זוכרים את פנינה זלצמן
ז"ל
פנינה זלצמן, כלת פרס ישראל, נפטרה בסוף השבוע, והיא בת 84.
פנינה זלצמן נולדה בתל
אביב בשנת 1922, למדה בפריס בשנות ה-30, לאחר שהתגלתה מחוננת בכישרון מוסיקלי יוצא
דופן. בין מוריה היו איגור סטראווינסקי, פאבלו קזאלס, ארתור רובינשטיין וארתור שנאבל. כבר בגיל 17 הופיעה עם
התזמורת הפילהרמונית הארץ-ישראלית,
ומאז פעלה בתחום הנגינה, ההופעה והחינוך המוסיקלי. היא תוארה כאחת הפסנתרניות הגדולות בעולם, הרבתה להופיע ברחבי
העולם, וניגנה תחת שרביטם של גדולי המנצחים.
פנינה הייתה בת דודה של
שמואליק זבולון קסטלניץ ז"ל (אבא של עוזי וסבא של עופר זבולון). הוותיקים
שבינינו עוד זוכרים את שמואליק מציג, מדקלם, משחק ומופיע בהצגות בכל האירועים
החשובים, בלילות שבת, בחגים ובחתונות, והיה גם מביים. שמות כמו "המגרפה"
או "איוואן פופורילה" לא אומרים לנו כלום, אך עדיין יש בינינו כאלה שזוכרים.
המושגים האלה ועוד, הם ניכסי צאן ברזל של ילדותם. רק תרמוז קלות, ומייד הם פוצחים
בדיקלום בעל פה, בהברה רוסית כבדה, עם ריש גרונית ולמד מתגלגלת, כמו שהיה עושה
שמואליק. או למשל "פיתחו את השער" של קדיה מולודובסקי, שהיה פותח כל
חתונה ראוייה לשמה על ידי שמואליק. והיה גם "החייט עוסק בחייט..." ועוד ועוד.
קירבה משפחתית נוספת לשמואליק,
שהייתה מאוד ידועה בזמנו, היא דבורה קסטלניץ ז"ל, שחקנית תיאטרון
"האוהל" (תיאטרון שכבר אינו קיים היום).
בשנים עברו, פנינה זלצמן נהגה
לבקר לעיתים ברמת יוחנן. בהזדמנויות אלה הייתה נותנת קונצרט על הפסנתר הישן בחדר
האוכל, שהיה קצת מזייף וקצת לא מכוּון. באחד הקונצרטים, שנערך בבית ההנצחה, זכה
הפסנתר של הנריאטה, שעמד שם זמנית בגלל
שיפוץ דירתה, למגע ידיה המיוחד של פנינה. כנראה שזו גם הייתה אחת הפעמים הבודדות שהיא
ניגנה ברמת יוחנן על פסנתר מכוּון.
היה לה יחס מיוחד למקום
והחברים דיברו עליה ממש בהערצה. כל קונצרט היה מלוּוה בהתרגשות רבה. שִׁמעה
והמוניטין שזכתה לו בעולם הגדול הביאו משהו מהניחוח הבין לאומי הזה גם לרמת יוחנן.
החברים זוכרים את הופעתה האצילית,
מלוּוה תמיד על ידי אמה, ואת חוש ההומור המיוחד שלה.
כל קונצרט שלה היה חגיגה, ומי שזכה לשמוע, זוכר זאת
כחווייה בלתי רגילה.
אלה זבולון כותבת ב"ברמה" מס 122 ערב חנוכה 1949:
"ערב נעים וחגיגי, בו בילינו
בצוותא, היה הערב בו באה אלינו פנינה זלצמן. גם הפעם הורגש החיסרון בפסנתר טוב
וראוי לשמו. בוודאי מצערת העובדה שהפסנתר הטוב עומד ארוז בארגזו הגדול ואין אליו
גישה. נקוה שמעוּות זה יתוּקן בקרוב עם פתיחת בית התרבות. על כל פנים, זכינו לערב
מיוחד במינו. ראויה ועדת התרבות החדשה לעידוד והערכה על מפעל זה. כדאי להמשיך ללכת
בדרך זו, ולעיתים יותר קרובות."
בימי הפסח
של שנת 1956 חזר גדי זבולון מהשבי בסוריה. הדים לאווירת התרוממות הרוח ששררו אז בקיבוץ,
אנו מוצאים ברשימה שפורסמה ב"ברמה" (נכתבה, ככל הנראה, על ידי המזכיר
דאז אפריים רייזנר):
"המסיבה
הספונטנית באותו ערב, עם הופעתו של גדי בין החברים, הפנים הקורנות, והריקוד הנלהב
שכמוהו לא היה מאז ליל קום המדינה, אמרו הכל. וביום האחרון של פסח - שוב בחדר
האוכל החדש, ברוב עם, בהשתתפות גולדה מאירסון, שכיבדה אותנו בביקורה, ובהשתתפות
משלחות גדולות מהקבוצות השכנות אושה וכפר המכבי. הייתה מזיגה של הנאה רוחנית
מהקונצרט של פנינה זלצמן, הברכות הלבביות של תמר שוחטוביץ, והאקורד המסיים בעל
התוכן האישי ביותר והמשמעות האוניברסלית של פולני."
גם אודי
פלד זוכר בהומור את הקשר מיוחד של פנינה לרמת יוחנן והוא כותב:
יום אחד
התבשרנו, הילדים ב"בית הבֶּלוֹת" (בלה פיינשטיין ז"ל
ובלה זמיר ז"ל), שגם אנחנו, ילדי כתות א'-ב', מוזמנים
לקונצרט, שיערך בחדר האוכל.
מראש
הזהירו אותנו שמי שמשתעל שיישאר בבית, ומי שירצה להתעטש שיתאפק, ושאסור להתגרד,
ולא לזוז בכיסאות, ובכלל שמדובר בקונצרט מאוד רציני וצריך "להתנהייג".
פנינה
נכנסה לחדר האוכל, בהליכה אצילית. ראש זקוף, שמלת נשף מלכותית, שיערה השחור הארוך
גולש על כתפיה. כל חדר האוכל עצר את נשימתו. ציפור לא צייצה ומנורת פלואורסצנט לא
זמזמה. ואז זה קרה ... באמצע המתח לא
התאפק דוד שאני, הכניס אצבע לפיו והוציא שריקת התפעלות ארוכה
"פיו...ו...ו פי...י...י...י".
פנינה קפאה
לשנייה, אבל אחר כך המשיכה כאילו כלום לא קרה.
ועדת החינוך שנתכנסה באופן בהול החליטה שאנחנו עדיין לא בשלים. נענשנו
בהרחקה משלושה מופעי תרבות.
פנינה זלצמן
הייתה כלת פרס ישראל למוזיקה:
וכך, בין
שאר נימוקי השופטים, נכתב: אצילותה הטבעית של פנינה זלצמן שימשה השראה לדורות
של מוזיקאים ואוהבי מוזיקה. היא סללה דרך לתלמידיה ולמוקיריה בשמשה דוגמה ומופת
ל"הצנע לכת", בלי לוותר על עוצמתה כאמנית מבצעת גדולה, וזאת, בדיאלוג
מתמשך עם התזמורות ועם הגופים המוזיקליים החשובים בארץ ובעולם, וגם בעשייה של
מוזיקה קאמרית, אינטימית, עם בני דורה ועם תלמידיה. יהי זיכרה ברוך. . (ירמיהו).
פרוטוקול ועד הנהלה מספר 34/06
שם
האגודה : קיבוץ רמת-יוחנן.
תאריך
הישיבה : 14.12.2006
מספר חברי
ועד ההנהלה : 11
שמות
המשתתפים בישיבה: אודי פלד, אבנר אחיטוב, דניאל פרי, נתי אבן דר, לינט חורש, איילת מאירוביץ, עדנה לקח, רפאל דינסטג, יונת
מולכו, ישי קציר.
נעדרים : דוד דוידוביץ.
סדר היום:
1. הצעות
ועדת רכב. (מוזמן אייל ברבר).
2. תקנון
קלפי.
3.
"מוקד רפואי טלפוני".
1. החלטות:
1. אושרה
הצעת ועדת רכב בנוסח המופיע בגיליון זה של "
2. אושר
תקנון הקלפי. הנוסח המלא יחולק בתאי הדואר של החברים ויובא לאישור האסיפה.
3. אושרה
הצעה להפעיל לתקופת לימוד והתנסות שירות מוקד רפואי טלפוני. פרטים נוספים בגיליון
זה של "
רשם - אודי.
החלטת המזכירות: רכבים צמודים 14.12.2006
רקע
ברמת יוחנן כ- 500 חברים ובני קיבוץ
מעל גיל 18. במאגר הרכב יש כ- 65 מכוניות. מעבר לכך, ישנם 19 חברים שרכבם בבעלות
הקיבוץ או תאגידיו, והרכבים אינם במאגר הרכב כלל (כולל שבתות), ו- 13 רכבים
הנמצאים במאגר רק בשבתות (רכבים אלו כן כלולים ב- 65). בנוסף, ישנם 13 חברים
העובדים מחוץ לקיבוץ שלהם רכב הממומן מטעם מקום עבודתם.
הוועדה התכנסה מספר פעמים לדון בשתי
המטרות שלשמן היא נבחרה: שיפור ברמת השיוויוניות (הוגנות) בשימוש ברכב, והגדלת
זמינות השימוש ברכבים לכלל הציבור. לאחר
לבטים הוחלט להתמקד בשלב ראשון בסוגית השבתות. זאת משני טעמים: מצוקת זמינות
הרכבים בשבת הכי בעייתית, ובמשך השבוע הרבה יותר מורכב להפריד בין נסיעה ברכב
לצרכי עבודה לבין נסיעה לפעילות פנאי. רק לאחר הרצת ההצעות לתקופת מעבר, נמשיך
ונדון בהצמדת רכבים בימי שישי ובשעות הערב של ימי החול.
מצד אחד, הרכב הוא נושא מאוד אישי, אך
מצד שני, נראה למרחוק. הוועדה הבינה שללא טיפול בשני נושאים נוספים הקשורים לנושא,
החלטותיה לא תוכלנה להתבצע.
לכן אנו ממליצים על "סל"
הצעות, שיביא לייעול השימוש ברכב ולתיקון עיוותים.
הוועדה מודעת לכך שהצעותיה אינן
מביאות פיתרון כולל, אך לדעתה השינוי המוצע יביא לשיפור מהותי בשתי המטרות
שהוזכרו למעלה. מכיוון שההצעות מורכבות במקצת וטומנות בחובן שינוי מחשבתי, חברי
הוועדה, ובמיוחד אבנר, ישמחו להסביר לחברים את המשמעויות של כל סעיף.
**************************************************************
תפקידי הוועדה לשימוש אישי ברכב
1)
הוועדה מנחה את ענף הרכב להתקין מיידית תוכנה לחיוב
זמן.
2)
הוועדה תיתן גיבוי לענף הרכב בהפעלת התקנון המצורף.
3)
הוועדה תקבל דיווח "קרלוג" ממרכז ענף הרכב על
נסיעות על חשבון ענפים שמתבצעות בסופי השבוע, ותברר את הסיבות הפרטניות לכך.
4)
הוועדה תאשר פעמיים בשנה את רשימת הרכבים ושעות פעילותם
לגבי רכבים המשמשים לצרכי הענפים, בשעות העבודה, בימים ראשון עד שישי. הרשימה
תיכלול את הענפים, עובדי החוץ, ופלרם, שהינם עתירי מכוניות.
5)
הוועדה תתכנס לפחות אחת לרבעון ותאשר את רשימת הרכבים
(ממשיכים וחדשים) שיוצמדו לבעלי תפקיד מעבר לשעות הפעילות הרגילות, כולל שבתות
(הווה אומר רכבים שאינם במאגר הרכב). למען הגילוי הנאות, הרשימה תפורסם אחת לשנה
ב"ברמה".
6)
הוועדה תמשיך להתכנס לבחינת תוצאות השינוי, ולאישור
שינויים במערך הצמדות הרכב. הדגשים לשנה הקרובה יהיו: שינוי במחירי הזמן, שינוי
במחירי ההצמדות, שינוי השעות שבהן יהיה חיוב על פי זמן.
הערה: רוב הסעיפים אינם חדשניים, ורק
מסדירים פעילות קיימת. סעיף 5 הינו החדשני.
***************************************************************
החלטה
1)
רשימת הרכבים (ממשיכים וחדשים) שיוצמדו לבעלי תפקיד
מעבר לשעות הפעילות הרגילות (הווה אומר שאינם במאגר הרכב) למטרות עבודה, תהיה
בסמכותה הבלעדית של הוועדה (תוך התייעצות עם מרכזי הענפים).
2)
ברמת יוחנן יהיה רק ממלא תפקיד אחד שלו רכב מוצמד באופן
אוטומטי מעבר לצרכי עבודה – מנכ"ל פלרם.
3)
כל חבר, שעקב אחד משני הסעיפים
הנזכרים למעלה, רכבו נשאר ברשותו בשבת יחוייב ב- 270 ₪ לחודש. למען הסר ספק,
החבר יחייב את הקרלוג האישי עבור כל נסיעותיו הפרטיות.
4)
כל חבר עובד חוץ שברשותו רכב מהמעביד החיצוני, והרכב
נשאר ברשותו בשבת יחוייב ב- 270 ₪ לחודש.
5)
חברים המוזכרים בסעיפים הנ"ל שבאופן קבוע אינם
מעוניינים לנסוע ברכבם בשבתות, יוכלו "להפקיד" את הרכב בשבת אצל ענף
הרכב. הווה אומר, שהרכב יעמוד במגרש החנייה והמפתח יהיה בתיבה מיוחדת.
6)
בשבתות בלבד, השימוש ברכבי הקיבוץ (לכל החברים)
יחוייב גם על פי זמן. החיוב הינו בסך 4 ₪
לשעה, רק בין השעות 08:00 ל- 21:00 (מקסימום 52 ₪).
החיוב הינו מרגע תחילת ההזמנה ועד החזרת
המפתחות לארון המכוניות. לדוגמא: מי
שהשתמש ברכב בין 11:00 ל- 14:00
יחוייב רק ב- 12 ₪. (חיוב הזמן הינו בנוסף
לתשלום הרגיל לק"מ.)
7)
בתמורה להחלת סעיפים 3-6, כל חברי הקיבוץ ומועמדיו
יזוכו בסכומים הבאים: 70 ₪ לחודש לבודד ו- 100 ₪ לחודש לזוג. (דהיינו, עד כיסוי
מלא של שתי שבתות בחודש).
**********************************************************
דברי הסבר
· הסיבות
העיקריות ליישום התוכנית:
א. זליגת מכוניות מהמאגר שהפכה
לשיטפון.
ב. אי זמינות רכבים בזמן שרכבים חונים
"שעות וימים" ליד בתי החברים.
ג. חוסר יעילות בניצול המשאב היקר
ביותר של צי הרכב.
ד. אי שיוויון בין מחזיקי רכבים
צמודים של הקיבוץ ועובדי חוץ, ובין שאר
החברים.
ה. אי שיוויון בין חברים העובדים בענף
ללא רכב לאלו שעובדים בענף עם רכב.
· הרעיונות
והחישובים שמעבר לסעיפים :
א. ההוצאות הקבועות לרכב (הווה אומר
שאינו נוסע כלל) כ- 100 ₪ ליממה.
ב. מחיר הק"מ הנוכחי מכסה רק את עלות הדלק, ולא את עלות השמנים,
תיקונים,
כביש 6 וכדומה. לכן אין להורידו.
· הרווח לחבר
מיישום התוכנית – רוב החברים ירוויחו סכומים קטנים, עיקר השיפור הינו בזמינות
רכב.
· העלות נטו
למשפחה שלה רכב מוצמד – 170 ₪. (גם היא מזוכה ב-100 ₪ לחודש כמו כל החברים)..
הִיא רַק קִנּוּחַ
גַּם הַשָּׁמַיִם אֵינָם הַגְּבוּל
לַדּוֹבְרִים בָּאָרֶץ בְּשֵּׁם הַזְּבוּל,
אֶת הַלּוּחוֹת אִמֵּץ הַנָּבִיא אֶל לִבּוֹ
הַתּוֹרָה אֵינֶנָּה קַרְדֹּם לַחְפֹּר בּוֹ.
לָאִישׁ אֱמוּנָתוֹ מִשְׁעַנְתּוֹ בַּל יִמּוֹט
לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה לַהֲטָלַת חָרְמוֹת,
אֶת עָמַל יְבוּל שָׂדֵהוּ יָבִיא אִישׁ לַיְּרִיד
לְשָׁד רֵעֵהוּ לֹא יְמוֹץ מִן הַוְּרִיד.
בְּזֵעַת אַפָּיו יוֹצִיא לַחֲמוֹ, אָז יָנוּחַ
הַתּוֹרָה הִיא מָנָה אַחֲרוֹנָה, הִיא קִנּוּחַ.
בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה הַחִטָּה לֹא צוֹמַחַת
אֵין בּוֹ דָּבָר לָשִׂים בַּצַּלַּחַת.
הַצִּיּוֹנוּת הִיא צִיּוּן
הִיא אֵינֶנָּה דִּמְיוֹן,
אוֹתָהּ הַנְּבִיאִים רָאוּ בַּחֲזוֹן
לְעוֹבְדֶיהָ בָּאָרֶץ תַּקְנֶה זִכָּיוֹן.
שְׁקוּעִים בְּתַרְ"יָג מִצְווֹת מֵי אַפְסַיִּים
אֵיךְ יוּכְלוּ לְהַמְרִיא לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם
צִפֳּרֵי הַפְּלָדָה לְבַדָּן יְקָרְבוּם לַשָּׁמַיִם.
13/12/06 ראובן עזריאלי
עקב חרם החרדים על אל על.
דוח שבועי / א.
פלד
מגפת חתולים.
בשבועות
האחרונים נתקפו חלק מילדינו בפטרייה הגורמת לתופעות מאוד לא נעימות. בדיקת מומחים העלתה באופן חד משמעי שמקור הצרה
הם החתולים.
נקטנו מייד
באמצעים הנדרשים לרבות ריסוסים, החלפת מצעי חול וחצץ ובעיקר תפיסת
החתולים, חיסונם, עיקורם/סירוסם. מדובר בהוצאה
של עשרות אלפי ₪ (מחיר הטיפולים הנדרשים לחתול בודד הוא כ- 150 ₪
ומדובר בעשרות!!!).
הוסבר לנו
על ידי המומחים שאוכלוסיית חתולים מתאימה את עצמה לתנאי הסביבה. כל עוד הם ניזונים
מעכברים, נחשים וכיו"ב, התרבותם מבוקרת, אבל ברגע שמתחילים להאביס אותם מכל
טוב, מופר "האיזון" והם מתרבים
הרבה מעבר לרצוי. חביירים, מעט חתולים זו ברכה, הרבה חתולים זו בעיה ולכן:
א. החברים
מתבקשים שלא לייסד "פינות האכלה" ולהאכיל (אם מוכרחים) רק את חתולם
הפרטי.
ב. לא
להשאיר שקיות אשפה ליד הפחים. לא
להשאיר פחי אשפה פתוחים.
ושוב, כלבים.
לאחרונה
היו לנו מספר מקרים של נשיכות כלבים. אני
חוזר ומתריע, כלבים שיסתובבו לא קשורים וללא בעלים, במיוחד בשטח בתי הילדים וחדר
האוכל, עשויים להילקח ללא כל התראה
מוקדמת למכלאה האיזורית. שיחרור הכלב על ידי החבר עולה מאות שקלים, שלא יוחזרו
ע"י הקיבוץ.
וגם בני
אדם.
לקראת סיום
השנה, וכמנהגנו, להלן פירוט אוכלוסיית
קהילתנו:
#
חברים
במקום 343 צבא חובה/חופשה/שליחות בחו"ל 20 סה"כ 363
# מועמדים
(כולל בנים)
" 49 " 91 סה"כ 140
# ילדים
(עד 18 כולל ילדי תושבים) " 224 " 4 סה"כ 228
# תושבים
(כולל בני זוג של חברים
הורים, חיילים מאומצים, שכירים) 88 " 4 סה"כ 89
סה"כ 704
119 סה"כ 823
הטבלה
הנ"ל משקפת המשך גידול דמוגרפי מתון.
התפלגות
הגילים:
# 0
– 6 80
# 7
– 18 146
# 19 –
30 189
# 31 -- 65
331
# 65 ומעלה
77
תורנויות
תרבות.
כולנו ערים
לפעילות התרבותית הענפה והאינטנסיבית, המונהגת ביד רמה על ידי אתי גפן, ונהנים מכל רגע. בצד הפעילות הזו יש מס קטן, ממש קטנטן, שעלינו לשלם בתדירות לא גבוהה. לבצע תורנות,
שהיא בדרך כלל בת דקות ספורות כאשר כולם מתייצבים, אבל יכולה גם להיות מתסכלת
ומבאסת כאשר אנחנו מבריזים. אז חברים,
אנא.... זה באמת לא סיפור גדול. בואו ניתן כתף לאלה ש"מתרוצצים" למעננו.
מוקד
טלפוני.
מזה מספר
שנים אנו בודקים נושא שירותי הבריאות
שמחוץ לשעות הפתיחה של המרפאה הכללית (ערבים, סופי שבוע וחגים). היום אנחנו
מעסיקים מערכת יקרה של רופא ואחים תורנים.
קיבוצים רבים עברו בשנים האחרונות ל"מיקור" –
"אאוטסורסינג", בתחום זה.
דהינו,
התקשרות עם חברה חיצונית המספקת שירותים אלה
השירות בו
מדובר, אותו ניתן לקבל בכל מקום בארץ (דהיינו גם כשאתה בחופשה באילת או
ביקור קרובים בירושלים), כולל שני יסודות בסיסיים:
# מוקד
רפואי טלפוני, המאויש ע"י צוות רופאים, מסוגל לבצע איבחון ולתת ייעוץ
מיידי בכל תחום, ובמקרה הצורך, להזעיק את
הצוות המקומי או לשלוח אמבולנס.
# שירות
רופא המגיע לבית החבר.
בדיונים
שערכנו בנושא (הצוות הרפואי, ו. בריאות, ממלאי תפקידים, המזכירות), החלטנו לא
להמליץ להיכנס בשלב זה לתכנית כולה, אלא להישאר במתכונת הקיימת ולהמשיך לעקוב
מקרוב אחר הנעשה בתחום בקיבוצים הסמוכים לנו. (בעיקר לראות איך יוטמע הנושא ביגור,
ולקבל מניסיונם).
אבל
בינתיים, לבדוק התנסות בשירותי המוקד בלבד.
החברה
מוכנה להעמיד לרשותנו את שירותי המוקד לתקופת ניסיון ארוכה. אם נקבל הצעה זו, יוכל
כל חבר להתקשר למוקד בכל שעות היממה ומכל מקום בארץ ולקבל איבחון וייעוץ
טלפוני.
על פי
העוסקים בתחום, כ- 85% מן הבעיות ניפתרות על ידי המוקד.
התנסות זו
לא תבוא במקום, אלא בצד השירותים הפנימיים, שלנו כפי שהם קיימים היום.
הנושא יובא
לדיון פתוח והחלטה באסיפה. .
חַי אֲנִי
אִם הַמָקוֹם הַזֶה –
לא יִמָחֶה בְּקֶצֶף הַאֵימָה.
אִם הַמָקוֹם הַזֶה –
יֵיחָד אַחַר הַנָחְשׁוֹלִים.
אָז חַי אֲנִי –
אִם לא תִּרְאִי עוֹד רָחִימָה,
אֵיךְ יִפְרְחוּ פּה בְּלִבלוּב עָתִיר גַּם בַּרְזֶלִים.
אִם הַמָקוֹם הַזֶה –
לא יִפַּרְמוּ גִידַיו
לְבֵין שִׁינֵי הַזְמָן
וְסִיפּוּרֵי לְשוֹן רַעִים...
אָז חַי אֲנִי
אִם לא תִּרְאִי עוֹד רָחִימָה,
אֵיךְ בִּמְחוֹלוֹת מַחֲנַיִים
תְּחוֹלֵלְנָה אֲבָנִים.
אִם הַמָקוֹם הַזֶה –
לא יֵאוּכָּל,
בִּיְדֵי בָּאָיו – מוּנְחֵי מֶבָּט סוּמִים.
אָז חַי אֲנִי
אִם לא תִּרְאִי עוֹד רָחִימָה,
אֵיךְ עַל אוֹתוֹ עָנָף
תָּחְמָס וּבַת יוֹנָה יִשְׁגוּ בְּאַהֲבִים.
יונתן בן צבי 31/03/1960
קרן השפע... / נתי אבן דר
מספר הודעות מנהלתיות והבהרות
פדיון קרנות השתלמות – העברה לתקציב
1.
בסוף ינואר 2007 ניתן יהיה לבצע פדיון של חלק מהקרנות
לחלק מהחברים. רשימה לא מחייבת, בגלל שהדו"חות אצלנו הם אינם מלאים, קיימת
אצלי. הפדיון ייעשה ע"י פנייה של החבר\ה לגזברות ובקשה לבצע פדיון של סכום
מסויים מקרן מסויימת.
2.
לאחר פניית החבר\ה אנחנו נפנה לבנק לצורך ביצוע הפדיון
דבר שיארך מספר שבועות.
3.
במקביל נספק לכל חבר\ה טופס לחתימה המאשר שחובותיו
השוטפים בתקציב והלוואות שניתנו לו\ה כמו: הלוואות גישור (שיכון) ואחרות הן אלה
שיכוסו תחילה מסכום הפדיון. זאת אומרת שאם יהיה פדיון של 20,000 ₪ וחובותיו\ה של
החבר\ה הם 10,000 ₪ בסופו של התהליך יועבר
לתקציבו של החבר\ה 10,000 ₪. כיסוי החובות כולל גם בני משפחה מדרגה ראשונה כפי
שהתחייבו החברים בעבר.
כל חבר\ה שאינו\ה מסכימים לאופן
הביצוע מתבקשים לפנות לח"מ.
מעבר לקרנות השתלמות בעלות סיכוי לתשואות טובות יותר
מצורפת עבודה שנעשתה ע"י יוחנן קרוא, ותודתנו נתונה לו. נא לקרוא עד
תומו.
4. במהלך ינואר
2007 יוזמנו נציגי הקרנות שנבחרו להציג את יכולתן לפני החברים.
5.
במהלך פברואר 2007 ולאחר ביצוע של פדיון הקרנות נבצע את
מהלך ההעברה. הביצוע יהיה אישי לכל חבר וחברה שיחתמו בטפסים שיונפקו ע"פ
החלטתם האישית.
החברים מוזמנים להעלות שאלות,
הצעות, הערות ועוד, לצורך מתן תגובה מסודרת והסברים נוספים. תודה. .
הצעה לשינוי מדיניות קרנות השתלמות
לחברי רמת יוחנן
יוחנן קרוא
רקע:
1.
בשנת 2001 קיבל הקבוץ החלטה על הפקדות קה"ש עבור
חבריו.
2.
נקבע תקנון, וכן סכום התחלתי של 400 ₪ לחבר לחודש.
3.
הוחלט כי בשלב הראשון יבוצעו ההפקדות באמצעות קרן כנרות
של בנה"פ במסלולה הסולידי, וכי החלטה זו תיבחן בהמשך על פי תשואות מנהלי
הקרן, ציפיות החברים והאלטרנטיבות שתהיינה.
4.
קביעת מסלול סולידי, ביטאה רצון למיזעור הסיכונים עבור
החברים, במחיר של תשואה נמוכה יותר לחבר. זאת מתוך אחריות ציבורית.
5.
לאחר כ- 3 שנים נפתח ע"י הקיבוץ ח-ן נוסף בכנרות
עבור כל החברים, לצורך צבירת וותק בלבד.
משימה:
1.
בסוף חודש ינואר 2007 יבשילו הקרנות האישיות שנפתחו
בתחילת ההסדר.
2.
שונו הנוהלים, והנוהלים החדשים מאפשרים יתר גמישות
וניידות במעבר מקרן לקרן.
3.
גדלה המודעות הציבורית בנושא השונות שבין הקרנות
והאופציות המגולמות בהן.
4.
לכן נדרשת בחינה וקבלת החלטות, האם רמת יוחנן ממשיכה בעבודה
מול קרן אחת בלבד, או הוספת קרנות נוספות, וכן האם כנרות היא עדיין כל או חלק
מהמענה.
5.
אין חשיבות ללו"ז, מאחר והיום ניתן להחליף קרנות
כל חודש. עם זאת, יש הגיון בביצוע המהלך במועד זה של תחילת השנה האזרחית.
הגבלה:
1.
אין ההצעה נועדה לבחון את גובה ההפקדות. לא משום שאין
הנושא ראוי – נהפוך הוא, אלא משום שסוגיה זאת והיוזמה לה, נמצאות לדעתי בידי הנהלת
הקהילה.
המתודה:
1.
נאספו נתונים השוואתיים מתוך המאגר הסטטיסטי "גמל
נט" של משרד האוצר, המהווה גורם אובייקטיבי, עדכני ובסיס להשוואה וקבלת
החלטות.
2.
נבחנה ההשוואה על פי מספר פרמטרים:
· התנהלות לאורך
תקופות זמן של עד 6 שנים.
· גובה סטיית
התקן ומדד שארפ.
· גובה המרכיב
המנייתי כאלמנט סיכוי/סיכון.
· היקף הנכסים
בקרן.
· סוג מנהל הקרן
– בנקאי או פרטי.
· הצגת מספר
קרנות מכל קטגוריה למול ביצועי כנרות.
מסקנות:
מסקנות אלו הן ברמת ההכללה, אך נמצאים
גם חריגים.
1.
התשואה בקרנות הבנקאיות נחותה בד"כ ביחס לאחרות.
2.
קיים מתאם חיובי בין התשואה לבין שיעור האחזקה במניות.
3.
אין מימצא ברור בין היקף נכסי הקרן ותוצאותיה.
4.
השינויים בדרוג הקרן על ציר הזמן קיים, אך אינו משמעותי
בטווח הארוך.
5.
קיימים הבדלים בגובה העמלות, אך אין בהם כדי לשנות
החלטות. ניתן לצמצם עלויות אלו במסגרת מו"מ.
החלטות:
1.
שינוי המדיניות הקיימת של השתייכות לקרן אחת – כנרות
במסלול הסולידי, והמרת מדיניות זאת בקשר עם 3-4 קרנות מומלצות.
2.
בחירת הקרנות שיומלצו תוך גיוון בהשתייכות, הרכב
הנכסים, סיכון ותוצאות מוכחות של השנים האחרונות.
3.
יש לספק את כל המידע הנדרש לחברים, לצורך החלטה על הקרן
המועדפת על ידם, בהסתייעות נציגי הקרנות שנבחרו. אחריות החבר לבחירתו האישית.
4.
בחינה חוזרת של ההמלצות, ובכללן הקרנות הספציפיות,
בתדירות של אחת לשנתיים שלוש.
5.
ניהול מו"מ מול הקרנות המועמדות להמלצה, בתחום
העלויות.
מעוז תהיה התחליף לכנרות כקרן סולידית= 0% מניות ואנליסט
וד"ש יהיו הקרנות ברמת סיכון גבוהה יותר
( עד 25% מניות).
6.
לפתוח בתוך כשנה קרן נוספת לכלל הציבור למטרת צבירת ותק,
ובמקביל להבשלת הקרן הראשונה.
ניירת השוואתית נמצאת אצל נתי אבן-דר.
ביצוע
1.
יתואמו בחודש הקרוב
פגישות ברמת-יוחנן של החברים עם נציגי הקרנות שנבחרו. הפגישות יכללו
פרזנטציה קצרה ותשובות לשאלות.
2.
בתחילת ינואר 2007
תתואם חתימה על טפסי הצטרפות לקרנות ההשתלמות. כל חבר יחתום על טופס
הצטרפות מעבר לקרן החדשה. לטופס ההצטרפות יצורפו שני נספחים חשובים:
א.
טופס אישור של
מימוש הקרן בהסכמת הקיבוץ ובתיאום עם נציגיו (מסמך זה כבר היה קיים בקרנות
הקודמות).
ב.
אישור העברת מידע על
יתרת החבר בקרן לידי נציג הקיבוץ. מידע זה יאפשר לנו לבדוק את
התשואות של הקרן, וכן שהיא עומדת בדמי הניהול שנקבעו.
כמובן שההסדר הקודם, שהקרן שייכת
לחברים ולא לקיבוץ, נשמר בקרנות החדשות..
בריכת השחייה ואנדליזם ועוד / אייל כהן
בריכת השחייה עברה אחרי חג המים ולפני כניסתה לעונת החורף מספר תיקונים
ושיפוצים ועל כך תודה לצוות הבניין ולגדי רוסלנדר.
לצערי, אנו עדיין נתקלים במעשי ונדליזם המתרחשים בשטח הבריכה, וזאת למרות
נעילה וסגירת שטח הבריכה בשעות הערב.
בשבוע שעבר, בלילה שבין שישי לשבת ,שברו אלמונים את מנעול אחד השערים הצדדיים
פרצו לשטח הבריכה באישון לילה ו"דאגו" לזרוק למים את הציוד שנמצא מסביב
לבריכה, כולל : שולחנות פיקניק ,כיסאות ומתקן מסלולי השחייה. 7 בחורים חסונים, בתוספת אמצעי הרמה, הצליחו
לבסוף למשות את הציוד הכבד מהבריכה. השנה באחד המקרים,
נאלצתי לנקות ולחטא גם "צרכים" אותם עשו בני אדם חסרי ישע במספר
מקומות על השטח המרוצף מסביב לבריכה.
אין ספק שמספר מעשי הוואנדליזם השנה היה נמוך משנים קודמות ,אבל עדיין לא
הצלחנו למגר תופעה זו לחלוטין. אני מבקש את עזרת הציבור, ומאמין שבעזרתכם ובעזרת
השומרים נוכל לעצור תופעות ומעשי ונדליזם מסוג זה.
השנה נרכשו לבריכה כסאות חדשים ,טובים ויקרים עקב שבירה והעלמות של כסאות
רבים אחרים. אני מבקש מאוד מציבור המתרחצים, הצופים בתחרויות, והמבלים בבריכה
לשמור על הציוד, והכי חשוב לא להוציא או לקחת, כסאות משטח הבריכה לשום מטרה.
הכסאות בשטח נועדו לשרת את באי הבריכה ולא שום גורם אחר !.
עוד בנושא השיכון / איתן שטייף
לאחרונה עסקתי בריכוז ועיבוד כמה
נתונים מתחום הרכב האוכלוסייה שלנו. בכוונתי להציג נתונים והצעות בכמה תחומים
בשבועות הבאים, ומתוך החומר הרב ברצוני להציג הפעם את היבט השיכון, כמרכיב
נוסף לדיונים שמתקיימים בינינו בחדשים האחרונים. לא אוכל להבטיח כי כל מספר הוא
בדוק ומהימן במאה אחוזים, אבל הנתונים (המקורות: מש"א, ועדת שיכון) קרובים
ביותר לאמת הממשית.
אני מקווה שהנתונים והמסקנות המוצגות להלן יסייעו בקידום הנושא.
1. חלוקה וסיווג דירות, מהו המצאי ?
*ברשותנו כיום 90 דירות מסוג
"א" כמוגדר בתורת צמצום הפערים (דו משפחתי בעליל) בהן חיים כיום 32
יחידים + 58 זוגות (ממוצע לדירה = 1.64 דיירים).
*כמו כן ישנם 14 בתים שהוגדרו
לפרוייקט צימצום הפערים (שלישיות, חבורה ועוד) שיהפכו להיות 28 דירות מסוג א
, בהן גרים כיום 5 יחידים + 29 זוגות (ממוצע לדירה = 1.8 דיירים).
*ובקומותיים : 19 X 4
= 76 דירות ביניים, שאפשר כי אחדות מהן יהפכו לסוג א' ע"י מתן דירה
נוספת מלמעלה. בדירות אלו גרים כיום בצפיפות של 1.7 דיירים לדירה (21 יחידים + 55
זוגות).
*בנוסף ישנן דירות רבות שלא יהיו סוג
א' ויישארו תמיד כדירות מעבר/צעירים וכדומה.
2.מסקנה זמנית א' :
עם סיום תהליך צימצום
הפערים שאמור להתקיים בהקדם - יעמדו לרשותנו 120 עד 123 דירות קבע, בצפיפות
דיור של כ- 1.7 דיירם לדירה, היינו כ- 210 חברים בס"ה בדירות קבע.
אם נבנה במהלך אותן 2-3 שנים של צמצום
הפערים עוד 6-5 בתים (10-12 דירות) שיאפשרו את פינוי דירות האמצע בשלישיות – נעמוד
עם כ- 135 דירות מסוג א' בשנת 2009, לאמור 135 X 1.7 =
229 דיירים מסודרים בדירות קבע.
בגילאים מעל 40 אנו מונים כיום 270
חו"ח ובעוד 3 שנים – כ- 290, והמשמעות: חוסר דיור מסודר לכ- 55 חברים, או צורך
ב- 32 דירות נוספות ( לפי 1.7) תוך כשלוש שנים (!!!) כדי לעבור בגיל 40 לשיכון
קבע, בעוד נקלטים לשעבר בעלי ותק קצר יותר יגיעו לשיכון בגיל 50, 55 או אף
יותר.
3. מסקנה זמנית ב' :
בבתי הקומותיים עומדות כיום 13 דירות
להשכרה או ריקות, והמשמעות הברורה היא כי אין לנו מחסור בדירות זמניות/מעבר. לכן
אין לדבר על ביטול שיפוץ השלישיות והעברתן ל"מאגר דירות מעבר". מאגר
כזה אינו דרוש, ויש לעשות מאמץ מוגבר להביא את השלישיות לסטטוס של דירות קבע
ובמקביל להגביר את קצב בניית הדירות החסרות כדי להשלים את הפיגור שתואר למעלה.
לעניות דעתי המאמץ של 3-2 השנים
הקרובות יכריע בין מעבר שקט ומסודר לבין מצב קשה בגין שיכון.
יש צוואר בקבוק, שנגרם בשל יותר ממאה
חברים ותיקים שדילגו לשיכון חדש (כ- 70 דירות), ויש להתארגן ולהתאמץ כדי לפתוח את
הפקק בזמן קצר ובמאמץ גדול!!!
4. מה הלאה, בשנים הבאות?
בשנת 2021 (בעוד 15 שנה, למועד אליו
ערכתי צפי חישוב אוכלוסייה) צפויים בגיל מעל 40 שנה 306 חברים, ואם נרצה להוריד את
גיל המעבר לשיכון עד 35 שנים – יהיו אז כ- 355 חברים וחברות, והביטוי במספר דירות
(לפי ממוצע 1.7 דיירים) - 180 דירות או 208 דירות, בהתאמה.
התשובה האריתמטית הפשוטה היא:
בשלוש השנים הקרובות יש לסיים כ-25 "צימצומים" וכן לבנות 10 -12
דירות חדשות, ובעשר השנים שאחרי כן – לבנות עוד 70 עד 90 דירות חדשות.
האם זה ביכולתנו, אירגונית וכן
כלכלית? להלן הערכותי האישיות:
בתחום האירגוני :
להלן עובדות: ארבע השכונות האחרונות
שנבנו במהלך 8 השנים האחרונות כוללות 46 דירות, קצת פחות מ- 6 דירות
לשנה בממוצע, בעוד הצורך שהוצג למעלה דורש כמעט 8 דירות בשנה (עשר-
בשלוש השנים הקרובות). המשמעות היא הגברת קצב הבנייה בכ- 25% לפחות. זה אפשרי
אבל לא יבוא בקלות, וידרוש השקעה גדולה מאוד יחד עם שינוי בהתנהלות ענף הבניין וכל
הקשור אליו.
בתחום המשאבים :
לפי סכום מינימאלי של 350.000 ₪ לדירה
כולל תשתיות (ללא התוספות האישיות) – מדובר על השקעה של יותר מסך 3 מיליון ₪ מדי
שנה, ובס"ה 40-45 מיליון ₪ בשנים האמורות, סכום שגם אם יעמוד לרשותנו – לבטח
יאפיל על כל התכניות האחרות לשימוש בכספי הקיבוץ .
לא אתייחס כאן ועתה לנקודה זו, אבל
חשוב להכיר בעובדות ולדעת משמעותן האמיתית.
5. מסקנות מעשיות :
התוצאה הנובעת מכל האמור למעלה היא
ברורה: אם אכן אין מנוס ממתן שיכון ברמה הנוכחית לכל הציבור- צריך לעשות מהר
וביעילות להשלמת המבצע של פינוי וצימצום פערים בשלישיות ובחבורה, ולהתארגן במקביל
לחידוש תנופת בנייה חדשה בקצב חדש, כדי לעמוד בדרישות השיכון בצורה מסודרת.
והמשמעות הנובעת :
א. ראוי לסיים את המו"מ עם
השלישיות וצימצומי הפערים האחרים בנחישות, רגישות ונדיבות, כדי לסגור את הנושא
בצורה שלא תהרוס את הרקמה החברתית, יחד עם הימנעות מהפרזות, ועם איזון בין דרישות
לבין צרכים ממשיים.
ב. נדרש חיזוק ואירגון מחדש בענף
הבניין,
בעיקר בשלוש השנים הקרובות, ניהולי ומקצועי.
אני מאמין כי שתי הפעולות אפשריות,
ומוכן באופן אישי להירתם לסייע אם יימצא צורך בכך..
הכלב חברו של האדם / רפאל רפפורט
חשוב מאוד לגדל לכלבים. בצעירותי היו
לי שבעה כלבים. כאשר הייתי חוזר מדגניה בחופשות, הם היו מקבלים את פני בתחנת שאטה.
כנראה שיצאו מבית אלפא כאשר הרכבת הגיעה לבית שאן. הייתה לי שריקה מיוחדת כדי
לקרוא להם מכל קצווי החצר.
לכל כלב יש אופי משלו וצורה משלו.
הכלב הוותיק ביותר היה מוצק וקראו לו בוניק. הכלבה החומה נקראה סנק, היה זרזיר
מותניים שחור, שקראו לו בדו, הוא נהג לבלות כל פעם תקופה קצרה בקיבוץ אחר, וכך
הלאה.
בזמן ביקורה הראשון של דולפי מנצל
בבית אלפא, היא התרשמה משליטתי בכלבים והזמינה אותי לחוות כלבי המשטרה שהייתה לה
באוסטריה. דולפי כל כך התרשמה מהכלבים עד שנתנה להם את השם "כלב כנעני".
מעולם לא התנפל אחד הכלבים שלי על אנשי הקיבוץ.
יש לכלבים השפעה חיובית על הילדים,
ורצוי לגדל כלבים. אבל כאשר הידיד נהפך לאויב, יש לפעול בתקיפות. "המרחם על
רשעים, סופו לחיות אכזר לצדיקים" אבות. "אסור לו לאדם להחזיק כלב רע
בביתו, מותר אסור, אסור מותר" נזיקין. כאן אני מתייחס למקרה שקרה לשירה,
העוזרת שלי.
לפני שבועיים התנפל עליה כלב ונשך אותה בחוזקה. לקח זמן ומאמצים לאתר את
הכלב. ואז התברר ששירה היא האדם השלישי שאותו הכלב הזה נשך, ולא נעשה דבר כדי לסלק את אותו כלב. לפי דעתי
צריך היה לסלק את הכלב הזה בפעם הראשונה, ולדווח על המעשה. כלב כזה צריך למסור
לצבא או למשטרה ולא לחכות לאסונות. תודה על תשומת הלב. .
לתשומת לב
מספר הפקס בחדר הדפסות הוא 9605.
אפשר לשלוח חומר ל"ברמה" גם
בפקס.ירמיהו.
|
|
ספירת מלאי במחסן הכללי
בימים ג' ד' ה' ו' –
27/28/29.12.2006, תתקיים במחסן הכללי "ספירת מלאי" !
כל הנזקקים לשירות במחסן, מתבקשים
לרכז זאת בשלושת הימים הראשונים של השבוע.
אביהו ויונתן.
מזל טוב
לווירה
ולנר לחתונת נכדתה עתר גזית
בת של
עירית ועמרם גזית בבני יהודה.
ברכות לכל
בני המשפחה.
מזל טוב פשטה
מדים
ליונת
ושלומי מולכו להולדת הבת עלמה הדס זבולון השתחררה
מצה"ל.
לעדה
כץ ויורם יבור להולדת הנכדה. ברוך שובך הביתה בשלום.
ברכות לכל
בני המשפחה.