קיבוץ רמת יוחנן עלון שבועי מס 1563
כ"ט בסיוון תשס"ז 15.6.07
ארץ
הבחירה
תוצאות
הבחירות לראשות מפלגת העבודה
בקלפי שהוצבה ברמת יוחנן -
אהוד ברק -
160 קולות
עמי אילון – 154
קולות
נמנעים 6
סה"כ 320
מצביעים
אַל תָּנִיחוּ לָאֶגוֹ
בָּרָק
אוֹ אֵיְּלוֹן אֵיְלוֹן אוֹ בָּרָק
בְּסוֹפוֹ
שֶׁל יוֹם, מִשְּׁנֵיהֶם מִי יִצְחַק.
צְחוֹק
צוֹהֵל, אוֹ חִיּוּךְ מְאֻלָּץ
אֶחָד
מִשְּׁנֵיהֶם חֲלוֹמוֹ יְקֻצַּץ.
לְנַצֵּחַ
תָּמִיד יָכוֹל רַק אֶחָד
הָיַשְׂכִּיל
לִירִיבוֹ לְהוֹשִׁיט אָז יָד,
בַּזֶּה
תִּמָּדֵד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל מַנְהִיג
אֶת
יָרִיב הָאֶתְמוֹל לַהֲפוֹךְ לַיָּדִיד.
וְאִם
לא יָדִיד לְפָחוֹת בֶּן בְּרִית
לִשְׁנֵיהֶם
יֵשׁ יָרִיב מְשֻׁתָּף לְהַכְרִית.
אָז
בְּטֶרֶם רַבּוֹתַי יִהְיֶה מְאֻחָר
עִזְבוּ
אֶת אֶתְמוֹל, שִׂימוּ פְּנֵיכֶם לַמָּחָר.
צָרִיךְ
מָחָר לְהַפְשִׁיל שַׁרְווּלִים וְלָצֵאת לַעֲבוֹד
וְתוּכְלוּ
עַל הַפּוֹדְיוּם יַחְדָּו לַעֲמוֹד,
אַל
תָּנִיחוּ לָאֶגוֹ לְהַטּוֹת אֶת הַכַּף
כִּי
בִּיבִּי מַמְתִּין מֵעֵבֶר לַסַּף.
12/6/07
ראובן עזריאלי
פרוטוקול ועד הנהלה מספר 11/2007
שם האגודה : קיבוץ רמת-יוחנן.
תאריך הישיבה : 07.06.2007
מספר חברי ועד ההנהלה :
13
שמות המשתתפים בישיבה: אודי פלד, אבנר אחיטוב, דניאל פרי, נתי אבן
דר, לינט חורש, איילת מאירוביץ, עדנה לקח, דוד דוידוביץ, אליעזר
גוטמן, רפאל דינסטג, יונת מולכו, יהודית אפרת.
נעדרים : ישי קציר.
סדר היום:
1. ייעוד הדירה השש-עשרה במחזור
הבנייה הבא. (מוזמנים: שלמה שטפנסקי, משפחת
מרציאנו, יוסי זמיר).
2. בונוס/קרן השתלמות.
3. הקמת צוות לדיון וגיבוש המלצות
בתחום תקנון השיכון.
הוחלט.
1. להקצות הדירה השש-עשרה למשפחה בתור
"הצעירים". יובא לאישור האסיפה.
2. להביא לאסיפה הצעה בנושא בונוס +
קרן השתלמות בנוסח המצ"ב.
3. להקים צוות לדיון בשינויים אפשריים
בתקנון השיכון בשני נושאים:
א. זכאות "יחידים" (צעירים ומבוגרים) ביחס לזכאות משפחות.
ב. זכאות בני זוג שנפרדו.
ג. כל נושא אחר שהצוות ימצא לנכון לדון, בו וקיבל אישור לכך מהמזכירות,
ולפי
העניין, גם מהאסיפה.
רשם – אודי.
קרן
השתלמות / בונוס
1. האסיפה אישרה הצעת ההנהלה הכלכלית
להקצות במסגרת "מקורות ושימושים" סך 5.6 מיליון ₪ ל"בונוס"
ולקרן השתלמות.
2. אושר סכום נוסף של מיליון ₪
לפרוייקט "צימצום הפערים בשיכון" (3.1 מיליון במקום 2.1. מיליון).
3. קרן השתלמות. במסגרת
הגדלת התיקצוב לקרנות השתלמות, מוצע להגדיל את ההפרשה החודשית של הקיבוץ
לקרן השתלמות ל - 600 ₪ לחבר (במקום 400 ₪ היום), דהיינו: הפרשה שנתית של
7,200 ₪ לחבר ו-14,400 למשפחה. (תוספת שנתית על הקיים של 2,400 ₪ לחבר ו-
4,800 למשפחה).
* מבוגרים שאין אפשרות להפריש עבורם
לקרן יקבלו ההפרשה ישירות לתקציב האישי.
* עובדי חוץ שהמעביד מפריש עבורם לקרן
השתלמות אינם זכאים. (אלא אם יתקיימו
התנאים הקבועים בתקנון קרן ההשתלמות).
* הטבות המס לגבי ההפרשות, עד כמה שהן
קיימות, נשארות בידי הקיבוץ.
* אין בהחלטה זו בכדי לחייב את מוסדות
הקיבוץ לגבי גובה ההפרשה בשנים הבאות.
4. בונוס. מוצע לחלק את הבונוס על בסיס כפול. חלק לפי ותק
(עד תקרה של 45 שנה) וחלק באופן שווה כדלקמן:
2,500 ₪ לחבר + 285 ₪ לשנת ותק. (מקסימום
ב-45 שנות ותק 12,825 ₪ בגין ותק + 2,500
₪ - 15,325 ₪ לחבר).
זכאי לקבל את הבונוס כל מי שהיה חבר בקיבוץ
ולא נמצא בחופשה מיוחדת או עצמאות כלכלית ביום בו התקבלה ההחלטה הסופית,
ושהה בקיבוץ כחבר, מועמד או זמני בתנאי מועמד, לפחות 10 חודשים מתוך 12 החודשים
שקדמו לאותו יום.
* הבונוס לפי ותק מהווה חלק מהסדר
"קרן הרווחה לחבר" (דהיינו מתקזז כנגד דמי עזיבה וכו', על פי תקנון קרן
הרווחה לחבר).
5. הערות כלליות.
ההסדר המוצע, יחד עם הסדרים אחרים
עליהם החלטנו, אמור לתת "יתרון לוותק" אבל גם לשמור על איזון בין
"הסקטורים" – ותיקים וצעירים. החלק השיוויוני: תוספת קרן
ההשתלמות והבונוס האחיד מהווים כ-35% מסך הבונוס
הכולל.
יש לזכור שהוותק בהסדר זה מוגבל ל-45
שנה (מתוך ותק מירבי של 52 שנה) וכן, שבוטלה תוספת הוותק החודשית שנהגה עד שנת
2005.
צד הוותיקים:
א. קרן ההשתלמות נכנסת מדי חודש
ישירות לתקציב.
ב. הבונוס לפי ותק מהווה כ-75% מכלל
תקציב הבונוס.
צד הצעירים:
א. ההפרשה לקרן ההשתלמות (7,200 ₪ לשנה) היא
שיוויונית ללא שום אלמנט של ותק. (הסכום השנתי מהווה מעל-50% מן הבונוס המירבי לפי
ותק).
ב. כ-25% מתקציב הבונוס מתחלק בצורה שווה
ללא התייחסות לוותק.
ג. הוסף סכום של מיליון ₪ להאצת
פרוייקט צימצום הפערים בשיכון דבר הגורם ל"הצערת" גיל המשתפצים.
ד. על פי ההחלטה מ- 2005 ממשיך הקיבוץ
להפריש מדי שנה ל"קרן לימודי בנים" סכום של 4,800 ₪ עבור כל ילד מתחת
גיל עשרים..
נתי אבן
דר
קרנות השתלמות – חברי רמת יוחנן
לצערנו עדיין לא הושלמו ההליכים
הביורוקרטיים להעברה לקרנות החדשות. אי לכך לא יופקדו כספים חדשים גם החודש. אני
מאמין שהטיפול ייסתיים במהלך חודש יוני 2007 והפקדות על החודשים אפריל-יוני 2007
יתבצעו בסוף החודש הקרוב.
לכן בסכום המופיע בדף התקציב של חודש
מאי לא יחול שינוי.
בהקשר זה אציין לכל השואלים/ות ולאלה
שאינם יודעים: הסכום שמופיע בתלוש התקציב שלכם/ן בסעיף קרן השתלמות (בחלק הסופי)
מבטא רק את סכום ההפקדות שבוצעו על ידי רמת יוחנן, ואינו מצביע על הסכום שיש בקרן
בזמן הנוכחי (רווחים שנצברו, פדיונות ומשיכות שנעשו וכדומה). תודה..
ברכות חמות לארנון אשד
עם בחירתך למנכ"ל
החדש של פלרם.
הצלחתך בתפקיד היא
הצלחת כולנו.
תודה לעמוס נצר עם סיום התפקיד.
בית רמת יוחנן.
דניאל פרי
התארגנות בענף הבניין
לאחר 7 שנים של ריכוז ענף הבניין החליט
העבודה בענף הבניין היא מאוד שוחקת, ויש עימה התמודדות
בלתי פוסקת מול החברים ומול הענפים, מקצועית, כספית, ועמידה בלוח זמנים.
רם עמד במשימה בהצלחה רבה.
מקומו של רם יתמלא בדרך הבאה:
-
אופיר מרציאנו ימשיך לטפל בנושא התחזוקה בכל הדירות,
הכנת דירות המעבר, והתחזוקה בענפים ובחצר.
-
אופיר יהיה אחראי על עבודת החברים והשכירים בענף.
-
לצורך ביצוע השיפוצים בדירות הקבע והבנייה החדשה ייכנס
עובד חדש שעונה לשם גלי טבנקין, פלאפון: 052-2693072.
גלי יהיה כפוף ישירות למרכז המשק הצרכני.
המתכננים והקבלנים יעבדו בבנייה חדשה ושיפוצים בדירות
הקבע מול גלי.
נאחל לאופיר וגלי השתלטות מהירה על הנושאים המורכבים,
ומתן שירות טוב, מהיר, וחסכוני לכולם..
יוסי זמיר
ועדת שיכון ברמה
חלפו 4 שנים לשירותי בוועדה. אני מניח שהיו כאלה שהזמן עבר להם מהר!
בא הזמן "להעביר את המקל". דורון
קפולניק ניאות לקבל על עצמו את ריכוז הוועדה.
בשבילי זו הייתה תקופה מעניינת, בה
מצאתי עצמי, כמרכז ו.שיכון, במרכז ההתרחשות האישית בקיבוץ. נושא השיכון, בעיני
החברים לפחות, הוא בסדר חשיבות שאין למעלה ממנו. עם ראייה סובייקטיבית זו, אין
אפשרות ואין טעם להתווכח.
אני מודה לאודי ולדניאל על העזרה,
הסיוע, והגיבוי שהעניקו לי.
בעיקר תודה לחברי ועדת השיכון שהיו
שותפים לי בעצה ואחריות, בדרך חברית, ותמיד ברוח טובה.
אם, בתקופה הארוכה הזו, פגעתי במי
מהחברים, אני מתנצל על כך. כל שעשיתי היה בכוונה טובה (הדרך לגיהינום ....... )
ולפי מיטב שיפוטי ללא משוא פנים.
אני מאחל לדורון שיזכה לסיפוק בתפקידו
החדש. אני מצדי אעשה הכל שהחילופין ייעשו בצורה החלקה ביותר.
תודה לאיילת (מש"א), שללא עזרתה
כנראה הייתי נשאר בתפקידי לנצח.
אני מבקש מכל החברים הנזקקים לוועדת
שיכון לפנות מעתה לדורון. כל הבקשות, ההזמנות, וההבטחות שלא הובטחו הרי הם רשומות
בספר (מחשב) דברי ימי ועדת השיכון. אין צורך לדאוג, הכל יטופל ויקבל את תשומת הלב
הראויה.
שאר חברי הוועדה נשארים בתפקידם - אלברטו
– צעירים. דינה – דירות אירוח. בועז וארז - חברים..
עדנה לקח
משדה החינוך
החופש הגדול בפתח וכבר בשבוע הבא ייצאו תלמידי חטיבת
הביניים והתיכון לחופשת הקיץ.
אנו, במערכת החינוך, נערכים במלוא
המרץ לקראתה. ההכנות לחופש בעיצומן, תוכנית החופש כבר "תפורה" מכל
הכיוונים, ואתם, ההורים, תקבלו את התוכניות בימים הקרובים.
כמו בכל קיץ הזמן הפנוי הוא רב, ואנו
שוקדים על בניית תוכנית שתמלא את זמנם הפנוי של הילדים בהפעלות איכותיות ומבוקרות.
אך לצערנו, ישנן תופעות שליליות
שקורות לאחר שעות הפעילות ובשעות הלילה המאוחרות, כמו: גניבת קלאבקארים, עישון
נרגילות במקומות שונים (על אף החלטת המזכירות האוסרת עישון נרגילות בחצר הקיבוץ
כולה), שוטטות בלילות, פריצה לבתי הילדים ולמועדון הנעורים.
לאחרונה אירעו מספר מקרים של גניבת
קלאבקאר. במקרה אחד התהפך הקלאבקאר לתעלה, ובמקרה נוסף נגרם נזק חמור לכלי עקב
נסיעה לקרית אתא ללא אורות, וכמעט שהסתיים באסון ובתאונה עם משאית, כשהנהג המשאית
לא ראה את הכלי על הכביש ללא האורות. למזלנו הרב מקרים אלו הסתיימו בשלום ללא
פגיעה בילדים, אך עדיין מדובר בתופעה חדשה, פופולארית, ומדאיגה.
אנו מבקשים את ההורים: אנא, החופש הוא
ארוך, פיקחו עיניים, הציבו גבולות ושעות חזרה, תקימו את עצמכם מהמיטה בלילות (גם
אם זה לא קל) וצאו לבדוק האם ילדכם מתנהג כשורה, עם מי הוא מסתובב? מגיעים אורחים
מהישובים הסמוכים, ולא תמיד אורחים רצויים. שתפו פעולה עם המדריכים, עדכנו אותנו
אם משהו נראה לכם לא נכון. אנו במערכת נדאג לטפל, ולעזור לילדים ולכם ההורים.
ולכל בעלי הקלאבקארים: הקפידו לנעול
אותם בכל דרך אפשרית, בכדי למנוע מהילדים להגיע ולהניע אותם בקלות, ובכך לא נשים
"מכשול בפני עיוור".
נושא נוסף שאני מבקשת להביא לידיעתכם
ההורים, הוא בית הספר "ניצני זבולון". בשבוע הבא יערכו בבית הספר שיחות
הורים, שבהן נאלץ להכריע בכמה סוגיות חשובות להמשך פעילות בית הספר בשנה הבאה.
נוכחותכם בשיחות אלו חשובה ביותר. ככל שקבוצת ההורים מהקיבוצים תהיה גדולה יותר,
כך ההשפעה על מהלכים מסויימים תוכרע לטובתנו.
ביה"ס נקלע למצב מורכב ומסובך,
שבו קבוצת הורים לא קטנה לא מוכנה לשלם – לתרום לעמותת ביה"ס עבור כל מה
שביה"ס מעניק לילדים. ואילו ביה"ס, ידיו כבולות, אין ביכולתו לדרוש את תשלומי
ההורים על פי חוק, והורים אלו נהנים מכל מה שביה"ס מציע, אך לא משלמים בעבור
זאת בידיעה ברורה שהקיבוצים והורים נוספים ימשיכו לממן, מחוסר ברירה, גם את
ילדיהם.
לביה"ס חשוב לשמור על הצביון
הקיבוצי, על למידה בכיתות לא גדולות, על טיולים ופעילויות איכותיות ועוד. ללא
תרומות ההורים ביה"ס לא יוכל להמשיך לשמור על רמה גבוהה זו ובכך נאלץ לוותר
על פעילויות שחשובות מאוד לנו ולילדינו.
אנו מבקשים להביע את תמיכתנו המלאה
בציפי ובביה"ס, שעוברים תקופה לא קלה. מערכת החינוך נמצאת בקשר הדוק ורציף עם
ביה"ס ושותפה למהלכים ולהחלטות.
אני רוצה לקוות ולאחל שנצליח לעבור
משבר זה בשלום ובכך נחסוך פגיעה בבית הספר ובילדינו..
דו"ח שבועי / א. פלד
"השינוי הקטן".
"הפריימריס" מאחורינו. אחוז
ההצבעה אצלנו היה מדהים. (יותר מצביעים בקלפי שלנו מאשר ביגור). מעבר לדעות
(שבמקרה זה התחלקו באופן שווה), יש כאן תעודת כבוד של מעורבות ואיכפתיות, כהתנהלות
עכשווית וכמסר חינוכי לנוער.
אני בטוח שהתנהלות זו בתחום הפוליטי
החיוני, אך הבלתי פופולארי, מקרינה באופן חיובי על
התנהלותנו כפרטים וכקהילה גם בנושאי
תרבות, חברה וכלכלה הקרובים לנו. בינתיים בחרנו כנראה שר ביטחון חדש למדינת ישראל
ונדמה לי שבעניין חיוני זה אנו מאוחדים.
"השינוי הגדול".
העורך בחר להתחיל סימפוזיון בנושא מעל
דפי "ברמה". אמר לי מי שאמר שמוזר בעיניו ש"המזכיר" אינו נוטל
חלק בדיון. ובכן הדבר אינו מקרי. לצורך הבהרה (או התנצלות) אני מצטט להלן מתוך
מזכר שלי מיום 16/10/2006:
"אל: אבנר, איילת, דניאל, נתי.
בהמשך לשיחה שהייתה לנו היום
(ב"פורום תיאום ניהול"), בה עלתה כנושא מרכזי השאלה אם להתחיל
"היום" תהליך "השינוי" ברמת יוחנן, שכר דיפרנציאלי וכו', אני
חוזר למען הסדר הטוב על עמדתי:
1. נושא "השינוי" והדיון בו
הוא לגיטימי לחלוטין.
2. אם תעלה דרישה פורמאלית להביאו
לדיון במזכירות ובאסיפה, אעשה זאת כמובן.
3. יחד עם זאת אין לי כוונה להעלות
נושא זה בשנת 2007 מיוזמתי.
4. אני אסיים את תפקידי ב – 2007.
(במקום בתום הקדנציה נובמבר 2008), ממילא מדובר בתהליך... שיהיה ממושך למדי (וגם
אין סיבה לבצעו בבהילות).
5. יש לקחת בחשבון
ש"דיבורים" על שינוי, בלי כניסה תכליתית לביצוע מביאים נזקים מיידיים
בלי תועלת מובטחת, או בלשון המערב הפרוע:
.When you have to shoot –
shoot, don't talk
6. אני מבקש מכם, אם אתם יכולים לקבל
מציאות זו לשנת 2007... אני יכול בהחלט להבין תיסכול מסויים של ממלאי תפקידים,
הנחשפים ביתר שאת לתופעות המוכרות לכולנו, אבל, לפחות אנחנו משחקים לפי כללים
ברורים פחות או יותר לנו ולציבור.
גם עד ל"שינוי" יש לנו לא
מעט לעשות בניהול השוטף... בתחומי הקהילה והעסקים ..."
בקשתי הנ"ל התקבלה
"בגדול" על ידי שותפי. משמע, מעין הסכם ג'נטלמני לדחות תחילת העיסוק
בנושא עד לבחירת מנהל קהילה חדש (ועדת חיפוש כבר מטפלת בנושא) וכניסתו לתפקיד.
ברכת "אגף הקהילה" לממלאי
תפקידים חדשים באגף העיסקי.
ברכות לארנון אשד על בחירתו
כמנכ"ל פלרם ולעוז אלניר על כניסתו לעבודה כמנכ"ל תיבולים.
הוכחתם ש"עדיין לא פסה...".
בשם "בעלי המניות", נאחל
לכם הרבה הצלחה בתפקידיכם המורכבים.
תודה "על החשבון" לעמוס
נצר, הממשיך לשאת בעול פלרם, ותודה לעידו רודוי על הנשיאה בנטל ההקמה של תיבולים..
הערה - על אף ההסכמים הג'נטלמניים
בין אודי ליתר חברי ההנהלה המובילים, אני לא רואה שום מניעה, ושום נזק ציבורי, אם
"נדבר", וניתן דעתנו לנושאים החשובים, הבוערים, ה"כואבים" לכולנו,
ובתוכם נושא ה"שינוי" כן או לא. וזאת, לא רק "סביב השולחנות",
או "על המדרכות", אלא בצורה מסודרת מעל דפי ה"ברמה". כך או
כך, תהליך הבחינה והדיון יהיה ארוך ויימשך זמן רב, מעבר לשנת 2007. אני קורא לעוד
חברים, בעיקר לצעירים, שעיקר ה"שינוי", אם יהיה, הוא העתיד שלהם,
להגיד את דברם לחיוב או לשלילה. ירמיהו.
אליעזר
גוטמן
קיבוץ כן
העבודה היא לא ערך, היא כורח. קידוש
העשייה והנתינה, מתאים לי.
העשייה לעצמי, לקהילה, לאיזור
ולמדינה. הנתינה, לחלשים מכל סוג ובכל מקום.
אבל לשם כך צריך להתפרנס, יש מי שעושה
זאת בקלות יתרה, ויש מי שבקושי.
תחילת שינוי בתחום הדיפרנציאלי הוא
תהליך של הריון, תהליך אבולוציוני, והוא יסתיים תמיד בלידה. יצירת חדש והיפרדות
מהישן.
יש מקרים בהם השינוי יימשך שנה, ויש 5
שנים, את ההריון לא ניתן לעצור.
מה מחכה לנו בקצה הדרך...
ניקח שתי דוגמאות מאקרו קיצוניות. דוגמא
אחת: מדינת ישראל, חברה שבה הדמוקרטיה מעוּותת,
השילטון מתקרב לדפוסי התנהלות אוליגרכיים (אפשר לראות מה קורה בימים אלה כשהמדינה
מנסה למנוע מתשובה את קניית פי-גלילות, מפחד לשילטון האוליגרכים). ובנוסף, פערים
גדולים בחברה, כשברור לכל שזו סכנה אמיתית להמשך הדמוקרטיה. (חשש של ציבור לא קטן
מפני כניסה של גיידמאק לכנסת או לממשלה).
דוגמא שנייה היא צורת משטר כמו בסקנדינביה
- קיום מערכות תומכות, השקעה בחינוך, בריאות וסעד. גם שם נהנה פלח גדול מהאוכלוסייה
מרשת ביטחון, ללא התפרנסות אמיתית.
ברור שבכל שיטה יש בעיות המייחדות
אותה.
אישית, ברור לי לאן אני נוטה, סקנדינביה
או ישראל (חיקוי של מי).
גרמניה, או יפן, המצליחות בזכות כיבוד
חוק ואכיפת מרות אמיתית, ולא בזכות אוצרות טבע.
שווה לנו לנסות להשקיע בשיקום הבית
הקיבוצי שלנו, תוך שמירה על ערכי השיתוף, להעצים את החינוך הבלתי פורמלי ללקיחת
אחריות בכל הגילאים, ההצלחה שלנו כחברה תלויה בכיבוד התקנונים ואורחות החיים כפי
שמצופה מכל פרט ופרט מאיתנו, ואכיפה אמיתית.
לתחושתי, עדיין לא מיצינו את המהלך של
תיקנון ואירגון באורחות חיינו, שינוי שיתאים להיום.
לרוץ ולפרק את הקיים נוכל תמיד.
יסלחו לי המפקפקים, הטוענים שיהיה
בקרוב גרוע יותר (כלכלית). אם ללמוד
מההיסטוריה של 30 השנים האחרונות, מצבנו משתפר, על פי כללי המשק העולמי, הוא ימשיך
להשתפר. הגדולים והעשירים רק נהנים יותר.
אם נשכיל לתת לפלרם את הכלים הנכונים
והרוח הגבית, פלרם תמשיך לגדול ולהרוויח. בגדול, אנחנו משתלבים היטב בכלכלה
הקפיטליסטית, וגם מצליחים בה.
אני לא מנסה לומר שלא צריך לדאוג
לעתיד, אך לא מקובל עלי הטיעון שמחר נצטרך לבצע השינוי ממקום של הכרח, או מתוך
חולשה כלכלית.
הכוחות המובילים בקהילה ימשיכו להוות כ
- 10% מתוכנו, כמו בכל חברה מתוקנת. הם ימשיכו לתת את הערך המוסף. השאלה היא, האם
אנו רוצים להפוך אותם לאוליגרכים מחד, ומאידך, להפוך את ה - 10% החלשים, למסכנים.
(היום הם חלשים ולא מסכנים).
לגבי 80% הנותרים, שהם רובנו, מצבם לא
יישתנה באופן קיצוני, הם רק יעבדו יותר קשה, כדי לשמור על רמת חייהם ולהפריש משכורת
יותר גבוהה למיעוט המוביל..
אבנר
אחיטוב
קצת
על מהלכי שינוי בקיבוצים
בעשור האחרון, רוב הקיבוצים (כ- 210
מתוך 253, תלוי כמובן מי סופר) בתנועה הקיבוצית ערכו שינויים באורחות חייהם. בולט
במיוחד איזורנו. מבין 25 קיבוצי "מילואות" אנו הקיבוץ היחיד שלא
נמצא בתהליך של שינוי. חלקם עשו זאת עקב משבר כלכלי (כפר המכבי, מצובה), וחלקם
קיבוצים עמידים (לוחמי הגיטאות, עברון); חלקם עשו מהלך חד (אושה), וחלקם מתון (כפר
מסריק); בחלקם השינוי עבר ברוב גדול ובאמון הדדי (דגניה, עין גב), ובחלקם תוך
מאבקים פנימיים וחשדנות (עין המפרץ, דליה).
בצד השני של הקשת ישנה קבוצה של כ- 15 קיבוצים (משמר העמק, עין השופט)
שהגדירו את עצמם כשיתופיים על כל המשתמע מכך. ברוב הקיבוצים, השינוי הביא תוך זמן
קצר לשיפורים משמעותיים בפריון לעובד ובהכנסה לנפש. בעקבותיהם הגיעו גם שיפור
במדדי שביעות הרצון של החברים וגידול דמוגראפי.
שני המאפיינים הבולטים של השינוי
בקיבוצים הם יצירת הקשר שבין תרומה לתמורה ושיוך נכסים. אך חשוב מאוד לזכור, שתוך
כדי תהליך השינוי ניתנת הזדמנות להסדיר, בתהליך נכון ובראייה כוללת, נושאים חשובים
נוספים כמו תור לשיכון, זכויות החבר בדירתו, קליטת בנים וחברים חדשים, עזרה לבנים
שעזבו, הורשה, חובות החבר לקיבוץ, אירגון של מוסדות הקיבוץ ועוד.
לאורך השנים, רמת יוחנן התגאתה על
היותה קיבוץ מוֹביל, לא מוּבל. יוזמה בחינוך, תרבות, חקלאות ותעשיה היוו שם נרדף
לרמת יוחנן. בעיקר בגלל יוזמות אלו (וקצת מזל) אנו קיבוץ מבוסס. עם השנים מתפתחים
בקיבוץ ניצנים של אדישות לטובת הכלל, ביקורתיות יתר, ראש קטן בעבודה וחוסר יעילות
בניצול המשאבים. (על פי דירוגי התנועה – הפריון לעובד ברמת יוחנן בשנת 2005 איננו
בין 40 הקיבוצים המובילים).
בדרך הטבע, ללא טיפול יסודי בעיות אלו
רק ילכו ויגדלו.
בלא תנופה, יוזמות ויזמויות חדשות, יש
להניח שנאבד את יתרוננו היחסי, ומצבנו הכלכלי יהיה דומה לממוצע הקיבוצי.
לכן, לדעתי, על הקיבוץ וחבריו להיות
קשובים לסביבה העיסקית ולמציאות הכלכלית שבה אנו פועלים,וכל הזמן לחפש דרכים
לשיפור מצבנו.
מפליא מאוד, שלמרות שרוב קיבוצי
התנועה ביצעו שינוי, רוב חברי הרמה לא מודעים למאפיינים של השינוי, וחלקם אף מאוד
מפוחד מעצם הרעיון ללמוד ולדון בנושא. לכן, בשלב הראשון כדאי לנו לגשת ללימוד כללי
של הנושא. להיפגש עם חברי קיבוצים אחרים, להזמין מומחים (מצד זה או אחר) ולשמוע את
דעתם. כך נוכל ללמוד מניסיונם של קיבוצים אחרים ולהימנע מטעויות חברתיות וכלכליות.
בשלב השני, יש להקים ועדות, משנה שיבחנו הצעות
וחלופות שונות, ולמצוא הסכמות בין
חברי הקיבוץ. לדון בנכסים שאנו רוצים לשמר לדורות הבאים, ולדאוג לכך שהם ישומרו.
כצעד משלים, יש לערוך בחינה כלכלית מקפת של ההשפעות של כל אחת מחלופות השינוי (גם
ברמת הכלל וגם בפרוט לכל משפחה ומשפחה). בסוף כל התהליך, אפשרי שנחליט ללכת בדרכם
של ה- 15 ולהיות קיבוץ שיתופי. לדעתי, גם אפשרות זו יותר יעילה, ובמיוחד צודקת,
מהמצב האנדרוגיני הקיים כיום..
דלית
לאן פנינו - התלבטויות
קצת קשה לי להביע דעה בנושא השינויים
בקיבוץ, כי אני עוד לא ממש סגורה מהי דעתי.
נראה לי נכון ורצוי לקדם דיון בנושא,
ולנסות לקבל החלטות מסודרות טרם ביצוע, ולא להיסחף למצב של פיחות זוחל ביכולת של
בעלי התפקידים והמוסדות לפעול לפי ההחלטות הקיימות, עקב לחצים שונים המופעלים
עליהם.
לעצם העניין, אני לא בעד מעבר לשכר
דיפרנציאלי (למרות שמעבר כזה נראה לי בלתי נמנע) מהסיבות הבאות:
נראה לי שיש ברמת יוחנן אוכלוסיה
גדולה שרמת חייה תרד דרסטית עם השינוי הזה.
אני חוששת שיווצר ברמת יוחנן מצב שבו רוב התושבים עובדים בחוץ וחוזרים לישון, עקב
סגירת ענפים ופונקציות כמו חדר האוכל.
אני חוששת מאיבוד המחוייבות והעניין
של כולנו במה שקורה פה, ואחד בשני, כאשר כל אחד יאבק לעשות לביתו.
מדאיג אותי שניגודי האינטרסים יגרמו לאובדן
הצביון השקט והכפרי של המקום.
כל ענף ופעילות יבחנו רק על פי אמות
מידה כלכליות, (זה כבר קורה חלקית היום).
אני רואה סכנה לפגיעה בפרנסה של הרבה
חברים, פגיעה בכמות ואיכות החינוך, פגיעה בפעילות התרבותית והחברתית, וברמת הטיפול
הרפואי שיקבל הפרט. (בואו נקווה שכל החולים יבריאו והבריאים לא יחלו).
העובדה שכל אחד יגיע למצב החדש (אם
תשתנה השיטה) מנקודת זינוק שונה, היא בעייתית. לא הרי מצבו של מנהל עם תעודות כמצבו
של עובד מטבח. אותו דבר לגבי הפערים בדיור, השכלה ופונקציות נוספות. כל אחד יימצא
במקום אחר בסקאלה. במצב הקיים היום יש אופק לשיפור. מי שיש לו יותר כסף, לא מחכה
ומשפר את מצבו עכשיו, מי שיש לו פחות כסף יכול לחכות שיגיע תורו. זה אולי מעצבן,
לא מספיק מהר, ולא בהכרח שווה לשכנים, אבל יש סיכוי שזה יקרה גם לכל אחד באיזה שהוא
שלב.
נראה לי שבמצב של מעבר לשכר
דיפרנציאלי, היכולת של שכבות הביניים, מבחינת גיל והשכלה, להגיע לרמת הכנסה שתאפשר
להן בניית בתים בסטנדרט הקיים היום ברמת יוחנן, או לאפשר להם, או לצאצאיהם, בעתיד רמת
השכלה גבוהה כמו שאנחנו נותנים היום לילדינו, מוטלת בספק.
ולמרות כל מה שנאמר לעיל, אני יכולה
גם לראות יתרונות בשינוי השיטה. אין ספק שהכורח הוא אבי החריצות וההמצאה. יש להניח
שבמצב של שכר דיפרנציאלי אנשים רבים יותר יעבדו קשה יותר, המערכות ייעשו יעילות
יותר, חלק מהפונקציות יתבטלו, ואנשים ילמדו להסתדר בעצמם, במקום לצפות שהכל יוגש
להם וייעשה עבורם.
יכול להיות שזה גם יוביל ליזמויות
חדשות ולפתיחת מקומות עבודה נוספים, וזה לדעתי מבורך.
לדעתי, המודל הרצוי הוא מידה של שילוב,
שיאפשר הנאה משני העולמות.
איך בונים מודל כזה? אני לא יודעת.
נראה לי רעיון טוב לבדוק מה קורה בקיבוצים
אחרים, במיוחד באלה שכבר עברו מספר שנים מאז ששינו את השיטה, ללמוד את נקודות
היתרון והחולשה, ועל סמך זה, לגבש את הכיוון שבו נלך כדי להגיע למודל הרצוי לנו.
העיקר, כפי שכבר נאמר, להוביל את
התהליך, ולא לחכות שחוסר שביעות הרצון או חוסר הברירה יצרו תהליך שיוביל
אותנו. .
כִּי שֶׁקֶר הֶיוֹת הַאָדָם לְבֲדוֹ.
אָנִי מוֹדֶה כִי שֶׁקֶר הֶיוֹת הַאָדָם לְבַד.
אָנִי לוֹאֵט לְמִי שֶׁהוּא, אוׁ הִיא. אֶחָד !
אֲשֶׁר יָבִין אָחָת – וַעֵד יֵדָע
שֶׁאָץ לָנוּ הַזְמָן...
הַאֵש, שֶׁמְחָתֶכֶת בַּבְשָׂרִים.
הַדָם שֶׁמְעָבֶּה, עַד לְפוֹצֵץ אֶת הַעוֹרְקִים.
הַיָד שֶׁמְחָפֶּשֶׂת מַעֲנֶה לַקוֹל - וְאֶת הֵדָה.
שֶׁיוֹם וַעֶרֶב, עֲקֵדָה.
אָנִי מוֹדֶה כִי שֶׁקֶר הֶיוֹת הַאָדָם לְבַדוֹ.
הַשִׁיר, לא דַי נַגֵן עַל מֵיתָרִים בְּלֶב סָגוּר.
הַשִׁיר כְּמוֹ נָחָשׁ מְפַעֲפֵּעַ וְזוֹנֵק.
לִפְרוֹץ מֵאֲפֶלְיַית יָחִיד,
וְלוּ בִמְחִיר עִיווּת צוּרוֹ מִנֶפֶשׁ לִהְיוֹת מָכוּר,
וְלוּ בִמְחִיר הְיוֹת לִשְׂחוֹק,
וְלוּ לְאֶלֶף מַטְבֵּעוֹת אָבָק לְהִישָׁחֵק.
אַחֲרֵי בְּיַד מִצוַות קָהָל מְלוּמָדָה
אֶמֶת שֶׁלוֹ לַדוּשׂ, יְהֵא מָסוּר.
אָנִי מוֹדֶה כִי שֶׁקֶר הַאָדָם הְיוֹת לְבַד.
אָנִי כוֹפֵר שְׁכָּל אֶחָד אוֹלִימְפּוּס לְנַפְשוֹ.
אָנִי כוֹפֵר שֶׁג'וּנְגְל אֶנוֹשִׁי פִּסְגַת הַמַאֲוַוי –
אֲפִילוּ לְעִיתִים פִּרְחֵי הָדָר יְלַבְלֵבוּ -
הַחוֹק שָׁלִיט בּוֹ: לְאָדָם - אָדָם זְאֵב"
וּמַה מִמֶנוּ לְעַצְמוֹ ?
נַפְשׁוֹ כַּדֶבֶר מְחָתֶכֶת בִּבְשָׂרוֹ...
וּוָי לוֹ וָי.
אָנִי מוֹדֶה כִי שֶׁקֶר הְיוֹת הַאָדָם לְבַד !
הַדָם אֲשֶׁר רוֹתֵחַ לַפְּרָזוֹת שֶׁבְּנַפְשֵׁךְ,
אֶל הַנָכוֹן שְׁבַּשִׁירִים
יִילְאַט.
אַתּ לא יָדַעתְּ !
שֶׁכּה עַצוּם הַמַאֲמָץ לְמַחְצֵבוֹת
מֵהָרָרִים שֶׁל אוֹפֶל, פֵּרוּרִים שֶׁל אוֹר.
אִם פָּעָם הַחָיִים,
וְהַחִיפּוּש וְהַמְבוּכָה, גוֹרְפִים זְמָנִים כַּאֶשֶׁד לַטִיפּוֹת...
וְאִם יָצוֹא לַדֶרֶךְ...
אֵין שְׁהוּת, גַם לא תַּכְלִית לְהִסְתָּכֵּל אָחוֹר.
אָנִי מוֹדֶה כִי שֶׁקֶר - וְיָדַעתּ !
אָנִי מוֹדֶה כִי שֶׁקֶר הַאָדָם הְיוֹת לְבַד.
יונתן בן צבי 12/12/1959
הדלת של יורם לנקרי פתוחה
תמיד, אפשר להיכנס מתי שרוצים. ביום חם, קריר ונעים שם במשרד, מיפלט מהאבק והרעש
השוררים באולמות העבודה של הנגריה. מזה זמן שיורם אינו יושב ומחכה שהעבודה תגיע
אליו, הוא יוצא לחפש אותה. לשם כך הוא מפרסם את הנגריה בעיתונות באיזור, המופיעה תחת המותג,
"נגריית קיבוץ רמת יוחנן". יש גם לוגו יפהפה שעוצב על ידי גל כהן (כל
הכבוד!) ויש, כפי שייסתבר להלן תוצאות. השבוע הזדמנתי למשרדו כדי לשמוע מן המקור
על מה שקורה בממלכתו (ירמיהו)