו הפריחה היא פריחה, והנוף הוא נוף, אל תפספסו!

(פרטים נוספים והכוונה אפשר לקבל אצל פוני). זה כדאי!!!.

 

 

 

 

 

תאריך: 5/12/2007

יו"ר    :  איציק לקח.

מזכיר :  אהוד פלד.

נוכחים: 70 חברים.

 

סדר  היום:

1. בחירת גלעד צוקרמן כמרכז וועדת צעירים וחבר המזכירות.

2. "סל דיור".

3. הצעת יעל לביא לחישוב עלויות הבנייה מעל לסטנדרט.

הוחלט: 

1. האסיפה אישרה המלצת מש"א לבחירת גלעד צוקרמן כמרכז וועדת צעירים וחבר המזכירות.

    יובא לאישור הקלפי כמקובל.

2. האסיפה אישרה ההצעה בעניין "סל דיור" כפי שהונחה בפניה בשינוי אחד לפיו, בסיפא לסעיף (2): במקום "...ושגילן לפחות עשרים שנה.", ייאמר: "... שתור הדייר המתגורר בהן לשיפוץ במקום לפי תקנון עיקרי השיכון הגיע, וגילן לפחות חמש-עשרה שנה". (את הנוסח המלא המתוקן אפשר לקבל במזכירות).

3. נערך דיון שלא מוצה. נדחה להמשך באסיפה הבאה.

רשם - אודי .

 

 

מֵהֶן יָד לְהָקִים

 

לְהַרְכִּיב מְכוֹנָה אוֹ מָנוֹעַ סָבוּךְ

מֵהַפָּרוּק, יֵשׁ לָלֶכֶת בְּסֵדֶר הָפוּךְ.

חֲלָקָיו הֵן יֻצְּרוּ מַתְאִימִים זֶה לְזֶה

לא יוּכַל בֵּינֵיהֶם לָבוֹא מִתְחַזֶּה.

 

לַשָּׂפָה אוֹתִיּוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם

מֵהֶן לִבְרוֹא: הָרִים, יָמִים, וְשָׁמַיִם,

לְכָל אַחַת מֵהֶן מִשְׁקָלָהּ וְגוֹדְּלָה

מִקּוּמָהּ קוֹבֵעַ מַהוּ צְלִילָה.

 

אִם תִּשְׁמַע בִּצְלִילֵי הַגָּרוֹן

כְּעִנְבָּל הַמַּכֶּה בְּדָפְנוֹת פַּעֲמוֹן,

גּוֹלֶשֶׁת מֻדְגֶּשֶׁת מִקְצֶה הַלָּשׁוֹן

אוֹ נִבְלַעְתְּ כְּבֶגֶד יָשָׁן בָּאָרוֹן.

 

בְּאוֹתִיּוֹת לְשַׁלֵּב אֶת הַצֵּל וְהָאוֹר

מֵהֶן יָד לְהָקִים לַאֲשֶׁר לא יַחֲזוֹר,

בָּהֶן שְׁתִי וְעֶרֶב תִּקְוֹתַי אֲרוּגוֹת

הֵן כְּלִי בְּיָדַי, אוֹ אוֹתִי מַנְהִיגוֹת ?

 

   ראובן עזריאלי10/12/07  

 

 

גדיא

צימצום ציפיות ותיאום פערים

 

 

עצם התהליך בו הובא נושא כל כך כבד כמו שינוי תקנון שיפוץ לאסיפה (על ידי יעלי לביא), הוא הזוי ופסול בעיני. אם את יעלי חברה ב"צוות צימצום פערים", ואת מביאה הצעה מטעם עצמך, עלייך קודם כל להתפטר מהצוות ולא לעקוף אותו. אז תציעי את הרעיונות שלך. עד היום לא  הצלחת בתוך הצוות לשכנע בכנות הרעיונות שלך. ההליכה לאסיפה היא מהלך לא אתי מצידך כחברה בצוות. הניסיון לאחוז את המקל משני קצותיו הוא חמור כשלעצמו.

 

המשמעות האמיתית של ההצעה  של יעלי, היא שהקיבוץ ישא בעלויות השיפוצים להביא את כל דירות הקבע עד ל- 170 מ"ר, כמו בבנייה חדשה, בלי להתייחס לאילוצים הקיימים.

המשמעות היא שכל חבר (גם כזה שכבר שיפץ בעבר) יכול למעשה להתחיל לתכנן את דירתו מחדש תוך התעלמות מן האילוצים המקומיים המובנים במקור כהנחיה לאותו שיפוץ.

זה אומר שאפשר להרוס כל דירה קיימת, ולבנות במקומה דירה חדשה של 170 מ"ר על חשבון הקיבוץ (גם דירות שכבר שופצו בעבר וגם דירות שעדיין לא שופצו). אכן שמעתי שיעלי אומרת ששיפוץ השלישיות "זה בכלל לא שיפוץ, זו בנייה חדשה".

אם כך יוחלט, אין מדובר רק בשלישיות כמובן. לפי עקרון הוותק, מתחילים משלמה יבלונקה, משרהל'ה ומיכה  גינסברג, זכריני שטייף ... (שבשל אילוצים – תקרת רביץ – אי אפשר בכלל לבנות אצלם קומה שנייה, ו"ברור" שצריך להרוס את כל הבית). אחר כך יעברו לשכונת המרכז, (לפי עקרון הוותק), ויתפנו להתחיל לבנות גם למירה ריכטר, למשפחת פארן, לאורה שורר, לצפרירה, לגאולה ... ואולי גם יגיעו בעוד כמה שנים למשפחות לביא ורוסלנדר.

בשיטה זו יש לחזור גם לכל הדירות בשכונות "תמר", "הזית", "תאנה", ו"רימון", שגם הם "זכאים" לדירת 170 מ"ר, עם קירות בלוקים בגובה מלא וגג רעפים (כמו שמתוכנן בשלישיות ובשכונת "הדס") ולא לקומה שנייה "עלובה" בתוך חלל גג, עם קוקיות ו"מעטפת" מלוחות גבס שהם בנו על חשבונם.  זו  בדיוק המשמעות של ההצעה של יעלי.

ההצעה של יעלי, אם תתקבל חלילה, תביא את רמת יוחנן לסיחרור אדיר, חברתי וכלכלי,

(עשרות רבות של מיליונים) ומי שחושב גם על הילדים שלו, או חושב על התור האישי שלו לבנייה, שיתחיל לדאוג.

לחובתו של הצוות לצימצום פערים עומדת בעיני רק העובדה שהוא המשיך וספג את מה שספג עד היום, ולא אמר "מספיק! נמאס!".  מי שיצא המום מהאסיפה, שיידע, שזו הייתה רק "דוגמית" לתסריט של הישיבות בצוות, כשדנים בשלישיות. לו אני הייתי חברת הנהלה בקיבוץ, והייתה מתקבלת באסיפה,  מעל ראשי, ההצעה של יעלי, הייתי מתפטרת מיד.

 

אני מביאה כדוגמא את ההתנהלות של "לובי שכונת המרכז" מול צוות צימצום הפערים. נני קוטלר, שהיה נציגנו לעניין, אסף את כולם למספר ישיבות, וריכז את הנושאים המהותיים, העקרוניים, הבעייתיים, אצלנו (כמו הרטיבות , בעיות הניקוז והשלכותיהן רבות השנים על הבית, טיח טרמי, בעיית הגג וכד'). הדיון היה ענייני ולא מתלהם. נני פנה מראש אל נתי כחבר בצוות, והודיע לו שהוא "משחרר אותו מחברות בלובי השכונה", מנימוקים אתיים. בכל מקרה, לכל סעיף שהוצע, ניתנה תשובה עניינית על ידי חברי הצוות. בנושא הגג, החליט הצוות שאנחנו יכולים להגיע ל-170 מ"ר בתוך חלל הגג, באמצעות קוקיות ומעטפת מלוחות גבס – וגם זה על חשבוננו. בדיוק כמו בשכונות תמר, הזית ותאנה.

יעלי וכל דיירי השלישיות (וגם "החבורה" וגם הדס) מקבלים 170 מ"ר של בית אמיתי, עם קירות בלוקים בגובה מלא, כל זאת על חשבון הקיבוץ.

משפחות קוטלר, אשד ושטייף, ואחרות שהחליטו לא לבנות בחלל הגג, הרימו קומה שנייה על חשבונם, בעלות של מעל מאה אלף ₪, על מנת להגיע למה שהשלישיות והדס יקבלו על חשבון הקיבוץ.

 

אם כבר אמרתי קודם,  שלא יתכן שחבר בצוות ידון בעניינו האישי. אני מציעה להורות לצוות שנבחר, מינוס חבריו שהם דיירי השלישיות, לגבש הצעתו לגבי השלישיות, כפי שגיבש הצעתו לגבי שכונת המרכז שבה אני מתגוררת. אם הצעת הצוות לא תיראה לדיירי השלישיות, זכותם להביא הנושא להנהלות ואם לא יקבלו פיתרון הולם גם שם, יוכלו לערער לאסיפה.. 

 

 

 

א. פלד

 

בית אחר תיבנה אוהל אחר תקים

לנושא התחשבנות קיבוץ/דייר בשיפוצים של דירות הקבע

1. הנושא מטופל מזה כחמש שנים על ידי ועדה שנבחרה על ידי האסיפה ליישום "תקנון עיקרי השיכון" שהתקבל בקלפי בספטמבר 2002. בתקנון נקבע סטנדרט שאליו יש "ליישר" את כל דירות הקבע המשופצות על חשבון הקיבוץ.  חישוב עלות הקיבוץ בהבאת הדירה לסטנדרט נעשה על פי עקרונות קבועים לגבי כל הדירות, אבל ברור שהעלות היא שונה לפי מצבה המקורי של הדירה (כמה מ"ר במקור, יש/אין גג וכו').

2. באסיפה האחרונה הוצגה הצעת יעל לביא תחת הכותרת: "חישוב עלויות הבנייה מעל לסטנדרט". הצוות שמונה לנושא אינו עוסק כלל בעלויות הבנייה "מעל לסטנדרט", אלא בתימחור עלויות הבאת כל סוגי דירות הקבע ברמת-יוחנן עד הסטנדרט.  ברור ומוסכם על כולם שהעלויות מעל הסטנדרט הן על חשבון החבר והן שונות ממשפחה למשפחה לפי מה שכל משפחה החליטה לבצע מעל הסטנדרט.

עלויות אלה כלל אינן מעניינו של הצוות, ובמרבית המקרים גם אינן ידועות לו. במקרים רבים הדיירים מבצעים את הבנייה באופן ישיר מול הקבלן, או משפצים על חשבונם באופן מלא לפני שהגיע תורם על פי הוותק. הם מזוכים על ידי הקיבוץ, או יזוכו בהגיע תורם, בעלות התחשיבית של הבאת דירה מסוג דירתם אל הסטנדרט. הם מוסיפים מעל זה כרצונם, בכפוף לכך שהתכנית אושרה על ידי ועדת התיכנון בלי שלצוות יש איזה מושג מה היו העלויות של המשפחה מעל לסטנדרט.

 

3. ההבדל בין "חישוב העלויות מעל הסטנדרט" ובין "חישוב העלויות מן המצב הקיים ועד לסטנדרט", אינו סמנטי כלל. ניתן להבין אותו מהשתלשלות הדברים כמתואר להלן.

 

4. ביום 16/10/2007 התקיים דיון של הצוות ליישום תקנון עיקרי השיכון (בשמו העממי "צוות צימצום פערים").  נוכחו: דניאל, אודי, נתי, דורון ק., יעל לביא, שלמה ר. (שלמה צורף לבקשת יעל במקום מאייקה). בפני הצוות עמדה הצעת יעל לביא מיום 15/10/2007 שכותרתה: "הצעה לעקרונות התחשבנות עם דיירי השלישיות". ניסוח "העקרונות" בהצעה זו שונה מאוד מן הנוסח שהובא בפני האסיפה והנושא תאריך 5/11/2007.

לא אכנס לפירוט שני המסמכים, שנוסחו בהפרש של כשלושה שבועות. כל מי שמעוניין יוכל ודאי לקבל מיעל את שני המסמכים. אעמוד על שתי נקודות בלבד:

א. ההצעה מיום 15/10 מתייחסת לעקרונות התחשבנות "עם דיירי השלישיות" בלבד.

ב. סעיף מספר (1) בהצעה קובע: "בתי השלישיות יהיו כבנייה חדשה במקום (כשווים לשכונת הדס)". ובסעיף (3) "הדייר ישלם על המטרים הנוספים בביתו ... על פי חישוב עלות ... אשר נעשתה בשכונת תאנה ורימון, וללא התחשבות בעלות ספציפית לשיפוץ" (ההדגשה שלי א.פ.).

 

5. פרוטוקול ישיבת הצוות מיום 16/10/07 הוא כדלקמן:

"1. הפגישה התמקדה בנושא תיקצוב השיפוצים בשלישיות וחלוקת העלות בין הקיבוץ ובין החברים.

2. אודי סקר את השיטה בה נעשה החישוב לגבי כל הדירות ששופצו עד היום לפי "נוסחה" שהתבססה על הפרמטרים הבאים:

# הגדלה ל-105 מ"ר (כולל פתח גג).

# "מעטפת" 65 מ"ר (כולל "קורה" במידת הצורך).

# הפרש עלות ממ"ד (500$/מ"ר).

# 20 מ"ר מרפסת מקורה.

# "סל דירה" (נכון להיום ועד להחלטה חדשה 8,250 ₪ בלבד).

התיקצוב בפועל, לפי הביצוע בפועל של האלמנטים הנ"ל.

3. מקובל על הצוות ששיפוץ בתי השלישיות (הפיכת "תלת" ל"דו") שונה מהרחבה רגילה ויש לקחת זאת בחשבון בתיקצוב.

4. הוחלפו דעות לגבי אופן התיקצוב הראוי לבתי השלישיות.

5. מונה "צוות משנה" בהרכב: דניאל, דורון, יעל, על מנת לנסח ולהביא למליאת הצוות הצעה.

6. נדונה הדילמה של הרצון לא לעכב תחילת בנייה למי שכבר מוכן מחד-גיסא, ולא להכניס את הדייר לבנייה "על עיוור", מבלי שקיים סיכום עקרוני בינו ובין הקיבוץ, מאידך גיסא. מצ"ב הצעת מכתב למשתפצים."

 

עד כאן ציטוט פרוטוקול הדיון בצוות. אני מבקש להוסיף "בין השורות". הכוונה הייתה להקים "תת-צוות" שבו יושבים חברי הצוות המורחב שאינם דיירי השלישיות בעצמם שהם צד מעוניין. דהיינו צוות בהרכב של דניאל, דורון, נתי או אבנר. שלמה ביקש שיעל תהיה גם היא בצוות המשנה ואני קיבלתי את בקשתו.

צוות המשנה בהרכב דניאל, יעל, דורון התכנס על מנת לבצע משימתו, ולפי מה שנמסר לי "התפוצץ" אחרי פחות מחמש דקות. מאחר ולא הייתי נוכח אינני רוצה להתייחס לסיבות.

 

5. לאחר "הדיון" בתת-הצוות פנתה אלי יעל וביקשה להביא הצעתה ישירות בפני האסיפה.

יעל הבהירה לי ש:

א). היא לא מוכנה יותר לשבת עם הצוות הזה.

ב). מאחר, וכפי שכבר הסבירה לנו, דינן של השלישיות כדין בנייה חדשה ולא כשיפוץ, ממילא הצוות, שעיסוקו שיפוצים ולא בנייה חדשה, אינו מוסמך לדון בעניין השלישיות ואינו רלבנטי.

על פי הסדר הטוב והמקובל ביקשתי מיעל להביא הצעתה קודם למזכירות. יעל נענתה לבקשתי והביאה למזכירות הצעה שונה מזו שעמדה לפני הצוות (ההצעה שהובאה בפני האסיפה).

המזכירות, לאחר ששמעה את יעל, החליטה כדלקמן (הפרוטוקול כבר התפרסם ב"ברמה" ואני חוזר עליו כאן):

"יעל הציגה בפני המזכירות הצעתה בכתב לחישוב עלויות הבנייה מעל לסטנדרט (דהיינו העלויות שיחולו על הדייר). המזכירות החליטה שלא לסטות מן המצב הקיים, לפיו מי שמטפל בנושא בשנים האחרונות הוא הצוות שנבחר ליישום תקנון עיקרי השיכון, ולהטיל על הצוות, באמצעות חבריו שאינם דיירי השלישיות הנוגעים בדבר, לגבש הצעה לעניין חישוב עלויות הסטנדרט לגבי בתי השלישיות, כפי שהדבר נעשה עד היום לגבי כל שאר סוגי הדירות, ובהתאמה לאופי המיוחד של שיפוץ השלישיות. כל זאת תוך זמן קצוב, ותוך שאיפה להגיע להסכמה עם דיירי השלישיות, כפי שנעשה עד היום עם דיירי כל השכונות האחרות". סוף ציטוט.

 

6. יעל לא קיבלה החלטת המזכירות והנושא נמצא היום לפני האסיפה.

 

הצעתה השנייה של יעל מנוסחת באופן שונה מן ההצעה שנוסחה על ידה שלושה שבועות קודם לכן, אבל המהות היא אותה מהות. דהיינו, כפי שנאמר בנוסח המקורי, רצון לראות את נושא השלישיות לא כשיפוץ אלא "כבנייה חדשה",  "...וללא התחשבות בעלות ספציפית לשיפוץ".

בתור דייר שלישיות בעצמי, אשמח כמובן לקבל מן הקיבוץ כמה שיותר, ובעוד שבועות ספורים אשמח להילחם על כך שכם אחד עם יעל.  מבחינת האחריות הציבורית אני חייב להזהיר ("בערוב ימי") שקבלת נוסחה זו פירושה "שבירת כל הכלים".

 

דרך אגב. בפועל, אנחנו, דיירי השלישיות, הולכים לקבל דירה שלפחות בשני פרמטרים תעלה בהרבה על כל דירה אחרת ששיפוצה אושר עד היום:

א. ועדת תכנון כבר אישרה כחריג שנוכל לקבל דירה עד 170 מ"ר בקומת הקרקע בלבד. (בלי צורך לטפס במדרגות ובלי אובדן השטח על ידי המדרגות).

ב. בדירה שלנו נקבל – על חשבון הקיבוץ – דירה הבנויה כולה עם קירות בגובה מלא, עם חלונות אנכיים "נורמאלים" (וכמובן גם  גג רעפים), בעוד שדיירי השכונות החדשות, מ"תמר" וצפונה, מסתפקים ב"חלל גג" שבתוכו הם בנו על חשבונם קוקיות, ומעטפת של קירות "חיצוניים" ותקרה מגבס. אני לא אומר שכולכם צריכים להתחיל לקנא בנו, יש לדירות שלנו גם חסרונות, אבל מאמין שגם אנחנו נוכל לשמוח בחלקנו..

 

 

 

איתן שטייף

אין אדם מוצא קורת רוח אלא מקורת גג

 

 

                                                                                     (יבמות ס"ג, ע"ב)

 

בעקבות הדיון באספה על תיקצוב צימצום הפערים בשיכון

.א. כזכור החלטנו  בשנת 2002 על בסיס מוסכם לצימצום הפערים בשיכון שעיקרו :

הדירה התיקנית היא על בסיס "תמר" וכוללת דירה בבית דו משפחתי,  בשטח של כ- 105 מ"ר, גג רעפים, וחלוקה פנימית "פרטית" לחדרים ושירותים  שונים.

אחרי המלחמה נוסף הממ"ד למסגרת, ואושרה תוספת תיקצוב בגינו. כמו כן הוחלט גם על "איזון" שייעשה עם סיום הפרוייקט (נאמד אז לשנת 2010), באופן שיאזן את השוני הבסיסי

בין  הבתים והדירות השונות – שתמיד יישארו שונים : במיקום, במגרש, בנוף הנשקף מחלונותיהם וכמובן בגיל המבנה ואיכותו.

 

.ב. בשנתיים הראשונות טופלו בעיקר דירות בשכונת "המרכז", שבה בתים דו משפחתיים עם דירות בשטח קרוב למאה מטרים, שדרשו בנייה מועטה ובעיקר חלוקה משופרת, שיפור המראה ושכלול הבינוי והתכולה הפנימית. בשנים ובבתים ששופצו אחרי כן, התפתחה "נוסחה" לחישוב התשלום הראוי לדיירים, שמבוססת על העקרונות שניגזרים מן ההחלטה הראשונית, כדלהלן:

-השטח החסר עד 105 מ"ר, וכן גג רעפים (אם חסר) מתוקצב במלואו על בסיס מחיר בנייה חדשה, והמעטפת להגדלה (עד לגבול המותר= 170)  מתוקצבת על אותו בסיס.

- ניתן תיקצוב חלקי לפתח עלייה לגג ובסיס מדרגות, ואת מה שהיה חסר בגישה הקיימת לאיזון בתנאים תאזן ההחלטה האחרונה המקציבה "סל דירה" גם למשתפצים.

 

.ג. מניסיוני האישי (גם בדירתי ובתיקצוב שקיבלתי, וגם ממספר משפחות עימן פעלתי  במעשה הצימצומים) אני טוען כי ה"נוסחה"  אכן מתאימה לתהליך של שיפור בדירות כדי להביאן למצב מסודר בהחלט בממדים המוגדרים (105 מטר), ובאמת אין בתיקצוב מימון מספיק לבניית דירה של 170 מטרים, בעיקר משום שלא היתה כוונה כזו מעולם.

בהחלט ניתנו בתיקצוב פיתרונות סבירים לבעיות מקומיות ספציפיות, כגון הסרת עמוד או הוספת עמוד, פירוק קורה או הוספת קורה, ועד כה ראיתי תשובות סבירות לכל השאלות מסוג זה (כולל בבתים בני שלוש דירות). לעומת זאת, לא היה אפילו מקרה אחד בו ניתן היה להשלים את רצונות הדיירים ללא השתתפותם הכספית, הרחבה, כל אחד לפי מצב הדירה או הבית, וכמובן היכולת. אני קובע, אחרי בחינה הוגנת, כי הבדלים בהוצאות על התוספות בדירות השונות נגרמו מן השוני במהות השיפוץ ולא מסוג הדירה המשופצת.

 

.ד. לעניות דעתי דירה של 105 עד 110 מטרים בקיבוץ היא מקבילה הוגנת למרבית הדירות המשפחתיות בישראל – שמגיעות עד 120 מטרים לכל היותר בדירה "נטו" (יש לזכור כי השטח המוצג בדרך כלל כולל את חלקו של הדייר בחדרי המדרגות ובמעליות). דירה כזו מספיקה בהחלט להיות דירה תיקנית לקיבוץ. ועל כן זו הייתה החלטתנו העיקרית בשנת 2002. היינו אז מציאותיים!

 

.ה. הנוסחה האמורה  אינה ניראית לדיירים מסויימים כהולמת את דרישותיהם, ולא נמצאה עד כה דרך

להסכמה. לעניות דעתי, ההצעה שהוצגה באסיפה האחרונה אינה עוסקת כלל בעקרונות  הגותיים של שיוויון ואחווה, אלא בדרישות כספיות "נטו", ממש כפי שהמורים קובלים על עקרון מעמד המורה וההוראה – אבל דורשים רק, והרבה, תוספת לשכרם!!.

גם ההנמקה  המוזרה לדרוש היום כי "המטר הפוטנציאלי" שלי יעלה כמו זה שלך-  הרי זה ממש עולם הפוך!! 

 

.ו. התשובה היחידה היא: אין מטרים פוטנציאליים אלא מטרים מעשיים! הדרישה הנכונה היחידה היא  בדיוק הפוכה: מה שאני בונה כמוך - לא יעלה לי יותר מאשר עולה לך! דרישה זו מקבלת תשובה כמעט מלאה בנוסחה הקיימת (התשובה אינה מלאה ומוחלטת כי הבתים אינם זהים והתכניות אינן זהות , ואין דרך להשוות ...) .

מי שרוצה דירה במינימום עלות - מקבל זאת בדירה תיקנית של 105 מטרים, ומי שרוצה לבנות דירה גדולה יותר – יתכבד וישלם , ממש כמו כל אלו שקדמו לו. 

ועלינו לזכור כי בנוסף לכל אלו יש משקל גם לגודל המגרש, למיקום נוח, לשכנים, לנוף ולסביבה – שאין להם מחיר כספי, ולעולם לא יהיו שווים זה לזה. איש איש ומזלו....

 

 

החברות הכי סביבתיות:

(מתוך העיתון "גלובס")

 

אדם טבע ודין הגישה היום (א') לנשיא המדינה, שמעון פרס, את דו"ח העוני הסביבתי השנתי שלה, שבו רשימה ארוכה של נושאים, שלדעת העמותה הטיפול בהם הוזנח והם מהווים סכנה לציבור.

בין פרקי הדו"ח גם מדד, אותו פיתחה אט"ד, המפורסם זו השנה השנייה, בו מדורגות 25 חברות בורסאיות, על פי איכות הדיווח הסביבתי שלהן. לטענת אט"ד חשיבות הדירוג היא בכך, שהוא מאפשר למשקיעים בחברה להבין את יחסה לנושא הסביבתי וחשוב לא פחות, את מידת חשיפתה לתביעות אפשריות שמקורן בעוולות סביבתיות.

לטענת אט"ד, החברות הנסחרות בבורסה נהנות ממימון המשקיעים, המסתמכים בין השאר על דיווחי החברות בדבר סיכונים וסיכויים לרווח. בשל כך, שקיפות בהיבטים הסביבתיים צריכה להיות חלק אינטגרלי מהמידע על מצבה של החברה, בהיבט הפיננסי, אך גם בהיבט הערכי. אט"ד מדגישה, שבהשוואה לעולם, החברות בארץ אינן מדווחות מספיק בנושא סביבה, ומה שמדווח לוקה לרוב בעמימות, חוסר אחידות וחוסר בהירות.

את מקומה של פלרם, המייצרת לוחות תרמופלסטיים, בראש הרשימה, מסבירה אט"ד בכך, שפרק איכות הסביבה של החברה כולל טבלת סיכונים סביבתיים וכן את פעולות המנע הננקטות במפעל. הדו"ח מפרט גם את חומרי הגלם והסיכון שבהם. חסר בדו"ח מידע לגבי הסכנות הבריאותיות מחומרים המוכרזים כמסוכנים וציון צריכת משאבים, אנרגיה ופליטות, בעיקר של גזי חממה..

 

 

 

נתי אבן דר

שתי הודעות מהגיזברות

 

 

א.

הפקדות פרטיות לקרן השתלמות חברי רמת-יוחנן 2007       

לאור הגדלת ההפקדות השנה לחברים מסכום של 400 ש"ח\חודש ל 600 ש"ח\חודש הגענו לתיקרת החזר המס הניתנת לרמת-יוחנן כקיבוץ, ואי לכך אין ביכולתנו להחזיר לחברים את ההחזר בגין הפקדה אישית עודפת כפי שניתנו בשנים האחרונות.

אי לכך לא יינתן החזר לחברים על הפקדות פרטיות כפי שניתן בסוף שנת 2006 ובסוף שנת 2005.

עדיין ניתן להפקיד הפקדות פרטיות בסכום של עד 10,000 ש"ח לחבר\ה  אולם, כאמור, ללא הטבה – החזר כפי שהיה בשנתיים האחרונות.

חברים שרוצים לבצע הפקדה פרטית מתבקשים לפנות עד  22.12.07 אלי..

ב.

ריביות והצמדה יתרות חובה וזכות לחברים

 

 

הלוואות - ההצמדה היא הן שלילית והן חיובית.

יתרות בתקציב – הצמדה במקרה שהמדד עולה. במקרה שהמדד יורד אין הצמדה עד שהמדד מגיע לנקודת המדד הגבוהה הידועה (לדוגמא אם ירד חודשיים – אין הצמדה וחישוב ההצמדה יחל רק לאחר שהמדד יעבור את נקודת השיא האחרונה שנרשמה).

ריבית זכות רמת-יוחנן (בבנק) – ריבית מועדפת , לא מחוייבת במס.

ריבית למפקידי בנייה –  חברים המתחילים בבנייה, או שיפוץ, מפקידים סכום כספי שיסוכם עם מנהל משק צרכני. הסכום ינוהל בחשבון נפרד, ומחשבון זה יועברו כספים לחשבון הקיבוץ לפי ההוצאות שידווחו ע"י מנהל המשק הצרכני להנהלת החשבונות (בדומה להסדר שנעשה בבניית שכונת תאנה ושכונת רימון). חברים אלו יזכו בריבית זכות שתתוסף ליתרת הסכום שיהיה בחשבונם.

הריבית המצויינת היא ריבית נומינלית  שנתית, ההצמדה למדד מתווספת במיקרים בהם צויין שיש הצמדה.

עידכון יתבצע אחת לחצי שנה או במקרים יוצאי דופן..

 

 

 

                                                               

 

הודעה מהמחסן

בחלוקת הבגדים בתאי החברים קורות לפעמים טעויות. אנא – שימו לב כשאתם לוקחים כביסה, אם הבגדים שבתאכם אכן שייכים לכם. אם מצאתם פריט שלא שייך לכם, החזירו אותו  בבקשה לידי העובדות, או לשולחן הקיפול. אם מצאתם בביתכם פריט לבוש שאינו שייך לכם? זירקו אותו במהירות האפשרית לכביסה. מישהו מחכה לו. ובנוסף, המון בגדים לא מסומנים מצטברים במחסן. בואו לבדוק. אולי חסר לכם – ולא שמתם לב. תודה, עובדות מחסן הבגדים..

 

 כי לא בשמיים היא...

קבוצת "יהלום"

חוגגת את שנת הבר מצווה

בין שאר המשימות, אנו, ילדי קבוצת "יהלום", מבקשים להוציא ספר מתכונים קיבוצי.

בשבועות הקרובים נעבור בין בתי החברים שיהיו מוכנים לתרום לנו מניסיונם, לראיין ולשמוע על המתכונים והסיפורים שמאחוריהם: הווי משפחתי, מסורת שקשורה למתכון מסויים וכדומה.

משפחות שמוכנות, או מעוניינות, לתרום לנו מתכונים וסיפורים, מתבקשות ליצור קשר עם שרית יצחק וענת צוקרמן, על מנת שנוכל להגיע ולאסוף את החומר. לאחר מיון ובחירה בכוונתנו להוציא חוברת מתכונים קיבוצית אופיינית למקום ויושביו.

תודה מראש, שרית יצחק, ענת צוקרמן וילדי קבוצת "יהלום"..

 

גדיא

נס חנוכה בנס עמים

השבוע התארחה ושרה חבורת הרמקולית בכנסיה בנס עמים, לאירוע מוסיקאלי המיועד לתושבי המועצה האיזורית מטה אשר. הרמקולית הייתה אחת משלוש המקהלות שהשתתפו, ולא הגרועה מהשלוש... המשותף לכל המקהלות היא המנצחת יעל קיין.

לפי מחיאות הכפיים הנלהבות מצד הקהל שגדש את הכנסיה הקטנטנה, (חלק מהקהל עמד כל הערב כי נגמרו הכסאות), נראה שעשינו רושם טוב.

מספר הזמרים (בנים) ברמקולית משתנה מאירוע לאירוע, בהתאם לאילוצים של עבודה, משפחה וכד'. איכשהו הבנות מצליחות להגיע לכל החזרות... אך ניסים קורים. גם הפעם שלושת הבנים ששרו (דני, אייל ב. וסיסאי) "הספיקו לשמונה ימים", והצליחו "לעשות את זה" מעטים מול רבים. ומי שלא מאמין שישאל את יהוד'לה....

 

 

חטפו שוק...

לאור ההצלחה של "שוק האוכל" בא לנו פרגן לעושים במלאכה...

לענבל אביזמר, למיכאל שגיא וילדי חברת הילדים, על התיכנון, הרצינות, העשייה, ההגשה, הרצון, השמחה, הפירוק והאהבה.

לעופרה רודוי – האלופה שגייסה את הצדיקים והצדיקות, שהכינו כל כך הרבה מנות, ובכלל, על הניצוח הכללי והרצינות שהביאו להצלחת הערב. לשאר הילדים מתלתון "שחר" ו"ראשית" - תודה הייתם נהדרים. לאתי גפן האחת והיחידה, שפשוט כל הזמן עושה עם המון אהבה.

וכמובן שגם לכל החברים שאפו, שבישלו, שרקחו והביאו לכולנו לטעום - על העשייה, ההתנדבות, התרומה וה"ביחד" – תודה לכולם!

הצוות המארגן..

      

הייתה  לי  עדנה / עפרה גלעד

תוך  כדי עיסוקי בביתי

            נשמעה  דפיקה משונה  על  דלתי

            "מי זה"? שאלתי, בתוכי מקווה,

            "אנו ילדי -  כיתת בר -  מצווה".  

           

            בזהירות,  פתחתי לאט  את הדלת,

            הפעם, הסתבר, ש- אני המקבלת!

            במבצע בר-מצווה מכיתת  "יהלום"  

            קלמנטינות יפות על  'מפתן  השלום.

                                                  וכשמקבלים במשלוח,

                                     קשה זאת לשכוח,

                                     זו הייתה מ ת נ ה

                                     ו- הייתה לי ע ד נ ה!.

 עיתונים 

העיתון 'ישראל  היום' הוא עיתון יומי בלבד. הוא מונח, מזה  כחודש, על  מדפי  הדואר והינו בחינם !!! 

מנויי העיתונים היומיים מעריב/ידיעות שמעוניינים לבטל... או שיש להם בקשות אחרות,

מתבקשים לשים פתק בתא הדואר של שרית יצחק, האחראית על הדואר, עד 25.12.07.

דרך  צלחה  לשרית!! צוות  הדואר, ר"י. .

 

 

באה מהלב / עפרה גלעד

 

אני לא דיוויד ברוזה,

אני לא טובה בפרוזה,

אנ' לא... אריסון שרי,

בוודאי  לא דניאל פרי!

 

אך, אצלי ה"דואר"

    זה היה,

           מהלהההב

               מהלההב

 

עיתונים, ומכתבים,

כל יום, - ללא לאות.

הרבה שנים, המון 'פתקים'

והעיקר... – שרות!

 

הכל תמיד היה בסדר,

ה'חבר ... מעל הכל!!

ניסיתי ככה, גם (בלי נדר)

לעזור... בסך הכל!

 

כי... אצלי, ה"דואר"!

   זה היה,

 

... הנה כי כן, המציאות –

טופחת על פנינו.

למרות שיש עוד קצת בריאות

אוזל מעט – 'כוחנו'.

 

אך, עוד ידנו נטויה –

נכונו לי ימים...

לא רק בזכות מה שהיה

אולי... יותר 'חמים'!!

 

אנ' - לא – מיליונרית

אנ' – רק... – פנסיונרית!

אינני מנהלת,

אני, חשבתי... רק תועלת.

 

כי... אצלי, ה"דואר"!

  זה היה,

         מה' לה'ההב!

            מה' לה'ההב!!!