היכונו
לחגיגות היובל.
75 שנים לרמה, סוכות
תשס"ז.
"הולכים לזישה..."
הולכים לזישה למדוד נעליים חדשות.
הרדיו מנגן מוסיקה קלאסית וזישה
מזמזם.
לוקח לו קרטון ישן וצנטימטר ואומר:
"תלבש גרביים ותשים את הרגל
פה... שייגעץ!"
ועם עיפרון הוא מסמן חזק חזק באצבעות
ובעקב.
את הנעליים הוא נותן לך ביד ומזהיר:
"שתישמור עליהן טוף! ואת
השרוכים צריך לפתוח עד הסוף!"
ואם... אתה רק מעיז להגיד שהנעליים קצת
גדולות
הוא מתרתח ואומר:
"שמנדריק, שלא תעשה עניינים –
הנעליים האלה יתאימו לך גם בעוד ארבע
שנים".
היום אפשר לקנות נעליים, המבחר גדול פי כמה
אבל חסרה בנעליים
קצת... נשמה.
(ורדה קנול
יהלום - מתוך מופע היובל -
"50 שנה ועומר")
בקשה צנועה
לאחרונה
מגיעים לדוא"ל של "ברמה" מאמרים/רשימות/שירים, בעברית או בתירגום,
הנשלחים על ידי חברים, והם לא תוצרת עצמית. דהיינו, חומר שנכתב על ידי
מישהו אחר, שאיננו מתושבי רמת יוחנן. עיתונאים, משוררים, כתבים, או סתם אלמונים
שמעוניינים להפיץ את הרעיונות שלהם. אל החומר הנ"ל מצורפת בקשה ו/או דרישה
לפרסם אותו בעלון.
נבהיר
לעצמנו: המיילים האלה מסתובבים בכל המחשבים האישיים ומגיעים כמעט לכל מי שמעוניין
לפתוח ולקרוא אותם. כבודם במקומם מונח, וכנ"ל האינטרנט ורשימותיו השונות.
אשר על כן
אני מבקש לא לשלוח יותר מן ה"חומר הטוב" ההוא. בואו נתרכז ברשימות של
עצמנו, על עצמנו, שמעניינות את עצמנו. לכך נועד העלון. תודה. ירמיהו.
פרוטוקול ועד הנהלה
מספר 25/06
שם האגודה
: קיבוץ רמת-יוחנן.
תאריך הישיבה
: 31.08.2006
מספר חברי ועד ההנהלה : 11
שמות המשתתפים בישיבה: אודי פלד, אבנר אחיטוב, איילת מאירוביץ, עדנה
לקח, דניאל פרי, דוד דוידוביץ, יונת
מולכו, נתי אבן דר, לינט חורש, רפאל דינסטג,
נעדרים : ישי קציר.
סדר היום:
1. חבר מעבר לגיל חובת עבודה היוצא לחופשה מיוחדת.
2. נוכחות חברי הנהלה בדיונים.
3. ממלאי תפקידים מרכזיים – עיסוקים נוספים.
4. תשלום מיוחד לאנשי מילואים.
5. תיקון בתקנון הפרטת אנרגיה.
6. החלפת שלמה רייזנר בצוות המטפל ב"שיפוץ במקום" של דירות הקבע.
7. "שי לחג"
8. "לימודי מש"א".
9. "מועצה".
החלטות:
1. מאחר ונוצר פער בין גיל סיום חובת עבודה ובין הגיל המזכה בקצבת זיקנה,
הוחלט:
א. חבר שלא מתקבלת בגינו בקיבוץ קיצבת זיקנה, יהיה זכאי
להמשיך ולקבל בעת חופשה מיוחדת שאושרה לו על ידי מוסדות הקיבוץ, 70% מהתקציב האישי.
ב. חבר שהקיבוץ מקבל בגינו את קצבת הזקנה, יהיה זכאי להמשיך ולקבל
בעת חופשה מיוחדת שאושרה לו על ידי מוסדות הקיבוץ, 100% התקציב האישי.
ג. "תקציב אישי" לעניין זה, התקציב הרגיל בלבד, לא כולל סעיפים
כגון: פנסיה, קרן השתלמות, בונוס שנתי, שי לחג וכיו"ב.
2. נערך דיון. הצעת החלטה תובא לאישור בישיבה הבאה.
3. נערך דיון. הצעת החלטה תובא לאישור בישיבה הבאה.
4. הוחלט שתשלום מיוחד שישולם על ידי צה"ל לאנשי מילואים שנקראו
לתקופת המלחמה ושירתו למעלה מ - 10 ימים, הוא זכאות אישית של החבר. (בנוסף לתשלום
האש"ל היומי.)
5. אושר תיקון בתקנון הפרטת האנרגיה, לפיו הפסקת תיקצוב ילד במסגרת תקציב
הוריו תהיה עם סיום כתה י"ב, ( על פי המועד הקבוע כסיום י"ב בנוהלי
קופת-בית.)
(על פי התקנון ממשיכה המשפחה לקבל תקציב בגין ילדי י"ב גם כאשר הם
עוברים לחברת ילדים. בנוסח שלפני התיקון נאמר שתיקצוב הילד במסגרת תקציב הוריו
יעשה עד גיוסו לצבא, או עד הגיעו לגיל
18).
התיקון יחול החל משנת 2007.
6. אושרה המלצת מש"א להחלפת שלמה רייזנר על ידי מאייקה יפה.
7. לא אושרה הצעה להגדלת סכום ה"שי לחג". סוכם שידון במסגרת תקציב 2007.
8. נמסרה על ידי איילת רשימת הלומדים מטעם מש"א, הכוללת השנה שישה
ממשיכים: שחר צור, לאה'לה זבולון, דניס רותם, גל כהן, אורית שטייף, לאה קוטלר.
ושמונה חדשים: מירי קרש, מירה גלעד, אמיר יבור, איתי שלם, ישראל עוזרי, עדנה לקח,
סה"כ התקציב לשנת 2006-7 כ- 230,000
₪.
9. "מועצה". נדונה טיוטת הצעה. יובא לסיכום בישיבה הבאה.
רשם – אודי .
לקראת החורף השאלה תחריף ...
ועדת החברים
עמוסה עבודה רבה ואין בידי חבריה לכוון הרבה צרכים חברתיים בקבוצה. נמסר בזה סקירה
על מצב השיכון, אשר הוועדה מטפלת בכך. מצב השיכון קשה מאוד אצלנו. כיום
ישנם 3 חברי הקבוצה, אשר אין להם מקום דירה קבוע, והם מתגוררים בחדרים המתפנים
באופן אקראי.
אם אנו רוצים לקבל חברים חדשים אין איפה לשכנם.
לקראת החורף השאלה תחריף יותר. ישנם הרבה אנשים הגרים באוהלים, ובחורף רבים מקרי
הצטננות וכן חברים חלשים, שיצטרכו לגור בצריף.
"במשק" מס. 9, תש"א – 1941
חֶרֶשִׁ כְּאוֹחַ
בַּחֹשֶׁךְ
יוֹצְאוֹת
מַחְשָׁבוֹת אֶל הַדֶּרֶךְ,
כְּעֲטַלֵּפִים,
פּוֹרְשִׂים חֲלוֹמוֹת כְּנָפַיִם
כְּמוֹ
הָאוֹר הִבְרִיחָם
אֶל
מִסְתּוֹר מְעָרוֹת הַדִּמְיוֹן.
חֶרֶשׁ דּוֹאוֹת
מַחְשָׁבוֹת כְּאוֹחַ
כָּמוֹהוּ,
מַשָּׁק כַּנְפֵיהֶן לֹא נִשְׁמַע.
כָּמוֹהוּ
נוֹסְקוֹת, מַשְׁקִיפוֹת מִגַּבוֹהַּ
מַה
רוֹחֵשׁ לְמַטָּה, בִּשְׂדוֹת תִּקְווֹתַי.
נְמוֹגוֹת
כַּחֲלוֹם מַחְשָׁבוֹת הַלַּיְלָה
פֶּן
יַחְשֹׂף הָאוֹר מְשׁוּגַת מֵעוּפָן.
בְּחַדְרֵי
הַלֵּב, בְּנִבְכֵי הַמֹּחַ
בְּנִקְרוֹת
הַצּוּקִים, הָאוֹחַ
מַמְתִּין
לְבוֹא הַלַּיְלָה הַבָּא.
ראובן עזריאלי 29/8/06
מהשולחן
העיסקי / אבנר אחיטוב
במסגרת האירגון הפנימי של האגף העיסקי,
מצאנו לנכון להקים ולמסד מספר ועדות משנה, שתהיינה כפופות להנהלה הכלכלית. המטרה
היא שהן תקיימנה דיונים מקצועיים בהרכבים יותר מצומצמים. לדעתי, השימוש בוועדות
המשנה ייעל את החלטותינו העיסקיות. הוועדות יקבלו משימות מההנהלה הכלכלית ויכינו עבורה
תוכניות לדיון.
כדי לשמור על שקיפות, הפרוטוקולים של
דיוני הוועדות יופצו גם בין ממלאי התפקידים שאינם חברים בוועדות המשנה. רוב חברי
הוועדות יכהנו גם כחברים בהנהלה הכלכלית, אך אין מחוייבות כזו.
להלן סקירה קצרה של הוועדות. עקב
חיסכון במקום איני מונה את הרכבי הוועדות, אך ברובן יכהנו בין ארבעה לשישה חברים.
הפורום, באחריות הגזבר, יתווה את
האסטרטגיה לפעילות הפיננסית של רמת יוחנן, ויקבל דיווחים שוטפים על ביצועי ההשקעות
הפיננסיות (כולל קרנות המילואים, פנסיות, קרנות השתלמות ומניות פלרם). נציג הפורום
ידווח להנהלה הכלכלית על עיקרי החלטות הפורום אחת לרבעון.
2. ועדת מאזן
הוועדה תתכנס לדיון לפחות אחת לרבעון,
כשבוע לפני הצגת המאזנים של הקיבוץ. הוועדה תבחן לפרטי פרטים את סעיפי המאזן.
בנוסף, המנהל הכלכלי יעביר לחברי הוועדה את מאזני החברות שבהן יש לקיבוץ אחזקות
משמעותיות, ויקבל ממנה חוות דעת על מצבן הפיננסי והעיסקי.
הפורום שבו ישתתפו מרכזי הענפים העיסקיים,
(ומכאן שהרכבו דומה לוועדת המשק המיתולוגית) יתכנס מעת לעת לשמיעת דו"חות
ענפיים פרטניים, ולדיון כפורום מוקדם לתוכנית ההשקעות השנתית העיסקית. כמו כן,
הפורום ישמש להתייעצויות וליבון בנושאים משותפים לכל הענפים (קבלת פיצויים, שימוש
במים, הגנה מפני גניבות וכדומה, תנאי העסקת שכירים, קליטת בני משק וכדומה). הפורום,
או נציגיו, יוזמנו לישיבות ההנהלה הכלכלית לאישור המאזן השנתי ולדיון בתוכנית
ההשקעות השנתית.
הצוות יעסוק בהשלכות המיידיות וארוכות
הטווח של הפעילות במקרקעין של רמת יוחנן, על היבטיו ושלוחותיו השונות. כולל מכירה,
קנייה, השכרה, הקמת מבנים, תכנון תב"עות, שינויים במשבצת וכו'. הצוות גם ישמע
דיווחים שוטפים על פעילות חברות הנדל"ן שבבעלות רמת יוחנן (בשלב זה - מבני
רם).
הצוות ייפגש אחת לחודש, ויעודכן על
ידי מנכ"ל פלרם באירועים שוטפים מרכזיים שהתרחשו במפעל באותה התקופה. נציג
הצוות יעדכן את מנכ"ל פלרם באירועים חשובים שהתרחשו בקיבוץ. מטרה מרכזית של
הצוות הינה לשמור, ואף לחזק, את הקשר שבין הקיבוץ למפעל. לכן הוא ידון בנושאים כמו
איוש הדירקטוריון, שינויים במספר משרות חברי רמת יוחנן בפלרם, שליחת שליחים
לחו"ל, שינויים במבנה חברות הבת של המפעל, מיזוגים ורכישת חברות שיבוצעו על
ידי המפעל.
לסיום, אשמח לקבל הערות על המתווה
המוצע, ועל ועדות משנה נוספות שכדאי להקים. ההצעה תובא לדיון בהנהלה הכלכלית החדשה
בחודש הקרוב..
מזיקים בדשאים / רותה היוז
כשהחצב פורח הקיץ {בורח}אמוּר לגווע, אך משום מה
הקיץ מתארך לו ויחד עימו גם עבודת המזיקים בדשאים. ניתן לראות זאת בבירור
על פני השטח.!! כשאני רואה בעצמי פה ושם, אני ממליצה לחבר את שידוע לי.
בשטחים המעטים שאני משקה מדשאות, זה כבר כ-6 שבועות
שאני מקפידה לדלג כדי לצבור שבועיים ימים בין השקייה להשקייה.
מחזור החיים של מזיקי הדשאים (להזכירכם, מחזור פירושו:
פרפר, ביצים, זחל, גולם וחוזר חלילה), מסתכם בשבועיים, או אם אני טועה, אזי ראיתי
מנסיון שהפסקה של שבועיים-משפרת את בריאות המדשאה בבירור. ישנם סוגי מזיקים
מאוד מגעילים ואינני מחפשת אותם לצורך הגדרה או והדברה. התוצאה מדברת בעד עצמה. ההמלצות
של המדריכים בהקשר הן גם לא להשקות בחשיכה.
אם חם והלחות גבוהה מאוד, זה בדיוק מה שאהוב על
המזיקים. שעות אור ולא בעומס חום כבד, גם בבוקר וגם לפנות ערב, אלו השעות המומלצות להשקייה. אם גם תחכו לאחר שמכונת
הכיסוח עברה ורק אז תתנו את המנה הרטובה, תתרמו בכך לבריאות החלקה הירוקה שליד
ביתכם. ומעבר לכל אלו: חלקה יכולה להדביק חלקה, כך שכדאי לקחת את הדברים לתשומת
ליבכם חברים שלי...בהצלחה.
נ.ב. לא כדאי לנו שרן אדליסט יכתוב שוב על הקיבוץ
הדועך שלנו....
היסחפות רגעית אל מה
שקורה מחוץ לגדר / א. פלד
האמירה "אמרתי לכם" היא די מגעילה, אבל מאידך, כשזה לפעמים מצליח, למה לא לתת
לבן-אדם ליהנות.
בבחירות "הלפני אחרונות", כאשר הימין העלה
בשמחה וששון את אריק שרון לשילטון, עידנים לפני "כנס הרצליה", כתבתי
כזכור שאריק יפנה ישובים.
לפני הבחירות האחרונות, בהן עלה אולמרט לשילטון תחת דגל
"ההתכנסות", כתבתי (אפילו פורסם בשבועון "הקיבוץ"): "...למרות
כל ההצהרות והבירבורים, (בעניין ההתכנסות) שום צעד מדיני משמעותי מול הפלשתינאים
לא עומד להתבצע בשנתיים הקרובות. לא חד-צדדי ובוודאי לא הסכמי. אחר כך באות הבחירות לנשיאות בארה"ב,
וממילא הכול יתקע.
מה שעומד היום על הפרק היא 'התגודדות
פטריוטית' מול האיום הקיומי המשולש: איראן, חיזבאללה, חמאס, דבר שיעמיד בצל גם את
כל 'הנושא החברתי'."
זאת כתבתי כאמור לפני הבחירות, בשלהי שנה
שעברה.
נדמה לי שהיום ברור שמה שעומד על הפרק
הוא לא התכנסות, ולצערנו גם לא המצב החברתי, אלא באמת אותו ציר קיומי –
איראן עם שני מוצביה הקידמיים.
הזמן פועל לרעתנו. (בין כל המשאבים האדירים
המושקעים ב"סיכסוך המזרח תיכוני", המשאב המבוזבז ביותר – בעיקר באשמתנו –
הוא הזמן).
צֶבֶר המשימות הבוערות מורכב מ:
א. השהיית או השמדת פרוייקט האטום של איראן.
ב. הסכם עם סוריה, וכפועל יוצא הסכם
גם עם לבנון והחלשת החיזבאללה.
ג. כפועל יוצא של א' + ב', החלשת החמאס בשטחים, ותחילת תנועה לקראת
הסכם חלוקת ארץ ישראל (עם חלוקת ירושלים
ובלי זכות השיבה).
ביצוע כל שלוש המשימות האלה מותנה
בדבר אחד בלבד. נחישות הממשל האמריקאי ולחץ ארה"ב על העולם, ובעיקר על איראן
וישראל (להבדיל מבחינת המניעים, אבל לא מבחינת העוצמה).
נקודת ההבקעה המיידית בהסתערות להשגת
שלוש המשימות הנ"ל היא סוריה. הסכם עם סוריה (ולבנון), ושילובה בציר המתון יחסית
של מצרים, סעודיה, הנסיכויות, ירדן, (עיראק), הוא אינטרס עליון של ישראל וגם
של ארה"ב.
מחיר ההסכם ברור וידוע לכולם.
ארה"ב היא שעשתה עבורנו את
העבודה בעיראק, היא שתעשה עבורנו את העבודה באיראן ובסוריה, אבל היא גם זו שתדרוש
מאיתנו לשלם את המחיר – פינוי רמת הגולן.
תלחץ עלינו להפסיק להתקשקש עם
הפוליטיקה הפנימית, לבזבז זמן יקר על ליקוק החצ'קונים של ה"כאילו מלחמה" האחרונה, ולגשת ללא דיחוי לעיסוק בעיקר - יזמות פוליטית
למניעת המלחמה האמיתית.
גם לי יש משהו להגיד בעניין התקשורת. ראשית, התקשורת החופשית היא
נשמת אפה של הדמוקרטיה. יופי. עכשיו, אחרי
שאמרתי מה שצריך (וגם התכוונתי), אני יכול לגשת לעיקר.
והעיקר הוא שעיקר התקשורת שלנו אינה
עוסקת כלל בהבאת מידע, אלא בפרשנויות וסברות. אין
שום רע בפרשנות כשלעצמה, אלא שאם
תיקחו מהדורת חדשות טלוויזיונית מצויה, ותנסו לבצע אבחנה בין ידיעות לבין דעות שמביאים
הכתבים ושאר הראשים המדברים, תמצאו שאבחנה כזו היא כמעט בלתי אפשרית. הערבוב בין
ידיעה לדעה וסברה קיים בכל משפט וחצי משפט (כמעט).
אני משוחח, או מתווכח, עם ילדי או עם
ידידים, ואני רואה איך בדבריו של בן שיחי, המתבסס על "מה שהיה כתוב
בעיתון", או מה "שאמרו בטלוויזיה", מתערבבות ללא שום אבחנה ידיעות
עם דעות.
כידוע, גם "ידיעות" הן לא
ממש "עובדות", אבל "דעות" אפילו לא מתיימרות להיות עובדות,
ובכל זאת, בשל אופן ההגשה
הטלביזיוני/עיתונאי, ממש קשה למיין דבר מתוך דבר בכל הסלט המוגש לנו.
אדם עצמאי פתוח לקבל פרשנויות, אבל
רוצה לקבלן באופן מובחן מן הידיעות, על מנת שיוכל לגבש לעצמו עמדה לגבי
העובדות.
כאשר אומרים שהתקשורת היא נשמת אפה של
הדמוקרטיה, מתכוונים בעיקר להבאת מידע.
מאידך, כאשר התקשורת מערבבת באופן כרוני בין עובדות ודעות (והדעות
בהכרח נוטות אחר בעליהן ואחר כף היד ממנה הם ניזונים), נוצר מצב בו התקשורת לא רק שאינה משרתת כהלכה
את הדמוקרטיה, אלא שהיא אף עלולה לפגוע בה.
אומרים, ואמנם כך הדבר במדינה
דמוקרטית, שכוח התקשורת עולה על כוחן של כמה דיביזיות.
כוחו של פרשן טלוויזיה מוביל בעיצוב
מהלכי המלחמה, אינו נופל מזה של הגנרל.
לכן, דווקא לשם הגנת הדמוקרטיה ולשם
החוסן הלאומי, נראה לי שיש להוסיף לצוותי הבדיקה עוד אחד, שידון בהתנהלות
התקשורתית, בימי שלום בכלל, ובימי מלחמה בפרט.
דווקא לא באספקט של ביטחון-שדה,
ואפילו לא באספקט המוראלי, אלא בזה הבסיסי ביותר, הבאה בפני הציבור של עובדות כהוויתן – ניסוח
כללי אבחנה מחייבים, ובניית גדרות הפרדה, בין
נהרות הידיעות, לבין מפלי הדעות הנשפכים עלינו..
הולכים לאספקה קטנה
אני הולך לחיה ונחום לקחת אספקה
קטנה.
טיובה של משחת שיניים
במקום הטיובה הישנה.
וגם משחת נעליים בצבע חום.
- "רק לפני חודש קבלת. לפי
מה שרשום"
- "ושרוכים חדשים" –
אני מעיז ואומר
- "הם כבר נקרעו? למה אתה לא
שומר?"
ונורה חדשה אני מקבל במקום
השרופה,
ככה אנחנו עושים החלפות.
אומרים שנחום מתקן ת'נורות
השרופות.
(ורדה קנול יהלום, מתוך מופע היובל)
עוד חוזר הניגון שזנחת... / ירמיהו
כשזיכריני באה אלי מאוד נרגשת, בבקשה
להכין מודעה לקונצרט של "מקהלת האיחוד" בחדר האוכל בליל שבת, נעניתי
ברצון. אני אחד המעריצים של המקהלה הזו, וכל הופעה שלה ברמת יוחנן בשבילי היא
חגיגה. אני כמובן לא "מבין" גדול ולא מבקר מוסיקה, אני סתם חבר שנהנה
שוב ושוב מחדש. הפעם הוקדשה התוכנית ליהודה שרת ולוּותה בסיפורים של מוקי
צור ברוח הימים ההם. וכשדני וולך, מנהל המקהלה, שפתח את הערב, ציין כמה חשוב היה
להם לפתוח את העונה דווקא ברמת יוחנן, והתפעל מאוד מקהל החברים הרב שבא לקונצרט,
העפתי מבט על אותו "קהל חברים רב" וכמעט לא זיהיתי בו חברי רמת יוחנן.
כך חולפת תהילת עולם... על כל פנים לי זה לא הפריע, התיישבתי בשורות הראשונות
וזימזמתי בהנאה רבה את הקול של הבחורים ב"השיבנו", "הרשי נא לי
ילדונת", או "הנחל בעמק בעצב יזרום", והיה כייף.
יהודה שרת, היה בזמנו שכן שלנו, חבר
יגור עד הפילוג בשנת 52'. הוא הקים את מקהלת האיחוד והיה מנצחה הראשון. בין השאר
הוא הלחין את הגדת הפסח, הידועה בשם "הגדת יגור". חלק מהשירים והמסכת
מאותה הגדה אימצנו ברמת יוחנן, והיינו שרים אותם שנים רבות, באהבה רבה, ב"ליל
הסדר" שלנו. היום נשמעות זמירות חדשות, המשפחה תופסת את מקום
ה"יחד" הקיבוצי, ומ"ליל הסדר" ניטל משהו מהילת ה"בעם
רב", חברים רבים מעדיפים לערוך "סדר" משלהם. גם המקהלה "ירדה
אל העם", כבר לא יושבת על הבמה ומובילה את הטקס. אולי טוב שכך.
תמונת ילדות -
תחילת שנות החמישים. אני זוכר את עצמי
כילד ב"גן הישן", או כבר בכיתה א', נדבק אל החלונות של המועדון שהיום משמש
את האולפן, (אז הוא היה אחד המבנים שניבנו על ידי הסוכנות או עליית הנוער בשביל
"ניות"). בבית ההוא יהודה ניצח על חזרות מקהלה מקובצת של חברי קיבוצים
מהאיזור, מקהלה גדולה מאוד ומרשימה שההורים שלי, ועוד חברים מרמת יוחנן, לקחו בה
חלק. אחר כך, ב"חדר", דירתנו בת החדר האחד, ב"בית הקקטוסים",
הם היו ממשיכים למצות את החוויה, הם פשוט העריצו אותו ודיברו עליו בחרדת קודש.
ואני, כמאזין מהצד, הייתי יושב שעות בחזרות, מהופנט.
דרך הניצוח האנרגטית של יהודה שרת מאוד
הרשימה, תנועות אופייניות, חדות, חותכות את האוויר עם אצבעות ארוכות פשוקות שמכוונות
לתקרה או לרצפה, שמושכות אחריהן את כל המקהלה כלפי מעלה, או כלפי מטה, על פי רוח
היצירה.
כשקול אחד בודד היה "מפספס"
ברבע טון, הוא היה קופץ, מפסיק את קול ההמון, ויורה הערות זועמות, לפעמים עלבונות,
לאותו כיוון ממנו נשמע הזיוף. לא היה כדאי להיות באותו רגע במקום אותו זייפן.
יהודה לא היה איש של זיופים.
הוא שאמרנו, זו הייתה רוח התקופה,
בתוך כל ה"אֵין", וה"חוסר", ו"הַצֶנע", זה היה
"יֵש" גדול, מוערך ומושקע.
כאמור לעיל, תוכנית הערב לוּותה
בסיפורי התקופה, שסופרו בפאתוס ובהתלהבות לא קטנים, כדרכו של מוקי צור. רובם נסבו על
משפחת שרת המוסיקלית, מקומם והשפעתם על חיי התרבות והחברה בארץ. אבל דווקא סיפור
אחד, זניח, "תפס" אותי, הוא לא היה כל כך קשור, אך תיאר במילים פשוטות
את המקום החשוב והמרכזי שתפסה אז העשייה המוסיקאלית בחיי הקהילה השיתופית. הוא הרשים
במיוחד, כי היה בו משהו מאוד שייך ונוגע למצבנו היום, הזוי במידת מה, ואולי סתם
געגוע למשהו אחר שהיה פעם כל כך מובן מאליו... מסקרן.
רציתי לשוב אליו.
בתחילת השבוע צילצלתי
ל"מקור" לברר מהיכן לקוח אותו קטע.
מוקי צור הרים את הטלפון בצד השני ונשמע
מופתע, אולי בגלל שעת הבוקר המוקדמת, ואולי סתם מהבקשה המוזרה. כך או כך, הוא סיפר
שהקטע הזה (שיובא להלן, עם קיצורים מתבקשים), הוא התרשמות שכתבה רחל שזר ביומנה
בשנות השלושים. יחד עם בן גוריון, היא ביקרה בעין חרוד בעצם ימי סערת הרוחות
והוויכוחים האידיאולוגיים הקשים על הדרך, ויכוחים שהביאו להרמת ידיים איש על אחיו,
לפילוגים המרים הזכורים לדראון, שאף אחד לא יודע היום על מה בדיוק הם היו. והנה גם
בעצם אותם ימים קודרים, מצאו אותם חברים ניצים, זמן לעניינים אחרים, ובלילות החורף
הקרים גברו צלילי המוסיקה על הצלילים הצורמים של הוויכוחים, והמדון, וגדרות התיל
שנמתחו באמצע חדר האוכל והפרידו בין
האוכלים.
רחל שזר, לימים אשת נשיא המדינה זלמן
שזר, הנשיא השלישי של מדינת ישראל, (אפרופו נשיא "שובב", גם עליו היו
סיפורים, ו"מעניינים" במיוחד קשריו עם רחל אחרת...) כותבת בסיפרה
"אדם כמו שהוא":
רשמי
העמק
…עד שנמצא מקום לינה היה הרבה
עמל והליכות עם פנס בבוץ שטבענו בו
עד הברכיים. בתוך ההליכה בחשכה וברפש
שמענו את שירת המקהלה. אחד החברים אמר בצחוק: "מעשי ידי טובעים בים ואתם
אומרים שירה". הוא התכוון לבואו של בן גוריון הערב לאסיפה מצומצמת שהייתה
במזכירות הקיבוץ, שם הגיעו הדברים עד משבר. באסיפת הקיבוץ הוחלט לבקש ממנו להיות
הבורר בין אלה לאלה.
…בחדר אשר בו שרה המקהלה בערה
מנורה טובה עם גולה לבנה, ושרו כאילו אין ויכוחים כואבים ומכריעים בחדר המזכירות.
ברכבת (בדרך חזרה) פגשתי את
יהודה שרת, חבר קיבוץ יגור, איש מוסיקה. הבחור הזה מקרין אור כזה של שמחת חיים,
כישרון, טוב לב, קלות, שכאשר יושבים אתו ישנה הרגשה של חום שמלטף אותך.
הוא סיפר שכאשר הוא לוקח את הכינור אחרי עבודה פיזית,
בחפירת בורות, יש לו כאב חזק באצבעות. יש שחושבים כי חיי אמנות אלה מפריעים
להשתקעות בעבודה, אך לי נדמה כי ברוכים הם. המקהלה שבעין חרוד עוזרת לחקלאות,
למרות הוויכוחים. בשעה ארבע בבוקר קפץ יהודה מהרכבת ליד יגור והלך ברגל הביתה..
תרועה להתרמה / אמציה כרמון
ביום רביעי
שעבר (30.8.06) התקיימה אצלנו התרמת דם.
צוות של בנק הדם, שהגיע עם ניידת ההתרמות, התמקמו ב'מועדון לחבר' , ואנשי
הרמה (וגם עובדים מפלרם) באו ותרמו מדמם בעין יפה. מיותר לשוב ולחזור על חשיבותה
של נתינת הדם, במיוחד עתה, לאחר המלחמה, נדרש שהמלאים בבנק הדם יהיו בכמות שתוכל
לתת מענה גם לצרכים חריגים, אם, חלילה, יהיה צורך בכך. מדיווח ממד"א נודע לנו
שבהתרמה זו ברמת יוחנן התקבלו 61 מנות דם, שזו כמות הנחשבת בהחלט יפה.
יבורכו
התורמים. יצויין שלמעשה התגבשה אצלנו מסורת מבורכת, וכאמור הייתה היענות יפה.
מי שהתכוון
לתרום ולא הספיק, מוזמן לבוא בפעם הבאה, בעוד כחצי שנה (באותו מקום ובאותן שעות). .
שמירת טוהר השפה האנגלית בארה"ב
(תורגם מאנגלית וכל המילים
המסומנות הן מילים ביידיש כפי שהופיעו בטקסט המקורי)
ישנם בינינו כאלה התומכים בהכללת השפה הספרדית
במסגרת שפתנו הלאומית. אני כשלעצמי מתנגד נמרצות למגמה זאת! עלינו לשמר מכל משמר
על טוהר השפה האנגלית.
ברצוני להודיע לכל הַשְלוּמִיאֵלִים, הַשְלֵימַזְלִים,
הַנֶעֶבֶּעכִים, הַנוּדְנִיקִים, הַשְמוּצִיקִים, והנוּדְנִיקֶעס, האורבים לנו
בתוך ההמון, שאני הופך להיות סנטימנטאלי כאשר אני חושב על השפה האנגלית ועל מקומה
בתוך חברתנו.
למען האמת זה הופך אותי לכל כך פַּארְקְלֶעמֶט,
שאני ממש עלול לְהִתְפָלֵץ. כל הַשְמִיר הזה הופך אותי לְבְּרוֹגֶעז.
כאשר אני שומע את אותם מֵבִין'ס וְלוּפְטְמֶענְטשֶן כשהם מִתְקַוְוצִ'ים
לגבי שפתנו הלאומית. איזו חוּצְפֶה!
הַשְמֶעגֶעגִים האלה יכולים לברבר כמה שהם רוצים לגבי הרבגוניות
התרבותית והלשונית של ארצנו ושל השפה האנגלית עצמה, אני מכל מקום, איני קונה את הַשְטִיקִים
שלהם. אני תובע מכולכם להיות מֶענְטְשִים לגבי הנושא ולעמוד איתן כנגד
הטיעונים הַפַאדְרֵייטֶע האלה וההנחות הַמְשוּגֶענֶע וְהַפַרשְטוֹנְקֶענֶע הכרוכות איתם. כל
מעשה אחר פשוט לא יהיה "כּוֹשֶר".
שים לב! בסופו של דבר לנו יש את האנגלית ולהם רק בּובְּקֶעס! וַמַעיישֶׂה.
הביא לתרגום רון אנג'ל, תרגמו יהודה טל ושושקה ברבר ועוד, ניקד ראובן עזריאלי. .
הרשמה לנופש מטעם הקיבוץ / איציק אדרי
על פי החלטת המזכירות ייצאו חברי רמת יוחנן לנופש בתל אביב, או
בירושלים, כל חבר על פי בחירתו. (אתרי הנופש בצפון מלאים עד סוף נובמבר).
חברים העובדים בפלר"ם, או שאחד מבני הזוג עובד בפלר"ם, ייצאו לנופש עם
המפעל. אנא הרשמו בהקדם, כדי למנוע אי-נעימות ועלות גבוהה יותר. ההרשמה
התלויה בלובי תורד ב-17.9.
לפרטים נוספים אפשר לפנות לאיציק אדרי, לענת צוקרמן, או לדניאל פרי.
להלן פרטים על הנופש המתוכנן.
תל אביב
תאריך יציאה: 19 באוקטובר עד 21 באוקטובר, (ימים חמישי-שישי-שבת).
המלון: שרתון מוריה (כמו לפני שנה)
לילה ראשון חצי פנסיון לילה שני פנסיון מלא.
סיור מאורגן אחד לפחות. תלוי במספר הנרשמים.
ירושלים
תאריך יציאה: 26 באוקטובר עד 28 באוקטובר, (ימים חמישי-שישי-שבת).
המלון: קראון פלזה- ראה פרטים.
לילה ראשון חצי פנסיון, לילה שני פנסיון מלא.
סיור מאורגן אחד לפחות. תלוי במספר הנרשמים.
עלויות:
·
כל חבר משתתף ב-50 ₪.
·
עבור ילד החבר ישלם 420 ₪..
·
בודד זכאי לחדר לבד.
·
חבר לא בודד שירצה חדר לבד ישלם כ- 505 ₪. .
פתחו את השער
חדר הכושר פותח
שעריו. במוצאי שבת 6 בשעה 18:00, ניפגש להרמת כוסית, להכיר את המקום שעבר שינוי
מרענן. יש מקום לכולם להתאמן ולקבל מפתח חדש.
ציבור המתאמנים
מוזמן!.
מזל טוב
לסבתא רבא עליזה רוסלנדר
להולדת הנינה שני
נכדה לאתי ואיזי בעין יהב
בת לשרון והלל
ולכל המשפחה.
הזמנה להרצאה
הנכם מוזמנים
להרצאתה של שולה הרפז בנושא:
חשיבותה
של התנועה בעולמו של הילד.
ההרצאה
תתקיים ביום שלישי, 12/09/06, בשעה 20:30 בחדר האוכל.
ההרצאה מיועדת
להורים, לצוותי החינוך ולכל מי שמתעניין.
מומלץ מאוד, אל
תחמיצו!!!
להתראות, צוות
החינוך. .
לתשומת לב החברים
מתאריך 13/9 עד ל - 6/10 חסי ושרה'לה יעדרו מהעבודה.
אסתי
פוקסמן תחליף את חסי. הנוהלים כפי שהיו.
יהודית
צוקרמן תחליף את שרה'לה בענייני
דואר..
הווטרינר מגיע
ביום חמישי, ה - 18.9.06,
יגיע הווטרינר.
הוא יקבל
פאציינטים הולכי על ארבע החל מהשעה – 20:00 במחסן הכללי. .
"ברמה"
עריכה – ירמיהו בן
צבי.
הקלדה ושיכפול – שרה'לה זית
הגהה – אורה שורר
שבת שלום !!!
הכתובת של העלון באתר האינטרנט של רמת
יוחנן