כיצד מפרישין את
הביכורים? יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רימון שביכר -
קושרו בגומי ואומר: "הרי אלו ביכורים".
כיצד מעלין את
הביכורין ?
כל העיירות שבמעמד
מתכנסות לעירו של מעמד, ולנין ברחובה של עיר, ולא נכנסין לבתים.
ולמשכים היה הממונה
אומר: "קומו ונעלה ציון אל (בית) ה' אלוהינו". הקרובים מביאים התאנים
והענבים, והרחוקים מביאים גרוגרות וצימוקים. והשור הולך לפניהם, וקרניו מצופות זהב
ועטרת של זית בראשו. החליל מכה לפניהם, עד שהגיעו קרוב לירושלים. הגיעו קרוב
לירושלים, שלחו לפניהם, ועיטרו את ביכוריהם. הפחות, הסגנים והגזברים יוצאים
לקראתם, לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים. וכל אומנויות שבירושלים עומדים לפניהן
ושואלין בשלומם:
"אחינו אנשי המקום פלוני, באתם לשלום". החליל מכה לפניהם, עד שמגיעין
להר הבית. הגיעו להר הבית - אפילו אגריפס המלך נוטל הסל על כתפו ונכנס, עד שהוא
מגיע לעזרה. הגיע לעזרה, ודברו הלווים בשיר : "ארוממך ה' כי דיליתני ולא
שימחת אויבי לי"
(משנה כיפורים פרק
ג')
הקסם לא פג...
השחר עלה, שעת חסד לישראל. לובשים כחול וארגמן
ופותחים בשיר, שערי שמים נפתחים, מלאכים באים
עם כלי זמר לשיר ולנגן, החליל הולך בראש והשמחה גדולה. שלשות מלאכים שרים ומנגנים, שלשות ציוריות להפליא. הכל מברכים את
השמים ואת הארץ בשיר ובמחול, השמש שוקעת,
מרחיבים מעגלים ועולים בהר אדוני, המעגלים נסגרים ונפתחים, נמשכים בכוח מאגי, הקסם לא פג, רוקדים עוד ועוד...
לאה ברגשטיין
ירמיהו
"סלינו על
כתפינו..."
חג שבועות שמח לכם ילדי ותושבי שדרות ו"עוטף
עזה" המבוהלים, חג שמח לכם נושאי משא ביכורי הקסאמים ושבריהם על כיתפכם הדלה.
חג שמח לכם! תחזיקו מעמד! אל תיראו, אתם
גיבורים, אתם תותחים, ואנחנו איתכם באש ובמים. אל תברחו! שמא, חס וחלילה יגידו
בגת, או יבשרו בחוצות אשקלון, פן תשמחנה בנות פלישתים...
חג שבועות, זמן מתן תורתנו, וכולנו
יהודים, וכולנו אחים, והממשלה היא של כוּוולנו, וה"תגובה הציונית
ההולמת" עוד תבוא במקום ובזמן שהיא תחליט, והיא עושה מאמצים עילאיים על מנת
לתת לכם את ההרגשה שלא עזבו אותכם, שלא שכחו אותכם, ואתם תמיד בלב...
ואנו יושבים ערב ערב מול המסך, וצופים
בכם רצים ברחובות אחוזי אמוק, מוכי חרדות והלם, בורחים על נפשותיכם למצוא מחסה. מה
כל כך בוער לכם? סבלנות, הרי הממשלה "שלנו", (שלכם), כבר
"מזמן" אישרה והעבירה לכם את תקציבי המיגון הנחוצים. כך אומרים לכם, רק
שהם "תקועים" איפשהו. אף אחד לא יודע איפה, אבל הם תקועים איפשהו.
יופי! ועד שלמישהו שם בירושלים יפול
האסימון, עליכם נופלים קסאמים. עליכם ועל בתיכם הבלתי ממוגנים, חודרים את תיקרת
הרעפים, או ה"רביץ", דרך "קירות המגן" שבנו על הכיתות והגנים
"הממוגנים היטב". ויש לכם המון זמן, בין ה"צבע אדום" לבין
ה"בום", לברר איפה בדיוק "תקועים" התקציבים האלה, במשרד זה או
אחר, אצל "כבודו" של זה, או "כבודו" של אחר, אצל נערי האוצר,
או המתכננים, או הפקחים, או החשבים, או הפקידים, או מלחכי פינכה אחרים
ש"עושים את תפקידם נאמנה", על פי הספר! בדיוק נמרץ!
אז נופלים לכם קסאמים על הראש, אז מה
קרה? מישהו מת מזה?
שישו את ירושלים גילו בה... הנה תראו
איך סטודנטים מזי רעב עלו לבירה, נלחמים על חייהם, מתנפצים מול קשיחות לב של ועדה
זו או אחרת, משליכים את נפשם אל מול חומות השוטרים הבצורות, נאנקים תחת עול פרסות
הסוסים, ואלות הקלגסים, ומה הם רוצים בסך הכל? כּוּלָה לימודים בזול.
והמורים, שעשו לעצמם "חופש גדול",
והילדים שנשלחו לרחובות. נו טוב, אומרים שממשלת השיתוק והכסת"ח "מיישמת
לקחים", "מתקנת את מה שצריך תיקון", כי "רק" היא יכולה.
ואל תישכחו שבינתיים צריך לנהל מדינה עצבנית, וצריך להפריט את המשק, ואת הנמלים, ואת
"בזק", ואת הבנקים, ולעשות רפורמות, ולדפוק את החקלאים, ולבנות
ולהיבנות, ולסלול כבישים, ולהפריח שממות, ובעיקר להישרד, (וזה לא פשוט). אבל,
תגידו בעצמכם, מה כל אלה מול איום הגרעין האירני?
אז מה אתם מיילים? מה אתם רוצים?
שלממשלה הזו יהיה זמן לדאוג גם לכם?
אז מה אם זה נמשך כבר שבע שנים? אתם
לא רואים שהיא "עסוקה"?
שלכל אחד מהשרים הסורחים נשרך שובל של
חקירת משטרה על הגב? בחייכם, גם השרים הם בני אדם, וגם הם רוצים לעשות "משהו
לביתם", מה יש? אסור להם?
אז אל תבלבלו להם את המוח בשטויות
שלכם. שבו בשקט, הנה שולחים לכם צוותים "להרפייה והרגעה", הנה מוציאים
אותכם ל"איוורור" לבתי מלון, כל זה לא מספיק?
תראו כמה אוטובוסים הביא לכם ה"אוליגרך
המושיע" ירום הודו, המולך מהודו ועד כוש בעיסקאות נשק עלוּמוֹת, מ"יאללה
בית"ר יאללה" ועד כפרי נופש לפליטים על החופים הכחולים של ניצנים במלחמה
האחרונה, ו"לחם ושעשועים" להמונים ביום העצמאות. גם הוא נחלץ לעזרתכם
"בשם הממשלה", מלבין עליכם את מיטב כספו השחור, הפטור ממיסים צרפתים, אז
מה אתם בוכים כאילו שהממשלה לא עושה כלום בשבילכם?
סבלנות חברים, זה שם המשחק, צריך רק
סבלנות.
אז חג שמח לכם תושבי שדרות
ו"עוטף עזה" היקרים, תחזיקו מעמד. אתם עושים את זה כבר שבע שנים כל כך
יפה, למה לקלקל? שבע שנים נושאים בגאון את חזון הנביאים, מביאים את בשורת הפריפריה
ופיזור האוכלוסייה. שבע שנים סוחבים על גבכם את מתקפת הקאסמים.
בסוף עוד תתרגלו ולא תוכלו בלי זה. לא
חבל?
אנחנו, על כל פנים, חושבים עליכם כל
הזמן, מוכנים לכל הקרבה למענכם, מוכנים לעשות הכל בשבילכם, לתרום בגדים ישנים,
אוכל, צעצועים, עצות, הכל הכל, מה שרק תירצו, אפילו להפיל, בארוחת בוקר, או בפרלמנט
של יום שישי בצהריים, את הממשלה... אז מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה? חג שבועות שמח!.
א. פלד
שני סיפורי בריאה וחג שבועות
אחד
בספרו "הודו" מתאר עזריאל
קרליבך כיצד שם, בפגישתו עם חכמי הדת, התפלא לשמוע שלדעתם סיפור בריאת העולם שלנו
הוא מאוד פרימיטיבי. הנה, כך הסבירו, אלוהים בורא את כל העולם, הצומח והחי, וביום
השישי הוא יוצר את האדם, ממנה אותו שליט יחיד, ומצווה עליו "לכבוש"
ו"לרדות" בכל ברואיו האחרים. וגם שמענו, הוסיפו החכמים ההודים, שכבר
בפרק השני קם אח על אחיו להורגו, וגם אדם וחוה מורדים באלוהים ומגורשים מגן העדן.
"וכי מה באמת חשבת שיקרה כאשר
מנפחים את בני האדם באגו ותחושת עליונות שכזו.
אבל לאחר הסיפור המפורסם והידוע יותר
של בריאת העולם בשישה ימים, מופיע תיאור מקוצר יותר של "תולדות השמיים והארץ
בהיבראם".
שם כבר לא מדובר ב"כבשו ורדו
בדגת הים ובעוף השמיים ובכל חיה..." וגם לא ב"נתתי לכם את כל עשב זורע
זרע אשר על פני כל הארץ...".
שם נאמר: "ויקח יהוה אלהים את
האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה".
לא לרדות ולכבוש כי אם – לעבוד
ולשמור.
בחג השבועות אנו רואים את התהלוכה
(המתדלדלת לצערנו) בה מעורבים ומעורבבים יחדיו: אנשים וצמחים, פרחים ופירות וחיות,
כל יצירי ששת ימי הבריאה בחבילה אחת. זה עם זה, ולא במדרגות של זה מעל זה. הרמוניה של האדם יחד עם הטבע
והאדמה, אותם אנו עובדים ועליהם עלינו לשמור. .
יכולנו לה ובחמישה ימים בלבד
תם גז הצאן. מעמסה ירדה מלב הנוקדים. החגיגה
הכללית בוטלה משום ריבוי החגים במשך התקופה הקצרה
מפורים עד חג הביכורים ועייפות הקהל מהחגים.
הגז חל בחודש מאי, עונת השיא בחליבה כבר
מאחורינו. ההמלטה והגמילה כבר נסתיימו, נמכרו כבר הטלאים וטליות לגידול ולבשר ואפשר כבר להעריך אם
השנה הייתה טובה או רעה. ולנו טעם מיוחד
לשמוח, תהינו איך נוכל למשימה הזאת בכוחותינו הדלים בעבודה. והנה יכולנו לה, ובחמישה ימים בלבד. אני רואה חובה להזכיר לטובה את
מתתיהו, הגוזז המנוסה היחידי והרוח החיה במבצע.
אשתקד הכנסנו את אברהם גלילי לעבודת הגז והשנה זה נשא פרי הראוי להתכבד. השנה נכנס איתן לעבודה ונקווה שימשיך בשנה הבאה.
ואחרונים אחרונים חביבים – לילדים והנוער שלנו
שעבדו במסירות בלי עשיית חשבון של זמן.
יוסף ירון ב"רמה" מס' 275 23.5.58
בצלאל
אופיר
על מה ולמה בקיבוץ מעדיפים סלט קצוץ
תאמינו או לא היו ימים שכאלה, ימים
משכבר, רמת-יוחנן הייתה קבוצה, חרוצה, חלוצה וקריית אתא עוד הייתה כפר עטה. והימים
ימי המנדט. נכון שקשה לי לזכור בגילי, אתם יודעים, קטרקט במבט, הזיכרון לא בדיוק
נכון. ובכול זאת אנסה לספר איך הובהר לי שסלט שקצוץ דק-דק טוב יותר מכל סלט אחר.
(פסק זמן למחות דמעה, הגעגועים מדמיעים, כל
שרציתי זה להתרפק על הנוף, על המגדלור של סטלה-מריס מהתצפית של קסאייר עם שחר
כשרואים את החוף ואת הלֶבֶּנִיוֹת של בתי הזיקוק, - מה לעשות, יש קצת ריח אבל
הנוף, איזה נוף. לא היה לא יהיה לא יכול להיות שום מקום אחר שליבי הדווה לא יפמפם
בו עד סופו, כמו מהתצפית של הושא, קסאייר, הבית-הלבן אל העמק הירוק, שמשתרע מעכו
שבערפל עד כתף-הכרמל. עד החוף, עד הסוף.. מחיתי דמעה – נמשיך).
לרמת-יוחנן המנדטורית הייתה גדר.
וסביב הגדר, בלילה, הסתובב השומר. והחושך, אז, בעיקר בלילה, היה מאוד חשוך, לא כמו
היום. אז החושך היה ממש-חושך-של-ממש. חושך מפחיד שבחסותו התרוצצו תנים בייללה מרה
והיו ערָבִים מפחידים, שכל מה שעניין אותם בחיים זה להתנכל לציונות ולגנוב
מהקולקטיב-השיתופי.
אז לשומר שהסתובב סביב הגדר הצמידו
תומך, וסידור-עבודה אמר שעלי ללוות אותו, שלא יישאר בבדידותו. הוא, השומר, כשראה
אותי התפלץ בפחדיו כי הייתי כלום של משהו שמלחלח את תחתוניו. אבל אני? לא היה
מאושר ממני, אני ממש שומר, עם נבוט של טוריה, אבל לחבר השומר יש קָרָדח, אין מה
לצפות למשהו טוב יותר – אני! שומר!
אז הסתובבנו סביב הגדר. אני עם נבוט,
השומר עם אקדח והמשק מאובטח.
לַאיש-הַשומר קראו מנדל פרוכטר. מנדל
לא היה, איך נגיד, לא היה מאלה שדקלמו: "בּוֹנִינוּ.. עוֹשִׂינוּ.. חוֹרשנו..זוֹרענו". מנדל היה בן אדם צנוע,
שעישן בקול חרוך סיגריות עד סופן המר, אבל את מה שהוא אמר, כשהוא סוף-סוף אמר,
שווה לחצוב בעט של זהב.
רוצים לדעת מה הוא אמר ועל מה ולמה? –
(או', בשביל זה המציאו אותי). הוא אמר
למשל:
איך לרכך כאבים מעקיצות של עקרבים, ואיך להימנע
מנכישות נחשים, ואיך לקבל מנה נוספת במטבח, ואיך אפשר לדעת מה פסול, ומה משובח,
ולמה העסקנים לא עושים תורנות, ולמה אם נעקצת מדבורה תעשה כך,
אבל אם קיבלת עקיצת עכביש תעשה
להפך, ואיך לשכנע את אפרים טרטקובר לקבל פרדה שקטה לחריש, ולמה תמיד-תמיד
במקום לצרוח מוטב להחריש, ושהתנים לילה בוכים כי עצוב להם וקר, ושהערבים לא אוהבים
אותנו זה לא סתם, וגם אנו היינו נוהגים כמותם, עם אלה שבאו עליהם לרישתם, ואיך
להתמצא כש"כוכב הצפון" מסתתר, ולמה להשתין נגד הרוח מרטיב הרבה יותר...
ועוד... ועוד... שאילו זכרתי את דבריו כולם, הייתי חכם מכל אדם.
כי מנדל היה בן אדם פשוט וצנוע ונבון,
בן-אדם אחר. אשר על כן אותו, דווקא אותו, אני מאמץ אל ליבי וזוכר. כי הוא לא היה
כמו העסקנים מתקני עולם. הוא לא דיבר. הוא לא בירבר. אבל בפשטותו האיכרית נגע תמיד
בנקודה העיקרית... מנדל היה חם וחכם.
ואז, שאלתי בדחילו-ורחימו.. כי
תפנימו, הוא מהוותיקים, ולו יש אקדח, ואני 'מהנוער' ורק עם נבוט, אז שאני אעז לשאול
אותו שאלה של שטות?
אבל השתופפתי עד עפר והעזתי לשאול:
"מנדל, אני רוצה לשאול רק – ואפילו אם זו שטות, למה סלט שקצוץ דק-דק טעים
יותר מסלט פשוט??"
נדהמתי שמנדל לא הפליק לי סטירה בגלל
שאלה אווילית, והמשכנו בסיבוב סביב הגדר כשמנדל ממשיך להרהר. מנדל שתק ושתק ולבסוף
אמר: – "כשהשומרת, בסוף-הסיבוב, תעשה לנו צ'יפס, ונאכל בינתיים לחם עם שמן זית וזעתר, תזכיר לי, אולי
אומר דבר".
ושומרת הלילה היפה ליבבה וטיגנה ועשתה
לנו לביבות (אגב – כל שומרות הלילה, בלילה, היו מאוד יפות. וגם אנחנו, אני והנבוט,
והוא עם הקָרָדח נראינו, לפחות בעיני שלי, ובלילה, משהו מאוד משובח. ממש כך).
ואז מנדל פצח ואמר : "על מה ולמה
סלט קצוץ דקיקות טוב יותר מסלט של חתיכות?" תראה, הוא אמר:
"המייסדים של הקולקטיב סבלו
בימיהם רעב. לא יהיו עוד רעבים במעוננו אמרו המייסדים כשיסדו את הקבוצה, תלו את המנטרה
על סף ביתם, ושיננו, ושמרו אותה על לבבם בלכתם בדרך ובשוכבם ובקומם.
ולכן, כשעלינו, לאחר עבודת-שדה מפרכת
לארוחת הבוקר, והתיישבנו לאכול, ואמרנו בעצמנו לעצמנו, מה עלינו לעשות כדי שפסק
הזמן מהעבודה המתישה ימשך מה שיותר? או', כך חשבנו, אם נחתוך את הסלט בחתיכות גדולות
זה ימשך רק כמה דקות, אבל אם נקצץ אותו דק-דק,
ונוסיף תבלינים, ונתבל במלח, ונוסיף עוד אלף ואחד טעמים, ונערבב היטב,
ונאכל בשובה ונחת, אז נוכל עוד קצת להתעכב, ולשכוח קצת את הגב שכואב.
אשר על כן, מוטב לקצץ הסלט דק-דק,
לאכול נינוח ולאסוף כוחות, מאשר לשבת לאכול על חצי-תחת כדי למהר להגיע לשדות, כי
במילא העבודות אף-פעם לא נגמרות.
אז אולי מרכז-הענף יחרוק שיניים מפני
שאנחנו מתעכבים, אבל – הוא לא יוכל לומר דבר, שנאמר: – 'אסור למנוע פת מרעב' . וככל שהסלט משתבח,
מרכז הענף רותח, כי הזמן בורח, ולא גמרו למיין את העגבניות, וצריך גם להעמיס והזמן
קצר.
ולאחר שקצצנו, ותיבלנו, ואכלנו, אל
השדה מיהרנו, ומיינו והעמסנו... גם יצא סלט מצויין, וגם שלחנו בזמן. הבנת??
"נוּ שוֹיין, עכשיו כבר אור ראשון, אז בוקר
טוב ולך לישון"..
טֶרֶם
שָׁלְמָה
עֵת
נִפְרַשׂ מֵעָלֵינוּ סוֹף הַשָּׁבוּעַ
אֶת
הַבַּיִת צָרִיךְ לְנַקּוֹת כְּיָדוּעַ,
אָבָק
לְנַגֵּב לִשְׁאוֹב מֵרְבָדִים
עֲלֵיהֶם
נוֹתְרוּ עִקְבוֹת הַנְּכָדִים.
יֵשׁ
נִקּוּי גָּדוֹל וְנִקּוּי קָטָן
לְפִי
הַלִּכְלוּךְ, וְהַזְּמַן הַקָּצוּב כַּמּוּבָן.
חַלּוֹנוֹת
לְהַבְרִיק יְכָּנֵּס בָּם הָאוֹר
וּבַשָּׁבוּעַ
הַבָּא עַל הַכּל לַחֲזוֹר.
כִּי
בַּיִת חַי רוֹחֵשׁ וְשׁוֹקֵק
לְעוֹלָם
מֵעַצְמוֹ אֵינוֹ מִתְמָרֵק,
בְּתוֹם
הֶעָמַל תֵּצֵא מֵעוֹמֶק הַלֵּב אֲנָחָה
בַּכֻּרְסָא
הַמְּפַנֶּקֶת תְעַרְסֵל אֶת גּוּפְךָ.
וְאָז
קוֹל הַנּוֹגֵשׂ הַלּא הִיא אִשְׁתְּךָ
יוֹדִיעַ
לְךָ
כִּי
טֶרֶם מָלְאָה שָׁלְמָה הַמְּלָאכָה.
ראובן
עזריאלי 18/5/07
פרוטוקול ועד הנהלה מספר 10/2007
שם האגודה
: קיבוץ רמת-יוחנן.
תאריך הישיבה
: 17.05.2007
מספר חברי ועד ההנהלה : 13
שמות המשתתפים בישיבה: אודי פלד, אבנר אחיטוב, דניאל פרי, נתי אבן דר,
לינט חורש, איילת מאירוביץ, עדנה לקח, דוד דוידוביץ, אליעזר
גוטמן, ישי קציר, רפאל דינסטג, יונת מולכו.
נעדרים: יהודית אפרת.
סדר היום:
1. יפעת (קפלן) רון – קבלה לחברות.
2. משפחת שירי וזהר בן-בורהום – קבלה לחברות.
3. סגירת חשבונות לגבי מי שיצאו מן הקיבוץ.
4. בקשה לקיים דיון בנושא דת.
5. המשך סקירת מש"א.
הוחלט.
1. לאחר הצגת הנושא על ידי עפרה
רודוי, הוחלט להמליץ לאסיפה לקבל את יפעת לחברות בקיבוץ.
2. לאחר הצגת הנושא על ידי עפרה
רודוי, הוחלט להמליץ לאסיפה לקבל את משפחת שירי וזהר בן-בורהום לחברות
בקיבוץ.
3. סוכם שצוות בהרכב: אודי פלד,
עפרה רודוי, רפאל דינסטג ואליעזר גוטמן, ידון בריענון נוהלי קבלה למועמדות
וחברות בקיבוץ ויביא למזכירות את המלצותיו.
4. הועלתה בקשה לדון במזכירות בקיומן
ברשות הרבים של פעולות הקשורות בנושאי דת.
5. הועלה נושא המשך קיום חשבון בקופת
בית, החזקת מכשיר סלקום, קרלוג, כרטיס אשראי וכיו"ב, בידי מי שאינם מתגוררים
בקיבוץ דרך קבע. הוטל על נתי ולינט לגבש הצעה בנושא ולהביאה לאישור
המזכירות.
6. בהשתתפות
רשם - אודי .
פרוטוקול הנהלה כלכלית הנהלת הקהילה ומשנה
כספים
מיום
15/5/2007
נוכחים: 25 חברים (הרכב מלא)
1. דיווחים
שוטפים:
א.
הנגריה זכתה במכרז לבניית ארוניות עבור חברת "לינרו
לייט". ההכנסות הצפויות מהפרוייקט כ- 400,000 ₪. מהווה הגדלה משמעותית
בפעילות העיסקית של הנגריה. בהצלחה לצוות!
ב.
חברת מ.ע.צ. הפקיעה מאיתנו 14 דונם באזור דמון, עבור
הרחבת כביש 70. לאחר מו"מ קיבלנו תמורה סבירה של כ- 300,000 ₪.
ג.
לצורך פיזור הנכסים הפיננסיים מכרנו 155,000 מניות פלרם
(מהווה כ- 0.6% מסך המניות). מניות אלו נקנו בקיץ שעבר, כאשר המחיר היה נמוך,
ונמכרו ברווח של כ- 75%.
2. קרן מילואים –
יגאל פינגרמן הציג את דו"חות הקרן. הדוחות אושרו ויועברו לאסיפת הקיבוץ
לאישור נוסף כמקובל בתקנון.
3. דו"חות
כספיים של הקיבוץ – יגאל פינגרמן הציג את הדו"חות. בשורה התחתונה יש עליה של
1.6 מיליון ₪ ברווח מפעולות רגילות. הדו"חות אושרו ויעברו לאישור אסיפת
הקיבוץ.
הערה: חברים המעוניינים יכולים לקבל דוחות
אלו בדואר אלקטרוני מעירית.
4. שינויים בתכנית
מקורות ושימושים לשנת 2007.
אבנר הציג את השינויים שהתרחשו מאז
אישור התוכנית בדצמבר 2006 (ראה דף מצורף). מסגרת התכנית אושרה ברוב גדול, והדיון
נסב סביב החלוקה בין מרכיבי הבונוס המיועד לחלוקה. הווה אומר, המרכיב שמחולק לפי
ותק, והמרכיב שמחולק בגין חברות בקיבוץ. הוחלט שצוות מצומצם ידון בכך שנית ויעביר
את המלצתו בכתב בין חברי ההנהלות. במידה ויהיו ערעורים – הפורום המורחב יכונס שוב
בעוד שבועיים. בכל מקרה הסעיף יועבר לדיון באסיפת הקיבוץ.
רשם: אבנר .
אבנר אחיטוב
עיקרי השינוי
בתוכנית מקורות ושימושים 2007
תוספות למקורות
·
דיבידנד פלרם – כ - 7 מיליון ₪. אנו רואים זאת כריווחי
הון. לכן, חציו מיועד להשקעות יצרניות שיגדילו את הכנסות הקיבוץ בעתיד, וחציו ישמש
כמקור לחלוקת הבונוס לחברים.
·
התוצאות העסקיות בשנת 2006 היו טובות מאשר בקודמתה –
לכן מועברים 2 מיליון ₪ נוספים למקורות 2007, שישמשו להשקעות צרכניות.
·
מניות תנובה – הסכום שיתקבל לקראת סוף השנה מיועד
להחזרת הלוואות "הסדר הקיבוצים", ולכן ישפיע בעיקר על קיטון בשימושים
לשנים 2008-2013.
תוספות לשימושים יצרניים
·
רפת – קניית "סלף" ובניית סככת חולבות, עקב
הזדמנות להגדלת מכסות ייצור החלב.
·
תיבולים – קניית ציוד ומיכון.
·
מתקן טיהור שפכים זבולון – הכפלת ההשקעה המתוכננת עקב
הוספת מי נופית וחוואלד לתוכנית (עדיין אין סיכום סופי לגבי עלויות פרוייקט זה).
·
מבני רם – השקעה במבנה תעשייתי, שיושכר לפלרם
אפליקציות.
תוספות לשימושים צרכניים
·
צמצום פערים – התקדמות מהירה יותר בתוכנית.
·
השקעות צרכניות – הסעיף העיקרי הינו בניית חדרי ביטחון
לבתי ילדים.
·
היטל השבחה – ישנה תביעה מהמועצה האיזורית לשלם היטל של
1.5 מיליון ₪ עבור שכונות התאנה ורימון. הסכום לא נכלל בתוכנית המקורית.
·
בונוס וקרן השתלמות – מסגרת כוללת של 4.3 מיליון ₪. עדיין
אין סיכום על אופי החלוקה.
·
העברה לשנת 2008. עקב ההשקעה הגדולה המתחייבת מהרחבת
שכונת הדס ל- 16 יחידות, והצפי לעודף שימושים על מקורות בשנה הבאה.
מבט לעתיד
·
משנת 2009, ההכנסות של הקיבוץ מפלרם ירדו דראסטית, עקב
פקיעת סעיף העברת התמלוגים.
·
תהיה ירידה בהפקדות לפנסיה והחזר הלוואות בסדר גודל של
כ- 2 מיליון ₪ לשנה.
·
השלמת פרוייקט "צמצום הפערים" על סעיפיו
השונים מוערך בסדר גודל של 11 מיליון ₪, שיתחלקו על פני שלושת השנים הקרובות..
חילופי גברי
לידיעת החברים -
שחר צור מסיים שש וחצי שנים של עבודה
ביחידת מש"א. תקטן היריעה מלפרט את פועלו המעמיק והנרחב, ואת תרומתו הרבה
למערכת שלנו. אנו מאחלים לו הצלחה בדרכו החדשה - התמחות לקראת קבלת תעודה בראיית
חשבון.
רמי יעקב יחליף את שחר בתחומים
מקצועיים כולל: טיפול בעובדי חוץ, טיפול בנושא תקבולים בגין עבודת חברים (תאגידים
וקיבוץ), וכן טיפול בכל נושאי העובדים השכירים.
רמי הוא חבר קיבוץ בית העמק, ויש לו
ניסיון עשיר כמנהל מש"א בקיבוצו, ובקיבוצים אחרים.
מזה שלוש שנים הוא מכהן כמנהל
קהילה בכפר המכבי (בחצי משרה). הוא יתחיל את עבודתו אצלנו ב- 3/6 בהיקף של יומיים בשבוע. חודש יוני יוקדש
לחפיפה בין רמי לשחר.
במהלך חודש זה יערכו מפגשים
עם נושאי מישרות בקהילה ומרכזי ענפים.
חברים ועובדי חוץ, המעוניינים
להיפגש עם רמי, מוזמנים לקבוע פגישה בטלפון 9540 באמצעות עירית. רמי ישמח להיפגש
עמכם.
מספר הטלפון הנייד של רמי
יפורסם בהמשך. ב ה צ
ל ח ה ! איילת
מאירוביץ'.
נעמי יפה, צוות חינוך הגיל הרך
יישום התקנון להארכת חופשת לידה
הגדרה
חופשת לידה – החל מיום הלידה עד 3
חודשים (כקבוע בחוק).
קיימת אופציה להארכה של עד 3 חודשים
נוספים - 6 חודשים סה"כ – כפי שעבר
בקלפי,
(*גם במקרה של תאומים). הבהרה- בזמן
חופשת הלידה הילד\ה עם ההורה.
יחסים בין בית התינוקות ומערכת החינוך
- לבין ההורים
אשת הקשר בין בית התינוקות למשפחה, היא שירי
בן בורהום. תפקידה מתגמש לפי הצרכים העולים מהשטח.
החזר כספי והפחתות כספיות – לאחר דיווח לחינוך ולמש"א המשפחה תקבל את
תקציב המזון של התינוק למשך כל זמן חופשת הלידה. כמו כן, לפי התקנון שנקבע בקלפי,
יופחתו מתקציב המשפחה: קרן השתלמות, ותק ,חיסכון וימי חופש.
בתום החודש הראשון - על ההורים ליצור קשר עם נעמי יפה, רכזת
החינוך, להערכת מצב ולבירור למשך כמה זמן מתכוונים להישאר בבית. (במידה ויהיה
שינוי, באחריות המשפחה לדווח לנעמי).
מעקב התפתחותי – ממשיך להתבצע ע"י
אחות ילדים במרפאה, זיוה סנאנס, וע"י חגית כהן.
חגית כהן מבקרת בבית המשפחה כ - 6 שבועות לאחר
הלידה, למעקב ולהדרכה התפתחותית אישית. בנוסף לכך יתקיים מפגש, פעם בחודש בבית
התינוקות, עבור כל האמהות והתינוקות השוהים בבית. המפגשים ייערכו באופן קבוע,
במועדים ידועים מראש, בתיאום עם צוות בית התינוקות.
במפגשים הקבוצתיים יינתנו לאמהות
הדרכה וייעוץ (במידת הצורך יינתן גם מענה פרטני).
עבודה – בנוגע לנושא העבודה אין לחינוך כל
קשר, ולכן באחריות ההורים להסדיר את העניינים עם מקום עבודתם ועם מש"א.
תקשורת – התקשורת בין הגורמים השונים חשובה
ביותר.
1. על ההורים
מוטלת האחריות לדווח על כוונתם לגורמים השונים: למקום העבודה, לחינוך ולמש"א.
שלושת הגורמים הנ"ל ידאגו להעברת מידע ביניהם.
2. על הגורמים
הנ"ל לשלוח עותק מכל סיכום פגישה לגבי כל משפחה על מנת לאפשר בהירות וזרימת
מידע שוטפת.
* משך חופשת הלידה לאם של תאומים -
ארבעה חודשים, מודגש שגם לה חופשת הלידה תוכל להיות עד חצי שנה.
בהצלחה לכולנו!.
אליעזר גוטמן
אולמרט הביתה?
בעוד מסקנות ועדת וינוגרד מהדהדות
בתקשורת ומטלטלות את המדינה, מצאתי לנכון לומר כמה מילים על ההתבטאות של אנשים רבים,
בגנות תפקודו של ראש הממשלה אהוד אולמרט בזמן המלחמה, ורצונם להדיחו. אציין גם, שברור
לי שהוא שגה במקרים רבים, וכי אני לא מתכנן להצביע עבורו בבחירות, כשם שלא הצבעתי בעדו
בעבר.
מלחמת לבנון השנייה התנהלה מול אירגון
טרור, והתקיימה מחוץ לשטח מדינת ישראל. ההזנחה של צה"ל, וישיבתו של החיזבאללה
על הגדר, מתחת לאפנו בגבול בצפון, הן גם בגדר עובדה. אך מצב זה אינו חדש, ולא החל
עם עליית שדרת המנהיגות הנוכחית לשלטון.
בנוסף, ידוע כי שר הביטחון עמיר פרץ
פעל לא אחת מתוך שיקולים חסרים, והרמטכ"ל בזמן המלחמה, דן חלוץ, היווה מסננת
סובייקטיבית להעלאת אלטרנטיבות בפני הממשלה, ובעצם מנע ממנה קבלת מידע מקיף שהיה
נחוץ לקבלת החלטות רבות.
בסביבת העבודה של אהוד אולמרט בזמן
המלחמה, סיכוייו לקבל החלטות גורליות בזמן אמת היו אפסיים. זו גם סביבת עבודה
שנוצרה בשל אילוצים: השרים, הקבינט ואנשים רבים סביבו.
ההיסטוריה מלמדת שלא הייתה מלחמה בין
צבא סדיר לאירגון טרור, שהסתיימה כשידו של הצבא על העליונה.
הדוגמאות לטענה זו רבות: ארה"ב בווייטנאם,
צרפת באלג'יר, בריטניה באירלנד, בריה"מ באפגניסטן, ארה"ב בעיראק,
והאינתיפאדה בישראל. כל המדינות הנ"ל מעצמות.
בנוסף, בכל מלחמות ישראל נעשו טעויות
רבות על ידי המנהיגים, וכל ועדות החקירה שהוקמו בזמנו לחקור מקרים שכאלה, האשימו
את שדרת המנהיגות במחדלים רבים.
לעומת זאת, מלחמת לבנון השנייה
הסתיימה בהפסקת אש בין צה"ל לחיזבאללה, ומבחינה זו, זה למעשה תקדים היסטורי.
אנו נהנים כיום משקט בן 9 חודשים בגבול הצפון, ללא שיגור קטיושות וכשחיילי
החיזבאללה אינם יושבים ממש על גדר המערכת.
ברקע, מצבה הכלכלי של מדינת ישראל
התאושש, והוא טוב משהיה אי פעם, האבטלה יורדת בהדרגה, והשקעות חוץ רבות זורמות.
אני סבור שהמציאות תמיד מורכבת יותר
ממה שניתן לראות על פני השטח, אני לא ממליץ לבחור באולמרט, אבל אין סיבה לקרוא
להדחתו על פי תוצאות המלחמה האחרונה.
ראש הממשלה השיג את הטוב ביותר שניתן היה
להשיג בסיטואציה שנוצרה.
במה אולמרט כן אשם?
בשחיתות, חוסר טוהר המידות והעמקת
הפערים בחברה הישראלית..
א. פלד
עם אהוד ברק לשלטון
או עם עמי איילון לאופוזיציה
הדברים התחדדו ועתה הם מאוד בהירים
וברורים. אהוד ברק ישאיר אותנו בשלטון. עמי אילון התחייב למנוע הקדמת הבחירות מחד,
אבל להוציא אותנו לאופוזיציה מאידך. זאת אפילו אם אהוד אולמרט ירד מכסא ראש
הממשלה. (הרצאתו ברמת-יוחנן ביום
15/5).
חברים, נפילת הקיבוצים הייתה חלק בלתי
נפרד מיציאתנו למדבר הפוליטי. השיגשוג של הקיבוצים היום, הוא חלק בלתי נפרד
מהיותנו בשילטון. השלטון במדינת ישראל (ובכל מדינה בעולם) מיטיב עם הסקטורים
המרכיבים אותו. העובדה שאנשים כמו יעל שאלתיאל, איתן ברושי, אורית נוקד, שלום
שמחון ורבים אחרים מכהנים כמנכ"לים וממלאי תפקידים מרכזיים במשרדי
הממשלה, סגני שרים ושרים, היא פונקציה ישירה של השתתפותנו בשילטון.
מדהים שלאחר כל הניסויים הפוליטיים
שנערכו בגופנו, עדיין יש תמימים המתהדרים באמירה "עמי איננו פוליטיקאי"
ורואים זאת כיתרון.
# לאן עמי רץ אם לא ללב הפוליטיקה?
# האם נכון לומר לגבי מי שמבקש להיות
קפטן נבחרת הכדורגל הלאומית שיתרונו הוא בכך שאינו כדורגלן?
# גם על יצחק רבין ואהוד ברק (לדעת
הכל שניים מן המוכשרים ביותר שהעמידה תנועת העבודה), נאמר בקדנציה הראשונה שהם לא
פוליטיקאים, (והם באמת לא היו. הם אפילו זילזלו בפוליטיקה). התוצאה הייתה שהם
נשארו אחרי זמן קצר עם רעיונות אמיצים ותוכניות גדולות, אבל ללא קואליציה וללא
ממשלה.
נכון, עמי נמצא כבר כשנה בכנסת. אין
ספק שהוא יכול להפוך עם הזמן לפוליטיקאי, הוא כבר עושה סימנים כאלה. אבל השאיפה
שלו לסחוב אותנו נגד רצוננו לאופוזיציה, והאשליה שהוא יוכל לכבוש את השילטון מתוך
המדבר הפוליטי, בלי שהיה יום אחד אפילו שר בממשלה (שלא לדבר על חשיפה ותקציבים),
היא נאיבית ומראה שהוא עדיין בעיצומה של תקופת ההתמחות.
בואו לא נתבלבל בין עיקר ותפל.
מה שעומד כרגע על הפרק הוא לא גינוני
נחמדות, אלא גורל המדינה, ואני לא מתבייש להגיד, גם טובת הקיבוץ..
גדיא
עוד כמה נימוקים בעד אהוד ברק
לראשות העבודה
א.
אם איילון יבחר הוא יהיה מחוייב אישית לפרישה מן הממשלה (כך הבטיח).
במקרה כזה, כל ה"חברים" מהמפלגה יקומו נגדו (יולי תמיר, פואד
וכיו"ב), והוא ימצא את עצמו במצב די דומה למצבו של מצנע לפני כמה שנים.
החברים " הטובים" שלו יאכלו אותו בלי מלח.
ב.
אם כמו שהוא מבטיח, הוא ימנה את ברק לשר הביטחון, אז זה
בסתירה להבטחה שלו לעזוב את הממשלה, ולפרוש לאופוזיציה.
ג.
אם מפלגת העבודה תפרוש מהקואליציה, זוהי במידה רבה
הבטחה לכניסה של הליכוד וביבי לממשלה. יתכן שזהו הסוף של מפלגת העבודה בצד של "השילטון".
ד.
תהיה או לא תהיה מלחמה בקיץ... אין מה להשוות את היכולת
של ברק בניהול משברים, ובעשיית החלטות מהירות וחשובות במצבים קריטיים, ליכולת של אילון (שטרם הוכחה).
ה.
מפלגה היא בית. עמי אילון הצטרף למפלגת העבודה ממש
"לא מזמן". אין לו שום ניסיון פוליטי מוכח, במילוי תפקידים ממשלתיים.
כן, יש לו "כריזמה" שכנראה פועלת פעולתה הריגשית בהצלחה (על פי הסקרים).
אני מאד מקווה שככל שנתקרב למועד
הבחירות, נהיה יותר רציונאליים, ונעשה בחירות שתתאמנה למצב הביטחוני והמדיני שבו
אנו נמצאים. נתפשר על הנטייה לאהוֹד את "הטובים", ונבחר
ב"מתאימים".
וחוץ מזה, אני מאוד מאוד רוצה שיולי
תמיר תישאר שרת חינוך. היא שרה מעולה, ואני מאוד חוששת לבלגנים שאחרי הפרישה
מהממשלה, אם חס וחלילה תחזור אלינו לימור לבנת, או משהו מהסוג הזה....
פּוּלְסִין דְנוּרָא. וְחוֹזֵר חָלִילָה
"מְנֵה מְנֵה תְּקֵל וּפַרְסִין"!!
בַּלְבָבוֹת, וְלא עַל הַקִיר,
אוֹת בְּאוֹת, הַפְּלָקָט הַזֶה לא עוֹד יִיכָּתֵב
עַל מְנַת לְהַזְהִיר.
וְנִמדָד הַכּוֹל בְּמִידָה אַחַת – מִיַדת הַדִין.
עַל חָף וְעָוַל
אַחַת הַמְשׂוּרָה, וְאֶחָד הַפְּסַק:
"דְנוּרָא פּוּלְסִין"!!
עֱלוּ לַמַמְלָכוֹת הַחָסוּדוֹת
שֶׁל עַיִן תַּחַת עַיִן.
מִי יִיתֵּן – עַל שֵׁן אַחַת,
אָפִילוּ שְׁתֵי שִׁינַיִים.
"פּוּלְסִין דְנוּרָא",
כְּבָרָק הַיוֹרֵד מִשָׁמַיִם.
חוֹק חָדָש – חוֹק חָזָק,
שְׁמִלְפָנַיו כּוּלָם שָׁוִוים: עַל עַיִן וְעַל אָיִן.
יונתן בן צבי 02/11/1960.
בקשה
מפה שמספרה 107, בצבע אדום, נכנסה
לאחר הכביסה, כנראה בטעות, לתא אחר.
אנא – בדקו בארון הבגדים שלכם – ואם
היא גרה אצל מי מכם – אנא הביאוה למחסן הבגדים או אלי.
תודה מראש, דינה גלוסקא
לא
עזר להם...
96 חברים חתמו על המנשר נגד פיטורי חסן (השרברב) . זה לא עזר. עדה
כץ ..
אמציה כרמון
בנייה בטוחה ולפי
החוק
בזמן האחרון אנו שוב עדים לפעילות
בנייה בחצר הקיבוץ, בנייה פרטית ובנייה ע"י הקיבוץ. הבנייה ע"י הקיבוץ
מתבצעת בחלקה ע"י קבלן חיצוני, ובחלקה ע"י פועלי ענף הבניין. חלק
מהבנייה היא חדשה, כלומר תוספות ושינויים מהותיים במבנה, וחלק הינו רק שיפוצים קטנים, כגון פתיחת חלון
או החלפת צנרת, מרצפות וכד'. עוד סוג של
בנייה שלפעמים מתבצעת אצלנו, – בנייה הנדסית, שאנו כוללים בה בעיקר סלילת קטעי
כביש או החלפת גגות.
לכל פעילות הבנייה ברמת יוחנן שני
מרכיבים משותפים: היא אמורה להתבצע עפ"י החוק, והיא
מנוהלת ומפוקחת ע"י ענף
הבניין.
במושג בנייה עפ"י החוק נכללים כל שלבי הביצוע של.
החל מהשגת האישורים, דרך התיכנון והביצוע, וגמור בדיווחים לרשויות הרלבנטיות.
את המושג השני – ניהול ופיקוח ע"י ענף
הבניין, אין
צורך להסביר (הפירוש המילולי ברור למדי) וגם לא אתייחס אליו כאן מסיבות של
קולגיאליות קיבוצית.
ברשימה זו אני מבקש להביא לידיעת
החברים קצת מידע הקשור לחוקים המתייחסים לבנייה, ובעיקר אלה הקשורים לבטיחות
(ואזכיר, שאי ידיעת החוק אינה פוטרת מהחובה לקיימו):
(1) כל בנייה שעל פי הערכת המבצע (הקבלן)
תימשך יותר מ-6 שבועות, חובה על הקבלן למנות בה מנהל עבודה מאושר ע"י מפקח
העבודה האיזורי, וגם חובה לדווח עליה לפיקוח. אם הקבלן מתרשל בחובה זו, ענף הבניין, שהוא
"מזמין העבודה", אמור לדאוג לכך.
(2) מבצע הבנייה חייב לגדר את מתחם הבנייה
(גידור פיזי של לוחות או יריעות יוטה) ולתלות שלטי אזהרה "סכנה בונים – הכניסה לזרים
אסורה"
במידה מספקת. גם אם העבודה היא בדירת
בית-קומותיים, חובה לתחום ולשלט. מטרתו של
השילוט (בנוסף לשמירת שלום הציבור) היא גם לסייע בהגנה משפטית על
מבצע הבנייה, אם תידרש חלילה.
(3) ככלל יש להקפיד על שמירת התקנות
שעוסקות בבנייה, וזו כמובן אחריות מנהלי ענף הבניין, שיכולים להיעזר בנאמן הבטיחות שקבעו בענף,
וגם במפקח הבנייה של הענף:
(א) תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה),
התשמ"ח – 1988. זו התקנה העיקרית.
(ב) תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או
תלולים), התשמ"ו – 1986.
(ג) תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז –
2007.
(ד) תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), התש"ן – 1990.
ולחברים הבונים הנה "טיפ": רצוי, מומלץ, ואפילו חובה,
שלא לתת לקבלן כלי עבודה שלנו. על הקבלן להביא איתו כל ציוד וכלי הדרושים לו
לשימושו ועבודתו. הסיבה לכך היא שאם תהיה
אצלו תאונה עם אותו ציוד או כלי, – שאנחנו, 'מזמין העבודה' והקיבוץ, לא "נשותף"
באחריות.
דוגמא נפוצה זה הסולם. אם נתנו לקבלן
סולם ופועל שלו נפל ממנו, – באופן הטבעי הוא יערב אותנו בטענה שניתן לו סולם
פגום. אם הסולם שלו – התאונה זב"שו.
ולסיום פנייה לציבור: חברים, אם אתם יודעים על בנייה בקיבוצנו שלא
מתקיימות בה הוראות החוק (בדרך-כלל רואים זאת), הנכם מוזמנים לדווח על כך לענף
הבניין: 9451, או 33201, או 33447, או גם
אלי 33357. זה עשוי לזכות אתכם במצוות
"כל המציל נפש ..." . .
"וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים..."
יום שלישי, ה' בסיוון תשס"ז 22/05/07,
בשעה 19:00 נתכנס במתחם הדשאים שליד
בית מוסדות,
לטקס חג השבועות.
לאחר הטקס נסב לארוחת חג על הדשא הגדול.
בסיום הארוחה יוגשו עוגות וקפה
על הרחבה שלפני חדר האוכל.
בשעה 21:30 הופעתו
של
ננסי ברנדס בחדר האוכל.
נשמח לראותכם
בבגדים לבנים.
חג שמח!!! צוות החג וועדת תרבות.
מזל טוב
ליהודית ענבר
לנישואי תומר וענת
ברכות לכל המשפחה.
מזל טוב
לדווצ'ה להולדת הנכד דביר, בן למאיה ואורן,
(נין למרים נוסדורף ויצחק בלנק זיכרונם לברכה.)
ברכות לכל המשפחה.