לאה'לה מפרטת:
המועמדוּת לפרס היא תוצאת תהליך ארוך של חינוך לערכים
בביה"ס. חשוב לציין כי המועמדוּת לפרס בהחלט מחמיאה, אולם אינה העיקר. העיקר
הוא העבודה החינוכית הנעשית בבית הספר, שבעקבותיה נמצא בית הספר ראוי לייצג את
המחוז בהתמודדות על הפרס. המדידה של ביה"ס נעשתה על פי קריטריונים מוגדרים
וברורים ומשותפים לכל בתי הספר המתמודדים. ועדות שונות שביקרו בביה"ס, נפגשו
עם מורים והורים ובעיקר שוחחו עם תלמידים.
אז מה הם אותם קריטריונים?
נבדקו לעומק שישה קריטריונים ברורים :
1. הישגים לימודיים גבוהים.
2. יזמות, חדשנוּת,
ויצירתיוּת.
3. טיפוח השונה: מענה לצרכים
השונים של התלמידים.
4. חברת ילדים פעילה: מעורבוּת התלמידים בבית הספר, ועדות , מועצת
תלמידים.
5. חינוך לערכים: יהודיים
,איכות הסביבה, דו קיום, שותפות עם הורים.
6. מחוייבוּת
של המורים לבית הספר.
ואתם עומדים בכל הקריטריונים?
לשמחתי כן. ביה"ס כבר מספר שנים משקיע מאוד בחינוך לערכים. הדבר
בא לידי ביטוי בקשרים שאנו קושרים עם אוכלוסיות שונות כמו: דתיים, בדואים, ילדי
אומנה, קשישים. הילדים מנותבים לתרומה לקהילה. אנו עוסקים הרבה בטיפוח
ה"יש" ופחות שמים דגש על ה"אין". הילדים מכתה א' משתמשים
במושג סולידריות ומקיימים אותו, וכמובן... גם ההישגים
גבוהים מאוד.
חרי שש שנים איך היית מסכמת את העשייה החינוכית שלך?
הדבר המרכזי שבו אני הכי גאה הוא הפיכת ביה"ס, לבית ספר
ניסוּיִי, המשתייך לגף ניסוי ויזמות במשרד החינוך. המיוחד בכך הוא המנדט שאנו
מקבלים ממשרד החינוך לפתח תוכנית ייחודית לנו שאין עוד כמותה בארץ. התוכנית הינה
פרי תיכנונו של הצוות. במשך 6 שנים אנו מפתחים אותה
והופכים אותה למודל שבתי ספר אחרים יוכלו ללמוד ממנה. התוכנית הניסויית שלנו, הנמשכת כבר שלוש
שנים, נקראת "ממימוש עצמי לסולידריות ואחריות
חברתית". העיקרון הבסיסי של התוכנית
הוא לאפשר לכל ילד (וגם למורות) לפתח יכולות וכישורים למימוש עצמי, אך לא רק
כנחלתו הפרטית, אלא להפנות כישורים אלה לטובת החברה. לדוגמא: בבית הספר ילדים
לומדים תחומים מגוונים במסגרת לימודי בחירה. אחד מהשעורים הנלמדים הוא שחמט. אנו
לא מסתפקים בכך שהילדים יידעו שחמט, אלא מפנים אותם לתרום לחברה מתוך התחום אותו
פיתחו. כך קורה שפעם בשבוע יוצאים ילדים למרכז יום לקשיש בבוקר, ומשחקים שחמט עם
הקשישים.
ילדים אחרים, שבחרו ללמוד ויטראז', החליטו
להכין מגן דוד מזכוכית ולתרום אותו לבית הכנסת הסמוך לביה"ס.
קבוצה אחרת של ילדים עסקה בציור על עץ. הם בחרו להכין חמסות למחלקת ילדים ברמב"ם.
שיאו של התהליך היה נסיעה לבית החולים, מפגש עם הילדים החולים והנתינה.
קבוצה נוספת שבחרה ללמוד יצירה הכינה מגש עץ מצוייר מלא ממתקים, שנשלח לילדי בית ספר
בשדרות בתקופה הקשה של הקאסמים. כך, כל ילד
תורם לחברה מתוך מוקדי הכוח שלו, והצלחנו לקיים את הפתגם "אם אין אני לי מי
לי וכשאני לעצמי מה אני " הלכה למעשה.
המסר החינוכי הוא שכאשר החברה הופכת ליותר ויותר אינדיבידואלית,
הילדים עסוקים במחשב ובשאר המכשירים, אל לנו לשכוח שאנו חיים בחברה.
כל ילד, גם אם הוא צעיר, יש לו אחריות לחברה, מסוגלוּת לתרום לחברה.
העשייה הזו גורמת לילדים סיפוק רב והם
חשים את טעמה הנעים של הנתינה.
יש עוד המון דברים, אי אפשר לפרט הכל,
אזכיר רק עוד דבר מיוחד נוסף: אחת לחודש מקבל כל ביה"ס משימה חברתית
התנדבותית כלשהי. משימות כמו: איסוף תחפושות לילדי "בית שבתאי לוי" אותם
אנו מאמצים, או איסוף חטיפים לבית "איילה" – מועדון של נערות בקרית חיים
ועוד ועוד. המיוחד הוא, שכל ביה"ס מתגייס למשימה
והילדים מקבלים המון חיזוקים חיוביים על התגייסותם.
מהו "בית שבתאי
לוי" שאתם מאמצים?
ב"בית שבתאי לוי" גרים ילדים בני חצי שנה עד שש, שהוצאו
מבתיהם בגלל נסיבות חיים קשות. הבית נמצא ליד ביה"ח "בני
ציון".
איך נוצר הקשר?
בעקבות כתבה מרגשת שקראתי בעיתון על המקום, בדקתי מה הכי
נחוץ לילדים שם, וכיצד ניתן לעזור. הסתבר שחסר להם המרחב הפתוח. (הילדים גרים
במקום מוגן וסגור למען הגנתם). מרחבים כאלה יש המון בטבעון.
מאז , פעם בחמישה שבועות, הילדים באים לגני השעשועים
בטבעון, כאשר בית הספר מממן את ההסעות. הטיפול
בהם הינו המשימה של כתות ו'.
איך מגוייס הכסף?
כל ילד צריך
לעבוד ולהרוויח 10-15ש"ח. הילדים מביאים
רעיונות איך להרוויח את הכסף: מוכרים פופקורן, רוחצים מכוניות, עובדים בגינה, (הכל אחר הצהרים). הרעיון הוא שצריך להתאמץ על מנת לתת. זה חלק
מהחובות הלימודיות של בית הספר.
מה עוד מייחד את בית הספר "נרקיסים"?
בעיני המון אבל אני לא אובייקטיבית. יש לנו תוכנית נוספת מיוחדת,
ספיראלית. על פי התוכנית הזו, הילדים החל מכיתה א', יוצרים קשרים עם פְּלחים שונים
המרכיבים את האוכלוסייה הישראלית. על פי התכנית, כיתות א' בקשר עם גני
הילדים המזינים את בית הספר, כיתות ב' בקשר עם בית ספר דתי. כיתות ג'
בקשר עם גדוד הקשר שקריית טבעון מאמצת. כיתות ד'-ה' בקשר עם ילדים בדואים
מבוסמת-טבעון. כיתות ו' מאמצות את ילדי "שבתאי לוי".
כך שתלמיד בסוף לימודיו בביה"ס פוגש, או היה בקשר, עם
דתיים, חיילים, קשישים, בדואים, ילדי אומנה. פסיפס של החברה הישראלית המגוונת.
בדרך זו אנו מחנכים הלכה למעשה, לא רק במילים, לסובלנות ולקבלה הדדית. בזאת עיקר
תפקידנו.
איך נראה בית הספר חיצונית?
בית הספר ישן. כמעט בן 50. אבל יפה מאוד ומטופח. בחצר הרבה
פסלים ועבודות אמנות שהילדים יוצרים במסגרת העשרה והרחבת אופקים. למשל, כאשר
למדנו על מארק שאגל הילדים יצרו ויטראז'ים שתלויים בחצר. כשלמדנו
על פיקאסו יצרנו פסלים בהשראתו. מאחר והעבודות של
הילדים, הם גם שומרים עליהן. אין ונדאליזם.
עוד בחצר, מבוך מצמחים פרי תיכנונו של
אדריכל גנים, שחמט חצר ענק וספסל נוסח גאודי עשוי
פסיפס. (מכל טיול שלי בחו"ל הבאתי רעיון חדש).
מהיכן כל הרעיונות ?
(לאה'לה מחייכת כדרכה אך מיד מוסיפה), את
כל החלומות אני מגשימה בזכות צוות ההוראה הנפלא וההורים שמתגייסים. וכמו שאני
מאמינה, ילדים מחנכים באהבה. יש לי דעות מוצקות על הקשר של ההורים ובית הספר
הקהילתי. שיתוף ההורים לא נמדד בכמות אלא במדיניות. כל הורה יכול לבוא ולומר כל
דבר ויזכה להקשבה. גם אם לא תמיד תתקבל דעתו, הפתיחוּת יוצרת אמון והיא תנאי בסיסי
לעבודה משותפת.
זה לא
פשוט.....
נכון,
דוגמא טובה לשיתוף הפעולה עם ההורים הוא פרוייקט טיול
משפחות. פעם בשנה יוצא כל בית הספר עם ההורים, האחים והאחיות, לטיול משותף. זוהי
לוגיסטיקה מדהימה. כ-700 איש ב-12 אוטובוסים יוצאים למספר מסלולים. את הטיול
מדריכים ההורים, לאחר שעשו את מסלולי ההכנה. טיולים אלו יוצרים גאוות יחידה וגיבוש
והם רק חלק מהתרומה הייחודית של ההורים לביה"ס.
איך
את גורמת לצוות להשקיע כל כך הרבה מעבר לשעות המקובלות?
מנהל לא
יכול לנהל בלי צוות טוב. החוכמה היא להפיק מכל אחד את המירב.
להסתכל על החוזקות ולא על החולשות, הרבה בנוי גם על
הדוגמא האישית, על דיבור ישיר, פתיחות, חלימה ויצירת חזון משותף, ובהמון המון פירגון.
אחד
הדברים שאני כואבת זו ההשתלחות הבוטה במערכת החינוך ובמורים. יש מורים טובים ויש
כושלים כפי שיש בכל סקטור אחר. אך הותר דמם של המורים בישראל. זו פגיעה אישית.
אנשים טובים יוצאים מהמערכת. אני מקווה שדו"ח דברת אולי ישפר מעט את הדימוי.
מהיכן
את לוקחת כל כך הרבה כוח?
יש
בהדדיות הזו הרבה קבלה. העשייה והפירגון שאני מקבלת
נותנים כוח.
כמה
שעות יש לך ביממה?
המון.
ולכן הגיע הזמן לצאת לשבתון. אני צריכה בהחלט פסק זמן. צריך לעבוד עם ניצוץ
בעיניים, ואני רוצה להמשיך לעבוד באותה התלהבות.
מה את
הולכת לעשות בשנה הבאה?
במקביל
לעבודתי, למדתי שנתיים יעוץ אירגוני. בשנה הבאה אלווה
שני בתי ספר כיועצת אירגונית. בנוסף, אלמד בפקולטה
למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב "מנהיגות פוליטית" לתואר שני.
אני
מתכוונת להתנדב בעמותת "עמך" (עמותה העוזרת לניצולי שואה). רצון המחלחל
בי מאז הנסיעה לפולין כנציגת מערכת החינוך.
מה את
מאחלת לעצמך לשנה הבאה?
השנה
הבאה, מבחינתי, הינה צומת מקצועי.
אני מקווה לשנה יותר רגועה. פחות עומס בערבים,
ולהיות יותר עם המשפחה שלי.
לסיכום
, איזה זיכרון או חוויה משמעותית את לוקחת עמך?
תפקיד
מנהל בי"ס הוא תפקיד ביצועי. היכולת להשפיע ולעצב דרך חינוכית היא עבורי
חוויה נפלאה. אני לוקחת איתי חלומות שהתגשמו וחלומות שיש עדיין להגשים, הרבה
הצלחות וגם תיסכולים, הרבה חוויות מיוחדות במינן (כמו
ערב משותף להורים וילדים יהודים ובדואים, השלום מתחיל בקטן), מפגשים עם אנשים
מיוחדים, ועוד הרבה עשיות אחרות שייצרו יחד את בית הספר המיוחד שלי "נ ר ק י ס י ם".
לא
נותר לי אלא לאחל לך הצלחה בהמשך דרכך.
חזרה
לְבַד אוּלַי מִן
הַחוֹק
מוּל יַלְדָּה מְחָרֶפֶת
וְאֵם מְגַדֶּפֶת,
יַלְדְּךָ וְיַלְדִּי בְּמַדֵּי
הַזַּיִת
הֵישִׁירוּ מַבָּט בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת.
נָשְׁכוּ שִׂפְתֵיהֶם
לִמְחָרְפָם לא הֵשִׁיבוּ,
מוֹחִים מִפְּנֵיהֶם
רוֹק, זֵעָה, וּדְמָעוֹת.
אֵלָיו הֵם יָצְאוּ בְּיוֹדְעָם
אֵין בַּקְּרָב הַזֶּה מְנַצֵּחַ,
לְבַד אוּלַי
מִן הַחוֹק.
ראובן עזריאלי
22.8.05
חזרה
פרוטוקול מזכירות 20/2005
תאריך: 4.8.05
נוכחים: כל חברי המזכירות למעט דוד דודידוביץ,
עידו.
1.
אורנה וגיא בן – צבי, סיום חופשה מיוחדת. הוחלט למנות
צוות:
אודי, דניאל, יוסי ז., רפאל ד., על מנת להיפגש עם אורנה וגיא ולברר נושא
חזרתם לקיבוץ.
2.
ייעוד "בית הסנדלריה".
הדיון הורחב לדיון כולל בנכסי נדל"ן בקיבוץ המשמשים לתחביבים פרטיים
של חברים ואשר אינם פעילים. סוכם שצוות מטעם המזכירות ייפגש עם החברים הנוגעים
בדבר ויבדוק את המקרים באופן פרטני.
3.
תיקצוב אנרגיה.
המזכירות אישרה את התקנון המעודכן. יובא לאישור האסיפה.
4.
חיוב בגין ארוחות חג.
בהשתתפות יעל דינסטג ועפרה רודוי נדון שוב נושא חיוב החברים ואורחיהם בארוחות החגים:
שבועות, סוכות, ראש השנה, פסח ויום העצמאות.
הוחלט:
1. ארוחות החגים יחוייבו לפי 15 ₪ לכל סועד.
2. החברים יזוכו בתקציבם האישי ב – 15 ₪ הנ"ל כפול מספר הנפשות במשפחה
כפול 5
החגים.
3. לפני החג תיתלה בלובי של חד"א
"הרשמה".
ניתן יהיה לבצע תוספות וביטולים
עד שלשה ימים לפני החג.
ביטול לאחר המועד יחוייב בתשלום.
עריכת החגים הגדולים הפכה להיות אופרציה מאוד כבדה, כאשר מרבית הציוד היום
הוא שכור. כמות האורחים האדירה (כולם רצויים) עם זילזול
מסויים בהרשמה, גורמים למארגנים (חלקם בהתנדבות) קשיים
גדולים.
רשם – אודי.
פרוטוקול אסיפה כללית
מס. 5/2005
תאריך: 17.8.05
יו"ר: עזרא רון
נוכחים: 53 חברים.
1. נורית פיישטיין . ברוב קולות המשתתפים
וללא מתנגדים הוחלט להמליץ לקלפי על קבלתה
לחברות.
2. יפתח אדלן. ברוב קולות המשתתפים וללא
מתנגדים הוחלט להמליץ לקלפי על קבלתו לחברות.
3. שני ארזי. ברוב קולות המשתתפים וללא מתנגדים
הוחלט להמליץ לקלפי על קבלתה לחברות.
4. בחירת מנהל
כלכלי ומנהל כספים.
א.
הצעה לסדר לדחות הדיון והחלטה נדחתה ברוב של 25 מול 10
מצביעים.
ב.
ברוב קולות המשתתפים וללא מתנגדים אושרה המלצת ההנהלות
להביא לקלפי:
בחירת איציק אדרי כמנהל
כלכלי.
בחירת ויוי
גלעד כמנהל כספים.
רשם –
אודי.
חזרה
מה
העבודה הזאת לכם...
סניף מפלגת העבודה
להלן
תוכן מכתבה של מזכירת מחוז הקיבוצים במפלגת העבודה.
לכל
נאמני המפקד בקיבוצים,
לאחר שהסתיימו
בדיקות הזיופים במפקד, הוצאה טיוטת מפקד חברים לעיוננו. מעיון קצר, הסתבר לנו שרוב
השגיאות הידועות לנו, לא טופלו על ידי המפלגה, למרות פניותינו הרבות. בימים אלה
יקבל כל חבר/ה ששמו הוצא מהרשימה, מכתב הביתה ובו הודעה על הוצאתו מהרשימה והסיבה
לכך.
רוב הסיבות
הן טכניות ויתוקנו לאחר הערעור המתאים. שבולת
שופט אדלמן.
לפיכך
מתבקשים חברים שיקבלו מכתב כנ"ל להעבירו אלי בדחיפות! יהודה טל.
חזרה
דו"ח שבועי / אודי פלד
בחירת
ממלאי תפקידים.
בשם כל חברי הקיבוץ אני מבקש להודות לאיציק ולוויוי
על שהעמידו מועמדותם לשירות הציבור.
בשמי
ובשם הנהלת הקהילה וההנהלה הכלכלית אני מבקש להתנצל בפני ויוי
ואיציק על שהבאנו מועמדותכם בפני הציבור
ולא השכלנו לשכנע את הציבור לתמוך בהמלצתנו.
אחרי
סיבוב הבחירה הקודם כתבתי שאני משוכנע שיכולנו לבחור מנהל כלכלי טוב, ואחרי סיבוב
בחירה זה אני אומר שוב שאני משוכנע שמועמדותכם הייתה ראויה וטובה.
הציבור
הוא המלך. הייתי רוצה להאמין שהציבור מצביע לעניין נטו, דהיינו רואה לפניו את
התפקיד ואת התאמת החבר המוצע למלאו, ואינו מעניש את הקהילה או את המועמד על כעסים
או טענות שיש לו נגד מוסדות או ממלאי תפקידים אחרים. אבל אני לא בטוח שאין לנו כאן
גם שיקולים זרים.
באופן
פרדוכסלי, דווקא עודף תחושת ביטחון יכולה לפתוח פתח לשיקולים זרים.
אני מרשה
לעצמי לומר, שאני בטוח שתוצאות ההצבעה אינן משקפות הערכת הציבור ככלל לכישוריכם
ולרצון הציבור לראותכם כחברים מרכזיים, פעילים, ותורמים בקהילה.
כמי
שהאמין ומאמין ביכולתכם ותמך במועמדותכם אני רואה עצמי שותף לתוצאה.
אני
מקווה שגם אתם וגם הקהילה נזקוף ראש ונמשיך ביחד למילוי האתגרים העומדים לפנינו
כמיטב יכולתנו. יש ימים ויש ימים. אין לנו חברים אחרים ואין לנו קיבוץ אחר. נמשיך
למשוך ביחד קדימה.
"קצת
נחת"
השבוע
אישרנו בקלפי קבלת שלושה בנים נוספים לחברות.
מדצמבר
שנה שעברה ועד היום קיבלנו 26 חברות וחברים חדשים בקיבוץ. קפיצת מדרגה של קרוב
לעשרה אחוזים במספר החברים במקום בהשוואה לנובמבר אשתקד. מסתבר שכמאמר השיר:
"בכל זאת יש בה משהו".
ערעורי
ותק. ערעורי
ותק נא להפנות לשחר צור במש"א עד סוף החודש.
הערעורים/בירורים
ידונו על ידי צוות בהרכב שחר צור (יו"ר), אמנון קרניאל,
טלילה קוטלר, יגאל אופק
(פרוטוקול מזכירות 26.5.05). אין להגיש ערעורים בנושאים שנדונו והוחלטו בעבר.
חזרה
גאווה
דליה רַבּיקוֹביץ
אֲפִלּוּ סְלָעִים נִשְׁבָּרִים, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ,
וְלֹא מֵחֲמַת
זִקְנָה.
שָׁנִים
רַבּוֹת הֵם שׁוֹכְבִים עַל גַּבָּם בַּחֹם וּבַקֹּר,
שָׁנִים כֹּה
רַבּוֹת,
כִּמְעַט נוֹצָר
רֹשֶׁם שֶׁל שַׁלְוָה.
אֵין הֵם
זָזִים מִמְּקוֹמָם וְכָךְ נִסְתָּרִים הַבְּקִיעִים.
מֵעֵין גַּאֲוָה.
שָׁנִים
רַבּוֹת עוֹבְרוֹת עֲלֵיהֶם בְּצִפִּיָּה.
מִי שֶׁעָתִיד
לְשַׁבֵּר אוֹתָם
עֲדַיִן לֹא
בָּא.
וְאָז הָאֵזוֹב
מְשַׂגְשֵׂג, הָאַצּוֹת נִגְרָשׁוֹת וְהַיָּם מֵגִיחַ
וְחוֹזֵר,
וְדוֹמֶה, הֵם
לְלֹא תְּנוּעָה.
עַד שֶׁיָּבוֹא
כֶּלֶב יָם קָטָן לְהִתְחַכֵּךְ עַל הַסְּלָעִים
יָבוֹא
וְיֵלֵךְ.
וּפִתְאֹם הָאֶבֶן פְּצוּעָה.
אָמַרְתִּי
לְךָ, כְּשֶׁסְּלָעִים נִשְׁבָּרִים זֶה קוֹרֶה בְּהַפְתָּעָה.
וּמַה גַּם
אֲנָשִׁים.
חזרה
הכניעה לטרור / עזי זבולון
העליהום
על היהודים תושבי רצועת עזה ויו"ש כמי שגורם לכל צרותיה של מדינת ישראל, הפך
להיות ממש ל"טרנד", בתיקשורת,
וגם ברמת יוחנן. לכל אורך שנות האינתיפאדה, רואים מספר חברים ברמת יוחנן כמצווה
קדושה ובצורה הצינית ביותר להשמיץ ולהשחיר את אותם יהודים ישראלים שנשלחו בחיבוק
אוהב להתיישב בשטחים שנכבשו כתוצאה ממלחמת ששת הימים.
קשה
לראות את התופעה הזו. ייתכן שזיכרונם של משוררי וחרזני רמת יוחנן קצת אבד להם בשעה
שהם חורזים וחורצים לשון בכישרון רב. לפעמים כשאתה קורא את השירים והפרוזה בנושא
הקשור בתושבי השטחים, נדמה לך שאתה חולם בהקיץ.
לא צריך
ללכת הרבה שנים אחורה כדי לראות מעל מסך הטלוויזיה את ראש הממשלה נואם בפני תושבי
יו"ש (2001) כשהוא כולו עטוף בהילה משיחית ממש, כשהוא אומר "כאן יהיה
ביתכם לנצח נצחים. תבורכו על מפעל ההתיישבות שהקמתם במשך יותר משלושים שנה".
מילים כדרבנות. מסתבר שהבן אדם פשוט שקרן, ולא שקרן במשחקי קלפים, אלא שקרן על
קיומה של מדינת ישראל שהושגה בדמם של מיליוני קורבנות.
נכון,
מדינאים יכולים לטעות, אבל על טעויות בסדר גודל כזה צריך לשלם. באיזה זכות, על
איזה בסיס מוסרי יכול שרון להמשיך ולכהן כראש ממשלת ישראל, ושרון איננו היחידי.
זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים לאחר שהעולם הערבי דחה את הצעתה של ישראל להחזרת
השטחים תמורת הסכם שלום, כשהוא בתפקיד שר הביטחון (יש צילומים) שמעון פרס היה
מראשי התומכים והמעודדים את תחילת ההתיישבות ביו"ש. גם אנשים נוספים הדפיסו
תכניות שנקראו "השדרה השלישית", שעיקרה היה אי ויתור על הבקעה בכל הסדר
עתידי. גם הם הפכו את עורם משום מה...
אני חוזר
ושואל את עצמי, איפה היושר, איפה היכולת להודות בטעות מדינית נוראה שעשו אז ועושים
היום אותם מדינאים גדולים ומדינאים קטנים. אני לא מסוגל לשבת הרבה מול מסך
הטלוויזיה בצפייה על הריסת עולמם של אלפי חקלאים שרומו על ידי כנופייה
של פוליטיקאים שאיננה מסוגלת לאמר בפשטות: טעינו ולהיתפטר. אין לאותם צמודי כסאות פוליטים,
שום זכות להמשיך להנהיג את מדינת ישראל.
ודבר
נוסף, ומאוד מהותי בכל הטרגדיה הזו. שקר נוסף שמופץ כדי לערפל את מוחו של העם
היושב בציון.
הממשלה
בראשותו של שרון טוענת שהיא החליטה על ההתנתקות כצעד מדיני שהוא לטובת המדינה.
אין שקר
יותר ניבזי מזה. – מה שגרם למהלך החד-צדדי הזה, הוא
לחימתם העיקשת של הפלסטינאים. עשרות השאהידים, הפיגועים
למינהם בכל איזורי מדינת
ישראל הם הם שגרמו לממשלה לקפל זנב ולברוח משדה הקרב ללא
כל תמורה, וזאת תוך כדי רמיסתם של יהודים מהמובחרים שחיים במדינת ישראל.
מישהו מן
האשמים בטרגדיה הזו יהיה חייב לתת דין וחשבון על המציאות הזו, אליה נקלעה
המדינה באשמתם.
חזרה
הודעה מהמחסן הכללי לציבור המשתמשים:
עקב היעדרות של יונתן מהמחסן החל מה – 01/09/2005 ועד סוף אוקטובר יהיו שעות
השירות במחסן במשך ימי החול החל מתאריך זה כדלקמן:
ימים א' ג' : 09:45 עד 11:45 ו
– 13:00 עד 14:45.
ימים ב' ה' : 13:00 עד 14:45.
יום ד' : 06:30 עד 11:45
ו- 13:00 עד 14:45
יום ו': 09:30 עד
11:45.
אם ימצא מי שיהיה מוכן לשבת במחסן לצרכי קבלת קהל וכו'
לשעות נוספות במשך היעדרותו של יונתן, תבוא על כך הודעה. מכל מקום, מי שרוצה לבוא
אישית למחסן, כדאי לוודא בטלפון פנימי 9331 אם אכן המקום מאוייש.
עובדי המחסן.
מסמכים ותקפותם / אמנון קרניאל
לפני כ- 10
ימים קיבלנו מסמך לחתימה בעניין מענק מותנה.
אני כותב
"כ- 10 ימים", מאחר ובמסמך לא מופיע תאריך כלשהו, לא בראשיתו ולא
בתוכנו, מלבד בחתימה עצמה.
בעצם,
אין גם כל ביטחון, מי נותן את המענק המותנה, כי אין כל כותרת למסמך. גם בכל המסמך
לא מוזכר קיבוץ רמת יוחנן או קרן כלשהי.
כמובן גם
שום בעל תפקיד (מה שקרוי היום "מנהל") אינו חתום עליו.
למסמך
היה מצורך דף שנפתח ב"שלום רב", והסתיים ב"ברכה דניאל פרי".
בלי כותרת, בלי תאריך ובלי תאור התפקיד.
אני חושב
ששום זבן בבית מרקחת לא יכבד מירשם לתרופות בלי שם
הרופא החותם, (או חותמתו), בלי חתימתו וללא תאריך. אני חושב שגם בית משפט או מוסד
כלשהו לא יכבד מכתב או מסמך כזה.
חיינו
קצרים וזיכרוננו קצר יותר. באיזשהו מחר, יתקלו יורשינו במסמך כזה שלא יתקבל ולא
יוכר. כבר היום, אנחנו, עובדי הארכיון, ניתקלים במסמכים
שבכלל לא ברור לנו האם הם שלנו, וכן גם בשמות הפרטיים בלבד של חברים מהעבר. אנו
מנסים לפענח את חידת שייכותם ומי בעליהם.
גם לאחר
שהדבר הוזכר באסיפה האחרונה ודניאל פ. אמר שהמסמך יתוקן, טרם קיבלנו מסמך אחר והרי
התבקשנו לחתום עד ה- 25 לאוגוסט, שחל כבר
אתמול.
אני פונה
להנהלה להוציא מיד מסמך חדש עם כותרת, תאריך, וחתימת בעל התפקיד (לדעתי צריך לחתום
המזכיר/מנהל הקהילה), מה שיבטיח, לא רק את חובות החבר, אלא גם את זכויותיו. שבת
שלום.
חזרה
כואב לראות שמוציאים אנשים מביתם...
ליטל, שוטרת ביחידת הפרשים של המשטרה. במסגרת יחידה זו השתתפה
בפעולות ההתנתקות ברצועת עזה. ליטל גרה בדירה שכורה
אצלנו ברמת יוחנן ומספרת לירמי, בראיון קצר, על הרקע
שלה, על ההכנות, הפעילות, והתחושות באירועים השבוע.
ליטל מספרת -
אני
חיפאית במקור. למדתי רכיבה ב"עמק זהר" ביקנעם המושבה. תמיד אהבתי סוסים ורציתי
לעסוק בזה. למעלה מ - 20 שנה אני כבר רוכבת, מגיל 8. היום אני בת 29. חיפשתי עיסוק
שיהיה קשור לענף הרכיבה. בזמנו לא הייתה הרבה עבודה עם סוסים, וגם אם הייתה, אז
המשכורת לא הייתה כזו שאפשר להתפרנס ממנה. החלטתי שאנסה את המשטרה. התגייסתי
למשטרת הפרשים ב- 1998. זה קסם לי, ומאז אני שם.
העבודה
העיקרית שלנו היא התערבות בזמן הפרות סדר, תהלוכות, הפגנות, וגם במשחקי כדורגל.
למעשה, כל אירוע שיש בו קהל רב. היתרון שלנו הוא הגובה והכוח.
מה
בדיוק אתם עושים עם הסוסים?
תלוי
באיזה סיטואציה. בדרך כלל כשיש הפגנות אנחנו מפזרים אותן.
איך
מפזרים הפגנה עם סוסים?
אנחנו
פורסים שורה של סוסים ומתקדמים, והאנשים פשוט מתפזרים.
היכן ניתקלתם בפעילות אלימה לאחרונה?
בזמן האחרון לא הייתה פעילות כזו. אבל לרוב זה
במגרשי הכדורגל. לקחנו חלק גם בפיזור מהומות אוקטובר.
איפה
הייתם במהומות אוקטובר?
היינו
בירושלים, באיזור הר הבית.
אז
איך הגעת לרמת יוחנן?
הבסיס
שלנו הוא בבית הספר לשוטרים ליד שפרעם. שכרתי בזמנו דירה בקיבוץ יסעור וניסיתי
להתקרב כמה שיותר אל מקום העבודה שלי. חיכיתי עד שתתפנה דירה יותר קרוב. בדיוק
התפנתה כאן דירה, אז באתי.
מה
היו ההכנות שלכם לקראת ההתנתקות ומתי זה התחיל?
בערך
לפני שלושה שבועות. היו אימונים איך לנהוג בכל מיני סיטואציות של הפרות סדר.
איזה
למשל?
אני לא
כל כך יכולה להיכנס לעומק כי אני לא יודעת אם מותר לי לדבר על הדברים האלה.
עברתם
הכנה פסיכולוגית?
קיבלנו
הרצאות על הסיטואציות שניתקל בהן עם אנשים במצבי לחץ ואיך להתמודד עם זה.
יש
הבדל בהתנהגות שלכם בפיזור הפרות סדר כשהן מנוהלות ע"י יהודים או ערבים?
לא. תלוי
במצב שאתה נמצא בו. אני לא תוקפת אנשים, אלא אם כן אני צריכה להתגונן.
מה זה
להתגונן ?
להתגונן
זה למנוע ממישהו לתקוף אותי, או משהו אחר שהוא רוצה לעשות לי.
איך
את עושה את זה?
עם
הסוסים. מספיקה המסה הגדולה של גוף הסוס כדי להעיף את הבן-האדם. הסוסים שלנו
מאולפים לשקט. לא בועטים ולא נושכים.
זה
סוס אישי קבוע שלך? את תמיד רוכבת עליו ומטפלת בו??
זה סוס
של המשטרה אבל הוא צמוד אלי.
מתי
ירדתם דרומה?
התחלנו
לפני חודש בערך. אנחנו בקיבוץ כיסופים. משם אנחנו יוצאים לאן שצריך. הסוסים נמצאים
באורווה של הקיבוץ.
כמה
אנשים אתם?
זה משתנה.
בעיקרון אנחנו 10 איש ואם צריך לתגבר מגיעים נוספים. בכל מהלך ההתנתקות
היינו
כוננים מהצד בנווה דקלים וכפר דרום. לא יצא לנו להתערב בכל מה שקורה.
את
יכולה לתאר את מה שראית?
מה אפשר
לתאר? ראינו איך מוציאים אנשים מביתם. היינו מוכנים להפעלה אבל לא היה צורך.
את
יכולה לתאר לי את התחושה של אדם
שמסתכל על הדברים מהצד?
מה הוא
מרגיש? הוא מרגיש נורא. זה כואב לראות איך שמוציאים אנשים ממקומות כל כך יפים.
בתים שאנשים השקיעו בהם את רוב חייהם. אבל מצד שני, אין מה לעשות, המדינה החליטה
וזהו. זה מה יש.
יצא
לך לעמוד באלימות מילולית, קללות וכדומה?
כן. אבל
לזה לא מתייחסים. זה עובר. קללות לא הורגות, לא רק בהתנתקות, בכלל. לא מתייחסים.
בן אדם מקלל שיקלל.
אבל
לפעמים זה מעצבן ומרגיז לא בא לכם לענות?
זה יותר
מרגיז את אותו אדם מקלל אם אתה לא מגיב.
בשבוע
הבא אתם ממשיכים? תעלו אחר כך גם לשומרון?
כן. לכל
המקומות שמתפנים.
טוב,
מה אפשר להוסיף, שתהיי חזקה ותמשיכי בעבודה החשובה הזו. תודה.
חזרה
זה
לא כל כך נעים לראות בית מוסדות סגור
ביום שני 29.8.05בית מוסדות
יהיה סגור משעה9:00 בבוקר עקב יציאה ליום כייף .
אבקש להתארגן בהתאם. תודה
ישראל עוזרי
זה כן לטלפון!
מס' טלפון נוסף למשרד
הבניין. רם גל 9621
ברכות
ברכת חברים נאמנה לחברים החדשים
שעברו השבוע את הקלפי בהצלחה.
יפתח אדלן, שני ארזי ונורית פיינשטיין.
קורס פסיכומטרי
מועצה איזורית
זבולון תפתח קורס פסיכומטרי של "קידום" ב- 10.10.05.
הקורס יתקיים בימים שני
וחמישי בין השעות 17.00-21.00, במועדון שליד המועצה האיזורית
זבולון. תאריך הבחינה 1.1.06. בדבר פרטים
נוספים - ניתן לפנות אלי. מרים וייס .
הווטרינר מגיע...
ביום ג' ה30.8.05 הווטרינר
מגיע.
יקבל פציינטים במחסן הכללי
החל מהשעה 20:00 עד השעה שייסיים.
תודה
עם סיום פעילות "רביעי
בבריכה" מילות תודה לכל השותפים
למלאכה שאפשרו את הבילוי השבועי בבריכה. לצוות, שעמד מאחורי וביצע את כל
הנדרש, שלומי מולכו, אייל שחר וארז צוקרמן. לאייל
כהן, האחראי על הבריכה, שעזר וסייע
ונתן לנו יד חופשית. ליעל דינסטג וצוות המטבח,
שנענו ברצון ובשמחה לכל הבקשות. לדרור שמעוני שהוריד לבריכה והעלה לבריכה את כל מה
שהיה נחוץ. לורד ברבר על הכנת צבעי הידיים. לאלי הוברט,
שלמרות החום הכבד הכין את הפיתות על הטבון. לדורון קפולניק
ועמית גפן שהוזעקו כל פעם שהיה חסר משהו.
וכמובן תודה ענקית לכל ההורים
ש"גוייסו" להכנה ופירוק במהלך המפגש.
אפשר ונעים לעשות דברים ברמת
יוחנן. מרים וייס.
*
* *
ותודה גדולה בשם כל הנהנים למרים וייס אשר על הביצוע.
מים בששון. וגם סודה...
ברוך שהכל
נהיה בדברו... לשמחת לבב השותים בחדר האוכל, חודשה פינת השתייה הקרה. תודה ליוזמים
ולמבצעים. בואו נשמור על הפינה, על הברזים, על הנקיון
ועל הסבלנות.
יש לכולם לרוויה! .
מועדון המדוושים
מתרחב...
הם מכים שוב...
השבוע, באחד מלילות הירח
החשוכים, חדרו חומסים דרך ה"גדר בלי שער" (נוסח דניאל יפה), שהוקמה אחר כבוד בעד נגד הגנבים. השלל הפעם
שני זוגות אופניים יקרות לבעליהן. ועל כך לא נותר לנו אלא לגמור את ההלל במעשייה
החביבה ששופצה (לצורך העניין על ידי העורך) על
חכמי אותה עיר זצק"ל.
חלם
עיר פרזות...
...ויהי
ערב ויהי לילה ויהי בוקר, עם הנץ החמה, גילו החלמאים
לתדהמתם שבלילה בעודם ישנים עברו גזלנים בבתיהם וחמסו מכל הבא ליד.
התכנסו
פרנסי חלם וחכמיה לאסיפה, ישבו ודנו בבעיה שבעה ימים ושבעה לילות, אימצו מוחם, קימטו
מיצחם, דיברו והתווכחו, העלו הצעות וביטלו אותן.
עד
שלבסוף קם ר' לייזר חריף ואמר: "יש עצה ויש תחבולה, נקיף את עירנו היפה בגדר
שתהיה לנו למגן בפני חומסים"
בירכו
פרנסי חלם את ר' לייזר על חריפותו ואמרו: "שמענו וגם נעשה!"
"אבל"
היקשו החלמאים, "איך יכנסו התושבים אל עירם
האהובה? או איך ייצאו ממנה כשכולה סגורה ומסוגרת?"
"יש
עצה ויש תחבולה!" אמר ר' לייזר חריף, "נעשה 'פשפש' עבור התושבים
והקלנועים והקלבקרים בלבד. וכך יוכלו כולם (!) להכנס ולצאת בכל עת שירצו".
עוד
באותו יום יצאו כל אנשי חלם מבתיהם, גברים נשים וטף, הפשילו שרוולם והקיפו את עירם
בגדר ירוקה יפיפיה, פונקציונלית,
דקורטיבית, ידידותית לסביבה.
משסיימו החלמאים את מלאכתם, שבו איש איש
לביתו ועלו על משכבם עייפים ורצוצים, אך שמחים וטובי לב.
ויהי ערב
ויהי לילה ויהי בוקר, בטוחים מפני כל גזלן וחומס
קמו אנשי חלם לעבודת יומם, והנה לתדהמתם שוב פקדו בלילה גזלנים את בתיהם
וחמסו מכל הבא ליד.
התכנסו
פרנסי חלם וחכמיה לאסיפה, ישבו ודנו בבעיה שבעה ימים ושבעה לילות, אימצו מוחם,
קימטו מיצחם, דיברו והתווכחו, העלו הצעות וביטלו אותן.
עד
שלבסוף קם ר' לייזר חריף ואמר:
"יש
עצה ויש תחבולה, נתלה פתקה גדולה בשער "אין כניסה לגנבים!"
ברכו
פרנסי חלם את ר' לייזר על חריפותו ואמרו: "שמענו וגם נעשה!".
חזרה
"ברמה"
עריכה – ירמיהו בן
צבי.
הקלדה ושיכפול – שרה'לה זית
הגהה – אורה שורר
שבת שלום !!!
barama2@ry.org.il
הכתובת של העלון באתר
האינטרנט של רמת יוחנן
www.ramat-yohanan.com/barama
