הפלנטה החמישית הייתה
מעניינת מאוד. הקטנה שבכולן. היה עליה די מקום רק לפנס רחוב ולמדליק פנסים.
הנסיך הקטן לא הבין מה צורך
יש בפנס רחוב ובמדליק פנסים אי-שם בשמים, על גבי פלנטה שאין בה בני-אדם, ואין בה אפילו בית אחד.
כאשר הגיע, בירך בנימוס את
מדליק הפנסים.
"בוקר טוב!"
"מדוע כיבית את הפנס?"
"אלה ההוראות", השיב מדליק
הפנסים, "בוקר טוב".
"מה
הן ההוראות?"
"ההוראות הן שעלי לכבות
את הפנס". "ערב טוב!"
"יש לי עבודה מפרכת.
בימים עברו המלאכה הייתה קלה יותר. כיביתי את הפנס בבוקר, ובערב שבתי והדלקתי
אותו. יכולתי לנוח במשך היום, ולישון בלילה".
"וההוראות לא שונו
מאז?"
"ההוראות לא שונו",
ענה מדליק הפנסים. "זו הצרה! משנה לשנה הפלנטה מסתובבת במהירות גדולה יותר,
וההוראות לא שונו!"
"ואם כך?" שאל
הנסיך הקטן.
"אם כך הפלנטה עכשיו
משלימה סיבוב במשך דקה אחת, ולא נותרה לי ולוּ שנייה כדי לנוח. פעם בכל דקה עלי
להדליק את הפנס או לכבותו!"
..."אדם זה", חשב לעצמו
הנסיך הקטן בעת שהמשיך במסעו, "אדם זה יהיה ללעג בפי כל האחרים, ועם זאת הוא
היחיד מביניהם שאיננו מגוחך בעיני. אולי מן הסיבה שהוא עוסק בדבר-מה נוסף פרט לעצמו".
...הוא נאנח בצער, ושח לעצמו:
"איש זה הוא היחיד מכל האחרים שיכול היה להיות ידידי. אבל הפלנטה שלו קטנה
מדי. אין בה די מקום לשניים..."
("הנסיך הקטן" מאת
אנטואן דה סנט אקזופרי. קטע מתוך פרק 14.)
סיכום השנה בתחום
העיסקי
אבנר אחיטוב
חודשי הסתיו יאים לעריכת סיור בנחלה.
כצידה לדרך, מובא כאן מדריך קצר, וסקירה על ענפי המשק השונים והעסקים. המסייר
הסקרן יוכל לעמוד על ההתרחשויות ועל הנעשה מאחורי הקירות, הגדרות, השדות ושדרות
הברושים.
תעשייה:
פלרם – לאחר שישה רבעונים של ריווחיות
נמוכה, שני הרבעונים האחרונים מראים על שיפור ניכר. כולנו תיקווה שנחזור לרמת הריווחיות
ארוכת הטווח. המאמץ העיקרי של פלרם לשנה הקרובה הנו תחילת היצור במפעל PVC החדש בארה"ב.
תיבולים רם – מסיימים את השנה השנייה מאז הקמת
השותפות. למרות גידול במכירות, העסק עדיין לא מגיע לריווחיות. במשך השנה בוצעו
שינויים בכוח האדם שהביאו להורדה ניכרת בהוצאות. אנו נעזרים ביועץ חיצוני, ובמשותף
בוחנים מספר פיתוחים ורעיונות עיסקיים כדי להעלות את המפעל על דרך המלך.
חקלאות:
גד"ש – השנה הסתיימה בתוצאות מקצועיות פחות
טובות מהשנה החולפת. אך מכיוון שמחירי הכותנה גבוהים, התוצאות העיסקיות יתקרבו
לרמה של השנה שעברה. הענף מתארגן לקראת נטיעת מטע של 200 דונם אפרסמונים בדמון.
רפת – הסתיימה השנה הראשונה של "רפת
זבולון" המאוחדת באתר רמת יוחנן. עד כה, האיחוד עומד בציפיות, מביא לשיפור
ביעילות ולתוצאות עיסקיות טובות. לאחרונה הושלמו בניית המתבן והאגף החדש של
היונקיה.
לול פיטום – הסתיימה השנה הראשונה לעבודה
באינטגרציה. הריווחיות עולה בהרבה מעל הציפיות. התוצאות המקצועיות הכי טובות מכל
קיבוצי האינטגרציה. אנו בוחנים "חזרה" של הלול לאתר לול הרבייה, שבשנים
האחרונות אומץ על ידי פלרם.
פרדס – נמצאים באמצע הקטיף. היבולים סבירים
וגם המחירים טובים. התוצאות מראות על שש שנים רצופות של ריווחיות נאה, ולכן אנו
שואפים להגדיל את הפרדס. בשלב זה בוחנים נטיעה של 50 דונם בחלקת שמיר. בטווח הארוך
יותר אנו שואפים להקים שותפות עם שכנינו, בדומה לשותפות גד"ש.
מטעים – באבוקדו יש יבולים מצויינים. הצוות
ואנוכי (כל אחד בתחומו) עושים מאמצים שהיבולים וההצלחות המקצועיות יתורגמו גם
לשיפור עיסקי. אנו בוחנים דרכים להבאת מי קולחין שיחליפו מים שפירים יקרים, נטיעות
חדשות, והקמת שותפות עם השכנים (בדומה לפרדס) שתייעל את מרכיב העבודה.
בקר לבשר – הענף מתאושש מגניבת הפרים. אחוזי
הפיריון מאוד מבטיחים. הגשמים המוקדמים הוריקו את הגבעות, ולכן נוכל לחסוך בהאבסה.
השקעות ונדל"ן:
מבני רם – הושלם ברובו איכלוס אתר פרי העמק
במגדל העמק. בקרוב יתחילו בעבודות הקמה של המבנים באתרים בנשר ובקרית טבעון. אנו
מחפשים הזדמנויות עיסקיות להרחבת העסק, כולל מיזוג עם חברות אחרות.
נכסים כספיים – המשכנו במגמה של
"צביעת" הנכסים לפי מטרותיהם. באופן כללי, אנו משתדלים לעבוד עם מנהלי
תיקי השקעות גדולים ומקצועיים ולא להיכנס להרפתקאות וסיכונים.
נדל"ן פנים – הענף מתעסק רק בהשכרת
מבנים בתוך חצר הקיבוץ לענפים עיסקיים (רפת, תיבולים ו"פלרם אפליקציות"),
לגורמי חוץ (סבונים) ולתושבי חוץ (בתוך הקיבוץ ובשמיר). לאחרונה הושלמה בניית אתר
הקראוונים ליד שמיר. יש לציין שענף זה קטן יחסית להיקף הענפים המקבילים באושה ובכפר
המכבי. אחת הסיבות לכך היא שענפים עיסקיים פנימיים (מוסך, וידיאו, אורווה וכו')
עדיין לא מחוייבים בשכר דירה.
עסקים ויזמויות:
אורווה – הקורסים בסוף הקיץ ובסוכות חיפו על
אובדן ההכנסה עקב המלחמה, ואנו מקווים שהענף יסיים את השנה באיזון תקציבי. בוצעה
השקעה בהכשרה ואיכלוס חלקת מרעה מגודרת, שתביא להורדת עלויות עקב מעבר של הסוסים
מהתאים למרעה.
מוסך ומסגריה – ענף יציב שמספק שירות
לענפים העיסקיים, לצי הרכב ולקהילה. המטרה לשנה הקרובה היא להרחיב את הפעילות
החוצה. הן על ידי שיווק מכונות חקלאיות, והן על ידי מתן שירות תיקונים לרכבים
חיצוניים.
נגריה – היקף הפעילות נמצא במגמת עלייה יפה.
ראוי לציון ביצוע פרוייקט של עבודות נגרות עבור קיבוץ דליה. גם כאן יש צוות יציב
שמחפש כל הזמן פעילויות חדשות. אנו בוחנים הרחבת הרכבת משטחי עץ למפעלים נוספים
(בדומה לפלרם), וכניסה לייצור מטבחים למכירה.
וידיאו – הענף הרחיב את פעילותו ואת רווחיו
באופן דרמטי. כיום, רוב הכנסתו הינה מעבודות חוץ. בשנים האחרונות השקענו סכומים
גבוהים בחידוש ציוד. השקעות אלו מוכיחות את עצמן.
ליבנה – ענף ייבוא ציוד ושירות בתחום מערכי
מיון פירות וירקות. הענף נמצא בצמיחה ומראה תוצאות יפות. כחלק
מתהליך המיסוד, אנו עוסקים בהקמת הנהלה של ארבעה חברים לענף.
פרוייקטים:
מט"ש (מכון טהור שפכים) זבולון – מתקדמים באיטיות אך בביטחה למציאת פיתרון קצה
לבעיה "מסריחה" זו. לאחר חיפושים החלטנו ללכת על פיתרון ביולוגי. כרגע
אנו במשא ומתן עם חברות שיספקו לנו את הידע. על ההקמה יהיו אחראים יואב אופק ויורם יבור, בכך נחסוך הרבה כספים.
תוכנית מתאר - סיימנו את השלב הראשון,הצגת
התוכנית בציבור. כעת, ערן מבל מכין את התקנון והוא
יפורסם לעיון. במידה ולא יהיו ערעורים נגיש את התוכנית לוועדה המקומית בחודש הבא..
15
חברות התעשייה הגדולות בקיבוצים |
|
החברה |
הבעלים |
מחזור
פעילות במיליוני ₪ |
1. |
נטפים |
חצרים, מגל, יפתח |
1,615 |
2. |
פלרם פלטוב |
רמת יוחנן |
893 |
3. |
תמה |
משמר העמק |
703 |
4. |
פלסם |
סאסא |
640 |
5. |
פלסאון |
מעגן מיכאל |
631 |
6 |
על בר |
בארות יצחק |
594 |
7. |
תעשיות מזון |
גן שמואל |
577 |
8. |
טבעול |
לוחמי הגטאות |
557 |
9. |
סולבר |
חצור |
512 |
10. |
גת |
גבעת חיים |
402 |
11. |
מוצרי מעברות |
מעברות |
384 |
12. |
כפרית תעשיות |
כפר עזה |
370 |
13. |
אופטיקה |
שמיר |
370 |
14. |
גלעם |
מענית |
338 |
15. |
ימ"א מוצרי אריזה |
עין המפרץ |
335 |
התפרסם בעיתון "הארץ" בחודש נובמבר.
שאלת
מיליארד הדולר
לנושא מכירת
"תנובה" / דניאל פרי
מאחר ונושא מכירת תנובה נמצא
בחדשות, התבקשתי ע"י העורך לענות על כמה שאלות שיכולות לעניין את החברים ברמת
יוחנן.
"תנובה" היא אגודה
שיתופית, שהוקמה בשנת 1926. חברוֹת בה אגודות שיתופיות של 293 קיבוצים, שמחזיקות כ
- 55% מ"תנובה", ו - 317 אגודות שיתופיות של מושבים, שמחזיקות 45% ממנה.
יש 75 אגודות מהקיבוצים שהם
10% מ"תנובה", ו - 213 אגודות מושביות שהם 23% מתנובה שלהן אין רפת חלב.
באגודה שיתופית זכות ההצבעה
היא שלכל חבר יש קול אחד. לפני מספר שנים הוחלט (בוועידת "תנובה"
שהתקיימה ביגור) על כך ש"תנובה" תחולק בדרך שונה: חצי מהבעלות תינתן לפי
העיקרון של זכות שווה לכל חבר, וחצי מהבעלות לפי גודל הפעילות ב"תנובה".
כך נוצר מצב שלאגודת באר-טוביה, שבה הרפת הגדולה ביותר בישראל, יש 1% מתנובה, ולאגודת
רמת יוחנן יש כ 0.224% - מ"תנובה".
אם "תנובה" תימכר
במיליארד דולר חלקנו בעוגה הוא 2.24 מיליון דולר או 9.6 מיליון ₪.
לפי הסדר הקיבוצים כל קיבוץ
(פרט לקיבוץ הדתי) צריך לתת 25% מסכום זה לממשלה.
ההחלטה הסופית על המכירה
צריכה להתקבל בוועידת "תנובה", שתתקיים בעוד שלושה חודשים. היא צריכה
להתקבל ברוב של 75% מבעלי זכות ההצבעה.
מי שמתנגד באופן נמרץ ביותר
למכירה אלה הרפתנים. הם חוששים שברגע שלא יהיה קשר בין תעשיית החלב לבין יצרני
החלב, תעשיית החלב תייבא כמויות גדולות של רכיבי חלב (בעיקר לשומן וחלבון) שלא
מיוצרים ברפתות בישראל ושמחירם בשוק העולמי נמוך.
בתעשיית החלב העולמית מקובל
שתעשיית החלב מוחזקת בידי יצרני החלב.
לפי הערכת מזכיר התאחדות
מגדלי בקר יש לרפתנים רוב חוסם.
מי שמעוניין במכירתה של "תנובה"
הם קודם כל אלה שיש להם מניות ולא מייצרים היום חלב, וכן אלה שמייצרים היום חלב,
אך מעוניינים להפסיק ליצר. לרמת יוחנן יש אינטרס גדול בענף. רמת יוחנן השקיעה
לאחרונה למעלה מ - 10 מיליון ₪ בענף הרפת.
ההכנסות מהענף שייצברו תוך
מספר שנים קטן, יהיו גדולות יותר מהרווח שנוכל לקבל ממכירת המניות שלנו ב"תנובה"
היום.
כל פגיעה בענף תיפגע בהכנסות
שלנו לטווח הרחוק.
גורם נוסף שמעוניין במכירת "תנובה"
הם "נערי האוצר", שישיגו שתי מטרות: האחת, קבלת 25% ממניות הקיבוצים,
והשנייה, הוזלת מחירי החלב על ידי יבוא
רכיבי חלב במחירי היצף.
עיקר פעולתה של "תנובה"
הוא בנושא החלב, ובו היא מונופול, ולכן לנפילתה של "תנובה" תהיה השפעה
רבה גם על יצרני חלב נוספים כמו "טרה" ו"שטראוס".
החלופה הראויה לתנובה
קטעים מתוך
דף מידע נובמבר 2006
מה בדיוק החליטו בהנהלת תנובה?
חברת "אייפקס" זכתה במכרז
לרכוש 51% לפחות מיחידות ההשתתפות ב"תנובה", והתחייבה לרכוש עד 100%, אם
כל הבעלים ירצו בכך. המכירה תהיה בערך של 1.025 מיליארד דולר.
איזה שלבים צריך לעבור לפני ביצוע
המכירה?
"אייפקס" קיבלה שלושה
שבועות לבדיקת נאותות ולאחר מכן נכנס ההסכם המותנה לתוקף. בהמשך, צריך לקבל את
אישור רשם האגודות (שאולי ימנה חוקר מטעמו)
והעיקר - זה צריך להגיע לדיון בוועידת
"תנובה" ולזכות ברוב של 75% לפחות.
הכוח בוועידה הוא על פי החלק היחסי של
כל חבר (קיבוץ או מושב) ב"תנובה".
מספרית, יש ליצרני החלב מעל ל-45%
מכלל כוח ההצבעה בוועידה.
מה הבעיה במכירת "תנובה"
לבעל הון?
אכן, החברים (קיבוצים ומושבים) שאין
להם עניין ישיר ב"תנובה" יקבלו במכירה מחיר יפה והם ראויים לו. עם זאת,
בעלי ההון משקיעים סכום עצום ב"תנובה" והם רוצים להחזיר את ההשקעה,
להרוויח הרבה ומהר ואחר כך למכור את החברה בבורסה.
צא ולמד, מנהלי "תנובה"
אמרו שהנדל"ן מיועד להחזיר את 1.8 מיליארד שקל חוב של האגודה, הפעילות
ברומניה תהיה ברמה נמוכה עוד הרבה שנים, מפעל "בקר תנובה" יפסיד עוד
כ-50 מיליון שקל השנה. מאיפה אייפקס תרוויח הרבה ומהר?
התשובה מאוד פשוטה וכתובה באותיות ענק
על הקיר:
· מהיצרנים - שחיקה מהירה של התמורה
מהחלב, הגדלה מאסיבית של יבוא חומרי גלם ומוצרים חלביים. אריק רייכמן העריך זאת
במצגת הידועה שלו, בצמצום הענף למחצית, והשקעות רבות ירדו לטמיון.
· מהעובדים - הם אמנם יקבלו בונוס על
המכירה, אך מהר יעשו להם "צעדי התייעלות", כדי לצמצם הוצאות ולהגדיל ריווחיות
- רבים מהם ילכו הביתה.
· מהצרכנים - חלק ניכר ממוצרי תנובה הם
מפוקחים ובריווחיות נמוכה. הבעלים החדשים יעלו מחירים, יצמצמו את מיגוון המוצרים
וידחפו את הצרכנים למוצרים ריווחיים יותר בעבורם.
יש דוגמה מוחשית: באנגליה שלפני שנים
החליטו להפריט את הענף. מחירי החלב ירדו ב-30% ולאחרונה הם מתחילים מחדש את הדרך
הקואופרטיבית, שבה היצרנים שולטים גם בתעשייה.
מה היצרנים מציעים?
היצרנים עובדים במרץ על הכנת הצעה
חליפית להצעת הנהלת "תנובה", והיא אמורה להתחשב בצרכים של שתי הקבוצות
בעלות העניין ב"תנובה": קבוצת החברים שרוצה לממש את חלקם ולצאת מהאגודה,
והיצרנים שחפצי חיים ופרנסה, ויש להם עניין בקיומה של "תנובה" בשליטת
היצרנים.
בכל זאת מהו בסיס ההצעה?
בימים אלה מקימים היצרנים תאגיד ששמו
הזמני הוא "אגמי חלב". תאגיד זה ירכז את יחידות ההשתתפות של אגודות "תנובה"
שירצו להישאר בה. הוא יקיים את המגעים עם השותפים הפוטנציאלים ויכין את המתווה
הראוי ל"תנובה החדשה".
בתאגיד החדש יהיו שותפים, בשיעורים
שונים: יצרני חלב, אגודות שרוצות להישאר ב"תנובה", אירגוני קניות,
משקיעים ידידותיים ומוסדות מימון.
מאיר בראון
מזכיר ההתאחדות. יוסי מלול מרכז החלופה ל"תנובה"..
דו"ח שבועי /
א. פלד
התקבלו לחברות.
לפני שבוע פנו אלי מן התנועה וביקשו
לדעת, במסגרת סקר דמוגארפי, כמה התקבלו אצלנו לחברות בשנתיים האחרונות (נובמבר
2004 – נובמבר 2006 ).
מאחר וטרחתי לרכז הנתונים הרי הם
לפנינו (בני זוג נספרים כשניים):
בנים = 16
בנים חוזרים ובני זוגם = 9
בני זוג של חברים = 7
תושבים שהתקבלו לחברות = 3 _
ס"ה 35
שירותים שונים.
כבר כתבתי על כך ב"
תזכורת - יש לנו רכז שירותים, והוא
באחד הגיליונות האחרונים של
"ברמה" פירט איתן השקפותיו בנושאים המחייבים חשיבה/דיון/שינוי. חלק מן
הדברים גם התייחסו אלי באופן ישיר. מאחר ובין חסרונותי נמנה גם הקושי לענות תשובות קצרות, וגם מאחר
וחלק מן הדברים אינם מתאימים לתפוצה חיצונית (והעלון שלנו מגיע להרבה מקומות),
העליתי על הכתב, לחלוקה בתאי הדואר, דברים המהווים בחלקם התייחסות ישירה לדבריו של
איתן, ובחלקם נוגעים בשאלות אחרות "המנסרות" במקומותינו..
חיוב בגין שירותים / עדה כץ
קודם כל סיפור:
בקיבוץ גלילי, ביקשה חברה בת 80 מהחבר החשמלאי להחליף נורה בביתה. הוא אמר
שזה יעלה לה 60 ₪. היא ויתרה, וטילפנה לחשמלאי מקריית שמונה. הלה הגיע, החליף את
הנורה, וגבה רק את כיסוי הוצאות הנסיעה שלו.
ועכשיו לעצם ההצעה:
תיקונים בדירות - אינם "שירותי תפנוק"!
הזמן ש"נגזל מצוות הבניין המיומן" (כך לפי המקור) נועד לצורך
תיקונים, ואינו גזל משום בחינה!
"שוברים את סדר היום של בעלי המקצוע ומשבשים את עבודת הענף" (כך
נכתב שם), ואני לתומי חשבתי שסדר יומם של בעלי מלאכה הוא לעשות את המלאכה..
טִפְטוּף
הַמְּקוֹרוֹת
לְתֻמִּי
כָּל יָמַי חָשַׁבְתִּי מַקּוֹר
אֵינֶנּוּ
יוֹתֵר מִפִּי הַצִּפּוֹר,
הַיּוֹם
הַמַּקּוֹר בָּכִיר אוֹ זוּטָר
גַּם
אִם תַּקְשִׁיב לוֹ לֹא הֵבָנַת דָּבָר.
הַמַּקּוֹר
מְשַׁמֵּשׁ כַּסְ"תַח מְשֻׁבָּח
כִּי
מַקּוֹר אֲמִתִּי פָּשׁוּט לֹא נִפְתַּח,
אוּלַי
הוּא חוֹשֵׁשׁ תִּשָּׁמֵט הַגְּבִינָה
וְאוּלַי
כְּצִפּוֹר בּוֹ קְטַנָּה הַבִּינָה.
הַמַּקּוֹר
הוּא שָׁלִיחַ לִדְבַר עָבְרָה
שֶׁמָּא
צִיּוּצוֹ יְעוֹרֵר פֹּה עֶבְרָה,
וְכָךְ
זֶה אֶל זֶה דּוֹלְפִים הַמְּקוֹרוֹת
כְּמוֹ
הַבְּרָזִים בְּחֶבְרַת מְקוֹרוֹת.
וּמוּצָף
הָאֶזְרָח בְּמִלִּים וּבְמַיִם
מַה
קֹדֶם לִסְתֹּם בְּרָזִים אוֹ אָזְנַיִם,
וְהֵן
לִרְשׁוּתוֹ רַק שְׁתֵּי יָדַיִם.
וְאֵין
מִי שֶׁיַּפְסִיק אֶת טִפְטוּף הַמְּקוֹרוֹת
וְאֶת
הַקַּסָּמִים הַנּוֹפְלִים בִּשְׂדֵרוֹת.
23/11/06
ראובן עזריאלי
שינוי ושיתוף / יורם יבור
השינויים החלים בקיבוצים רבים מעלים את השאלה, היכן
אנחנו? ומאחר ואבנר אחיטוב עורר את הציבור להביע דעות ומחשבות, אני מצרף את שלי.
אנחנו קיבוץ הנוהג כקיבוץ שיתופי. אך אין
זה בהכרח אומר שכל החברים מעוניינים לחיות חיי
שיתוף. אולי אנו ממשיכים באורח חיים זה משום שנוח לנו במצב הנתון, או אולי אנו
חוששים שניפגע באם הוא ישתנה.
לדעתי, לא ניתן לקיים שיתוף משמעותי
לאורך זמן, ללא הסכמה רחבה ורצון לחיות חיי שיתוף. אך גם לא ניתן לקיים שיתוף ללא אחריות
אישית לפרנסה, ויכולת אכיפה של נורמות השיתוף. לצערנו אנו חסרי אונים וללא יכולת
אכיפה של הנורמות ההכרחיות לקיום חברה שיתופית.
אני רואה חשיבות רבה בקיום דיונים והגעה
להסכמה, שעיקרה: האם אנו מעוניינים בהמשך השיטה הקיימת, או בדרך הקיבוץ
המתחדש.
אני מציע להעלות את הנושא לדיון, סביב
הצעה שתכלול שני מסלולים:
1. המסלול הפרטי – לאפשר לכל
חבר (במקרה של זוג למשפחה) המעוניין, להפסיק את חברותו ולעבור למסלול של תושב, על
כל המשתמע מכך. המשכורת תועבר ישירות לחבר, יהיה עליו לשלם מס קהילה ויינתן לו
מענק עזיבה. החבר ו/או המשפחה, יוכלו להתגורר בדירתם בשכר דירה, ללא הגבלת זמן, אך
ללא בעלות על הדירה. אם החבר הוא בגיל הפנסיה, תועבר לו הפנסיה וקיצבת הביטוח
הלאומי.
2.
המסלול השיתופי - כל אלה
שיבחרו במסלול השיתופי, יחתמו על מסמך השותפות, שיכלול הגדרות והסכמות, שעיקרן
הסכמות לגבי הקשר בין התקציב האישי ויצירת הפרנסה. גם במקרה זה, ההתייחסות היא
ליחיד, ובמקרה של זוג הם יהוו יחידה אחת.
תהיינה שתי רמות של תקציב: תקציב מלא לממלא את מלוא
חובתו בעבודה, וחלקי לזה שאינו ממלאה. לבעלי מוגבלויות מוכרות, יינתן מלוא התקציב.
זכות הקביעה וההחלטה לגבי התקציב, תהיה
נתונה בלעדית למש"א, ותבוצע על ידי אדם שאינו חבר בקיבוץ.
חבר העובר למסלול פרטי, יוכל ליהנות
ממשכורתו, אך לא יוכל ליהנות מהערבות ההדדית,
מהגנה על מקום העבודה ומשותפות בנכסי הקיבוץ.
לעומת זאת, חבר שיבחר במסלול השיתופי,
יתחייב לחולל פרנסה אמיתית, ולקבלת פסיקת מש"א האם תקציבו יהיה מלא או
חלקי.
מטרת ההצעה לצקת משמעות ומחוייבות
לשותפות. שותפות ללא מחוייבות, אין לה משמעות.
ומאידך, נאפשר לחברים שאינם מעוניינים בחיי שיתוף, לחיות בקרבת משפחתם והסביבה
שהורגלו לה.
אני מאמין שניתן עדיין להבריא את השותפות וההצעה
אם תזכה לרוב, תסלול את הדרך לכך. עלינו
לפעול לצימצום ההוצאה הציבורית שלנו, לגובה המקובל בקיבוצים המופרטים וכך ישתחררו
מקורות להעלאת התקציב האישי.
טוב עשה אבנר שהעלה את הנושא לדיון
ציבורי, אולם יתכן שהדיון יהיה עקר, משום שרוב החברים יתנגד לכל שינוי, ויעדיף
להשאיר את המצב כפי שהוא כיום.
על מנת שהדיון יהיה פורה, עלינו
להסכים שהוא חייב להביא להחלטות ברות יישום. .
* חברים שרוצים להביע את דעתם
בנושא "שינוי ושיתוף", מוזמנים בזאת להצטרף לדיון.
מה מתהווה במתו"ה?
זמן רב לא נמסר מידע על הנעשה
ב"שדותינו" וקיים חשש שניחשד בקפיאה על השמרים. ולא היא!
לאחר תקופת החגים נכנסנו לתקופה
אינטנסיבית של עשייה גם בחומר וגם ברוח.
ראשית, התחלנו לשפץ את בית ההנצחה
ולהתאימו לצורכי הצגת תערוכות אומנות (גלריה). לקראת סיום שנת התקציב 2006 אנחנו
מבצעים את אשר היה מתוכנן עקב בלאי של המבנה ובאותה הזדמנות מתאימים אותו לצרכים
המשתנים. כמובן שהמבנה ימשיך וישמש להתכנסויות שונות של ענפים ומוסדות כפי שהיה
בעבר, ואף טוב יותר.
בעקבות פירסומי הצילומים בלוח השנה
ובתערוכת "היינו ילדים" הוצפנו בגל של משתפי פעולה אשר מצאו בארכיון
מקום ראוי לתמונות ולמסמכים אשר מספרים את סיפורם של רמת יוחנן ואנשיה.
באוסף תמונות שהגיע מיורם יהודאי
(מבניה הראשונים של ר"י) נחשפנו למספר צילומים מדהימים של ילדי הרמה
הראשונים. התמונות נסרקו ובקרוב יטופלו ע"י רון אנג'ל ויוצגו בחלון הארכיון
אשר בחדר האוכל (גם הוא עובר מתיחת פנים בימים אלה).
מארכיונו האישי של עזרא רון הגיעו
תמונות נהדרות אשר העשירו את המצאי, וכן מחברים נוספים שנענו לפנייתנו לפני חג ה –
75.
אציין רק שבכל אוסף הצילומים הממויין
שנאסף בקפדנות ובשיטתיות על ידי קודמינו הזכורים לטוב לא נערך מדור של צילומי
ילדים והתמונות שישנן הן אלה שהזדמנו מהחגים, מאירועים ומעזבונות של מטפלות שקיבלו
תמונות למזכרת בשנות עבודתן. הפעילות בתחום נמשכת ותימשך ותמיד יתקבלו בשמחה
תמונות נוספות.
מנורית כהן בלוס אנג'לס הגיע
אוסף מסמכים נדירים מ-7 השנים הראשונות של הרמה אשר חלקם נכתבו ע"י אביה
אמציה ז"ל שנפל בשדות המשק (1938), וחלקם תכתובות עם קק"ל על אודות שטחי
המרעה שלנו, יחסינו עם שכנינו (עוד טרם התפנו הכפרים הערביים ששכנו בסביבה: הושא,
קסייר, סעסע). החומרים הם חומרים ראשוניים ויש לקרוא אותם במלוא תשומת הלב,
להדפיסם ולשבצם בין הכתובים המצויים בידינו מן העבר. לאחר פענוח כל הכתוב והבנת
ההקשרים נדאג לפרסמם בפני הציבור.
תודה גדולה לנורית כהן על המשלוח.
במסגרת "קשרי החוץ" של
המכון ושל הארכיון הזדמנו לפתחנו מספר אנשים אשר מצאו עניין במוצגים שונים ואוספים,
ואנחנו שמחנו לשתף פעולה.
·
במוזיאון לתולדות יהדות גרמניה (ארצות דוברות גרמנית)
אשר בפארק התעשייה בתפן יפתח מדור ממוחשב לתיעוד תרומתם של יוצאי ארצות אלה לתקומת
מדינת ישראל בכל תחומי הבניין והיצירה. ביניהם נכללת לאה ברגשטיין
ז"ל, שזכות ראשונים שמורה לה בתחום התפתחות המחול העממי. שמחנו להמציא לאוצרי
התערוכה תמונות וסרטים ומידע רלוונטי נוסף אשר יכבדו את זכרה של לאה ז"ל
וישמרו את מקומה בהתפתחות המחול העברי העממי.
·
במסגרת כתיבת ספריו על התפתחות הארכיטקטורה הקיבוצית
ביקר אותנו פרדי כהנא מבית העמק, שהקים בשעתו את מדור התיכנון של
התק"ם והיה דמות מפתח בתכנון הבנייה הציבורית ובנייני מגורים בקיבוצים (גם
בקיבוצנו). לשמחתו, הוא מצא אצלנו צילומים מתאימים. למגינת לבו ולבנו שוב נוכחנו
בקלות הבלתי נסבלת של השמדת מסמכים בעת החלפת ממלאי תפקידים. הסתבר שתכניות העבודה
של בניינים רבים לא נשמרו, והיום, כאשר נדרשים להם (למחקר, לעיון, לשיפוצים..), לא
ניתן לשחזרן. חובה גדולה חלה עלינו כחברה לשמר את המפות, התרשימים והמסמכים האחרים
הקשורים בכל המתהווה בקיבוץ. מקומם הטבעי, (גם עפ"י חוקי הרשויות המקומיות)
הוא בארכיון הרשות. אנחנו פונים בזאת לכל בעלי התפקידים בתחומים השונים: חברה
ומשק, חינוך ותרבות – אנא העבירו אלינו את העדויות (מסמכים, תמונות, קלטות וכד')
לפעילות שנעשית בתחומכם. לכך נועד הארכיון. איש אינו יודע מתי יזדקק למידע, לצרכיו
או לצרכי הקהילה. לפי מספר הפניות אלינו, גם מקרב חברי הקיבוץ, המקום בעל ערך.
אנחנו משתדלים לטפל בחומרים בדרכים המקצועיות העומדות לרשותנו.
·
פעילות מיוחדת נעשית עכשיו בנושא הצאן ברמת יוחנן
וזאת בעקבות העברת ארכיון אגודת הנוקדים שנשמר עד כה במכון להווי ומועד, לארכיון
המרכזי בגבעת חביבה. בהסכם אתם נקבע שכל חומר הקשור לרמת יוחנן וחבריה יוחזר
למקומו, ואכן כך אנו עושים. מדי יום א' אנחנו נוסעות לגבעת חביבה וממיינות את
החומרים, אשר בינתיים עברו גם חיטוי. הכתבים שאנחנו מרכזות בנושא הצאן ברמת יוחנן
מדהימים בגיוונם במידע וביצירתיות. כך הולך ונבנה ריכוז המידע בארכיון שלנו. כמובן
שכל מידע נוסף מבתי החברים יתקבל בשמחה.
·
מספר צלמים מקומיים הביאו לארכיון, על גבי דיסקים, את
הצילומים שלהם מחג ה- 75. הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת לנו להכיל אלפי תמונות
ומתוכן להדפיס אוסף נבחר. האופן הזה של השתתפות החברים בבניית אוסף הצילומים של
הקיבוץ מאוד נכון ומאוד משמח את העוסקים בארכיון. אנחנו מבקשות מחברים נוספים לשתף
אותנו בדרך זו בצילומיהם מאירועים נוספים בקיבוץ ומהזדמנויות בהן תיעדו במצלמה
מקומות או אנשים.
הארכיון הוא נכס קהילתי ועומד לרשות
החברים המתעניינים או הנצרכים לו.
נשמח לכל שיתוף פעולה,
מירי פיינשטיין, אסתי פוקסמן, רון
אנג'ל.
מסיבות שאינן תלויות בנו נדחה מועד
פתיחת שנת הלימודים שלנו ואף הוחלף הנושא.
השנה נעסוק באמנות יהודית, ודרכה
נערוך הכרות עם התרבות היהודית מנקודת ראות שונה ובלתי שיגרתית.
"האמנות היהודית הינה מקור
היסטורי חשוב, לא פחות מן הטקסטים שבארון הספרים היהודי. היא חושפת בפנינו, ללא
מילים, את עולם הערכים שרווחו בעמנו, גם בקרב השכבות החברתיות שעולמן התרבותי לא
הגיע לידינו באמצעות הספר הכתוב.
האומנות היהודית העממית מגלה בפנינו
את הזרמים התת קרקעיים של התרבות היהודית ואת המתח שהתקיים תמיד בין דרישות ההלכה
לבין השפעת העם הפשוט על עיצוב התרבות היהודית.." (תמי שדמי – המנחה).
המעוניינים להצטרף, ולוּ לפגישת
ניסיון, מוזמנים לפגישה הראשונה:
יום שלישי 5.12.06 בשעה 17:00 במכון להווי ומועד ברמת יוחנן
תרבות תשס"ז
משנאלמו תרועות הפסטיבלים חזרנו לדון
ולתכנן את שיגרת התרבות של הקהילה לשנת תשס"ז.
בישיבה שקיימנו לאחרונה איפיינו את
סוגי פעילויות התרבות שהיו בשנת תשס"ו, ועל פיהן התחלנו לבנות את תקציב
תשס"ז.
פעילויות החגים הן חוט השדרה של
פעילות התרבות המקומית. מלבד טקסי החגים הנערכים חג-חג לפי אופיו ותכניו, הוספנו
בצמוד לתאריכי החגים, פעילויות שונות למגזרי האוכלוסייה השונים כגון: טיולים, ערבי
שירה, הופעות, הצגות לילדים, ועוד.
בנוסף, עברו כחוט השני פעילויות
קבועות: פאב 30+, טיולי "אמצע הדרך", טיולי מיטיבי לכת, טיולי אופניעם
וטיולי משפחות.
לשנת תשס"ז אנחנו מתכוונים להיות
מתוכננים יותר, ולמלא את טבלת החגים בצוותים מסוכמים מראש. מספר צוותים כבר קיימים
משנים שעברו, ואלה צברו ניסיון וידע וכולנו מתברכים בהם. לחגים מסויימים
"מצתוותים" ברגע האחרון, וזה צריך להשתנות.
אנו רואים חשיבות בהתרעננות צוותי
החגים ובחלוקת האחריות עם חברים נוספים. בקרוב נעסוק בכך באופן יותר פעיל.
לאחרונה הצטרפה לצוות התרבות המוביל
אורית בן נחום, ואנו שמחות על כך. חסרים לנו שותפים (גברים..). המעוניינים יפנו אל
אתי.
אין צורך להידחף... יש המון מקום
ליוזמות ועשייה.
מתוכנן בקרוב:
ערב "בנות" - ביום שני, ,11/12/06 בשעה 20:30 בפאב
בתוכנית: קסם הקריסטלים – אנרגיה הוליסטית – עם
ריקי יהונתן.
גם "בנים" מתעניינים מוזמנים.
לקראת חנוכה:
חנוכה השנה יחול בין התאריכים 23 – 15
לדצמבר. נר ראשון של חנוכה חל ביום ששי. לפיכך התכנסות החג המסורתית להדלקת נרות
חנוכה תתקיים במוצאי שבת, נר שני של חנוכה.
תכנית שבוע החג המלאה כמעט מוכנה,
והיא כוללת ערבים מ"תוצרת עצמית" וערבים "קנויים", למבוגרים
וגם למשפחות עם ילדים. התכנית תפורסם בעלון "ברמה" הבא.
שתהיה שנת תרבות נעימה ומעניינת.
אתי גפן, יעל דינסטג, אורית בן נחום, מירי פיינשטיין.
ביעוּור הבהרות
בעלי החתולים מתבקשים לדאוג לעקר
ולחסן את חתוליהם.
עליכם לדאוג שהטיפול אכן נעשה,
וזאת ע"י קיצוץ הקצה של אחת מאוזני
החתול - זהו סימן מוסכם ע"י הווטרינרים.
כמו כן האכלת החתול הביתי תיעשה אך
ורק בבית הבעלים, כדי שלא יבואו חתולים משוטטים אל בין הבתים.
לתשומת לב -
לאחרונה יש התפרצות של מחלה המועברת
ע"י חתולים. זו הסיבה שאנחנו מנסים לצמצם את האוכלוסייה המשוטטת הנ"ל.
הוועדה לטיפול בכלבים וחתולים
(או הוועדה לטיפול בחיות מחמד).
מכתב תודה
תודה חמה לכל אחד מחברי רמת יוחנן,
להנהלת הקיבוץ, לפלרם, ובמיוחד לדניאל פרי ולבועז.
הרגשתי צורך עז להודות לכם אישית, אין
זה רגיל במקומותינו להיחלץ לעזרת הזולת, ועוד במסירות כזו, באחריות ולאורך זמן.
תודה היא לא מילה מספקת, אבל אין יפה
ומבטאת ממנה.
כפי שכתבתי אליכם בבקשת התרומה, כל
שעות האור, וקצת משעות החושך מוקדשות אצלי למצוות. לעיתים אני מתחננת לעזרה והיא
לא באה. ואתם באתם, ולא נטשתם, ובדחיפות התגייסתם לעזרה לקירוי קיר אחד של הבריכה ב"בית איל". לא רבים
הקיבוצים (שיש להם ) שנוהגים כמוכם, ועל כך ראויים אתם לא רק לתודה אלא גם לגאווה.
אנחנו ממשיכים בבנייה ואני מזמינה את
כולכם לראות את הבית, שכולו תרבות, חינוך, בריאות וספורט. הכל בפעילות משולבת, של
כל הנכים, מכל הגילים, עם הקהילה הצפונית כולה. עם חיילי צה"ל, נוער בסיכון
ובתי ספר רגילים. זו המשמעות המוסרית והחברתית של המפעל הגדול הזה. יחד נשלים את
ה"אני מאמין" - לא נסתיר את המצוקות אלא נתקרב אליהם. "בית
איל" בהרמוניה של חיים. בידידות
ובתודה, אורנה שמעוני.
אוטוטו שוברים קירות...
לפני שבועות מספר הפנינו את תשומת לבו
של דניאל, רכז השירותים, למצבם העגום של השירותים בחדר האוכל. התשובה שקיבלנו
הייתה: הנה אוטוטו מתחילים לשבור קירות... כזכור, בתכנית ההשקעות של השנה שאוטוטו
מסתיימת, יש הקצבה לשיפוץ השירותים הנ"ל, אוטוטו יהיו בלתי נסבלים בעליל.
את אותה השאלה הפנינו אליו השבוע,
והתשובה לא איחרה לבוא: "הנה אוטוטו שוברים קירות..." אז אנחנו עדיין
מחכים!.
מזל טוב
ליגאל אופק ולכל בני
המשפחה
להולדת הנכד, בן לאלון וטלי.
מועדון צלילה רמת יוחנן, סיום עונת הצלילה
עשרות צוללים
ירדו בשבוע שעבר לאילת לציין את סוף עונת הצלילה בצפון. באילת עונת הצלילה אף פעם
לא מסתיימת. על סוף שבוע מפנק במיוחד, צלילות יפות וחוויה קולינרית, תודות לצוות
המועדון, ובמיוחד ליוזמים ולמפיקים: אבישי,שלומי, עמית, ניצן וכל המלווים שלא נחו
לרגע ועשו את ה"ירידה" למיוחדת. מכל הצוללים שצללו ונהנו..
רצונו של הציבור ?? / איתן שטייף
קראתי את חרוזיו של ראובן ידידי, / ושמחתי
לראות כי אינני לבדי / עם רצון להציג קצת דברים מרגיזים, / ובעיקר כאשר
זה יותר "רוחני" בחרוזים. / אבל – אינני בטוח כי יש ניגוד ברור, / בין
מה שהוצע לבין "רצון הציבור", / כפי שמבוטא בחרוזיו של הנ"ל, /
כי טרם הוכחנו זאת בפרט ובכלל. / להיפך – בדיונים לפני זמן לא עתק, / הביע
הציבור רצון די מובהק, / לעשות יותר קשר בין תמורה לתרומה, / ועל כן לא אדע כלל על
מה המהומה.
אכן, אינני תומך בהצעה כלשונה, /
ויש לי השגות על דרכי ההכנה, / אבל אני דוחה את הרעיון והגישה, / לפיה
"הכל מגיע לנו" ללא כל בושה. / בשונה מראובן אני פונה להנהלה, / לשנות
את דרכה מנפתולים לדרך סלולה, / להפסיק לנוע בין השעיפים, / ולהציג גישה
ברורה, סעיפי סעיפים.
איך לעשות שינוי בגישה
ה"ציבורית", / לפיה אין הבדל בין עידית לזיבורית, / מה ואיך יש
לעשות לשינוי של ממש, / במציאות של בור מים רדוד ומעופש. / במקום להביא
טפטופים של שינוי, / (כגון לכאורה "מיני הפרטה" של בינוי), / תוצג
משנה סדורה, תו על תו, / ואז אולי יידון הכל על פרטיו. / ונראה איך באמת יבחר
הציבור, / בין תקוות הנבון - לנוּחוּת של הבור, / החושש משינוי המצב של
היום, / כי כל שינוי נראה לו נורא ואיום.
אני מאמין כי הצגת דברים נבונה, /
תביא עימה תמיכה רבה ונאמנה.
ועל כן – אם הנכם חוששים ממהומה - / מוטב
שלא תעשו מאומה, / אם רצונכם לקדם הנושא - / אולי לפחות תמנו ועדה, / ואז
- תציג נא המזכירות מכלול תכניות, / ואם לאו – אל תטרידונו בשטויות. / שבו על
מושבכם ללא חרדה, / והדור הבא אולי יעשה את העבודה..