1)
דו"ח
שבועי
3)
אכן, טעיתי פעם נוספת / איתן שטייף
4)
קצר
ולעניין
7)
שונות
מס.
1477, כ"ב בתמוז תשס"ה 29.7.05
הבהרה.
פורסם שעל פי ההחלטה בעניין הקרן לרווחת החבר, ינוכה מן
הזכאות חוב של החבר לקיבוץ שסכומו מעל של
10,000 ₪. הדבר נעשה על מנת לאפשר לחבר ליהנות "קצת" מן המענק, גם אם יש
לו חוב בקיבוץ.
מובן שאת יתרת החוב ימשיך החבר לשלם על פי תנאי ההחזר המקוריים. (היתרה לא
"תימחק" כפי שסברו בטעות אחדים).
תקנון שליחים.
לפי בקשת המזכירות עודכן תקנון השליחים (שליחי פלרם בחו"ל). העידכון
אינו משנה מהותית מן ההסדר הקיים בשנים האחרונות.
הטיפול הפרטני השוטף בתנאי השירות של השליחים נעשה על ידי מחלקת מש"א
בפלרם, בהתאם לתקנון ונוהלי העבודה שאושרו.
טיפול בנושאים כלליים נעשה על ידי "צוות שליחים", הכולל את מנהל
מש"א פלרם (מרכז), מנהל מש"א רמת יוחנן, נציג מש"א פלרם ומרכז משק
הקהילה בקיבוץ.
צוות השליחים דן בנושאים כגון: חינוך, דיור, נסיעות לארץ, רכב, רפואה
וביטוחי בריאות, ציוד וריהוט, הוצאות חריגות.
לדיון בנושאים עקרוניים הנוגעים לאורחות החיים בקיבוץ ולעניינים השייכים
לקיבוץ יוזמנו לצוות המזכיר ומנכ"ל פלרם.
באחריות הצוות המורחב ("ועדת שליחים") נושאים כגון: התקציב
הבסיסי של המשפחה, דיור בעת ביקורי מולדת, שמירת זכויות-ותק, פנסיה, קופ"ח,
ביטוח לאומי וכיו"ב, איכסון חפצי המשפחה, שמירת קשר כל השנה ובעת ביקורי
מולדת וכו'.
"פסל כפינו"
חנוכת הפסל תיערך ביום ראשון 7.8.05 בשעה 17:00 ברחבה שלפני בית המועצה האיזורית.
לגבי תוארו של הפסל, כמו לגבי כל יצירת אמנות, יהיו וודאי דעות שונות. לא
כן לגבי הנצחת שמם ופועלם של חברינו, לאה ברגשטיין ומתתיהו שלם זיכרם לברכה.
הציבור מוזמן..
"יהודי לא מגרש יהודי".
המשוואה הזו מעוררת שאלות קשות בשני צידיה אבל לבד מזה, היא קודם כל
שיקרית.
מי שמגרש את היהודים מחבל עזה הם לא היהודים אלא הערבים.
אנחנו יוצאים מרצועת עזה, כפי שיצאנו מסיני ומלבנון, וכפי שנצא אולי בעתיד
מן הרמה ומן הגדה, לא מרצוננו אלא משום שהערבים גירשו אותנו משם.
והערבים הצליחו לגרש אותנו משם לא משום שהם יותר חזקים צבאית, אלא משום
שלדעת מרבית העם היושב בציון, ולדעת כל העולם, אנחנו לא צודקים. (אני אומר
"לדעת" משום שמה שקובע לעניין זה הוא לא איזשהו צדק אבסולוטי שכביכול
קיים – אלא צדק גיאופוליטי).
זה קרה גם לגדולים וחזקים מאיתנו. לצרפתים באלג'יריה, לאמריקאים בוויאטנאם,
לרוסים באפגניסטן וכו' (ההשוואה היא רק לעניין הגירוש, שהתאפשר לא בשל עליונות
צבאית טהורה בצד המגרש, אלא בשל מחלוקת פנימית והעדר תמיכה חיצונית בצד המגורש).
מאידך, רק כאן, בעניין הלגיטימציה בעיני העם והעולם, גם טמון ההבדל המהותי
בין פוטנציאל הגירוש מסיני, לבנון, עזה וכו' לבין פוטנציאל הגירוש מחיפה ותל אביב.
חזרה
בִּקְהַלָם לֹא אֲבוֹא
בִּקְהַלָם לֹא אֲבוֹא נכתב בעקבות "קבלת
הפנים"
לֹא אֵלוֹהֵיהֶם אֵלוֹהַי. בגוש
קטיף לאלוף הפיקוד
אִם יֵשׁ אֵלוֹהִים הַחֲפֵץ בָּם ולרב
הצבאי הראשי.
לֹא בְּשַמָי מִשְׁכָּנוֹ.
חוֹטְפִים אֶת הַפַת מִיָדִי הַמוּשֶטֶת
וּבְעוֹדָם חוֹסִים בְּצֵל מַגִינִי
לִכְרוֹת מְבַקְשִׁים אֶת הַיָד
אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם מְגוֹנֶנֶת.
אֵין אֵלוֹהִים בִּלְבַבַם,
אֵש עֶבְרָתָם סְבִיבַם מְהַלֶכֶת
אֲהַבַתָם: אֶת עַצְמָה מֶעַכֶּלֶת.
הֵם זְרָעִים סְחוּפֵי רוּחַ
נִישָׂאִים בִּסְעָרַה
שָרְשֵיהֶם בַּשָמַיִם לֹא בַּקַרְקָע
בְּפִינוּ לַעֲנַת פִּרְיָם ּ.
ראובן עזריאלי
הבהרות
מאחר וקיבלתי מספר פניות בנושא אני
מבקש להבהיר את הדברים הבאים:
בשבועות האחרונים הגיעו אל תאי הדואר
שלכם הצעות לביטוח מחברת הפניקס (ביטוח לכיסוי מוות מתאונה).
חברי הקיבוץ מבוטחים בחברת הפניקס
למקרים של אובדן כושר עבודה (ביטוח בו התחלנו לבטח את החברים החל משנת 2004).
התשלום בגין ביטוח זה משולם במלואו על ידי הקיבוץ מדי חודש. מאחר וכך, נמצאים כל
פרטי החברים בחברת הביטוח והחברה שולחת למבוטחיה הצעות מהצעות שונות. הצעות הביטוח
שהגיעו, לא נעשו בידוע/תיאום עם הקיבוץ
ואין הקיבוץ אחראי לטיבן וודאי שלא
לתשלום בגינן.
כל מי שבוחר לבטח את עצמו בפוליסה זו או
בכל ביטוח אחר עושה זאת על אחריותו
ועל
חשבונו. שחר צור,ועדת פנסיה.
אכן, טעיתי פעם נוספת / איתן שטייף
טובה עשה עמי יונתן בכך שהסביר לי כי לא הבהרתי היטב את דברי, ועל כן כנראה
נפלה שגגה בפרשנותו, ולכן אנסה להבהיר שנית:
ממש כמו יונתן אני מעריך מאד את אישיותו של המזכיר. הוא נבון, נעים הליכות,
חברי ביחסי אנוש ורוחש טוב לזולתו, אין לי דבר וחצי דבר לומר בגנותו. ממש להיפך.
אבל - אין קשר בין תכונות אישיות טובות ונעלות לבין התאמה לתפקיד המזכיר,
כפי שאני מבין אותו.
אני מצפה ממזכיר שיהיה לו קו פעולה מובהק (מי שמנסה לרצות את כולם לא ירצה
לבסוף אף אחד), שיציג יעד אותו הוא מתכוון להשיג בכהונתו, שיהיה בעד ו/או נגד כמה
מעשים ופעילויות, שינסה לגבש סביבו צוות פעיל בעל השקפות דומות, שיציג תמיכה או
התנגדות למעשים מסוימים ולאירועים מסוימים שקורים
בחצרנו, שיעשה למימוש החלטות ונוהלים שהתקבלו והתגבשו בעבר...
כל אלו לא נמצאו עד כה .
מרגלא בפומא : "החלטות של הקיבוץ אינן חוק מדינה", ובמלים אחרות – כל החלטה קיימת מותר לשנות ואין
צורך כלל להקפיד על ביצועה, או לפחות לטרוח ולהחליט על ביטולה (אם רוצים שיהיה
אחרת ...)
הפרטה כן או לאו? מזה שנתיים אנו
"רואים בקפה" כמה הרווחנו או הפסדנו "על הנייר" מהפרטת החשמל
שתגיע במועד לא ידוע . מה הלאה ?
נוהלי קבלה לחברות? מה שהיה היה,
והיום נעשה לטעמנו,שהשתנה כנראה (?)
מי ייבחר למזכירות? לא חשוב! כולם
חברים טובים ומתאימים .
מישהו מסיים תפקיד (במועד או לאו
דווקא)? יבוא במקומו מי שעובד לידו, למה לחפש מישהו חדש, למה לטפל? כך באקונומיה,
כך במכבסה, ועוד.
אין ברצוני להכביר מילים, ואסתפק במשפט אחד – כדי להביא לפעילות של הנהלה /מזכירות שיש לה יעד ומסלול – אעשה כדי שתתקבל הצעתי הפרסונאלית כפי שהוצגה בשבוע הקודם, בין אם
זה יהיה בדיוני "צוות האיוש", או בדיון שיגיע לאסיפה, ואני מקווה כי היא
אכן תתקבל.
חזרה
סגירת תאי הכביסה המלוכלכת
בימי שישי
על מנת לאפשר לעובדי המכבסה
לעבוד שבוע של חמישה ימים, כמו שאר חברי רמת יוחנן, ובהתאם להחלטת הנהלת הקהילה מן
העבר:
תאי הכביסה המלוכלכת יהיו סגורים
בימי שישי החל מיום שישי 5.8.05.
מחסן הבגדים ימשיך להיות פתוח
בימי שישי בשעות הרגילות ללקיחת כביסה נקייה.
תאי כביסה המלוכלכת יהיו
פתוחים ביתר הימים בין השעות 06:00-18:00, כולל שבת.
ברצוננו להציע לחברים לזרוק חלק
מהכביסה בימי חול כשהתאים פחות עמוסים כי אם כולם יזרקו בשבת, לא יספיק המקום
בתאים.
עם קצת תכנון מראש, אפשר
להסתדר גם עם המצב החדש.
בתודה על שיתוף הפעולה, דיין
זמיר, דניאל פרי.
יורם לנקרי שואל וצור יריב משיב
הכרות קצרה עם תיבולים רם
בע"מ
רקע כללי:
רמת יוחנן נכנסה לשותפות במפעל תבלינים שמייצר כבר 40 שנה. המפעל היה
בבעלות משפחת ציטרשפילר דורית ואילן . (רמת יוחנן 51%, משפחת ציטרשפילר 49% ).
הפעילות העיקרית של החברה הינה גידול ועיבוד תבלינים, צימחי חליטה (תה) וצימחי
מרפא.
כמו כן המפעל מעבד קטניות, חמניות, חומוס וגרעני אבטיח.
החברה עוסקת ביבוא ויצוא של תבלינים וחמניות. היצוא הינו ביחס של 40%
מסה"כ הפעילות.
מיהו קהל היעד :
קהל היעד והשוק העיקרי הם: תעשיות המזון, השוק המוסדי והסיטונאי.
החברה משווקת את מוצריה באריזות גדולות
של
מגוון המוצרים של החברה הוא גדול, כ- 300 מוצרים של תבלינים ותערובות לתיבולים. בנוסף
קיימים גם כ- 200 מוצרי חליטה (תה) וצימחי מרפא.
כמה עובדים מועסקים בחברה:
במפעל עובדים כ –26 עובדים, מתוכם שלושה מרמת יוחנן . עידו רודוי
מנכ"ל , עמית גפן אחזקה וצור יריב מנהל תיפעול .
עובדי המפעל הם ברובם עובדים ותיקים כשלצידם עובדים תילאנדים .
איך מתמודדים עם הריחות העזים?
זו בעיה לא קטנה. יש לנו מאווררים שמחליפים את האוויר בקצב מאוד מהיר. זה לא
עוזר הרבה אבל בסופו של דבר מתרגלים .
אפשר למצוא פה עניין בעבודה?
כן. העבודה כרגע מאוד מעניינת. צריך
להבין שזה לא איזה מפעלון, זה מפעל עם מחזור מכירות גדול, שמשרת מגוון רחב של
לקוחות בארץ ובחו"ל. לכל לקוח יש את דרישות ספציפיות שמתאימות לו. העברת מפעל
בסדר גודל כזה מאתר לאתר, זה פרוייקט גדול ומורכב.
ציפיות לעתיד ?
להגדיל את המכירות כך שניתן יהיה להעסיק עוד חברי קיבוץ נוספים.
בהצלחה!
חזרה
והרי החדשות... / ירמיהו
שמאלני עייף, פותח טלוויזיה עייפה, מזפזפ בעייפות ממעמקי כורסתו המפנקת,
כשרוח מזגנים צוננת משיבה את נפשו היגעה, ומה רואות עיניו העייפות?
את מצעד המחולות בכרמיאל? לא! את מצעד השירים בערד? לא! את מצעד ההצלחות
ביישום דוח דברת של לימור? לא ולא! אז אולי את ההצלחות של גדעון עזרא בהגברת
הביטחון האישי? או של שיטרית במלחמתו בתאונות? של בן שמחון בניקיון האוויר והמים? של
ד"ר נווה המצליח בניתוחים כשהרפואה
שלנו מתה? אולי של כץ והחקלאות הקורסת? לא ולא!
אז מה בכל זאת כן?
יש שתי אפשרויות עיקריות, או את מצעד ה"הצלחות" של הטרור האיסלמי
שמעלה חפים מפשע בדם ואש ותמרות עשן לשמיים, או, להבדיל, את מצעדי המחאות והחסימות
הכתומים, הקולניים, ה"תמימים" (ללא שום
כוונות זדון!!! או הפרת חוק, "תידבק לשוני לחיכי אם תיפול שערה מראשו
של חייל או שוטר עברי").
חדשות בלתי נלאות שמייצרות את עצמן בעצמן כל רגע מחדש.
וזה קשה. כן, קשה לו לאדם העייף שחי לו בשמאל העייף, שנמאס לו ממלחמות
היהודים ביהודים והיהודים בערבים, והרשות כן עושה, והרשות לא עושה, והג'יהאד
והחמאס והחיזבאללה ויתר מכות מצרים, שניחתו עלינו כגשם נדבות, ורוצה קצת מנוח
לנפשו בעומס החום הכבד ההזוי של הקיץ הזה.
ואני שואל את עצמי, המבלי אין מספיק צרות תוצרת חוץ, צריכים לייצר גם את זה
בעצמנו? (הייתי אומר כחול לבן אבל זה כתום מדי).
ואני שואל את עצמי, מה? אין להם מה לעשות לכל החבר'ה הכתומים האלה? עשרות
אלפי גברים נשים וטף צוררים תרמילים קטנים, עם סנדוויצ'ים קטנים וכלי קודש קטנים
בהישג יד, תולים את יונקי השדיים בשק על הגב, את הפעוטות בעגלות והיידה... יוצאים
לצעוד בחום הכבד בשליחות צווים משיחיים שקיבלו דירקט מאלוהים.
מי בינתיים עובד, מי דואג לפרנסה, מי משלם משכנתא ומי משלם מיסים כשלעשרות
האלפים הללו "יש זמן" בלתי מוגבל למשחקי "שוטרים וגנבים". האם
גם הם, כמונו, אנשים שזקוקים לקצת נוחיות, למִנהלות, לאוכל, למים, לצרכי גוף
חיוניים, לקצת צל, למקום לנוח, מקום להניח את הראש בלילה? ככה פתאום קמים ויוצאים,
זה אפילו לא מחנה קיץ, אז מה הם רוקדים ושרים שם כל הזמן, מה כל כך שמייח
להם?
"גנדי" הם קוראים לעצמם ומתכוונים לאותו אחד שהמציא את ה"אי
אלימות". (נמחק להם מהדיסקט שבינתיים נגמר המנדט הבריטי).
"מרטין לותר קינג" צווח ולרשטיין לכל מיקרופון מזדמן, "גם
המצעד שלו היה בלתי חוקי...".
"גירוש" הם קוראים למעשה שנעשה בהם, ומשווים, בלי למצמץ, את גודל
קורבנם לקורבנות השואה. מישהו פה איבד את הפרופורציות, עשרות אלפי אזרחים עוברים
מעיר לעיר מתוך ברירה או מחוסר ברירה, נזרקים מבתיהם בגלל משכנתא או חובות ואף אחד
לא פותח פה ומצפצץ. אבל רק אותם "מגרשים".
מוציאים "פולסא ד'נורא" העשבים השוטים הללו, (מרוב יבלית כבר אי
אפשר לראות את השדה...) מושג ידוע לשמצה שרכש לעצמו קונוטציות איומות רק לפני אי
אלו שנים.
טלאי כתום, מספרי זהות כחולים על הזרוע, עושים בסמלים הקדושים שימוש ציני
קר לצרכיהם ומורידים את מושג השואה לזנות. אם הגויים היו עושים כך היינו צועקים
וזועקים: "גוואלד"!!! אנטישמיות!!!.
אבל להם מותר הכל, הם יקירי האומה...
ואני מגיע למסקנה ש"משחקי הקיץ" והדינמיקות האלה פועלים עליהם
בדיוק כמו שעשבים מסויימים "עושים טוב" לאוכלוסיות אחרות בארצנו הקדושה.
פעם קראו לזה אופיום להמונים. נדמה שהם נהנים מכל רגע, אחר כך יעמידו פני קוזק
נגזל יגלגלו עיניים טהורות לשמיים ויתהו, מה זאת אומרת? דיקטטורה! איך מעיזים
לשלוח צבא למנוע "מחאה לגיטימית". מאי משמע לגיטימית? כשהם מודיעים בראש
חוצות שבכוונתם להכניס עשרות אלפי אזרחים לשטח צבאי סגור. להפר חוק ברֲיש גלֵי
(ותידבק לשוני אם תיפול שערה מראשו...) כי מישהו שינה את הגישה שם למעלה, וחושב
ברצינות לקיים החלטות כנסת וממשלה.
כבר אמר פעם מי שאמר (ואחר כך התפטר מתפקידו הרם): "הממזרים שינו את
השיטה ולא סיפרו לו..."
ובינתיים, מי שעסוק ב"משחקי הצופים" המצחיקים האלה, חסר מאוד
במלחמה נגד המתאבד הבא שכבר מתאמן עם חגורת הנפץ שלו, וכל החיילים (שתידבק הלשון
אם חלילה תיפול...) שרודפים אחרי מבריחי גבול כתומים, לא מונעים ממבריחי גבול
אחרים מלחרוש רע, למלא את הארץ בסמים, בחומרי נפץ וסחורות גנובות וכו'.
באותה שעה שחצי משטרה מגוייסת לרדוף אחרי אמא עבריה גאה ועשרת ילדיה, "המוחים"
לאור היום ובמחשך כמו בימים הטובים של הפלמ"ח, פחות ופחות שומרים על הבית שלי
ושלך מפני גנבים, ושודדים, אנסים וכולירות אחרות. פחות ופחות ניידות נראות על
הכבישים, שבהם נהרגים על קידוש הקמ"ש יותר ישראלים מאשר בכל המלחמות. פחות
ופחות צח"מים נלחמים ברצח, בשחיתות, לא שומרים על ילדינו בדרכם לביה"ס
או בקייטנות, או בגני השעשועים, או בקניונים. פחות ופחות מפגינים נוכחות במקומות ששם שותים ומעשנים בלילות השבת החמים
ושולפים בקלות יתרה סכינים או שיברי בקבוקים לישב חשבונות.
שיסלחו לי האדונים בנצי ליברמן, ולרשטיין ויתר רבני יש"ע וצאן מרעיתם
הקדושים, את הקו האדום שבין זכות המחאה הלגיטימית לאנרכיה המוחלטת כבר חציתם מזמן.
אולי קצת קשה לזהות את זה עדיין, אבל מה שרואה העם שהתעייף מכם בטלוויזיה העייפה
שלו, פירושו הרס שיהיה קשה מאוד לקום ממנו ולהמשיך הלאה כעם אחד ("אנשים אחים
אנחנו...") ביום שאחרי.
לשמחתנו, המערכת מתחילה ל"התעורר" סוף סוף משנת הדובים המחבקת,
המתמסרת, המעניקה עידוד ומשאבים לכל מתנחל ועיזה וקרוואן בלתי חוקיים בשטחים.
מתנתקת מחבלי המשיח שאוטוטו כבר כאן, מתפקחת מחלומות ארץ ישראל השלמה שלה, (עדיין
לא מספיק), מהאשלייה שנוכל להחזיק לנצח נצחים עם שלם תחת מגפנו, ללא זכויות יסוד.
לשמחתנו (הבלתי שלמה עדיין) המערכת מתעשתת וקולטת שאם לא תשונה השיטה, יקום
הגולם על יוצרו. ויפה שעה אחת קודם להתנתקות.
חזרה
הלם השיבה /
יוסי שריד
ל"אחינו הגיבורים" מגוש קטיף צפויה למרבה הצער לא טראומה אחת כי
אם טראומה כפולה. על הראשונה - טראומת ההתנתקות עצמה - כבר נשפכו דמעות ומלים
כמים, ואילו על השנייה לא נכתב עדיין.
לאחר ההתנתקות תתרגש על המתנתקים טראומת ההיכרות עם המציאות בישראל. עשרות
שנים חיו להם על כוכב לכת אחר, שמציע ליושביו תנאים יחסניים ומעוררי קנאה.
ההתוודעות מקרוב לחיים בארץ תזעזע את השבים לגבולם. זאת השעה להזהיר מפני
"הלם השיבה" כדי לשכך את הזעזוע שאפילו גיבורים עלולים להתערער ממנו.
המתנתקים עכשיו, שזמן ארוך מדי היו מנותקים, יגלו עד מהרה, שלרבים בישראל
אין עבודה. הם מובטלים. כאנשי הדרום בעצמם הם יבחינו מיד, שדווקא בדרום הארץ
שיעורי האבטלה גבוהים במיוחד. גם מי שעובדים למחייתם משתכרים ברובם אל צרור נקוב.
לא כאלה פני הדברים בהתנחלויות, שפניהן אינן כפני הדור. שר הפנים, אופיר
פינס, מסר באחרונה, ש-60% מהמתנחלים ברצועת עזה סמוכים על שולחן הממשלה. היא זנה
ומפרנסת אותם מקופתה, מקופת הציבור, ומובטלים אין בהם כמעט. במקומותיהם החדשים הם
ייווכחו לדעת, שמדינתם כבר מזמן אינה מדינת רווחה אלא מדינת-רווח, לא צדק יהלך
לפניה אלא צדקה.
גם לחקלאים מקרב המפונים מזומנת הפתעה: הם יגלו בהקדם, שעבדים ושפחות
המוכנים לנשק את היד בעבור מרק עדשים אינם דרים עוד בשכנותם. פחות ופחות צמיתים
פלשתינאים מורשים להיכנס לישראל, ואף המורשים לא תמיד יכולים להגיע. אמנם
התאילנדים והסינים והפיליפינים ממלאים את מקומם, אלא שהיום גם הם יקרי המציאות,
ולא בכל מקרה יסולאו בשוחד. לא בכדי נהפכה רצועת עזה בשנים האחרונות לאיזור המקלט
שלהם, כי בגוש קטיף אין צורך ברשיונות ובהיתרים ואין חובה לשלם מס גולגולת על
עובדים זרים. גם משטרת ההגירה הכירה בגוש כבשטח הפקר.
ההפקר וההפקרות השתלטו שם גם על תחומי התכנון והבנייה. חשוב למפונים לדעת,
שבישראל עדיין מוכרחים לקבל היתרים כדי לבנות. אפילו מרפסת לא קל כאן לבנות, לא כל
שכן יישוב שלם; כאן אין זה מקובל לקום בבוקר ולהקים מאחז על אדמתו הפרטית של השכן,
ואם השכן מזעיק את המשטרה, היא באה לפעמים, ולא תמיד מתייצבת לימין הגוזלים; כבר
קרה שהתייצבה לימין הנגזלים.
להורים שבין השבים יסופר במסגרת "המדריך למתפנה", שחינוך ילדיהם
יכבד עליהם מעתה: לא עוד חינוך חינם בכל גיל; בעד מעונות יום לתינוקות של בית רבן,
לדוגמה, הם ייתבעו לשלם סכום עתק שאינו בהישג ידם של רוב אזרחי המדינה. רק למתי
מעט מילדי ישראל מוצע יום חינוך ארוך ראוי לשמו, שבצדו מפעל הזנה. המפונים יתקשו
להאמין: במו עיניהם יראו ילדות וילדים רעבים.
ארץ ישראל השלמה היא ארץ שיושביה אוכלים אותה, ולעומתה ישראל היא ארץ אוכלת
יושביה. המפונים, כאזרחים שווים סוף סוף, לא ילקקו כאן דבש לאורך ימים.
הממשלה והכנסת כבר הוכיחו, שאין כוונה חלילה להשליכם לעת התנתקות. הכל
מבינים שתהליך הגמילה מהחלב ומהדבש הוא ממושך ומכאיב. את דרכם של המתנחלים הביתה
מרפדים איפוא בתפוחים, והיא סוגה בשלמונים. עינו של הציבור אינה צרה: גם הוא מבין,
שההרים גבוהים יותר בדרך חזרה.
בתוכניתו לפני שבוע הביא רינו צרור נתון מרעיש: בישראל מפנים בכל יום כ-20
משפחות כי לא הצליחו לעמוד בתשלומי המשכנתה. 20 משפחות נזרקות מביתן לרחוב, כ-100
משפחות בשבוע, כ-5,000 בשנה (בניכוי שבתות וחגים וסתם ימי בטלה) - הרבה יותר מכל
משפחות גוש קטיף. מי בכלל שמע, מי בכה עליהן, מי התעניין בטראומות שלהן, מי הכין
להן פסיכולוגים וקראווילות.
מאז יצאו "האחים הגיבורים" לשטחים הארץ שינתה פניה בלא הכר. הם
נהפכו ל"מלח הארץ", והיא התכסתה פצעים. זה יהיה מפגש טראומטי לכולם,
המפגש הזה בין הפצעים למלח.
(הביא לדפוס
איציק לקח).
חזרה
מרכז "זיו" הוקם ופועל
לקידום רווחתם הכלכלית של תושבי המועצה. בראשו עומד סגן ראש המועצה מר דב ישורון. המרכז
נותן מקום למגוון רחב של תחומי עיסוק ועניין שיש לתושבי מועצה איזורית זבולון
להציע.
השירותים הניתנים:
1. ליווי אישי וחונכות עיסקית ברמה
הפרטנית.
2. "מכללה לעסקים קטנים"-
קורסים, ימי עיון והדרכה.
3. סיוע לעסקים בשיווק וחשיפה של
העסק.
במהלך שנת הפעילות הקרובה ייערכו
הדרכות, ימי חשיפה ושיווק לעסקים, מפגשי ליווי וחניכה פרטנית ע"י מ.ט.י. חיפה
בבית המועצה.
ביום חמישי 01/09/05 בין
השעות 18:00 - 20:30
ייערך יריד יזמות ופיתוח במתחם אולם
הספורט במועצה. נשמח להציג ביריד מגוון יחודי של תחומי עיסוק. בעל עסק, אומן, יזם,
זו הזדמנות לחשיפה ולהרחבת לקוחותיך.
אם אתה מעוניין להציג זאת ביריד, אנא פנה אלי בהקדם.
(כל אדם שימכור ביריד יצוייד
ב"רשיון עסק זמני" אשר יונפק ע"י המועצה)
אודה על העברת המסר לכל המעוניין
ולתפוצה רחבה ככל האפשר.
שני קרן, דוברת
המועצה. 04-8478160 054-6833008
.
תודה
לשירית, לילך ודקלה,
קשה להיפרד אחרי שנתיים כל כך
מוצלחות, שנתיים של איכפתיות, דאגה, יחס חם והמון תשומת לב. הצלחה בהמשך דרככן, אנחנו
כבר מתגעגעים.
באהבה
ילדי והורי כיתה ה' החדשה.
תודות
לכל השותפים בהפקת חתונת מיכל ואוהד, המון, המון תודה.
לטבחים, לתורנים, לסוחבים, לגוררים,
לבונים ולמעצבים ולכל יתר החברים שלנו שעשו את הערב הזה לנפלא, את המדשאה למרהיבה
ואותנו למאושרים.
תודה רבה, מיכל, אוהד, ומשפחות קרש ושוהם.
קייטנה לילדי השכנים
בתחום המועצה שלנו נמצאים שני הישובים הבדואים איבטין וחוואלד.
בשנים האחרונות קיימה ה"תנועה האיסלמית" קייטנות ללא תשלום לילדי
הכפר איבטין. השנה החלטנו "להילחם" בתופעה. גייסנו משאבים רבים במטרה
להביא מספר גדול ככל האפשר של ילדים לפעילות ערכית מטעמנו.
הישובים ברחבי המועצה נרתמו ותרמו.
150 ילדים לוקחים חלק בפעילות הזו כשהוריהם משתתפים בעלות!!!. מספר ילדים
מהקייטנה של ה"תנועה האיסלמית" ביקשו לעבור אל הקייטנה של המועצה.
בין מגוון הפעילויות ניתן לציין את קיבוץ יגור, שם קיימו הילדים פעילות
בפארק המשחקים "בא-לגן" ותרומה כספית, ויום כיף לילדי הקייטנה ברמת
יוחנן שכלל אירוח בבריכה וארוחת בוקר. שני קרן, דוברת המועצה.
לובשים מדים
ירון בן-טל, לירון כהן ורותם
פוקסמן
מתגייסים לצהל.
צאתכם ושובכם בשלום.
אנו משתתפים בצערה של מרים שוהם
והמשפחה
במות עליה אימה
מרגריטה שור ז"ל
מזל טוב
לזוהר וערן גלוסקא להולדת הבת עדן
לסבתא דינה
ולכל המשפחה.
חזרה
"ברמה"
עריכה – ירמיהו בן צבי.
הקלדה ושיכפול – שרה'לה זית
הגהה – אורה שורר
שבת שלום !!!
הכתובת של העלון באתר האינטרנט של רמת
יוחנן
www.ramat-yohanan.com/barama