קיבוץ רמת יוחנן בשנת ה – 75. ערב סוכות תשס"ז
עלון שבועי מס. 1531, י"ד בתשרי 6.10.06
בסוכות תרצ"ב עלו
ראשוני הרמה
ונטו אוהלים בעמק זבולון.
שנים עברו, האוהל היה
לבית,
השתילים הפכו עצים,
והמעט הפך לשפע.
רמת יוחנן - 75שנה בית.
סוכות תרצ"ב - תשס"ז.
והיית אך שמח...
בפרוש חגיגות ה - 75
שלוחה ברכה נאמנה לכל
בית הרמה.
לחברים, לבנים,
לחיילים, לתושבים, לאורחים
ולכל הקרואים הבאים
בצל קורתנו.
שְׁמוֹר אֱלוֹהִים, עַל הַגֶפֶן, הַתָמָר, הַרִמוֹן וְהַזָיִת,
שִׂים שָׁלוֹם
וָחֶסֶד
עַל הַרָמָה, שֶׁהִיא תָּמִיד בַּיִת.
פְּרוֹשׂ מִטוּבְךָ עַל יְבוּל שְׂדוֹתֵינוּ, תֵּן בְּרָכָה,
תֵּן טַל וּמָטָר, טִפַּת נָחָת, וְגַם קְצַת שִׂמְחָה.
רמת יוחנן - 75
שנה בית.
הלילה הראשון
"משה" נשמע קולה של יהודית חנקין יהודאי(*)
מאחור, "לאן אתם הולכים?"
"אנו יוצאים החוצה לנשום אוויר צח" ענה אלישע
ליפקין במקום משה יהודאי שיצא.
רוח קלילה קידמה את פניהם מחוץ למערה.
"איזה אוכל טוב עושות הבחורות שלנו" נזכרו
בארוחת הערב, וליבם נמלא גאווה.
"אפילו יותר טוב מהוותיקות של גניגר".
"בוא משה, ניקח משהו ללבוש. יהיה שם קר".
"תחזור אתה" אמר משה, "אבל אל תעשה
רעש".
אלישע חזר על קצות אצבעותיו וניתקל בסיר המרק הריק שהיה
מונח על הרצפה. "כולרה", קילל בלחישה שנשמעה כמו צעקה. הוא חטף את
השמיכות ונסוג אל עבר היציאה.
"לא תוכלו לעבוד מחר אם תסתובבו בלילה" – נשמע
קולה המנומנם של יהודית, "לאן אתם הולכים?"
"אנחנו הולכ..." ידו של משה סחבה את אלישע
בכוח החוצה.
"אמרתי לך לשתוק ואתה מעיר את הבחורות שעוד מעט
ירצו גם הן לבוא איתנו".
הם התקדמו בשביל, כששני בתי האבן של מג'דל נראים בחשיכה
כמו מבצרים מימי הצלבנים.
עננים קלים כיסו את הירח ויללות תנים עלו מן הוואדי.
"אתה זוכר את המקום, משה? שלא נסתבך".
הם המשיכו עד שניתקלו בקירות הצריף השכובים על היסודות
שהכינו במשך היום.
"בוא נרים אותם ונחזק במסמרים" הציע משה.
"אני עדיין לא רואה בחושך איזה קיר מזרחי ואיזה
מערבי".
"נסתדר כבר" הימהם אלישע. "הקיר בלי
החלונות הוא הקיר הצפוני".
במאמץ הם הרימו את הקיר ותמכו אותו. אחר כך הרימו את
השני וחיזקו את שניהם במסמרים. הקיר השלישי סירב להתאים את עצמו. הם משכו הלוך
וחזור, הלוך וחזור, עד שהגיע למקומו, חיברו אותו ופנו לרביעי.
"העיקר שיחזיק מעמד במשך הלילה".
משעמדו ארבעת הקירות, פרשו את השמיכות במרכז ושכבו
לישון.
"אני לא יודע אם זה איכפת למישהו, אבל אנחנו נהיה
הראשונים שישנים במקום בו נקים את הקבוצה שלנו".
"תראה שזה לא יעשה רושם על אף אחד. אתה חושב שיש פה
עקרבים?"
"בעונה זו הם מסתתרים ולא יוצאים החוצה".
אלישע נרדם. משה המשיך לשכב ולהרהר, הוא היה עייף מאוד
אך לא נרדם.
לפתע נשמע רעש, רוח החלה לנשב והקירות התמוטטו. הקיר
המערבי נפל ממש לידם, אך לא גרם להם נזק. הם קמו בבהלה וכבר היו מוכנים לחזור
למערה במג'דל, אך משה שמע את עצמו אומר: "בוא,נרים קיר אחד, נתמוך בשני
הצדדים בתמוכות, ונישאר כאן".
הם הרימו את הקיר המערבי, חיזקו היטב בתמוכות ושכבו
לישון שנית.
"אם הפעם ייפול הקיר, נשוב למערה" אמר אלישע
בקול עייף.
"אם עוד פעם ייפול הקיר, אל תעיר אותי בכלל, אני
אמשיך לישון כאן" אמר משה.
עם בוקר מצאה אותם השמש מקופלים בתוך השמיכות על הגבעה
החשופה.
זו הגבעה עליה בנוייה היום הרמה..
(*) יהודית חנקין יהודאי
אחרונת המייסדים, עדיין חיה בבית אבות.
(מזיכרונות ראשונים, נכתב על ידי יורם
יהודאי (ה"ערבי"), פורסם ב"ברמה" מס 665 1981)
התינוקות
שנולדו השנה:
יובל בן מיכל ורועי רימון
נועה
בת כרמל
ואלברטו בן בונאן
נטע בת ורד ואופיר מרציאנו
עמית בן עדי וישראל עוזרי
הדר בן שיקמה וירון ברק
ענבר
בת מירב ואיתי
כרמון
אריאל בן אולגה וסשה קלריך
כרמל בן רינת ויורם לנקרי
מאיה
בת בסי ובן
גורדון
זיו בת מיכל ואוהד שהם
אוֹר
יה בת איילה
וישי קציר
הילה
בִּתה
המאומצת של טליה גלוסקא
רמת
יוחנן בת ה – 28
הלילה
שמעתי את קולה של הַרָמָה,
ואני
הַגֶבֶר, העייף, המגודל, וְהַשָׂב
שמעתי
את קולה – וזכרתי...
הַיִיתְ
לי הרמה בת קטנה ויקרה, הוֹלַדְתִּיךְ – ואִמַצְתִּיךְ.
מִכֹּח
חלצי נוֹצַרְת וְחַיִיתְ, וגדלת וצמחת.
מסרתי
לך את נעורי וּבַגְרוּתִי, את ימי ולילותי,
למען
תגדלי ותפרחי ותעמדי ברשות עצמך.
ובבוא
היום שֶׁיַלְבִּין שְׂעָרִי – והיית לי נחמה.
כבר
אינך הרמה של אז, תינוקת בזרועות אָבִיהַ,
מתרפקת
על ליבו ורוצה עוד.
הינך
בוגרת – ומניחה לנו – בּוֹנַיִךְ,
לחשוב
קצת על עצמם – לעצמם – בעצמם.
הלילה
שמעתי את קולה של הרמה,
ואני
הַגֶבֶר, העייף, המגודל וְהַשָׂב
שמעתי
את קולה – וידעתי...
ידעתי כי כולנו –
אלה שבאו מבית אלפא,
מגניגר, מן המזרח,
ומן המערב,
ואלה שנולדו כאן –
כולנו בוני הרמה,
וּבִתֵנוּ אָתְ – בַּת
טיפוחים הזקוקה לאהבה..
(פורסם לראשונה בשנת 1960 "ברמה" מס' 307, שם הכותב לא ידוע)
זה היה לפני שנים והיא כבר לא במיטבה.
עמוסת אירועים טראגיים ואכזבות, חולה במחלה סופנית, חשוכת מרפא. יודעת שממנה לא
תקום.
ישבנו בחדרה, דירה צנועה, כמעט
נזירית, "חבוקה" בין שתי דירות אחרות (ה"שלישיות", ר"ל,
בשפה של היום), ריהוט פשוט, "רק מה שנחוץ", פונקציונאלי על פי תפיסתה.
היא ישבה מצד אחד של שולחן נמוך (ולא נוח)
ואני בצידו השני ושוחחנו.
מה זה שוחחנו? היא דיברה ואני הקשבתי.
לאה ניחנה בכישרון סיפורי בלתי רגיל,
זכרה אירועים שקרו לפני שנים לפרטי פרטים, מי עשה מה (וגם...מי לא), באיזה מקום,
מתי וכו' סיפרה כמעט "הכל", בלי "לסנן", עם
הרבה חוש הומור. אם חסרה לה המילה בעברית, היא אמרה: "אתה לא תבין, אבל
בגרמנית אומרים..." ודחפה את המקבילה הגרמנית.
יחד עם זה לא חסכה את ביקורתה. נשאה
עוולות משנים, על התייחסות לא נאותה ליצירתה, על חוסר ההבנה לחשיבותה, על הרקדניות
שלא תמיד הקפידו על "ידיים עגולות", שלא שמו לב להערות שלה. היא דיברה
הרבה על הצורך לשמר ולהנחיל את החג לדורות. בין משפט למשפט "השחילה"
עקיצה אישית שלא לפירסום.
לא היה צורך לשאול את השאלות. היא
בעצמה שאלה וענתה, הִכְתִיבָה את קצב ומהלך הראיון, בשפה קולחת שפע דימויים וצבעוניות
על דרך היצירה ומעשה החג. בין לבין קמה להדגים לי תנועה ריקודית, כדי שאבין יותר
טוב את הכוונה, שלפה ממגירות ליבה, תמונה דהוייה ששמרה, צילום של אלה מצרית, או
הודית, בתנוחה ריקודית מסויימת שנתנה לה את ההשראה. או שהוציאה מעטפות "מתפקעות"
מרוב גיזרי עיתונים ורשימות שנכתבו עליה ועל
הריקודים שלה במשך השנים.
אשה קשה לאה, אכולת תיסכולים ומרירות,
אבל שום דבר מלהט הראשוניות לא כהה
בה, לא כיבה את האמונה השלמה שהנה
הנה הולך ונוצר פה משהו חדש, קשר חדש לאדמה, מהפכה יהודית-ישראלית שמתגשמת. עם קצת
דמיון אפשר היה לחוש את קדושת משק כנפי היצירה החולף בחדר, מלווה את דבריה, ונעלם
אי-שם בין דפי ההיסטוריה. .ירמיהו.
רמת-יוחנן בת 75 שנה / אודי פלד
שבעים וחמש הן מניין השנים החשוב והמכריע ביותר בתולדות האומה.
בשנת א'תתקמ"ח (1948 שנים לבריאת
העולם, 1812 לפי הספירה על פי "מניינם"), נולד אברם אבינו, אבי האומה,
דור עשרים לאדם הראשון.
בן שבעים וחמש שנים היה אברהם
(אז עדיין אברם), כאשר שמע את הקול המצווה
עליו "לך לך ...".
בערך לפני שבעים וחמש שנה שמעו
גם האבות המייסדים של קיבוצנו "קולות", וגם הם (להבדיל), קמו והלכו איש
איש מארצו וממולדתו ומבית אביו, אשר בכל תפוצות הגולה, לבוא
אל ארץ כנען.
וכפי שנאמר לאברהם: "קום התהלך
בארץ לאורכה ולרוחבה...", כך גם אבותינו, חרשו את הארץ, מהרטוב לפתח-תקווה
ולמטולה ולגניגר וגם במקווה-ישראל ובן-שמן ובית-אלפא ישבו ו"איפה לא",
עד שנמצאה להם נקודת קבע והתיישבו בעמק זבולון הקטן בפאתי הגליל התחתון.
וכפי שדרשו רבותינו, "הִתהלכות"
זו בארץ, לא כיתות רגליים בלבד הייתה, אלא
גם עניין רוחני גדול, כלומר הִתהלכות הנפש, חיפוש האמת ועלייה ממדרגה למדרגה, עד
שגיבשו אותה אמונה גדולה וייחודית הקרוייה
עד היום בשם "קיבוץ" ואין לה אח ורע בשום מקום בעולם.
(וראוי אף לציין שלא נזכרה
"התהלכות" במקורותינו אלא בצדיקים ותמימים ומחפשי החוכמה, כגון באברהם
כפי שהזכרנו וכן בנוח – "את האלוהים התהלך נח" ועוד ).
ועוד בהקבלה לאברהם – פעמיים נאמר בו
אותו "לך לך". פעם ראשונה כפי שדיברנו, כייעוד לעתיד, ופעם שנייה,
בניסיון העשירי והאחרון, בעקידת יצחק,
כאשר מדובר ממש בביטול אותו ייעוד - "קח נא את בנך ... ולך לך אל ארץ
המוריה".
והנה כך גם בקיבוצים, שהם נוטלים
"היום" את פרי ביטנם, את הרעיון והייעוד עימו יצאו לדרך ב"לך
לך" הראשון, והם קרבים להקריב אותו, ולהעבירו מן העולם ולהפוך ולהיות
"ככל הגויים". (וארץ המוריה אולי אינה אלא הארץ המרה והמרורים, ארץ המרי
בחזון ובייעוד – ימים יגידו).
ובינתיים אנו חוגגים כבר שבעים וחמש שנים של ישיבתנו כאן,
ובימים אלו ממש אנו עומדים לפני
הולדת הדור החמישי.
שום דבר אינו "כמו שהיה
פעם". חלקו לרעה, חלקו לטובה, וגם זה
על פי המתבונן.
נאחל לעצמנו שימי חיינו כקיבוץ
וכקהילה מלוכדת, יהיו לפחות עוד מאה שנה,
כמניין שנות חיי אברהם, שמת בשיבה טובה ומניין שנותיו "מאת שנה ושבעים שנה
וחמש שנים". ולמה שיקרה אחרי זה ...
נו לזה שידאג כבר מישהו אחר..
דבר המנצח
על המלאכה
דיווח מישקי –
סוכות 2006 / אבנר אחיטוב
בימים אלה אנו עוסקים בסיכום החצי
שנתי של הקיבוץ על שלוחותיו השונות. עקב חילופי התפקידים והמלחמה אנו עושים זאת
קצת באיחור, אבל נקווה להשתפר בעתיד.
ברמה המִצרפית, העניינים מתנהלים על
פי התכניות, והצפי הוא שנסיים עוד שנה מוצלחת מבחינה כלכלית. גם הרווח מפעולות
רגילות, וגם רמת ההוצאות, דומים מאוד לשנה שעברה. כאשר בוחנים לעומק, ברמת הענפים
הבודדים, יש מספר הפתעות לטובה, ולצערנו גם מספר אכזבות. ביום חג זה נדגיש את חצי
הכוס המלאה.
הקיבוץ שהתחיל כקבוצה קטנה שעיקר
עיסוקה שתילת יערות, התפתח עם השנים ובנה חקלאות מגוונת וחדשנית. עם השנים נוספה
התעשייה, שעליה עיקר פרנסתנו. כיום, תחת האגף העיסקי פועלים 14 ענפים: פלרם, גד"ש
רא"ם, רפת זבולון, תיבולים, לול, פרדס, אבוקדו, מוסך, נגריה, ליבנה, אורווה,
בקר לבשר, נדל"ן פנים ומבני רם.
בכנות, קשה מאוד למלא את החובה המסורתית ולדווח על מגוון כה רחב ברשימה
אחת. כל ניסיון יביא לקיפוח של מספר ענפים. אני מנצל הזדמנות זו, ויוצא בקריאה
נוספת למרכזי הענפים שידווחו לפחות אחת לשנה בעלון על המתחדש בענפם.
כחלק מהשינויים העולמיים, גם המשק
החקלאי שלנו הִשתנה רבות בשנים האחרונות. מענפים שבהם עובדים חברים רבים כתף אל
כתף, עברנו למצב שבו ברוב הענפים עובדים היום שניים או שלושה חברים, ובחלקם אפילו
חבר בודד. חברים אלו עושים את עבודתם רחוק מהעין הציבורית, אך ביעילות ובמסירות.
על כך נודה להם ביום חג זה. בשנים הקרובות, נשאף להרחיב ולבסס את המשק החקלאי, על
ידי הקמת שותפויות עם קיבוצים אחרים, בדומה למהלכים שביצענו בשנים האחרונות בגד"ש
וברפת.
אנו מטפלים במרץ בנושא הקמת מתקן לטיהור שפכים.
התקווה היא שבחודשים הקרובים נסיים את התיכנון ההנדסי ונקבל אישורי בנייה. האישור
יאפשר לנו גם להתקדם בנושא הבנייה החדשה, וגם בהקמת מאגר מים חדש. פרוייקט זה
יאפשר לנו להמיר מים יקרים במי קולחין, ובכך לבסס את עתיד ענפי החקלאות שלנו. אנו
מקדמים במרץ את נושא התב"ע (תוכנית
בינוי ערים) החדשה. הנושא יובא בקרוב לדיון בישיבה משותפת של ההנהלות: כלכלית,
קהילתית ותיכנון. לאחר מכן יוצגו הסברים בערוץ הווידיאו המקומי, ולסיום, יובא הנושא
להחלטת החברים בשיחה. רק לאחר אישור התב"ע במוסדות המתאימים נוכל לגשת לתיכנון
של יחידות דיור חדשות.
לסיום, מכיוון שאנו חוגגים 75 לרמה,
אני מאחל לכולנו שהרבעון האחרון (עד חגיגות המאה לרמה) יהיה טוב לפחות כמו קודמו. .
בוקר במטבח
קשתה עלי העבודה הבוקר. היה לי רצון
להסתכל על הלילה הנמוג, על השחר המחוויר. לשמוע את רנן הסנוניות בשדרת הברכיחטון,
לתת חופש למחשבות הכל יכולות, ההופכות את הנמנע לממשות ודאית.
ביקשתי לי אמתלאות לשהות בחוץ עוד רגע
קט.
הבאתי פחם, הבאתי חלב. (חבל, אין יותר
מה להביא!)
בכוח נלחמתי עם עצמי – וניצחתי.
דיכאתי את הרצון המשטה, הלא מרוסן
ונכנסתי לתלם.
ושוב לא היה קיים בשבילי אלא המטבח,
הסירים, הדייסה המתבשלת, המרק הרותח – ארוחת בוקר של החברים ליום עמל.. ( רבקה רובינשטיין 1940 )
75 שנים לרמה
עוֹדָהּ
מִתְחַדֶּשֶׁת
בַּת 75
וְעוֹדָהּ מִתְחַדֶּשֶׁת
מוֹקִירָה
מְשַׁמֶּרֶת עֶרְכֵי הַמּוֹרֶשֶׁת,
בִּשְׁבִילֶיהָ
שֶׁלָּהּ בָּחַרְתִּי לָלֶכֶת
גַּם
אִם לְעִתִּים הִיא דַּרְכָּהּ מְשָׂרֶכֶת.
אִם
עִצַּבְתִּי אוֹתָהּ, וְאוּלַי הִיא אוֹתִי
אִם
אֲנִי תַּבְנִיתָהּ, אוֹ הִיא תַּבְנִיתִי
בַּאֲשֶׁר
אֵלֶךְ הִיא הִיא בֵּיתִי.
הִיא
חֲלוֹם רִאשׁוֹנִים שֶׁקָּרַם עוֹר וְגִידִים
עֵת
שְׁבִילֶיהָ מָלְאוּ צְהָלוֹת יְלָדִים,
לֹא
הַכֹּל עוֹד סֻפַּר סוֹדוֹתֶיהָ צְפוּנִים
זְקוּפָה
כַּדְּקָלִים בִּשְׂדֵרַת רִאשׁוֹנִים.
נְאַחֵל
לָהּ וְלָנוּ יָמִים וְשָׁנִים
יַחְרְשׁוּ
בִּשְׂדוֹתֶיהָ נְכָדִים וְנִינִים,
אָנוּ
לָהּ וְהִיא לָנוּ תָּאִיר אָז פָּנִים
וְנִבְנֶה
לָנוּ בַּיִת וְלֹא שִׁכּוּנִים.
ראובן
עזריאלי
17/9/06
נדבך חשוב ברקמה הכלכלית
מפלרם / עמוס נצר
אתחיל כרגיל בדיווח על תוצאות החברה
שסיכמה את מחצית שנת 2006 לפני כשלושה שבועות.
מכירות פלרם ברבעון השני הסתכמו השנה בכ – 242 מיליון ₪, גידול של כ-6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד,
וגידול של כ – 10% לעומת הרבעון הראשון.
במחצית הראשונה השנה הסתכמו המכירות בכ – 463
מיליון ₪, גידול של 5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הגולמי ברבעון השני השנה הסתכם בכ-
57.4 מיליון ₪, גידול של כ – 2.8 מיליון ₪
לעומת הרבעון המקביל אשתקד וגידול
של כ – 7 מיליון ₪ לעומת הרבעון הראשון.
במחצית הראשונה השנה הסתכם הרווח הגולמי בכ –
107.8 מיליון שקל (כ – 23.3% מהמכירות), לעומת כ – 116.3 מיליון ₪ בתקופה המקבילה
אשתקד (כ – 26.3% מהמכירות).
מרכיב חומרי הגלם מהווה את המרכיב המהותי ביותר בעלות
המכירות, והשינויים במירווחים בין מחירי המכירה לבין מחירי חומרי הגלם, מהווים את
הגורם העיקרי לשינויים בריווחיות הגולמית.
שיעור צריכת חומרי הגלם במחצית השנה הראשונה השנה הסתכם בכ
–64.1%, לעומת כ – 62.5% בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון במירווח על חומרי הגלם, נובע בעיקרו מהתנודות
שחלו בשנה האחרונה במחירי חומרי הגלם, ותזמונן מול השינויים במחירי המכירה.
הרווח התיפעולי ברבעון השני השנה
הסתכם בכ- 8 מיליון ש"ח, לעומת כ -
3.2 מיליון ₪ ברבעון הראשון , גידול של כ –
150%.
במחצית הראשונה השנה הסתכם הרווח התיפעולי בכ- 11
מיליון ₪ (כ – 2.4% מהמכירות), לעומת כ – 28 מיליון ₪ בתקופה המקבילה אשתקד (כ –
6.4% מהמכירות).
הרווח הנקי ברבעון השני השנה הסתכם בכ- 0.3 מיליון ₪, לעומת כ-
3.3 מיליון ₪ ברבעון הראשון. הקיטון נובע משינוי מיקרי שחל בהוצאות המימון. בניטרול
הוצאות המימון החריגות, הייתה תוצאת הרבעון השני טובה בהרבה מהרבעון הראשון.
במחצית הראשונה הסתכם הרווח הנקי בכ
– 3.7 מיליון ₪, לעומת כ – 17.6 מיליון ₪ בתקופה המקבילה אשתקד.
כפי שחזינו מראש וכפי שניתן לראות שנת
2006 הינה שנה לא פשוטה.
מחירי חומר הגלם הגבוהים, לצד ביקושים
נמוכים ללוחות פוליקרבונט במחצית השנה הביאו לשחיקה במירווח הגולמי.
למעשה, אין השנה מרכיב עלויות אחד שלא
עלה ביחס לשנה שעברה, אבל בעיקר ניתן לציין את עלויות האנרגיה, ההובלה והביטוח.
עלויות אלו, שרובן אינן נשלטות על ידינו, גורמות להוצאות תיפעוליות גדולות יותר,
ולולא נקטנו בפעולות התייעלות היינו
נחשפים לרמת ריווחיות נמוכה.
ברבעון השלישי (בו אנו נמצאים כעת)
נראה שיפור נאה במרבית המרכיבים, ובמיוחד בקצב המכירות הגבוה, שמעודד גם לאור נפח
הזמנות גדול שיש לנו קדימה.
יתכן שלירידה במחירי הנפט של השבועיים
האחרונים תהיה גם השפעה טובה, אבל עוד מוקדם להעריך.
בסך הכל החברה במצב אסטרטגי טוב, ויש
חברות רבות (ביניהן חברות ענק עולמיות) שמעוניינות לחזק את הקשר איתנו.
ברשותנו תוכניות שיווק ופיתוח מצויינות,
שחלקן מתעכב עקב חוסר בכושר ייצור בקבוצה בכמה קווי מוצרים.
גם השנה נצמח, ובחלוף הגל הנוכחי של
העליות, הריווחיות של החברה תצמח גם היא.
רמת יוחנן בת 75, פלרם תעשיות
בע"מ, קיימת 43 שנים, ומהווה נדבך חשוב והכרחי ברקמה הכלכלית והחברתית של
הקיבוץ.
אני מקווה שתהיינה לנו החכמה והיכולת
להבין את צרכיה של חברה כמו פלרם כיום.
צרכים שונים לגמרי מאשר לפני כמה שנים.
אני מאחל שהקיבוץ ישכיל להיות בעל שליטה עם מעורבות חיובית בצמיחת החברה. חג שמח! .
ארנון אשד שסיים לא מכבר כהונה של למעלה מארבע שנים כמנהל "פלרם
אמריקה" (לשעבר "סנטף"), חזר לארץ. זוהי הזדמנות טובה לספר חוויות,
לסכם ולעדכן את החברים על הנעשה מעבר לים.
מראיין נועם דינסטג.
אתה מסיים תקופה של למעלה מארבע שנים
כמנהל "פלרם אמריקה", תקופה שבה המכירות, כושר הייצור ומספר העובדים
הכפילו את עצמם ואף למעלה מזה. איך מתכננים שינוי כזה ואיך מבצעים אותו בפועל?
זה יהיה מאוד יומרני לפרט איך עושים
את זה...אך בקצרה, נצמדים לתוכנית השנתית והרב- שנתית של פלרם ופשוט מבצעים אותה.
הקושי הטכני הוא לא החלק הגדול, מכיוון שפלרם בסך הכל מתורגלת ברמות האלה של הקמת
תשתיות באיזורים שונים בעולם. הקושי הוא יותר בתחום של גיוס אנשים, הנחלת הרוח של
פלרם אל תוך הראש האמריקאי, וההתמודדות עם הדברים הייחודיים לשוק הצפון אמריקאי,
קנדה ומכסיקו.
מה מיוחד בשוק האמריקאי? באיזו צורה
התאמת את עצמך למקום שהיה לך חדש אז?
הדבר הבסיסי שיש להבין מתבטא במשפט:
"באמריקה הכל בגדול". הלקוח הכי גדול של פלרם בעולם יושב באמריקה –
"הום דיפו" ויש לו שלוחות גם בקנדה ובמכסיקו. בזהירות הייתי אומר שזה
פלח שוק שהוא בין הריווחיים ביותר לפלרם,
(שרק שנוכל להמשיך איתו הלאה לעוד הרבה שנים, עם קצב הגידול וההתפשטות שלהם בעולם
על בסיס הביצועים בארה"ב). למרות שפלרם כבר כ-40 שנה בשוק האמריקאי, אנחנו רק
בתחילת הדרך. זה אולי מוזר להגיד, אבל יש עדיין הרבה תחומים לעשייה, עם המוצרים
הקיימים ומוצרים עתידיים, והפוטנציאל הוא עצום. כמו שאמרנו....."הכל
בגדול".
עסקנו רבות בהתאמת המוצרים הקיימים
לשוק האמריקאי. החל מהדברים הפשוטים (גודל דף כתיבה סטנדרטי שונה באמריקה, המידות
בשיטה האינצ'ית ולא בשיטה המטרית שקיימת בפלרם ועוד) ועד היותר מורכבים כמו: פיתוח
הוראות התקנה ללוחות בקנדה בטמפ' של מינוס 25 מעלות ולוח להגנה מפני סופות הוריקן.
אחת המטרות שהצבת לעצמך בכניסה לתפקיד
היא להקים צוות שיוכל לסחוב את החברה דרך התהליכים שהתחלת. איך ניגשים להקמת צוות
כזה, איך מוצאים ומאמנים אותו?
באיזורים שונים בארה"ב יש סוגי
אוכלוסייה שונים. היה לי חשוב בשלב הראשון, להבין את המנטליות האמריקאית ככלל,
והמקומית במקום שהחברה שלנו עובדת בפרט (אלנטאון פנסילבניה). זו מנטליות אחרת ממה
שאנחנו מכירים. הדבר הבולט ביותר זו המחוייבות הנמוכה של העובדים כלפי המעביד,
ולהיפך. על הרקע הזה היו לנו הרבה קשיים.
אנחנו באים ממקום בו יש
למחוייבות זו חשיבות גדולה. התחושה הייתה שיש להנחיל את "הרוח הפלרמית"
לתוך האוכלוסייה על ידי סינון, ובחירת אלה שיכולים להתחבר לרוח המשפחתית לטוב ולרע. וזה לא אומר משכורות
ייחודיות, או תנאים, בהשוואה לתעשייה המקבילה, אלא דלת פתוחה ודאגה לכל פרט של
העובד.
אימון צוות ההנהלה, השיווק
והמכירות היווה אתגר בפני עצמו. הקדשתי זמן רב ליצור שפה משותפת, תקשורת יום-יומית
ובעבודה פתוחה בין השלוחה בצפון אמריקה למרכז החברה בישראל .
האם העובדים האמריקאים מתחברים לפלרם
שבה יש השקעה בעובד לטווח ארוך?
בהתחלה לא. זו הייתה עבודה קשה, לנפות
ולהגיע לצוות הזה, לגדל את אלה שבסופו של דבר נשארו והתחברו לרוח שלנו. וזה בתמצית
אולי אחד העיקרים החשובים בעבודתי בתקופת השהות שלי בארה"ב, בנוסף לנושאי
המכירות והייצור. יש היום גרעין טוב של עובדים, שגדלו במקום ומרגישים חלק ממנו.
הסימן הטוב ביותר להשתרשות הזאת הוא, שבשנת 2006 יהיו 8 עובדים נוספים שיחגגו 5
שנים של עבודה בשלוחה בצפון אמריקה (החברה החלה את פעולתה במתכונת הנוכחית בשנת
2000).
בימים אלה פלרם מקימה את מפעל הפי.וי.סי. בארה"ב. מה השיקולים לצעד
הזה, ומדוע פלרם מחפשת שותפים אסטרטגיים?
אנחנו מקימים מפעל חדש שבשלב הראשון
יהיו בו שני קווי ייצור בהשקעה כבדה של 12 מיליון דולר. השיקולים העיקריים להקמת
המפעל היו שניים: הסיכון הנובע מהמרחק הגיאוגרפי ביחס להיקף מכירות מוצרי ה-PVC באיזור, והכניסה לשיווק מוצר חדש וייחודי לשוק בצפון אמריקה -
לוחות פלסטיים תחליפי עץ – Trimboard.
באשר לשותפים, זו השקעה גדולה, שהיינו
רוצים להתחלק בסיכון שכרוך בה, ומצד שני, אנחנו נכנסים לתחום מוצרים חדש יחסית
לפלרם, שיש גורמים גדולים וחברות ששולטות בשוק הזה, היינו רוצים לחסוך לעצמנו כמה
שנים בתהליך השיווקי, כדי להגיע לשיווק מירבי בזמן קצר ותוך סיכון קטן יחסית.
יובל חן יורש את התפקיד שלך בניהול
"פלרם אמריקה". מה האתגרים שאתה צופה שעומדים בפניו, ומה אתה מאחל לו?
יובל מקבל חברה שעברה את מחלות הילדוּת שלה, נמצאת
בשלב הנערוּת ומוכנה לשלב הבא. יש סביבו צוות טוב של מנהלים מישראל וצוות מקומי
מיומן. יש לו משימה ענקית של הקמת מפעל הפי.וי.סי החדש ושיווקו. ליובל מצפה תקופה
מאוד אינטנסיבית, ועבודה מאוד מעניינת.
קשה לתאר את מהות האתגר הזה כשאתה נמצא אלפי מיילים מהארץ, אתה מנהל חברה בסדר
גודל ללא התמיכה הזמינה שאנחנו כל-כך מורגלים אליה כאן בארץ. באמריקה, בגלל הפרשי
השעות, המנטאליות, ועוד גורמים ונושאים ייחודיים לשוק האמריקאי, אתה מקבל הרבה
החלטות לבד, וזה הקושי העיקרי אבל גם האתגר. אני בטוח שיובל קיבל את ההכשרה
המתאימה בשנותיו בפלרם ושהוא האיש הנכון במקום הנכון.
במה אתה עסוק היום בפלרם ומה הלאה?
היום אני עוסק בשלושה נושאים עיקריים:
הראשון, קיבלתי אחריות לפיתוח משרדי השיווק והמכירות במזרח הרחוק. השני, פרוייקטים
שונים במסגרת הנהלת החברה, והשלישי לימודים חלקיים במינהל עסקים.
אני רוצה בהזדמנות זאת להודות במיוחד
לשליחי פלרם שעבדו איתי במסירות ובשותפות מלאה: חגי ועדנה לקח, אלון ופנינה שורר,
ומשפ' ברלינסקי מאושה.
בשם פלרם ורמת יוחנן, אני מאחל לך
הרבה הצלחה וגם שנה מצויינת. תודה..
רציתי לפרגן ל...
לכל האנשים שאיפשרו לי להגיע לרגע הגדול,
והבלתי נתפס לפעמים, של אימהות. לאודי
פלד שגיבה אותי לאורך כל הדרך, לצוות
המרפאה שליווה אותי במסירות במשך שנים של
טיפולי פוריות, לקולגות בעבודה, לחברים ולידידים שתמכו ונתנו כתף ומילה
טובה בשעת הצורך,
למשפחה המפרגנת, לקיבוץ, למזכירות, לדניאל פרי, שבלעדיהם לא הייתי אמא לילדה מדהימה, מקסימה, חכמה ואנרגטית שקוראת לי "אמא" וממלאת את החור הגדול
שהיה לי בלב באושר גדול. טליה גלוסקא.
רציתי לפרגן ל...
אתי גפן. על תרומתה לעשייה תרבותית
ברמה. על מירצה הבלתי נידלה, על עשייה בחומר וברוח. על תשומת לב לכל פרט, על אורך
רוח וסבר פנים גם בשעות הלחץ כשדומה שהדברים תקועים. על הרצון והיכולת לגייס ולשתף
אחרים בעשייה.
בתודה, ראובן עזריאלי. .
על ה"אין" ועל
ה"יש"
"לרשותנו חדר איזולציה בבניין"
תנאי השיכון למבוגרים:
בבנייני בטון:
11 חדרים לפי דייר אחד בחדר – 11 איש.
40 חדרים לפי 2 דיירים בחדר – 80 איש.
5 חדרים לפי 4 דיירים בחדר –
20 איש (חברת הנוער הא"י). 1 חדר לפי 5 דיירים בחדר – 5 איש (חברת הנוער
הא"י).
בצריפים:
12 חדרים לפי דייר אחד בחדר – 12 איש.
18 חדרים לפי 2 דיירים בחדר – 36 איש.
2 חדרים לפי 3 דיירים בחדר – 6 איש.
1 כעין חדר – 1 איש.
בליפטים:
4 ליפטים לפי דייר אחד בליפט – 4 איש.
1 ליפט לפי 2 דיירים – 2 איש.
בסוכת מחצלות - 2 איש.
באוהלים:
2 אוהלים לפי דייר
אחד באוהל – 2 איש.
11 אוהלים לפי 2 דיירים באוהל – 22 איש.
9 אוהלים לפי 3 דיירים באוהל – 27 איש.
הערה: לאור הסידור הזה, נשארו 3 אוהלים ריקים
(מהם אחד במצב רע מאוד), התפוסים על ידי אנשים זמניים שונים, ומלבד זה עומד
לרשותנו חדר איזולציה בבניין.
(מתוך
"ברמה" מס. 46, תש"ג 1943)
רציתי לפרגן ל... איציק לקח ששקד שנה שלמה, תיכנן וערך
לנו טקסי קבלות שבת לכל השנה הנוכחית, מתוך רצון ליצור רצף קריאה בתורה מ"בראשית"
ועד "האזינו", ובכך תרם לשימור ולטיפוח קבלת השבת הייחודית לקהילת רמת
יוחנן.
רותה היוז – שבדבקות נושאת בעול ועדת האבלות
בהיענות מידית, וכל זאת לאורך שנים ושלא על מנת לקבל פרס.
רון אנג'ל – אשר כמלאך הגואל ניצב ליד מחשב
הארכיון ונותן שירות של סריקת תמונות ועיבודן לצרכים השונים הקשורים באוסף התמונות
הארכיוני, בפירסומים, במצגות לחגים, בהנצחה, ועוד. בלעדיך – אנה אנו באים...מירי
פיינשטיין.
פרוטוקול ועד הנהלה
מספר 27/06
שם האגודה
: קיבוץ רמת-יוחנן.
תאריך הישיבה
: 21.09.2006
מספר חברי ועד ההנהלה : 11
שמות המשתתפים בישיבה: אודי, אבנר,
לינט, איילת, עדנה, דניאל, דוד ד.,
יונת, רפאל, ישי.
נעדרים
: נתי
סדר היום:
1. "רכבים צמודים".
2. ממ"דים.
3. קליטה.
החלטות
1. המזכירות קיבלה החלטה בנוסח
המצ"ב. ההצעה תובא לאישור האסיפה.
2. לאור לקחי המלחמה ושינוי בהוראות
פיקוד העורף (החמרה), מחליטים לפעול לבניית ממד"ים גם בדירות הישנות. (בדירות
החדשות, החל משכונת "תמר", בניית הממ"ד היא חובה.).
המזכירות הטילה על ממלאי התפקידים
להביא הצעה הכוללת:
א. איפיון הממ"ד בהתחשב בהוראות
פיקוד העורף ובמה שבוצע בשכונות החדשות.
ב. רשימת הדירות בהן יש להתקין
ממ"ד. (בדיקה מיוחדת של בתי הקומותיים).
ג. התקציב הכולל הנדרש לביצוע המהלך.
לאחר מכן תדון המזכירות בהשלכות
מבחינת קצב ותור הביצוע. התקציב הנדרש יועבר לאישור במסגרות המקובלות.
3. קליטה. (קבלה למועמדות וחברוּת
בקיבוץ). המזכירות קיבלה החלטה בנוסח המצ"ב.
ההצעה תובא לאישור האסיפה.
רשם – אודי.
רציתי לפרגן ל...
נירה שלם על שנים רבות של דאגה לכושרנו הגופני, יציבתנו הנכונה (חיצונית וגם בנפש
פנימה), בהתמדתה לקיים שני חוגי התעמלות בערב אחד מדי שבוע, שנה אחר שנה, וכך שנים
רבות. הערכת כל הנהנים, המוקירים ומצפים להמשיך כך הלאה.
לאלדה ולצוות "אמצע הדרך" ולמירי שיזמה - על ימי טיול יפים,
חוויתיים ומעשירים, שהם גם השראה חברתית, שיהיה לכם הכוח להמשיך גם
השנה להנאת כולנו "הבוגרים".
מוקירה ומודה, חנהל'ה ישראלי..
רכבים
"צמודים"
החלטת מזכירות מיום 21.9.06
רקע כללי.
1. רמת-יוחנן פועלת בשיטה של "איגום משאבים", מאגר רכבים העומד לרשות החברים, הוועדות
והענפים.
2. בנוסף ל"מאגר" קיימים גם רכבים הצמודים לענפים היצרניים
ו"תומכי לחימה": ("פול פלרם", גד"ש, תיבולים, פרדס, רפת,
מים, בניין...).
רכבים אלה משמשים את צרכי הענף (ומחוץ לשעות העבודה גם לנסיעות פרטיות של
חברים – כמובן עם הקרלוג האישי המתאים).
3. קטגוריה שלישית היא רכבים הצמודים לעובדי חוץ מטעם המעביד.
(עובדי חוץ אחרים משתמשים ברכבים מן המאגר על פי קריטריונים ואישור
מש"א).
4. "לאחרונה" נוצרה קטגוריה חדשה של רכבים הצמודים לחברים ללא
קשר מובהק לצרכי העבודה, מה שמתפרש על ידי
הציבור כ"רכב סטטוס".
5. בדיון, בו השתתפו אודי, אבנר, עידו, עמוס, דניאל פ., עובדה ההצעה הבאה,
שאושרה במזכירות.
ההצעה
א. יוקם צוות מרכזי, אשר יעסוק בכל נושא הרכבים הצמודים בקיבוץ ובכל
תאגידיו, כולל כל הסקטורים וכל ההיבטים.
ב. הצוות יכלול את: המנהל הכלכלי (אבנר) כמרכז הצוות, מרכז המשק והשירותים
בקהילה (דניאל), מנהל מש"א או מרכז נושא
עובדי החוץ במש"א (
ג. הצוות ידון בנושאים כלליים ופרטניים הקשורים לנושא, לרבות:
# הקצאת רכב צמוד לחבר בקיבוץ
ובתאגידיו (כולל הרשאות קיימות).
# היקף ההצמדה, דהיינו כולל/לא
כולל סופי שבוע וחגים וכיו"ב.
# המלצה להחלטה ציבורית בעניין
חיוב מחזיקי רכב צמוד (כולל עובדי חוץ
המחזיקים ברכב מטעם המעביד)
ב"היטל זמינות".
# כל נושא רלבנטי אחר שהצוות
ימצא לנכון לדון בו.
קליטה ברמת-יוחנן
החלטת מזכירות מיום 21.9.06
1. רמת-יוחנן אינה עוסקת בקליטה וקבלת
חברים חדשים.
2. ממשיכים לקבל למועמדוּת וחברוּת בקיבוץ
את בני הקיבוץ ובני זוגם (לרבות בנים חוזרים), בכפוף לכך שגיל הנקלט ביום קבלתו
למועמדות הוא כ-40 שנה.
3. קבלה לחברות של מי שאינם כלולים
בסעיף 2 לעיל תהייה רק במקרים מיוחדים, ובמשׂוּרה. (ככלל, לא יותר מבית אב אחד בשנה, בממוצע רב שנתי).
תקופת המועמדות של נקלטים אלה תהייה
עד שנתיים, לפי המלצת ועדת הקליטה והחלטת מוסדות הקיבוץ.
4. לגבי מועמדים וחברים שיתקבלו לפי
סעיף (3) לעיל, יחולו הכללים הבאים:
א. קבלתם למועמדות כפופה למציאת פיתרון שיכון מתאים לטווח ארוך ולא על
חשבון חברי הקיבוץ.
ב. קיום פיתרון הולם לקליטת ילדים,
אם יש, במערכת החינוך שלנו.
ג. מקצועם של הנקלטים וכושר השתכרותם, מתאימים לצרכי הקיבוץ ולכללי מש"א.
ד. המועמדים לא יהיו זכאים להשתתף בנכסי הקיבוץ ותאגידיו (נכסים יצרניים,
נכסי מקרקעין, נכסים פיננסיים וכל נכס מכל סוג) שנצברו בתקופה שלפני קבלתם למועמדות.
ייחתם הסכם בעניין זה בין המועמדים ובין הקיבוץ..
פרוטוקול הנהלה כלכלית / 20.9.06
נוכחים: אודי פלד, עוז אלניר, איילת מאירוביץ,
אמיר סלייפר, אורי בראב, רותה יריב, דניאל פרי,
נתי אבן דר, יגאל פינגרמן, אבנר אחיטוב, עידו, שחר צור.
נעדרים: עמוס נצר, שי מיכאל.
נושאים שנדונו:
1) דיון במהות ותפקידי ההנהלה הכלכלית – הוצג
המתווה של ההנהלה במתכונתה החדשה. צויינה החשיבות של נוכחות בישיבות ובאסיפה
הכללית, ועל כך שעל החברים יוטלו משימות בבדיקת פרוייקטים ובייצוג בהנהלות ענפים
ותאגידים.
2) הרכב ועדות המשנה הכפופות להנהלה הכלכלית:
הוצגו תפקידי חמשת הוועדות (כפי שפורסם ב"ברמה"), ואושרו נציגי הציבור
בכל אחת מהן.
3) מבני רם: עידו סקר את מבנה החברה ופירוט הנכסים
שנצברו. דיווח על כך שהעיסקה ב"חוצות המפרץ" לא יצאה אל הפועל. פירט
נתוני עיסקה חדשה בקרית טבעון. אושר לרכוש את המקרקעין בטבעון. נציגי רמת-יוחנן
בהנהלת החברה ייבחרו בישיבה הבאה. נוהלי עבודה מול ההנהלה הכלכלית יידונו לקראת
תחילת השנה הבאה.
רשם – אבנר אחיטוב.
