עלון מס' 1577 - כ"א בתשרי תשס"ח 3.10.07. חג האסיף, חג המים - 76 שנים לרמה

חזרה לארכיון
 

1. חגי הסתו

2. שנה טובה תשס"ח

3.  "יקרונית התאנה"

4. סקירת ענפי החקלאות

5. פרוטוקולים

6. יהללך זר

7. יום כיפור שלי

8. מחדש

9. שונות

 

 

 

נָרִים כּוֹסֵנוּ וְנִתְבָּרֵךְ: מֵ"אָיִן" יָצַרְנוּ "יֵּשׁ",

יָד זוֹרֵעַ וְחוֹרֵשׁ, וְקוֹצֵר, וּמְנַכֵּשׁ וְנוֹטֵעַ. וּנְבָקֵשׁ:  

שְׁמוֹר אֱלֹהִים, עַל הַגֶפֶן, הַתָמָר, הַרִמוֹן וְהַזָיִת,

שִׂים שָׁלוֹם וְחֶסֶד עַל הַרָמָה, שֶׁהִיא תָּמִיד בַּיִת. 

פְּרוֹשׂ מִטוּבְךָ עַלֵינוּ, וְעַל שְׂדוֹתֵינוּ תֵּן בְּרָכָה,

תֵּן טַל וּמָטָר, טִפַּת נַחַת, וְגַם קְצַת שִׂמְחָה.

 

 

 

במלאת 76 שנים לרמת יוחנן,

שלוחה ברכת יום הולדת שמח

לכל חברינו וילדינו, לכל שליחינו בארץ ובחו"ל,

לכל התושבים והשכירים הנושאים עימנו בעול,

ולכל יתר הבאים בשערנו.

כן נזכה לשנה הבאה!

 

 

 

 

 

 

חַגֵּי הַסְּתָו

 

כָּל שָׁנָה כְּמוֹ עַכְשָׁו

בָּאִים בַּזֶּה אַחַר זֶה כָּל חַגֵּי הַסְּתָו,

עֲיֵפָה, מֵאוּבֱּקֶת כְּצַמֶרֶת הָבְּרוֹשׁ

שָׁנָה הוֹלֶכֶת, הַבָּאָה תּוֹפֶסֶת ראשׁ

 

חַג הָאָסִיף הוּא גַּם חַג הַסֻּכּוֹת

הַתָּמָר עַל רָאשֵׁינוּ יִפְרוֹשׂ כַּפּוֹת,

וּבְטֶרֶם מֵעָלֵינוּ יִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמַיִם

בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה נְבָרֵךְ עַל הַמַּיִם.

 

אִם לְרֶגַע נַעֲצוֹר וְנִבְדּוֹק אֶת עַצְמֵנוּ  

מַה נֶאֱגַר בָּאָסָם וּמַה בִּיקָבֵינוּ,

אִם מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר הַנּוּכַל לָנוּחַ

טֶרֶם נִדְאַג גַּם לְאוֹצָרוֹת הָרוּחַ?

 

מֵאֲשֶׁר יָצְרוּ רִאשׁוֹנִים שָׁאַבְנוּ כּחַ

בַּיֵּשׁ'  וְהוּא רָב יָדַעְנוּ לִשְׂמוֹחַ,

עֵת מִסְּבִיבֵנוּ מִשְׁתַּנֶּה הַכּל בְּלִי הַכַּר

הַנֵדָע לַיֵּשׁ לְהוֹסִיף, אוֹ לְפָחוֹת לְשַׁמֵּר.

 

אִם נַשְׁאִיר אֲחַרֵינוּ אֲדָמָה חֲרוּכָה

אוֹ נוֹתִיר לְיַלְדֵּנוּ מָסוֹרֶת בְּרוּכָה.

 

24/9/07  ראובן עזריאלי          

 

 

 

 

ילדים זה שמחה

התינוקות שנולדו השנה

 

גבריאל קלריך 2.12.06 - בן סופי ויבגני.

ינון ברבר 5.12.06 - בן שירית וחסיק.

שקד פרי 8.12.06 - בת ניצן פרי.

עלמה מולכו 18.12.06 - בת יונת ושלומי מולכו.

רום שוהם 31.12.06 - בן למעין ואופיר שוהם.

רום שחר 10.1.07 - בן אסנת ואייל שחר.

גפן שורר 9.2.07 - בת פנינה ואלון שורר.

שחר טהר-לב  18.2.07 - בן הילה ואורן טהר-לב.

מאיה שמעוני 1.7.07 - בת דיאנה ודרור שמעוני.

מילי רימון  2.9.07 -  בת למיכל ורועי רימון.

יואב יבור 18.9.07 - בן חלי ואמיר יבור.

 

 

שחר שטייף

שנה טובה תשס"ח

(נכתב והוקרא לערב זמר עם שרה'לה שרון)

 

ערב טוב קהל נכבד, חביירות וחביירים,

שנה טובה לכולנו – שנת זמר ושירים.

התכנסנו כאן הערב, בין כסה לעשור

לציין את הכרונולוגיה במלל ומזמור.

ומאחר שאצלי הזימרה אינה הצד החזק מי-יודע-מה

התכבדתי להנעים את אוזניכם במקאמה.

 

הנה כבר ראשית הסתיו, מתענן ומצטנן,

וזה הזמן עם השנה שחלפה להתחשבן.

מי שזוכר את החורף, במסגרת ההתחממות הגלובאלית

לא שפעו המימטרים אצלנו בשלולית.

ואם אין גשם, זאת אמרה מרי אנטואנט, זה כבר,

ואם אין מים בכינרת, אין דבר, נשתה שיכר.

ואם השלוליות לא מלאו במשקעים מן השמים

הן גדשו ונמלאו במבועים של מי עיניים.

 

במה נפתח? בלי לקחת סתם סיכון,

נציין בכמה מילים את הנעשה בשיכון.

 

תנאי המגורים בקיבוץ תמיד היו קשים.

צפוף לגדל נכדים במטרים מאה ושישים.

אבל לפני הקומותיים ולפני בתי דירות,

עוד גרו פה ב"ליפטים" וצריפים חורקי קירות.

ואחרי החתונה, הזוג הצעיר אמנם חדר קיבל,

אבל עם ה"גזר" היה מגיע גם ה"מקל",

מילא שהקירות דקים וכל רחש מגיע לשכנים,

אבל עם "פרימוס" בחדר בכלל אי אפשר להגיע ל"עניינים".

 

נאחל, אם כן, לדורון, הממונה הטרי על הנכסים הלא ניידים,

שידע למצוא את הדרך בין הלבבות השבורים והאבודים.

שימצא כל חבר את מקומו בין קירות ומזגן,

ובאו לציון ברינה ושמחת עולם ברמת יוחנן.

אינשאללה...

 

מן השיכון לעבודה. גם במש"א הגיעה העת,

וגם שם חילופי נשים בין איילת ללינט.

בין אבטלה סמוייה לבטלה גלוייה,

בין לב אנושי רחום לזרוע נטויה,

בין שיוויון ערך העבודה לשכר דיפרנציאלי,

ובין הקיבוץ העכשווי לקיבוץ האידיאלי...

נאחל ללינט שתיצוק במשאב האנושי תוכן ומהות,

ולאיילת נאחל הצלחה בהמשך והרבה הרבה בריאות.

 

גם באקונומיה יש חידושים מעניינים.

יעל עברה למחלקת הרכש במפעל התבלינים,

ואתי לקחה על עצמה את ענף המזון,

ודואגת שלא נסבול, חלילה, מרזון.

נאחל לאתי ויעל הצלחה באתגרים הגדולים.

שלשתיהן יהיה מלח ופלפל באקונומיה ובתיבולים.

 

ואם בתיבולים דיברנו, נאחל למנכ'ל החדש,

שתהיה גם לו שנה מתוקה מדבש.

שידע, כשצריך, לשים מלח ופלפל,

וידע לנווט בעוז את ספינתו לחוף הרווח הגואל.

 

חילופי גברי היו גם בהנהלת תשלובת פלרם.

ארנון שב ארצה ממסעותיו בעולם,

נכנס ברגל בטוחה לנעליו של עמוס,

ומביט על הצד המלא של הכוס.

נאחל לארנון, וגם לעצמנו,

הצלחה גדולה במעשי ידיו-ידינו.

אסור לשכוח שגם אם המפעל הוא בע'מ,

וגם אם תוצרתו בכל קצות העולם,

היכולת שלנו להמשיך לאכול בתיאבון,

תלויה במידה רבה בהצלחתו של ארנון.

שנים טובות ארנון, לך וגם לנו,

שתדע לנווט את הספינה שלך – שלנו.

 

היו עוד חילופין, גזבר ומנהל כלכלי,

ותוכנית לחיוב רכב, שזכתה לרוב שלילי.

והיה לנו עוד בונוס, ופינוי-בינוי,

ובאבוקדו היה איזה קטע הזוי.

אבל למה אלאה ואמשיך בחרוזי?

הן הערב עוד ארוך ואתם צמאים וודאי.

כוס נרימה לשנה שהחלה אתמול,

ונקווה שתמיד יהיה לנו מה לאכול.

ששנת השמיטה תעבור עלינו בשלום ובסובלנות,

ולא ישא חבר אל חבר חרב, ולא נלך לרבנות.

ומי יודע, אולי, אם תיקרה תקלה,

יתחלף אפילו מנהל הקהילה....

 

 

 

 

מה אברך...

המייסדים - שורש באדמה;

אנחנו - העץ;

אתם הצעירים - נושאי הפרי.

אל תתנו ל"סַער ביום סוּפה"

להפילכם הרחק מן השורש ומן העץ.

הֶיו כ"נֵצר משָרָשיו יִפְרֵה"

"וּכעץ שתול על מים... ולא יָמִיש מֵעשות פֶּרִי".

                           איציק ועדה לקח. .

 

 

 

אודי

חג שמח!  

"בסוכות תשבו שבעת ימים ... למען ידעו דורותיכם ...".

לאור קצב התקדמות הבנייה והשיפוצים בכל רחבי הקיבוץ (וכן, אני יודע שרבים לא הגיעו עדיין אל המנוחה ואל נחלת החלומות), אני חושב שצריך לחשוב, במסגרת ועדת שימור אתרים או ועדה אחרת, לשמר איזה בית עם 80 מ"ר בלבד, למען השנים הבאות, בהן כבר יישבו כל חברי הקיבוץ ב"מאה ושבעים מ"ר" הנכספים, זאת למען "ידעו דורותיכם", ש"פעם" ישבו החברים בדירות של שמונים מ"ר בלבד. אם רק נספר להם, ספק אם יאמינו שזה היה אפשרי.

 

"וחג שבועות תעשה לך ..." 

הנה חלפו גם חגי תשרי. יש מי שאומרים, נו ... כמה פעמים "צריך" לברך ולהודות ב"ברמה", לאותם פעילים שמרימים כל שנה מחדש את החגים...

האמת היא שכן. שורת הפעילים היא אינסופית, וזה היופי שבדבר, שבאמת כ..ו..ל..ם שותפים. ממסדרי השולחנות ועד למפרקים ורוחצי הכלים. מבלי להפחית מן התודה המגיעה לכולם, אני מבקש להגיד בשם כולנו כמה מלים ל"אתי גפן ושות' בעירבון בלתי מוגבל". כאשר הובאה בשעתו ההצעה להעמדת אתי כמרכזת התרבות, הורמה גבה או שתיים. האם תוכל לעמוד בעומס, ובמיוחד בצד ניהול הכלבו. היום (למעשה כבר מזמן) אני יודע ש"עשינו את עיסקת חיינו".

לא רק שאתי היא מינוי "בול", אלא שלבול הזה יש גם "שובל". שובל-טורבו ג'ינג'י (במה שנשאר). יתר על כן, מתברר שזיווגיו של היושב במרומים אינם מיקריים לגמרי, ובמידה רבה מצא כאן מין את מינו. מתברר שגם אתי היא למעשה ג'ינג'ית מוסווית (כזכור ג'ינג'י זה לא רק צבע, אלא גם טבע). וכששני הג'ינג'ים האלה חורשים ביחד, מבריקים ברקים ורועמים רעמים ונעות אמות הסיפים, והאדמה והדשאים רוחשים ורוגשים ורועשים, ואתה כבר חושב שעוד רגע נצטרך לשלוף מקברו את ריכטר הזקן (זה עם הסולם) על מנת שיוסיף עוד כמה שלבים.

והנה, כשהעשן והצלצולים מתפזרים, הכל עומד על מכונו. התפאורה, האוכל, השרים ומגבירים, ומאירים, ומחוללים וקוראים ... ולא נותר לנו אלא להתרווח בכיסאותינו או על שמיכותינו, ולברך על המוגמר.

 

הודעונת

לחברים הנזקקים ל"תפירת תיקונים והתאמות". במחסן הבגדים עומד סל מיוחד בו יש לשים את הבגד ואת בקשת התיקון. מי שנזקק למדידה (קיצור מכנסיים וכיו"ב) יעלה לקומת התופרות שמעל למחסן. התופרות (מפיה של עדה) מתחייבות שהבגד יחזור מתוקן לתא הכביסה הנקייה. חג שמח! .

 

 

 

 

 

 

מה אברך

שיהיה שקט ושלא ייגמר לנו השקט. שיהיה לנו הכוח לחבק, לסלוח, לאהוב. שנמשיך להיות קיבוץ בו חיים חברים אוהבים זה לזה ומתחשבים אחד בשני. שלא נגיע למתן משכורות, שיביא למלחמת אחים בקיבוצנו. שתישרה הברכה עלינו, על ענפי החקלאות, השירותים והתעשייה. שתימשך העזרה ההדדית לכל אחד ואחת, ועל ידי כל אחד ואחת. שיהיה שלום ושלווה והאדמה תיתן פִּרייה.

                                                       יעל קרניאל..

 

 

 

 

 

 

 

 

חסי זית

 

"יקרונית התאנה"

נוסטלגיה והיסטוריה

אך, איזה שנים מלאות עניין היו לנו בעבר.

מדי פעם היה צץ משהו מעניין וחדש. בעיקר משכו את תשומת ליבנו תחומי הביולוגיה והטבע. הפוליטיקה והמלחמות, אם הפנימיות ואם החיצוניות, פחות עניינו.

באותם ימים זכורים לטוב טרם ידענו מה הם "סוּפֶּר", או "מרכולית", ושאר הנאות העולם. באותם ימים עדיין רווחו מושגי ה"חלוקה החודשית", שבה קיבלנו טבלת שוקולד לילד, טבלה שהייתה אמורה להספיק לחודש שלם, ונגמרה אחרי שבוע.

באותם, ימים כשהיית רוצה משהו מתוק, היית יוצא לחפש פירות. כל פרי בעונתו.

תותי העץ צמחו בלול, התאנים היו פזורות בחצר, וגם השדרה שהובילה לכרם (במקום בו עומדות היום השכונות החדשות, שאחת מהן אמנם נקראת שכונת התאנה, אבל לא לזכר התאנים של אז). הרימונים הבשילו מאוחר יותר,  אם היו נותנים להם להגיע להבשלה. בדרך כלל היו אוכלים אותם קודם.

בחצר ביתם של יצחק ואידה כתר צמחו רימונים, וכלב אימתני היה קשור לידם. הם היו נשמרים כדי לשמש כקישוט לחג הסוכות. מי שהיה מספיק זריז לגנוב אותם בתום המסיבה, היה זוכה לטעום טעם של רימון בשל ממש, לא רימון בטעם בוסר.

אך הייתה עוד אלטרנטיבה לאכול רימונים - מטעי הרימונים בוואדי. היינו יוצאים, משלחות של  ילדים ברגל, (ללא מבוגר נושא נשק, בלי רכב מלווה, וללא מהומה המתלווה היום לכל טיול). אבל זה שייך לסיפור אחר.

ולעניין התאנים.

לפני כמה שנים עצי התאנה התחילו להתייבש ולמות.

קודם העצים התרבותיים, אלה שגדלו בחצר המשק, ויותר מאוחר גם תאני הבר בגבעת הושא ובמקומות אחרים.

שמנו לב שהחלו להופיע חיפושיות מפלצתיות שחורות, בעלות גוון אדמדם-ירקרק-נחושתי על עצי התאנה. חיפושיות בגודל 6-7 סנטימטרים עם מחושים ארוכים יותר מאורך הגוף.

לאחר שהיית תופס את החיפושית בידיים, מחזיק אותה בצידי הגוף הרחק מהפה שלה, שהיה מצוייד במלתעות חזקות בעלות כושר נשיכה רב, היא הייתה מתחילה להשמיע קולות חריקה צורמים ומפחידים, אותם הפיקה בעזרת שיפשוף הראש על גבשושיות באיזור העורף.

לא פעם היינו זורקים אותה בפחד רק בגלל הקולות אלו. 

החיפושיות הבוגרות היו מטילות ביצים לתוך הענפים של התאנה, מהן היו יוצאים זחלים גדולים ושמנים באורך של 10-12 ס"מ. הם היו חופרים בתוך הענף מבפנים, מייבשים אותו, וגורמים לאותו ילד שחשק בתאנים ליפול ממרומי העץ עקב שבירת הענף החלול.

באותה תקופה הושמדו מרבית עצי התאנים בארץ.

העצים ששרדו היו בעיקר תאני הבר, כנראה בגלל החלב שלהן שהוא יותר חריף מאשר של התאנים התרבותיות. תאנים שמקבלות מים והחלב שלהן פחות חריף.

ההסבר שקיבלנו מד"ר דור היה שהחיפושית ידועה בעולם, ובעיקר במזרח. שם היא תוקפת מטעי מנגו. יתכן מאוד שהיא הובאה לארץ עם משלוחי בולי עץ מאסיה או מאפריקה.

כאן עדיין לא גידלו מנגו, ומאחר והיא לא מצאה את המנגו שהיא אוהבת, היא מצאה מה שבעיניה היה הכי דומה. לרוע המזל זו הייתה התאנה.

בזמנו גוייסנו למלאכת תפיסת היקרוניות, לנסות להוציא מבין הענפים השבורים את הזחלים. את "הכבודה" שהוצאנו מתוך הענפים, היינו שולחים עם יהודה מסינגר, שהיה אז מנהל סמינר המורים בבית ברל, לד"ר דור.

מה עלה בגורל אותו מחקר אינני יודע. אך היקרוניות נעלמו. אולי בגללנו, ואולי סתם נעלמו.

מדי פעם, אחת לכמה שנים ניתקלים בהן, אבל זה לא מגיע לממדי מגיפה..

 

תיבת טקסט:  
מה אברך...
במה אברך מקום שהוא גם בית שאני חיה בו כבר כ- 60 שנה, והבית הוא גם משפחה, שגדלה אפילו לשבט. בחיים, בקיבוץ, כמו במשפחה, יש עליות וירידות, אבל הצלחנו להקים מקום לתפארת. אמנם בגילי הפנטזיות כבר לא מי יודע מה אבל אני רוצה לאחל לרמה שיגשוג כלכלי וחברתי, אני רוצה לראות בנים ובני בנים חוזרים הביתה ומשתתפים בעשייה, בתרבות, בחברה, בפיתוח החצר הכללית, ולא רק מסביב לרכוש הפרטי. 
התברכתי אישית במשפחה גדולה, וחבל לי שסוכי כבר לא עמנו, ליהנות מהבנים, הנכדים והנינים, מחיי גימלאות שקטים. ואני מאחלת לכולם בריאות וכל טוב.
                                                       צפרירה שוהם..

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אבנר אחיטוב

סקירת ענפי החקלאות

סוכות תשס"ח

הפעילות בענפים החקלאיים נהנתה מהגאות במשק הישראלי ובשווקי העולם. יותר חשוב, כל הענפים הגיעו לתוצאות מקצועיות מהטובות באיזור. נקווה ששנת תשס"ח תהיה טובה וברוכה לפחות כמו קודמתה. מטרה חשובה בכל הענפים הינה להוסיף חברים מקומיים שיצטרפו לצוותים הקיימים והמנוסים.

 

לול פיטום  -

התוצאות המקצועיות ממשיכות להיות מצויינות, והלול שלנו מוביל את הליגה האיזורית. יחסי המחירים קצת פחות נוחים מאשר בשנה שעברה, אבל אין מה להתאונן. בוצעה השקעה של החלפת תנורי החימום מסולר לגז, זה יוזיל עלויות ויקטין את הזיהום. לטווח הארוך, הגענו למסקנה שיש להרחיב את היקף הפעילות. לכן, התחלנו במהלך של איתור איזור שיאפשר לנו להרחיב את הלולים. המטרה היא למצוא איזור של כעשרים דונם, מרוחק ממגורים ונגיש לתשתיות. בשנה הקרובה נעבוד על התכנון והשגת האישורים, ונקווה שנוכל להתחיל בבנייה תוך שלוש שנים.

 

גד"ש -

ההשקעות הבולטות היו נטיעת מטע של 200 דונם אפרסמון בדמון, וקניית קטפת חדשה. בגדול, צפויה שנה מוצלחת, כאשר השיא היה בגידול האבטיחים. שילוב של תוצאות מקצועיות ויחסי מחירים מאוד טובים הביאו לרווחי שיא בגידול זה. קטיף הכותנה נמצא כרגע בתחילתו, והתוצאות הראשוניות מעודדות. מומלץ לקפוץ לראות את הקטפת החדשה בפעולה. המטרה לשנים הקרובות היא למצוא דרכים להרחבת הענף, גם על ידי תוספת מים (איגום נוסף), גידולים יותר אינטנסיביים, ועיבוד חלקות של אחרים. במסגרת זו חתמנו הסכם עם הרדוף שנעזור להם בעיבוד שטחי המספוא שלהם, וניגשנו למכרז של עיבוד אדמות פרטיות במפרץ.

 

רפת  - 

השנה עמדה בסימן השקעות בציוד. תחילה נרכש השׁוּפֶל, ובימים הקרובים אמור להגיע סֶלף חדש. התקווה ששניהם יחזיקו מעמד עשר שנים, ויאפשרו שקט תעשייתי. עקב מחסור עולמי בחלב, השנה לא מתחשבים במכסות החלב, ורפתות שאין להן מגבלת מקום הצליחו להגדיל את הייצור. לכן, אנו נמצאים בשלבי תיכנון של סככה באיזור הריק שמעל לתחנת הדלק. הרחבה זו צפויה לאפשר מקום לעוד כארבעים חולבות. במידה ויגדילו את המכסות באופן קבוע, אנו נשאף להתארגן להרחבה יותר משמעותית.

 

בקר לבשר –

גם לענף הצנוע שבין ענפי החקלאות הייתה שנה מוצלחת. חורף סביר, אחוזי התעברות יפים, וקיטון חד במצבת הגניבות, בשילוב עם עבודה מסורה של איילת מעלים תקווה שהשנה תסתיים ברווח צנוע. ההשקעה המרכזית הייתה רכישת רכב שטח חדש, והתקווה שלרווחת כל הנוגעים בדבר הוא ישרת נאמנה את הענף שנים רבות.

 

מטעים

האירוע המרכזי של השנה הינה יציאתו של עידן ארזי מריכוז ענף האבוקדו (לאחר תשע שנות שירות), ואיחודם של שני ענפי המטע תחת כתפיו הרחבות של ארז צוקרמן. בשלב זה מתארגנים תוך כדי תנועה לקראת הבאות – הקמת צוות, שיטת עבודה (שכירים, תאילנדים), ותוכנית נטיעות רב שנתית. השנה התאפיינה ביבולי שיא באבוקדו ובליצ'י, וביבולים סבירים בפרדס. הפרוייקט של השקיית האבוקדו במי הבאר (שהינם זולים יחסית למי מקורות) התעכב עקב סיבות טכניות, ולמעשה יתחיל רק באביב הבא.

בוצעה נטיעת חלקת פרדס בבית צפון של כ- 35 דונם, שידרוג השקייה במספר חלקות ורכישת מרסס. בשנה הקרובה אסור כמובן לנטוע, ואנו ננצל זאת לליבון רעיונות להגדלת שטחי המטע.

 

לסיום, אני רוצה לנצל הזדמנות זו ולהודות בשמי ובשם הקהילה לחברים ולשכירים אשר נושאים בעול. השילוב של עבודתם המקצועית עם משאבי הטבע מעבירים תשואה נאה לפרנסת הקיבוץ.  שנת לבלוב, פיטום, צמיחה, פוריות, בריאות ושיגשוג. .

 

 

 

 

תיבת טקסט:  
מה אברך...
אחרי 76 שנים יש לברך ולהתברך. לשנה טובה עם בריאות, להמשיך לשמור על מקור פרנסה שנבנה בקשיים גדולים מאוד, וגם אני בין אלה שהשקיעו כמה עשרות שנים!
אני לא רואה כל סיבה לשינוי הקיים עכשיו, ויש להתנגד לכך בכל תוקף.
אני מקווה שנצליח לשמור על כל מקורות הפרנסה הקיימים, ולא רק על המקור הגדול – פלרם. אני מאחל לכולנו  שנוכל לחגוג עוד הרבה שנים טובות מבחינה כלכלית, חברתית והעיקר הבריאות. 
                                                              שלמה יבלונקה. .

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עמרי רימון

נחת רבה מהשנה החולפת...

הגיע הסתיו.

רוב הגידולים נאספו, ואנו מתכוננים לקראת סופה של "העונה", וכפי שירמיהו ביקש באופן שאינו משתמע לשתי פנים, לעשות סיכום ביניים:

 

- אז מה קורה עכשיו?

 הכותנה נקטפת במרץ, ניתן לראות זאת בשדות המקיפים אותנו. השבוע אנו מתחילים בדייש של הבוטנים, ובעוד כחודש יחל קטיף השעועית. במקביל אנו נערכים לזריעת שום, עוד כעשרה ימים, שייקטף באפריל 2008.

 

- האם השנה שחלפה התאפיינה במזג אוויר נוח?

גשמים באביב המוקדם איפשרו לחיטה ולאפונה לתת יבולים גבוהים.

הקיץ שבא אחר כך היה באופן יחסי (סליחה עם מי שהיה לו חם) רגוע עד תחילת יולי, דבר שגרם לחנטות גבוהות באבטיח, בעגבניות ובחמניות, והתפתחות מאוזנת של הכותנה והבוטנים.

גם גידולים אחרים, כגון שום ובצל, הניבו יבול גבוה מהממוצע.

שילוב של מיגוון גידולים ומחירים טובים- באבטיח, בשום, בבצל, בחמניות, בחימצה ובעגבניות, גרמו לנו לנחת רבה מהשנה החולפת.

 

- מה החידושים שהכנסתם השנה:

השנה הכנסנו לסל הגידולים את האפרסמון. ההשקעה בכסף ובעבודה היא גדולה, ואת מדד ההצלחה נוכל ללמוד רק בעוד שלוש שנים.

בינתיים המטע בדאמון נראה יפה וירוק. לא בלי ס"ד והתפילות של ישי קציר – "מר אפרסמוווו".

השעועית, גם היא גידול חדש, נזרעה על השדות המעובדים של האבטיח, אחרי שזה פינה את מקומו, כך שניצלנו את התשתית והיא נראית מבטיחה ויפה.

השקעה כבדה נוספת היא המפלצת האדומה. הקטפת החדשה, שחנתה ברוב פאר והדר בסככת הטרקטורים, עכשיו, כמו שאומרים, " נותנת עבודה".

חיכינו לה הרבה שנים, אז שיהיה לה בהצלחה ושתקיים מה שהבטיחה.

 

- סיכומים -

בלי להיכנס למספרים מדוייקים, ניתן לומר שהשנה הזו בירכה אותנו בכל טוב, והיא טובה במיוחד.

כמובן שזה המקום להודות לכל עובדי הגד"ש המשותף שאחראים לרוב ההישגים הללו, ובהזדמנות זו תודה גם לכל נותני השירותים בקיבוץ, שעוזרים לנו בשמחה כל השנה.

שנתברך בעוד הרבה שנים כאלה. שנה טובה לכולם!.

 

 

 

 

 

תיבת טקסט:  
מה אברך...
תודה  לדור המייסדים בוני הקיבוץ.
על שידעתם לבחור את המקום הנכון בזמן הנכון. בחזונכם הנחלתם לנו יסודות בסיסיים מוצקים וחזקים. מורשת של אהבת המקום ואהבת הארץ. נכס תרבותי,חברתי וכלכלי לתפארת. אנו, הדור השני ממשיכי הדרך, רואים לנגד עינינו שעוד לא נותקה השרשרת.
בנינו ונכדינו ממשיכים ומוסיפים אבן על אבן,מתפתחים ומפתחים,וכמובן ממשיכים את המסורת. בימים אלה אנו חוגגים את יצירתם של לאה ומתתיהו - חג המים כהילכתו,    נקווה שכך גם נמשיך. גאולה קרניאל..
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מה אברך...

אברך את ביתנו הקיבוצי במילים של שיגרה ושל התחדשות כאחת. כל היש שרואות עינינו – בנו הורינו, בדרך הקשה מבחינה כלכלית וחברתית. הם היו חלוצים בלי מרכאות, היו מהפכנים, והורישו לנו את חזונם ואת עשייתם. אני רוצה לאחל לנו ולביתנו, שנצליח לקיים ולפתח את הנכסים הרוחניים והכלכליים, הנכסים החברתיים וההומאניים שספגנו מילדותנו.

חשוב לי להדגיש שתתקיים תקוותי שנדע לקדש ולשמר את ערכי האחריות האישית ההדדית לזולת ולכלל. שנחרוט על לוח לבנו צו הקובע כי העבודה וההתפרנסות הן זכות כמו שהן חובה, ובמקביל – שנדע לקיים ולחדש נכסי פעילויות תרבותיות – חגים, אירועים והתכנסויות חברתיות על כל גווניהם.  שנהיה קהילה לומדת ומתחדשת, ובנוסף, שנמשיך להיות חברה מובילה בערכיה ובסיגנון חייה. שנישאר קיבוץ.

ואוסיף כמה מילים מדבריה של עירית, חברת יגור, שנאמרו בחגו של קיבוצה:

"כי ככה זה ... כשאוהבים אז אין כל משמעות למעשים קטנים של שובבות, או טעות, ואם יש מגרעות, או רגעים של אכזבה, זה לא ממש מצליח לקלקל ת'אהבה". דניאל טלמון..

 

 

 

 

אוֹרי פלטאו וצוות הרפת

אי אפשר לעצור את העבודה

מהנעשה ב"רפת זבולון"

תקופת החגים היא מאוד מורכבת עבור הרפתנים. מצד אחד, הרבה ימי חופשה באמצע השבוע (נחמד לא?) מצד שני אי אפשר לעצור את העבודה. חייבים לחלוב, להאביס, להוציא זבל, לדאוג לרפד, להמליט פרות גם בשבתונים, תוך כדי התחשבות בעובדים הצמים ברמאדן.

הצוות שומר על בסיס קבוע. נפרדנו ממעיין אחיטוב, במקומה נקלטה לירון, כהן שתעזור לעפרה רודוי "להמליט" 70 המלטות בחודש אחד!!!

אורי אפרת, צור נצר ואמן צ'ולה משלימים את הדור הצעיר. עזרא רון, אביהו שגיא, ובני צולמן משלימים את הדור הפחות צעיר ומוסיפים מניסיונם הרב. שאר הצוות, מהקיבוץ ושכירים, משלימים את התמונה.

מה חדש:

הולכים לבנות השלמה של סככה בין תחנת הדלק לסככה החדשה. התיכנון היה לפני שנתיים, ועתה קיבלנו אור ירוק מאבנר, לבנות את הסככה.

מחכים בקוצר רוח ל"סֶלף" (עגלה מעמיסה ומחלקת), שתגיע אלינו בחודש הבא, וממתינים בסבלנות לטרקטור הודי שהמוסך מייבא בשבילנו. הוא ישמש לבקר לבשר ולרפת כאחד.

מיכסת החלב עולה ועולה משנה לשנה, ובשנת 2008 תעבור את ה - 6 מיליון ליטר.

יש ביקוש כלל עולמי לחלב, שמשפיע על מחסור באבקת חלב.

המגמה תימשך כנראה עד 2010.

איך זה ישפיע עלינו?

נצטרך לגדל יותר עגלות, להחזיק ולחלוב יותר פרות, כדי להגיע למכסה. הצפיפות ברפת גדולה (אחת הצפופות באיזור) וגם לזה נצטרך למצוא פיתרון.

 

 

קשיים  נוספים השנה:

1949, היו ימים

המזונות המיובאים - גרעינים וכופתאות התייקרו ב - 55%. גם המזונות הגסים – שחתות ותחמיצים התייקרו ב- 25%. כל זה מתחילת שנת 2007, ועוד היד נטויה.

מחירי החלב ליצרן לא עודכנו בהתאם, כך שנגרמת לנו שחיקה בריווחיות.

מה ניתן לעשות?

להתייעל, לעבוד קשה ולקנות מזון בצורה מושכלת.

השנה ניסינו ללמוד איך עובדים עם עליית מחירים גדולה. איך מנסים לחזות את העתיד וקונים מלאים לחודשיים עד ארבעה חודשים מראש. אפילו עסקנו במקצת  במסחר בתבואת "על הנייר" (כמו בבורסה).

במאקרו, ברצוני להדגיש ולציין לטובה את שיתוף הפעולה הפורה עם עמרי רימון וצוות הגד"ש. הגד"ש הוא ספק המזונות הגסים (תחמיצים ושחתות) המרכזי שלנו, וללא שיתוף פעולה אמיתי לא היינו עומדים במשימות לשנה קשה זו. חג שמח! .

 

 

דניאל פרי

מהנעשה במשק צרכני

הפעילות במשק הצרכני היא רבה ומקיפה הרבה שטחים. אנסה בקצרה לידע את החברים בנעשה.

דירות חדשות "שכונת הדס"

אנחנו נמצאים כרגע בשלב הכנת השטח לבנייה. הדיירים נמצאים בישׁוֹרֶת האחרונה של תיכנון דירותיהם. בחירת הקבלן המבצע תסתיים תוך מספר ימים. עדיין אין בידינו אישורי בנייה.

נקווה שנוכל לקבלם בהקדם, כך שנוכל לבצע את שלב היסודות והרצפות לפני הגשם.

שני הבתים החדשים שייבנו במקום בתים ישנים, בנייתם תתחיל רק באביב. (לפי וועדת השיכון).

שיפוצי השלישיות:

התהליך הארוך, המייגע והיקר של התיכנון מתקרב לסיומו. הקבלן המבצע ייבחר תוך מספר ימים. עדיין לא נסגרה סופית דרך ההתחשבנות עם הדיירים על בנייה פרטית, נקווה שגם תהליך זה יעבור בנחת.

 

 

1965, היו ימים

-  במקביל, משתפצים ומתכננים מספר רב של חברים את בתיהם על פי העקרונות של צמצום פערים בשיכון כפי שפורסם כבר. על כל החלק של הבנייה החדשה ושיפוצי דירות הקבע, אחראי גלי טבנקין, שנכנס לעבודה בצורה טובה ומביא לנו מניסיונו הרב שיפורים בתהליכי הביצוע של הפרוייקט היקר, שעלותו השנתית מעל עשרה מיליון ₪.

 

מיחשוב -

-  עם כניסתה של אורנה גזית לענף, ובשיתוף פעולה עם אופיר, הצלחנו להגיע לכך שענף הבניין מסוגל לידע את הנהלת החשבונות ואת הנהלת הקיבוץ בחלוקת ההוצאות של הענף.         בתהליך זה נעזרנו רבות באנשי יחידת המחשב. בקרוב נכניס את הענף לתוכנה החדשה.

-  הכנסת התוכנה החדשה היא פרוייקט מורכב, שמטרתו הסופית להגיע לכך שכל הקיבוץ יעבוד על מאגר נתונים אחד, כשכל נתון שנמצא במאגר יוכל לשמש את כל צרכני המידע.

-  פתיחת מאגר מידע אחד להרבה משתמשים, מחייב פעולות רבות ויקרות של אבטחת מידע, כך שגורמים שאינם מוסמכים לא יוכלו להיכנס למערכת ולגרום לנו נזקים. אנחנו נמצאים באמצע התהליך של אבטחת המידע והקשחת מערכת המידע כנגד אפשרויות פריצתה.

-  בינתיים שולבו בתוכנה החדשה מפעל תיבולים, קופת בית, תקציבים, משאבי אנוש והביטוח הלאומי. הבאים בתור הן החנויות, הבניין, הרכש וענפים נוספים. יש לציין שתוך תהליך של הקמת התוכנה הקמנו את יחידת המחשב, שהמנהל שלה הוא חנן איל (שכיר), והאחראי לפרוייקט התוכנה החדשה הוא אורן טהר לב.

-  עבודות נוספות: שלושה ממ"דים לגיל הרך. זה חלק מלקחי המלחמה. כמו כן שופצה פינת-החי של גן שיבולת. ביוזמתה של קבוצת הורים, הקמנו מועדון קריאה וספר במקלט שליד חדר האוכל לילדים הבוגרים.

עקב יציאת מיכל רימון לחופשת לידה, התחלנו לעבוד עם משרד ארכיטקטים נוסף, שכבר התחיל בעבודתו מול מספר חברים. בכוונתנו לשנות את שיטת העבודה מול הארכיטקטים כך,

שהארכיטקט יתוגמל באחוז מעלות הבניין ולא לפי מספר השעות.

 

מרפאה משותפת -

-  במרפאה אנחנו בתהליך של בחינה משותפת עם הקיבוצים השכנים על הקמת מרפאה משותפת במרפאה שלנו. במהלך זה, אם לא נהיה נחושים בביצוע, נמצא את עצמנו מקבלים את שירותי המרפאה בקריית אתא, או, אפשרות אחרת, שאומרת שכל שירותי הבריאות במקום יהיו על חשבוננו.

ענף המזון -

יציאתה של יעל דינסטג מהאקונומיה, וכניסתה של אתי גפן במקומה, נעשתה בצורה חלקה. כולנו נהנינו לראות את אתי מארגנת את ימי החג הרבים בצורה נהדרת, ובמקביל גם הגישה לנו תרבות ברמה גבוהה.

דואר

בימים הקרובים ישונו תיבות הדואר. בצד הצפוני של המבנה יתווספו 49 תאים שיוקצו לענפים ולמוסדות. דלתות התאים והמנעולים יוחלפו, מיקום תאי החברים ישתנה, והם יסודרו לפי א', ב'.  בין כל אות יישמרו מספר תאים ריקים לשינויים.

יחד עם הענפי השירות הגדולים, פועלים עוד הרבה נותני שירות וענפים קטנים, שכל אחד בחלקו דואג להזיז את המערכת בכיוון הנכון.

מועדים לשמחה..

 

 

 

  

 

מה אברך...

 

אני מאחל לרמת יוחנן בשנת ה- 76 להיווסדה:

א.      להמשיך  ולהיות חברה ששיוויון ערך העבודה מהול  בה כערך מקודש, כפי שחיו הורינו, מייסדיה של רמת יוחנן. לראות בעבודה ערך ולא כורח. בניגוד למצב שבו הכסף הופך לערך והעבודה לכורח.

ב.       שנדע לחזור ולהעריך את האדמה כבסיס לקיומנו, האדמה כערך שאין לו שום תחליף. גם לא פלסטיק.

ג.       שנדע לשמור על השטחים הפתוחים שנושקים לרמת יוחנן מדרום ומצפון, כפי שהם. שטחים חקלאיים פתוחים, ולא שטחים שכבודם נרמס ע"י מבני תעשייה, כבישים, בתים להשכרה ומגרשי חנייה מצופי אספלט.

ד.      שנפסיק את הצטברותם של כלי הרכב הממונעים, ואת זיהום האוויר לו הם גורמים. בגדול, שנפסיק לפני שיהיה מאוחר, את הפיכתה של רמת יוחנן ליישוב עירוני. שיהיו לנו קצת ענווה וכבוד לטבע. חג שמח! עוזי זבולון..

 

ארנון אשד

מהנעשה בפלרם – סוכות תשס"ח

 

בחג אסיף זה בחרתי לעשות "ספירת מלאי", ולתאר לחברים את מיגוון הפעילויות של פלרם ברחבי העולם, לעדכן ולסקור את המתרחש בחברה.

האמת היא שזאת משימה לא קלה היום למנות את מספר החברות והפעילות של "פלרם תעשיות בע"מ" ללא היועצת המשפטית של החברה...  אך למדתי כבר שיש כ – 30 ישויות כאלה במבנה שלנו.

 

פלרם ישראל

הפעילות בישראל כוללת בעיקר את פלרם PVC, פלטוב ופלרם אפליקציות, ואחראית (בגדול) על כל איזורי העולם שאינם אמריקה ואירופה  ואנגליה.

היצור בישראל "משדרג את עצמו כל שנה מחדש" דרך פיתוח תהליכים, חומרים וציוד, בנוסף לפיתוח מוצרים חדשים, שברובו מתקיים עדיין רק בישראל. לשם הדגמה: לפני עשר שנים כושר הייצור המכסימלי (פלרם ופלטוב) היה כ – 17,000 טון בשנה, בשנה הבאה כושר היצור יעמוד על כ – 30,000 טון על אותה רצפת ייצור!

ישראל כוללת גם את משרדי ההנהלה הראשית של החברה, ומספקת שירותים ופיתוח תהליכי בקרה ולוגיסטיקה שונים לכל החברות בעולם (שירותי מחשב, רכש, פיתוח ועוד). משרדי השיווק המרכזיים עבור איזור ישראל הם:  השוק המקומי בישראל כמוביל, חבר העמים, פלרם אוסטרליה, פלרם בייג'ינג, פלרם הונג - קונג ופלרם אסיה (הממוקמת בסינגפור). פעילויות חדשות ומעניינות מתפתחות היום גם בדרום-אפריקה והודו.

הפעילות בפלרם אפליקציות מהווה היום את "החידוש המרענן" בישראל. החברה עוסקת בפיתוח ושיווק מוצרים ייחודיים ובעלי ערך מוסף לשוקי הגינון (חממות ביתיות) וסביבת הבית, המבוססים בעיקר על מוצרי פלרם.

בזמן הקצר שהחברה פועלת היא הגיע למעמד מוביל בתחומה ברשתות השיווק באירופה, ועושה צעדים ראשונים ובעלי הבטחה גדולה גם באמריקה.

 

פלרם אירופה\אנגליה -

פועלת מדונקסטר אנגליה ומהווה את זרוע השליטה של פלרם תעשיות באנגליה ואירופה. החברה מפעילה כיום שלושה אתרי ייצור: פלרם DPL (מפעל ה –PVC ), פלרם פוליקרב (מפעל הפוליקרבונט) ומפעל בקבלנות משנה בגרמניה.  גם פלרם אירופה\אנגליה תעמוד בשנה הבאה עם כושר יצור של כ- 30,000 טון בשנה, (יש להזכיר שפעילות הייצור של פלרם באנגליה החלה ב – 1992).

אירופה ואנגליה מהוות את השוק הוותיק והגדול ביותר לפלרם גם כיום. פעילות השיווק עוברת דרך שמונה איזורים ומשרדי שיווק ברחבי היבשת: פלרם UK, פלרם צרפת, פלרם בנלוקס (הולנד ובלגיה), פלרם גרמניה, פלרם איטליה, פלרם מזרח אירופה (פועלת מצ'כיה), סקנדינביה, וספרד\ פורטוגל.

מעמדה של פלרם בשוק האנגלי והאירופאי יציב מאי פעם. פעולות תשתית שונות שנעשו משך השנים, הסכמי שיווק, מיגוון מוצרים ייחודי וצוות מקומי (בהובלה ישראלית) שנבנה בהתמדה מביאים אותנו למעמד הזה.

פלרם אמריקה

פועלת ממרכז אחד באלנטאון פנסילבניה וכוללת כיום שני מפעלי יצור: פלרם 2000 (מפעל הפוליקרבונט) ו – PPI (מפעל ה – PVC שנחנך לא מזמן). התפוקה הכוללת של המפעלים באמריקה כיום עומדת על כ – 15,000 טון לשנה עם פוטנציאל להגדלה על התשתית הקיימת עד לכ – 40,000 טון בשנה.

אופי השווקים בהם פלרם פועלת בארה"ב ומדיניות השיווק, מכתיבים שליטה בעיקר ממשרדי החברה באלנטאון (שיווק לגופים ומפיצים גדולים) ע"י צוות שיווק ומכירות בכיר ומקצועי, ובעזרת מחסנים לוגיסטיים ברחבי היבשת, (חלקם בבעלות פלרם, וחלקם שירותים בקבלנות משנה).  בנוסף, מפעילה החברה משרד בחוף המערבי - משרד לאיזור מרכז אמריקה (בקוסטה-ריקה), ואת פלרם מקסיקו שהוקמה לפני כשנתיים בכדי לקדם את פעילותינו המתפתחת במדינה.

בפלרם אמריקה מקדישים זמן רב כרגע למציאת שותף שיווקי מתאים למוצרי PPI ובעיקר למוצר ה – "Trimboard " (לוח תחליף עץ). המוצר והשותפות השיווקית, אמורים להוביל את פלרם לתוך שוק הבנייה בצפון אמריקה, ולפתוח הזדמנויות חדשות ומעניינות על בסיס הידע והניסיון הקיים  בפלרם.

בספירת המלאי עוד  – הייצור בסין והתפתחויות מעניינות שם,

חברות הנדל"ן (PRE UK , DRE ,PRE USA ) והתפתחויות בתחום,

פיתוח מתוכנן באתר בישראל ויציאת פלרם אפליקציות לאיזור פיתוח ועוד נושאים רבים שנדבר בהם בעתיד.  במרכז כל הנ"ל עומדים אנשים, אנשים רבים שעושים הכל בהתמדה ובמסירות אין קץ...שישאר משהו לכתבות הבאות.

 

חג – שמח,

 

                         

כוח היחד

 

הילדים של היום משחקים במחשב, צופים (בוהים) בטלוויזיה, רוכבים על אופניים, ועוד עיסוקים הקשורים בהתפתחות הטכנולוגיה. לפני כמה עשרות שנים, שיחקו הילדים בלגו (מי עוד זוכר?), החליקו על סקטים וכו' וכמה עשרות שנים לפני כן, כשאנחנו היינו ילדים שיחקנו בהקפות, מחניים, דודס, גולות (בלורות, בנדורות), בעיקר משחקים שלא דרשו ציוד מיוחד. מספיק היה בקבוצת ילדים שרצו לשחק ביחד. נדמה לי שמה שייחד אז את המשחקים היה ה"יחד", ולא רק אצל הילדים, גם חברי הקיבוץ, למרות שגם הם היו בני אדם ככל בני האדם, הכפיפו את רצונותיהם הפרטיים ל"רעיון" (שלא לומר אידיאולוגיה), היו מוכנים לוותר על נוחיות ורווחה למען טובת הכלל. הודות לכך, התקדמה כל הקבוצה אט אט, מצבה השתפר והגענו למצבנו היום.

נראה לי, שגם היום ה"יחד" עדיין חשוב, ותמיד יהיה חשוב, אם אנחנו רוצים באמת לשמור על הקיבוץ ככזה.

זה מזכיר לי את הסיפור, שנהגו פעם לספר בחג הסוכות על אותו אב זקן שקרא לבניו, נתן לכל אחד מהם קנה-סוּף יבש, ואמר לו לכופף ולשבור את הקנה. כל אחד מהבנים עשה כן בקלות. לאחר מכן נתן האב ביד בניו אגודה של קנים ושוב אמר להם לכופף ולשבור את האגודה שבידיהם. הפעם לא הצליחו הבנים לעשות כמצוותו. אמר להם האב: "הנה, אתם רואים, כל אחד לחוד ניתן בקלות לכיפוף ושבירה, מה שלא כן כשכולם יחד".

רובנו זוכרים את הסיפור, אבל האם הוא מלווה אותנו בזיכרון גם בחיי היום יום?

תמהתני.חג שמח! זהר לקח. .

 

 פרוטוקול ההנהלה הכלכלית

      והנהלת הקהילה

                 מיום 20/9/2007

 

נוכחים: עידו רודוי, ארנון אשד, רותה יריב, יהודית אפרת, יונת מולכו, דניאל פרי, אודי פלד, אוֹרי בר-אב, דוד דוידוביץ, אמיר סלייפר, שחר צור, יגאל פינגרמן, עוז אלניר, אבנר אחיטוב.

נעדרים: נתי אבן דר, אילת מאירוביץ, רפאל דינסטג, אליעזר גוטמן, שי מיכאל, לינט חורש, ישי קציר, עדנה לקח.

 

1.      סל דירה

נערך דיון מקיף על המשמעויות הכלכליות והחברתיות הנובעות ממימוש הדף שהוגש ע"י אודי ודניאל. בדיון נשמעו פרשנויות שונות להחלטה, מעבר לכוונות המקוריות.                                                                                               הוחלט: להחזיר את הנושא למחשבה ועיבוד על ידי הצוות המקצועי.

 

 

 

 

2.      קישרי קיבוץ-פלרם -

כחלק מהמטרה של  ההנהלה לדון בנושאים אסטרטגיים ארוכי טווח, קיימנו דיון זה בנקודת הזמן של החלפת המנכ"לים. עלו נושאים לטיפול מיידי, ולעומתם נושאים שיבשילו לטיפול רק בטווח הארוך.

עיקרי הרעיונות והנושאים שעלו:

·        התנהלות כבעלי עניין – גיבוי לצוות העובדים, מנגנון למניעת סיכסוכים, מטרות משותפות.

·        מימושים עתידיים – מטרות, משמעות, כלים, ריווחיות, צמיחה.

·        הקמת מינהלת לפיתוח פעילויות חדשות.

·        פיתוחים והרחבות – פלרם אפליקציות, פעילות בישראל.

·        תעסוקה – כל הדוברים ציינו שזה הנושא החשוב ביותר. יש לעשות מאמץ מתמשך לשמור, ואף להגדיל, את כמות החברים העובדים בפלרם. הועלו רעיונות לתימרוץ חברים העובדים בפלרם, ופיתוח אופקים לעובדים חברים, כך שיישארו במפעל לטווח הארוך.

רשם: אבנר.

 

 

פרוטוקול אסיפה כללית

  מס.  07/07

 

תאריך:  20.09.07

יו"ר    :  דלית ביטי.

מזכיר :  אהוד פלד.

נוכחים: 24 חברים.

 

סדר  היום:

1. קבלה לחברות – כרמל דרור.

2. קבלה לחברות – כפיר אמיר.

3. קבלה לחברות – ליאור גולן.

4. בחירה לועדת קלפי – אסתי פוקסמן.

5. בחירת מנהלת מש"א – לינט חורש.

6. התאמות בתקנון האנרגיה.

7. התאמות בתקנון הוותק.

 

הוחלט:

1. אושרה המלצת המזכירות לקבל את כרמל דרור כחבר בקיבוץ. הועבר לאישור בקלפי.

2.   אושרה המלצת המזכירות לקבל את כפיר אמיר כחבר בקיבוץ. הועבר לאישור בקלפי.

3.    אושרה המלצת המזכירות לקבל את ליאור גולן כחבר בקיבוץ. הועבר לאישור בקלפי.

4. הוחלט לבחור באסתי פוקסמן כחברת ועדת הקלפי. הועבר לאישור בקלפי.

5. הוחלט לבחור את לינט חורש כמנהלת מש"א. הועבר לאישור בקלפי.

6. הוחלט על התאמות בתקנון תיקצוב האנרגיה כדלקמן:

    א. נקבעה תקרה שנתית של 1,250 ₪ לצריכת נפט לחימום ללא תשלום, על ידי מבוגרים
        שאינם כלולים בתיקצוב.

    ב. נקבעה תקרה של 150% מתיקצוב האנרגיה, לצריכת חשמל ללא חיוב על ידי מבוגרים
        שאינם כלולים בתיקצוב. מעל לתקרה זו יבוצע חיוב.

    ג. נקבעה תקרה של 120% מתיקצוב האנרגיה, לצריכת חשמל ללא חיוב על ידי צעירים שאינם
       כלולים בתיקצוב. מעל לתקרה זו יבוצע חיוב.

7. הוחלט על השינויים הבאים בתקנון הוותק:

    א. תקופות מועמדות רצופות של בן במסלול צעירים העולות על שנה אחת ייחשבו לו במסגרת
        הוותק, אך זאת רק עד לתקרה מצטברת שאינה עולה על שנתיים.

ב. לא תיחשב במניין הוותק התקופה מסיום הלימודים בכיתה י"ב ועד לגיוס לצבא או לשנת

שירות,  אלא אם עלתה תקופה זו על חצי שנה, בה עבד הצעיר בקיבוץ באופן רצוף, וניתנה המלצה,  בהחלטה של הנהלת מש"א, לכלול את התקופה במניין הוותק שלו.

רשם אודי.

 

 

 

משה גרטל, ירושלים

יהללך זר...

תשמעו סיפור:

לפני שבועיים חזרתי כשחזי עטור מדליות (זהב, כסף וארד) מתחרויות אליפות אירופה בשחייה למסטרס (מילה מכובסת לקשישים הנמצאים בכושר).

האליפות התקיימה בסלובניה. תחרויות הבריכה היו בעיר קרנז', קרוב ללובליאנה, 5 ק"מ באגם.  שחינו באגם בלד BLED, בעיר בלד. יפה ומדהים כאחד.

בין לבין נפגשתי עם שחיינים אחרים מכל עולם השחייה האירופי של אז, וכאלה ששחו עוד קודם לכן. בקיצור, עולם קסום של צפרדעים גרומות וצפודות.

תחרויות מסטרס מתחילות מ- 29-25 מטר, 34-30 במטר, ועד בכלל. הזקנים ביותר היו כמה שבדים, נורבגים וגרמנים בני 94-90 שהתחרו בכל המרחקים בספר השחייה. אגב בגילאים אלה מנצח מי שנוגע בקיר. הוא כנראה היחיד שנשאר בחיים אחרי המשחה.

בין המשחים, בהמתנה מורטת עצבים (כמו אז בנעורי) למאבקים קשים בכל המרחקים, 50, 100, 200, 400 ו- 800 מטר חתירה, קשרתי קשרים חדשים, חידשתי הכרויות, ונוצרו חברויות חדשות, הפנינג מדהים.

במהלך שיטוטי, נתקלתי בנציג אוסטרליה, שביקש לעניין את האירופאים באליפות העולם שתתקיים באפריל 2008 בפרת'. מפה לשם הסביר לי האוסטרלי החביב שהקשר שלו עם ישראל התחיל שנים קודם לכן. או אז עמדו איתו בקשר קיבוצניקים מאיזה קיבוץ, שביקשו לשלוח את קבוצת הכדורמים שלהם לתחרויות בפרת'.

הוא הסביר לי, שכיו"ר איגוד השחייה באותו חלק של אוסטרליה, הוא כבר קישר את השחקנים הצעירים עם יהודי פרת', שמצידם שמחו לארח את הצעירים.

כשהתעניינתי על איזה קיבוץ הוא מדבר איתי, הפך האוסטרלי והפך בה ולא הצליח להיזכר. לפני שנפרדנו כידידים עשה האוסטרלי מאמץ מחשבתי אחרון, וזרק לעברי באוסטרלית כבדה: יש בקיבוץ מפעל המייצר לוחות PVC, או פלסטיק, או משהו דומה.

אני חושב, הוסיף, שקוראים לו שם פלרם. אולי עכשיו אתה מכיר.

לתדהמתי המשיך האוסטרלי והוסיף שמות ומקומות. כשחקרתי אם ביקר פעם בישראל או ברמת יוחנן נעניתי בשלילה מוחלטת. יתרה מזאת, משנודע לו שאני מרמת יוחנן, הוא התחיל מסביר לכל המתקהלים סביב, עד כמה איכותית התוצרת של פלרם, ואיך המוצרים מצליחים באוסטרליה.

שאלתי אולי הוא במקרה סוכן סמוי של המפעל, לא ולא השיב, פשוט למפעל  הזה ולמוצרים שלו יש שם פנטסטי באוסטרליה. יפה. האם אתה מכיר את אנשי הקשר של פלרם בסידני. לא, הוא המשיך, הכל למדתי כשניסיתי להביא את קבוצת הכדורמים לטורניר נוער בפרת'.

אודה ולא אבוש, היה מרנין לעמוד באמצע סלובניה, במסגרת אליפות אירופה לקשישים בשחייה, ולשמוע אוסטרלי מפאר ומקלס את רמת יוחנן ואת פועלו למען האנושות...

שבת שלום, שנה טובה, גמר חתימה טובה, ושבו בסוכה..

 

 

                                            

 

אפשר לסגור..

או איזה כייף לעבוד במקום עבודה לא חשוב

בשבוע שעבר גיליתי להפתעתי על דלת מחסן הבגדים, ובחדר האוכל, מודעה אדומה מאירת עיניים:

בגלל סיבות כאלה ואחרות מחסן הבגדים סגור בשני ימי שישי הבאים עלינו לטובה.

ברוב תמימותי רצתי לברר מה החגיגה...

והנה התשובה: ביום שישי יש גשר מערכת החינוך סגורה וצריך לקחת את הילדים הביתה.

יופי! אמרתי לעצמי: מתוך שבע בחורות ויותר, אחת צריכה לקחת את הילדים. אז מה לשמחה זו עושה?

אמרו לי: צריך לחסוך!!!! בחשמל, במים, בקיטור, בעבודה, נסגור את המחסן ובא לציון גואל.

אמרתי: את אותם מרכיבי ההוצאה בין כך וכך נוציא ביום ראשון.

אמרו לי: לא צריך ללחוץ על הבנות, הן עייפות.

מרוב רחמים כמעט פרצתי בבכי, שהרי ביום ראשון לא עבדו כי לא היה חשמל, באמצע השבוע סביר שכל אחת תיקח יום לנוּח כי יום שישי אמור להיות גשר. אי אפשר לקחת חופש ביום גשר. ביום חמישי חג, ביום שישי גשר ויום שבת הוא יום שבת קודש ואסורה עלינו העבודה מד'אורייתא.

יעשה כל אחד לעצמו את החשבון מה זה אומר לגבי שעות העבודה והפתיחה של המחסן...

 

יאמר מראש אף אחד לא ילך ערום גם אם המחסן ייסגר בכלל. אבל בואו נעשה את זה בצורה נאותה, על פי החלטות ברורות שמקובלות על הציבור בעצה עם מש"א. אי אפשר לסגור את המחסן לשלושה ימים על פי קפריזות של נוחיות או בטלנות.

 

זימנתי את עצמי למרכז השירותים על מנת לשטוח לפניו את חוסר הנחת שלי מהחלטה הזו.

דלתו של דניאל תמיד פתוחה בפני, והתקבלתי בחיוך של טוב  לב, הבנה, והשתתפות בצער ובחוסר הנחת. אבל...

הוא אומר לי בזו הלשון: מה זה חשוב, אני בעד שייסגרו כמה שיותר!

שאלתי אותו: האם ידוע לך שיום שישי הוא היום הכי עמוס בשבוע, גם מבחינת זריקת הכביסה המלוכלכת וגם מבחינת לקיחת חבילות הבגדים הנקיים. מאחר ורוב החברים באמת לא עובדים ביום זה, הוא מנוצל לצרכים האלה, ובנוסף יש חברים שלא נמצאים בבית כל השבוע.

התשובה על כך הייתה: שיסתדרו בימים אחרים.         

אמרתי: אז למה שלא נסגור גם הכלבו והמרכולית? ואת חדר האוכל? ועוד אי אלה ענפים לא חשובים? גם שם עובדים נורא קשה וצריך לנוח.

אמר לי: גם זמנם יגיע...

 

אין צריך לומר שיצאתי בפחי נפש מהפגישה הזו.

אין לי שום טענות לחברים חסרי אחריות שמוכנים לעבוד כמה שפחות, ולתת כמה שפחות שירות לחבר. זה מה שיש לנו...

יש לי בהחלט טענה ואפילו קשה למימסד אימפוטנט שמוכן לעשות הכל על מנת שהתנהלותנו תיעשה בצורה עקומה עד שיווכחו כולם שהם צדקו! שאין יותר מוצא אלא בשכר הדיפרנציאלי.

חג שמח! ירמיהו..

 

 

 

 

 

יותם פלד

יום כיפור שלי

יום כיפור שלי קרב ובא. יום כיפור תשס"ח וכולם כמרקחה. ההכנות בעיצומן. מי באגירת מזון, מי באגירת סרטים ומי שמכין עצמו לצום.

והנה מגיע  S.M.S: מי שנוסע ביום כיפור דמו בראשו. במידה וייגרם נזק לרכב, הוא ישלם בהתאם להחלטה. כאילו לא נכתב כלום לפני זמן קצר בעלון בנושא הכפייה הדתית וכו' עד כדי פגיעה אישית בחברים.

ובעודי הופך בעניין, מתברר שגם הערוץ המקומי מושבת עקב קדושת החג.

ואני שואל, מניין הצביעות הזאת?

 

מאז מותו של זבולון המר והיעלמותו המבורכת של חנן פורת, לא נשמע צקצוק שפתיים ולא נראה גלגול עיניים שכזה. עד יום שישי מותר היה להרוס רכבים, וביום כיפור חל איסור.

האם עלינו לחזור לסורינו ביום א' ולהמשיך לחבוט במכוניותינו כמעשה בתרנגול הכפרות?

האם הביטוח לא תקף ביום כיפור?

רק לפני זמן לא רב חולק בתאי החברים תקנון הרכב. נאמרו בו הרבה דברים, במיוחד לגבי חריגים. האם משהו השתנה? האם כפו על אותם חריגים לקיים את התקנון? נאדה. גורנישט. אבל יום כיפור?!

 

והווידיאו המרכזי? לוח הקיבוץ ממשיך להיות מוקרן, אבל סרט לא?!

האם במסגרת הרחבת האופקים שלנו היה עלינו לראות סרטים בלועזית?

האם הבעייה היא בתירגום שהוא חילול הקודש?

ערוץ האופנה כשר וקלינט איסטווד לא?

מי שאינו רוצה לראות טלוויזיה לא חייב להדליק אותה.

אמר יעקב חזן: רצינו לגדל אפיקורסים וגידלנו בורים.

 

 ויסלח לי הקורא על השימוש בסיפור הבא: בתחנת המשטרה בק"ק בני ברק, הופיע יום אחד אברך חסר נשימה, וביקש להגיש תלונה נגד פלונית הגרה בבניין ממול, שעשתה לה מנהג לרחוץ באמבט עירומה (?)

כשחלון חדר האמבטיה פתוח. אצו רצו שוטרי התחנה לביתו. הסתכלו הנה והנה ולא ראו כלום. שאלו את האברך, הכיצד? גרר הבחור שולחן גדול אל הקיר, הציב עליו שולחן קטן עליו שם כסא, על הכסא שרפרף, ואז אמר לשוטר: תעלה למעלה, תסתכל מהאשנב לכיוון הבית ממול ותראה את השכנה. (מעשייה עתיקה וחבוטה).

 

ולקראת יום כיפור הבא מוטב לכולנו לנהוג ביושר ויושרה, קצת הגינות לא תזיק. קצת צניעות. אם אפשר להימנע מעשיית דברים שלא כדרך הטבע-מוטב, ובעיקר נפסיק לחנך אחד את השני.

ואם בכל זאת לא נימלט מפסיקות אלו ואחרות של רבנים, מקומיים ואחרים, אני מעדיף את פסיקותיו של הרב גראס שהתפרסם בעבר, ופסיקותיו הן אורים ותומים.

 

שבת שלום. .

 

תופעה מדאיגה

תופעה חדשה ומדאיגה התגלתה לאחרונה, כתובות גרפיטי שנמצאו על המדרכות ועל מבנים במקומות שונים בחצר הקיבוץ. תופעה זו פוגעת באיכות חיינו כקהילה שלווה ובטוחה.

על מנת למגר את התופעות השליליות, עלינו להתאחד לפעילות מערכתית מקיפה ואחידה במסריה. הורים, אנשי חינוך, חברים איכפתיים ומוסדות הקיבוץ.

יחד עם זאת, אסור להורים או למבוגרים לפעול באלימות כדי למגר תופעות של אלימות. חבר הנתקל בהתנהגות בלתי הולמת של בני נוער, מתבקש לפנות בראש ובראשונה להורי אותם נערים, לרכזת החינוך ולמזכיר הקהילה, ולא ליטול את החוק לידיו. מערכת החינוך עומדת לרשות ההורים בכל בעיה ותשמח לעזור בכל עת.  שנה –טובה!.

 

 

לתשומת לב

מי שזקוק ללוכד נחשים, נא לפנות לדניאל פרי.

בנוגע לקן צרעות, המדביר לא מטפל בקריאה כזו, אפשר להיעזר בשירותיו של עמית (מהכוורות) בנייד:0522662768.

 

פשטו מדים

רותם פוקסמן ונוף יובל השתחררו מצה"ל.

שובכם לשלום!.

 

 

 

 

ירמיהו

מֵחָדָשׁ

 

עוֹד נָקוּם עִם זְרִיחָה, חַסְרֵי

דְאָגָה, אֶל בּוֹקֶר שֶׁל  תִּשְׁרֵי

והוא זִיוָונִי וְצָלוּל. הַבּוֹקֶר שֶׁאַחֲרֵי...

אָשֶׁר מֵעִיר אֶת כֹּל מְשׁוֹרְרֵי

הַדָלוּת אֶל הַיוֹם הַמְחוּדָשׁ.

 

עוֹד יְקַדְמוּ פָּנֵינוּ שַׁחְרוּרֵי

הַרוֹן, וְעוֹרְבִים שְׁחוֹרִים, חָמוּרֵי

סֶבֶר, מְאַחֲרֵי בַּנֶשֶׁף, עוֹכְרֵי

שָׁלְוָה, קוֹרְעִים  מֵעַל אֲמִירֵי

הַעֵצִים, אֶת הַשֵׁם הַמְפוֹרַש.

 

וְנָעִיף מָבָּט עַצְלָנִי עַל הַרְרֵי

אֶמֶשִׁים, שֶׁנוֹתְרוּ עִם שְׁיָירֵי

הַחָלוֹמוֹת. עוֹד וְעוֹד  פֵּרוּרֵי

זִכְרוֹנוֹת  יַרְעִידוּ  מִֵיתָרֵי

לֶב, שֶׁעָלָה עַל גְּדוֹתַיו וְגָלָשׁ.

 

וּכְבָר הַסְתַו, וְשָׁמָיִם אָפוֹרֵי

עָנָנִים נִקְשָרִים, וּמִמְטָרֵי

חֶשְׁוָן עוֹד מְעַט יִשְׁטְפוּ אֶת כָּרֵי

הַמִרְעֶה וְהַאֲחוּ, וְשָׂדוֹת עָקוּרֵי

הַקוֹצִים בְּשִׁלְהֵי הַקָיִץ שֶׁיָבָשׁ.

 

שׁוּב יֵעוֹרוּ נִימִים אֶל מַרְאוֹת

יַלְדוּתֵנוּ הַנִשְׁכָּחָת. אַשְׁרֵי

מְקָבֵּץ בָּנִים אֶל קֵן, פְּזוּרֵי

אֶרֶץ אָהוּבָה,  כְּמוֹ צִפּוֹרֵי

הַנוֹד, שֶׁנַטְשוּ, וְחַזְרוּ לְמִפְגָשׁ.

 

וְאָתָּה בָּמָרוֹם, מְכוֹנֵן אֲפָרֵי

תַּבְנִית נוֹף מוֹלֶדֶת, נִעוּרֵי

אֶתְמוֹלִים, פְּתַח לָנוּ שַׁעֲרֵי

הַחֶמְלָה, הַבִּינָה, וְהַדָעַת, שֶׁהָרֵי

מָחָר, שׁוּב נַתְחִיל הַכֹּל מֵחָדָשׁ.


 

 

 

 

 

סוף סוף טלפון!

מכשיר טלפון ציבורי יותקן בימים הקרובים בתוך תא הטלפון.

נוהלי השימוש במכשיר החדש יפורסמו בקרוב.

"ברמה" מס' 396 – 1965

 

רכב לכל

המזכירות סיכמה הצעת הסדר לשימוש ברכב הקבוצה על ידי החברים לצרכים פרטיים תמורת תשלום לכל קילומטר נסיעה.

העניין טעון אישור האסיפה. ההצעה תיכלול את כל רכבי הקבוצה, ותחול גם על חברים האחראים לרכב לצרכי עבודתם.

"ברמה" מס' 405, 1966

 

 

 

 

 

תקציב אישי?

כדי להשיג יתר שמירה על הרכוש, ועל ידי כך יתר חיסכון בהוצאות של האספקה לחברים, יש להנהיג תקציב אישי בהלבשה, הנעלה, ןאספקה קטנה. לשם כך צריך להקים ועדה, אשר תכין את החומר הדרוש ותציע הצעות לדרכי הביצוע.

"השבוע ברמה" מס' 228  - 1955

 

תא משפחתי!

שיפור הוכנס בחיי היום יום שלנו – הוצב בכניסה לחדר האוכל ארון תאים לדואר, ובו תא לכל משפחה ולכל בודד. בכניסה השנייה הוצב ארון תאים לדואר בשביל הילדים, חבורות הנוער, גרעיני ההכשרה וכו'. העיתון היומי מחולק בתאי הדואר, על כל עיתון נרשם שמו של החבר המקבל את העיתון בשביל עצמו ובשביל שכניו.

"ברמה" מס' 249 – 1957

 

 חזרה לארכיון