"ברמה", עלון שבועי למידע, קיבוץ רמת יוחנן

ברכות למשתכנים החדשים. מי ייתן ותרבה הבנייה ביישובנו ובבניין ציון ננוחם..

בחירות, במה בכלל מדובר / א. פלד

1. ראשית במה לא מדובר. לא מדובר כלל בהכרעה מי תהיה המפלגה הגדולה, או מי ירכיב את הממשלה. השאלה הזו כבר הוכרעה. המפלגה הגדולה תהיה "קדימה", ומי שעליו יטיל הנשיא להרכיב ממשלה יהיה אהוד אולמרט.

2. במה כן מדובר? מדובר "רק" בשאלה אחת והיא: מי יהיה השותף הבכיר של קדימה בקואליציה, ומה יהיה משקלו, (הן בחלוקת התיקים והן – וכפועל יוצא – בהשפעה.)

3. מה הן האופציות הקואליציוניות המרכזיות שיעמדו להכרעה?

קיימות ארבע אלטרנטיבות ליצירת גרעין קואליציוני (המספרים להמחשה בלבד):

א. קדימה 38+ עבודה 20 = 58

ב קדימה + ליכוד 17 = 55

ג. קדימה + ש"ס 11 = 49

ד. קדימה + ליברמן 10 = 48

כל הגרעינים האלה (בתוספת מפלגות קטנות) מאפשרים הקמת קואליציה.

(מבחינה טקטית יתכן בהחלט שבתחילה תוקם קואליציה צרה ורק בשלב שני, עם כושר מיקוח מרוט, תצורף בזחילה מפלגה גדולה נוספת לביסוס הקואליציה).

4. מה הן האופציות על פי החלוקה המקובלת של שמאל-מרכז-ימין?

א. קואליציה על בסיס מרכז/שמאל: קדימה, עבודה, מרץ, כ- 62 מנדטים. זוהי ממשלה "שמאלנית חילונית" שלדעתי רוה"מ המיועד לא יוכל ללכת עליה (קדימה, יש לזכור, היא עדיין מרכז וימינה), אלא אם יצורפו אליה ש"ס ו/או ליברמן.

ב. קואליציה על בסיס מרכז/ימין : קדימה, ליברמן, ש"ס : גם כן כ-62 מנדטים. אפשרית בהחלט. תיתכן הזחלה פנימה של מפלגת עבודה מרוטת כנפיים בשלב ב'.

ג. קואליציה על בסיס "מרכז/ימין/ימין" : קדימה, ליכוד, ליברמן כ- 65 מנדטים.

רוה"מ המיועד ירצה לחדש הברית עם הדתיים, וסביר שלקואליציה זו תצורף גם ש"ס, דהיינו כ- 76 מנדטים (ועוד כמה שברי מפלגות קטנות) = קואליציה יציבה עם העבודה בחוץ לארבע השנים הבאות.

ד. קואליציה בלי עבודה ובלי ליכוד (לפחות בשנה שנתיים הראשונות): קדימה, ש"ס, ליברמן, אגודה כ- 63 מנדטים (פלוס שברי מפלגות). זוהי קואליציה קשה, עם מחירים גבוהים, ואינה סבירה.

(ה. קואליציית עבודה, ליכוד, ש"ס בלי קדימה = חלומות באספמיא.)

5. האם קדימה תוכל ללכת לגרעין קואליציוני עם הליכוד ו/או עם ליברמן?

ודאי שכן. לא צריך להתרגש מהחלפת המהלומות המילולית וגם לא מן האיבה האישית.

בפוליטיקה הכול מסתדר.

אין גם שום מניעה אידאולוגית, שכן, למרות כל ההצהרות והבירבורים, שום צעד מדיני משמעותי לא עומד על הפרק בעתיד הנראה לעין, לא חד-צדדי ובודאי לא הסכמי.

מה שעומד היום ובשנתיים הקרובות על הפרק הוא התגודדות ואיחוד השורות מול האיום המשולש: איראן/חיזבאללה/חמאס.

בנושא הסכם עם הפלשתינאים ממילא אין עם מי לדבר, ובעיקר - כל עוד מדינת ישראל הוזה בהקיץ על הסכם הכולל את אשליית "גושי ההתיישבות", גם אין על מה לדבר, אפילו לא עם המנהיג הפלשתינאי המתון ביותר.

את הנושאים הכלכליים/חברתיים אפשר יהיה להשאיר בצל, לנוכח "האיומים הקיומיים" שמציב השילוש הנ"ל.

אחר כך מגיעות שוב הבחירות לנשיאות בארה"ב וממילא הכול יקפא.

6. מה שעולה מן האמור לעיל, מסתמן בסבירות הגבוהה יותר, וכנראה גם עומד לקרות, (במיוחד עם הקצנת המצב הביטחוני), הוא קואליציית מרכז ימין על בסיס המאגר של קדימה, ליברמן, ש"ס, ליכוד - והעבודה וכל מי שמשוייכים לסקטור שלה מתייבשים בחוץ לפחות מספר שנים.

הסיכוי היחיד של מפלגת העבודה להיות שותפה בקואליציה (שלא לדבר על קבלת "תיקים" משמעותיים), היא "נדוניה" של לפחות 23-24 מנדטים.

את המנדטים האלה היא יכולה לקבל היום רק ממצביעיה המקוריים. הדילמה של מצביעי העבודה המקוריים היא לדעתי :

* האם לחזק את קדימה, ועל ידי כך להגדיל את חופש התימרון שלה, וקרוב לוודאי לזרוק את העבודה לארבע שנים מחוץ למעגל ההשפעה.

*או לחזק את העבודה, ובכך להבטיח שהיא תהיה שותפה מרכזית עם קדימה בקואליציה וגם בעלת השפעה.

אני לא רוצה להתווכח כאן מה יותר טוב למדינה, אבל אני חושב שאיש לא יחלוק על כך שמבחינת התנועה הקיבוצית ורמת-יוחנן, וכל אחד מאיתנו באופן הכי אישי, האופציה השנייה טובה לאין שיעור. .

שלוש ארבע ל"עבודה"... / ירמיהו

בשבוע הבא עלינו לטובה, כשאקרא למלא את חובתי האזרחית בבחירות לכנסת ה – 17, לא אצביע ל"קדימה" גם אם זה טרנד לאומי היום.

לא הצבעתי בעבר לרפ"י ז"ל, לא הצבעתי בעבר לד"ש ז"ל, לא לצומת ז"ל, לא לשינוי ז"ל ולא לעוד אי אלה רסיסי מפלגות אחרות "מבטיחות" עם "אידיאולוגיה מוצקה", שכול כולן לא היו אלא מפלגה של איש אחד. מפלגות שהבטיחו... ושקעו בתהום הנשייה.

אין לי שום סיבה טובה לשנות היום את דפוס הצבעתי.

ואם תמצא לומר: שמרן, ניחא, עדיף בעיני על פני נהִייה אחר רוחות חולפות מתעתעות... בסרט הזה כבר היינו.

אני לא חבר מפלגה, לא יצאתי מהבית ולא חוזר לבית. אני גם לא קול צף. אבל איך שלא תסתכל על זה, הבחירות המנומנמות האלה לא מצליחות להלהיט את הרוחות, הבוחרים עייפים והתוצאות ידועות מראש, "קדימה" במספר כזה או אחר של מנדטים היא עוּבדה.

לא אבזבז את קולי בשבילה.

אהוד אולמרט ראוי בעיני, אך קשה לי לראות מה מאחד את כל האסופים שכינס תחת שרביטו. כחבר קיבוץ אני לא מצליח למצוא את המשותף ביני ובין צחי ורוחמה, או חברי "קדימה" האחרים, שמעשיהם הטובים הלא הם רשומים בספר דברי הימים של היחב"ל או הפרקליטות. גם "שחקני החיזוק" ממפלגת "העבודה" שברחו כמו עכברים, בגלל "סיבות אידיאולוגיות", לא מעלים ולא מורידים.

בעיני, לידתה של "קדימה" היא בחטא, אף שמעשיה רצויים.

אריק שרון הוא איש אמיץ, עשה את מעשה ההתנתקות בנחישות ושבר את המוסכמה שאין דרך חזרה מן החלום על ארץ ישראל השלמה והכיבוש. עוּבדה.

אין ספק שאריק שרון היה האיש היחידי שהיה מסוגל למעשה הזה, כמו גם ניפוץ המפה הפוליטית המיתולוגית. גם זו עוּבדה.

מעשיו אלה לא מכפרים בעיני על השחיתות השלטונית וה"צפצוף" על כל הליך דמוקרטי שלקה בם. שלו ושל בנו, ואין נפקא מינא אם ידע או לא.

ערבוב הון ושלטון, רדיפת בצע וחמדנות, משחיתות לא פחות מכיבוש עם זר.

לעומת זאת עמיר פרץ, לאחר שוויתר על שיגיונות ה"אני האלטרנטיבה" שלו, טוב בעיני, וטובה משנתו. גם דרך חייו הצנועה ומעשיו, מעידים עליו. אני רואה בו הבטחה ל"סדר יום" אחר... הבטחה לשינוי התדמית האשכנזית הזקנה של מפלגת "העבודה", ופתיחתה לציבורים נוספים שעד היום לא הצביעו עבורה.

המפלגה הזו היא לא צל חולף. בניגוד ל"קדימה", יש לה אידיאולוגיה ומחוייבות. וגם, ר"ל, היסטוריה של עשייה לא קטנה בהקמת מדינה... (בצוק העיתים כש"דוברים מטעם השלטון" ומלומדים מטעם עצמם "משכתבים" את עברנו, אתה תוהה לפעמים,לאן כל זה נעלם, ומה חבל, גם האידיאולוגיה כבר לא מה שהייתה פעם... אבל זה כבר סיפור אחר).

כמו בכל מפלגה אחרת חיה ותוססת, גם במפלגת "העבודה" אין מנוח ממלחמות הדיאדוכים, התנגשויות אגו באגו שכמעט הביאוה אל פי התהום. אבל היום היא מציגה לנו כוורת מנהיגותית טובה, ראויה, אמינה ובעלת ניסיון, לא פחות מכל מפלגה אחרת, להיפך.

ולכן, גם אם ברור שלא היא תהיה זו שתרכיב את הממשלה הבאה, חשוב שהיא תהיה השותף הבכיר. כי רק היא תבטיח שאולמרט ושות' ימשיכו את הביצוע המעשי של אותה מדיניות שהשמאל מטיף לה כבר שנים הרבה, אותה מדיניות שאריק התחיל בה עד שחדל...

אשר על כן, מי שרוצה סדר יום חברתי חדש, המשך מעשה ההתנתקות, צימצום הפערים בחברה הישראלית, מלחמה בעוני, סגירת קרן השפע לשטחים והפניית המשאבים לתעשייה, לחינוך, לבריאות, ולחקלאות בתוך הקו הירוק, מוטב לו לתת את קולו למפלגת "העבודה".

בעבר הצבעתי עבור מרץ. בשבוע הבא אצביע למפלגת "העבודה". .

"קדימה" למה ואיך / יונתן בן צבי

ביום ג' ה – 21/03/06 התקיימה פגישה של תומכי, ושל המתעניינים ב"קדימה", גם מהבחינה השוללת.

בפנל השתתפו: שי חרמש, מס 30 ברשימה לכנסת. שי אביטל, אלוף בדימוס זה לא מכבר, ומס 39 ברשימת "קדימה". וכן השתתף דר' דני בן דוד מבחירי הכלכלנים בארץ.

בנוסף אליהם הגיעו: 1. מרכז אזורי של ההתיישבות ב"קדימה". 2. מרכז מטה הקיבוצים, ועוד שניים שעל טבעם המדויק לא עמדתי. סה"כ 7 חברים, אורחים. הגיעו גם 3 מאזינים מהקריות. מרמת יוחנן הגיעו רק 14 איש, ליהנות מקפה, בירה, כיבוד, ומדברי חכמה של האורחים.

הייתה זו פגישה באווירה חברית, אינטימית ונעימה בפאב, בה יכול היה, ואף התבטא, כל אחד מהנוכחים, אם בשאלות ביניים בזמן שנפרשו הדברים בפנינו, ואם בשאלות שנשאלו בזמן שהוקדש לכך.

את מיעוט המשתתפים אני מסביר לעצמי בשתי סיבות:

א. למרות שבמפלגת "קדימה" יש ותיקים ממפלגות וממסעות רבים של בחירות. זו כנראה מפלגה ענייה ולא מתורגלת לעבוד כגוף מאורגן. כמוה גם החברים התומכים המקומיים שאינם מיומנים עדיין בהעברת מסרים לציבור המקומי. למרות ההודעות הרבות, רבים כנראה לא הבחינו בהן.

ב. נמצאנו למדים מפיהם של מספר משתתפים, כי נערך "מיני מסע אזהרה ואיום" בו הוזהרו החברים באופן אישי שלא לבוא להשתתף במפגש. מיותר לציין מאיזה בית מדרש יצא ה"מיני מסע". הדפוס מאוד מתאים לדפוסים שהשתיל עמיר פרץ ב"עבודה" של היום.

פתח אלוף (מיל) שי אביטל שהסביר היטב למה הוא ב"קדימה", כאשר ההיסטוריה האזרחית פוליטית שלו עד הקמת "קדימה" הייתה דווקא "מרץ". בדרכו הסביר גם למה ?

שי הדגיש כי למיטב הכרתו, אהוד אולמרט הוא הקרוב ביותר מכל המועמדים לראשות הממשלה אל התנועה הקיבוצית, ושיש לכך הוכחות בשטח.

המשיך דר' דני בן דוד שפרש לפנינו בצורה מרתקת את המצע הכלכלי חברתי הרישמי של "קדימה". דני הוא יוצא ה"עבודה" עשרות בשנים. המצע מבוסס על עבודות שעשו צוותים של כלכלנים בחירים ומובחרים בארץ (ביניהם גם אבנר אחיטוב שלנו).

כל מנהיגי העבודה עד היום התייחסו למצע הזה, למציעים ולהצעות שהוא מביא בעקבותיהם, (עמרם מצנע, אהוד ברק, ברוורמן ועוד), ברצינות רבה, וראו בו מפתח משמעותי לפתיחת "תיבת פנדורה" הכלכלית חברתית בה כלואה מדינת ישראל.

עמיר פרץ דחה מכל וכל אפילו שמיעה ועיון בה. הוא בשלו: "שכר מינימום" ו"רווחה" שאינם תלויים ביכולת ובכדאיות הכלכלית הלאומית. לא נותרה לדני הברירה אלא לפנות למישהו אחר. לאחר עיון מעמיק, אימץ אריק שרון את המצע הזה, כשאהוד אולמרט הוא אחד הדוחפים בכיוון. זה קרה בשבועות הראשונים של "התנתקות" "קדימה" מ"הליכוד".

את עיקרי המצע נפרסם בין החברים.

שי חרמש, חבר כפר עזה, מס' 30 ברשימת "קדימה", גם הוא ממפלגת "העבודה" לשעבר וגזבר הסוכנות , סגר את מעגל הדוברים בקצרה.

עברו להן כמעט שעתיים מעניינות ומרתקות.

שאלה אחת נשאל הפנל, כשהשואל השאיר לחברי הפנל אפשרות שלא להשיב.

לכשהתפזרנו ענה שי אביטל לשאלה: "כיצד אתם, הבאים מהמחוזות מהם הגעתם, מסתדרים אם שמות כמו צחי הנגבי, רוחמה אברהם, רוני בר און ועוד המקשטים את הרשימה ובראשה" כדלקמן: "נכון, אין זה מצב נוח והוא מחייב מחשבה ותשובה. חבר שלי אמר לי שהוא בעד "קדימה", אבל אם רוחמה ברשימה, הוא לא מצביע "קדימה", נקודה סימן קריאה. אמרתי לו: אם לא תצביע לרשימה בה רוחמה במקום ה – 20, בוודאי שאני, המקום ה – 39, לא אכנס, ומי יודע מי כן."

למזלנו, כנס שהיה צריך להתקיים ביגור אחרינו, בוטל. החברים לא מיהרו, ויכולנו לדבר ולשוחח בנחת ולא בלחץ של זמן.

עוד דבר אחד ראוי לציון מיוחד: ברמת יוחנן הייתה קיימת הסכמה כי לא מכניסים את "הפוליטיקה" אל השיח הציבורי בקהילה. זה השתרש אצלנו עקב הטראומות הקשורות לטרנספר הגדול "בית אלפא – רמת יוחנן" משנות ה – 40 של המאה הקודמת, שהיו על רקע פוליטי טהור וניסיון של השוה"צ להשתלט על שני הקיבוצים.

היום זה נשמע אנכרוניסטי. אנחנו קהילה מבוגרת שיכולה לדון בדברים, גם פוליטיים, מבלי לאכול איש את רעהו. .

----------------------------------------------------------------------------------------

אני רוצה להסב את תשומת הלב לרשימה שכתב יוסי אלפי, איש תיאטרון. רשימה שמכריחה אותנו להסתכל במראה, להתמודד עם אמת מביכה, לא נעימה, חולשה שאנחנו מוצאים תמיד אצל ה"אחרים" וקשה לנו, כחברי קיבוץ, לקבל את העוּבדה שגם בשדותינו היא צומחת, היבלית הזו. הדעה הקדומה. (ירמיהו)

אימת ה"אחר" / יוסי אלפי

"אם לא תהיה ילד טוב ישלחו אותך לקיבוץ"! אימת המשפט הזה רדפה את ילדותנו. שום רעם תותחים, או מרגמות לא יכלו להפחיד אותנו, הילדים, שזה עתה עלו לארץ, יותר ממשפט בודד זה.

"לא!! בבקשה! בבקשה! רק לא לקיבוץ!!! רק לא לקיבוץ!" אלה היו תחינות הילדים שנבהלו מהקיבוץ כמוני.

לולא סבתי, הייתי מגיע לקיבוץ, כמו כל אחי ואחיותיי. אבל סבתי הגיעה מודרכת: "אל תתני להם לקחת את הילד לקיבוץ!" היא לחמה כמו נמרה בכל הבאים לקחת אותי אל אימת הקיבוצים.

כשאני מסתכל על חיי היום, אני רואה את גודל ההפסד שהיה כרוך בדעה הקדומה הזו, שבה נאחזה סבתי לפני שעלתה איתי לארץ. האחים והאחיות שלי היו בקיבוצים. חברים שלי, כמו אלי עמיר ואחרים, היו בקיבוצים. כולם מספרים לי כמה מפרה הייתה עבורם החוויה הזאת, מעודדת, אולי מצילה. יש אפילו אומרים: "תאמין לי, הימים בקיבוץ היו הכי טובים בחיים שלי!"

כשאבי הגיע לארץ, חודשיים אחרינו, הוא אסף את כל ילדיו מהקיבוצים וחזרנו להיות המשפחה הגדולה והמורחבת. גם לאבי היו דעות קדומות על הקיבוץ.

למה אני מספר לכם את הדברים האלה? כי דעות קדומות בארץ הזאת הפכו לנחלת הכלל, נחלת כל קבוצה חברתית.

הסקטורים, ההולכים ומקצינים, עומדים אלה מול אלה בשיניים חשופות ובחיוך מר האומר: "אני מכיר אתכם! אני יודע בדיוק מי אתם, אל תספרו לי, אני כבר יודע!". הדעות הקדומות הגיעו לכדי אי-אמון ביכולתו של הפרט באשר הוא, אם בא מקבוצה או מסקטור חברתי מסוים.

עמיר פרץ מזוהה עם סקטור חברתי, עם עדה, עם מפלגה, עם דרך. זה כבר מעמיד אותו בפני הקבוצות החברתיות המאורגנות.

"איך הוא יכול להיות ראש הממשלה?" יגידו לך. "הוא לא מתאים!" יוסיפו ה"עדינים" יותר."אין לו ניסיון" יגידו המתחסדים. "הוא צעיר מדי" ימשיכו ה"צודקים תמיד".

האמת הצרופה היא אפלה יותר. האמת היא, שעמיר פרץ פשוט בא מקבוצה חברתית ש"אנחנו מכירים", ושדעותינו באשר לבאים מתוכה ברורות ומוצקות... טוני בלייר, באנגליה, היה רק חבר פרלמנט, הרבה יותר צעיר מעמיר פרץ, עם הרבה פחות ניסיון, אבל לאנגלים הוא התאים. אהוד ברק בא חצי שנה אחרי תקופתו הצבאית, אבל הוא "התאים" יותר. כך גם יצחק רבין ז"ל, שהיה רק תקופה קצרה בוושינגטון וכיהן כשר תחבורה לזמן קצר, ומיד "התאים" לראשות הממשלה. אם קונדליסה רייס הייתה אזרחית ישראל, קשה להאמין שהייתה מגיעה לעמדה שהיא נמצאת בה היום.

תנועת העבודה הייתה תמיד התנועה של הסקטור הקיבוצי. אני תמיד הייתי בצד הזה של המפה הפוליטית, למרות שלצערי, כאמור, לא הייתי חבר בתנועה הקיבוצית. היום חברים מהתנועה הקיבוצית מוכנים אפילו להמיר את פניהם הפוליטיים, לבטל את זהותם וייחודם ורק לא להצביע למישהו הבא מסקטור חברתי אחר. זו לא רק דעה קדומה, זה כבר מגיע למחשבות הרבה יותר כבדות.

עמיר פרץ עמד בראש ההסתדרות, גוף לא-קל כידוע, הוא ניהל עיר כושלת והפך אותה לגן עדן חברתי ותרבותי, הוא פעל במשך שנים בדרך אחת, דרך השלום. הוא עמד בכך על דעתו, גם כשלא הייתה אינטגראלית ומקובלת כדרך השלום של מפלגת העבודה. יש בו, למעשה, את כל התשובות שמנהיג צריך שיהיו לו, אבל הוא בא מעדה מסוימת, ממקום מסוים, ממראה מסוים – ואנחנו לא יכולים לעמוד בזה – ממש כמו הסבתא שלי כשהגיעה לארץ והחביאה אותי מפניו של משה שרתוק, שבא לדבר על לב העולים לשלוח את הילדים לקיבוצים, להציל אותם מצוק העתים. אבל סבתי עמדה על שלה: "כמו בית סוהר, הקיבוץ, כמו בית סוהר!".

לו הייתי חי אז בקיבוץ, הייתי זוכה בכל מה שהרוויחו אחי האחרים וחברי. אני את כל אלה הפסדתי בגלל דעות קדומות, שאפילו לא היו שלי.

אני מאמין שצריך לתת הזדמנות, להתגבר על הדעות הקדומות, כמו אלה של הסבתות שלכם והסבתא שלי.

הכותב הוא איש תיאטרון ותקשורת, סופר, מורה, מספר סיפורים..

ערוץ הטלטקסט (לוח המודעות האלקטרוני)

הערוץ שהוכן לצורך תקשורת פנימית פועל ומקיף מידע מתחומים שונים: החל מהודעות על אסיפות, אירועי תרבות, יציאה לחופשה של בעל תפקיד, וכלה בימי ההדברה, ביקור הווטרינר, ומועדי הצבעה בקלפי. ככל שנרבה להשתמש בערוץ זה ונגוון את תחומי ההודעות יעלה ערכו ותועלתו תהיה מרובה.

בכל טלוויזיה המחוברת לכבלים ניתן לאתר את הערוץ ולקבעו לשימוש. זהו ערוץ פנימי בנוסף לערוץ הסרטים. לדברי חברים רבים הם אינם מוצאים את הערוצים המקומיים ואינם יודעים איך לקבעם בשלט-רחוק. המעוניינים לקבל עזרה במציאת הערוצים ובקביעתם ב"שלט-רחוק" של הטלוויזיה בביתם, מוזמנים להירשם במודעה על לוח המודעות ואנו נדאג לטפל בכך.

תודה, יהודית צוקרמן – אחראית הערוץ. אודי פלד – מזכירות.

על העת, העט, והבועט / שחר שטייף

עורך העלון מעת לעת

קורא לי לאחוז בעט,

לתת לציבור סקירה של "המצב"

וגם לצבוט ולעקוץ כבדרך אגב...

ה"מצב" כידוע, על הפנים,

כבר עברו לבתיהם המשתכנים,

את האדמה מכסה פריחה מרהיבה,

ובמכלאות לא נשארו פרים לגניבה.

יועצים ויועצות מבחוץ ומבפנים,

בהבל פה הנהלות ממנים ומתקנים תקנונים.

בארונות החשמל מתקינים מונים,

(לאלו וגם לאלה לא כל כך מאמינים).

ואם בפרים עסקינן: לא תחסום שור בדישו

איש תחת גפנו ירבוץ על דשאו,

ויבלע עליה זוחלת במחירים,

שבאה לפצות על אי אילו חוסרים "מוזרים".

אבל די לנו לעסוק בענייני שיכון ופרות,

כשסביבנו מתלקחת לה מערכת בחירות.

בפעם הראשונה מזה אלפיים שנות,

שמשהו כנראה עומד להשתנות.

האם להצביע אוטומטית עבור מפלגת העבודה,

או להגיד לליברמן "דא"?

האם ללכת עם ההמון "קדימה" בלי לשאול

או לתת זריקת "מרץ" לשמאל?

אכן התלבטות קשה ואני ממש מזיע,

הרבה יותר קל להחליט בשביל מי לא להצביע.

נעשה אלימינציה בין רשימה לא מוצלחת לרשימה ממש כושלת,

ונראה מי נשארת ומי נופלת.

האם לקדימה? ממשיכת דרכו של שרון?

(אגב, האם זה שרון מלבנון או זה ממיגרון?)

האם אולמרט באמת נכנס לנעליו?

ומה עם הנגבי? הקול שלי ילך אליו?

טוב, בגלל עשב שוטה לא פוסלים רשימה,

תראו, יש גם את רוחמה אברהם המדהימה,

ולא נשכח את עזרא, מופז והירשזון,

ואת היועץ המשפטי המודח רוני בראון.

אם לא קדימה, אז אחורה, לעבודה,

גם שם הרשימה לא ממש חמודה.

מנהיג פועלים שעלה לשלטון בכוח,

וסביבו חבורה שנרצה לשכוח.

בינתים הם מרכינים את הראש תחת מרותו של היו'ר הנבחר (?)

מעניין מה הם יגידו מחר...

אפשר לסמוך על סכסכן כמו פואד השמן,

שלמחרת הבחירות הוא יפתח את הג'ורה ובאבי אביו לפרץ ייתן.

טוב, אז לא עבודה אז אולי ליכוד?

מה, אתם חושבים שבאמת הלכתי לאיבוד?

ביבי אולי גבר שרמנטי,

אבל יש לי כלפיו הרבה מאוד "אנטי".

והחבורה שסביבו – היצע דל ולא מפתה,

(רובם כבר זומנו לחקירה במטה)

חבורה שמה שנשאר ממנה זה רק פיקציה,

והמקום הראוי לה היא האופוזיציה.

אז מי נשאר לנו? יוסי ביילין הכלבלב?

שכל מה שהוא מצליח למלמל זה "אוסלו עכשיו"?

או ליברמן הכוחני שרק הברה אחת יוצאת משפתיו?

או האיחוד הלאומני שהתחרד'ל לו יחדיו?

אז אולי נצביע לירוקים, או לירוקי העלים?

או אולי לעוזי דיין ולאוהל המחאה שהקים?

אולי לשינוי הישנה? או לזו שהשתנתה...

ולא ברור מה ההבדל בינה לבין קודמתה...?

ההתלבטות קשה, עוד פחות משבוע יום הבוחר,

ולא נראה לי שהמצב עומד להתבהר.

כנראה שמתוך ציפייה לימים הבאים,

מה שנשאר זה להצביע לגימלאים....

ומה בכדור המים / פקו

לפני שבוע התחילו משחקי הכדור מים לבוגרים. למשחק הראשון יצאנו לגבעת חיים וחזרנו עם נצחון בתוצאה 10:16.

לקראת העונה שינינו את פני הקבוצה. בעמדת המאמן עומד פלגי רוזנפלד, שעבד בעבר שנים רבות בגוש. השנה הדגש הוא לשתף יותר שחקני בית ושחקני נוער, אליהם נצרף שני שחקנים זרים ומספר שחקנים שהם חצי שחקני בית.

ביום שישי 24.03.2006 נארח במסגרת הליגה הלאומית את האלופה אסא ת"א, המשחק בשעה 17:00. במקביל למשחקי הבוגרים נמשכים משחקי גיל 18. לקבוצה זו יומרות לזכות השנה בדאבל - אליפות וגביע. ביום שלישי 28.03.2006 (יום הבחירות) יתקיים משחק גמר גביע המדינה נגד הפועל פתח תקווה, בבריכת מכון וינגייט. המשחק יתקיים בשעה 19:30 האוטובוס לאוהדים ייצא בשעה 18:00. גם משחקי הגמר מים יהיו מול הפועל פתח תקווה, בסדרה של הטוב משלושה משחקים. גם משחקים אלו יתקיימו בבריכת מכון וינגייט, בתאריכים: 4 באפריל, 7 באפריל ו – 10 באפריל. השבוע מתחילות גם קבוצות גיל 16 ו – 14 את משחקי הליגה. קבוצת גיל 14 ביום ראשון 26.03.2006 נגד טבעון ב'. קבוצת גיל 16 ביום חמישי 30.03.2006 נגד הפועל בית יצחק. שני המשחקים יתקיימו ברמת יוחנן בשעה 19:00.

משחק בוגרים נוסף יתקיים ביום שישי 31.03.06 בשעה 17:00 נגד הפועל קרית טבעון.

בואו לעודד ולהנות..

המקרה המוזר שקרה לזיוה ארליך...

(מקרה אמיתי)

(קטע קטן מתוך רשימה של אורית פראג ב"דף הירוק" 16.3.06 "אנחנו קיבוץ". מצובה מתאוששת, שנתיים וחצי לאחר הקריסה. לקרוא ולא להאמין. ירמיהו)

זיוה ארליך, 58, היא אחת הקורבנות של קריסת קיבוץ מצובה לפני שנתיים. באותו יום שישי שחור, היא מספרת, היא ישבה ובכתה, נכנסה לחרדה כה גדולה שעברה כנראה אירוע לב קל שהשאיר את אותותיו.

ארליך בעלת תואר במקרא והיסטוריה ובעלת תעודת הוראה, הייתה מורה ומחנכת שנים רבות בתיכון האיזורי "סולם צור". המשבר תפס אותה לאחר שניהלה את מש"א במשך כארבע שנים והייתה אחראית על המשכורות.

כמו רבים אחרים, היא פוטרה. בעלה פיליפ, 63, מנהל המסגריה, פוטר אף הוא. לשניהם אלו נישואים שניים, ושני בניהם המשותפים (לשניהם גם ילדים נוספים בוגרים יותר) היו בגיל צבא וסיום י"ב, עדיין סמוכים על שולחנם.

כבר מהיום הראשון שלאחר המשבר החלה ארליך לעבוד כמטפלת בבתי הילדים. מאז היא מטפלת מן המניין, אחראית על מספר פעוטים, ועושה את כל עבודות הטיפול והנקיון הפשוטות במקום. זו פרנסתה העיקרית. בנוסף היא מסייעת אצל אישה קשישה עיוורת. ארליך עובדת 9 שעות ביום, שעה נוספת כדי לקבל מעט יותר משכר המינימום שהוא 3,4000 ש"ח. זה קשה, היא אומרת, אבל החלטתי. לא חשוב לי המעמד ולא שום דבר חוץ מהעבודה, שתהיה לי עבודה. אני קוראת ולומדת מחדש על התחום הזה. יש לי פטנט, כמו בת יענה, אני מורידה את הראש, כי הרבה פעמים אני פוחדת שהידע שלי יהווה איום. יותר מכל היא חוששת מפיטורין. היום התפכחתי, לא מחפשת אשמים היינו צריכים להתעורר..

האם גם ברמת יוחנן, חס וחלילה, אפשר ויקרו "מיקרים מוזרים" שכאלה???

הפזמון נכתב על ידי עפרה גלעד לקראת ערב "זה הסוד שלי" , שנועד לסכם את אירועי שנת 1984, אך נגנז (בסודי סודות) מסיבות שהזמן גרמן . מובא לדפוס לבקשת הכותבת.

אצלי הכל בסדר / עפרה גלעד

1. הנה כי כן עברה חלפה לה שנת 84

הכל ניבאו שחורות אבל - היה מאוד "ירוק".

כולם חשבו שרק נרד ונדדה על-ארבע

היום – הכל "הולך פה – על הראש"!

וכאן אצלנו בקיבוץ – הגברנו את הקצב,

לכל אחד לחוד... ויחד גם לזוג.

הנה, ממש – לא יאומן – התקינו טלפונים

עכשיו יש לכולם גם צליל חיוג!

טרר...טרר...(הלו הלו) – אצלי הכל בסדר

וחוץ מזה אין שום דבר חדש.

אצלי הכל בסדר,

תימסור, בשמי, לכל החבר'ה ד"ש.

2. ממשלת האחדות, כשבראשה – עומד לו פרס,

שולחת "חבילה" לכתובת אבודה.

ב"אתא" פועלים שבתו, אך העלו רק חרס,

ולנו הם אומרים - תאכלו גלידה!

בחנויות על מדפים – הכל מלא תוצרת,

עכשיו הפסיקו שם לדפוק ת'מספרים.

והאינפלציה שוב עולה – עולה ומתדרדרת,

מאז הכל - "קופא על השמרים"!

(אבל) - אצלי הכל בסדר

איני קונה כבר שום דבר חדש

אצלי הכל בסדר,

ת'מסור, בשמי, לכל החבר'ה ד"ש.

3. בכנסת - יש שני חברים שהם פרקו כל רסן,

וכל אחד מהם – "מציל את המדינה"!

כהנא – לא מסכים שערבי יזרוק פה אבן,

ואת שרון – רק לילי – מבינה.

אזי, שריד זועק – חמס – מעל בימת הכנסת,

בפיו אמרות-כנף, מפיק מרגליות.

רפול מוסיף אש למדורה, ושולמית כועסת,

גאולה שוב התחילה שם לבכות.

(בבכי) – אצלי הכל בסדר,

חוץ מזה אין שום דבר חדש,

אצלי הכל בסדר,

שלא תצביע עוד פעם לד"ש.

4. ידנו איתנה, ולא קצרה מלהושיע,

ובבניית בתים אנחנו אלופים,

ובעזרתם של בני הדוד הרבינו להזיע,

אך עוד מעט נגמור ת'שיפוצים.

שיכון דרומי, שיכון צפוני – הרבינו להציע,

וגם לוותיקים – היד עוד נטויה,

למתנדבים, לרווקים, לכל מי שמגיע,

(אבל!) הווילות – לסוסים ויונקיה.

אצלי הכל בסדר,

והסלון שלי כולו חדש,

אצלי הכל בסדר,

תימסור בשמי לכל החבר'ה ד"ש.

5. הזרקורים, כך ברשותכם, נפנה עכשיו לאלי,

אשר במרץ רב, בשקדנות,

והשנה, כך במיוחד (אולי זה רק נדמה לי?(

קנה מכוניות בקבלנות.

והוא התחיל בסיטרואן, פתאום היו כבר שניים,

אחר כך ג'י.אמ.סי. ומרצדס – גדול,

ועוד רנו, וגם פג'ו שמרווח פי שניים,

"חברה-קדישא" – מובילים הכל

עכשיו הכל בסדר,

נוסעים כולם באוטומוביל חדש.

עכשיו הכל בסדר,

תימסור בשמי לכל החבר'ה ד"ש.

6. בקיצוצים, ידינו לא טמנו בצלחת,

לסיגריות היום נוסיף 7 שקלים,

אל הקרובים ניסע – פחות – שהם יבואו הנה!

היה היה פה "מילקי" לילדים.

כן השנה החלו תמורות – כהנה וכהנה,

ולרופא עכשיו יש כובע על הראש,

האקונומיה מנוהלת בידי אילנה,

וורדה כבר החלה פה ל"חרוש"!!

אם כך – הכל בסדר,

ולא צריך כאן שום דבר אחר,

הרי הכל בסדר,

שככה זה ימשיך וישאר..

הערכות לשפעת העופות- מועצה איזורית זבולון

בעקבות החשש מהתפשטות נגיף שפעת העופות ברחבי הארץ, הינחה ראש המועצה האיזורית זבולון, על התארגנות מיידית התואמת את הנחיות משרד החקלאות.

ביום ראשון השבוע 19/03/06 הודיעה הווטרינרית של המועצה, ד"ר אסתי איילי, לכל מזכירי הקיבוצים, מנהלי הקהילה, ויושבי ראש הוועדים המקומיים, על הנחיות התנהלות וטיפול בבעלי הכנף. בין השאר נדרשו ראשי הקהילה לדווח מידית על כל בעלי הכנף הנמצאים בתחום הישובים, גם אלו שאינם מסחריים כגון עופות נוי ועופות חצר. הנחייה נוספת שניתנה היא שעל כל בעלי הכנף להיות במתקן מקורה ומרושת על מנת למנוע מגע עם עופות בר ועופות נודדים.

ראש המועצה ייפגש ביום חמישי עם ד"ר נתי גלבוע, מנהל מחוז העמקים של משרד החקלאות, וידוּן עימו בדרכי ההתגוננות, ועל הערכות הרשות לנושא.

ביום ב' השבוע בתאריך 20/03/06, קיבלו חברי מליאת המועצה עדכונים ממנהלת המחלקה לאיכות הסביבה במועצה, הגב' רחל סלע, וד"ר אסתי איילי השיבה לשאלות חברי המליאה.

ד"ר אסתי איילי, וטרינרית המועצה: "ישנה היערכות מסודרת בלולים המסחריים, בהתאם להנחיות משרד החקלאות. עד כה לא נתקלתי בחקלאים מודאגים אלא בחקלאים המגלים אחריות רבה כלפי בריאותם האישית ובריאות הציבור. בכל מקרה של תחלואה או תמותה בלתי סבירה יש לדווח מיידית למחלקה לאיכות הסביבה במועצה".

שני קרן, דוברת מועצה איזורית זבולון. .

מזל טוב

לירון (האח התורן) ולשיקמה להולדת הבן הדר.

מיטב הברכות והאיחולים לאושר, בריאות, והרבה נחת.

לשיקמה והדר ברוכים הבאים וכל טוב!

מצוות המרפאה, ועדת בריאות ומכל בית רמת יוחנן.

לקראת טקס יום השואה

כבשנים קודמות, אנו מעוניינים להקדיש קטע מן הטקס להדלקת נרות זיכרון אישיים.

חברים שלא הזדמן להם עד כה ליטול חלק בכך ומעוניינים –

מוזמנים לפנות לתרצה יפה..

הודעות ממש"א / איילת מאירוביץ

לימודים

החברים המעוניינים מתבקשים להעביר למש"א פניות ללימודים לקראת שנת הלימודים הבאה.

להזכירכם, מדובר בלימודים האמורים לשפר את יכולת ההתפרנסות של החבר/ה הפונה.

הנהלת מש"א תדון בפניות שיתקבלו עד תחילת יוני.

מחסן הבגדים

דיאנה כץ שמעוני תהיה אחראית על מחסן הבגדים החל מהשבוע הקרוב.

תודה ללודמילה שמילאה את התפקיד במסירות עד עתה..

"קסם של חברים"

במוצאי שבת, 25.3.06, בשעה 17:30, במועדון לחבר. שעת סיפור עם ורדה קנול-יהלום לכבוד צאת ספרה החדש לילדים. פעילות להורים וילדים. בתוכנית:

· איך נולד הספר.

· קריאת קטעים מתוכו.

· הפעלה.

מתאים לילדים בגילאי 4-8 ולהוריהם. בסיום המפגש ניתן יהיה לרכוש את הספר במחיר מוזל. ועדת תרבות..

תודה ל"מברכים"...

לפני 13 שנים התבקשתי להצטרף לצוות הבניין – מנחם עזרא וחיימקה זבולון. עם כניסתי לעבודה, הפך המשרד מחדרון קטן ומבולגן למשרד מוגדל, מסודר, ממוחשב ומתויק -משרד לתפארת. (רציתי להביע תודה גדולה ומיוחדת למנחם עזרא, שותף וחבר טוב).

אולם לפני כ - 3 חודשים, אולצתי לעזוב בכוח את מקום עבודתי, מסיבות שאינן מצדיקות פיטורין של חבר קיבוץ. וכאן עולים כמה סימני שאלה, ונדלקות נורות אדומות.

האם כך יעשה לחבר קיבוץ שהשקיע 13 שנות עבודה ותרומה לענף ולמשק ?!!...

עם סיום עבודתי רציתי לומר "תודה למברכים" : מרכז המשק, מרכז הענף ומש"א.

יהודית ענבר .

זה כן לטלפון...

א. מספר הפלאפון של אופיר מרציאנו הוא 3447. של אלעד וייס הוא 3747. נא לשים לב!

ב. מספר הפלאפון של עליזה רוסלנדר הוא 38-909, בספר הטלפונים הוא רשום על שם כפיר אמיר. נא לברר מה מספר הפלאפון הנכון של כפיר לפני שמתקשרים אליו ולא להטריד את עליזה!

ג. הגיע הזמן לעשות בדק בית רציני בספר הטלפונים שלנו, ובא לציון גואל.

הרשמה לסדר פסח תשס"ו

על לוח המודעות תלויה הרשמה למשתתפים בסדר בחדר האוכל. מהרו והרשמו כדי שנוכל להיערך כראוי. ענף המזון וועדת תרבות..

בשעה טובה

מיכל שגיא עברה את הקלפי בהצלחה

והתקבלה לחברות.

איחולינו להתערות טובה ושותפוּת נאמנה.

לתשומת לב

בקשה מהחברים שמעוניינים לפרסם דברים ב"ברמה". העלון נסגר ביום רביעי בצהריים, ולפעמים עוד קודם. העריכה נעשית במשך כל ימי השבוע שבין רביעי לרביעי. אם ברצונכם להבטיח פירסום הדברים, אנא הקדימו לשלוח בזמן ולא ללחוץ אותנו ברגע האחרון. .