"ברמה",עלון
שבועי למידע, קיבוץ רמת יוחנן. שנת ה - 75
מס. 1502, כ"ו בשבט תשס"ו 24.2.06
זה מה שהיה...
מישהו שיש לו כבר שתי נשים
אף פעם לא הייתי בתנועה, גדלתי בבית די אמיד,
הייתי הצעירה בבית והמפונקת. אבא חשב שאני מאוד יפה, תמיד התלבשתי לפי טעמו והוא
קישט אותי (כמו במראה) והיה הולך איתי לטייל לאורך הטיילת, כדי שכולם יראו אותי.
זישה היה מאותה עיר, היה כבר 12 שנה בארץ, בבית אלפא, ובא לבקר את האח שלי. חברתי
סיפרה לי שבא בחור ששר יפה, והמון בחורות רוצות לנסוע איתו לארץ ישראל. פעם הלכנו
יחד לסרט. הוא ישב, נשען לאחור, עם ידיים בכיסים וישן. אמרתי: "כזה שישן
במקום פומבי? אני לא הייתי נוסעת אתו אפילו בפיקציה..."
לאחר זמן מה נפטר אביה של
חברתי. זישה ישב בביתה, קרא איוב ותירגם ואני עזרתי לו. עשיתי עליו רושם, ואז
התחלנו "ללכת".
זישה כבר היה נשוי פעמיים
בפיקציה. אחת אפילו עלתה אתו ארצה. שנייה – גננת שהגיעה באופן בלתי לגאלי . אנחנו
התחתנו בעיר שלנו, אבל כשהלך לרשום אותי בפספורט, התברר שאי אפשר שנחזור יחד. הוא
היה צריך לחזור ארצה לבד על מנת "להתגרש". העניין הסתבך כיוון שלא ידע
איפה שתי נשותיו. בינתיים בעיר הלכו הדיבורים שיהודית מתחתנת עם "מישהו שיש
לו שתי נשים" ההורים שלי היו נהדרים, עמדו לצידי. אמא אמרה שאם היו לו שתי
נשים והוא לוקח אותי סימן שהוא בסדר.
כשבאתי לבית אלפא, באתי לצריף.
פעם ראשונה בחיים ראיתי צריף. היו שתי מיטות עם קש גבוה, ששתי חברות רקדו עליו כדי
לרככו, ולא הצליחו. מזרון גבוה וקשה. עשו לנו "ספיישל" ארון קטן, (ארון
עוד לא היה לאף אחד, אפילו מהכי ותיקים), שולחן וכסא. נכנסתי לחדר, ישבתי על הכסא
והתחלתי לבכות. זה נראה לי כל כך חשוך.
הייתי רזונת, "בורגנית", תמיד עם עקבים גבוהים, כפפות וכובעים, איך היה
לו אומץ לקחת אותי למקום כזה? העמדנו חופה אצל הרב בעיר, הכל כדת. בערב באו החבר'ה,
הביאו ארגזים עם בירה ויין וכיבודים. הלכנו לחדר האוכל; אכלו, שתו ורקדו, הייתה
חגיגה נהדרת.
יהודית דינסטג (מתוך "כאן על פני
אדמה")
דו"ח שבועי / א. פלד
אנחנו על המפה. ביום שישי האחרון הסתיים
טורניר הכדורסל השנתי הנערך במסגרת המועצה
האיזורית. למשחק הגמר התייצבו
"האקדחים מיגור" מול "התותחים מרמת-יוחנן".
התותחים הובילו במרבית שלבי המשחק, אף
שעל פי מיטב המסורת לא חסכו מקהל האוהדים כמה דקות של דפיקות לב.
יודעי דבר מציינים שהמשחק היה ברמה
גבוה מאד. ראש הקבוצה, ארז צוקרמן קיבל את גביע המנצחים הענק.
המנוע של הקבוצה, ישראל עוזרי, שעשה שמות בהגנת האויב תוך ניצול וירטואוזי של
יתרון הנומך, זכה בגביע מיוחד כשחקן המצטיין של הטורניר.
ברכות לכל השחקנים, הבאתם לנו הרבה
כבוד.
ביטוח טלוויזיות ומזגנים. נשאלתי מדוע יש צורך בביטוח
זה, בנוסף לביטוח תכולת דירות המגורים שיש לנו במסגרת ביטוחי הקיבוץ.
ראשית, ביטוח תכולת הדירה במסגרת ביטוחי
הקיבוץ כולל השתתפות עצמית בגובה של
100 $ (כ-470 ₪) לכל פריט, ובמקרה של
"נזקי חשמל וציוד אלקטרוני" 15% מהנזק ולא פחות
מ-100$. (דהיינו, אם הנזק
הוא 5,000 ₪, לדוגמא, תהיה ההשתתפות העצמית 750 ₪).
שנית, הביטוח הכללי כולל רק תיקונים
הנובעים מאירוע "תאונתי", המוגדר בפוליסה כ: "אובדן או נזק פיזי
מיקרי ובלתי צפוי לרכוש".
הביטוח מחריג באופן מפורש: "אובדן
או נזק שטבעו בלאי, פחת, תהליך הדרגתי, ...מכרסמים,
עובש או החלדה", או במילים
פשוטות, מה שאנחנו קוראים "קילקולים" סתם.
שורה תחתונה, ביטוח תיקוני מכשירי הטלוויזיה
והמזגנים נועד, כמו כל ביטוח, להפוך הוצאה בלתי ידועה להוצאה ידועה.
הצענו ביטוח זה לחברים במסגרת הסדר
קולקטיבי זול בהקשר של הפרטת מכשירי החשמל ותיקונם. לא מדובר כאן ב"נזקי
קטסטרופה" אלא בקניית שקט נפשי – למי שחפץ בכך.
"הפרט ומשול". (מאמרו של ישראל וייס בגיליון
האחרון של "ברמה").
אני מסכים עם מרבית ההנחות ועם השורה
התחתונה במאמרו של ישראל. אלא שניתן להגיע לאותן תובנות גם מבלי לסטות באופן מופלג
מן העובדות.
"בשנים האחרונות אנו עדים
לניסיונות שונים ומשונים להפריט תחומים חשובים ומרכזיים
הנוגעים לאורחות חיינו
ולתקינותם".
אז מה באמת היה לנו? בחמש השנים האחרונות הופרטו
הנושאים הבאים והם בלבד:
א. מזגנים ותיקון מכשירי חשמל (כהמשך
טבעי להפרטת המקררים ומכשירי הטלביזיה שנעשתה עוד הרבה לפני כן), וזאת במקביל
להסדר מרוכז זול ויעיל של ביטוח תיקוני הטלביזיות והמזגנים בעלות הנופלת בהרבה מן
הסכום שהועבר לתקציבי החברים.
ב. חוגי מבוגרים (לא כולל מועדון דורות)
ולימודי העשרה, וזאת במקביל להנהגת "קרן השתלמות לכל" (ולא רק לעובדי
חוץ), בסכומים חודשיים העולים כדי פי שלושה מעלותו החודשית של חוג רגיל , וזאת
בתהליך החלטה של שלוש קלפיות , שתיים בהן הוחלט ברוב של למעלה
משני שלישים שההחלטה בנושא תתקבל ברוב רגיל וקלפי שלישי (!), בו התקבלה
לגופה החלטת ההפרטה, ברוב של למעלה מ-70% מן המצביעים הן או לאו.
מה עוד היה לנו בתחום ההפרטות בחמש
(ויותר)השנים האחרונות....בואו ננסה להיזכר ביחד....וואללה, ממש כלום!
(וכפי שכולנו יודעים ואף קוראים מעל
דפי העלון, יש גם מי שנוזפים בהנהלת הקהילה על אזלת
ידה ותפוקתה הירודה בנושא ההפרטות
בשנים האחרונות).
"... ובעתיד ,אני מניח (יופרטו
גם) חינוך, בריאות, רווחה, ועוד ידנו נטויה" (סוף ציטוט).
ממש דבר הלמד מעניינו, מסקנה
"מתבקשת מאליה" מהתנהלותנו בשנים האחרונות.
ומאידך, מה כן עשינו? הקמנו קרן
ללימודי בנים על מנת שאם באמת בעתיד, מרצון או מכורח,
יופרטו הלימודים יהיו בידי ילדינו האמצעים (מעל 100,000 ש.ח. לכל
ילד בהגיעו לגיל עשרים), לצורך מימון הלימודים ולרבות הוצאות המחייה.
ערכנו עבור כל החברים "ביטוח
בריאות" לכיסוי הוצאות בריאות חריגות, ובנוסף לכך "ביטוח אובדן
כושר עבודה", למקרה בו עקב תאונה או מחלה לא יהיה חבר מסוגל לעבוד.
הקמנו "קרן לבעלי צרכים
מיוחדים" אליה כבר העברנו סכומים נכבדים (שבע ספרות), להבטחת עתידם של
חסרי כושר השתכרות, למקרה של הפרטה או קריסה. (הקרן בנויה לתשלום קצבה
חודשית מיידית, ועד סף תוחלת החיים של הנצרך).
משמע, לא רק שלא עסקנו, ואפילו לא דנו,
כלל בהפרטה של חינוך,בריאות, רווחה, אלא להיפך – בנינו כלים מיוחדים להבטחת
הנושאים האלה. (בצד גידול דרמטי – הכפלה -- בהוצאה השוטפת בתחום הרווחה,
וגידול משמעותי בהוצאה השוטפת לבריאות).
וגולת הכותרת, "...ואף הפעולות הננקטות
בפועל (ראו למשל אנרגיה), הן עדות לניסיון לקבל הכרעה באופן לא תקין, ומהווים,
לדעתי, מחטפים ו/או כניסה בדלת האחורית. וכל זאת לא אישור החברים." (סוף
ציטוט).
דחילאק ישראל, אנרגיה - מחטף?
כניסה בדלת האחורית? ללא אישור החברים?
ההחלטה הראשונה בנושא האנרגיה נפלה
באסיפה הכללית ביום 4.4.2002 ,דהיינו לפני כארבע שנים!!!
האסיפה החליטה (פה אחד):
"...לאשר מהלך תקצוב האנרגיה וההשקעה הנדרשת בהתקנת המונים. האסיפה מחליטה
שהנושא יובא שוב לאסיפה ולאישור הקלפי לאחר שלב ההרצה ולפני הכניסה לביצוע".
("ברמה" 1329 15.4.02).
ביום 20.10.2003, לפני למעלה
משנתיים, הובא הנושא שוב לאסיפה הכללית שהחליטה: "ההרצה של הסדר תקצוב
האנרגיה "על יבש" תתחיל בחודש דצמבר השנה ... לפני תחילת ביצוע תקצוב
האנרגיה "על רטוב" יובא הנושא שוב לדיון באסיפה ולהחלטת הקלפי".
("ברמה" 1395 24.10.03).
לאחר הרצה על יבש במשך שנתיים (1994,
1995), הובא הנושא שוב לאסיפה, אושר על ידה והועבר, בתום תהליך מסודר ומבוקר
שארך ארבע שנים לאישור שהתקבל בקלפי.
במשך כל התקופה הזו, לווה הנושא באין
ספור מאמרי הסבר ב"ברמה" ובנוסף לכך מכתבים אישיים לאותם בתי-אב שצריכתם
הייתה גבוהה באופן חריג (במספר מקרים אכן הושג שיפור משמעותי בצריכה).
אפשר כמובן להתנגד להפרטת האנרגיה. זה
בסדר גמור. אבל לומר שהיה פה מחטף ? או כניסה בדלת האחורית ? וללא אישור החברים ?
אני מכיר בכך שההחלטה בקלפי בנושא
האנרגיה עברה ברוב קטן, וכבר התבטאתי ב"ברמה" האחרון בעניין.
חשוב להדגיש שאין בהפרטה זו כל נגיעה בנושא הערבות ההדדית. לפנסיונרים ניתנה
אופציה להישאר מחוץ להסדר. מדובר כאן בהוצאה צרכנית אישית שכל בוגר בינינו בנוי
לקחת עליה אחריות, ללא אפוטרופסות תקציבית של הקהילה.
לֶהָבוֹת
כַּלָּנִית אחרי טיול לפריחות בדרום
אֵין בָּאָרֶץ הַזּוֹ אֲתָר אוֹ מָקוֹם
בִּמְרוּצַת הַדּוֹרוֹת לֹא רָוָה בְּאָדֹם,
לַאֲשֶׁר תִּפְנֶה, בַּאֲשֶׁר תַּבִּיט
שְׁטוּפָה הָאָרֶץ בִּלֶהָבוֹת כַּלָּנִית.
שִׁפְעַת הָאֹדֶם שֶׁסָּפְגָה הִיא אֵי אָז
עוֹלָה מִתּוֹכָהּ כַּשָׁשַּׁר הָעַז.
אֶרֶץ הָאֹדֶם שָׁזוּר בְּכָל תּוֹלְדוֹתֶיהָ
וְהִיא טֶרֶם רָוְתָה דִּמְעוֹת אוֹהֲבֶיהָ.
כַּלָּנִית, נוּרִית, וְלָהַט פָּרָג
בָּאָבִיב, שָׁנִי יְכַסֵּם, כְּמוֹ מַאֲרָג.
גְּבִיעֵי פִּרְחֵיהֶם בֶּהָדָר אַרְגָּמָן
חוֹבְשִׁים בְּסֹמֶק אֶת פִּצְעֵי הַזְּמַן.
ראובן עזריאלי 19.2.06
על אידיאולוגיה והאנשים שלפניה –
ומאחוריה...
יהודה טל
חוששני שאיתן ידידי הטוב "פיספס" הפעם בכל הקשור לכוונתי
בהבאת המאמר "אידיאולוגיה והאנשים שמאחוריה". אני דווקא לא עוסק באשליות
ולא מנסה למכור את נוסחת "הנבחרת המנצחת", אלא בכוונתי להראות שגם חרף
כל המגבלות, מתאים לנו יותר להמשיך ולתמוך במפלגת העבודה.
כל בחינה מציאותית של התרחישים
הצפויים והראויים, תראה שרק קואליציה בין "קדימה" ל"עבודה"
תאפשר להמשיך בכיוון של התנתקות, והשאלה הרלבנטית לגבינו היא, היכן מתאים לנו יותר
להימצא בתוך אותה קואליציה.
עם כל הכבוד והערכה לעצם מהלך המפץ
הגדול ע"י שרון, נראה לי שיהיה לנו קצת קשה לרוץ בצמתים שכם אל שכם עם צחי
הנגבי, רוני בראון, הירשזון, אפללו ורוחמה אברהם, הממשיכים גם עתה לדבר על שגיאותיהם
הקשות של יצחק רבין ושמעון פרס בעצם הבאת תהליך אוסלו לעולם.
יתר על כן, דווקא לנו, כקיבוצניקים,
עדיף להמשיך ולפעול עם פוליטיקאים כברוורמן, בוז'י הרצוג, עמי איילון ואופיר פינס.
לא רק שאנשים אלה רואים איתנו עין בעין את התהליכים המדיניים לאורך כל הדרך,
אלא שלעניות דעתי, גם ההתייחסות שלהם אלינו פנימה תהיה יותר אוהדת.
עד עתה הצליחה התנועה הקיבוצית לשמר
את כוחה כגורם פוליטי משמעותי, וזאת בזכות דפוס מרשים של אחדות פעולה (יחסית
כמובן). התפצלות יתרה בהצבעה לכנסת עלולה לפגוע קשות בכוחנו הפוליטי, מבלי לשנות
באופן משמעותי את התוצאה הכוללת הרצויה במקרה הטוב...
הפרטת אנרגיה / דניאל פרי
החל מחשבון חודש מרץ 2006 תיושם החלטת
הקלפי על הפרטת האנרגיה. חיובים וזיכויים יתבצעו בדרך הבאה:
1.
כל בית אב ימשיך לקבל את פירוט התיקצוב, הצריכה, והעלות
שלו כפי שהיה נהוג עד היום.
2.
קופת הבית תזכה/תחייב את בית האב רק ביתרת החשבון.
3.
חיובי נפט יועברו לקופת בית מהמוסך.
4.
חיובי גז יימסרו לקופת בית מהמחסן הכללי. במיקרים שבהם
השימוש בגז לא מופרד בין בתי האב באותו הבניין, יחולק החיוב באופן שווה בין כל בתי
האב שמשתמשים במשותף באותו בלון גז.
5.
בצמוד לדף הפירוט של חודש פברואר, תחולק גם טבלת
זכאויות שנתית לפי הקריטריונים לחלוקה.
זה מה שהיה...
"אספקה קטנה"
בהתחלה
לא היה עניין של אספקה. היה מונח באיזושהי פינה סבון. כל אחד הלך לקחת סבון, כל
אחד הלך לקחת שרוכים וכל הדברים האלה, והיה בלבול גדול, מפני שהסבון התגלגל בכל
הפינות. ואז התחילו לדבר על בזבוזים, ואם זה יהיה מסודר – יהיה לכל אחד שלו. אז
השפיעו על חיה שהיא תקבל את העסק הזה עם האספקה הקטנה. התחילו בזה, שכך וכך נותנים
סבון לכל אחד ואחד. קצת למדו ממשקים אחרים, וקצת אנחנו המצאנו. אבל זה התחיל בכל
מיני משקים בערך באותו הזמן. לפני זה – מה
הייתה השאלה אין לי סבון? – הולכים למחסן ולוקחים . פתאום הכל נעלם, ומתחילים לחפש
– וככה לאט לאט הגיעו למצב שהחליטו לעשות סדר, לרשום מה לקח כל אחד ומה מגיע לו.
(רמת יוחנן, מתוך "כאן
על פני אדמה")
עם רוני פלד. שיחה קלה על נקודות חן
ונקודות שחורות... (שוחח ורשם: ירמי.)
בימים אלה, של הפוגה, בין גשם ושמש,
מנצלים בנוי את הזמן לשיקום הריסות החורף ורוחותיו. רוני ורותה "רועות"
את הפועלים שלהן ביד רמה. מעשבים במרץ, אוספים ענפים, מנקים, מכסחים, ומנסים להביא
את החצר לקדמותה. "שתראה טוב", כמו שהן אומרות. סך הכל כבר סוף פברואר,
וצריך לקבל את פני האביב בלי "פיגורים" בעבודות. כששואלים אותן מה היה
קורה אם לא היה "במקרה" אולפן חדש, מקבלים את אותה התשובה שמקבלים גם ביתר
הענפים שבנויים על כוח עזר: אין תגובה.
רוני, אז למה פנייך לא כתמול שלשום?
אני שואל אותה והיא מספרת:
יצאנו לחצר אחרי הגשמים האחרונים לעבודות
והנה: שוד ושבר. פוגש אותי נוח על המדרכה ואומר לי: "רוצי מהר לבריכת הדגים
ותראי מה שעשו שם הילדים". זוהי בריכת הדגים שעל יד בית הסיעוד, רק שיפצנו
והפעלנו אותה בקיץ האחרון, אחרי הרבה הרבה דיבורים, לבטים ופגישות.
מי זה עשינו?
הנוי.
השקעתם כסף?
השקענו הרבה כסף. זה היה הדבר האחרון
שצור יריב, כמרכז משק, אישר לנו.
כמה השקעתם?
מעל עשרת אלפים ₪ . הכל קומפלט. כולל הציפוי שהיה צריך לתקן, החשמל,
הצמיחה, הדגים, תאורה שתהיה פינת חמד נעימה ומסודרת.
אז מה קרה?
באנו, וראינו שמישהו נכנס לתוך הבריכה
עם ברזלים ומקלות והרס באופן שיטתי.
נכנס ממש לתוך הבריכה?
כן. נכנס ועשה הרס וחורבן, ובנוסף שפך
צבעי גואש וצבעי בד לתוך המים. רצו כנראה לראות איך הדגים יגיבו לצבע. כל הבריכה
הפכה לאדום.
ואיפה השיגו צבעים כאלה?
מבית הילדים.
מי עשה את זה?
קבוצת ילדים מהתלתון הקרוב.
מתי זה נעשה?
במשך סוף השבוע.
ועד עכשיו לא גיליתם את זה?
לא. נוח הסב את תשומת ליבנו. כמובן
באנו לראות מה קרה ונעשה לנו חושך בעיניים. כאב-לב. נשארו מעט מאוד דגים מתוך 25
דגי הזהב שהיו שם. דגי מֶקוֹיָה, דגים יפנים אדומים גדולים, מאוד יפים.
יש טיפול מיוחד לדגים האלה?
זה בדיוק העניין. הדגים האלה מאוד
נוחים לטיפול, לא צריך להאכיל אותם, לא צריך ללטף ולחבק אותם. הם מסתפקים במועט, חיים
ממה שיש להם בתוך המים.
אז מה, הילדים רצו לחבק אותם?
לא. רצו לראות איך הצבע ישפיע עליהם.
אז איך הוא באמת השפיע?
כמו שאמרתי, נשארו חמישה דגים מתוך 25
דגים וההשרצה הגדולה שהיתה שם נכחדה כולה. היו גמבּוּזיוֹת שאוכלים את היתושים כדי
שלא יהיו יתושים בסביבה.
דיווחתם? פירסמתם? התלוננתם?
הבאנו את דניאל פרי שיראה ויחווה דעה
על הוונדליזם.
ומה הוא אמר?
אמר שאין מה לעשות.
איך פעלתם למיזעור הנזקים?
רוקנו את הבריכה. השארנו את הדגים ששרדו
מנחת זרועם של ילדינו האמיצים, בשלולית קטנה. ניסינו לנקות אבל לא כל כך הצלחנו. אחר
כך מילאנו חזרה מים נקיים. כמובן שהמעשה הזה מפר את האיזון הביולוגי בתוך המים.
הצבע יצא רק בחלקו והמים עדיין קצת אדומים. אוששנו קצת את הצמחייה, אבל כבר לא היה
הרבה מה לאושש. מה שנשאר נשאר, ניסינו לעשות ככל שיכולנו. עכשיו מחכים לטיפול של
ההנהלה, של המוסדות.
אפשר לתאר במילים את ההרגשה הזו, שעובדים
ועובדים ופתאום בא מישהו והורס סתם כדי להרוס?
זה פשוט כאב לב ודיכדוך. העבודה שלנו
היא למען הציבור, שיהיה נחמד ויפה מסביב. שיהיה נעים. כל כך ביקשו בריכת דגים כדי
להחיות את הפינה הזו ליד בית הסיעוד, לסדר אותו, לארגן אותו. אנשי הבית כל כך
נהנים לצאת לטייל שם, וגם סתם עוברי אורח. בקיצור, רצו להפעיל את הבריכה הזו שעמדה
בשיממונה ופנו אלינו. לקחנו את זה על עצמנו, השקענו הרבה עבודה, מרץ וזמן. המקום היה
פינת חמד. פשוט כואב הלב שהוונדליזם חוגג ולהנהלה שלנו זה לא מזיז כלום. המקום
מגודר היטב ובכל זאת עברו את הגדר, נכנסו, ועשו שם שמות.
יש לך רעיון איך למנוע דבר כזה להבא?
לדעתי יש לעשות פעולת הסברה רחבה
בשיתוף עם כל הגורמים.
מי יעשה את פעולת ההסברה הזו כשלא איכפת
לו שזה קרה? או מי שאומר שאי אפשר לעשות שום דבר?
?????????????
והנזקים?
לדעתי הנזקים צריכים להיות מכוסים על
ידי מערכת החינוך, בשיתוף עם הילדים. כך או כך ראוי שתיעשה פעילות חינוכית ואולי לשתף
את הילדים בתחזוקה של המקום הזה. הבעיה מתחילה בכך שמרכזת החינוך אומרת שזה לא
בעיה שלה, שהמטפלת בבית הילדים מסתכלת עלי כאילו שנפלתי מהירח, ומרכז משק אומר אין
מה לעשות...
עצוב, עצוב מאוד. וצריך לחשוב מה עושים
הלאה, וראוי להזכיר שזה לא מקרה הוונדליזם היחידי בחצר, תודה לאל יש עוד...
שאילתא
"ברמה" שואל:
ערוץ הסרטים המקומי הוא שירות של הקיבוץ, נהנה מתקציב הקהילה ואמור לשרת את
כל הקהילה, מי נושא באחריות להפעלתו?
מי מפעיל אותו הלכה למעשה?
מדוע אין פירסום מסודר וקבוע של לוח המשדרים?
ואם יש פירסום מקדים, מדוע אין עמידה בלוח זמנים קבוע מראש? אלא רצף מחזורי
שאי אפשר לדעת זמני התחלה וסיום?
האם יש פיקוח ציבורי?
תשובה לשאילתא / אודי
"ערוץ הסרטים המקומי" הוא
שירות המופעל היום ומזה זמן רב על ידי סטיוארט, באדיקות, במסירות רבה ו"בכל
תנאי מזג אוויר".
בעבר היו מי שהתנדבו למשימה אך
"נשברו" כעבור זמן קצר או נגזלו על ידי עניינים חשובים יותר.
יתרונו המובהק של סטיוארט הוא דבקותו
במשימה והמחיר - "אי סדר מסוים".
בגיליון האחרון של "
בכל המרכיבים הטכניים (להבדיל מן
התוכניים), כגון פירסום לוח משדרים, עמידה בלוח זמנים, אין שירות זה שונה מן האחרים.
בנוסף ל"ערוץ הסרטים",
מפעיל הקיבוץ ערוץ פנימי שני, "ערוץ התרבות", בו אמור להתפרסם "לוח
המשדרים" (וכמדומני אכן מתפרסם).
בשנים האחרונות נערכו לא מעט דיונים
(והושקעו לא מעט כספים) בערוצים הפנימיים.
קיימת בהחלט פתיחות מצד
"ההנהלה" למציאת דרכים לשיפור.
חבר/ים המעוניין/ים ליזום או לקחת חלק
בדיון כזה (קל וחומר לסייע בפועל באופן מתמשך), יפנו בבקשה לדניאל או לאודי.
"אי סדר מסויים"?...
כרגיל תשובה לעניין, מהירה, מסודרת, מקפצת בין כל הטיפות ונשארת
יבשה...
אבל אם כל הכבוד עדיין לא ברור מדוע
לוח המשדרים מופיע רק "לפעמים", מדוע אין שעות התחלה קבועות וידועות של
הסרטים. מדוע מונעים מהחברים את הזכות להנות מהשירות הזה.
למה הדבר דומה?
לפתיחת הכלבו או המרכולית מתי שמתחשק
לעוֹבדוֹת, או בשעות שידועות רק להן.
האם גם אז התשובה המוזרה הזו:
"אי סדר מסויים" הייתה מתקבלת בהבנה ובחצי חיוך?
והשואלים ממשיכים לתמוה... .
*
על פי עצתו של אודי ("ברמה" משבוע שעבר), העברנו את השאלה לדניאל
פרי...
הגביע הוא שלנו / ארז
צוקרמן
הרבה חברים שאלו אותי בשבועות
האחרונים, מה הם משחקי הכדורסל שנערכים בכל יום שישי באולם הספורט של המועצה? אז
הנה ההסבר:
לפני כ-10 שנים, הוחלט לקיים טורניר
כדורסל בין יישובי המועצה האיזורית, כחלק משיתוף פעולה חברתי-ספורטיבי, שיביא לקירוב
בין תושבי המועצה. במשך השנים הטורניר תפס תאוצה והתעניינות גדולה. לחלק מהמשחקים
הגיעו מאות צופים, שבאו לעודד את השחקנים, ולהעביר חוויות של יום שישי.
בשלוש השנים האחרונות הטורניר הוא
לזכרו של ערן נאור מנופית, שהיה שחקן כדורסל בנופית ונהרג בתאונת דרכים בדרום
אמריקה.
הטורניר נערך מטעם המועצה, בראשות
מנהל הספורט דני אלימלך.
את כל המשחקים בטורניר ליווה רחמים
נאור, אביו של ערן.
כל שנה במועד הגמר, יש טקס מרגש לזכרו
של ערן, שמתקיים בין שני המשחקים.
שיטת המשחקים: הטורניר מתחלק לשני
שלבים.
בשלב הראשון המשחקים הם בשיטת ליגה,
כל קבוצה מתמודדת עם כל קבוצה אחרת פעם אחת, ובסוף הליגה ארבע הקבוצות עולות לחצי
הגמר.
בשלב השני הקבוצה שהגיעה למקום הראשון
מתמודדת מול הקבוצה במקום הרביעי, והקבוצה הממוקמת שנייה, מתמודדת מול הקבוצה
במקום השלישי.
שתי הקבוצות המנצחות עולות לגמר, ושתי
הקבוצות "המפסידות" מתמודדות על מקום שלישי ורביעי.
במשך כחודשיים וחצי נערכו בכל יום
שישי 4 משחקים. המשחקים היו מעניינים ומותחים, כאשר רק במחזור האחרון נקבעו 4
הקבוצות שעולות לחצי הגמר.
הקבוצה של יגור (שהגיעה למקום הראשון)
שיחקה מול כפר חסידים (מקום רביעי), ואילו רמת-יוחנן (מקום שני), שיחקה מול כפר
ביאליק (מקום שלישי).
במשחק הראשון, יגור מול כפר חסידים,
ניצחה יגור בשנייה האחרונה בקליעת עונשין, ובמשחק השני, בין רמת יוחנן לכפר
ביאליק, ניצחה רמת יוחנן בהפרש של 10 נקודות ועלתה לגמר.
את רמת יוחנן ייצגו בטורניר (חלקם
השתתפו בכל המשחקים): עומר שהם, ישראל עוזרי, סער דרור, בן כהן, אמיר סלייפר,
ברק ברמן, נדב ברמן, איתמר ווינברג, אוריה זמיר, צור נצר, ארז צוקרמן ובתוספת
שני שחקני חיזוק יגאל פינגרמן (מהנהלת החשבונות) ויוסי מקרית אתא.
משחק הגמר, שהתקיים ביום שישי האחרון,
היה מותח. המחצית הראשונה הסתיימה בהפרש נקודה אחת בלבד, בתוצאה 41:40 לרמת יוחנן.
במחצית השנייה היו כמה רגעי מתח כאשר יגור עלתה ליתרון, אבל מהר מאוד חזרנו להוביל,
והמשחק הסתיים בתוצאה 75:66 לרמת יוחנן.
הגביע הוא שלנו!
השנה, בפעם הראשונה, התקיימה תחרות
נוספת - קליעת שלשות - במחצית המשחק נציג
מכל קבוצה זורק 10 כדורים לסל. הנציג שקולע את מס' הסלים הרב ביותר זוכה בגביע -
גביע השלשות.
את הקבוצה שלנו ייצג ארז צוקרמן,
שזכה בגביע לאחר שקלע את מספר הסלים הרב ביותר.
כבכל שנה, בוחרים את השחקן המצטיין
מבין כל ארבע הקבוצות המתחרות, וגם בקטגוריה זו לא איכזבה הקבוצה, וישראל עוזרי
זכה בתואר ובגביע.
טקס חלוקת הגביעים התקיים במעמד ראש המועצה מר שלמה חבר, ובנוכחות משפחתו
וחבריו של ערן נאור ז"ל.
כאן המקום להודות לכל החברים, ובמיוחד
לילדים, שבאו לעודד וליוו את הקבוצה לאורך הטורניר ובמיוחד במשחק הגמר. העידוד
שלכם וההתלהבות הם חלק מההצלחה של כולנו.
להתראות בטורניר בשנה הבאה.
הקרן ליוצרים ולאמנים של המועצה
האיזורית זבולון – תשס"ו
החל מיום 15.2.06 ניתן לפנות בכתב
להגשת מועמדות לקבלת מענק יצירה.
להלן תקנון הקרן:
1.
רשאי לפנות כל תושב המועצה אשר מתגורר ורשום בתעודת
הזהות באחד מישובי המועצה, לפחות 3 שנים, עפ"י הרשום במזכירויות הישוב.
2.
רשאי לפנות להגשת מועמדות כל תושב כנ"ל, העוסק
בתחומים:
צילום, קולנוע/וידאו, ספרות/שירה,
מוסיקה, אמנות פלסטית/פיסול, ציור.
3.
אחד השיקולים בשיקולי הוועדה במתן המענק יהיה תרומתו/מעורבותו
של היוצר בקהילה.
4.
זכאות לקבלת מענק ניתנת אחת לחמש שנים.
5.
הבקשה תכלול
פנייה בכתב עם פרטי המועמד, המלצת המזכירות ביישובו, בצירוף צילומים
ודוגמאות של היצירות בתחומים שהוזכרו לעיל.
6.
את טופס ההרשמה ניתן יהיה לרכוש במזכירות,
במועצה האיזורית זבולון אצל ניצה – תמורת 20 ₪.
7.
יש להגיש הבקשות עד 30.3.06.
את הבקשות למועמדות יש למסור בכתב,
עפ"י כל הנ"ל – למחלקת התרבות,
לידי ענת עוגן.
רק פניות המוגשות באופן מסודר,
וכוללות את כל הפרטים הנ"ל, יובאו לדיוני הוועדה.
פרס מפעל חיים:
ועדת הקרן ליוצרים ואמנים מעניקה מדי שנה פרס
מפעל חיים לאדם אשר במשך שנים רבות עוסק בפעילות התנדבותית מיוחדת התורמת לחברה
ולקהילה במדינה.
אם יש ביישובכם אדם ראוי לפרס זה,
תוכלו לשלוח פנייה מנומקת, בהמלצת
מזכירות היישוב ובכתב אל: מחלקת התרבות – לידי ענת עוגן מ.א. זבולון – דואר
כפר המכבי 30030.
כל ההמלצות תובאנה לדיון בוועדה
ומתוכן ייבחר אחד – הראוי השנה לפרס מפעל חיים.
בברכה, שלמה חבר
והשיר לא תם...
מועדון 30 + צובר ניסיון ולאט לאט
תופס גם את המקום הנכון בין שאר מרכיבי הבילויים שלנו. השבוע שרנו עם נעם דינסטג
ואלי יבלונקה את השירים שלנו, האהובים, הישנים, והטובים, וגם קצת חדשים. ניכרת
בהחלט תשומת הלב הרבה שמושקעת בהפקה, בבחירת השירים, בהגשה הרצינית, (לפעמים קצת
יותר מדי...) בשקופיות היפות. ויש תוצאות - פינה חמה בערב חורף קריר, יחס, אווירה
נעימה, בלי לחץ, כיבוד ושתייה ברוחב לב. יבוא על הברכה כל מי שתרם את חלקו להצלחה.
אני נהניתי מאוד. ותודה! ירמיהו.
הודעה
לתקשורת
אלון נבות, ראש המועצה המקומית טבעון,
ו
שתי הרשויות עומדות בפתחם של מאבקים
חשובים אשר ישפיעו על איכות חיי התושבים.
המרכזיים שבהם: מאבק כנגד תוואי כביש
6, שעתיד לגרום לנזק רב לערכי טבע, נוף, חקלאות, ובעיקר, לפגוע באיכות חיי התושבים,
אשר יהיו "לכודים" בין מחלפי ענק מכל עבר. ותוואי רכבת העמק, אשר עובר
בסמיכות לבתי התושבים ב
ראשי המועצות סיכמו על תיאום מלא באשר
לדרישותיהם ממשרדי הממשלה וגורמי התכנון וקבעו להיפגש שנית עם התקדמות המאבק.
נציגי הישובים מטבעון (עמותת
על"ה) ומשער העמקים אשר נכחו בפגישה הביעו שביעות רצון מהפגישה והביעו
אופטימיות באשר להצלחת המאבק.
אלון נבות: "ראוי לזכור שהאיזור
המיועד לסלילה, בקטע שבין יקנעם לצומת ג'למי בואך חיפה, הינו שבר גיאולוגי, הצפוי
להיפגע מרעש אדמה. היות ובנוסף לכבישים ולרכבת המיועדים, אמור לעבור במקום גם
צינור גז, ומצויים בסמוך מיכלים בעלי תכולה דליקה, הרי שהמקום יהפוך למוקד העלול
לסכן מאוד את התושבים בשעת אסון".
שני הצדדים מתכננים אירוע הסברתי
הכולל טיול משפחות ואטרקציות נוספות לקראת חודש אפריל, בהשתתפות אירגונים רבים, על
מנת להמחיש לציבור את הנזק הצפוי.
דוברת מועצה אזורית זבולון
יועצת תקשורת לראש מועצת טבעון
תזכורת מהחינוך
כל המשפחות, שקיבלו הודעה לרשום את
ילדיהם דרך האינטרנט ועדיין לא עשו זאת, מתבקשים לעשות זאת בהקדם.
מועדי הרישום מחייבים את כל הילדים
בגילאי 3, 4, 5 . כתובת האתר: WWW.CITYEDU.CO.IL
עומר ברמת
יוחנן תשס"ו
– שנת ה-75
לרמה
ט"ו בשבט חלף עבר, השקדיות עדיין
מרהיבות בפריחתן, ואנו מתקדמים לקראת העומר בדילוגים מהירים.
המועצה האיזורית פנתה אלינו, בבקשה
ליטול חלק בטקס העומר המסורתי שלנו.
לאחר חשיבה משותפת החלטנו כי הטקס הייחודי
והמרשים בהחלט מתאים שייפתח לכלל תושבי המועצה שלנו.
מה זה אומר לגבינו?
טקס העומר נשאר במתכונתו השלמה
והייחודית שלנו.
הבעיה הניצבת לפנינו היא איך לגייס את
ציבור חברי רמת יוחנן להרמת העומר. בשנים האחרונות הפך העומר למבצע קשה ביותר
להפקה, משנה לשנה.
אנו פונים בזאת לכל החברים, הבנים והבנות,
להתגייס לעזרה.
כדי לקיימו ברוח המסורת של מתתיהו שלם
ולאה ברגשטיין בצורה מכובדת, אנו זקוקים לרקדניות "מיתולוגיות", כמו גם
לרקדניות חדשות, שתקבלנה על עצמן את האחריות להגיע לחזרות באופן קבוע.
הטקס מבוסס על ריקודי הבנות, אך בל
נשכח את הריקודים: "שיבולת בשדה", "הן ירונן" וריקוד הפרחים!
לכל הריקודים אנו זקוקים לרקדניות ולרקדנים.
אנו פונים בזאת לכל חברי הרמה, מגדול
ועד קטן, לעזור להפיק בצורה נאותה את החג! אפשר ורצוי לפנות
לצוות המארגן.
בשם הצוות -
עמית גפן ,יהודית ענבר ונעמי יפה.
ממש"א / איילת מאירוביץ
א.
קול קורא ברמה
לאחר תקופה לא קצרה שבה נכשלו כל
המאמצים למצוא חבר/ה שיסכימו לקחת על עצמם את ניהול ענף הבגד, אני פונה בצעד יוצא
דופן לכלל החברים והחברות ומבקשת את עזרתם. הענף עבר זמנים לא פשוטים ומיותר לציין
שכל החברים הרגישו זאת היטב. מצב זה הוא מצב שנמשך גם עכשיו. אם יש מבין החברים
והחברות מישהו, או מישהי, שמוכנים לקחת על עצמם את האתגר ולהירתם למשימה, או אם יש
מי שיש לו רעיונות או הצעות – אשמח אם יפנה אלי.
בתודה על שיתוף הפעולה. אילת מאירוביץ
– מש"א.
ב.
מינוי חדש
השבוע התחיל לעבוד אצלנו חנן אייל – איש מחשבים שמיועד לנהל את מערכות
המידע ברמת יוחנן. חנן יעבוד במשרה חלקית בימים ראשון ושלישי וחצי יום בחמישי.
מספר הסלולרי שלו הוא: 8648598-052
בשלב ראשון חנן לומד את השטח בעזרתו הצמודה של שמשון רובינסון.
איחולי הצלחה לחנן ולכולנו.
אמיתי וגילי טלמון חוזרים
הביתה.
אם הכל יתנהל כמתוכנן, ביום שישי בלילה ינחתו
בארץ אמיתי וגילי טלמון ובנם אור.
לאחר שבעה וחצי חודשים של אישפוזים
וטיפולים בנכר, שבעה ניתוחים והרבה יסורים, מסירות וכוחות נפש, שלהם ושל רבים
ממשפחתם והסובבים אותם. ניראה כי מטרת ההתגייסות והמבצע הושגה במלואה.
ברכות לדניאל ודליה כאן, לכל המשפחה,
ובמיוחד ברכות והצדעת הערצה לעופרה טלמון, שתרומתה היא הגדולה משל כולם. ברכות גם
לקהילת רמת יוחנן, זו במקום וזו המורחבת שמעבר למקום, ולכל הרבים הנוספים
שסייעו. לכולם חלק חשוב בהישג המרגש והאופטימי הזה.
מהצוות המוביל של עמותת "החברים
של אמיתי".
משנכנס אדר –
מרבים בשמחה
הכל על פורים תשס"ו ברמה
כמיטב המסורת הנהוגה משנים, מסיבות פורים לכל הגילאים:
יום ב', י"ג באדר תשס"ו, ערב פורים, 13.3.06 נשף פורים 50+ - בחדר האוכל.
יום ג', י"ד באדר תשס"ו
14.3.06 – פורים לילדים – בחדר האוכל.
יום ו' י"ז באדר תשס"ו 17.3.06
- פורים לחברים מ 22:00 עד – דלא ידע..
פרטים על לוח המודעות, ובלוח הטלטקסט בטלוויזיה. חג שמח!
צוותי פורים וועדת התרבות
מזל טוב
לנוגה ודניאל פרי
לנישואי דותן עב"ל
שני
ולכל המשפחה.
"ברמה"
עריכה – ירמיהו בן צבי.
הקלדה ושיכפול – שרה'לה זית
הגהה – אורה שורר
שבת שלום !!!
הכתובת של העלון באתר האינטרנט של רמת
יוחנן