קיבוץ רמת יוחנן

עלון שבועי מס. 1538, ב' בכסלו תשס"ז 23.11.06

שְׁדֵרוֹת בַּגֶשֶׁם

לְאַט נוֹשְׁרוֹת מִשָׁמַיִם אָפוֹרִים

דִמְעוֹת חֹרֶף רִאשׁוֹנוֹת.

וְגֶּבֶר וְאִשָׁה צוֹעֲדִים לְבָדָם

בַּשְׂדֵרוֹת בַּגֶשֶׁם, וְנִרְטָבִים.

פֹּה וְשָׁם קוֹנִים דְּבָרִים

לֹא נְחוּצִים, עוֹצְרִים,

שׁוֹאָלִים עוֹבֵר וַשַׁב מִזְדַמְנִים

הֵיכֵן הַכִּווּן הַנָכוֹן.

וְקוֹרְאִים אֶת כֹּל הַמוֹדָעוֹת,

אֶת כֹּל הַמִסְגָרוֹת הַשְׁחוֹרוֹת

בְּלִי עִנְיָן מְיוּחַד אוֹ תְּשׂוּמַת לֵב.

אֲחַר-כָּךְ הֵם אוֹכְלִים, וּמִתְרָחָצִים,

וְשׁוֹכְבִים בַּמִטָה עֵרִים

וְקוֹרְאִים סֶפֶר, אוֹ עוֹשִׂים אַהֲבָה,

וּמְכַבִּים אֶת הַאוֹר וְיֶשֵׁנִים.

וְדֶרֶך אַגָּב רַקֶטוֹת מִתְפּוֹצֶצוֹת

מְפֵרוֹת אֶת שִׁגְרַת יוֹמַם וְלֵילַם

ואוֹזְלִים נוֹזְלֵיהֶם

וְגוֹזְלִים כֹּל רֶגָע שֶׁל אֹשֶׁר

קָטָן, אוֹ שִׂמְחָה קְטָנָה,

אוֹ עֶצֶב קָטָן שֶׁנִשְטָפִים לַבִּיבִים

בַּשְׁדרוֹת בַּגֶשֶׁם.

(זהבי ירון. מתוך המוסף לשירה "חסם" באינטרנט)

בננו

שאול (שאולי) אפרת ז"ל

הלך לעולמו.

הובא למנוחות ברמת יוחנן

ביום שני כ"ט בחשון 20.11.06

יהי זיכרו ברוך.

הַבַּיְתָה חָזַרְתָּ

תַּמּוּ שְׁנוֹת סֵבֶל, לזכרו של שאוליק אפרת ז"ל

מִכֶּלֶא גּוּפְךָ

רוּחֲךָ מְשֻׁחְרֶרֶת

חָפְשִׁית לִדְאוֹת לַאֲשֶׁר תֶּחְפַּץ.

חָזַרְתָּ שַׁאוּלִיק הַבַּיְתָה

אֶל נוֹפִים יְרֻקִּים,

אֶל רָחַשׁ מַחָטֵי הָאֹרֶן,

אֶל סֶכֶר הָהָר הָעֹצֶר

אֶת שֶׁטֶף הָעֵמֶק,

אֶל נוֹפֵי יַלְדוּת רְחוֹקָה.

הַרְחֵק מֵאִתָּנוּ

בָּחַרְתָּ לִחְיוֹת רֹב יָמֶיךָ,

בְּדַרְכְּךָ שֶׁלְּךָ לְעָצֶב

אֶת חַיֶּיךָ

מִכֶּלֶא גּוּפְך לִדְלוֹת

אֶת הַמֵּרַב.

עַכְשָׁו אַתָּה כָּאן

לְיַד אוֹהַבְךָ

וְכָאן תִּשָּׁאֵר

עַד קֵץ הַיָמִים.

ראובן עזריאלי 20/11/06

שאולי בשדה בוקר

שאולי נולד ברמת יוחנן ב- 25 לנובמבר 1940, להוריו מיכל ואהרון.

הגיע לשדה בוקר בשנת 1968 כחלק ממאמצי המשק לגייס אותו להעלות את רמת הלול שסבל מתחלואים רבים. הגיע לשנה, נשבה באהבתו למקום, ונשאר. התקבל לחברות במאי 1970.

שאולי הפך מהר מאוד למרכז ענף הלול, שעבר בניהולו מהפכה. התחלנו לגדל פרגיות קלות, ואושרה לנו הקמת עוד לולים. בעקבות ההצלחה התפרסמנו ברחבי הארץ. קיבוצים רבים יצרו איתנו קשר, על מנת להבטיח שנגדל עבורם אפרוחים.

ב- 1978 יצא מהלול בגלל סיבות בריאותיות, לקורס הנה"ח, ועסק בתמחירי לול ושיווק. יחד עם זה, המשיך להיות שותף במשלוחים. היה יושב על כסא ומזריק לכל העופות מה שצריך. ("במשך 10 שנים לא היה עוף שיצא בלי שהרגיש אותי..." כך אמר).

ב- 1989 הותקף ע"י יעל שברח מפינת החי וזה דירדר את מצב בריאותו מאוד.

למרות החוליים והקשיים הפיזיים, שאולי היה אופטימי, אוהב חיים, אוהב בעלי חיים ואנשים. היה פעיל כל השנים, חבר מזכירות, ישב בהנהלת הלול ותרם רבות מניסיונו וחכמת חייו. היה שותף בכל האירועים והחגים.

לפני שנתיים, לאחר אישפוז ארוך וקשה, התאושש, חזר הביתה ושוב ראינוהו נוסע ברחבי הקיבוץ, שמח וטוב לב, בלוויית לוז, המטפלת המקסימה שלו, שהכניסה אור לחייו וטיפלה בו במסירות רבה עד הסוף..

הקשר ביניהם היה חוויה מדהימה

...שאולי אהב בכל נפשו את הקיבוץ, את נופיו, את האנשים, את הילדים ובעיקר את הכלבים שהחזירו לו אהבה רבה.

מעולם לא שמענו אותו צועק. לעיתים רחוקות, אם בכלל, היה כועס, ואפילו את זה ידע למחוק מהר, בחיוך מאיר עיניים חומות גדולות שיש בהן כל כך הרבה חום והבנה.

לא כולם יודעים ששאולי, שבילה בכסא גלגלים את העשור האחרון לחייו, היה פעם מציל בבריכת הקיבוץ, שחקן פינג-פונג מעולה ושחקן שחמט, שהפסיק לשחק רק בגלל, כך אמר, "שהמשחק הזה כל כך ממכר", שאם אני מתחיל לשחק כל העולם הופך לצריחים, פרשים, חיילים ורצים, אפילו בחלומות. רק מלכה לא הייתה לו בבית. בעצם זה לא ממש מדויק.

לפני כשלוש שנים, הגיעה לוּז לישראל, ומאז השתנו חייו של שאולי לבלי הכר. בהתחלה בזמן אישפוזו לתקופה ממושכת ב"סורוקה", ואחר כך בשדה בוקר.

אחד הרגעים המרגשים ביותר שהיו לו אז, אולי ה"רגע המבריא", היה הביקור של נועם. נועם הוא נער אוטיסט ושאולי היה עבורו אהבה טהורה ואמיתית.

שאולי ליווה אותו מילדות, הקשר ביניהם היה חוויה מדהימה. הוא הגיע אחת לשבועיים לקיבוץ, וכל ביקור היה מתחיל בפגישה בבית של שאולי.

עכשיו אין יותר שאולי נועם, לא יהיו יותר טיולים משותפים בשבת בבוקר, ונשיקות על הראש המקריח.

מארק וצוות המסגרייה כבר לא יחכו לו כל בוקר לקפה, לוז לא תכין לו קישוטי נייר, אולי וחיה לא יכנסו לראות מה העניינים בדרך לחדר האוכל, ואיסר לא יבוא יותר לשמוע את הדיסק החדש שהוזמן ברשת.

ואני, לא מפסיק לחשוב עליך.

אז, לפני שלוש שנים בבית החולים, נראה היה שנגמר לך הכוח להמשיך, אפילו אמרת שכבר נמאס לך. אבל לשמחתי, ולהפתעת הרופאים, התאוששת ושבת אלינו לעוד שלוש שנים יפות... מאיר..

( קטעים מתוך דברים שכתבו חברים של שאולי משדה בוקר).

שירים שאי אפשר לכתוב

בתל-אביב או ניו-יורק

אודי

השבוע יצא לאור ספר שיריו הרביעי של חברנו ראובן עזריאלי, "תירוש הגשם".

הספר כולל תשעים ותשעה שירים תחת שבעה שערים.

למרבית השירים מכנה משותף – הנופים שלנו. ראובן הוא צייר נאמן של נופינו. מכל הזוויות, בכול העונות, בכול שעות היממה, בזריחות ובשקיעות.

ציורים פשוטים, ישירים ואמינים. ניתן אולי להשוותם לציוריו של יצחק כתר שחלקם תלויים דרך קבע על קירות בית ההנצחה.

כאשר כולנו כבר לא נהיה כאן יישארו השירים והציורים כשליחים נאמנים של תמונות, רגשות וחוויות. עדות של עולם ותקופה קסומה שהיו ונעלמים.

"על הדרכים הלבנות פרוש צל עצי אבוקדו...". "חמוקי הגבעות עטופים אד לבן כנערה ביישנית בצעיפיה...". "...פריחת פרדסים משכרת ונעילת סנדלים חדשים...". "בראש הגבעה בצל החרוב הענף, בדווי זקן כרע השתופף...".

מאות שורות. כול שורה תמונה. תמונות שאין לראות כמותן בתל-אביב. תמונות שיכול לצייר רק מי שמסתובב בחצרנו ובגבעות שסביבנו.

ראובן לא מתכוון לכך אבל הוא מציב לנו מצבה וזיכרון לימים בהם הנופים יהיו שונים, וגם הקיבוץ.

אינני מסוגל לומר דבר על איכותם של השירים (אם יש בכלל מדד כזה) אני פשוט אוהב אותם..

פרוטוקול ועד הנהלה מספר 31/06

שם האגודה : קיבוץ רמת-יוחנן.

תאריך הישיבה : 16.11.2006

מספר חברי ועד ההנהלה : 11

שמות המשתתפים בישיבה: אודי פלד, אבנר אחיטוב, דניאל פרי, נתי אבן דר, לינט חורש, איילת מאירוביץ, עדנה לקח, דוד דוידוביץ, יונת מולכו.

חסר : ישי קציר.

סדר היום:

1. טל ברבר. קבלה לחברות.

2. אולגה קלריך. קבלה למועמדות.

3. קשר עבודה תקציב במסלול צעירים.

4. שלישיות. קומותיים. תכנית בנייה חדשה למגורים - 2007.

5. תקציב בי"ס ניצני זבולון. (תשלומי הורים).

6. תקציב "ועד מקומי".

7. "הסכם זכויות בדירת החבר". (מוזמן יורם יבור).

החלטות:

1. המזכירות החליטה להמליץ לאסיפה לקבל את טל ברבר כחברה בקיבוץ.

2. המזכירות החליטה להמליץ לאסיפה לקבל את אולגה קלריך כמועמדת לחברות בקיבוץ.

3. לבקשת לינט נדחה הדיון בסעיף.

4. דווח על ידי אודי שבדיונים פרטניים עם כל דיירי השלישיות הובהר שלכל "דיירי הקצה" בבתי השלישיות (10), למעט משפחה אחת, נמצא פיתרון הנדסי/ארכיטקטי המקובל עליהן. (במקרה אחד עדיין נערכת בדיקה אם הפיתרון המוצע הוא גם סביר כלכלית).

בהקשר זה התעוררו שני נושאים להחלטה:

א. בחלק מן הבתים, הפיתרון הדירתי המוצע, כולל קומת קרקע בשטח העולה על 130 מ"ר (כפי שמופיע בתקנון התכנון והבנייה). הנושא נדון בוועדת התיכנון והבנייה ואושר על ידה.

הוחלט: לאור הבעייתיות המיוחדת של בתי השלישיות, לאפשר, בבתי השלישיות בלבד, דירה בה שטח קומת הקרקע עולה על 130 מ"ר, בכפוף לשמירת החלטות בדבר השטח המירבי של הדירה, מרחקים בין בתים ודרכים וכו', כמפורט בתקנון. יובא לאישור האסיפה.

ב. משפחה של "דיירי אמצע" שעד לאחרונה התלבטה אם לנצל את זכותה לצאת או להישאר, החליטה לצאת. מבחינת הוותק נמצאת משפחה זו בתור בבנייה הקרובה.

כזכור, החליטה האסיפה להוסיף (על הבנייה החדשה) עוד בית דו-משפחתי, על מנת לצרף לתור שתי משפחות צעירות.

על מנת לא "לשבש" את רשימת הזכאים למעבר מבין דיירי הקומותיים, כפי שכבר פורסמה על ידי ועדת השיכון, וכן על מנת לייצר פיתרון דיור נוסף למשפחה ותיקה על פי התור, הוחלט להוסיף בתכנית ההשקעות של הקהילה לשנת 2007 עוד יחידה אחת בדרך של "פינוי בינוי". משמע: 12 יח"ד בשכונת "הדס" ועוד 4 יח"ד "פינוי בינוי" = 16 יח"ד להתחלת בנייה ב-2007.

(לשם השוואה, בשכונת תאנה בנינו 18 יח"ד "במכה אחת").

האמור לעיל כפוף לאישור תכנית ההשקעות של הקהילה, במסגרת תקציב ההשקעות שיאושר לקהילה בשנה הבאה.

ג. נמסר דיווח והעתק תלונה שנשלחה על ידי משפחת נבו לרשם האגודות השיתופיות בקשר עם פיתרון הדיור של המשפחה. אושר נוסח תשובה שהקיבוץ נדרש על ידי הרשם לשלוח תוך 15 יום.

במקביל, יובא נושא שיפוץ דירת המשפחה לדיון במזכירות בישיבתה הבאה.

5. אושרו "תשלומי ההורים" לביה"ס "ניצני זבולון" על פי מסמך שהתקבל בחתימת מנהלת ביה"ס, משרד החינוך, ויו"ר ועד ההורים, חברנו אביהו גלעד (ויוי).

6. אושר תקציב "הוועד המקומי" אותו עלינו להגיש למועצה האיזורית, והמהווה חלק מן התקציב הכולל של הקהילה.

7. יורם יבור ודניאל פרי הציגו לפני המזכירות הצעה שכותרתה "הסכם זכויות בדירת החבר".

המציעים התבקשו לנסח דף הכולל "רקע" ו"לוח זמנים" של ההצעה, על מנת שניתן יהיה להביאה לאסיפה.

אם האסיפה תחליט שהנושא ראוי לדיון, ימונה/יבחר צוות לגיבוש מפורט של ההצעה.

רשם – אודי .

בָּדֶרֶך.

הַיוֹם רָאִינוּ אֵיךְ עַמְדָה לָה בְּצִידֵי הַדֶרֶךְ.

וְגַם רָאִינוּ אֵיךְ הַיְיתָּה שׂוֹחֶקֶת לְעוֹבֵר וַשָׁב.

וְאֵיךְ קָטְנָה הָיָה עָבֶה אָף מְמוֹתְנֵי הַמֶלֶךְ –

בָּעֵת אָשֵר עַמְדָה בְּפֶתַח אוֹהֲלָה עַל אֵם דְרָכָיו.

***

אֲנַחְנוּ לא יָדַעְנוּ אִם יָפָה הָיְיתָה אָז בַּשָלֶכֶת,

כִּי רוּחַ סְתָיו נָשָׁב אֶצֶל דַלְתָּה, וְגָם אֶצֶל שְׁלָנוּ.

וְלא אִיכְפַּת הָיָה אִם לְעִיתִּים הַיְיתָה דְרַכֵיהַ מְשָׂרֶכֶת,

כִּי חִיוּכָה, מַזְמִין אוֹרְחִים, הָיָה שָׁמוּר גָם לָנוּ.

***

וְאַחֲרֵי הַסְתָיו, יָבוֹא הַחוֹרֶף, קַר כַּאֲבַדּוֹן,

וְהַדְרָכִים יָלוֹשׁוּ בּוֹץ לְמַעָן הַרָגְלָיִים.

וְרַק אֵי - שָׁמָה, יִתְרָחֵק חִיוּךְ אדְמוֹן,

הַמְגָלֶה מִבַּעָד צְעִיף שֶׁל עֲרָפֶל, אֶת לוֹבֶן הַשִינָיִים.

***

עַל כֵּן, תָּמִיד, עִם סְתָיו יַחֲזוֹר אֵלָיִךְ הֵלֶךְ.

וְאַתּ שָׂחֲקִי שַׂחוֹקֶךְ אֶלֵינוּ, וְאֶל כּל אֶחָד אַחֵר.

כִּי יֵשׁ בּוֹ דַּי בְּחִיוּכֵךְ, לַכל, וְגָם לַמֶלֶך.

וְלא צָרָה עֵינֵינוּ בוֹ, וְלא בְּאַף אֶחָד אֳחֵר.

יונתן בן צבי. 27/04/1959.

קריאה לדיון ציבורי בנושא "השינויים"

אבנר אחיטוב

בימים אלו אני מסיים ארבעה חדשים מכניסתי לתפקיד. לפי לוח הזמנים שסימנתי לעצמי, זה המועד לעבור משלב לימוד החומר, לשלב של סימון מטרות ונקיטת יוזמה בנושאים שנראים לי חשובים. לכן, כתבותיהם של איתן וירמיהו ב"ברמה" האחרון תפסו אותי בזמן טוב. גם אני מתחבט ארוכות האם, כיצד ומתי, עלינו לגשת לשינוי בנושאי פרנסה-עבודה? מעבר לכך, האם להתמקד רק בהיבט העיסקי, או לשלב שינוי גם בהיבטים חברתיים וצרכניים?

אני מודע לעובדה שכבר לפני 13 שנים קבוצת חברים עשתה ניסיון להעלות את הנושא לשיח ציבורי. אולי מכיוון שהרעיון לא היה בשל, ואולי מכיוון שהרעיון שהם הציעו היה חריף מדי, הניסיון לא צלח וגרם למתחים בתוך הקיבוץ. עקב כך, פחדנו לקיים דיון בנושא.

לעניות דעתי, הגיעה השעה לערוך דיון אסטרטגי מחודש בנושא.

נראה לי שהמקום המועדף לליבון נושא מרכזי זה הוא מעל דפי "ברמה", ולכן אני מבקש מהחברים לקחת עט ונייר ולהעלות את רעיונותיהם לדיון ציבורי..

העברות בין תקציבי חברים

לידיעת החברים

העברות בין תקציבי חברים יכובדו ע"י קופת הבית והגזברות רק בתנאים הבאים:

1. ההעברה מאושרת ע"י מקבל\ת ההעברה באופן אישי לקופת הבית.

2. התקציב של מי שממנו מבוקשת ההעברה נמצא ביתרה חיובית.

זאת אומרת – רק אם החבר\ה שמעביר\ה את היתרה נמצא ביתרת זכות ולא גרעון נכבד את ההעברה. אם החבר\ה שמעביר/ה נמצא/ת ביתרת חובה - לא נקבל, לא נכבד את ההעברה וגביית החוב תהיה באחריותו של המלווה.

נא לוודא בקשת העברה רק ממי שיתרתו בזכות.

כמובן שבכל שאלה שתהייה ניתן לפנות לח"מ.

תודה, נתי אבן דר..

"כישלונות יתומים" / ירמיהו

מבולבלים נכנסנו, ומבולבלים עוד יותר יצאנו מהמלחמה האחרונה. המלחמה שיותר מכל קודמותיה הייתה "צמודת תקשורת" עד זרא.

אבל מסתבר שלא רק אנחנו! גם הכוחות הלוחמים היו מבולבלים! כך על כל פנים היינו, ועדיין, מדוּוחים בזמן אמת על מהלכי המלחמה עצמה, כמו גם על מה שמעבר - "מלחמות היהודים" שפרצו בתרועות וצילצולים, שרינו, אלופינו, התקשורת, הפוליטיקאים הקטנים והגדולים, - מי אמר מה, מי עשה מה, מי לקח אחריות, ומי לא.

אחרי המלחמה נותרנו עם "כישלונות יתומים". המילואימניקים יוצאים לכיכרות, והדרישות לוועדות חקירה על תיפקודו הלקוי של כל אחד מהגורמים הנ"ל, בראש שמחתנו.

נראה שהזיכרון הלאומי די קצר. עדיין לא נוצרה מלחמה שלא היו בה פאשלות, אלא שלא תמיד היו שם מצלמות או מיקרופונים להנציח ולתעד.

במיוחד בהקשר לבילבול בהורדת הפקודות הסותרות ומילויין, מה שקרה להן בתוך הממשלה, ובדרך ממנה למטכ"ל, ומשם לשטח. היכן היו המפקדים, ומה מידת שליטתם על הכוחות הלוחמים - מצאתי לנכון להביא קטע מעניין מתוך הספר "אחרי..!", הספר יצא בסוף שנות החמישים לזיכרו של שמואל גלינקא ז"ל שנפל ב - 1956 בזמן מבצע "קדש".

וכך כתוב שם -

...גלינקא היה אומר: "הצבא חייב לגלות אוזניים קשובות להסברי כישלונות, לחקור ולבדוק אם היה הכרח אובייקטיבי בכישלון, באי מילוי המשימה. חייבים לשאול את המפקד שנסוג בלי לבצע את משימתו: ההיו לך למעלה מחמישים אחוז נפגעים – ואם לא – למה נסוגות?

היכן היית אתה בשעת ההסתערות שנכשלה?

ההלכת בראש אנשיך? או היה זה מ"כ שהנהיג את היחידה בפעולה.

המבחן הראשון הוא ערכה של הפקודה, הפקודה השגרתית, הבסיסית, מה יהיה ערכה של פקודה זו אצלך? עירעור ערכה של הפקודה, או קידושה, מותנה במפקדים בדרגים שמעל היחידה המבצעת יותר מאשר ביחידה המבצעת. העדר החלטיות וחד-משמעות בעת מתן הפקודות, והשארת סדקים, ימוטטו את ערכה.

...הוא הוציא את פקודות המבצעים ליחידות הלוחמות. פקודותיו היו חד משמעיות וברורות ביותר, מנוסחות בקיצור ובפשטות. סיגנון כתיבתו הטבעי כאילו נועד למטרה זו – למנוע כל טשטוש וכל אי הבנה, לסלק מראש אפשרות של טענה: "זה לא היה כתוב בפקודה". אם נמצא מפקד-יחידה, שלא מילא את משימתו בשלמות, היה חריף כלפיו עד לאכזריות. אם חזר המפקד ומאחוריו הצלחה, היה משבחו ומהללו. היה לו חלק רב בהחדרת ההכרה ליחידות, שפקודה היא פקודה ויש לבצעה בשלמותה. (קטע ציטוט מתוך הספר).

ועל כך אמרו חכמינו זצ"ל: חבל על כל מילה נוספת. ירמיהו.

כולם יודעים שבלולי הרבייה שמעל מטעי הליצ'י והאבוקדו לא מטילים ביצים כבר הרבה זמן. מה כן עושים שם? לטובת אלו שעדיין לא יודעים, פגש נועם דינסטג את אחיו אחי מוטי דינסטג לשיחת הבהרה.

ספר על החברה שהוקמה בלול.

החברה נקראת "פלרם אפליקציות", והיא חברת בת של "פלרם תעשיות".

המטרה הכללית מאחורי הקמתה היא הגדלת קו מוצרים של פלרם, ויכולת להיכנס לתחומים שהיא לא פעלה בהם עד היום.

כל מוצרי פלרם הם לוחות פלסטיק שמוגדרים "מוכנים למחצה", ונמכרים לרשתות הפצה, פרוייקטים או חקלאות. לקוח פרטי שרוצה לבנות חנייה לרכב, פרגולה, או להזמין לוח לזיגוג או קירוי מסוים, נכנס לחנות, רשת, זגג, או כל דבר אחר, קונה את הלוחות עם האביזרים ובונה בעצמו. לעומת זאת, "פלרם אפליקציות" משתמשת ביכולות הייצור של פלרם ויכולות נוספות של Vacuum/Thermo Forming בעיבוד נוסף של החומר. הסך הכל הוא תוספת ערך מוסף למוצר, ומוכרים אותו באריזת מדף ללקוח סופי. אנחנו מוכרים מוצר מוגמר וסופי ללקוח אם זה דרך רשתות "עשה זאת בעצמך", ישירות ללקוח דרך מכירה באינטרנט, קטלוג, או חנויות פרטיות.

לפעמים אנשים רואים אותנו מתרוצצים עם מוצרי החממות לצילום בכל מיני איזורים בקיבוץ. זה נעשה לצורך קטלוג, או פירסום של מוצר כזה או אחר, יש אפילו תחרות אצל מי הגינה הכי יפה לצורך הצילום הכי יפה... כל מי שצועד, מדווש, רץ או רוכב באיזור שלנו, ייכנס פנימה להציץ, ויראה הרבה ביצים מסוג שונה לגמרי. ישנם מוצרים שלנו שמעט מאד יצרנים מסוגלים לייצר ברמה טכנולוגית והנדסית הקיימת אצלנו.

מי עובד בפלרם אפליקציות?

כרגע, ואגב זאת תחילת העונה שלנו, עובדים אצלנו כ-30 עובדים בייצור, מנהלה, פיתוח ושיווק. החברה מתחלקת לגוף הייצור, שעובד למעלה בלול, עם הפיתוח מונים ביחד 20 עובדים. התמיכה, הלוגיסטיקה והשיווק יושבים בתוך פלרם מאחורי בניין המשרדים הראשי. חשוב לי לציין את שיתוף הפעולה המצוין בין כל עובדי החברה, ואת רמת הפירגון, אנחנו מעין משפחה קטנה-גדולה בתוך משפחת פלרם.

מה משמעות התפקיד שלך?

כמנהל מוצר ב"פלרם אפליקציות", האחריות שלי היא על הקשר מול לקוחות בכל התחומים הטכניים לוגיסטיים. זה כולל: שירות לאחר מכירה, הצגת מוצרים חדשים, רעיונות למוצרים חדשים, פירסום, פרזנטציות ללקוחות חדשים וקיימים.

איזה מוצרים אתם מייצרים?

קו המוצרים שלנו מושתת בעיקר על מוצרי החממות. כיום יש לנו מספר רב של מוצרים במספר גדלים, כאשר מוצר הדגל שלנו היום היא חממת Silver Line 6x8. חממה ביתית בגודל 250x200x200 ס"מ המורכבת ממסגרת אלומיניום, בסיס וזיגוג פוליקרבונט.

קו החממות מורכב ממספר תתי-מוצרים בגדלים שונים, וזיגוג שונה, פוליקרבונט כפול-דופן או אקריל, צבע מסגרת האלומיניום טבעי או ירוק, ו גם חממות אשר נשענות ומקובעות לקיר.

מוצרים נוספים הם: כדורי חברת חשמל בצבע כתום-תפוז. ניתן לראות אותם היום כמעט על כל קו מתח בכל איזור בארץ; שטיחון לרצפת פרקט מפוליקרבונט (Chair Mat); גגון קנופי, קו מוצרים מודרני ואלגנטי לקירוי כניסות לבתים, מוצר חדש שרק יוצא עכשיו לשיווק עם הזמנות ראשונות בכמויות מסחריות.

אחד המרכיבים החשובים בחברה הוא מערך פיתוח המוצרים אשר נותן זריקת מרץ חדשה לחברה והתוצאות נראות כבר בשטח...

ספר קצת על פעילות החברה.

החברה משווקת היום לכל קצוות עולם, זו לא מליצה, אנחנו מגיעים לכל ארצות סקנדינביה. בפינלנד למשל תפסנו בשתי רשתות את המקום של יצרן החממות הגדול בעולם; באנגליה מתחילה עונת פעילות ראשונה ומסיבית, עם הצלחה מאד גדולה בחדירה לרשת עשה-זאת-בעצמך הכי משמעותית בשוק - רשת B&Q; בארה"ב אנחנו מרחיבים פעילות עם מפיצים קיימים ועם לקוחות חדשים. הרחבת פעילות החברה מורגשת מאד בתוספת משמעותית של

כוח אדם מקצועי לתחומים של פיתוח, שיווק, לוגיסטיקה וייצור. הפעילות של "פלרם אפליקציות" היום, מקבילה לעיתים לפעילות הרגילה של פלרם בכל התחומים, שיווק, פירסום ולוגיסטיקה. לא ירחק היום ש"פלרם אפליקציות" תיפתח כמה דלתות בשוק לפלרם הגדולה.

מה האתגרים שעומדים בפני "פלרם-אפליקציות"?

יש שתי אפשרויות להביא מוצר לשוק: האחת, לזהות צורך בשוק, לפתח לו מוצר ייעודי ולהביא אותו לשוק. השניה, לקחת מוצר קיים בשוק לעשות עליו עיבוד נוסף או לשפר אותו ולהביא אתם לשוק במחיר אטרקטיבי, או במופע טוב יותר על מנת לקחת נתח שוק ששייך ליצרן אחר. תהליך הפיתוח יכול להיות מהיר מאוד, או איטי, תלוי בסוג המוצר. אנחנו צריכים לשמור על הקיים ולהגיע למקומות חדשים, למוצרים חדשים. גמישות היא שם המשחק.

מה ההבדל בין מוצרי פלרם למוצרים שלכם?

לפלרם יש לוחות בעוביים שונים, צורות שונות וצבעים שונים: גלי, שטוח, מוקצף, מגוון עצום של מוצרים, אבל הם עדיין מוצרים שצריך לעבד אותם או להוסיף משהו על מנת לקבל מוצר סופי - לחבר לקיר, לעץ, לפרגולה וכו'.

לעומת זאת, אנחנו מוכרים מוצר מוכן באריזה ללקוח, סופי. לקוח נכנס לחנות ורואה את המוצר שלנו, אם זה חממה, או שטיחון, או גגון קנופי, הוא אומר "מתאים לי, המחיר סביר", שם בעגלה, משלם והולך הביתה. אנחנו מוכרים עשרות אלפי מוצרים בשנה.

מה המיוחד בחממה שלנו ומי קונה אותה?

קונים אותה באירופה המערבית, צרפת, גרמניה, סקנדינביה, ספרד, וגם מה שהיה פעם יוגוסלביה. בשונה מישראל, בארצות אלו האנשים מתחילים לעבוד ב-8:00 בבוקר ומסיימים ב-16:00. עיסוקי הזמן הפנוי הפכו לטרנד בפני עצמו, ומהפכת הגינון היא רק חלק משלים בתחום הזה.

הרבה מאוד אנשים עוסקים בגינון וטיפוח סביבת הבית, דבר שלא היה מקובל עד לפני כמה שנים, בטח לא בממדים של היום. בדנמרק למשל יש בסך הכל 5 מליון תושבים אבל כמות החממות שנמכרות שם נמדדת בעשרות אלפים. כמעט לכל אחד יש חממה בבית ואנשים מגדלים בה ירקות ופרחים מכל הסוגים.

נכנסנו לנישה הזו והבאנו מוצר שלא היה שם עד כה במתכונת הזו, לדוגמה אנחנו נכנסים כעת לשוק האנגלי עם הזמנות מאד יפות מהרשת DIY הגדולה באנגליה.

כמה עולה חממה ממוצעת?

המחירים נעים בין 300 ל- 600 יורו/דולר, ללקוח בחנות תלוי במקום ובסוג המוצר.

כמה שנים החממה אמורה להחזיק?

ראיתי חממות שעדין עומדות ומתפקדות כבר 20 שנה. החממות שלנו כבר 4 שנים בשוק, הן תחזקנה...

מה התוכניות לעתיד?

להמשיך ולפתח מוצרים חדשים, לתת פיתרון ויכולות ללקוחות שלנו, להגיע לשוק עם עוד ועוד מוצרים ברמה גבוהה במחירים אטרקטיביים, להקדים יצרנים אחרים, לתת פיתרון למוצרים קיימים בשוק במחירים נמוכים יותר או זמני הספקה טובים יותר.

יש היום מגמה הולכת וגוברת, להזמין כל דבר מסין במחירים מפתים, אם זה מכשירי חשמל, מכשירים לבית, או צעצועים; אין היום מוצר שלא מייצרים שם. אבל יש להם בעיות של איכות, אספקה, גמישות. היתרון שלנו הוא בגמישות ובפיתוח. אנחנו מגיבים מהר על מוצרים שקיימים בשוק ונותנים פיתרון מהיר.

הרבה מאוד ספקים בשוק מתווכים, או קונים ממישהו ומוכרים באריזה אחרת. בפלרם, כחברה עם יכולות ייצור מגוונות, אנחנו יכולים להביא לשוק מוצרים עם ערך מוסף. לדוגמא, אחד הלקוחות, אחרי תערוכה ביקש שנחווה דעתנו על מוצר מסוים; אחרי עשרה ימים הוא כבר קיבל דגם ראשוני, ולאחר 15 יום קיבל דגם בנוי ומוצר שאנחנו ממשיכים לפתח אותו, דבר שבסין הוא לא היה מקבל כלל, או בזמני פיתוח ארוכים הרבה יותר.

אנחנו קשובים מאד לצורכי השוק ומגיבים בהתאם. יש עוד הרבה על מה לספר אבל נשאיר זאת לפעם הבאה, אני משוכנע שמבחינת החברה נהיה כבר במקום אחר..

(ראיון נועם דינסטג)

עד מאה ועשרים / איתן שטייף

בשנה האחרונה חגגנו לעזרא מנחם מלאת לו 80 שנה, ובמפטיר בוודאי גם ברכנו "עד מאה ועשרים" כבדרך אגב.

והנה הפתעה למי שאינו מכיר את ההיסטוריה: עזרא חוגג השבוע את המאה ועשרים, כי בארבעים השנים האחרונות הוא מונה כל שנה פעמיים – מניין אחד להולדתו בעיראק , והשני – מאז הולדתו החדשה לפני 40 שנה כאשר חולץ מתחת לקיר הכבד שנפל עליו וכמעט קבר אותו הלכה למעשה.

ומעשה שהיה כך היה: צוות הבניין עסק בפירוק כותלי המטבח הישן, קירות עשויים קורות עץ ומצופים בלוחות "צמנט-בורד" כבדים וקשים. אחד הקירות נפל על עזרא בכל כובדו.

הייתי בין אלו שהרימו את הקיר מעליו, וכאשר הגיע לבית החולים עסקו הרופאים שעות רבות בהטלאת הפגעים וחיבור הרקמות הקרועות. עד היום עזרא סוחב את הפצעים מאז, עם החגורות והקשיים האחרים.

מאז מונה עזרא שני מנייני ימי הולדת, ועתה הגיעה הספירה המצטברת לסך 80+40, שהן לכאורה 120 שנים, אבל עדיין כוחו איתו... ומהו סוד כוחו? אולי בעובדה שהוא רואה עצמו אחראי לכולנו, מנישואין ועד לקבורה הרי הוא "הממונה", ואיך יניח מידו את האחריות? מי יסגור פרטים עם הרב לקראת החופה, ומי עוד יודע סוד החפירה האחרונה ?.

מתוך מכתב לוועד ההנהלה קיבוץ רמת יוחנן

הנדון: חיוב משולב מרחק/זמן בגין שימוש ברכב

מפרוטוקול ועד ההנהלה מספר 30/06 מ-9.11.06 עולה, כי בנושא שבנדון הוחלט כדלקמן: "המזכירות הטילה על הצוות שמונה על ידי האסיפה לנושא 'רכבים צמודים', לגבש הצעה גם בנושא זה".

מהאמור לעיל עולה כי האסיפה אישרה ומינתה צוות בעניין רכבים צמודים, אך לא בעניין חיוב משולב מרחק/זמן בגין שימוש ברכב.

יש להביא את עניין החיוב המשולב לאסיפה, ורק לאחר שהנושא יאושר באסיפה, יש להטיל את המנדט על צוות זה או אחר, ולא לכרוך ולהכניס בדלת האחורית נושאים בלא אישור החברים.

בברכה, ישראל וייס.

פשט מדים

רזי אבן דר השתחרר משירות קבע בצה"ל וכבר משתלב בחליבות ברפת.

ברוך שובך הביתה בשלום.

מהמחסן הכללי

ברשותנו 3 "משלחי – מקבלי פקס" ישנים במצב תקין.

אפשר לרכשם במחסן בזול מאוד. אביהו. .

התנצלות

לפני שבועיים פורסמה ב"ברמה" רשימה של צביקה שביט "בעקבות המדור רציתי לפרגן...". ברשימה זו היו לטעמי שני משפטים שהיה בהם משום פגיעה בחבר אחר.

בעצה אחת עם אודי השמטתי את המשפטים האלה.

בסוף הרשימה הוספתי בהערת עורך מדוע נהגתי כך והשתמשתי בפיסקה אין אדם נתפס בשעת צערו. בדיעבד הסתבר לי שהשימוש הזה היה מיותר ולא לעניין, פגע מאוד גם ברוח הדברים שהובאו ברשימה וגם בצביקה.

צר לי על כך. לא הייתה לי שום כוונה לפגוע ואני מתנצל. ירמיהו.