- מה זה עבודה ב"בתים"?
ביה"ס
יעבוד עכשיו במתכונת של "בתים". "בית" זה שתי שכבות. יהיו שלושה "בתים", ו' ז', ח', ט' ,
וי"א י"ב. לכל "בית" נבחרה רכזת, שהיא הכתובת הניהולית הישירה
להורים ולתלמידים.
כל
"בית" יבנה לעצמו את תהליכי העבודה, הלמידה, ובעיקר את הפעילות החברתית
של התלמידים.
- ז"א הפעילות החברתית היא במסגרת
ה"בית", לא כל כיתה לחוד?
כן,
תכנים חינוכיים ערכיים, טיולים ונושאים אחרים. זה שינוי מהותי שתוכנן על פי המבנה
האירגוני הנוכחי, אבל עד עכשיו לא יכולנו להתחיל להפעיל אותו. מהשנה הוא יתחיל
להיות מופעל.
- האם תהיה השנה פעילות מיוחדת בנוגע
ל"התנתקות"?
כן. כבר
בתחילת השנה מתוכנן קיום פאנל עם אנשי תקשורת אבל גם עבודה בכיתות. הכוונה היא לא
לעסוק בנושא עצמו ולא האם זה היה מוצדק או לא מוצדק. לא ניכנס לעניינים פוליטיים.
- לאו דווקא פוליטי, אבל להביא נקודות מבט שונות.
ניגע גם
בסיקור העיתונאי, אבל בעיני הדבר החשוב הוא השיחות בכיתות. איך הילדים חוו את מה
שהם ראו ומהו .
- מה עמדת ביה"ס בנוגע לדו"ח דברת?
אנחנו לא
נכנסים לתכנית הזו. המועצה שלנו לא נכנסת השנה. בעיקרון, בדו"ח דברת יש דברים
טובים , אבל יש הרבה נושאים שקשורים לאורך יום הלימודים, או לכך שהמורים יעבדו
הרבה יותר ויקבלו רק קצת יותר. בזה אנחנו מתנגדים לדו"ח כמו גם האירגונים
שלנו. בינתיים אין תשובות לדברים האלה, ולא נתנו פתרונות איך מתארגנים בימים
הארוכים בביה"ס ובשבוע של חמישה ימים. צריך לראות ולבחון מה הילדים, הצעירים
בעיקר, יעשו בימי שישי. ההתנגדות לדו"ח בעיקרה היא כיוון שיש הרבה נושאים שלא
ניתן עליהם מענה. המורים לא שותפו בכל התהליך הזה ודברים נשארו באוויר. כרגע יש
התנגדות.
- שאלת ההשתתפות בתכנית, או לא, הייתה תלויה בכם?
זאת
החלטה מועצתית. קויימו כמה דיונים עם כל הנוגעים בדבר: ביה"ס, רכזי החינוך
בישובים. שמעו את כולם, ולאור זאת החליטה המועצה לא להיכנס השנה לתכנית.
- יש לזה מחיר?
בתי הספר
שכן נכנסו לתכנית מקבלים תיקצוב נוסף. את זה אנחנו לא נקבל.
- השאלה אם לא מקפחים אתכם בגלל זה?
יש לנו
קיצוץ בחטיבות הביניים. הטענה היא שהקיצוץ הזה הוא בשביל לתקצב את בתי הספר שכן
נכנסים לתכנית. זה קיצוץ שהגיע רק עכשיו, ביולי, וכמובן פוגע בביה"ס.
- איך התגברתם על זה?
המורים
לקחו על עצמם חלק מהקיצוץ. וכמו כן בחטיבת הביניים אנחנו מורידים שעת הוראה אחת.
הילדים יתחילו יום אחד בשבוע ללמוד יותר מאוחר.
- מדוע הוקדם מועד פתיחת שנה"ל?
כי בין
יום כיפור לסוכות יש יומיים בלבד של לימודים, אחד זה שישי ואחד ראשון ובאמצע שבת.
אין שום הגיון לבוא ביום שישי ללמוד ללכת בשבת, לחזור בראשון וביום שני ללכת
לחופש. הקדמנו ביומיים ואנחנו עושים גשר.
- איך את מעריכה, שנה"ל תתחיל בזמן?
אני
יכולה רק לקוות. למרות שיש אנשים שטוענים שתהיה שביתה בראשון בספטמבר. אם תהיה
אנחנו נצטרף אליה. אני מאוד מקווה שלא תהיה.
- שוב יהיו לילות לבנים להורים ולמורים לפני
הפתיחה?
אצלנו זה
לא יהיה כיוון שמתחילים ב- 30 בספטמבר. אנחנו מתחילים את שנה"ל לפחות יומיים
ראשונים. אחרי זה נראה מה יהיה...
- מה מייחד את ביה"ס שלכם מבית ספר עירוני
או מועצתי אחר?
שאלה
גדולה.
בקיצור.
בין בתי
ספר מועצתיים או התיישבותיים יש הרבה קווים משותפים. אני יכולה להגיד רק שאנחנו
ביה"ס שמשתדל לתת יחס אישי לכל תלמיד, לענות לצרכים של כל התלמידים. במועצה
שלנו אנחנו ביה"ס תיכון יחיד. ביה"ס שמנסה לתת מענים לכל התלמידים,
החלשים ביותר והחזקים ביותר.
- כמה תלמידים יש בביה"ס?
כ – 800
תלמידים.
- כמה מורים?
בסביבות
130.
- נחשב לבי"ס גדול? קטן?
זה
בי"ס בינוני. למעשה כרגע אנחנו בתפוסתו המלאה. בכל שכבה יש 4 כיתות רגילות
ועוד כיתת "לקויי שמיעה". זה המקסימום שביה"ס בנוי להכיל. הוא לא
יכול "לצמוח" יותר. זאת אומרת שהשנה הגענו לשיא גודלנו.
- מאיפה באים התלמידים?
מהמועצה,
כמובן, מכל ישובי המועצה.
- גם משער העמקים שלמדו בעבר בעמק?
כבר שנה
שלישית הם משתלבים אצלנו.
- כולם?
לא, הם
"צומחים" אצלנו. בשנה הבאה יהיו לנו ז' ח' ט' שלהם. לעומת זאת אלונים
יוצאים, בשנה הבאה יש רק את כיתת י"ב . הם עברו למועצה שלהם.
כמו כן
יש מטבעון, מיקנעם עילית והמושבה ומרמת ישי.
- מה היחס בין הקיבוצניקים והאחרים?
תלמידי
המועצה מהווים קרוב ל- 70%. היתר באים מבחוץ + 5-6% תלמידים לקויי שמיעה שבאים מכל
איזור הצפון, מחדרה עד קריית שמונה.
- תגידי כמה מילים על התלמידים האלה?
זה אחד
הדברים המייחדים אותנו. אנחנו קולטים אוכלוסייה מאוד מיוחדת עם צרכים מיוחדים.
ביה"ס שלנו הוא היחיד בכל איזור הצפון שנותן מענה לתלמידים לקויי שמיעה
שלומדים בכיתות מיוחדות, אבל גם משולבים באופן מלא.
- במה הם משולבים?
בכיתות
רגילות. זאת אומרת יש תלמידים שמשולבים באופן מלא, יש חלק שלומדים בכיתות מיוחדות,
ויש כאלה שהם באמצע, זאת אומרת "תופרים" לכל ילד את החליפה האישית שלו.
- איך זה נעשה פיזית?
זה נעשה,
בכיתות רגילות עם מורים מיוחדים, שדוברים את שפת סימנים. התלמידים המשולבים מקבלים
תרגום לשפת הסימנים בתוך הכיתה. אצלנו זה דבר טבעי שבתוך כיתה עם תלמידים ומורה,
יושבת גם מתורגמנית. זה מובן וברור.
- מי מממן את זה?
חלק אחד
משרד החינוך. ובחלק השני אנחנו ממנים מגיוס תרומות.
- במה
מתבטאת מעורבות ההורים בביה"ס?
החלטנו
כבר לפני כמה שנים שבשביל להגיע לכל המטרות שהצבנו לעצמנו, אנחנו צריכים את
השותפות של ההורים. יצרנו פורום של ההורים, ביה"ס והמועצה, ויחד אנחנו מעלים
את תכניות העבודה של ביה"ס. בנינו מבנה אירגוני של השותפות יחד עם ההורים.
- איך ההורים משתתפים?
כל שנה
בוחרים ההורים את נציגיהם לפורום.
- מי בוחר אותם?
כל כיתה
בוחרת את הנציגים שלה.
- התלמידים?
לא.
ההורים. ההורים בוחרים את נציגיהם. יש גוף שנקרא פורום שח"ק = שותפות חינוכית
קהילתית. הפורום נפגש כמה פעמים, מחליטים
באיזה נושאים רוצים לעבוד. לדוגמא – בשנה החולפת עסקנו בנושא "תלבושת".
הייתה ועדה שעסקה בנושא, הובילה תהליך שהיו שותפים לו בסופו של דבר ההורים, המורים
והתלמידים. הגענו להחלטות שלא הולכים על "תלבושת אחידה" אבל כן על
תלבושת הולמת.
- הולמת זה עם הקורקבן בחוץ?
לא.
הגדרנו מה זה הולמת. כל ההורים קיבלו בסוף השנה מכתב שבו נכתב מה שהוחלט, על מה
ההורים אחראים ועל מה ביה"ס אחראי.
- והתלמידים קיבלו את הגזירה?
נחיה
ונראה, תיפתח עכשיו שנת הלימודים וזו תהיה אחת המשימות.
- כדאי בכלל להילחם על זה?
על
החלטות שבחרנו, כדאי וצריך להלחם ולקיים. יש גבולות שצריכים לשמור גם בתוך
ביה"ס. אנחנו ממש לא מגבילים הרבה.
- האם יש משמעות למקום המגורים שממנו באים עובדי
ביה"ס?
ממש לא.
לצערי אין כל כך הרבה מורים קיבוצניקים, אולי 20%. משהו כזה. אין שוני בין אלה
לאלה, יש מה שנקרא "רוח ביה"ס", כל המורים נוהגים על פי הרוח הזו.
מי שנכנס לעבוד פה, מאמץ לעצמו את הנורמות והרוח של ביה"ס. אני מניחה שאותו
מורה בביה"ס אחר ינהג על פי מה שמקובל באותו ביה"ס.
- האם יש שוני בין תלמידים שבאים מקיבוצים
שהופרטו, או שיתופיים?
לא. ממש
לא מורגש. כל אחד גדל בבית אחר וזה מורגש הרבה יותר. תלוי מאיזה בית בא התלמיד. כל
אחד והנורמות שהוא מביא איתו מהבית. אני רואה הבדל בין משפחות שונות, פחות חשוב אם
הן מקיבוץ, מהכפר או מן העיר. ההבדל הוא ברקע המשפחתי.
מה שכן
מורגש הוא היכולת של ההורים לתת לילדים עזרה מעבר למה שבית הספר נותן. כאן מתחילים
להיווצר פערים.
* * * *
*
בסופו של
הראיון אני מוכרח לציין שהיה לי נחמד לראיין את מיכל. אפשר היה להמשיך ולשוחח עמה
עוד ועוד, אלא שכבר הארכנו מדי ויש לסיים. אני מאחל למיכל, למורים, לצוות
ביה"ס ולתלמידים ששנת הלימודים הבאה עלינו לטובה אכן תיפתח בזמן, שיחסכו
מאיתנו את האיומים המרגיזים בשביתות, ומריטת העצבים ההדדית, מנת חלקם של ההורים
המורים והתלמידים כל שנה לקראת הראשון בספטמבר. לו יהי. (ירמיהו).
חזרה
פרוטוקול מזכירות מס. 21/2005
תאריך: 4.8.05
נוכחים: כל חברי המזכירות למעט עידו ודוד ד.
ועדת
תיכנון.
דניאל
פרי דיווח
למזכירות על הרכב ועדת התיכנון כפי שמונתה ע"י מש"א כדלקמן:
מנהל משק
צרכני (מרכז) - דניאל פרי
מנהל
קהילה - אודי פלד
מנהל כלכלי -
עידו
אחראי
תחום קרקעות -
יורם
מרכזת
הנוי -
רוני פלד
מרכז
בניין -
גל רם
חבר -
גדי רוסלנדר
חבר -
יגאל אופק
חברה -
מיכל רימון
יועץ
קבוע לוועדה (מתכנן הנקודה) - ערן מבל
(אדריכל)
-
בנושאים הקשורים לבטיחות יוזמן ממונה הבטיחות – אמציה
כרמון.
-
בנושאים הקשורים לשימור אתרים יוזמן נציג ועדת אתרים.
-
הגדרת תחומי פעולתה של הוועדה היא כמפורט להלן.
הגדרת
פעולתה של ועדת תכנון
1. הוועדה תכלול את ממלאי התפקידים הבאים:
מנהל משק
צרכני (יו"ר) מנהל כלכלי, מנהל הקהילה, מרכז ענף הבניין, אחראי תחום קרקעות, מתכנן הנקודה (חיצוני), מרכזת הנוי,
ועוד שלושה חברים שלהם ניסיון בתחום הבנייה.
2.
בחירת החברים שאינם ממלאי תפקיד ע"י מש"א.
3.
תקופת הכהונה של החברים שהם לא ממלאי תפקיד היא 4 שנים
ללא מגבלת קדנציות.
4.
הוועדה תטפל בנושאים הבאים:
-
מעקב על כך שתקנון הבנייה (פרטית וציבורית) מתבצע.
-
אישור תוכניות בנייה ציבורית.
-
בשיתוף עם מתכנן הנקודה, אשור ויזום נושאים ציבוריים
כגון כבישים, חניות, מגרשי משחקים, שטחי נוי.
-
כיווני ההתרחבות של הבנייה למגורים.
-
נושאים אחרים הקשורים לתיכנון בתחומי "הקו
הכחול".
כל נושא
המשבצות וייעודי הקרקע הוא מחוץ לאחריותה של הוועדה.
רשם –
אודי.
חזרה
הַטְּרַנְסְפֶר
בְּשִׂיא הָעוֹנָה הַחַמָּה זֶה קָרָה
לְחַצְרֵנוּ בִּטְרַנְסְפֶר הִגִּיעַה
פָּרָה.
עַל הָרֶכֶב אוּלַי עָלְתָה
בְּהִסּוּס
הַשּׁוֹנִי מַהוּתִי בֵּין מוֹשָׁב
לְקִבּוּץ.
אוּלַי לא הָיָה זֶה פִּנּוּי
מֵרָצוֹן
גְּעִיּוֹת לא שָׁמַעְנוּ עַל טִיב
הַמָּזוֹן,
הָעֶגְלוֹת בְּנוֹת תִּשְׁחוֹרֶת,
עַלִּיזוֹת גַּם בַּחוֹם
לְצַוָּארָן לא עָנְדוּ הֵן סֶרֶט
כָּתוֹם.
אֶת אֲוִיר הַיָּם הַטָּרִי,
הַמָּלוּחַ
הֵן הֶחְלִיפוּ בְּנוֹף הַגְּבָעוֹת
הַפָּתוּחַ,
מִשְׁכָּנָן בִּסְכָכוֹת פְּאֵר,
תָחַת גַגּוֹת לְבָנִים
כַּחֲתָנִים בְּחֻפָּתָם סוֹבְבִים
רַפְתָּנִים.
חָלָב הֵן תִּתֵּנָּה וְהָרִים שֶׁל
זֶבֶל
יַעֲלֶה הַנִּיחוֹחַ בְּכָל הַחֶבֶל,
בְּרַחֲבֵי שְׂדוֹתֵינוּ אֶת הַזֶּבֶל
נַטְמִין
נִתְבָּרֵךְ בִּיבוּלִים עַתִּירֵי
וִיטָמִין.
ראובן עזריאלי 26.8.05
חזרה
דו"ח שבועי
/ אודי
פלד
בחירת ממלאי תפקידים. מה הלאה.
1.
רקע לצורך יישור קו.
1.1 ב- 3/8/97
התקבלה בקלפי החלטה "לשינוי המבנה האירגוני".
1.2 על פי המבנה
האירגוני החדש הוקמו שלוש הנהלות. הנהלת קהילה, הנהלה כלכלית והנהלת מש"א.
בפירוט "תפקידים וסמכויות" של הנהלת מש"א נקבע (סעיף 6)
"גיבוש המלצה
1.3 למועמדים
לתפקידים ציבוריים והגשתם לאישור האסיפה". לגבי ההרכב נקבע: "הנהלת מש"א
תימנה 8 חברים. מנהל מש"א, מנהל קהילה, מנהל כלכלי, מנהל כ"א בפלרם,
מנהל עובדי חוץ, נציג יחידת מש"א, שני נבחרי ציבור". דהיינו משלהי 1997
החליפה הנהלת מש"א את ועדת המינויים המסורתית לגבי "המלצה למועמדים
לתפקידים ציבוריים". בהרכב ההנהלה, גדל מספר נציגי הציבור משניים לשלושה.
1.4 יצא כך שסביב
מחצית שנת 2004 הסתיימה הקדנציה של שלושת ממלאי התפקידים המרכזיים: מנהל קהילה,
מנהל כלכלי (קדנציה וחצי) ומנהל מש"א. מאחר ושלושת הנ"ל הם גם חברי
הנהלת מש"א, החליטה הנהלת מש"א על צוות אד-הוק לעניין שכלל שבעה חברים. שלושת נציגי הציבור במש"א
(נבחרו בקלפי) גלעד צ., נעמה ב., וחגית כהן, ובנוסף אלישע שלם, תלמה ע., רותה יריב
ואורי בראב. הצוות הביא לאסיפה מועמדים לכל שלושת התפקידים. בחירת שניים מתוך
שלושת ממלאי התפקידים (מנהל קהילה ומנהלת מש"א) עברה ללא ריגושים מיוחדים.
לניהול כלכלי החליטה האסיפה (בניגוד להמלצת הצוות) להביא לקלפי שלושה מועמדים ללא
המלצה לגבי מי מהם וקבעה את נוהל ההצבעה בקלפי. בסיום ההצבעות נשארנו בלי מנהל
כלכלי חדש.
1.5 הנושא חזר
למש"א, שהעבירה את תפוח האדמה החם להנהלות (קהילה + כלכלית). הפעם החליטו
ההנהלות למנות צוות הכולל ממלאי תפקידים מרכזיים (שניים מהם כבר נבחרו ובחירתם לא
עמדה עוד על הפרק), עם חיזוק של יו"ר האסיפה ומנהל מש"א היוצא.
הצוות
עסק בנושא במשך כשמונה חודשים, תוך פרסומים חוזרים ב"ברמה" ופנייה
לחברים ולציבור להציע הצעות. באופן "מפתיע" הייתה היענות הציבור קלושה
מאוד.
לבסוף
הגיש הצוות המלצה, שעברה להנהלות, שהעבירו לאסיפה, שהעבירה לקלפי,
שאכל את האסיפה, שאכלה את ההנהלות, שאכלו את הצוות, שאכל את המועמדים, שאוכלים את
עצמם, חד- גדיא חד-גדיא.
2.
מה קורה כרגע.
אף שמדובר בשני תפקידים שבתחום "האגף
העיסקי", לאור ההשלכות החברתיות והחבריות של הנושא ובתיאום עם עידו, הבאתי
העניין למזכירות. המזכירות החליטה שהנושא נמצא כרגע שוב בחצרה של הנהלת מש"א
שהיא "סטטוטורית", על פי החלטות הקיבוץ, הגוף שממנו יוצא הליך בחירת
ממלאי התפקידים הציבוריים.
הנהלת מש"א
מתכנסת השבוע.
3.
ומה הלאה.
כאמור,
ההליך חזר לכור מחצבתו, הנהלת מש"א. אינני יודע עדיין מה יהיו החלטות/המלצות
הנהלת מש"א, ולהלן דעתי האישית.
3.1 כפי שכבר כתבתי, זכות הציבור
לבוא חשבון כרצונו עם ההנהלות וממלאי התפקידים, ואלה האחרונים אינם יכולים לבחור
להם ציבור אחר.
3.2 מאידך, ממלאי התפקידים וההנהלות נבחרו על מנת
להנהיג ולנהל על פי ההחלטות המתחייבות ועל פי הבנתם ואמונתם ולא על פי שיקולים
"פופוליסטיים". (האבחנה בין עירנות ורגישות להילכי הרוח של
"העם" ובין "פופוליזם", מילה הנגזרת מאותו שורש, היא עדינה
אבל חשובה).
3.3 נראה לי שההליכים שלנו הם "סופר
דמוקרטים", הן בהשוואה למוסדות אחרים הבוחרים "אקזקוטיבה", והן
לכשעצמם.
(צוות
נבחר שמעביר להנהלות נבחרות, שמעביר לאסיפה, שמעבירה לקלפי
חשאי). אבל התוצאה היא שבינתיים לא מתקיים במגזר מרכזי כלל אחר, שגם הוא חשוב
להתנהלות הדמוקרטית שלנו, בחירה מסודרת של ממלאי התפקידים המרכזיים במועד הקבוע.
3.4 קיים בשיטה
דהיום גם "באג" לא דמוקרטי הכרוך באופן השתתפות הציבור בתהליך. ההכרעה
הסופית נופלת בקלפי. בקלפי משתתפים כ – 270 חברים. ההמלצה לקלפי מגיעה מן האסיפה,
בה משתתפים (בשיאה) בין 50 ל – 60 חברים.
משמע
שלמעלה משמונים אחוז מן המצביעים אינם משתתפים בשלבים הקודמים.
ברור
שהקלפי אינו שלב "אוטומטי". הצבעת נגד בקלפי (לעיתים) היא חלק בלתי נמנע
מן התהליך, שאחרת היה הקלפי מיותר. הבעיה היא שבניגוד ל"ימים עברו" בהם
השתתף מרבית הציבור באופן פעיל בתהליך והיה חשוף לטיעונים וטיעונים שכנגד, היום
מתייצב הציבור (בחלקו) להחלטה בקלפי עם
רסיסי מידע ולפעמים אפילו עם מידע שגוי או מגמתי.
3.5 אני חושש שהמשך הליכה בנתיב הבחירות (על פי
המלצת מש"א או כל צוות אחר שיאושר באסיפה), ללא בירור מעמיק יותר של "מה
אנחנו רוצים מעצמנו" ומממלאי התפקידים" (או בכל הגדרה אחרת), עלול
להסתיים בהעלאת עוד חבר יקר על המוקד. (ואין לנו עודף בחברים המוכנים למלא תפקידים
בכלל, וכאלה הצריכים בחירה בקלפי במיוחד).
בין אם
מדובר בשינוי השיטה, או בבירור ציפיות, או בשניהם יחדיו, הצלחת הדיון מחייבת
שותפות של החברים, כולל רבים וטובים שאינם מעורבים היום.
חביירים,
אתם שאכפת לכם (למי לא!), אין לכם עוד את הלוקסוס של "אני עסוק בעניינים יותר
חשובים", "ישחקו הנערים לפנינו" ו"ניפגש בקלפיות". התוצאות הן לא טובות והן פוגעות ויפגעו בכולנו.
עם כל הכבוד ל"הנהגה", היוזמות מן השטח חשובות לא פחות.
אני עומד
לרשותכם. אנא עיזרו לי – לנו – לגבש הצעה להמשך התהליך הציבורי.
חזרה
תיק תיקשורת
והיא בכל זאת תגיע - שרת התיקשורת / יהודה טל
ובכן,
ביקורה של שרת התיקשורת דליה איציק אצלנו, שנדחה בזמנו בגלל מחלתה, יתקיים
סוף סוף, ביום ג' הקרוב ה - 6.9.05.
השרה
תאכל צהריים בשעה 12:30.
בין
השעות 14:30 - 13:00 יתקיים מפגש בבית ההנצחה, בו ייקחו חלק
אנשי התקשורת הקהילתית באיזור הצפון, הפועלים בשיתוף פעולה עם אולפן הווידאו שלנו.
אין ספק
שזו הזדמנות מצויינת להציץ לתוך עולם התיקשורת, לשמוע על בעיותיו ואתגריו, ובאותה
מידה לשמוע ולהשמיע גם בסוגיות הבוערות, העומדות על סדר יומנו.
מכאן,
שכל הציבור אכן מוזמן לקחת חלק במפגש ומובטחני שכל אחד יוכל למצוא בו עניין.
חזרה
מעלילות 
סיפור לילה טוב לילדים / י.ב.
המפנטז
ומעשה
שהיה, כך היה.
כשהייתה
ק"ק רמת יוחנן בנוייה ומתוקנת, עמדו דירות הסטנדרט, הסתכלו זו בזו, והתנשאו.
זו אומרת: "בִּי יש יותר רחבוּת ונוחיות", וזו אומרת: "בִּי יש
יותר רחבוּת ונוחיות". והיו צהובות זו לזו, והיו ניצות זו עם זו. והיה קולן נשמע
מתחילת המזרח עד סוף מערב, מקצה הקיבוץ ועד קצהו.
קפצו דירותיהם
של נ.ב. וע.ר. ואמרו: "שָׁלָמָה נהיה בּוֹשוֹת בְצָרוּת וּבְנוֹחִיוּת שאצלנו
בסלון? נוציא את ה"שירותים"
מהסלון החוצה וירווח...".
אלא שלא היו
יודעים כמה יהיה אורכו של חדר השירותים שייצא החוצה, וכמה יהיה רוחבו. שלא יהא
גדול מדי, ולא יהא קטן מדי, רק במידה הדרושה. בדיוק.
ישבו חכמים
שבעה ימים ושבעה לילות. נשאו ונתנו, שקלו וטרו, מדדו וסִמְנוּ, ציירו ושירטטו ונפל
הפור על המידה הנכונה. בדיוק.
כשהכל
היה מוכן וראוי נקראו "קאסם ובאסם בוני הארץ" מג'דידה להתחיל במלאכה.
הגיעו
"קאסם ובאסם בוני הארץ" מג'דידה, נשאו ונתנו, שקלו וטרו, מדדו וסִמְנוּ,
הביאו חומרי בנייה, תקעו כף, הרימו כוסית וניגשו לעבודה. ראשית חכמה, יש לטפל
בתשתיות. עדרו, וחפרו, וניקו, וניסרו, ודפקו, ויצקו יסוד, והזיעו הרבה.
נחו שבעה
ימים ושבעה לילות, וחזרו לבדוק אם טוב היסוד שיצקו. ויראו כי טוב. יש בסיס מוצק להנחת הלבנים. שקלו וטרו ואמרו:
"יש מצב".
ובינתיים,
שִלְהי דֶקַיְיטָא קשים מִקַיְיטָא. פגיעתם קשה והשמש מבריחה את הבנאדם אל הצל.
אמרו "קאסם ובאסם בוני הארץ": "הבה נתחכמה לו..." התחילו
לבנות את הקירות מִבְּפְנִים. (באידיש זה נשמע יותר טוב...)
עד שלא
גמרו להרים את הקירות, נוכחו שהם כלואים בתוך השירותים שזה עתה בנו במו ידיהם, לא
לבלוע ולא להקיא.
באין
מוצא ישבו קאסם ובאסם על היסוד שבנו, התעצבו אל ליבם ואמרו: "מה זאת עשינו? הַמִבְּלִי
אין קברים בג'דידה..." חשבו וחשבו, שקלו וטרו, מדדו וסִמְנוּ ואמרו: "יש
מוצא! נקדים את המאוחר..." ובעוד דיירי הבית נמים בשלווה את שנת הצהריים
נשמעה הלמות הפטישים מקצה הבית ועד קצהו, נפרץ הקיר והיה לדלת ו"קאסם ובאסם
בוני הארץ", יצאו לחופשי.
ויתר
עלילות "קאסם ובאסם בוני הארץ"
והמעשה המופלא בחלון שהצמיח כנפיים ועף לשמיים בפעם אחרת.
לילה טוב
ילדים!
חזרה
האמנם רוח רעה ? / איתן שטייף
יותר
ממאה שנים חלפו מאז פירסם קרל מרקס את המניפסט הפותח במלים "רוח רעה מרחפת על
פני אירופה" .
יש
המפרשים את הקורה אצלנו לאחרונה בניסוח דומה.
ואני
טוען – אפשר
וצריך להציע הסבר רציונאלי ולא אידיאולוגי/פוליטי, שיסביר את האירועים באחת משתי
דרכים: זו שהוצגה לנו אחרי סיבוב הבחירות הקודם ע"י מי שקבע כי "מצב
החברים טוב מדי", או כזו שתפרש את המצב כתגובה למציאות לא רצויה אשר
שוררת בשטח.
מה
בעצם קרה ?
קודם כל – ממלאי תפקידים לא מילאו את חובתם
בהכנת מועמדים "טבעיים או מוסכמים" כפי שעשו קודמיהם (מדוע בעצם?), זאת,
למרות שהקדנציה הוארכה על פי הצעתם/בקשתם, לארבע שנים - תקופה שאמורה להספיק להכין
"יורשים" באופן מסודר.
בלי הכנת
מועמדים "מבושלים" - ההנהלה לא הצליחה, בשני
סיבובים, להעמיד רשימת מועמדים נבחרת , אולי גם כי נוצר הרושם של "חבר מביא
חבר", שלא כדרכנו …
דרך זו
לא צלחה, בשני סיבובים, וזוהי עובדה מוצקה שמחייבת חשבון נפש ציבורי.
באופן
אישי תמכתי באחד המועמדים בסיבוב הקודם, וכן עשיתי גם בסיבוב הנוכחי, אבל עובדה
היא כי לא נאספו די תומכים כדי לאפשר בחירה, ואני מנסה שוב להציע תשובה מעשית
ומציג שוב את הערכתי, כי רק "פריש" (בשפת הפוקר) יכול להביא מזור
למציאות הציבורית, שאינה מאפשרת בחירה חלקית פעם אחר פעם. לפי דעתי – הפתרון כולו מצוי בקרבנו ואין
צורך באיום במועמדים שכירים, כפי שאין לתלות תקוות במועמד "מבטיח"
שיפתור לכאורה את כל הבעיות.
במלים
אחרות :
יש להציע
הרכב ח-ד-ש מ-ל-א של מ-ז-כ-י-ר-ו-ת ח-ד-ש-ה, הרכב של מועמדים שיוצגו
כ"חבילה", שתעורר ותעודד הסכמה ציבורית רחבה, על בסיס של הסכמה פנימית
בין המועמדים על תכנית פעולה משותפת – וכבר היו דברים מעולם, ולא לפני דורות...
לדעתי – אף אחד מן המועמדים שכשלו בשני
הסיבובים הקודמים, וכן אף אחד מן המכהנים
עתה – אינו פסול, אך גם אינו פטור
מבחירה נוספת, באותה עת. כולם ראויים ועל כולם לעמוד לבחירה כמועמדים חדשים .
אם תמצא
המזכירות כוח ואומץ לגשת לצעד כזה, ולהרכיב צוות א-ח-ר, שיביא הצעות מתאימות – מצדי אני יכול רק להציע את עזרתי
האישית הצנועה, להיות "פיון" נוסף בצוות שיהיה עליו להביא הצעות.
לא אתעקש
ולא אדחף עצמי בכוח, אבל זוהי תרומתי אם ירצו בשירותי.
חזרה
ההתנתקות האמיתית
אוֹרי
מספר:
בימים
אלה הולך ונשלם פרוייקט של העברת עדר הפרות והעגלות לרמת יוחנן.
ביום שני
הבא תגיע "שארית הפליטה" משבי ציון. בסך הכל הגיעו עד עתה 200 פרות,
כולל יבשות, וכ - 200 עגלות. צריכות להגיע עוד 50 פרות ו- 50 עגלות.
התחלנו
את ה"טרנספר" באותו יום בו התחילה ההתנתקות מעזה. קליטת העדר יחסית קלה,
אבל הפרות מאוד עצבניות, רצות כמו משוגעות כשזר נכנס לחצר. יש ירידה מסויימת בכמות
החלב ותור "מחלות הילדות" עוד יגיע. כבר עכשיו רואים פגיעה בפוריות.
סיימנו
לבנות את כל הסככות למעט המפטמה שעוד לא שופצה, ויונקיית גמולים במקום המתבן שמתחת
ליונקייה. משך החליבה יהיה ארבע וחצי - חמש שעות, במשמרת אחת. בעוד חודש, חודש
וחצי לכשירווח, תהייה "הרמת כוסית" במעמד מכובד.
* * *
לזכר
ימים עברו להלן שני קטעים מתוך הספר "ימי בראשית", אוסף סיפורים
ואנקדוטות שאסף וערך צביקה קרניאל
חזרה
הפרה הראשונה "כוכבה"
אמציה
כהן נסע לעמק ומצא בכפר יחזקאל, אצל אחד האיכרים, פרה עומדת למכירה. אחרי שבדק
אותה, מצא שהיא טובה ויפה ומתאימה לנו, אבל... היא קצת פראית ופחדנית וגם... שונאת
בחורות.
ביום
בהיר אחד יצאו שני בחורים חסונים כארזים להביא את הפרה. לפנות ערב חיכינו בקוצר
רוח ובלי סבלנות לבואה. והנה מודיעים שהיא מתקרבת עם מלוויה. כולם יצאו לחצר לראות
את ה"מכובדת". עוד מרחוק ראינו איך היא נבהלה למראה "קבלת
הפנים" החמה, קפצה אחורנית וברחה כשהיא סוחבת אחריה את שני המלווים.
החברים
מיהרו עלו על הסוסה שהייתה לנו ועל הפרדות ויצאו לחפש אחריה. לשווא!
היא ברחה
ישר לכפר יחזקאל לבית בעליה. למחרת נאלצנו שוב לנוסע להביא אותה.
הפעם
שמרו עליה טוב ונזהרנו לא לעשות
לה "קבלת פנים" חמה, ידענו כבר שהיא
איננה
אוהבת חברה עליזה.
אחרי
המסע הארוך הגיעה הפרה לרפת.
באמת פרה
יפה, כולה שחורה ועל מצחה
כוכב לבן. קראנו לה "כוכבה". הפרה
הייתה
"יבשה", לא נתנה חלב, הייתה
צריכה
להמליט בקרוב. סידרנו לה חצר
מגודרת
ע"י הרפת בגובה של 1.5 מטר
והיינו
מכניסים אותה לשם לטיול אבל
היא הייתה קופצת מדי פעם ועוברת את
הגדר
ובורחת. (יהודית חנקין, יער בלפור, גניגר)
לא אהבו רופא
בזמנו
שלחו את תנחום לקנות פרות בסוריה ובגולן.
הוא הביא לנו טרנספורט של פרות דמשקאיות, עדינות, תמיד נקיות, כמה שהיה בוץ, זה אף
פעם לא נדבק אליהן, אבל מה, הן היו
עצבניות, הו... הה.. מהר מאוד הן היו מרימות רגל ... לא היה נחוץ יותר.
את
הדמשקאיות אהבתי, קודם כל הן היו
"אריסטוקרטיות", היו יפות, גבוהות, דווקא עטינים
קטנים, והיה קשה לחלוב, אבל התרגלתי... אל כל
בעל חיים מתקשרים לחיוב או לשלילה. הייתה
דמשקאית אחת שעמדה מול השער, בשורה השנייה,
כשהיא ראתה רופא ממרחק 3 מטר
הייתה מתחילה
להשתולל. הרופאים הוותיקים היו מאוד מסורים,
אבל מה, היו פרות שלא רצו אותם...
(לולקה
בן תנחום)
חזרה
יהודי לא מגרש פרות... / ירמיהו
שעת
חשבון הנפש עוד תגיע. אבל, כבר היום אפשר לפלוט אנחת לרווחה ולציין בסיפוק שהחששות
היו מופרזים, ההתנתקות מתנהלת כסדרה. בהתחשב בעומק השבר, סף האלימות לא עובר את
הסביר, אם לוקחים בחשבון את הקיץ והחום, והזיעה, והעצבנות, והזבובים, והליכלוך,
והסרחון... הקווים האדומים לא נשברים.
כוחות
הפינוי, הכוננות וההבטחה, במעגל הראשון, השני והשלישי, שלוקחים חלק במבצע, ללא
יוצא מהכלל, עברו הכשרה יסודית. כולל מבוא כללי ל"פסיכולוגיית העדר". תורגלו
כל התרחישים האפשריים, לא הושאר דבר ליד המקרה, כולל סימולציה של החשפות למראות
קשים . ריכוז כוח גדול במאמץ עיקרי מוכיח את עצמו, מונע כל ניצוץ של מחשבת זדון על
הפרות סדר או אי הליכה בתלם.
פרט
למיקרים בודדים, שבהם נאלצים המגרשים להפעיל אמצעי לחץ פיזי רכים, כמו בעיטה
באחוריים או נפנוף מרומז בַּמַלְמָד, אין בינתיים גילויי מרי מופרזים.
מה"מִנְהֶלֶת"
נמסר שבראיה הכוללת ההתייחסות לשיקום העדר במקום מרבצו החדש, היא קהילתית. אין
קראווילות, אין בתי מלון, אין מרכזי קליטה, אין מחנות מעבר, קארנטינות או אוהלים.
"העם"
מלוכד היום, יותר מתמיד, סביב הרפתנים בשעתם הקשה, "העם" מאמץ את
המפונות אל ליבו, "העם" רואה בריפוי הפצעים, באיחוי הקרעים והדבקת
השסעים – צו פיוס, משימה לאומית. ועדות בין משרדיות שוקדות על תכניות מיוחדות כדי להקל
על הסבל, המצוקה, והטראומה.
ידע כל
רפתן עברי - בנות טיפוחיו בידיים טובות. כל גועה שתעמוד בתנאים של חוק פינוי פיצוי,
תפוצה.
יש לציין
שהגירוש נעשה ברגישות ובנחישות. מערך ההסעים הגדול והמשמעותי, משדר החלטיות לביצוע
המשימה כרוחה וכלשונה. אין ויתורים, לא משאירים פצועות בשטח. אין סובלנות לסרבנות.
כל שטחי "שב"צ" הוכרזו כאיזור סגור. אין יוצא ואין בא, פרט למורשים
מטעם ה"מִנְהֶלֶת". כל פרה שתשהה באיזור לאחר סוף החודש תיחשב כעוברת על
החוק.
בשלב
ראשון מופעלת התכנית "בדרכי נועם", ניתנת אפשרות להגירה "מרצון",
עם כל העזרה הנדרשת, כולל קרטונים לאריזה. כל פרה ופרה מתבקשת לעלות למשאית מרצונה
החופשי. הצפי היה שלפחות 90% מהעדר ילך "כמו עדר" לגלות מרצון.
בהתייעצות
עם הגורמים הרלבנטים, מחלקות הרווחה, העובדים הסוציאלים וכוחות הפינוי, הוסכם
שתהליכי הניתוק מהעטינים לא יואצו, יינתן זמן
כנדרש לעריכת כל טקסי הפרידה הנרגשים. האווירה טעונה, הגעיות קורעות לב אך כוחות
הפינוי נחושים, רגישים, וסבלניים על אף המוּוּוּוּ,
הדמעות, ה"קפיצות"
וההתלקקויות.
יחד עם
זאת, ב"שוליים הסהרוריים" יש פה ושם גילויי סרבנות, עקשנות ומרדנות. התבצרות
בחצרות, כבילה בשרשראות וחבלים לגדרות, או הסתגרות בעוֹל. בשלב השני, מופעלת התכנית
"יד ברזל". על כל פרה שלא מסכימה להתפנות מרצון, או שרוצה להפגין דבקות
יתר ונאמנות לשטחי "שב"צ" אהובים, מופעלים "אמצעים מיוחדים"
על ידי כוחות היס"ם שהובאו במיוחד לצורך
העניין. כוחות ה"שייטת" שומרים על קו החוף בפני כל גילויים חריגים של
גלישה אל הים או "שוטטות" שלא לצורך העניין. פרה עברייה מי ידע נפשך.
למרות
החששות אין שימוש בנשק חם.
כבר היום
אפשר להגיד, הדמוקרטיה ניצחה. שילטון החוק אמר את דברו.
הממשלה
וכל הנוגעים בדבר השקיעו מיליונים בתשתיות ובמערך הלוגיסטי המסובך לקראת המהלך ההיסטורי
וההתפקחות מחלום הרפת הקטנה. מהלך שהיה כל כך שנוי במחלוקת נעשה בסופו של דבר תוך תיאום
מירבי ובהסכמת שני הצדדים. העבודה העצומה שהייתה אמורה להימשך שנים, מסתיימת תוך
זמן קצר ובקצב מסחרר, הקבלנים לא חוסכים, גוייסו עובדים רבים, בוטלו כל החופשות, משמרות
של 12 על 12 עובדים סביב השעון, עומלים, טורחים ובונים בעסק רב. תוך מספר חודשים
הושלמו כל הסככות החדשות. הרפת שינתה את פניה.
לדאבון
לב, העולם לא עוצר את נשימתו, גם לא עומד מלכת. העיתונות המקומית לא יוצאת מגידרה
להביא את המאורעות עם התרחשותם בזמן אמת. מרכז התקשורת הגדול והמשוכלל והמושקע של D.D. עומד
ריק מרבית הזמן. צוותי הטלוויזיה הבודדים שבכל זאת הגיעו לכסות את האירוע, קיבלו
תג מיוחד והם חופשיים להסתובב בשטח, להביא את הקולות הקשים והמראות קורעי הלב של עקירת
קהילה שלמה על חולבותיה ועגלותיה, אוכלוסייה איכותית, מלח הארץ, חלב הארץ, סלתה
ושמנה, הגבינה והיוגורט, הקממבר והגאודה, האדם והבולגרית, מביתה החם וגירושה לארץ
גזרה.
חזרה
מזל טוב
למוטי
וטלילה חורש
לנישואי אלעד
והגר
לסבתא
רחל מסינגר ולכל המשפחה.
מזל
טוב
לדינה
גלוסקא ולכל
המשפחה
להולדת
הנכד, בן לברק.
תודה
לצוות
המרכולית ומוחמד (אשר על האבטיחים),
על
הנכונות לעזור ולייעץ והכל במאור פנים. מרים וייס.
מזל
טוב
ליפעת
ועמית רון
להולדת הבת,
לסבים
רינה ועזרא להולדת
הנכדה
וכל
המשפחה.
תזכורת
בנושא בנייה פרטית
חברים
המעוניינים להוסיף לדירתם כל פריט בנייה כולל פרגולה ומחסן קבוע, מתבקשים לפנות
לפני ביצוע הבנייה ובצרוף תוכניות מתאימות לדניאל פרי מרכז ועדת תיכנון כדי לקבל
את אישור הבנייה.
תודות
צוות
החינוך, מדריכי חברת ילדים ונערי י"ב והוריהם רוצים להודות לאלברטו בן בונאן
, רם גל ולצוות הבניין על הטיפול הטוב,
המהיר והנעים לו זכו.
הודעה
מהמחסן הכללי.
גל לדרר יחליף את יונתן באופן
זמני עד סוף אוקטובר 2005.
לפיכך המחסן יהיה פתוח בשעות
הרגילות. עובדי המחסן.
"ברמה"
עריכה – ירמיהו בן
צבי.
הקלדה ושיכפול – שרה'לה זית
הגהה – אורה שורר
שבת שלום !!!
barama2@ry.org.il
הכתובת של העלון באתר
האינטרנט של רמת יוחנן
www.ramat-yohanan.com/barama
