קיבוץ רמת יוחנן עלון שבועי מס

איציק לקח

שְׁלֵמוּת

חשבתי: טקס קציר העומר ברמת-יוחנן, שעוצב ע"י לאה ומתתיהו, הוא הניסיון הקרוב ביותר אל השְׁלֵמוּת של יצירת חג חדש בישראל, המחזיר לתחייה מסורת קדומה.

והנה: בשבוע שעבר השתתפנו, קבוצת חברים, בסדר פסח (מוקדם) נוסח יגור, שנערך כמחווה למלחין ולחבר יגור, יהודה שרת ז"ל (פועל-חלוץ, שביום ידיו עושות במלאכה, ובלילה הן אוחזות בקשת ובכינור, או מנצחות במשמעת מחמירה על מקהלת חברי הקיבוץ. בין לבין היה מחבר לחנים לשיריה של רחל).

בהפקה השתתפו מקהלת ילדים ומקהלת מבוגרים מהגליל העליון, סולנים ונגנים.

הינחה- מוקי צור.

הביצוע היה מהוקצע, קולח, נמרץ ומשתף את הציבור.

יהודה שרת נטל את ה"הגדה של פסח" - שראשיתה בסיפורים עוד בימים שבית-המקדש היה קיים, והמשך גיבושה במהלך הדורות, עד שהייתה ל"הגדה של פסח" כזו הנמצאת בידינו היום – ועשה לה מנגינות, שהן בנוסח יגור זה שבעים שנה, והן מושרות גם ב"סדר" של קיבוצים אחרים, וגם ברמת-יוחנן.

יצירתו של יהודה שרת, למן "ליל שימורים", דרך השירה הנחרצת "היום אתם יוצאים בחודש האביב", דרך קריאת העזוז ל"תועי מדבר", וכלה בנעימת התפילה "וקרב פזורינו", היא כולה יצירת חג מתחדש השואב מן המסורת הקדומה, ומנגינותיו ושירתו בקהילה החוגגת מקרבות אותו אל השלמות.

היום, גם טקס קציר העומר ברמת-יוחנן וגם "סדר פסח נוסח יגור", הן כבר יצירות תרבות העומדות במבחן הזמן, גם כשיוצריהן כבר אינם איתנו, ודור לדור מביע באומר, בצליל ובמחול את החגים המתחדשים בישראל. .

וכבר מסורת היא בידינו...

כבר שבועות אחדים עוסקים החברים בהכנות לקראת ה"סדר", וטכס הבאת העומר. וכבר מסורת היא בידינו: קישוט חדר האוכל בעיטורי החג על ידי לוזר, קריאת ההגדה (בשינויים קלים), שנערכה לפני שנתיים על ידי לוזר, ושירת המקהלה (חד גדיא) בניצוח יוסף הלד (יוסף ירון). אולם זו הפעם הראשונה שנצרף לפסח גם את חגיגת הבאת העומר, ולקראת זה רבה התכונה, ועוסקים בכך כל יודעי פרק בשירה, הילדים והמחוללות בהדרכת לאה ברגשטיין. התוכנית תבוצע מתוך דברי קריאה, שירה, וריקוד מלווים בנגינת חליל על ידי החבר הילקה.

("ברמה" מס' 74 28.3.1945 ללא ציון שם הכותב)

וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם...

אודי פלד

"כל שנה אותו דבר,

הם בטח מתמזמזים שם בין השיבולים..."

(מתוך הספר "אנשים יפים")

סדר הפסח הוכן בחדר-האוכל ... החברים הוותיקים

קנו להם חזקות על קטעי הטקס השונים:

בן-ציון עם "שפוך חמתך", כשהוא מתיז קצף זעמו האותנטי, מתובל בפירורי מצה, על היושבים בשולחן לצידו, מאיר בן-צבי עם "היה רבי מאיר אומייר...", מתתיהו שלם עם "הנה ימים באים" מתוך נבואת הנחמה של ישעיהו, כשהוא מותח את ה "ה...נ...נ...ה" כאילו הוא ממתין להתגשמות הנבואה, ממש כאן ועכשיו.

אבא שלי לא היה בין הקריינים, אבל לא החמיץ אף פעם את ההזדמנות לשאול, בצד הקושיות המקובלות, את קושייתו הפרטית: "מדוע אנחנו אוכלים ב"סדר" ביצים במלח"?

כולנו כבר ידענו את התשובה בעל פה, אבל הנחנו לאבא להסביר: "כי כאשר חצו בני ישראל את הים המלוח, המים הגיעו להם בדיוק עד ל...".

אנחנו היינו מגחכים בנימוס ואמא הייתה גוערת: " באמת פרנצי! לא נמאס לך לחזור בפעם האלף על הבדיחה האידיוטית הזו"?

בתום הטקס, לאחר שרוקנו אל קרבם ארבע כוסות מצווה ועוד כמה (וכמה) כוסות רשות, היה הגרעין הקשה מתקבץ ומזמר בחצי גילופין זמירות ד'בית-אבא. בנימין זוסמן שואג בקול ניחר "ואמרו זה לזה", זישה מרעיד את אלף קפלולי סנטרו ומישקי, פניו סמוקות ואד מכסה את זגוגיות משקפיו קורא "אחד הוא אלוהינו ...", כשהוא מנפנף בבקבוק היין ומוזג בתנופת זרוע אל הכוסות המושטות – וגם ביניהן.

למחרת הסדר נחוג חג העומר ... את התהלוכה היו מובילים אל השדה מושקו, גדול ומוצק על גב הסוס, ולאה, רגליה יחפות ובידה הגונג הענקי שהד צלצוליו מהלך מקצה העמק עד קצהו...

עודד ירון היה מותח מאופק אל אופק צלילים ארוכים ונוגים מחליל הצד, ואליהו ג'ומעה מכה בתוף... תמר הרעידה את האוויר בקול שירתה האדיר, והמקהלה, בניצוחו של לייזר פארן, ענתה, מפזרת ברוח הברות קטועות של שירים, הבוקעים מן הבטן ומפלחים חדרי לב ...

במלאת עשור למדינה הועלו קטעים מטקס העומר במסגרת המסכת המרכזית שנערכה באצטדיון קריית-אליעזר בחיפה ... אלפי אנשים ... ובין המכובדים גם בן-גוריון, משה שרת, ועוד רבים ממנהיגי הישוב ... באמצע ריקוד "הן-ירונן", דרך איגור (יצחק גוטדינר) על רגלו של נירי (נבו) שלא התבלבל כלל ומול עיני הצופים הנכבדים הסתובב והחזיר לו בעיטה הגונה. עוד רגע הייתה פורצת קטטה על הבמה...

השנה נחוג העומר בשדה "בית-דרום", מתחת לאמפיתיאטרון הטבעי המשתפל משלוחת "פלרם" לעבר גבעת שמיר ... עד שנגע גלגל החמה המאדים בראי הים, ודניאל טלמון הכריז מראש המגדל: "בא השמש בא – ופני הקוצרים טרם יראו ...".

"סקנדל"! פלט רפאל באואר שעמד בסמוך אלי, "כל שנה אותו דבר, בטח הם מתמזמזים שם בין השיבולים עם המאלמות – אלא מה"?

... "יובא הטנא בפני הקהל" קרא הכרוז והאלומות הושלכו אל תוך הגביע המעוטר. יעקב יניב פדה את העומר ... מושקו בירך ... הסוסים דהרו, כתובת האש "עומר זה הניפו" הוצתה על רקע האופק המשחיר, הקהל קם על רגליו וניפח חזות גאים בשירת התקווה ... תם הטקס..

הגישה מרושלת וחופשית מדי...

עד עכשיו, העומר שלנו הוא הגדול ביותר בארץ, ולנו הכל כמעט מוכן. אך בכל זאת הגישה מרושלת וחופשית מדי. סומכים תמיד בהכנות "שיהיה טוב...". מקום כמו שלנו, שהמסורת כבר נשתרשה בו - יש לו תפקיד ציבורי. אדרבא - יבואו מהעיר ומן הסביבה וייהנו. אין רע בכך שיהיו הרבה צופים. החג אמנם לעצמנו, אבל יכולים להנות גם אחרים. אבל זה מחייב יותר...

(מתתיהו שלם. ברמה מס' 321 31.3.1961)

וְאַתֶם אוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנַי?

מאיקה יפה

הכל ב"סדר"

ביום חמישי לפני שבוע, התקבצו מספר לא מבוטל מחברי רמת יוחנן בחדר האוכל של קיבוץ יגור לערב שהוקדש ליצירת יהודה שרת – סדר פסח בנוסח יגור.

טבענו שם בים של המוני בני יגור, שנקבצו ובאו מכל רחבי פזורותיהם, לערב המרגש והמיוחד הזה. קיבלנו שם שיעור מאלף ורב עוצמה על כוחה של "הגירסא דינקותא" לעצב משמעות וזהות עבור אנשים.

אנחנו, אנשי רמת יוחנן, שמכירים רק את רוב השירים, חווינו את זה כנראה ב - 80% עוצמה לעומת היגורניקים הנרגשים שסבבו אותנו.

החלק הקשה יותר בערב הזה היה גיל המשתתפים. קשה היה למצוא באולם אנשים מתחת לגיל 40. עדות לכירסום ביכולת של קהילת יגור להמשיך ולקיים את המסורת הזאת כמסורת חייה, שנוגעת ומעצבת גם את נפש הדורות הצעירים יותר.

נדמה לי כי ברמת יוחנן, מסורת החגים וקבלות השבת היא עדיין בעלת חיוניות נדירה במחוזותינו, עדיין עוברת גם לצעירינו, ומוטל עלינו לקיים ולשמר את הנכס הנפלא הזה.

וכל זה נכתב על מנת להזכיר לכולנו שסדר הפסח מתקרב ובא לפתחנו. גם השנה יתמיין חלק מהציבור לסדרים משפחתיים, במקומות אחרים וגם בדירותינו המורחבות, אך חלק גדול מהציבור יתכנס גם השנה לסדר הפסח הקיבוצי המשותף שלנו, בחדר האוכל.

נדמה לנו כי בשנים האחרונות מצאנו נוסחה טובה לחגוג את הסדר, וכל אלה שכבר נרשמו, ואלו שעדיין מתלבטים, מוזמנים להשתלב בסדר בחדר האוכל ולתרום להצלחתו ברוח טובה של השתתפות והתנדבות.

בשם הצוות המארגן, מאייקה יפה, כנראה גם השנה "אב הסדר".

כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכֱאוֹבָיו...

שיתופיים על פי הגדרה...

השבוע התבשרנו (ר' החלטות מזכירות משבוע שעבר), שסוף סוף אנו מתבקשים על ידי רשם האגודות להידרש להגדרת מצבנו, האם אנו "מתחדשים" או "שיתופיים". נו, וזו דילמה לא קלה, שהרי אין אנו אומרים במפורש לאן פנינו. הקול, קולם של ערכי השיתוף והשיוויון. והידיים, ידי חוסר נחת מהמצב הקיים, מידה של נוחיות, של עושר כלכלי, ושל חוסר יכולת להתמודד עם הצרכים המשתנים. כך או כך, נכון להיום, אנחנו שיתופיים על פי הגדרה. להלן קטע הלקוח מתוך רשימה שפורסמה בעיתון הווירטואלי "שווים", שהוא ביטאון הזרם השיתופי. (ירמיהו)

דודו פלמה

צו האדם, פסח

...אם עושים ביושר את חשבון המה נשתנה באמת, מתברר שיותר מכל חטאנו לדבר הזה שבאופן כללי אפשר לכנותו אדם. כל- כך צימצמנו ודחקנו את מושג האדם לתוך מה שנקרא פרמטרים כלכליים ורשתות בטחון, כושר השתכרות ותמורה מתגברת, עד שבלהט מעשה ההשתנות ההכרחי, לא עצרנו לרגע לבחון האם, מבלי משים, ניפגע גם כל היקר וכל הקרוב, משהו שהוא "ידוע וישן, שבא לחסד ולרחמים, לא למורא ולא לרחש חשדות ודבר אשם, שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה אשר תאיר עד עם ננוח ונישן", כל מה שעשה אותנו למה שהיינו, קבוצה של בני אדם שידעה פעם להיות יותר מסך כל המרכיבים שלה, ואפילו ידעה ליהנות מכך, והפך כך לפתע, בפשטות גדולה, להיות משהו המסכן את עצם קיומנו.

ואנחנו משלמים, ועוד נשלם, מחיר כבד. כי אי אפשר לפגוע במושג האדם הכללי, ולצפות לכך שגם האדם הפרטי לא יפגע. "אין גאולה בלי האדם" אמר דוד מלץ, "אין גאולה על חשבון האדם. כל מעשה הקשור בהשפלת האדם... הוא כבר חתירה תחת המטרה האמיתית... לי נראה כי הצו הגדול העולה מזוקק מכור הייסורים הגדולים של דורנו הוא- צו האדם. אל יישכח האדם".

גם ברטולד ברכט, מומחה לא קטן בזכות עצמו, לדבר הזה הקרוי אדם, טען ש"אפשר לתאר את זה כך: הכול מתנהל כרגיל, שורר שלום, ואז בא פסק- זמן, מקרה די מצער- המלחמה. כמו בפיטום החזירים! כל הזמן מגיע מזון לא רע, כל הזמן רוחצים אותך, מחניפים, מצלמים אותך, ורק מדי פעם יש תקרית מצערת שבה נשחטים". אז אם חושבים קצת על דבריו של ברטולד קשישא ומתבוננים על המציאות המתרחשת סביבנו, מגלים די מהר שהוא מתאר במדויק אותנו ואת חיינו, שנעשינו כל כך להוטים להשתנות, עד שאנו כמעט מאמינים, או שמא רוצים להאמין שאפשר שיהיה לנו טוב בלי שיהיה טוב גם לזולתנו.

אבל מה שמדהים אותי בזמן האחרון, זה ששיר שכתב אהרון שבתאי לפני כמה שנים, כשהכול רק התחיל להתחרפן, ניראה היום עדיין כל- כך מדוייק, עד שרק בגלל זה שווה לשוב ולהקשיב לו:

"המדינה הזאת שהקימו קבוצות שיתופיות של חלוצים ופועלים,/ המדינה הזאת שנולדה ליד פרוסת לחם בריבה,/ נמכרת כעת כמו חתיכות נקניק לאנשי עסקים ולספסרי הון./ ההון הזה מחר מחרתיים יברח, בשלושה ימים יהיה כלא היה./ בינתיים המפריטים מקבלים מניות, רוחצים את התחת בשמפניה./ אשר למופרטים, אלה יהיו שוטרים או שכירי קבלני אבטחה,/ ואלה יפלטו מהמפעלים, יובטלו, יערכו שביתות./ ובערב על המרקע הם יראו את עצמם, אלה מכים, ואלה מוכים."

אז זיכרו זאת בשיבתכם ל"סדר" השנה, והתאמצו להישאר בני אדם. כי אין גאולה בלי האדם.

אם לא נהייה בני אדם, אין טעם להיותנו..

הציבור יתאסף לקול צילצול הפעמון...

בערב חג הפסח, תיפסק העבודה בשעה 2 אחה"צ. בשעה 4 וחצי אחה"צ, לקול צילצול הפעמון, יתאסף כל הציבור ברחבת חצר המשק. מסתדרים ארבעה, ארבעה, בשורות, לפי הוראת הסדרנים. בשעה 4 ושלושת רבעי יוצאים בתהלוכה מחצר המשק דרך שער הפרדס. משם ממשיכה התהלוכה בשירה אל קצה חלקת החיטים. בתוך השדה יסתדר הקהל, מתוך סדר ומשמעת, להוראות הסדרנים.

(ללא ציון שם הכותב ברמה מס. 90 12.4.46)

פרוטוקול ועד הנהלה מספר 06/2007

שם האגודה : קיבוץ רמת-יוחנן.

תאריך הישיבה : 15.03.2007

מספר חברי ועד ההנהלה : 13

שמות המשתתפים בישיבה: אודי פלד, אבנר אחיטוב, דניאל פרי, נתי אבן דר, לינט חורש,

איילת מאירוביץ, עדנה לקח, יונת מולכו, דוד דוידוביץ, ישי קציר,
אליעזר גוטמן.

נעדרים : רפאל דינסטג, יהודית אפרת. (שניהם בחו"ל).

סדר היום:

1. משלחת כדור-מים.

2. תשלום שכר לימוד – מסלול צעירים, מקרים מיוחדים.

3. הארכת חופשת לידה. (מוזמנות: שחר בראב, נעמי יפה).

הוחלט:

1. אושרה השתתפות הקיבוץ במחצית יתרת עלות (לאחר הפחתת השתתפות מחלקת הספורט של המועצה) של נסיעת נערינו גילאי 14+16 למחנה אימונים בכדור-מים בסלובניה (בסך 400$). המחצית השנייה (400$) חלה על ההורים.

2. אושר תיקון לתקנון צעירים, המתייחס לתשלום שכר לימוד של בן (לרבות בן שהתקבל לחברות) המתגורר בקיבוץ, וששני הוריו או אחד מהם, מתגורר מחוץ לקיבוץ, או מתגורר בקיבוץ כתושב נלווה לחבר.

א. הקיבוץ ישא בעלות שכר הלימוד כמפורט בתקנון גם לגבי בן הנמצא במסלול צעירים (כולל בן שהתקבל לחברות) והמתגורר בקיבוץ דרך קבע, גם אם אחד מהוריו או שני הוריו אינם מתגוררים בקיבוץ בעת לימודיו, או לא השלימו תקופת חברות קודם לתחילת לימודי הבן כנדרש בתקנון, או שאחד מהוריו המתגוררים בקיבוץ אינו חבר הקיבוץ, אלא מתגורר בו כתושב נלווה לחבר הקיבוץ, בכפוף להתחייבותו של אותו בן להישאר בקיבוץ מייד בתום לימודיו, ולקיים חובת העבודה לפחות שנה אחת כנגד כל שנת לימודים לגבי בן שרק אחד מהוריו הוא חבר המתגורר בקיבוץ, ושנתיים כנגד כל שנת לימודים לגבי בן ששני הוריו אינם מתגוררים בקיבוץ.

במקרה של אי עמידת הבן בקיום התנאי הנ"ל, יהיה הקיבוץ זכאי לחייבו בהחזר שכר הלימוד ששולם, ולקזז חיוב זה מכל זכות העשויה להיות לבן מן הקיבוץ.

ב. האמור לעיל לא יחול לגבי בן שאחד מהוריו שהוא חבר/ת הקיבוץ נשוי לחבר/ה אחר/ת המתגורר/ת בקיבוץ לפחות עשר שנים לפני תחילת לימודיו של הבן.

3. הוחלט לאפשר ליולדת המעוניינת בכך להאריך את חופשת הלידה עד ששה חודשים מיום הלידה (או תקופה קצרה יותר, בהתאם, אם נטלה חלק מחופשת הלידה לפני הלידה), בכפוף לאמור להלן:

א. התקופה העולה על שלושה חודשים, או על תקופה אחרת הקבועה בחוק שבה משולמים לקיבוץ "דמי חופשת לידה" (התקופה הנוספת), לא תיחשב במניין הוותק של אותה חברה.

ב. בתקופה הנוספת לא תהיה החברה זכאית למרכיב "החיסכון" שבתקציב הכולל.

ג. בתקופה הנוספת לא תהיה החברה זכאית להפרשה לקרן השתלמות ע"פ החלטות הקיבוץ.

ד. בתקופה הנוספת יורדו ליולדת שני ימי חופשה רגילים בגין כל חודש.

ה. בתום התקופה הנוספת תחזור החברה לעבודה מלאה (ללא ההקלה של שעה ביום למשך חצי שנה החלה לגבי יולדות היוצאות לחופשת לידה רגילה).

יובא לאישור האסיפה.

רשם - אודי .

סָגַר כְּחוֹמָה

נֶעֶלְמוּ הַיָּם, הָהָר, וּבָתֵּי הַקּוֹמָה

סְבִיבִי הָאוֹבֶךְ סָגַר כְּחוֹמָה,

חוֹמָה אֵין יְסוֹד לָהּ תְּרַחֵף כְּתַרְסִיס

הַמָּטָר בְּבוֹאוֹ אוֹתָהּ חִישׁ יָמִיס.

חוֹמָה נוֹדֶדֶת כַּעֲנָנִים בִּנְשׁוֹב הָרוּחוֹת

נָעָה וְנָדָה מִמְסָד עַד טְפָחוֹת,

חַלּוֹנוֹת וְגַגּוֹת יִשְּׂאוּ חוֹתָמָהּ

מְעִיקָה בְּכּוֹבְדָה עַל דַּרְכֵי הַנְּשִׁימָה.

חוֹמָה רוֹבֶצֶת לוֹחֶצֶת כָּאן וְעַכְשָׁו

נֶעֱלֶמֶת בַּקַּיִץ, חוֹזֶרֶת בַּסְּתָו.

בִּמְקוֹמֵנוּ הָאוֹבֶךְ, כְּמוֹ עוֹבֵר אוֹרַח

אֵין בּוֹ בְּרָכָה, הוּא מִטְרָד וְהוּא טוֹרַח.

13/3/07 ראובן עזריאלי

אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה...

מבזקי תנועה מס. 3.

עדכון טיפול תלונות על הפרת תקנון הקיבוץ

הלל לויתן, חבר קיבוץ יגור, הצטרף לצוות התנועתי שהוקם לפני חמישה חודשים במטרה לטפל בתלונות של חברי קיבוץ על הפרות תקנון הקיבוץ בקיבוצם, וירכז את עבודת הצוות על פי בקשת מזכירי התנועה. הצוות יתמקד בשני נושאים מרכזיים: חשש לעבירות תקנון במסגרת תהליך "שינוי", ואי עמידה של קיבוצים בתקנון באופן הפוגע בקבוצת חברים כזו או אחרת.

תנובה

לאחר חודשים של עבודה אינטנסיבית התקיימה ועידת תנובה, בה אושרה ברוב עצום הפיכת תנובה לחברה, והעברת השליטה לקרן ההשקעות אייפקס ומבטח שמיר. עבודה רבה, בשיתוף הארגונים האזוריים, נעשתה במטרה לייצר הסכמים בין יצרני החלב להנהלת תנובה, לייצר הבנות בין המערכת הבנקאית, המטה לביצוע הסדר הקיבוצים ומשרד האוצר, בנוגע לאפשרויות השימוש בכספי מימוש מניות תנובה של קיבוצים שיבקשו למכור מניותיהם בחברה.

בימים אלה עסוקה התנועה בהשלמת מכלול הנושאים שעדיין נשארו פתוחים, כאשר המטרה המרכזית היא להבטיח שמירב הכספים שיוזרמו לקיבוצים שיבקשו לממש אחזקותיהם בתנובה יועברו לקרנות הפנסיה של החברים.

עם הפנים לוותיקים

השר לענייני גימלאים, רפי איתן, היה בשבוע שעבר אורח התנועה הקיבוצית, בסיור שהתקיים בשלושה קיבוצים בהם קיימים בתים סיעודיים- יסעור, מצובה ואילון. מטרת הסיור עם השר הייתה להכיר לו טוב יותר את נושא בתי הסיעוד בקיבוצים, מתוך כוונה לפעול במשותף להבטחת פתרון מיטבי לאלה מבין הותיקים בקיבוצים, שיצטרכו שירותי סיעוד או בית מוגן. בסיכום הביקור סוכם על הקמת צוות משותף, שיכלול את נציגי המשרד לענייני גימלאים והתנועה הקיבוצית, שיכין תכנית עבודה משותפת שתאפשר להרחיב באופן משמעותי את מספר המיטות בבתי סיעוד בקיבוצים.

מידע לחברים:

המלצות, זכויות, וסיכום כלכלת הקיבוצים

השבוע הושקה חוברת "שנתון התנועה הקיבוצית 2005" בו מידע מקיף, המסתמך על נתוניהם של 97% מהקיבוצים, בנושאי כלכלה, דמוגרפיה ואורחות חיים. שתי חוברות נשלחו לכל קיבוץ והן מיועדות למזכירות הקיבוץ. חברים המעונינים במידע המלא מוזמנים לגלוש ל"אתר הקיבוצים" באינטרנט www.kibbutz.org.il.

יוזמה: אירוח משפחות בליל הסדר בקיבוץ

מדובר באירוח משפחות המתקשות לקיים "סדר" מבחינה כלכלית, ושמחות להתארח בסדר קיבוצי או אצל משפחה בקיבוץ. עד כה נענו 20 קיבוצים לפניית אגף המשימות התנועתי, וקיבוצים נוספים מוזמנים להציע עצמם ברצון. הכוונה היא למצוא סידור לחג עבור 300 נפשות. מוזמנים להתקשר לטלפון 03-6925398

קליטה נעימה

מגמת הקליטה לחברות בקיבוצים נמשכת גם בראשית 2007: מנתונים שנאספו במטה לצמיחה דמוגרפית בתנועה הקיבוצית מראים כי קיבוץ מגל קלט 20 חברים חדשים, להבות חביבה 25, כרמיה שבנגב 5, כרמים- 20 משפחות, ולוטן שבערבה – 8. עוד קודם לכן נקלטו ברבדים 24 משפחות. זו קבוצה ראשונה של קיבוצים. ידוע על מגמת קליטה בקיבוצים רבים נוספים..

וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד: וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אוֹתָם.

עמוס נצר

מפלרם

השבוע סיכמנו במועצת המנהלים של פלרם את הרבעון הרביעי של שנת 2006 ואת השנה כולה.

כרגיל אני מביא לפניכם את עיקרי התוצאות:

המכירות ברבעון האחרון הסתכמו בכ- 260 מיליון ₪, שהם גידול של 12% ביחס לרבעון הרביעי שנה קודמת. הרווח הגולמי הסתכם ברבעון ב – 73 מיליון ₪, והוא מהווה כ 28% מהמכירות ביחס ל – 25% מהמכירות ברבעון המקביל שנה קודמת.

הרווח התיפעולי ברבעון האחרון הסתכם בכ - 18.5 מיליון ₪, שהם 7.1% רווח, ביחס

לכ – 5.8 מיליון ₪ ברבעון המקביל שנה קודמת, שזהו גידול של 218%.

הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב 9.7 מיליון ₪. שהם כ – 3.7% מהמכירות ביחס ל 2.9- מיליון ₪ ברבעון המקביל אשתקד. אכן היה זה רבעון טוב מאוד ביחס לשנה קודמת וביחס לרבעונים הקודמים השנה.

סה"כ השנה הסתכמה בכ - 969 מיליון ₪ מכירות, גידול של 9% ביחס לשנה קודמת. רווח גולמי של - 246 מיליון ₪, גידול של 11% ביחס לשנה קודמת. רווח תיפעולי של 45.5 מיליון ₪, גידול של 22% ביחס לשנה קודמת. רווח נקי של 18.6 מיליון ₪, קיטון של 25% ביחס לשנה קודמת.

כפי שניתן לראות, שנה טובה מקודמתה בכל הפרמטרים, מלבד בשיעור הרווח הנקי, בה סבלנו השנה מהוצאות מימון חריגות, אשר מקורם בשער הדולר מול ה ₪, והעובדה שהדו"חות שלנו בשקלים.

הוצאות מימון אלו הינם ביטוי חשבונאי בלבד ללא כל השפעה מעשית על החברה.

המאזן של החברה נשאר איתן, וההון העצמי עומד על כ – 360 מיליוני ₪.

כפי שניתן לראות הייתה שנת 2006 שנה טובה, שנה שבה החברה המשיכה להתמודד עם תנאי סחר לא קלים (מחירי חומרי גלם גבוהים), ומחירי אנרגיה גבוהים שמשפיעים על הוצאות הייצור והמשלוחים. בשני הרבעונים האחרונים של השנה חל שינוי משמעותי לטובה – המכירות צמחו בשיעורים גבוהים, הריווחיות הגולמית השתפרה, בריווחיות התיפעולית הגענו לשעורים נאים של כ - 7% - 6%. הרווח הנקי ברבעון הרביעי היה גבוה גם הוא, שינוי שנבע משינוי גדול לטובה בהוצאות המימון.

אנו צופים להמשך המגמה במהלך 2007.

החברה כולה עוסקת במימוש תוכנית העבודה.

בתוכנית שלנו למכור כ 250- 245 מיליון דולר (מעל מליארד שקל) תוך גידול בכל האיזורים.

לצד המכירות של המוצרים הרגילים של פלרם, אנחנו בתהליך פיתוח מואץ של קווי מוצרים חדשים, תחת פלרם אפליקציות.

חברה זאת תהיה הבסיס למוצרים חדשים ובעתיד מתוכננים מוצרים שונים לגמרי ממוצרי פלרם הרגילים.

פלרם אפליקציות תמכור השנה קרוב ל – 15 מליון דולר, ויש לנו תוכנית בשנת 2008 להעביר את פעילותה לאיזור פיתוח בצפון הארץ (מהלול הישן כעת). כל זאת על מנת לאפשר פיתוח החברה, וכן לתת עוד שטח להגדלת הפעילות של פלרם בישראל, דבר שלא ניתן כעת בחצר הנוכחית.

בארה"ב נשלמות ההכנות לפתיחת המפעל החדש ל PVC.

הייצור יתחיל בשבוע הראשון של מאי 2007.

העבודה במקום, ובכל החברה רבה ביותר. מדובר במפעל הגדול ביותר (בשטח ובהשקעה) בקבוצת פלרם.

חיים קירש הצטרף לצוות הקבוע במקום, שכולל גם את עודד יניב, יגאל אופק, רון דביר ואלון שורר.

כולם עושים עבודה טובה ואני רוצה לציין את דדי ויגאל שתורמים המון מניסיונם בכלל, ובארה"ב בפרט, להשלמת והצלחת הפרוייקט. הם יחזרו עם בנות זוגם עוד לפני סוף שנת 2007 לישראל וישאירו את האחריות לצוות הקבוע במקום – ישראלים ואמריקאים.

מועצת המנהלים אישרה חלוקת דיבידנד לבעלי מניות החברה בשיעור של 10 מיליוני ₪.

בשנתיים האחרונות לא חילקנו דיבידנד, עקב רצוננו לשמור יותר רזרבות בתוך החברה.

מתוך סכום זה יעבור לרמת יוחנן סך של 7.2 מיליון ₪. אופן שימושם בתוך מערכות הקיבוץ, הינו החלטה של מוסדות הקיבוץ.

לבסוף, ברצוני לשתף אתכם בנושא שקשור בי –

פניתי למועצת המנהלים, שהתכנסה ב – 21.3.07, לסיים את תפקידי כמנכ"ל פלרם, תוך פרק זמן של כחצי שנה.

פנייתי התקבלה ודיווחנו על כך לבורסה ולרשות לניירות ערך.

פנייתי באה לאחר מחשבה רבה, שבסופה הגעתי למסקנה, שנכון יהיה לסיים את התפקיד במהלך 2007 לאחר שאשלים שירות של מעל 7 שנים בחברה בתפקיד זה.

הקדנציה שלי מסתיימת בתחילת קיץ 2008 ואוכל לתרום מניסיוני למנכ"ל החדש, ולחברה באופן חלקי, במידה ויידרש עוד זמן לאחר סיום תפקידי.

אני יודע שהחברה במצב איתן, עברנו את התקופה הקשה של תנאי הסחר בשנתיים האחרונות בהצלחה רבה, הריווחיות במגמת עלייה, וכך ימשך כל עוד תנאי הסחר לא יורעו.

לחברה תוכניות רבות, מוצקות וטובות, לשנים קדימה, ובעיקר יש לה הנהלה מצויינת שמורכבת משילוב של חברים ושכירים בעלי ניסיון רב, מרחב גילאים רחב, וחלק גדול מהמנהלים צברו ניסיון וידע בעת שירותם מחוץ לגבולות ישראל.

כעת צריך לאפשר לדור החדש לצמוח ולהשפיע.

ובינתיים,

שיהיה חג שמח לכל חברי ותושבי הרמה ולכל עובדי חברת פלרם ומשפחותיהם באשר הם..

צביקה שביט

עוד פעם אחת ודי...

קראתי את התגובה לדברי משבוע שעבר, והחמיאה לי מאוד העובדה שצוות שלם, "צוות הרפת", התגייס למשימה.

משום מה, השם "צוות הרפת" הזכיר לי את התנהלות השליטים בעבר הלא רחוק, אשר דיברו בלשון רבים כאשר טפחו לעצמם על השכם. השליט העריץ לא אומר " אני" אלא "אנחנו". כך גורם עוול לאנשים טובים אשר אני בטוח לא היו שותפים להחלטה לתגובה הזאת.

בין כל הקלישאות שבתגובה בולטות שתיים, והן א) כתוב "טועה רק מי שעושה ועל אחת כמה וכמה למי שעוסק ביחסי אנוש".

עם כל הכבוד למנסחים, עד כמה שאני יודע, והביטוי שאני עומד להשתמש בו נועד לתפארת המליצה בלבד, ברפת עוסקים "בקקה של פרות" ולא ביחסי אנוש.

ב) כתוב "לכל מטבע וסיפור יש שני צדדים". נכון. אני הטלתי מטבע וגיליתי את הצד שלי. האימרה מרמזת שגם "לצוות הרפת" יש צד. אבל מהו? מה הסיפור שלהם? האם הוא כל כך נורא שאי אפשר לספרו? אם כך, גם אני וגם אתם לעולם לא נדע מה קרה, ונשאר במתח..

מסע על ימים

ירמיהו

8. חופים הם לפעמים...

אבל הרעב היה בעוכרנו, ואף שתהינו מה לו לעץ כזה בלב אתונה, עץ שמקומו הטבעי הוא דווקא בין קוצים וחורבות של כפר ערבי נטוש, ואף ששאלנו את עצמנו למה אף אחד לא "מרחם" עליו, ולא מקל עליו את משא הפרי, ואף ששאלנו את עצמנו אולי הוא בכלל עץ שמור, ואף חככנו בדעתנו פעם ועוד פעם, נוכחנו שכאשר הבטן ריקה, שוקקה והומיה, קשה לו לשכל לפעול בהיגיון! וזה למעשה מה שהוביל לפשרה עם המצפון והשאלות המוסריות האחרות. "התפתינו" בנפש חפצה לפרי ההילולים שהיה ממש בהישג יד, אפילו לא היה צורך לכופף ענפים ולהסתכן בשבירתם, רק לחטוף ולאכול...

אחר כך שכבנו עם בטן נפוחה, כמו יוחנן וגבריאל, לפוש על אחד הדשאים הנרחבים של הקמפוס, ולא היה נראה שמישהו מבין העוברים והשבים שחלפו שם על פנינו, נתן את ליבו לזוג המוזר השרוע על הדשא. אף אחד לא עצר, גם העיר לא עצרה מהלכה.

טובי לב ושבעים נוכחנו מחדש עד כמה צדק פולני הזקן באומרו: זה נהנה וזה לא חסר... ועדיין לא חשבנו על תוצאות הזלילה החפוזה הזו, גם זה יבוא. קצת יותר מאוחר...

ואחר כך הייתה כבר שעת אחה"צ יותר נעימה, רוח מהים, או מכיוון אחר, הצנה את אתונה, ואנחנו, שכבר היינו, וראינו, וטעמנו, ומיצינו את רוב האתרים החשובים שהיו מסומנים לנו במדריך. למעשה, היינו כבר "מבושלים" לחזור מרוצים אל האונייה, אבל משהו בכל זאת עדיין היה חסר, איזה סוג של קינוח לסיומו של יום.

והמשהו הזה היה שפיץ אחד שהיה מתרומם כבוקע מתוך השכונות האפרוריות של אתונה כמו פרונקל. הוא נראה היטב מכל פינה בעיר, נקודת תצפית שהתנשאה על כל הסביבה, עד כמה שזכור לי, אף עלתה בגובהה על גבעת האקרופוליס. סימנו אותה לעצמנו כמטרה הכרחית, שהרי לא יעלה על הדעת שנעזוב את אתונה בלי "לכבוש" גם את ההר הזה. המרחק בקו אווירי נראה סביר. אם לא נסתבך בסימטאות שמובילות אל הצוק הזה, אין מצב שנפספס אותו.

בהחלטיות הראויה אנו מתווים לעצמנו את המסלול על פי מפת העיר ומחישים צעד אל הכיוון המשוער. וברחובות, שנמסו בבוקר מהחום והלחות, כבר מדליקים אורות וסוחרים עייפים יושבים על שרפרפים קטנים עשויים עץ וקש בפתחי החנויות ומחכים. העלייה לכיוון הצוק מתארכת מעבר למה ששיערנו תחילה. ובגלל חסרון כיס עושים אותה ברגל. ככל שעולים הרחובות נעשים יותר צרים. סבך הסימטאות כאילו "להכעיס" לא נגמר, בסוף כל סימטה צצה לה חדשה, והדרך נפקחת לאורך בפיתולים שההיגיון הפנימי שלהן לא נהיר לנו. בתוך הלבירינת הזה, נצטרך, בסופו של דבר למצוא את תחנת הפוניקולר, שזה שני קרונות ישנים הקשורים זה לזה בכבל, כשהאחד עולה, השני יורד, וכך, בזווית מאוד תלולה, מעלים ומורידים את הנוסעים.

כשמגיעים סוף סוף לתחנה מתנשמים ומתנשפים, כבר ממש חשיכה. מעט אנשים עדיין מסתובבים כאן והתחושה קצת לא נוחה. ובאמת, מה יש לאנשים נורמליים לחפש על הצוק הזה בלילות. אבל אנחנו בשלנו, והקרון מחליק מעלה מעלה במסילתו בקול שיקשוק וקירקוש, מטפס אל על בחושך מוחלט עד שהוא נעצר ופולט אותנו אל מרפסת גדולה עם מעקה לביטחון (שמא יעלה על דעתו של מישהו לעשות מעשה נואש) שמשקיפה על כל המרחב המטרופוליני, המואר עכשיו במיליוני אורות. ים של אורות.

האובך מן הבוקר התפוגג ואתונה הענקית נפרשת לרגלינו מקצה האופק אל קצהו, עיר בלי הפסקה, מבעבעת חיי לילה סואנים, שקולותיהם וריחותיהם מטפסים אל הצוק ונותנים ללילה ניחוח מיוחד, ותחושה של חוויה שקשה לשכוח.

אבל השעה המאוחרת מעירה אותנו מהחוויה השמיימית הזו אל מציאות שבה צריך לעמוד בלו"ז. ה"אפולוניה" שלנו אמורה להפליג לדרכה בשעות הלילה, איתנו או בלעדינו. גם אם נמשיך לעמוד פה על המרפסת עד הבוקר, יש לשער שאיש על האונייה לא ירגיש בחסרוננו... חוזרים לקרון האחרון שיורד מהצוק אל לילה חמים רווי מאחרים בנשף. אתונה, כמו כל עיר נמל סואנת, מלווה אותנו חזרה בסימטאותיה הנפתלות המתעוררות לחיי הלילה הזוהרים באורות צבעוניים ומוסיקה.

את הדרך חזרה לנמל, אנחנו עושים בדיוק באותה חשמלית שבה הגענו. הפעם הפרוצדורה עם הכרטיס דווקא מצליחה, לנו אך שום מבקר לא עולה לבדוק...

ושוב אנו על המים, משייטים במרחק מה מן החופים המפורצים שמביאים אותנו אל תעלת הקורינטוס, אותה תעלת מעבר עתיקה חצובה בסלע המחברת את הים האגאי לים האדריאטי. עם בוקר, על כוס קפה לחם וגבנ"צ אנו כבר דנים עם ידידינו בכובד ראש אם האונייה שלנו מספיק צרה ותצליח לחצות את התעלה בשלום או לא. ולא שאנו מודאגים, אך מאוד סקרנים. ובעוד בילענו הדל בפינו, נשמעת כריזה בכל האונייה שהנה הנה מגיעים לפיתחת המעבר. והנוסעים אצים רצים ממהרים למלא את הסיפונים העליונים והתחתונים בקול ענות המולה וריגוש על אף שעת הבוקר המוקדמת.

ממש לפני שנכנסים האוניה מדוממת. פתאום שקט. והוא כל כך ערב לאוזניים שכבר התרגלו לשאון המנועים. מחכים לתורנו.

אי משם מגיחה ספינה קטנה, נקשרת אל ה"אפולוניה", ועם הינתן האות אנו מתחילים לזוז לתוך התעלה. מימיננו ומשמאלנו מתרוממים קירות אדירים חצובים בהר ואנחנו בתווך, נגררים לאט ובשקט על מי התכלת בין המצוקים וההראלים, כאשר גשרים רבים מעל, ואנשים קטנים כמו נמלים צופים בנו מהגשרים הגבוהים. רוחב התעלה הוא כרוחב האנייה, לא יותר, והמרחק מהקיר הוא כל כך קטן שפה ושם אפשר לראות כתמי צבע על הסלעים, זכר לאונייה לא זהירה שהשתפשפה בהם.

אתה ממש מושיט יד החוצה ונוגע בקיר שזז לידך כאילו מעצמו בשקט מוזר... 3 מייל שייט מעולם אחר.

עוזבים את התעלה אל הים הפתוח. קולות החוגגים שוככים, הנוסעים מתכנסים לתאיהם להכין את עצמם לארוחת מלכים, שמן הסתם תהא הבוקר חגיגית מתמיד.

האוניה מפנה את חרטומה צפונה ויחד עימה יגיע מחר מסענו על הסיפון לקיצו בוונציה.

שוב נחזור אל הקרקע הטובה והבטוחה. אל מראות חדשים, אל נופי הירוק והמים הצלולים שלא ידענו כמוהם מעודנו. אל נופי אנוש, ופגישות באקראי. אל הדובדבנים הכתומים, והאדומים, והשחורים. אל ההרים והאגמים, והשלווה שכל כך חסרה בארץ. אל הקתדרלות והכנסיות, וארמונות הקיץ והחורף. אל הפסלים והמזרקות והמים שלא עולים כסף. אל הלא נודע והמסקרן, אל הנסיעות המתמשכות, הכבישים, הטרמפים השונים והמוזרים, אל שעות ההמתנה המתישות, אל שק השינה בצידי הדרכים, ואל כל אותן חוויות וריגושים שמצפים לנו ביבשת בשלושת החודשים הבאים, מאיטליה בדרום עד הפיורדים בצפון, וחזרה.

תם מסענו על הים ויתר עלילותינו בארצות הרחוקות והנפלאות, הלא הם חקוקים בספר שעדיין לא נכתב. ועד אז להתראות. סוף..

תודות

התקבל מכתב תודה מטעם "עמותת חיים", ובשם הילדים חולי הסרטן מכל הארץ, על העוגות הטעימות שנאפו ונתרמו על ידי רמת יוחנן ל"פסטיבל המתוקים", שנערך למען הילדים החולים בחג הפורים. התרומה היפה והטעימה תרמה רבות להצלחת האירוע. הכספים שנאספו מתרומה זו ישמשו לרווחת הילדים ומשפחותיהם מכל הארץ..

שמחה רבה .... ופסח קרב

האביב כבר בכל פינה ובאמת נפלא לגלות עוד ועוד פינות פורחות, גם ברמת יוחנן וגם מחוצה לה... הבה נבליט את היופי הזה על ידי מבצעי ניקיון, יום יום, ובזהירות כדי לא לפגוע בפריחות הקיימות ובעתידיות.

בענפים, בבתים הפרטיים, וגם בבתי הילדים. נוציא וננקה את כל העשבייה והליכלוכים השונים בכל מקום. ביתנו הקיבוצי הוא גדול, הבה נתייחס אליו כראוי ונראה ברכה בעמלנו!!!

רותה היוז. .

שינויים בתיקצוב החשמל

דפי צריכת החשמל של חודש פברואר 2007 הופקו ויחולקו ע"י בנצי גולן. שילוב נתוני הצריכה בדף התקציב ימשיך להתבצע ע"י קופת הבית. בשינויים הקשורים בזכאות כמו: מספר הילדים, הנחה בגין גיל, האם יש חימום בבוילר, ומספר המבוגרים בדירה, יש ליידע את בנצי ושחר בראב (קופת בית).

טבלת הבסיס לחלוקת האנרגיה לחימום המים, שונתה בין החודשים, אך בסה"כ השנתי נשארה אותה הכמות של קוטש"ים. חודש פברואר חולק על פי הטבלה הישנה.

הטבלה החדשה תופעל החל מחודש מרץ 2007.

דניאל פרי.

לתשומת לב

הנטיעות בספארי תתקיימנה בשבת בקרובה 24.3.07 בשעה 10:30. בשם נוי דרום.

עוזי זבולון.

נעדר כבוד

הניסיון לקצר את הדרך בין טקס קבלת השבת ובין טקס הגשת האוכל, הוליד את הרעיון, שהוא כמחלה מדבקת,

לשאוב מרק מהסיר לפני הטקס, מחמת רעב שאינו בר כיבוש -- והוא מעשה חסר נימוס, נטול רגישות ונעדר כבוד.

איציק לקח.

אירוח בכפר הנוקדים

* רמת יוחנן * פסח 12-14.4.07 * טיול משק *

שלושה ימים מדהימים של טיולים מגוונים - אוכל מצויין - פעילויות לילדים ערבי הווי - אוהלים מחוממים - מקלחות חמות, והכל בלב ליבו של נוף מדברי מהמם.

יציאה ביום חמישי 12.4 – אפשרות הגעה גם ביום שישי 13.4 – חזרה בשבת 14.4.

אנא הירשמו בחדר האוכל ליום בו אתם מתכננים לצאת! שנדע להיערך בהתאם.

מה בתוכנית

יום חמישי 12.4 -

יציאה מהקיבוץ בשעה 14:30 – הגעה לכפר הנוקדים בערך בשעה - 18:30.

ארוחת ערב, קפה ומדורה.

יום שישי 13.4 -

השכמה וארוחת בוקר - תחילת הפעילות (ע"פ פירוט המסלולים ).

קבלת שבת וארוחת ערב.

א"ש לילה לילדים, ערב הווי (הפתעה) למבוגרים.

יום שבת 14.4 -

השכמה וארוחת בוקר - תחילת הפעילות (ע"פ פירוט המסלולים).

ארוחת צהרים – חזרה לרמת יוחנן.

פירוט על המסלולים מופיע על לוח המודעות בחדר האוכל.

פירוט המסלולים ניתן לקבל אצל: עוז אלניר, ערן גלוסקא, איתי שהם, אלישע שלם.

כמה עולה לנו

השתתפות בטיול : 15 ₪ לאדם – עד 45 ₪ למשפחה.

אופציה להשכרת חדרים בכפר הנוקדים:

מקום בחדר - 8 אנשים

150 ₪ למבוגר ללילה – 60 ₪ לילד.

האירוע בחסות משותפת של ועדת ספורט וועדת תרבות.

פנייה לחברים לקראת הפסח

כידוע וכנהוג חג הפסח הוא חג הניקיון. אלא שבשבוע שלפני החג, תיפעל המכבסה במתכונת שונה ומצומצמת מן הרגיל. אי לכך נבקשכם להשתדל לצמצם את כמויות הכביסה שאתם מוסרים בשבוע זה. כמו כן, יש להיערך לכך, ששעות הפתיחה ישתנו בהתאם ליכולת.

בברכת חג שמח,

איילת מאירוביץ. מש"א. .

ערב מהנה...

ושוב לא נותר אלא להלל, להודות ולשבח, על ערב מהנה שכולו שירים, עם אלי יבלונקה בשירה נעימה ותרבותית, ונעם דינסטג בליווי וירטואוזי על האורגן והגיטרה. ערב שכבר קנה לעצמו מהלכים ומעריצים בציבור אוהבי הזמר (והאוכל). הפאב המקומי אירח ביום שני את בני ה - 30+ וגם את בני ה... 80+, ששרו ונהנו וחיממו את הלב בערב קר. תודה למארגנים - עמית ואתי גפן וישראל עוזרי, ולצוות ההגברה. תמשיכו במסורת הזו ויישר כוח!!! .

לחיילינו היקרים

"אביב הגיע פסח בא". ביום שבת 31/3/07 בשעה 14:00 בפאב, ניפגש להרמת כוסית וחלוקת שי לחג. אוהבים אותכם, צוות ועדת צעירים..

פגישת הסברה

הורים יקרים,

כפי שחלקכם אולי הספיק לשמוע - עקב אחוזי גבייה נמוכים בתשלומי העמותה של בית הספר "ניצני זבולון", קיים חשש לפגיעה בפעילות המתוכננת של בית הספר (בהמשך ישיר למספר טיולים שבוטלו).

פגישת הסברה להורי הגוש תתקיים ביום 26.3.07 בשעה 20:00 במועדון בית הספר.

זה המקום לקבל אינפורמציה, לשאול שאלות, ובעיקר - להיות מעורב ומשפיע על עתיד בית הספר של הילדים שלנו. נוכחות כל אחד מכם חשובה ביותר. צוות החינוך..

קיבוץ רמת יוחנן עלון שבועי מס. 1554,

ד' בניסן תשס"ז 23.3.07

מפלרם