מַלְאָכִים
וְאַחַר כָּךְ
יָשׁוּב הַכֹּל לִמְקוֹמוֹ.
בַּיִת,
גִּנָה וְגָּדֵר. אֲדָמָה.
וְלֹא נוֹדַע
כִּי בָּא אֶל קִרְבָּה.
וּמַלְאָכִים
יִדְאוּ, יִנְסְקוּ
עַל זִרְמֵי
הָאֲוִיר הַחַם
הָעוֹלֶה
בַּבְקָרִים מִן הָעֵמֶק
יְחַפְּשׂוּ
מַרְגּוֹע מִן הָעוֹלָם הַזֶה.
וְהֵם
יַשׁוּבוּ לְכַאן כֹּל שָׁנָה,
כֹּל שָׁנָה
בְּתְחִילַת קַיִץ.
בְּשׁוּלֵי
מַצֵּבוֹת, הַמְלַוִים.
יְשׂוֹחְחוּ
בְּאֵין מַפְרִיעַ,
יִפְגְשׁוּ
מַכָּרִים יְשָׁנִים, יְדִידִים
שֶׁלֹא רָאוּ
כְּבָר שָׁנִים.
הֵם יִסְגְרוּ
הֵיטֵב חַלּוֹנוֹת
וְיַגִיפוּ
אֶת תְּרִיסֵי הַלֵב
אֶל אִוְשַׁת
הֶעָלִים בַּרוּחַ הַגוֹבֵר.
וְהֵם
יַשׁוּבוּ לְכָאן כֹּל שָׁנָה,
כֹּל שָׁנָה
בְּתְחִילַת קַיִץ.
אַחַר כָּךְ,
אַחַר כָּך נַשׁוּב
וְהַכֹּל,
וְהַכֹּל בִּמְקוֹמוֹ.
בַּיִת,
גִּנָה וְגָדֵר. אֲדָמָה.
וְלֹא נוֹדַע
כִּי בָּאוּ אֶל קִרְבָּה.
וּבְאוֹתוֹ
הַזְמַן, וּבְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם
נוֹשְׂאוֹת
אֶת פִּצְעֵי הַזְמַן
שְׁלֵווֹת,
שְׁלֵווֹת יַעֲמְדוּ הַמַּצֵּבוֹת.
אֵין יוֹצֵא
וְאֵין בָּא אֶל קֵץ הַיָמִים
כִּי אֶל עָפָר
נָשׁוּב כֹּל שָׁנָה,
כֹּל שָׁנָה
בְּתְחִילַת קַיִץ.
(ירמיהו).
חברנו
אמנון קרניאל ז"ל
הלך לעולמו.
הובא למנוחות ביום ראשון ט"ו
בסיוון תשס"ו 11.6.06
אנו משתתפים בצער המשפחה.
כותב הנכד אייל ברגמן -
דן תורן שר "אימפריות נופלות", ובאמת שלשום נפלה
אימפריה.אך בשונה מאימפריות אחרות האימפריה הזו נפלה בכבוד של מלכים.
סבא היה הכל וידע הכל ותמיד היה מוכן ורצה לשתף.
אתמול לילך אמרה לי שלפחות הוא חי חיים טובים, וכשחשבתי על זה באמת
אם הייתי רוצה לחיות כמו מישהו אז הייתי רוצה חיים כמו של סבא. משפחה גדולה
ואוהבת, טיולים ברחבי העולם, שליחות בתאילנד, ידע גדול ורחב, חיוך שיכול לפתור כל
בעיה, ולצד כל זה אישה תומכת ואוהבת שתמיד הייתה שם לצידו...
לא אספר עוד הרבה כי הדמעות באות וחונקות את הגרון, במיוחד כשהמרחק
כה גדול.
רק אומר לך שאני אוהב אותך יותר מכל ושתמיד תישאר בליבי כוכב הצפון
שיאיר את דרכי.
ויום יבוא ועוד נפגש ואל תדאג... אני אעזור לסבתא לכוון את הווידאו.
נאמר ליד הקבר:
אמנון, מחוץ לצער, לאובדן ולחלל שנפער, זו הפתאומיות הזו שלא
נותנת מנוחה: הן רק פגשנו בך, הן רק הסבת לשולחן בחדר האוכל, הן רק אמרת, הן רק
כתבת, הן רק היית, הן רק... ופתאום כבר לא. ואתה, אתה הרי תמיד היית פה, והמקום
הזה היה תמיד בך...
אמנון נולד ב-1926, בן בכור למשקה, לבית אנטלר, ולשמואל קרניאל
לבית הירשהורן, מחלוצי העלייה השלישית וממייסדי קיבוץ השומר הצעיר א', הוא
בית-אלפא שלמרגלות הגלבוע. הימים- ימים של חיפושי דרך, של עיצוב אורחות חיים
חדשים, של יצירת יש מאין, של הולדת דור חדש בארץ חדשה ובחברה מתהווה. גדולות
ונצורות חזו אז לדור ההוא, של בני המשק הראשונים, ראו בהם התגשמות חלום של אלפיים
שנות, והם, כשגדלו- לא הכזיבו.
ילדותו וראשית נעוריו של אמנון עברו עליו בחברת הילדים בבית
אלפא. ההסתפקות במועט היתה אז נחלתם של הילדים, כפי שהיתה נחלתם של הוריהם, והדבר
ניכר בכל: בבגדים, במזון, בצעצועים ובתנאי המגורים. לצד לימודיהם, החלו הילדים כבר
בכיתה ב' לעבוד במשק ולהתחנך לחיי עמל. בן 13 נסע אמנון עם אביו לחגוג בר מצווה
בבוצ'אץ', עיר הולדתם של הוריו בגליציה. בעור שיניהם נמלטו מציפורני הנאצים, ערב
פלישתם לפולין הכבושה, וחגיגת בר המצווה המתוכננת כבר לא נחגגה.
בן 14, עבר עם הוריו ואחיו הצעיר צביקה לרמת יוחנן בפילוג
1940, ומאז היה זה ביתו. לאחר שנת לימודים ביגור יצא ללמוד בבית הספר החקלאי
"מקווה ישראל", ומאז הפכה החקלאות לדרך חייו- להלכה ולמעשה. הוא למד
בפקולטה לחקלאות ברחובות, התמחה בנשירים, ומן העבודה המעשית במטעי המשק, במספוא,
ברפת, ובגד"ש, התקדם למשרד החקלאות והיה מדריך חקלאי בארץ ובחו"ל.
למן אותו הלילה, עת היה תלמיד י"ב ב"מקווה", בו
הושבע בחשאי להגנה כשידו האחת על אקדח וידו השניה על ספר התנ"ך, היה אמנון
חייל נאמן בהגנה על עם ישראל ועל מדינתו. ב-1945, בשלהי מלחמת העולם השניה, שירת
בחטיבה היהודית של הצבא הבריטי, היא הבריגדה. הוא היה במחנה אימונים במצרים, אחר
כך שירת בבלגיה במחלקת ההגנה של החטיבה- בבוקר עסק בשק"ם, ואחר הצהרים טיפל
בשני בתי יתומים. עוד עסק באיסוף כסף לפעולות ההגנה וההצלה ולהעלאתם של יהודים
ארצה.
במלחמת השחרור נטל חלק בקרב על רמת יוחנן באפריל 1948, כמפקד
הפל"ם, הכתה המיוחדת לפעולות מחוץ למשק. בעיצומו של הקרב התייתם מאביו, שמואל
קרניאל, שנפל חלל על הגנת המשק. בסערת הקרב לא ניתן להם, למשקה ובניה, לשבת שבעה,
אך אין ספק כי מותו של האב והנצחת זכרו היו נר לרגליהם עד אחרון ימיהם.
עם קום המדינה והקמתו של צה"ל, התגייס אמנון לשורותיו
והיה שותף כקצין בכל מערכות ישראל. בעת שירותו בנח"ל הכיר את גאולה, לבית
אלישע, ב-1950 נישאו והקימו ביתם ברמת יוחנן. כהוריו בשעתו, כך אמנון וגאולה, אנשי
קיבוץ נאמנים, שלמים עם דרך החיים, תורמים את חלקם, איש-איש בתחומו. במרוצת השנים
היה אמנון פעיל בועדות שונות, כיהן כשנתיים כמרכז משק, מעורב בנעשה, מרבה להתבטא
בכתב ובעל-פה. ובד בבד, גידלו אמנון וגאולה משפחה לתפארת. משורר תהילים כתב כי
"אם הבנים שמחה". על אמנון יכולים אנו לומר בלי ספק כי "אבי הבנות
שמח", שמח וגאה בכל אחת מ-5 בנותיו, ובכל אחד מבני השבט, שהלך וגדל עם השנים,
והתעשר בחתנים, נכדים ואף נין ראשון, שבט מגובש, מאוחד ומתמסר וסמוך לשולחן הסבים
חרף המרחקים הגיאוגרפיים.
ביום הזה, בו אנו מלווים את אמנון למנוחת עולמים, הפרידה
מצביקה, אחיו הצעיר, עודה טרייה בזיכרוננו. שני בנים נולדו למשקה ולשמואל קרניאל,
ושניהם קנו להם מקום מיוחד בתבנית נופה של רמת יוחנן, כידענים וברי סמכא בדברי
ימיה של הרמה וכשומרים מכל משמר על מורשתה. אמנון, שהיה רוב שנותיו איש משק
וחקלאות, קיבל עליו לעת פרישתו לגימלאות את ניהול
הארכיון, ובמסגרת תפקידו, כתב, תיעד, ראיין ואסף כל פרט בהיסטוריה המקומית
לבל יאבד. צביקה פעל רבות אף הוא באיסוף ובכתיבה של סיפורי המקום, ובהפיכתם
לנגישים לכל דיכפין. תוך זמן קצר נעלמו לנו שניהם - והחלל גדול. נהוג אמנם לומר
שבני חלוף אנחנו בעולם, אולם דומה שאדם אשר עוד בחייו הטביע חותם בעולמנו, חותמו
נותר טבוע גם עם הסתלקותו.
גאולה, הילה, נגה, פז, זיוה, הדר ובני משפחה- בית רמת יוחנן
יחסר את אמנון מאוד מאוד. מקום מיוחד היה לו בינינו בחייו, ומקום מיוחד יישמר לו
בזיכרוננו במותו. יהיה נא זכרו של אבא-סבא, זכרון חי, מלווה ומורה דרך לכם
ולכולנו.
יהי
זכרו ברוך
כתבה: נורית פיינשטיין.
פרידה מאבא –
יש כאלה שהם בנים מסורים להוריהם, יש שהם אחים בוגרים לאחיהם, יש
שהם בעלים מושלמים לנשותיהם, יש שהם אבות נהדרים לבניהם ובנותיהם.
יש כאלה המוצאים ביטויים כסבים לנכדיהם, יש הרואים נחת
כרב-סבים לניניהם, יש שהם גיסים למופת הדואגים לטפח את הצד השני של המשפחה, יש
המגלים את עצמם במחויבות וההנאה שבלהיות דוד. ויש כאלה היוצרים את המושג סבדוד
במלוא מובן המילה, מושג והוויה שאתה יצרת וקיימת אותה בלב אוהב, רגיש, ובתחושת
מסירות וגאווה גדולה.
אתה היית כל אלה, איש משפחה במלוא מובן המילה! זה שהשאיר
מאחוריו ב- 31.8.1939 את כל משפחתו מאחור. משפחה שציידה אותך ואת סבא שמואל בזהב,
נפרדה מכם בתחנת הרכבת בבוצ'אץ', והחזירה אותכם לחיים- לחיים בארץ ישראל, ביצירת
המופת הייחודית הנקראת קיבוץ. אתה שאף פעם לא שכחת- הקמת לך עם אמא משפחה למופת!
אתה קיימת בצורה מושלמת כל אחת מהשליחויות האלה. נגעת בכל אחת ואחד מאיתנו בדרך
מיוחדת, כל-כך אישית, כל-כך מכבדת, כל כך אוהבת ותומכת.
לי ... סגרתי מעגל
מעבר למשפחה, לגרעין המרכזי בחייך אהבת את החברים, את הקהילה.
נזקקת למגע היום יומי עם החברים, והיית אכפתי על כל מה שהתרחש בקהילה הייחודית
שיצרנו לעצמנו פה בקיבוץ.
אוהב בריות ואוהב אדם.
וכך נפרדת מאיתנו בדרכך, אחרי שנים של מלחמה על החיים, בניצחון
שהרפואה מתקשה להסביר, אט-אט סגרת מעגלים. לא ידענו זאת אז, אך סללת את דרכך
לפרידה מהעולם הזה. וכך, אחרי שידעת שנחתנו בשלום, קמת בבוקר, נפרדת מטהר, יצאת
להיפרד מהקיבוץ, מהחברים בחדר האוכל, שבת לאמא הבייתה לשתף בחוויות, ונפרדת ממנה
כך, כמו שהיית, בלי להטריח אותנו, בלי להכביד, בלי להתלונן, בלי להדאיג אותנו,
בצורה מסודרת ושקטה.
חיית חיים מלאים. .פז אלניר
אמנון קרניאל ז"ל
לגאולה ולכל המשפחה, קבלו את תנחומי הכנים. מותו של אמנון היה
בשבילי מכה קשה. דרכינו היו די דומות, שנינו בני בית אלפא.
אני עוד זוכר את הוריו של אמנון, משקה וטדז'ו, שמואל, אשר נפל
ברפת, אשר אותה כל כך אהב. מותו של צביקה השאיר אותי המום, עד שלא יכולתי לכתוב
עליו.
וכעת אמנון. שנינו שירתנו בצבא הבריטי, ובמלחמת השיחרור אמנון
הציל את חיי, על ידי הצינורות שהציב בעמדת היער, שמנעו מהאויב שהקיף את העמדה מכל עבריה,
להסתער עלינו. עם גמר הקרבות צורפתי לפלם שבפיקודו של אמנון.
בשנים האחרונות, נפגשנו הרבה פעמים, מעלים זיכרונות של ותיקי
בית אלפא. חיבבתי את אמנון, וקשה לי מאוד להיפרד ממנו.
אמנון יישאר לנצח, בזיכרוני ובזיכרון כולנו. יהי זכרו ברוך. .רפאל רפפורט
חברתנו
ציפי שטפנסקי ז"ל
נפטרה בטרם עת לאחר מחלה קשה.
תובא למנוחות ביום שישי כ' בסיוון
תשס"ו 16.6.06
אנו משתתפים בצער המשפחה.
ברכת חברים נאמנה
לאמן צ'וּלה
לדוֹרית ואוֹרי פלטאו
עם התקבלם לחברות ברמת יוחנן.
ברכת הצלחה בתפקיד
לאבנר אחיטוב עם הבחרו למנהל כלכלי,
לנתי אבן דר – עם היבחרו לגזבר.
שְׁבוּעַ
הַסֵּפֶר
אִם
לְרֶגֶל עוֹלֶה
הָעָם
אֶל הַסֵּפֶר,
אוֹ
יוֹרְדִים הַסְּפָרִים
לַדּוּכָן
אֶל הָעָם.
הַאִם
נִמְכָּרִים בַּיְּרִיד
בִּכּוּרֵי
שְׁאָר הָרוּחַ?
אוֹ
גָּדוּשׁ הַדּוּכָן
בִּמְחִירֵי
סוֹף עוֹנָה?
מַה
לַסֵּפֶר בַּשּׁוּק
בֵּין
דִּשְׁדּוּשׁ הָמוֹן הָרַגְלַיִם
וְקוֹל
הָרוֹכְלִים
הַמַּכְרִיז
עַל טִיב מַרְכָּלְתָּם.
סֵפֶר
אֵינֶנּוּ מִצְרָךְ הַשָּׁבוּעַ
סֵפֶר מָשׁוּל
לְסִפּוּר אַהֲבָה,
הַנִּרְקָם
בִּדְמָמָה בֵּין קוֹרֵא לַסֵּפֶר
וּכְמַאֲמָר
הֶחָכָם בָּאָדָם
דַּרְכּוֹ
לֹא אֵדַע.
11/6/06
ראובן עזריאלי
פרוטוקול וועד הנהלה
מספר 16/06
שם האגודה : קיבוץ רמת-יוחנן.
תאריך הישיבה
: 08.06.2006
מספר חברי ועד ההנהלה
: 10
שמות המשתתפים בישיבה: אודי פלד, עידו רודוי, איילת מאירוביץ,
דניאל פרי, אורית בן נחום, עדנה לקח, דוד דוידוביץ, רפאל דינסטג, ישי קציר.
שמות הנעדרים מן הישיבה:
יגאל אופק, לינט חורש (בחו"ל).
סדר היום של הישיבה:
1. החלפת מרכזת חינוך בגיל הבוגר.
2. אישור נסיעה לתחרות ספורט בחו"ל – נווה כהן.
3. פרוייקט קהילתי.
4. הפרטת ענף הבגד.
הוחלט
1. המזכירות נפרדה מאורית בן-נחום, שהשלימה חמש שנים בריכוז
חינוך הגיל הבוגר.
החברים ברכו והעלו על נס הניהול הענייני והשקול של אורית וכושר
עמידתה לאורך קדנציה ארוכה יחסית במטלות המורכבות של התפקיד. אורית ועדנה פרשו
בקצרה ("על החשבון" בלבד), סיכומים מחד וצפיות מאידך. המזכירות מודה
לאורית גם על תרומתה בניהול הקהילה ומאחלת לעדנה עבודה מלאת אתגרים, הישגים
וסיפוק.
2. המזכירות אישרה מימון נסיעת נווה כהן, כחבר בסגל
נבחרת ישראל לאליפות אירופה בטריאתלון
לנערים, שתתקיים בקרואטיה. אנו מאחלים לנווה שיחזור עטור הישגים.
3. סוכם לבדוק בדרך של
הרשמה קיום הנופש לחברים השנה בשני אתרים: תל-אביב
וירושלים. בנוסף לקיום הנופש, תנוצל יתרת התקציב לביצוע
"פרוייקט קהילתי" שעליו יוחלט.
4. הפרטת ענף הבגד.
נסקרה שוב ההצעה המקורית שאושרה במזכירות ביום 30.12.04 .
("
הודגש שהכניסה להפרטה תתבצע (בכפוף לאישור האסיפה), רק לאחר
שתושלם ההתארגנות הדרושה, לרבות מבחינת ניהול הענף.
רשם – אודי.
הפרטת ענף הבגד
החלטת מזכירות מיום 8.6.06
המטרה:
1. המשך המהלך של
התמקדות ענפי הקהילה בשירותים הציבוריים והעברת תקציבי
צריכה שהם אישיים במהותם לאחריות החברים.
2. הגדלת התקציב הכולל
וחופש החברים לנהוג בתקציביהם כרצונם.
3. חיסכון ברמת הקהילה
והפרט כתוצאה מהעברת האחריות לחבר.
4. התייעלות ענף הבגד,
תימחורו, והעמדתו תחת קריטריונים תקציביים מדודים.
5. צעד משלים ומתבקש
להפרטת האנרגיה. (בהקשר של הכביסה הביתית).
ההקצבה:
1. ההקצבה תחושב לפי
משקל כביסה יבשה ותהיה שווה לכל נפש (דהיינו אותה הקצבה למבוגר, ילד, תינוק, גבר,
אישה).
2. ההקצבה החודשית לנפש תהיה 24 ק"ג. (מעל לצריכה הממוצעת
היום).
3. התקציב יהיה בגובה של 2 ₪ לק"ג כביסה. זהו מחיר מסובסד (נמוך מן העלות האמיתית היום),
והוא משאיר מרווח להתייעלות הענף.
דוגמא:
תקציב משפחה הכוללת זוג הורים ושלושה ילדים, מחושב באופן הבא:
5 נפשות, כפול 24 ק"ג לחודש, כפול 2 ₪ לק"ג = 240 ₪ לחודש
(2,880 ₪ בשנה).
תיפעול:
1. שקילת הכביסה תהיה ביציאה, בעת לקיחתה. המשקל האלקטרוני
יוציא לחבר אסמכתא (כמו
במרכולית).
2. שעות הפתיחה של מחסן הבגדים יהיו (הצעת הענף):
ימים
א' – ה' 11:00 -
14:00
יום ו' 07:30 -
13:30
יום
שבת 12:30 - 13:00
(חיילים בלבד). .
אזעקת שווא
/ ירמיהו
על מה נזעקה המזכירות להעלות את הפרטת ענף הבגד על ראש שמחתנו
דווקא עכשיו. והרי, הצעה זו, שאושרה במזכירות לפני שנתיים, לא בכדי אינה מתבצעת.
לא בגלל שהיא לא חשובה, לא בגלל שהיא לא טובה, ולא בגלל שהיא
תביא, או לא, את האושר המקווה. נהפוך הוא - היא חשובה מאוד, כבר עובדת יפה בהרבה
משקים, ו"חוסכת" המון, (תלוי את מי שואלים). אבל אין אצלנו מי שיבצע
אותה!
בזמנו היה "חלון הזדמנויות", אך הוא נסגר בינתיים
מסיבות ידועות.
אישית, כעובד במכבסה, יש לי יותר מחשש שאם "נאמץ" את
ההצעה הזו, התוצאה תהיה, כמו בהרבה משקים אחרים – סגירה של הענף. וצודק מי
שטוען, שכמו חדר האוכל ויתר השירותים הניתנים לחבר, גם הענף הזה אינו ריווחי, והון
עתק "יחסך" עם סגירתו.
אז אין לי ויכוח עם מי שחושב שזה מהלך כלכלי, יש לי כן ויכוח
עם מי שמחפש "התייעלות" במקומות הלא נכונים.
מדוע ההצעה עדיין לא בשלה -
א. רוב הציבור משתמש בשירות הזה על פי צרכיו האמיתיים, ולא
חורג משמעותית מהסביר. יש מספר מצומצם ביותר של משפחות "נקיות סוּפר"
שזורקות כביסה בלי הכרה, ובלי חשבון.
יש אם כן, צורך "להרגיע" את אלה, ולא לפגוע בשירות
החופשי לכלל החברים.
ב. אין בהכרח לקשור את הפרטת החשמל עם ההפרטה הזו. הן לא
משלימות אחת את השנייה. מי שמעדיף שימוש במכונה ביתית, זו בחירתו, והוא עושה את
החשבון שלו. השירות הכללי תמיד פתוח בפניו. האם יעלה על הדעת, למשל, שמי שלא בא
לקבלת שבת בחדר האוכל, לא ישתתף בתורנות הגשה ופירוק.
ג. איכות הכביסה המוסדית עולה על הכביסה הביתית במובנים רבים, עיקרם:
שימוש במים רכים, מקצועיות ונסיון, מיון, התאמת חומרים ומינונם המדוייק.
ד. מחסן הבגדים, בין השאר, הוא מקום עבודה מוגן ונותן אפשרויות
תעסוקה מיוחדות לחברים מוגבלים, זמנית או תמידית. אך, הוא גם חייב לספק את השירות,
תוך עמידה בלוח זמנים ואיכות. ולכן – מי שמדבר על התייעלות, זורה חול בעיני החברים
(במקרה הטוב) ולא אפרט מעבר לכך.
אשר על כן, אני ממליץ להוריד את ההצעה מסדר היום עד שיווצרו
התנאים המתאימים..
שומרים על איכות הסביבה
החל משנת 2006
הוחל במועצה האיזורית זבולון במיחזור קרטונים ובקבוקים. לשם כך, הוצבו ברמת יוחנן מיכלים לאיסוף עיתונים וניירות על
ידי חברת "אמניר". הפינוי ייתבצע פעם בחודש על ידי אותה חברה.
החברים
מתבקשים לזרוק את כל סוגי הניר אך ורק למיכלי "אמניר" המיועדים לכך. .
I mourn with Geula, the family and membrrs of
Ramat Yochanan the passing of my dear
friend Amnon Karniel.
Nurit Cohen Krauss,
מזל טוב
להדס וכרמי
ינון
לנישואיכם.
לרחל
ומאייקה יפה.
להורי כרמי ,
ולכל המשפחה.
"ברמה"
עריכה – ירמיהו בן צבי.
הקלדה ושיכפול – שרה'לה זית
הגהה – אורה שורר
שבת שלום !!!
הכתובת של העלון באתר האינטרנט של רמת
יוחנן