מתוך
הארכיון. שער "ברמה" מס. 166 שיצא לכבוד פורים 14.3.52,
שם המאייר
לא מצויין. כותב השיר הוא קרוב לוודאי מתתיהו שלם.
פרוטוקול מזכירות מס. 06/06
תאריך: 23.2.06
נוכחים: כל חברי המזכירות למעט עידו
רודוי ויגאל אופק (בחו"ל).
1. קבלה למועמדות. יפעת (קפלן)
רון. המזכירות החליטה להמליץ לאסיפה לקבל את יפעת כמועמדת לחברות בקיבוץ. יובא
לאישור האסיפה.
2. אישור תקנון קרן מילואים. החברים
התבקשו לעיין בהצעת התקנון ולהעיר הערות לקראת הבאת התקנון לאישור האסיפה הכללית
של הקרן (הזהה על פי התקנון בהרכבה לאסיפה הכללית של הקיבוץ.)
3. תורנות "הגשה
ופירוק". הוצג בפני המזכירות נוהל מרוענן של התורנויות שגובש עם יעל
דינסטג. המזכירות אישרה את הנוסח. הנוהל מצורף בזה והחברים מתבקשים
להקפיד עליו.
4. דיווחי פנסיה. תכנית הפנסיה
של חברי הקיבוץ מוחזקת על ידי מספר גורמים.
מדי שנה שולחות החברות המפעילות את
התכניות דו"ח אישי לחברים ודו"ח מרוכז לקיבוץ. הדו"ח האישי נשלח
ישירות לחבר ומגיע לתא הדואר. התברר לנו שקיימים הפרשים בין הנתונים
המופיעים בדו"חות האישיים, ובין הריכוז, אלא שהחבר אינו מסוגל לבדוק אם
הדו"ח שלו נכון, ומאידך, ועדת הפנסיה אינה יכולה לאמת הנתונים, שכן הדו"חות
האישיים (שהם המחייבים את חברת הביטוח), כלל אינם מגיעים לוועדה.
לכן מציעה ועדת הפנסיה, והמזכירות
החליטה לקבל ההצעה, להורות לחברות הביטוח – בהסכמת חברי הקיבוץ – להעביר את
המכתבים האישיים לוועדת הפנסיה של הקיבוץ, על מנת שהועדה – אחרי
שרשמה את הנתונים והשוותה אותם לדו"ח המרכז – תחלק את הדוחו"ת
לחברים.
כאמור לעיל, נועד מהלך זה להבטיח
שהחברים אכן מזוכים במלוא זכויותיהם.
5. ע.ו.מ.ר. עמותת מורשת רמת-
יוחנן. המזכירות אישרה את ההצעה להקמת עמותה על פי הטיוטא המצורפת לגיליון זה.
(וראה הרחבה ב"דו"ח שבועי").
6. כלבו – מרכולית. המזכירות
שמעה מדניאל פרי ואיילת מאירוביץ דיווח על
שיחות שנערכו עם הצוות, והכוונה לגשת לשלב נוסף בהעמקת ניהול הרכש על ידי ישראל
עוזרי.
7. שימוש ברכבים. על פי
בקשת אמציה כרמון ובהשתתפות אייל ברבר, דנה המזכירות
ב"רכבי סטטוס", דהיינו רכבים המוצמדים לחברים באופן מלא מבלי שיש לדבר –
על פי הטענה – הצדקה מבחינת צרכי העבודה. הוחלט להטיל על אודי פלד, עידו רודוי,
דניאל פרי, ועמוס נצר, לקיים דיון ולהביא הצעה בנדון.
8. קרן "דור לדור".
(בעלי צרכים מיוחדים). נמסר דיווח על ידי דניאל פרי לגבי פתיחת חשבון בנק עבור הקרן,
הפועלת כקרן ייעודית במסגרת קרן המילואים. לחשבון זה הועברו הכספים שיועדו לכך על
ידי הקיבוץ.
זכויות החתימה בחשבון הן בידי
דניאל כגזבר ויונתן מלמד כנציג המשפחות, יחדיו.
9. עבודת יונתן מלמד.
נמסר דיווח על ידי דניאל פרי - על פי
הסיכומים הועברו מניות החברה דרכה עובד יונתן מלמד לרשות רמת יוחנן.
הנהלת החברה תיכלול את: דניאל פרי, יגאל
אופק, ויונתן מלמד.
ריווחי החברה מיועדים קודם לכל לקרן דור לדור.
10. משפחת אורנה וגיא בן-צבי.
דוּוח שקליטת המשפחה לא צלחה,
ושהמשפחה החליטה לעזוב את הקיבוץ. בשלב זה מבקשת המשפחה להמשיך ולהתגורר
בקיבוץ כתושבים עד תום שנת הלימודים. המזכירות שמעה בצער על החלטת המשפחה
ואישרה את בקשתה, בכפוף לתשלום דמי תושבות וחינוך מלאים.
רשם – אודי .
ע.ו.מ.ר. – עמותת
מורשת רמת-יוחנן
המטרה : שימור תרבות ומסורת קיבוץ רמת-יוחנן וקשר הבנים ובני בנים עם
הבית.
המסגרת : עמותה רשומה הכוללת תקנון, הנהלה, תקציב פעילות,מערך דיווחים
וכו'.
חברים: באופן "אוטומטי" (אלא אם הודיעו על אי רצונם), כל חברי
קיבוץ רמת-יוחנן,
("הקיבוץ"), וכן כל מי שביקש בדרך הקבועה בתקנון (לרבות לעניין דמי-חברות),
להתקבל כחבר בעמותה, והוא מי שהיה חבר הקיבוץ או שגילו מעל שמונה-עשרה שנה והוא נולד
בקיבוץ, או גדל והתחנך בו, או ששהה בקיבוץ כבוגר פרק זמן משמעותי, (הכשרה, אולפן,
מתנדבים), גם אם לא היה חבר הקיבוץ בעבר ואינו מתגורר בקיבוץ, וכן בני זוגם ובניהם
הבגירים של אלה.
הכלים: פירוט חלקי בלבד של "ארגז הכלים" שישרת את
העמותה וחבריה:
- קיום פעילויות חברתיות משותפות
בתחום הקיבוץ ומחוצה לו.
- השתתפות אקטיבית ופסיבית בחגים.
- עזרה הדדית .
- רשת תקשורת (מייל,
"ברמה", אינטרנט,
יומן הרמה-וידאו).
- הנצחת נפטרים (הורים).
- אירוח בקיבוץ (דירת אירוח).
- קיום פרוייקטים בקיבוץ (דגש
תרבות/מסורת/נוף).
שלבים: הבאת "נייר העבודה" לאישור מוסדות
הקיבוץ (מזכירות, אסיפה).
-
בחירת הנהלת ויו"ר העמותה.
- קביעת תקציב פעולות לשנת
2006.
- רישום העמותה אצל רשם
העמותות.
- בחירת צוותים/ועדות קבועות.
- יציאה בתפוצה מלאה לכל
החברים הפוטנציאלים מחוץ לקיבוץ עם הצעת/טופס הצטרפות.
- כינוס אירוע מכונן ביום חג
העומר 2006. .
תורנויות שירות עצמי בענף המזון
1. תורנויות השירות העצמי בענף המזון כוללות:
א. קבלת- שבת: (מטבח ערב, גננות, הגשה ופירוק,
כלים, רישום). בערך אחת
לארבעה חודשים ( 3 פעמים בשנה).
ב. תורנות שבת: (מטבח,
חדר- אוכל, קופות, כלים). בערך אחת לחודשיים וחצי (4-5 פעמים בשנה).
ג. תורנות חגים: (סדר פסח, עצמאות, שבועות,
סוכות, ראש- השנה).
(קיימות גם תורנויות בשמחות פרטיות: חתונות, בר- מצווה, ברית- מילה, גבורות
וכו', הנעשות היום בהתנדבות באופן פרטי ע"י "ידידי המשפחה" ובסיוע
האחראים על הציוד, תאורה, הגברה, כלים, במות, וכו').
2. מזה זמן רב קיים מצב בו חלק מן החברים מתחלפים בתורנויות עם
אחרים (עם או בלי תשלום).
3. בעיות שהתעוררו.
א. ההחלפות אינן נעשות באופן מסודר:
הנוגעים בדבר, יעל והתורנים האחרים, אינם יודעים תמיד מי התחלף ומי אמור
להתייצב במקומו. לפעמים המחליפים אינם מיומנים בעבודה.
ב. קיים עומס יתר בתקופת החגים הצמודים (פסח, יום העצמאות, חגי תשרי) יחד עם
התורנויות השוטפות.
4. הצעה לפיתרון.
נוהלי ההחלפה יהיו כדלקמן (בתמורה או שלא בתמורה):
1. ההחלפה תדוּוח ליעל או לסדרן שמונה לכך לפחות יום מראש.
2. ההחלפה תירשם על הלוח בסידור התורנויות, כולל שם מלא של המחליף ומספר
הטלפון
הזמין.
3. לגבי התפקידים הבאים: מטבח ערב, גנן, רישום, כלים , אחראי משמרת
(בתורנות שבת), מותר להתחלף רק עם מי שיש לו הסמכה לכך.
האחריות לעמידה בתנאי זה היא על המחליף, דהיינו, הוא יודע אם הוא בעל
הסמכה.
רשימת המוסמכים תימצא אצל יעל דינסטג וסדרן התורנויות.
4. לגבי תורני "הגשה
ופירוק", ההחלפה היא על בסיס בן מחליף בן, ובת מחליפה בת.
5. מחליפים יכולים להיות גם
נערים/נערות החל מכתה י', אבל מנהל ענף המזון רשאי לקבוע, לאור
התנהגות/כישורי המחליף, שבן/בת מסויים אינו כשיר להוות מחליף.
6. בעיית העומס בחגים.
ענף המזון יתגבר בחגים את צוות התורנים,
החברים/בנים, בעובדי הענף השכירים, באופן שגם בשני מקבצי החגים לא יווצר מצב בו
נקרא אדם לתורנות בתדירות של פחות משישה שבועות.
זה מה שהיה
על הריהוט בחברת הילדים
החברים העובדים במכון הזרע צריכים
להזדיין בסבלנות
7 חדרי שינה יש לנו בחברת
הילדים, בכל חדר גרים 5 ילדים. הריהוט
הוא: 4-3 לפעמים גם 5 כסאות קש קטנים. ב- 4 חדרים יש ארונות קטנים שבהם שלושה תאים
קטנים. הבגד לאחר העבודה, סוודר, מעיל , כובע ועוד, תלויים על מסמר בחוץ, נתונים
להשפעה המבריאה של אבק, שמש, ולפעמים גם של גשם.
הרכוש של הילד: ספר, צעצוע,
בארגז או על הרצפה. איך מתחנך הילד בתנאים אלה לחוש של סדר וניקיון, מסור לדמיונם
של החברים הקוראים שורות אלו. הילדים הגדולים, החוזרים מיגור מכינים שיעורים על
המיטות.
מהו המצב במקלחת, שבה מתרחצים
כיום 33 ילדים? ספסל אחד צולע שמצאנו אותו
מתגלגל בחוצות, הוא הריהוט המכובד בה. בבוא הילדים להתרחץ, מכניסים שני ספסלים
מחדר האוכל למקלחת. כשחדר האוכל יעבור למקום אחר, נעמוד בפני פרובלמה רצינית, היכן
להניח את הבגדים שהילדים פושטים בזמן הרחצה.
במטבח, הרהיט המכובד הוא ארון
הכלים, לא גדול ביותר. גם הוא שייך לליקוטים שליקטנו ברחובות הכפר. סגולתו המיוחדת
היא: להשיר בכל נגיעה עדינה ביותר את רוב כלי החרסינה, יקרי המציאות, על הרצפה.
מחסן הבגדים של חברת הילדים שוכן
בגזוזטרה המשמשת פרוזדור למקלחת, זאת אומרת במקום הטבעי לחליצת נעליים ונעילתם לכל
ילדי חברת הילדים, ומקום הלבשה, תסרוקת ועוד.
קיפול הבגדים נעשה על ברכי
העובדת העוסקת במלאכה הזאת. ואם ישחק מזלה, על השולחנות של חדר האוכל, באותם
הרגעים המועטים שהוא מתפנה גם למטרה הזאת.
שולחן שיהא מוקדש אך ורק
לצרכי מחסן ההספקה, לפי שעה, הוא אובייקט לחלומה הנועז של העובדת במחסן.
מה הם הרהיטים שמצאנו לנחוץ
לדרוש כעת לקראת השנה הבאה:
1.
ארון קטן לכל חדר בו גרים 5 ילדים, כדי שלכל ילד יהא בו
תא קטן.
2.
3 שולחנות לצרכי קריאה ולימוד לשלושת החדרים של הילדים
הגדולים, וכסאות השייכים לזה.
3.
ספסלים למקלחת.
4.
כלים למטבח.
5.
שולחנות עבודה למחסן הבגדים ותאים לבגדים במקום ארונות
שאינם.
הרשימה הזאת קיימת כבר שנה
וחצי בערך, עד היום היא שייכת לסוג החלומות שנבראו אך ורק כדי שאפשר יהיה להשתעשע בהם. ואולי יבינו החברים
מתוכה, מדוע צריכים החברים העובדים במכון
הזרע להזדיין בסבלנות זמן מה, ולתת לנו זכות קדימה בעבודות הנגרייה כדי לא
להגדיש את הסאה, שהיא בלאו הכי מלאה וגדושה. גנה רייזנר.
(מתוך "במשק" ח' כסלו תש"ב
1941) .
הַחוֹמָה נכתב אחרי סיור בעוטף
ירושלים
הָעִיר
אֲשֶׁר הָרִים סָבִיב לָהּ
הָעִיר
בָּהּ רוּחָהּ, מְפַעֶמֶת הוֹמָה.
הָעִיר
הַנּוֹשֵׂאת בְּאֹרֶךְ רוּחַ סִבְלָהּ
עֵת
רוּחוֹת הֲרָרֶיהָ נִכְלָאוֹת בְּחוֹמָה.
פְּתוּחָה,
חָפְשִׁית, וּרְחָבָה, הָאָרֶץ נִתְּנָה
לֹא
הָיוּ בָּהּ גְּדֵרוֹת וּגְבוּלוֹת מְדִינָה.
לֹא
הָאֵל, הָאָדָם בָּנָה וְהֵקִים
כּוֹבֵל
מֶרְחָבֶיהָ בִּגְדֵרוֹת אֲזִקִּים.
בְּנוֹסְעִי
לְאַרְכָּה מְנַסֶּה לְבָרֵר
חוֹמַת
הַבֶּטוֹן וְצִלָּה הַקּוֹדֵר,
אוֹ
הַקִּיר בַּלְּבָבוֹת
מַה
גָּבוֹהַּ יוֹתֵר ?
ראובן
עזריאלי 25/2/06
פרוטוקול אסיפה כללית
מס. 3/2006
תאריך: 27.2.2006
יו"ר: עזרא רון.
נוכחים: 30 חברים.
1. קבלת מיכל שגיא לחברות.
ברוב קולות וללא מתנגדים החליטה האסיפה להמליץ להעביר לקלפי קבלת את מיכל
כחברה בקיבוץ.
2. בחירת ממלא/י
תפקידים באגף הכלכלי.
ברוב קולות וללא מתנגדים הוחלט:
א. תיבחר ועדה אד-הוק לבחירת ממלא/ממלאי תפקידים באגף הכלכלי (מנהל כלכלי וגזבר).
ב. מספר חברי הוועדה יהיה 7.
ג. הוועדה תיבחר בקלפי בשיטה של "כולם בוחרים בכולם".
ד. החבר שקיבל את מספר הקולות הגבוה יותר יהיה יו"ר הוועדה.
ה. אם נבצר מאחד הנבחרים למלא התפקיד, יכנס לוועדה החבר הבא על פי מניין
הקולות.
ו. תפקידי הוועדה:
- חידוד הגדרת התפקיד, התפקידים.
- איתור, בחינת והצעת המועמד/ים
על פי הקריטריונים שתקבע לעצמה.
- קביעת נוהל הבחירה.
ז. הועדה תביא המלצותיה לאישור האסיפה בשני שלבים:
- שלב א' – אישור נוהל הבחירה.
- שלב ב' -- בחירת ממלא/י התפקיד/ים.
3. עירעור בנושא נסיעות על-חשבון הקיבוץ לביקור בנים
בחו"ל.
ברוב קולות התקבל העירעור על החלטת המזכירות לבטל הנוהל של נסיעת הורים
לביקור בנים בחו"ל.
רשם – אודי.
דו"ח שבועי / א. פלד
1. עו.מ.ר. - עמותת מורשת רמת-יוחנן.
ההצעה שאושרה במזכירות גובשה על ידי
צוות ראשוני בהרכב : אודי פלד, איילת מאירוביץ, גדיא, דניאל פרי, מאייקה, עידו
שלם, תמר רז, ניר נבו, יצחקי חן. (שלושת האחרונים בנים שעזבו את הקיבוץ).
בבסיס ההצעה עומד רצון הדדי של חברים
ובני משפחה בקיבוץ, ושל בנים שעזבו (חלקם עדיין עם קרובים בקיבוץ וחלקם ללא קרובים
הנמצאים בחיים), להמשיך ולשמור על הקשר של הנמצאים בקיבוץ עם החברים שעזבו, ושל
העוזבים עם החברים בקיבוץ ועם
"הבית" , הנופים והמסורת .
מודגש שאין מדובר
ב"מימשקים" שבחומר, אלא בשימור
הקשר החברתי והאישי ובהתלכדות משותפת סביב ערכי הרוח, התרבות, ההנצחה והמסורת של
קיבוצנו.
הנושא יובא לאישור האסיפה, מתוך כוונה
לקיים "כנס יסוד", בהשתתפות הבנים, במועד חג העומר השנה, שנת השבעים
וחמש לקיבוץ.
2. פורים בפתח.
התבקשתי על ידי ועדת התרבות לפנות מכאן
אל החברים שקיבלו או יקבלו הודעה בדבר תורנות לפירוק וסידור חדר האוכל לאחר החג,
בבקשה שלא "להבריז" ולהכפיל הנטל על חבריך.
התורנות מתקיימת בשעה סבירה, בבוקר
שלמחרת הנשף, על מנת להחזיר את חדר האוכל לשימוש לקראת ארוחת הצהריים.
תורן שמתחלף מתבקש להודיע על כך לאתי
גפן ולמסור פרטי המחליף. מי שיודע מראש
שלא יוכל למלא התורנות יודיע על כך מייד לחרמונה או לאתי, על מנת שיוצב בהתראה סבירה
חבר אחר במקומו. תודה.
3. "רכבי סטטוס".
הנושא מופיע בפרוטוקול המזכירות. ראשית, חשוב להבהיר במה לא מדובר.
א. לא מדובר בשימוש לא הולם
בקרלוג. שימוש כזה יכול להיעשות באותה
מידה ברכב "צמוד" או בכזה שאינו
צמוד. דו"ח תקופתי של נסיעות כל
החברים וכל הענפים נמסר על בסיס תקופתי לאודי ולדניאל, ונערכת בדיקה של סבירות
השימוש הפרטי, במיוחד על ידי חברים שיש להם נגישות לקרלוגים ציבוריים. בדיקה כזו אינה יכולה לאמת שימוש הולם
ברזולוציה של קילומטרים, או אפילו עשרות קילומטרים על פני תקופה, אבל ניתן לזהות בנקל חריגות. קיימות חריגות –
לשמחתנו מעטות – והן מטופלות
ב. לא מדובר בפיתרון נושא הגדלת
זמינות הרכב לחבר בדרך של הגדלת הצי, או מעבר לחיוב גם על פי זמן על מנת להקטין
תופעת הרכבים המוזמנים ועומדים ללא שימוש. נושאים אלה מטופלים בפני עצמם.
מדובר במצב – חדש יחסית – בו מחליט
ענף להצמיד רכב לחבר "24 שעות ביממה 365 ימים בשנה", בלי שיש לדבר הצדקה
ברורה מבחינת צרכי העבודה. במלים אחרות,
רכב כ"סטטוס".
אני מכיר (כמדומני) את כל הנימוקים
הטובים והפחות טובים להצדקת התופעה, אבל באופן אישי אני חושב שעם קצת "איפוק"
מסוגלים חברינו הטובים להסתדר בלעדיה.
אפשר להרחיק במסגרת הדיון לאבחנות
שונות וטענות מוכרות בנוסח של "אין שיויון גם בתחומים אחרים ...", "מה ההבדל בין רכב המשרת ענף כגון לול, או
אבוקדו, או פרדס, ובין ה"פרייבט" החונה ליד הבית, ועוד כהנה וכהנה. לפעמים
באמת קשה לנסח את האבחנה, אבל למרות זאת היא מאד ברורה לכולנו. כגון שנשאל מה ההבדל בין אווז לברבור,
ששניהם לבנים, לשניהם כנפיים ונוצות, שניהם שטים במים וכו' ובכל זאת, גם אם
קשה לנסח ההבדל במלים, כשאנחנו מסתכלים אנחנו יודעים מייד וללא כל קושי מי הוא מי.
הקושי העיקרי, ולמעשה היחיד, בנושא זה
הוא שאין בו אחידות דעות בין ממלאי התפקידים המרכזיים. שאם הייתה אחידות כזו, לא
הייתה התופעה באה כלל לעולם או נעלמת ללא שום קושי ממש מהיום להיום.
אני אינני דוגל בשמירה הרמטית על
שיויון טוטלי. להיפך, לא פעם
התבטאתי, גם מעל דפי ה"ברמה", על הצורך של כל מערכת בקיום
"טולרנסים" ו"הליכה
לקראת". השאלה היא המידה, והתשובה
היא שהמידה היא זו שהמערכת מוכנה ומסוגלת
לספוג ולחיות איתה (והמערכת שלנו היא מאד
טולרנטית).
המזכירות הטילה על ארבעת ממלאי
התפקידים המרכזיים לנסות להביא הצעה מסודרת בנושא, ואני רוצה להאמין שהדבר יעלה בידינו..
עד לא מכבר עבד סיסאי ברפת
שלנו. חמש שנים כעובד מן המניין. מזה כמה חודשים הוא "מחפש את עצמו",
כמו שאומר אוֹרי פלטאו מרכז הרפת. וכששואלים אותו: "איך סיסאי בעבודה?"
הוא עונה בלי לפקפק: "בחור מעולה, 'ראש טוב', אחראי וחרוץ". לאחרונה, שב
סיסאי מביקור שורשים במחוזות ילדותו באתיופיה. אסתי פוקסמן שאלה אותו על
המסע הזה, הביקור, החוויות, התחושות, הגעגועים, ההשוואות, וגם משהו על הזהות
ותוכניות לעתיד.
סיסאי מםפר -
באתי לכאן אחרי שלמדתי בהדסים בכיתות י'-י"ב.
שמעתי שאפשר לעשות מכינה לעולים חדשים ורציתי להתקבל לאוניברסיטה בחיפה. חשבתי שיהיה
לי יותר קל להסתדר בחיפה.
בפרוייקט הזה הגעתי לרמת-יוחנן. לא
ידעתי שאשאר כאן. אחרי השנה של המכינה ביקשתי לעבוד ברפת והתקבלתי, היה לי נוח
וכיף, אנשים טובים. העדפתי להישאר ברמת יוחנן אף שבקמפוס היה לי יותר זול.
- חזרת לא מזמן מאתיופיה, מה
חיפשת שם?
זו הייתה נסיעה לאיזורים שבהם גדלתי.
לראות עוד פעם את המקומות שזכרתי כילד. את השורשים שלי.
התחלתי באיזור הדרום, המקום שגרתי בו
ליד אדיס ונקרא סינגלה. ביקרתי בבית שגרנו בו, אצל השכנים. הייתי מאוד צעיר
כשעזבנו. הם זכרו את המשפחה וההורים שלי,
והיה ממש מעניין לדבר איתם. עליתי בגיל 12. לא כל כך קטן, ובכל זאת עדיין היה להם
קצת קשה לזהות אותי. אני הכרתי אותם, כי הם מבוגרים ולא השתנו הרבה מאז.
אחר כך נסעתי לאדי, לצפון. זה המקום
שממנו באו ההורים שלי. האיזור שבו נמצאים רוב היהודים.
ההורים שלי עזבו, יצאו מהכפר מיד אחרי
שהתחתנו. אבא היה חייל בצבא אתיופיה. מאז בעצם הם לא חזרו לגור בכפר בקירבת יתר המשפחה.
עניין אותי לראות את המקומות שהייתי בהם בשנים האחרונות לפני שעליתי לארץ. אלה
המקומות שרוב הישראלים שבאים לבקר באתיופיה מגיעים אליהם. אתרים ממש מדהימים, מאוד
יפים. פגשתי זוג תיירים אמריקאים ויחד איתם עשיתי טיול בכל הצפון ואיזור גונדר.
הגעתי גם לפארק הלאומי שיש בו המון חיות.
משם המשכנו לאקסום. יש שם שני מגדלים
גדולים שניבנו בתקופה של האיטלקים. האיטלקים לקחו את אחד המגדלים ורק עכשיו החזירו
אותו למקום. בינתיים עוד לא סיימו להקים אותו במקומו הישן, אבל השער כבר בנוי וזה
ממש יפה.
המשכנו ללליבלה, ראיתי שם כנסיות מאוד
עתיקות. הרבה תיירים מגיעים לשם.
- יש לך עדיין משפחה שנשארה שם?
משפחה ממש אין לי, אבל יש לי אח, הוא
נעצר כשהיינו באתיופיה. הוא היה אז בצבא, כמו אבא שלי. לקראת העלייה היינו בהמתנה
באדיס, הוא בא אלינו. איכשהו הוא התייאש מההמתנה הזו וחזר לצבא. הוא פחד שיחפשו
אותו מאחר ויצא באופן לא חוקי מהצבא.
בתוך כל הבאלגן הזה, השלטון נפל ועלה
שלטון אחר, ממש בשבוע האחרון לקראת העלייה, ככה שלא היה לנו מספיק זמן לחפש אותו.
כל המשפחה עלתה בתקווה למצוא אותו, אבל כל המאמצים שעשינו אחר כך לא הועילו. היום
אנחנו לא יודעים כלום, הכל השתנה. איבדנו איתו את הקשר, אך המשכנו לחפש. שלחנו
אנשים שעובדים באתיופיה דרך השגרירות של ישראל, וגם באופן פרטי, דרך אנשים שגרים
באדיס ובכפרים. כלום לא עזר. בינתיים אין לנו קשר איתו, אבל חוץ ממנו כל המשפחה
בארץ מפוזרת בכרמיאל ובחדרה.
- גם מבחינת השלטונות באתיופיה הוא
נעדר?
עקב הבלגן שהיה והשלטון שהשתנה, הם
בכלל לא יודעים מי הוא היה. כמוהו יש הרבה נעדרים. הוא נכנס לסטטיסטיקה שלהם כנעדר.
הבסיס שבו שירת הפך לבית כלא.
עכשיו כשהייתי באתיופיה, ניסיתי לברר אצל
השלטונות מה קרה לו, אבל הם לא הבינו על מי בדיוק אני מדבר ומה אני רוצה מהם.
אבא תמיד רצה וחלם להראות לנו את המשפחה
שלו, אבל כיוון שהמרחקים באתיופיה הם גדולים, היה לי קשה לבקר בכולם.
הטיול נמשך 27 יום, מתוכם 10 ימים
בצפון, שבוע בדרום, ושבוע באדיס.
את כל המקומות שבהם ביקרתי זיהיתי,
אבל הכל נראה לי עכשיו חדש. אני מסתכל עליהם כאילו מבחוץ, ולא מאמין שהייתי בתוך
הדברים האלה. הילדים, המשחקים. לקח לי שבוע לעכל את מה שאני רואה. אני חושב
שהזיכרון שלנו זוכר רק את הדברים היפים. כאילו הכל בעבר היה יותר יפה.
- אתה מתגעגע?
אני מתגעגע, רק ממרחק זמן אני יכול
לראות מה היה חסר לי אז מבחינת חיי היומיום. אבל אז לא הרגשתי בכך, לא היה חסר לי
כלום. הייתי שמח ומאושר. אני מתגעגע, כן, באיזשהו מובן לחוויות הילדות של אז, שמחתי
בכל דבר שעשיתי .
בנסיעה הזו ניסיתי להבין להיכן אני
שייך, לשם או לכאן בארץ. בגיל שלי זו שאלה שמעסיקה אותי. זה חיזק אותי כישראלי
יותר מאשר כאתיופי. שמחתי לחזור הביתה אחרי הכל.
- ותוכניות לעתיד-
בעוד שבועיים אני טס עם להקת המחולות
שלנו (יחד עם אמן) לסיבוב הופעות בחו"ל. ואח"כ אני אחפש עבודה בהדרכה או
בהוראה ואם לא אמצא, אחזור בינתיים לרפת..
מפלים ומתפלאים / ליאור גולן
כל העולם כולו איגואסו, ומי שלא עשו
שיעשו!!!
אין מילים ולא צלילים, לתאר את מה שפה
עובר...
גווני ירוק, לבן וחום בערבוביה של
קולות רעם המפלים,
מפיגים באחת את אדישותם של כל
המטיילים,
הכל מחפשים מאין בוקע... אותו המפל
מאין נובע,
את הסוד לחידה צריך לגלות, ביער הגשם
נמצאות התשובות.
מין פלא שכזה לא כל יום מתגלה, ועדיף
לראותו בטרם יִכְלה.
מפלי האיגואסו שבגבול ארגנטינה-ברזיל, הם לכל הדעות,
אחד מפלאי עולם.
ציפורים טרופיות, לטאות, ושאר בעלי חיים, משתלבים היטב בסט המפלים היפהפה הזה, ואפילו קול המיית התיירים השוטפים את
הפארק, לא תפריע לקסם המפלים!
בצד הארגנטיני מומלץ לראות הכל, ובכל מקרה, לא לפספס את "לוע
השטן", שיבלע בזעמו האדיר כל ספקן
בקשר לפלא הזה.
ניתן לבקר כל יום בשנה מ- 8 בבוקר עד 6
בערב, מומלץ מאוד לבקר גם בצד הברזילאי. אם יש זמן, כדאי לקחת סיבוב בסירה
אל תוך המפלים, ולראות שלא משנה איזה מעיל תלבש, במילא תצא רטוב באותה מידה... ואם
יש גשם, אז שלא יקלקל את השמחה, כי אז יש
יותר מים ועוד יותר שמחה!
שנאמר מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו.
ומי שלא היה כאן לא ראה בית-שואבה מימיו. אז למה מחכים?
קחו תרמיל ואת הילדים וטוּסוּ למפלים!
כאן
ליאור גולן
מפלי איגואסו
ארגנטינה – 27/2/2006.
נטיעות בגן מורשת (הספארי) / עזי זבולון
בשבת הקרובה 4.2.06, ד' בחודש אדר,
חברי רמת יוחנן מוזמנים לנטיעת עצים ושתילת שיחים בשטח הספארי.
זאת הפעם השלישית שאנחנו נוטעים בשטח
הזה בסמיכות לט"ו בשבט. מעניין לראות את התפתחותם של הצמחים השונים שניטעו
ונשתלו בשנים הקודמות. אני רוצה להתייחס בקצרה לעקרונות שמנחים אותי בשיקולי בבחירת הצמחים, אותם אנחנו שותלים מדי שנה.
הגורם הראשון, הוא ההתאמה לנוף שגובל
בשטח, הן מבחינת הצמחייה והן מבחינה חזותית – השטח צריך להשתלב באופק כיחידה אחת.
גובהם של העצים, מקום שתילתם וגם המירקם הולם שלהם, צריך להיות תואם את המופע
הכללי של האיזור.
הגורם השני שמשפיע על בחירת הצמחים –
היא המגמה לשלב סוגים שונים של עצי פרי בין עצי הסרק הקיימים בשטח זה מכבר.
נכון להיום יש בשטח זיתים, עצי הדר,
שסק, שקדיות ועצי מייש שגם את פרותיהם ניתן לאכול. (למדתי את זה מפואד הדרוזי
שעובד במסגרייה).
בשבת הקרובה נוסיף לעצי הפרי: תפוח
עץ, אגס, חבוש, תאנה, בננה, וליצ'י. פרט לליצ'י ולתאנה, יש לעצי הפרי קשר לעבר של
רמת יוחנן. אלה היו עצי הפרי שאיכלסו את המטעים בשנים שחלפו.
פרט לעצי הפרי יישתלו ערבה בוכייה,
(מהעצים הראשונים ליד חדר האוכל בשנות ה- 40) הרדופים, ערערים ורוסליות.
לסיום יש להזכיר את העובדה, שאחת
האפשרויות למלחמה בזיהום האוויר, היא להרבות בנטיעת עצים. עצים כידוע
קולטים את דו-תחמוצת הפחמן לצרכיהם, ופולטים לאוויר את החמצן, שהוא סם החיים שלנו.
אולי ע"י ריבוי נטיעות ושמירה על
הטבע, שעדיין נושק לפתחו של ביתנו, נצליח לאזן את פליטת ה-
2 COממפלטי המכוניות שמתרבות ברמת
יוחנן כמו פטריות לאחר הגשם.
בשם נוי דרום ואיכות הסביבה.
משרד רכב מדווח מס. 3:
1.
זיהום ועישון בכלי הרכב – מה עושים? איך מונעים?
ידוע לכולנו על נהגות ונהגים המעשנים במכוניות באופן קבוע, אם זה לעבודה, או לכל
נסיעה אחרת. זאת פגיעה חמורה בבריאות שלנו, באיכות החיים ובמכוניות. לא יזיק אם
נעיר אחד לשני.
אגב – מעשן/נת נכבד/ה פתיחת החלון מאה
מטר לפני חניית הרכב, לא מטהרת את הרכב. העשן מתערבב היטב במערכת המיזוג, בריפודים,
ובחלל הרכב, ולא בקלות הוא מתנדף. (אם בכלל).
2.
מחסומים – בכוונתנו להציב מחסומים
ליד האסם וליד מרפאת השיניים. למנוע, עד כמה
שאפשר, תנועה וחנייה באיזור הכביש הפנימי, רחבת האקונומיה והקיטור.
הנושא נמצא בטיפול .
3. שילוט – התחלנו להציב שילוט בכבישים
"ראשיים". אנא, התייחסו לשילוט וסעו בזהירות.
4. מתקן ניפוח
אוויר
– צמוד לאסם, ליד תחנת האוטובוס, הוצב מכשיר משוכלל ופשוט
להפעלה לניפוח צמיגים ברכב, באופניים,
בקלנועים ובקלאבקרים.
אופן ההפעלה: קובעים את כמות האוויר
הרצויה, (לפי הוראות יצרן הרכב), המכשיר יודע
להוסיף או להוריד אוויר. אין לחרוג מניפוח אוויר של יצרן הרכב .
5. גלים של
פריצות וגניבות מתבצעות בקיבוצים – (בשער העמקים השבוע). על כולם להקפיד ולהפריד
את כרטיס הקרלוג ממפתחות הרכב, לא להשאיר בבית כרטיס קרלוג במקום גלוי או במקום שקל
למוצאו.
6. מניעת גניבות רכב ע"י מערכת ביומטרית
– אנחנו מבררים אפשרות להתקנת מערכת פתיחת
הדלת של ארון המפתחות ע"י טביעת
אצבע. זהו צעד נוסף בניסיון למנוע גניבת
כלי רכב מקיבוצינו.
7. השבתת רכב ע"י המשטרה – תקנה חדשה
קובעת שנהג שעשה עבירה חמורה, יורד הרכב מהכביש
למשך 30 או 60 יום. הנושא יועבר למזכירות לבירור איך להתמודד עם
הבעיה.
לסיכום קצת מחירים – טויוטה יאריס - 110 אלף ₪
טויוטה קורולה - 123 אלף ₪
סקודה אוקטביה - 153 אלף ₪
יונדאי טרגט לשבעה נוסעים - 195 אלף ₪
טויוטה הייס לשמונה נוסעים או יותר - 235 אלף ₪
פולקסווגן קרוול לשמונה נוסעים או יותר -
250 אלף ₪
שברולט סאוונה – 245 אלף ₪
זיכרו: - מתדלקים רכב רק בבית. (החזר על תידלוק בחוץ, אך ורק עם קבלה
ממוחשבת).
- לפני נסיעה בודקים
לחץ אוויר בגלגלים ( לפי הוראות יצרן ).
- שימרו על ניקיון הרכב!
על ניקיון הרכב! על ניקיון הרכב!!!
אנא, הקפידו על נהיגה כחוק, תוך שמירה
על בטיחות הנוסעים והרכב.
נסיעה בטוחה לכולם, משרד רכב,
רמת יוחנן
זה ממש שולי...
ערוץ הסרטים המקומי – תשובה
ל"תשובה לשאילתא" / יואב כרמון
למתלוננים ולתמהים על מה שקורה בערוץ
הסרטים, הנה כמה הסברים:
באופן כללי ערוץ הסרטים מתפקד בצורה
שוטפת, אם כי, נכון "שמדי פעם" יש איחורים, או שלא נכתב שמו של הסרט
המוקרן, ואז יש חברים שדי מהר מתקשרים לסטיוארט לשאול מה קורה פה...
בדרך כלל סטיוארט עונה, ואם לא משיגים
אותו בטלפון, כנראה שבאותו זמן הוא מטפל בפנייה מתחום אחר שבו הוא עוסק.
מי שמתקשר לסטיוארט בשעות הערב (בין
20:00 ל-22:00), משיג אותו, ומבקש את עזרתו בנושא כלשהו (מזגנים, מקררים, כבלים, טלוויזיה,
מחשבים), על פי רוב מקבל מענה, ולפעמים גם ביקור בית עוד באותו הערב. אז חבר'ה,
זהו שירות לקוחות ברמה שלא הייתה מביישת אף ביזנס רציני אחר.
מי שבכל זאת לא מצליח לתפוס את
סטיוארט, יכול להתקשר למחרת בבוקר (ואם אפשר בבקשה לא לפני 6 בבוקר – היו גם מקרים
כאלה...)
אם סטיוארט לא יכול לתת מענה, הוא מפנה
את הפונה למישהו שכן יודע. יש אנשים שיכולים להעיד על כך. צריך להזכיר לכולנו
שפעילותו של סטיוארט בערוץ הפנימי נעשית בהתנדבות ועל חשבון זמנו הפרטי. אם לעיתים
לא הכל דופק כמו שעון, אז זה יכול לקרות בכל מערכת שנותנת שירותים.
לידיעת המתעניינים בחלק האירגוני של
ערוץ הסרטים, הנה קצת מידע:
ערוץ הסרטים מתופעל כיום ע"י שני
אנשים – סטיוארט ואני (אני נמצא בדרך כלל בסופי שבוע, כשאני חוזר מהצבא). במשך כל
השבוע סטיוארט דואג להביא את הסרטים להקרנה, להפעיל את המכשיר, ולוודא שהסרט אכן
רץ.
כשאני נמצא, אני משתדל לרשום מסודר
וענייני מה ישודר, ולפעמים אפילו מה מתוכנן לשידור לשבוע הבא. לסטיוארט, עקב
עיסוקיו המרובים, לא תמיד נמצא הזמן לכתוב את לוח השידורים, ואם זאת התלונה היחידה
זה ממש שולי.
ועוד נקודה למחשבה: הבאת הסרטים
והחזרתם, שסטיוארט או אני מבצעים, (ולעתים בסיועה האדיב של סוזן), הינה מול ספריית
וידאו שנמצאת בקריות, (אם לא מחזירים בזמן אז נקנסים). כדי לארגן את זה נדרש להשיג
רכב. וגם כשמשיגים רכב, הנסיעה היא על חשבונו הפרטי של "מישהו", לא על
חשבון הקהילה הנהנית מהשירות, כפי שנכתב בשאילתא של 'ברמה'.
ואם נמשיך בסגנון השאילתא אז של מי פה
האחריות שיהיה תקציב לפעילות הזאת?
מאחר והנושא כנראה חשוב (עובדה – עלה
לסדר היום הציבורי), יש לדעתי צורך להקצות לו משאבי רכב כמו לכל ענף המשרת את
הקהילה.
כדי לסיים בגישה חיובית אני מציע שוב,
מה שהצענו בעבר: מי שיש לו בקשה לסרט מסוים (ולא 'קליגולה'), מוזמן לפנות לסטיוארט
או אלי ומובטח שבקשתו תטופל..
בנוגע
לשאילתה בעניין הסרטים
סטיוארט
הסרטים מושאלים מספרייה. אין אפשרות
לקחת סרטים לשבוע שלם, אלא רק ליומיים. לכן, צריך לנסוע לבחור שניים שלושה סרטים
ממה שנמצא בספרייה באותו זמן, ולהביא הנה כדי להקרין.
זה נעשה פעמיים, ולפעמים שלוש פעמים
בשבוע. לפעמים ע"י סטיוארט, ולפעמים ע"י מישהו אחר. רק כאשר לוקחים את
הסרטים יודעים מה יוקרן ביומיים הקרובים.
לגבי פירסום לוח המשדרים -
במקור הלוח הופעל ע"י סטיוארט
מהמוקד. אז פורסמו שמות הסרטים וזמני השידור. לפני כשנה וחצי הוחלט להקצות ערוץ
נפרד ללוח המודעות, והוא מופעל באחריותה של ועדת תרבות. עד כה הייתה התנגדות מצד
המפעילים שסטיוארט, או יואב כרמון, יכניסו הודעה על הסרטים בלוח מהמוקד כאשר הם
מביאים אותם. לכן, ומסיבות נוספות, שונתה השיטה.
היום הסרט מופעל החל מהשעה 19:00 ברצף
(מתחיל שוב כשנגמרת ההקרנה) עד סביבות השעה 10:00 בבוקר למחרת. מכיוון שאורך
הסרטים הוא שונה, ההקרנה הבאה מתחילה בדרך כלל, בין 20:30-21:30 לפי אורך הסרט, (אורך
הסרט יפורסם מעכשיו בלוח).
לפעמים, לדרישת ועדת תרבות, או אנשים
אחרים, מוקרנים ברצף קטעים אחרים, למשל היומן החדש, אירועי תרבות משנים קודמות
וכו'.
ערוץ "יס" משודר מאולפן הווידאו
ובאחריותם. הם קובעים מה משודר בערוץ זה על פי שיקוליהם.
כל בקשה או טענה שמופנית לסטיוארט
מקבלת התייחסות. למשל לשדר שנית סרט ששודר כבר כי מישהו לא הספיק לראות, או, לשדר
סרט ישן שמישהו רוצה לראות וכו'.
לגבי תוכן הסרטים –
מי שבוחר אותם, מביא מה שנראה לו.
נעשה מאמץ להביא סרטים חדשים ברגע שהם יוצאים, ולפעמים לפני זה. בדרך כלל לא יושבים
ובודקים את הסרט לפני ההקרנה, אלא מסתמכים על מה שכתוב על העטיפה ועל שמות
השחקנים, ראה "קליגולה", (היו בקשות לשידור חוזר של סרט זה).
מעבר לכל הנ"ל משתדלים לא לשדר
סרטים שפוגעים ברגשות הציבור, אבל כל אחד יכול לעבור לערוץ אחר אם לא מתאים לו.
כמו כן, כל מי שמעוניין לנסוע ולבחור סרטים בעצמו, מוזמן לפנות אל סטיוארט.
בנוסף כל מי שההסבר הנ"ל לא
מתקבל על דעתו, יכול לפנות לקבלת הסבר מקיף יותר, לא בהכרח כדאי או רצוי לנהל את
הדיון הזה מעל דפי ה"ברמה".
שם הסרט יפורסם מעכשיו בלוח המודעות
האלקטרוני באותו היום ואם ניתן יום קודם..
הערה שולית-
אחרי כל ההסברים המלומדים אפשר לחזור
לשאילתא המקורית (שכנראה נשכחה מרוב תשובות לשאלות אחרות):
איך אפשר לדעת מתי בדיוק מתחיל
הסרט!!!! ??? .
הבהרה ממש"א / איילת מאירוביץ
בגיליון האחרון של ברמה
פורסמה פנייתי לציבור להציע שמות (או רעיונות אחרים), על- מנת לפתור מצב של קושי
מתמשך בתפעול מחסן הבגדים.
הקשיים הללו נובעים מסיבות
שונות שהמרכזית בהן היא העדר כוח-אדם קבוע ויציב שימלא את הפונקציות הנדרשות במקום
(גיהוץ, חלוקה לתאים, תיקונים וכיו"ב).
אין הכוונה להמעיט בהשקעה
ומאמץ מתמשך שנעשה ע"י העובדות הקבועות המשתדלות לשמור על הנורמות הקיימות
ולעמוד במכסות העבודה הגבוהות. נהפוך הוא!
העובדות הקבועות עבדו
"שעות נוספות", נשאו ועדיין נושאות בעול בכבוד ובאיכפתיות רבה ועל-כן ראויות
למלוא ההערכה!.
תזכורת לחברים / ארנה גזית קופת-בית
על החברים שנולדו להם במזל-טוב, נכדים או נינים מחוץ לקיבוץ, לדווח לקופת-בית כדי שתקציבם יזוכה בהתאם
להחלטות..
* לא נגענו. לבקשת הכותבת, הניקוד והפיסוק כפי שנכתב במקור.
פנסיונר / עפרה גלעד