עלון
שבועי למידע רמת יוחנן שנת ה - 75
מס 1513 כ"ח
באייר תשס"ו 26.5.06
היכן היא ירושלים / עודד אבישר
מאין אתה יהודי? מירושלים.
ולאן אתה הולך
יהודי? לירושלים.
מתי יצאת
מירושלים? לא יצאתי ממנה מעולם.
ומתי תגיע אליה
לירושלים? מי חכם וידע. כבר דורות אני
הולך אליה.
ומה שלומה
ירושלים? חרבה ובנויה. בוכה וצוחקת.
ומתי תבנה
ירושלים? בכל רגע היא נבנית.
רחוקה היא
ירושלים? לא, חלילה. כאן היא עמדי, בליבי!
הלוך הלכו העצים...
דו"ח מדיוני הוועדה להצעת
מועמדים לתפקידים כלכליים / אלישע שלם
כזכור, הוגדרו לוועדה שלוש משימות.
האחת - בדיקת נוהל האסיפה והבחירה בקלפי, השנייה - סימון שמות מועמדים לתפקיד מנהל
כלכלי וגזבר בקדנציה הנוכחית, והשלישית - המלצה על דרך בחירת ממלאי תפקידים
כלכליים בעתיד.
(א) שינוי נוהל
החלטת האסיפה והקלפי – אושר באסיפה.
(ב) שמות
מועמדים לקדנציה נוכחית.
מנהל כלכלי- אבנר אחיטוב (ימשיך חלקית בתפקידו באוניברסיטה).
גזבר - נתי אבן דר (ימשיך חלקית במקצועו).
המועמדים ייבחרו בנוהל החדש שאושר
באסיפה קודמת.
(ג)
נוהל סימון מועמדים בעתיד.
1. האחריות על
סימון מועמדים והמלצה עליהם, בידי הנהלה כלכלית מורחבת, שתהיה ועדה נבחרת, ותכלול
ממלאי תפקידים כלכליים, מנהלי תאגידים ונציגי ציבור.
2. בחירת הנהלה
כלכלית מורחבת תיעשה ע"י מש"א, בהתייעצות עם המנהל הכלכלי. חברי ההנהלה
יאושרו באסיפה, ונציגי הציבור גם בקלפי.
(ד). חיפוש מועמד לתפקיד
שאינו חבר הקיבוץ יחייב:
1.
המלצת הנהלה כלכלית מורחבת.
2.
אישור אסיפה + קלפי.
3.
לאחר שנה במילוי תפקיד, אישור בקלפי של כלל החברים לפי
הנוהל שהתקבל.
לסיכום: באשר לשמות המוצעים מהר מאוד
התברר לנו, שנדרש מאיתנו להחליט, לא רק בין הטוב לפחות טוב, אלא בעיקר לזהות את האלטרנטיבה
הריאלית הטובה ביותר בין אלו שעמדו בפנינו.
וכך גם עשינו. ואנו מקווים שהחברים
יאשרו בחירה זאת.
סעיפים (ב) ו(ג) יובאו לאישור באסיפה
הקרובה..
בעקבות המפגש עם פרופ' אסא כשר
איילת מאירוביץ
לפני כשבועיים התקיימה ברמת יוחנן
הרצאה של פרופסור אסא כשר, שעסקה באופן כללי בנושא "הקבוץ כתופעה ישראלית
מקורית- חיובית."
ההרצאה נגעה, בין השאר, בתהליך ארוך
טווח שנעשה ע"י פרופסור כשר בקיבוץ גן שמואל, ועפ"י התגובות שקבלתי,
מצאה הד בלב שומעיה.
(מאמר המתאר את עבודתו של פרופסור כשר
בקבוץ גן שמואל ניתן לקבל במש"א).
הרעיון להזמין את פרופ' כשר לכאן, עלה
מתוך מחשבה והערכה, שיש היום מקום לבצע אצלנו תהליך של בירור ערכים, מטרות ויעדים, שיהיה
ייחודי לנו ולא יהווה (חו"ח) חזרה על שנעשה בגן שמואל, שהוא, לכל הדעות, קיבוץ
שונה מרמת-יוחנן.
אנסה לנסח כאן את מה שלהערכתי ידוע
לכולם, אך נתפס מן הסתם באופן שונה ע"י אנשים שונים.
רמת יוחנן מסווגת כקיבוץ שתופי. בשנים
האחרונות לא נרשמו אצלנו שינויים קיצוניים, ואנו ממשיכים להתנהל, פחות או יותר,
עפ"י התקנונים והנהלים הקיימים.
על פניו הכול נראה תקין, בעיקר המצב
הכלכלי.
אולם, למרות (ואולי בגלל), הרווחה
הכלכלית שאנו נהנים (או חלילה סובלים?) ממנה, ניכרת אצלנו אווירה של חוסר שקט
(בלשון המעטה).
זו באה לידי ביטוי בשיחות "על המדרכות", בנושאים
שמועלים לאחרונה באסיפות הקיבוץ (מי אמר שיכון ולא קיבל?) ואף (אם יורשה להגיד
בזהירות, על סמך ניסיוני הקצר בתפקיד הנוכחי), באופן ההתייחסות וההבנה של אנשים
מסויימים, לגבי חובת העבודה וההתפרנסות.
על זה ניתן להוסיף את תהליך מינוי
המנהלים באגף הכלכלי, שעדיין לא הסתיים ואשר נראה שגם הוא קשור לתחושת חוסר-ודאות
וחשש של החברים ממה שיקרה כאן בעתיד.
ניתן לסכם ולומר, שהגיע הזמן לבצע
בירור מעמיק ומקיף, על מנת לבדוק עם עצמנו לאן פנינו מוּעדוֹת.
זאת, תחת הכותרת "רמת-יוחנן
לאן?" כעדיפה על "רמת-יוחנן שם זמני"...ואחרינו המבול...
במילים אחרות: רצוי, לעניות דעתי,
לבצע ברמת-יוחנן הערכת מצב, שתהווה בסיס לכל המשך שהוא.
התהליך שמוצע ע"י פרופסור כשר
עוסק בבירור מגמות ערכיות ומבוסס על מפגשים אישיים וקבוצתיים עם החברים, על-מנת
להכיר ולהבין את הלכי המחשבה, הכוונות והכיוונים של כל אחד מאיתנו.
מכאן מובן, שאין מדובר על תהליך
שתוצאותיו ידועות מראש, אלא על ניסיון למפות ולהבין איך אנחנו רוצים לראות את
עצמנו כקהילה וכקיבוץ (אם בכלל).
חשוב לציין, שמכאן הדרך למסקנות
אופרטיביות עדיין ארוכה, אבל... כמו שאמר אותו סיני חכם: "גם המסע הארוך
ביותר מתחיל בצעד הראשון". אני
מציעה לעשות אותו!.
פרוטוקול אסיפה כללית
מס. 04/06
תאריך: 17.05.06
יו"ר : עזרא רון.
מזכיר : אהוד פלד.
נוכחים: 55 חברים.
סדר היום:
1. בחירת מרכזת גיל בית-ספר, עדנה
לקח.
2. אישור תקנון אגש"ח קרן
המילואים.
3. הצעת רחל ומאייקה יפה בנושא
שינוי בתקנון עיקרי השיכון.
4. "עומר", עמותת מורשת רמת-יוחנן.
הוחלט:
1. פה אחד אישרה האסיפה הצעת מש"א לבחירת עדנה לקח לריכוז חינוך
גיל בית-ספר. מועבר לאישור הקלפי.
2. פה אחד אישרה האסיפה את תקנון אגש"ח קרן המילואים. הצעה
לשינוי/מחיקת סעיף 12.13 בתקנון נדחתה.
3. מאייקה יפה העלה הצעתו לשינוי תקנון עיקרי השיכון באופן שקביעת הדייר
היוצא בבית שלישיות תהיה לפי הוותק, ולא
לפי המיקום כדייר אמצע כפי שמופיע היום בתקנון. במקרה של וויתור הדייר הוותיק בבית, הזכות למעבר תעבור לבעל
הוותק הגבוה הבא בבית וכך הלאה. נשאלו שאלות והובעו דעות. נדחה להמשך
באסיפה הבאה.
4. "עומר". לא נדון בשל העדר זמן. רשם – אהוד פלד.
דוח כלכלי מישקי / עידו רודוי
דוחות כספיים 2005 –
ההנהלה הכלכלית הרחבה, דנה ואישרה את הדו"חות הכספיים של הקיבוץ
ותאגידיו לשנת 2005. דו"חות אלו יוצגו בפני האסיפה.
באופן כללי ניתן למסור כי הכנסות הקיבוץ בשנת 2005 דומות ל – 2004, כאשר
הרווח התיפעולי שהוא הרווח לפני מימון, מס, הוצאות קיום, וחלקנו בתאגידים השונים,
גבוה בכ – 15% לעומת 2004. כ – 6 מיליון ₪ יותר מהשנה הקודמת.
בשורה התחתונה של הדו"ח הכספי, הרווח הנקי השנה נמוך בכ – 10 מיליון ₪,
אולם זה נובע מהעברה לקרן המילואים. ללא העברה זו הרווח הנקי היה דומה לשנה
הקודמת.
מבחינת המאזן נשמר יחס חיובי וגבוה בין התחייבויות שוטפות לנכסים שוטפים.
בחוב לזמן ארוך לבנקים, ירדנו בהתאם לתוכנית, בכ – 1 מיליון ₪. ההון העצמי
עלה בכ – 12 מיליון ₪. תזרים המזומנים היה חיובי ויתרת המזומנים עלתה בסוף השנה.
מבחינת השקעות ב – 2005, השקענו 9 מיליון ₪ במגזר העיסקי. כ – 11.5 מיליון
₪ בקהילה.
כ – 4.5 מיליון ₪ בפנסיה, 800 אש"ח בקרנות השתלמות לחברים, ובקרן
לצרכים מיוחדים כ- 800 אש"ח.
מבחינת נכסים כספיים אנו מחזיקים בכ – 92 מיליון ₪ ב – 3 אגש"חים:
בקיבוץ עצמו, באגש"ח עיסקי, ובקרן מילואים.
לגביי קרן מילואים מאזן מבוקר יצא לאחר אישור תקנון הקרן באסיפה. פרטים
נוספים בקשר לדוחות הכספיים ניתן יהיה לשמוע באסיפה.
יו"ר דירקטוריון פלר"ם – לקראת סיום הקדנציה של דדי
כיו"ר פלר"ם ( 4 שנים ) מינתה
ההנהלה הכלכלית הרחבה צוות שיעסוק בנושא ויביא המלצה בפניה.
הרכב הצוות: אודי פלד ( מרכז ), עמוס נצר, דניאל פרי, שחר צור, אורי בראב.
כאמור, הוועדה תביא את המלצתה להנהלה הכלכלית, ולאחר מכן לאסיפה.
שבת שלום .
עִיר שָׁלֵם
בְּרָאשֵׁי
הֶהָרִים נְטוּעוֹת חוֹמוֹתֶיהָ
עִיר
נֶצַח, בָּנוּהָ בּוֹנֶיהָ.
מִצּוּקֵי
הֶהָרִים נֶחְצְבוּ אֲבָנֶיהָ
אוֹר
לַגּוֹיִים, מְשׂוֹשׂ כָּל רוֹאֶיהָ.
מְעוֹרָבִים
בָּהּ הַקֹּדֶשׁ וְהַחֻלִּין
פַּעֲמוֹנֵי
כְּנֵסִיּוֹת, וְקוֹל מוּאַזִּין.
אֱלוֹהֶּיהַּ
שֶׁלָּהּ קוֹלוֹ לֹא נִשְׁמַע,
אֱלוֹהֶּיהַּ
שֶׁלָּהּ קוֹלוֹ בַּדְּמָמָה.
לֹא
בֶּעָשָׁן קָרְבָּנוֹת, אוֹ אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ
לְעִתִּים
תּוֹשָׁב בְּעִירוֹ, לְעִתִּים הוּא אוֹרֵחַ,
עִיר
הָמוֹן אָדָם, לֹא עִיר מֶלֶךְ רָם
הֵם
בְּלִבָּהּ, הִיא בְּלִבָּם.
עַרְטִילָאִית
כַּחֲלוֹם, מוּחָשִׁית כִּכְאֵב
הִיא
מַשְּׂאַתְּ נֶפֶשׁ, בָּבַת הָאוֹהֵב.
הִיא
מַלְכַּת הֶעָרִים, בְּיָפְיָהּ אֵין פְּאֵר
הִיא
נֶצַח עַמָּהּ אֲשֶׁר לֹא יְשַׁקֵּר.
ראובן עזריאלי
22/5/06
דו"ח שבועי / א. פלד
1. הבהרה קטנה.
נשאלתי מדוע מתפרסם לאחרונה נוסח
"מוזר" (פורמליסטי) של פרוטוקול המזכירות והאסיפה. התשובה היא שזהו הנוסח הנדרש על ידי רשם
האגודות השיתופיות.
בביקורת האחרונה של נציג הרשם העירו
לנו שהנוסח שלנו אינו עונה על דרישת
התקנות.
על מנת שלא להדפיס שני נוסחים, מתפרסם
ב"
2. מספר הערות לנושא "תקנון
השיכון".
בהקשר של הצעת רחל ומאייקה לשינוי
התקנון בנושא "השלישיות" הודגש נושא הוותק שהוא לכאורה המרכיב (הבלעדי)
לפיו מוקנית זכות לחבר לעבור לדירה חדשה.
ואמנם התקנון קובע (סעיף 3-א') : "התור להחלת ההסדר, בין בבנייה חדשה
ובין בשיפוץ, יקבע לפי הוותק...",
ובסעיף 11-א': "וותק לעניין ההסדר הינו כהגדרתו בתקנון הוותק של
הקיבוץ".
דהיינו, אין חולק על כך שתור המעבר לשיכון חדש לגבי הזכאים הוא
אכן על פי הוותק.
השאלה הרלבנטית לענייננו היא מי הם
הזכאים?
הזכאים בתור לדירה בבנייה חדשה הם –
מאז ומתמיד – מי שאינם מתגוררים בדירת קבע.
(כולנו יודעים שלדירות החדשות לא
עוברים כל פעם מחדש החברים הוותיקים יותר, אלא רק החברים שעדיין אינם מתגוררים
בדירה המוגדרת כדירת קבע, שאחרת היו עוברים לדירות החדשות תמיד אותם אנשים, פעם
אחר פעם).
משמע, שכאשר ניגשים לקבוע את תור
הזכאות למעבר לדירה חדשה, לפני שבודקים את ויתקו של החבר, בודקים אם הוא
מתגורר בדירה זמנית או בדירת קבע. אם הוא מתגורר בדירה זמנית, הוא נכנס לתור (על
פי ותק) לבנייה חדשה, ואם הוא מתגורר בדירת קבע, הוא כלל אינו זכאי למעבר לדירה
חדשה, יהא ויתקו אשר יהא.
תקנון עיקרי השיכון שהתקבל בקלפי
בספטמבר 2002 אכן מתייחס בנפרד לשתי הקטגוריות: דיירי הדירות הזמניות הזכאים לעבור
לבתים החדשים ודיירי דירות הקבע שאינם זכאים לעבור לדירה חדשה אך זכאים לשיפוץ
במקומם, על חשבון הקיבוץ, באופן שדירתם תתיישר עם סטנדרט המינימום
שנקבע על ידי הקיבוץ, (105 מ"ר, שלושה חדרי שינה, חלל גג...),
והם רשאים להרחיב השיפוץ על חשבונם – בנייה פרטית – עד לסטנדרט המקסימום
שנקבע על ידי הקיבוץ, (130 מ"ר בקומה ראשונה ולא יותר מ-170 מ"ר בכל
הקומות...).
תקנון עיקרי השיכון עסק בשני נושאים מרכזיים ומהפכניים במידה רבה.
הראשון הוא הבאת כל דירות הקבע בקיבוץ
לסטנדרט המינימום.
השני הוא שינוי רחב למדי בסטטוס הדירות בקיבוץ. (שינוי
בסטטוס הדירות ולא בסטטוס החברים).
השינוי המהפכני בסטטוס הדירות נקבע
בסעיף 5 בתקנון ולפיו: "דירה בבתי הקומותיים לא תיחשב כדירת קבע...".
שינוי סיווג הדירה הוחל באותו סעיף גם על דירות
אמצע בבתי שלישיות.
ברגע בו הפכו הדירות (קומותיים ואמצע)
מדירות קבע לדירות זמניות, הפכו דייריהן לדיירים
הזכאים להיכנס לתור המעבר לדירות חדשות על פי הוותק. (למען הדיוק חשוב לציין שהזכאות של הדיירים הנ"ל אינה
בהכרח לדירה חדשה אלא על פי נוסח סעיף 5-א' בתקנון "...דיירי דירות אלה זכאים
לעבור לדירות סטנדרט חדשות או משופצות". רק לאחרונה יש לנו מקרה
בו עברה דיירת דירת אמצע בבית שלישיה
לדירה ישנה משופצת ולא לדירה חדשה).
כאמור לעיל, בבתי שלישיות, דירות
האמצע (בלבד), שינו סיווג מדירות קבע לדירות זמניות, ודייריהן הפכו זכאים
למעבר לדירות אחרות.
שתי דירות הקצה בכל בתי השלישיות היו
ונשארו דירות קבע, וממילא דייריהן אינם זכאים לעבור לדירה חדשה, יהא ויתקם אשר
יהא.
השאלה אם דייר הקצה ותיק יותר מדייר
האמצע כלל אינה רלבנטית לעניין, בדיוק כפי שהשאלה אם איזה דייר אחר באיזו דירת קבע
בקיבוץ ותיק יותר (ויש כמובן עשרות כאלה) אינה רלבנטית לעניין.
שאלה שונה לחלוטין היא, מה
עושים כאשר דייר בקומה עליונה (דירה זמנית)
או דייר בדירת אמצע (דירה זמנית), שעדיין לא הגיע תורו לצאת לדירה חדשה (או
משופצת), מעכב שיפוץ במקום של דייר הקומה התחתונה בבית קומותיים או של דיירי הקצה
בבית שלישיה.
ראשית, בעיה זו לא נסתרה מ"עיני
התקנון". בסעיף 5-ג'-1 בתקנון נקבע שהאופציה לדייר הקומה התחתונה לקבל
את הדירה העליונה, והאופציה של דיירי הקצה בשלישיות לקבל את דירת האמצע (בחלוקה
ביניהם) תחול רק "...בתום חמש שנים מיום קבלת החלטה זו...".
התקנון התקבל בקלפי בספטמבר 2002, כך
שפורמלית, על פי התקנון, מדובר בהחלת הפיתרון לא לפני ספטמבר 2007, דהיינו בעוד
למעלה משנה. על פי התקנון, לא רק שהטיפול בדירות הקומותיים והשלישיות אינו מתעכב,
(כפי שנטען בחום רב), אלא שהוא אף הוקדם בשנתיים, (ויפה שכך).
שנית, וזה חשוב יותר, נכון להיום, בכל
המקרים הרלבנטים (שלושה במספר), ממילא הגיע תורו של דייר האמצע לצאת, על פי ויתקו
הוא, ולכן אין שום עיכוב מבחינת דייר
הקצה.
משמע, שלא רק שדייר הקצה אינו זכאי
לצאת לדירה חדשה (לא בשל העדר ותק, אלא פשוט משום שהוא, כמו רבים ותיקים ממנו,
מתגורר בדירת קבע), אלא שגם אין שום עיכוב בזכאותו על פי התקנון להשתפץ במקומו
וליישר קו עם הסטנדרט שנקבע.
(אין גם שום הבדל משמעותי במועדי
הביצוע, שהרי גם אם דייר הקצה היה יוצא, זה לא היה קורה מחר אלא רק בהשלמת הבנייה החדשה שאפילו עוד לא החלה. בהנחה – יותר מסבירה – שעד שדייר האמצע יצא
לדירתו החדשה, בעוד למעלה משנה מהיום, יסתיימו כל התכנונים של דייר הקצה וניתן
יהיה לגשת מיידית לשיפוץ. ההפרש בין הפיתרון של דייר הקצה לזה של דייר האמצע הוא
רק משך השיפוץ, שיתחיל למחרת יציאתו של דייר האמצע, דהיינו הפרש של 4-6 חודשים לכל היותר.)
נושא אחר שהתעורר בדיון מתייחס
לעלויות בנייה פרטית בדירות
החדשות, מול בנייה פרטית בדירות המשתפצות.
כאמור לעיל, הבנייה עד לסטנדרט
שנקבע, כולל מעטפת הגג ואפשרות העלייה לגג, נעשית על חשבון הקיבוץ. הבעיה מתעוררת רק לגבי הבנייה הפרטית.
אין ספק שתוספת בנייה פרטית בדירה
חדשה היא פשוטה יותר הן מבחינת התכנון והן מבחינת הביצוע. שיפוץ דירה קיימת כולל
עלויות הריסה וכפוף לאילוצים הנדסיים.
יחד עם זאת, עד היום שופץ כבר מספר גדול של דירות קבע בדגמים שונים.
הצוות וממלאי התפקידים ישבו יחד עם
הדיירים על המדוכה לגבי כל הדירות והגיעו בכל המקרים לפתרונות סבירים ומוסכמים. על
פי הפתגם הסיני העתיק, "עדיף להיות צעיר, יפה, ובריא, על זקן, מכוער,
וחולה", או בתרגום מקומי, "עדיף דירה חדשה על דירה ישנה", אבל
כולנו מבינים שאי אפשר לבנות את כל הקיבוץ מחדש, ואפילו אם היינו עושים זאת, גם אז
"הראשונים היו נשארים תמיד בסוף".
אנחנו עושים צעד אדיר במאמצים ובכסף
להביא כל דירות הקבע לסטנדרט מינימום נאה, ואנחנו עושים ונעשה כל שאפשר, בהגינות
ובאחריות ציבורית משותפת של ממלאי התפקידים והחברים, על מנת להקל על דיירי
דירות הקבע גם את הבנייה הפרטית.
נכון שעד היום לא בא אף חבר בטענה שמה
שהוקצב לו על ידי הקיבוץ עולה על מה שהיה
רוצה, (וזה נכון גם לגבי הדירות החדשות), נכון שההתמודדות עם רצונות החברים בעת
הזו אינה פשוטה, ולפעמים גם "עולה על טורים", אבל כאמור לעיל – עד היום
הגענו תמיד להבנה.
ומלה אחרונה לגבי תקנון השיכון. תקנון
זה (גם תקנון זה), אינו חף מקשיים ופתרונות שאולי אינם שיא שאיפותיו של כל חבר
בנפרד. היתרון העיקרי של תקנון זה הוא,
שבתום שנים של דיונים ועשרות ישיבות וטיוטות, הוא
מהווה את המכנה המשותף היחיד שאליו הצלחנו להגיע בהסכמה קולקטיבית. התקנון הזה אינו "תורה
למשה מסיני", אבל אנו חייבים לדעת שפתיחתו כרוכה בסיכון לכאוס אמיתי
ו"מלחמת הכול בכול".
צעירים מול ותיקים, בודדים (רווקים,
גרושים, אלמנים ר"ל) מול זוגות, משפחות ברוכות ילדים מול
"זוג+כלב", "צפונים" מול "דרומים", שכונה מול
שכונה, ואני לא חושב שאני מגזים.
אין זה אומר שאיננו מסוגלים לבצע
בתקנון "התאמות". כאמור לעיל הקדמנו את הטיפול בדירות קומותיים ושלישיות
בכשנתיים ורק לאחרונה שינינו והעלינו את
"סטנדרט המינימום" באופן משמעותי – לכולם.
"ביתו של אדם...", היה, הווה ויהיה, הנושא הכבד ביותר על סדר יומנו הפרטי והציבורי.
הדשא של השכן תמיד יהיה ירוק יותר,
ומצד שני, רק שנהיה בריאים – ו"הלוואי על כל עם ישראל"..
"יש לך
פה ענין עם פועלי בנין...."
קבלת שירות אחזקה או שיפוצים ממשרד
בנין / אופיר מרציאנו
פניות לשירות ענף הבניין, (נגרות
בניין, אינסטלציה, צבע, חשמל, שיפוצים), יש להפנות למשרד הבניין לטלפון 9451 בכל שעות היום, או באמצעות
פתק בתא דואר של הבניין.
בבעיות דחופות, יש להתקשר ישירות לאופיר
מרציאנו, או לרם גל.
(דוגמא לבעיות דחופות: אין בכלל מים בבית, ניתוק כללי של חשמל, דליפת
גז הנמשכת גם לאחר סגירת בלון הגז וכו'.)
אנו מבקשים שלאחר שעות העבודה להתקשר
רק עם בעיות דחופות באמת...
אנו מבקשים שפניות החברים יהיו מדוייקות
וברורות ככל האפשר.
(לדוגמא: אני מבקש את הנגר לתליית
קרניז ומדף...), כך יתאפשר תיכנון אופטימלי של זמן העבודה, הודעות כגון "אני
צריך נגר לשעה-שעתים" לא יתקבלו.
לאחר קבלת הפנייה מהחבר, יוחזר משוב
ממשרד בניין לוודא שהפניה התקבלה והיא מטופלת. לאחר מכן יקבע מועד מתן השירות שיימסר
לחבר.
אנו מנסים להיענות לכל פנייה ולטפל
בבקשות במהירות האפשרית, לעיתים מתקבלות פניות רבות ולכן מתן השירות עלול להתעכב
מעט.
אם קיבלתם תשובה כי פנייתכם התקבלה,
זאת אומרת שהיא רשומה אצלנו לביצוע במועד הקרוב ביותר ואנו מבקשים להתאזר בסבלנות.
לחץ ו"נדנוד" טלפוני מכבידים מאוד על הצוות ולא תורמים לקיצור התורים.
לגבי נושא "עבודות פרטיות" המבוצעות
בתשלום בדירות החברים-
החברים מתבקשים לשתף את צוות הבניין.
ולידע את אופיר מרציאנו ברצון להביא בעל מקצוע מתוך צוות הבניין. הסיבות לכך הן
רבות, בין השאר, יכול להיות שהעבודה המבוקשת נמנית בסל השירות לו זכאי החבר, או
אנו נדרשים לתקן לאחר העבודה, אנו יכולים לפקח וכו'.
הודעות לטיפול/תיקון מזגנים, יש
להפנות אל הבניין. בדבר רכישה והתקנת מזגן פרטי חדש, מומלץ מאוד להתייעץ גם עם
הבניין (לפני הרכישה).
בתקווה לשיתוף פעולה. צוות ענף הבניין..
לזיכרה של יעל זוסמן
לדבר עלייך, אלייך, בלשון עבר זה קשה.
אצלי את עדיין קיימת.
נמצאת ורואה אותך בכל מקום ומקום
בשבילי הקיבוץ.
אני זוכרת את שעות אחר הצהריים שבהן
בילינו יחדיו בשתיית קפה ושמיעת תקליטורים שאותם אהבת במיוחד.
אף פעם לא היה משעמם לשמוע אותם עוד
פעם, ועוד פעם. תמיד אהבנו לשמוע.
וכשכבר היית בבית אבות, היו עוד זמנים
בהם ביקרת אצלי גם בצהריים.
והזמן הזה היה הטוב שבזמנים אצלי.
על כך, תודה לך יעל, על שהיית חברתי
הטובה ביותר, על שהנעמת את זמני.
לשתינו היה טוב, מי ייתן וימים אלה
יחזרו, אבל, לצערי, הם הלכו ללא שוב.
אז נוחי לך בשלום על משכבך, ותהיה
נפשך צרורה בצרור החיים, ותהיה מנוחתך עדן.
שלך בהוקרה, כבר מתגעגעת אלייך ואוהבת
אותך.
יהודית שושני.
דורית פלטאו מספרת לריפי שוהם על
עבודתה במכס
כדי לראיין את דורית פלטאו צריך למצוא
זמן. מי שמכיר אותה, יודע שלוח הזמנים שלה די צפוף. עבודה בחוץ, ילדים, שנת הבר
המצווה של לילך, חוגים, לימודי אנתרופוסופיה בהרדוף ועוד. מצאנו את הזמן הזה רק
בשעת לילה מאוחרת, התישבנו ליד קערה גדולה מלאה פלחי אבטיח עסיסי שהכין לנו אוֹרי,
וביקשתי אותה לספר מעט על ילדותה.