מס. 1474, א' בתמוז תשס"ה  8.7.05

     דוח שבועי  / א.פלד

 נוהל קלפי.

לאור שאלות שהתעוררו לגבי זכות ההצבעה של חבר בחופשה מיוחדת ואופן ההצבעה באמצעות ייפוי כוח, פנינו לקבל חוות דעת בנדון מיועצינו המשפטיים וקיבלנו באסיפה החלטה בנוסח המופיע בגליון זה.

נכון שמדובר ב"פורמליסטיקה" ונכון ש"עד היום הסתדרנו גם ככה", אבל עדיף להתאים את נוהלי ההצבעה שלנו לדרישות החוק ולעשות את השינוי הקל דווקא עכשיו כשאין על הפרק נושאים "כבדים".

 חברת ילדים.

לאחרונה עשה הנושא "גלים". הגלים העלו פה ושם קצת קצף אבל בבסיס הדברים הביאה הגאות כיוונים חיוביים.

בגדול עובר ה"חינוך המשותף" תמורות איטיות אבל עיקביות, שעיקרו שינוי בחלוקת המשקל בין ה"מטפלת", קרי, המערכת המשותפת, ובין אחריות ההורים. לדעתי בפירוש לא "העברת האחריות" אלא הגברת אחריות ההורים במשוואה.

כל הגורמים האחרים - מחנכים, מורים, מטפלות, מדריכים, יועצים, עוסקים סוציאלים, ועדת חינוך, מזכירות וכו' עדיין קיימים ומעורבים, מתחלקים בקביעת אורחות החיים ונותנים גיבוי. אבל משקל ההורים, במיוחד לגבי עיסוקי ילדיהם מעבר לשעות החינוך הפורמלי הולך וגובר.

אשר ל"ילדים" עצמם, כמו אז גם היום, יש במחרוזת "תכשיטים" מכל הסוגים.

בנושא אחד יש הבדל גדול. עניין השתייה. סיכון זה לא היה קיים "כשאנחנו היינו..." והוא אכן תולדה של השנים האחרונות.

הסיכון, איננו כרוך, בינתיים, בניזקי השתייה עצמה, במובן של אלכוהוליזם, שיכרות כרונית העשויה להביא לנזקים גופניים וכו', אלא ביצירת הסיכונים המישניים הכרוכים באובדן השליטה העצמית:  אלימות, נהיגה בלתי זהירה, חציית קווים אדומים בין המינים.

השתייה היא עובדה וחלק בלתי נפרד מבילויי הנוער במדינה.

כפי שאיננו מהווים אי בודד בשום תחום, גם כאן לא נוכל למנוע חדירת המנהג למקומנו ופחות מכך, את נערינו מלנהוג כמו כולם מחוץ לקיבוץ.

מה שאנחנו כן יכולים לעשות הוא להגביל את השתייה אצלנו לסף הגיל המותר בחוק ומה שלדעתי אפילו יותר חשוב, ללמד כיצד לשתות וכיצד להיזהר ולהימנע מן הסיכונים הכרוכים בשתייה שלך או של הסובבים אותך.

מאחר ומטבע הדברים סיכוני השתייה מתרכזים בשעות הערב והלילה בהן אפילו מערכת ההדרכה אינה פעילה, משקל ההורים בקטע קריטי זה "שואף למאה אחוז".

כידוע בחופש הגדול מתהפך היום אצל חלק מבני הנוער, ישנים ביום ופעילים בלילה. חשוב שההורים יפעילו "איתורן משפחתי" לגבי ילדיהם. נאחל לכולנו שנעביר גם את הקיץ הזה בשלום. חופשה נעימה.

כניסת אורחים בלילה.

בעיקר בחופש הגדול ובעיקר בלילה, מגיעים לקיבוץ נערים ונערות מישובים סמוכים לבקר נערים ונערות שלנו.

גם נערינו מבקרים את ידידיהם כאשר הם שם. עד כאן הכל טוב.

אם האורחים מגיעים ברכבם (או עם הורה מסיע), הם עוצרים בשער והשומר מוודא זהותם, מטרת בואם וכו'. גם זה טוב.

קיימים מיקרים בהם האורחים עומדים ל"טרמפ" בקריית אתא וחברינו לוקחים אותם. טוב.

אבל כאשר רכב של הקיבוץ עם סמל של הקיבוץ ועם נהג הקיבוץ מגיע לשער, השומר פותח באופן "אוטומטי" מתוך הנחה שהנהג מכיר את הנוסעים איתו, ולא היא.

הטרמפיסטים נכנסים עם הנהג שלנו לתוך הקיבוץ ומתפזרים לדרכם ללא שום בקרה מינימלית. (לפעמים גם בלי שמישהו בכלל הזמין אותם).

שורה תחתונה - מי שאוסף טרמפיסטים לא מוכרים בשעות בהן השער סגור, מתבקש להורידם ליד השער ולבקשם להתייצב אצל השומר (השומר מתודרך בהתאם).

כמו שאומר "ניצב אפללו" -  אמנם אין סגירה הרמטית אבל כל עכבה לטובה.  

  

נוהלים להצבעה בקלפי

החלטת מזכירות מיום 30.12.04 אישור אסיפה מיום 23.6.2005

 1.     חברים בחופשה רגילה או בחופשה מיוחדת שאושרה להם עלידי הקיבוץ יהיו זכאים להצביע בקלפי בדרך של הגעה פיזית לקיבוץ או הצבעה באמצעות מיופה כוח לפי כללי ייפוי הכוח, להלן.
2.     חבר הנמצא בחו"ל (בחופשה או בשליחות) יהיה זכאי להצביע באמצעות מתן ייפוי כוח לכל חבר אחר.

3.     חבר הנמצא בארץ יהיה זכאי להצביע באמצעות מתן ייפוי כוח רק לבן משפחה מקרבה ראשונה שגם הוא חבר הקיבוץ.

4.     ייפוי הכוח יהיה בכתב על גבי טופס קבוע אותו ניתן לקבל במזכירות או מוועדת הקלפי.

     5.     ייפוי הכוח לא יהיה כללי אלא מפורש להצבעה הנדונה (שם נותן ייפוי הכוח, נושא ותאריך).

6.     ייפוי הכוח החתום על ידי נותן ייפוי הכוח יימסר בקלפי בעת ההצבעה.

7.     ועדת הקלפי אינה רשאית למסור לשום חבר פרטים לגבי "מי הצביע ומי לא".

8.     ועדת הקלפי לא תפעל באופן יזום להבאת חברים מסויימים לקלפי.

9.     אין לנהל דיונים או "תעמולה" לגבי הנושא העומד להחלטה בקלפי באולם בו מתבצע הקלפי.

10. ככלל יתבצע הקלפי בלובי של חד"א.
 

11. לפחות שלושה ימים לפני היום הראשון של הקלפי תיתלה על לוח המודעות הודעה בדבר קיום הקלפי כולל פירוט הנושא העומד להצבעה ושעות הפתיחה של הקלפי.
 

12. הקלפי יתבצע על פני שלושה ימים רצופים שיכללו את יום השבת. בכל יום יהיה הקלפי פתוח לפחות שעתיים.
 

13. ספירת קולות ההצבעה תיעשה בנוכחות לפחות שלושה חברי ועדת הקלפי שיחתמו על דף התוצאה.
 

14. שאר הכללים החלים לגבי קיום קלפי ברמת יוחנן נשארים בתוקפם עד כמה שלא שונו על ידי האמור לעיל.

  

לֹא תִּתַּם 

שַׁיֶּרֶת יָמִים עֲצוּבִים פּוֹסַעַת,

מִמַּשָּׂא יָמֶיהָ שַׁיַּרְתִּי כּוֹרַעַת.

כָּמוֹהָ עַל אֵם הַדֶּרֶךְ אֶעֱצֹר בְּהִסּוּס

בְּשַׁיָּרוֹת וּדְרָכִים, אָצוּר סוֹד כָּמוּס.

 

יָשָׁר לְהַמְשִׁיךְ, קֵדְמָה אוֹ יַמָּה

פָּנַי מִי  יְקַדֵּם בְּבוֹאִי שָׁמָּה,

לִצְעֹד לְבַדִּי, בְּזוּג, אוּלַי חֲבוּרָה

אוֹ שֶׁמָּא אִתָּהּ, רַק אָשׁוּב חֲזָרָה.

 

הַדֶּרֶךְ וַאֲנִי  צְפוּנוֹתֵינוּ נַחְשׂוֹף

הִיא סוֹדוֹתַי, סוֹדוֹתֶיהָ אֲנִי אֶאֱסֹף.

כְּמוֹ שְׁנֵינוּ לְבַד לְבַד בָּעוֹלָם

עֵת לָלֶכֶת אֶחְדַּל, הִיא לֹא תִּתַּם.

                                         ראובן עזריאלי  28/6/05

  

מורת רוח / דניאל טלמון

 מורת רוח אחזה בי כשקראתי את הדפים שחילקה לנו אורנה, דפים המודיעים על שינויים בתיפקוד קופת הבית.

השינויים, לא נראו לי, ניסיתי לשוחח עם אורנה ולהבין את הגורמים לשינויים, אולם אורנה לא נענתה לפנייתי האישית והעדיפה שלא לפתח את הנושא.

רשימתו של דניאל פרי ב"ברמה" השבוע, הגבירה את מורת רוחי. ראיתי בה מעין הסכמה, או השלמה של המוסדות עם  הפעולה, ואף ניסיון להסביר את יעילותה.

אני חושב כי שינויים כה גדולים בדרכי עבודתו של מוסד שירות, דרכי עבודה הנהוגות אצלנו שנים, אי אפשר שייעשו ללא דיון והחלטות ציבוריות.

נראה לי גם כי חברים רבים מעריכים מאוד את עבודתה של אורנה במוסד שירות זה ולא היו רוצים בשינויים כפי שנמסר עליהם.

על כל פנים, דיון ציבורי בנושא, הכרחי לפני הפעלתו.

 

  לינת י"ב בחברת הילדים /  צוות החינוך

 צוות החינוך נפגש עם קבוצת הורים לנערי י"ב, לבקשתם, כדי לדון במעבר נערי י"ב ללינה בחברת הילדים.

 ההורים:

הצהירו על אחריותם על ילדי י"ב, אחריות אמיתית שתכלול ליווי ופיקוח על המתרחש בחברת הילדים במשך השנה כולה. ההורים והנערים ניסחו, ביוזמתם, אמנה בה מוגדרת אחריותו של כל צד והסנקציות שיופעלו במידה ומופרים תנאיה.

 צוות החינוך:

הבהיר בפגישה את עמדתו השוללת לינה בחברת הילדים. עם זאת, הלינה תמשך כל עוד קיימת ההחלטה שהתקבלה בקלפי שמאשרת לינת נערי י"ב בחברת הילדים. לפיכך – נערי י"ב יעברו ללון בחברת הילדים. למען הסר ספק יובהר שגם במידה ובמהלך השנה תתקבל הצעת צוות החינוך על הפסקת לינת י"ב בחברת הילדים היא תהיה תקפה לגבי המחזורים הבאים, אבל לא לגבי מי שכבר עבר ללון בחברת הילדים.

צוות החינוך הבהיר שישנם מספר נושאים שיש להשלימם בהצלחה לפני המעבר על מנת לאפשר מעבר מוצלח וחלק שיאפשר המשך הפעילות לכלל נערי חברת הילדים (כיתות י' – י"א – י"ב):

 1.     המשך דיון וסיכום משותף (צוות חינוך והורים) של "מרחב השותפות" (חינוך, הורים, מועצה) על בסיס טבלה שהופצה לכל ההורים בחברת הילדים בשיחה שהתקיימה לפני שבועיים. בהזדמנות זו נציין שעדיין לא התקבלו תגובות והערות של ההורים לטבלה. אף לא תגובה אחת! מועד סיום ביצוע סעיף זה: לא יאוחר מ 20.7.2005.

2.     הגדרת תפקידי המדריך בחברת הילדים. הנושא נמצא בשלבי סיכום לאחר דיון בהשתתפות יועצת חינוכית של התק"ם. מועד סיום: לא יאוחר מ 20.7.2005.

3.     איתור צוות מדריכים העונים להגדרת התפקיד הנ"ל לא יאוחר מ 20.8.2005.

4.     כניסת הצוות לעבודה.

5.     בניית אמנה משותפת: מדריכים, נערים הורים. ניתן להסתמך על האמנה שחוברה על ידי ההורים והנערים והוזכרה בראשית הדברים, אך יש חשיבות לבניית האמנה בשיתוף של כל הגורמים המעורבים וצוות המדריכים בתוכם.

6.     לוח הזמנים לסיום הסעיפים 3-4-5: לא יאוחר מ 30.8.2005.

7.     פינוי החדרים והכנתם לקליטת ילדי י"ב תיעשה כבר בימים אלה כאשר אורית בן נחום תרכז את הצרכים ותעבירם למשרד בניין ועמוס יפה יבצע מעקב אחר הביצוע ויסתייע בהורי י"ב במידה ויווצרו קשיים.

 צוות החינוך יעשה כמיטב יכולתו לעמוד בלוח הזמנים ואף לקצרו במידת הניתן. עם זאת – לא תהיינה פשרות באיכות. במידה ויתגלו קשיים במציאת צוות מדריכים מתאים יתקיים מפגש הערכת מצב בין ההורים וצוות החינוך בתאריך 20.8.2005.

לסיכום:

נושא לינת נערי י"ב עולה מדי שנה ומעורר מחלוקת ודיונים. צוות החינוך פועל בהווה ויפעל גם בעתיד להביא הצעה לפתרון כולל שיתחשב בצרכי הנערים, ההורים והקהילה. כבעבר – בכוונתנו לפעול בשיתוף פעולה ובהתאם לנוהלים הדמוקרטיים הנהוגים ברמת יוחנן.

מהמועצה האיזורית זבולון מוסרים:

בחודשים האחרונים נושא תרבות בני הנוער, האלימות ותופעות ההתמכרות השונות עולים על סדר היום גם ביישוב זה, אולם חופשת הקיץ שהתחילה זה מכבר, מעלה שאלות ותהיות רבות בקרב רבים מההורים ואנשי המקצוע.

חשוב שנדע כי פחדים אלו מלווים גם את בני הנוער. האלימות והתופעות המסוכנות גורמות להרגשת חוסר ביטחון בתוך כתלי בי"ס, בחברת הילדים, וכמובן במועדוני הבילוי.

יש לזכור שעדיין בקרבנו יותר מ 80% בני נוער, אשר לא מוכרים לרשויות הרווחה ולמשטרה, ילדים נהדרים, מלח הארץ, אשר אותם עלינו לחזק ולשמר.

ודווקא למענם, עלינו לבחון כיצד נוכל יחד לסייע לילדינו.

מהו אופי ויכולת התקשרות שלנו עם ילדינו?

עד כמה אנו מהווים עבורם כתובת לתמיכה?

עד כמה אנו מעורבים בחייהם באופן שיחזק אותם ואותנו?

אנו קוראים לכם ההורים לבוא ולהתלבט יחד. מחלקת הרווחה במועצה, מעמידה לרשות התושבים מרכז רב מערכתי הנותן מענה למגוון רחב של נושאים.

א.     ספרייה עשירה ובה חומר רב על מגוון רחב של נושאים (התמכרויות, סמים, רגילות, גז מזגנים, אלכוהול, יחסים בין הורים וילדים ועוד).

ב.     "בי"ס להורים" – מגוון הרצאות וסדנאות.

ג.      תחנה לטיפול משפחתי – (במחירים מסובסדים) טיפול פרטני, זוגי, משפחתי.

ד.     טיפול בתנועה לילדים ובני נוער.

ה.     מפגשי התייעצות ותמיכה.

נשמח להקשיב ולסייע. מחלקת הרווחה 8442965

 

 

רוצים להגשים חלום?...אז בואו נתחיל מעכשיו!

 ילדי כתה ז' בחרו לעשות סרט במקום ההצגה המסורתית. בתהליך שנמשך מספר חודשים, וחברו אליו טל פארן כבמאי, מוטה כצלם, הילה וכרמל המדריכים, והורים, הם למדו כמה דברים על עצמם ועל חבריהם, למדו להתגבר על הבושה, ולהציג את עצמם מול מצלמה.

בואו תספרו לנו על מה הסרט?

נופר- הסרט הוא על החלומות שלנו.

רז- ועל מה שנרצה לעשות כשנהיה גדולים.

שגב- בהתחלת הסרט מחזירים אותנו לעבר, לגן שיבולת, שם עשינו כל מיני קטעים מצחיקים, כי הרבה ילדים בהתחלה התביישו, וזה לאט לאט פתח אותנו. אחרי זה התחילו לצלם אותנו אחד אחד. כל אחד היה צריך לבחור חלום ומקום שהוא רוצה להצטלם בו, לחשוב איך הוא רוצה להציג את עצמו. בסוף כל אחד היה צריך לעשות צעד ראשון בדרך להגשמת החלום שלו.

כשטל נפגש אתכם בהתחלה מה חשבתם?

ליאור- עומד להיות מביך.

נופר- הרעיון לא נשמע טוב כי הוא בלי עלילה, אז זה נשמע משעמם.

סתיו- אף אחד לא חשב שהוא באמת ימצא את החלום שלו.

שהם- קשה מאד למצוא את החלום...

רז- אני מאד רציתי לנסוע על אופנוע, כשהלכתי למוסך של מוטה היה צריך לצלם עוד פעם ועוד פעם זה היה מעצבן, אבל בסוף שנסענו לעפולה ונסעתי על אופנוע הרגשתי שאני מגשים חלום, הרגשתי שאני דבק במטרה, ושאפשר לסמוך עלי.

נופר- אני חיפשתי משהו שקשור למים, כי זה מה שאני אוהבת, אז בחרתי להיות צוללנית. כשעשיתי את הקטע שמחתי שבחרתי את זה כי בזמן הצילומים זה היה נורא מצחיק. היה לי חשוב שזה יהיה מעניין, שלא ישתעממו כשיראו את זה, זו הייתה המטרה.

רז- כשנסעתי בהתחלה על האופנוע נסעתי 3 מטרים והתרסקתי. לא ידעתי עדיין איך נוסעים.

אז מה למדת?

רז- שבדרך לחלום גם מתרסקים.

ליאור- יש עליות ויש ירידות.

שהם- אבל זה לא כל כך קל. אני לא רציתי שכל העולם ידע על החלום שלי. זה קצת מביך, אני עדיין לא כל כך רוצה שכולם יראו את זה. זה גם לא החלום שלי שממנו אני רוצה להתפרנס כשאני אהיה גדולה, כי מכדורגל בנות אי אפשר כל כך להתפרנס. אני רוצה להתקדם, אני רוצה לעשות את זה, אבל אפשר לעשות את זה מקסימום עד גיל 35 אחר כך צריך משהו אחר. ואני לא חושבת שבגיל כזה אני יכולה להחליט מה אני אעשה כשאני אהיה גדולה.

סתיו- אני אמרתי שאני רוצה להיות רוכבת, והסרט קידם אותי בזה. שאם אני רוצה להיות רוכבת אני צריכה רק להשקיע בזה, ולא להגיד: אני לא אצליח, אלא להשקיע בזה.

שגב- בגלל שזה כמו מין הצהרת כוונת לא אהבתי כל כך את הרעיון בהתחלת הסרט.

 מה גרם לך למהפך? כי בתחילת הסרט התנגדת לרעיון.

שגב- דברתי עם טל והלה, על שזה בעצם לא כל כך מחייב, זה נתן לי תחושה טובה להתגבר על הקושי, ולהמשיך הלאה. בסוף ראיתי שהקטע שלי יצא טוב, וכמו כל קטע של כל אחד הוא תרם להצלחת הסרט כמו שהוא יצא.

איך התגברתם על הקושי לעמוד מול מצלמה?

סתיו-כשמוטה צילם אותנו הוא כל הזמן צחק, צילם אותנו באווירה משוחררת.

נופר- זה היה טוב שלפני הצילומים טל דיבר עם כל אחד בשיחה אישית.

שגב- לטל יש רעיונות מאוד יפים, וכשילדים היו לחוצים מול המצלמה טל שאל אותם שאלות ועזר להם להשתחרר. הוא גם נילחם על ילדים שלא רצו להצטלם, והיה לו חשוב שהם יהיו בסרט.

סתיו- אבל הוא לא הכריח להצטלם.

שגב- לדעתי הסרט הזה פתח אותנו, גיבש אותנו, ואפשר לנו להתנסות במשהו שלא יכולנו לעשות אחרת, כמו שרז למשל רכב על אופנוע.

איך אתם מרגישים עם הסרט המוגמר?

נופר- חבל שזה נגמר, כי היה מעניין להתנסות בעשיית סרט, וגם כייף שמתמקדים רק בך,  ושלכל אחד יש יום שמצלמים אותו.

סתיו- כל אחד בחר את החלום שלו וטל רק פתח לנו עוד רעיונות לחלום, זה לא שהוא בנה לנו ואמר לנו מה להגיד, הוא בסך הכל עזר לנו.

שהם- לדעתי הסרט עצמו יצא ממש מוצלח כי כל אחד בסופו של דבר עשה מה שהוא רצה, ולא הכריחו את כולם להצטלם.

ליאור- הסרט יצא מאד מצחיק ומאד קולע, הוא מאד קצר, כשלכל קטע יש את הרעיון שלו.

האם אתם ממליצים לכתה ז' בשנה הבאה לעשות סרט במקום הצגה?

נופר- אני חושבת שצריך לשלב הצגה וסרט כי אז חווים את שניהם. אהבתי במיוחד שנתנו לנו לבחור מה אנחנו רוצים לעשות, ומה אנחנו רוצים להציג לקהל עלינו, זה נתן תחושה של חופש.

סתיו- זה גם תלוי איזה סרט, סרט עם עלילה זה כמו הצגה, אני אהבתי שהסרט לא היה עלילתי ויכולתי לעשות את הקטע שלי.

ליאור- אני מציע לשנה הבאה לעשות סרט כי בסרט יש הזדמנות לעשות כמה פעמים, ולתקן בעריכה.

רז- אני חושב שהצגה זה יותר כייף ויותר מהנה, בסרט זה מביך לעמוד מול מצלמה וזה מביך לראות את זה אחר כך. בהצגה אני לא רואה את עצמי, אם עשיתי פשלה הקהל רואה אבל אני לא רואה את עצמי.

באיזה עיניים אתם רוצים שאנשים יתבוננו בסרט?

שגב- בעיניים שלנו, בעיניים של ילדים.

סתיו- שלא ייקחו ברצינות כל חלום.

נופר- שישימו לב לכל הפרטים הקטנים ולכל הבדיחות.

עוד 20 שנה תרצו לראות את הסרט הזה?

כולם: כן.

ליאור- לראות אותי שוחה בגיגית...

מה אתם רוצים להגיד?

כולם- תודה רבה! לטל ולמוטה, להילה וכרמל, ולהורים.   (ראיון – פז אלניר)

 

חדשות הבריכה / אייל כהן

הדשא החדש נקלט ברובו ואני תקווה שישאר ירוק לעד. לידיעת הציבור שער הבריכה יפתח במשך היום ע"י קרלוג וזאת כדי למנוע כניסת אורחים וכלבים לא רצויים. את השער לילדים שיגיעו לבד יפתח המציל.

"רביעי בבריכה" - השנה בשיתוף עם ועדת תרבות ,נקיים בימי רביעי אחה"צ רחצה פעילה לכל המשפחה בבריכה.

2 מסלולים יוקצו ל"מועדון השחיינים" המעוניינים לשחות בביטחון והנאה לשיפור הכושר ,הבריאות ושריפת כלוריות.

בהזדמנות זאת אתם מוזמנים להרחיב את "המועדון" וליהנות מהבריכה שלנו.

אורחים של חברי קיבוץ יבואו עם מארחיהם בלבד, רצוי לידע המציל בכדי למנוע אי נעימות.

הכניסה לכלבים ובעלי חיים אסורה ,נא השאירו הכלבים בבית.

אין לאכול בשטח המרוצף שמסביב לבריכה ,הקפידו לאסוף שאריות אוכל ולכלוך ולזרוק לפח הקרוב.

המקלחות והשירותים לשירותכם ,הקפידו על סדר וניקיון למען בריאותינו ובריאות ילדינו.

רחצה בבריכה הקטנה באחריות ההורים. המים בבריכה הקטנה מוחלפים כל יום.

שעות פתיחת הבריכה :

ימים א' – ה'    7:00 – 13:00         16:30 – 18:30

ביום ד'  16:30 – 19:30  רחצה פעילה.

ביום שישי   7:00 – 13:00

יום שבת   9:00 – 18:30

                                      חופש נעים ובטוח לכולם..

 

 

האולפן שהיה... סוף הדרך

 עם סיום האולפן  /  רחל יפה

 בשבוע הבא יסתיים האולפן, מחזור 66, שהתחיל באמצע פברואר.

היו לנו במחזור זה 46 תלמידים. שבעים וחמישה אחוז עולים ועשרים וחמישה אחוז תיירים.

מבין התיירים חלקם כבר עולים חדשים וחלקם נראה לי יחזרו לארץ כעולים.

הייתה לנו קבוצה גדולה מברזיל, קבוצה גדולה מארצות דרום אמריקה אחרות (ארגנטינה, קובה, פרו, קולומביה, גואטמלה) וקבוצה "מעורבת": ארה"ב, קנדה, תורכיה, אנגליה, בלורוסיה, נורבגיה.

את רוב האולפן עברנו יפה. הייתה עד לא מזמן יציבות מרשימה. בעבודה החבר'ה שלנו הפעם היו מאוד משמעותיים. הביקוש לעובדי האולפן עלה על ההיצע. מרובם הייתה שביעות רצון רבה מאוד.

חלקם יצרו קשרים יפים עם חברי ובני קיבוץ.  לצערי בשבוע - שבועיים האחרונים היה לנו גל של עזיבות שמביא אותנו לגמר עם הרכב חסר.

אני יודעת שרובם יוצאים חזקים יותר ומתמצאים יותר בצאתם מפה. (תקופת האולפן היא לפעמים מקבילה לשירות בצבא של בנינו במובן היציאה מהבית וההתנסות לבד. להוציא את הסכנות, כמובן...)

אני מאחלת לכל אחד ואחת הצלחה בדרך שבה ילך.

ביום שישי בקבלת שבת נפרד כמקובל אצלנו, מהקבוץ.

המחזור הבא יתחיל בסוף אוגוסט.   שבת שלום.

 

גם לי יש קווים אדומים / © נילי אושרוב

קמתי בבוקר וידעתי שהיום
אני הולכת למחוק את כתם הכתום:
את מרק הדלעת ומרק הבטטה
שפכתי לכיור יחד עם הפנטה
את כל הכריות הכתומות בסלון
העפתי בזעם דרך החלון
את החליפה הכתומה, כולל הז'קט
ארזתי ומסרתי ל"כוח לתת"
(אבל הצטערתי שאני כזאת מתנשאת
מה, רק בגלל שאנשים עניים
זה לא אומר שהם ימניים...)
מסלט הכרוב – חשבתי שאני מתה -
הוצאתי את כל הגזר בפינצטה
ירדתי על המישמשים, איזה בני זונה
מזל שלהם שתיכף נגמרת העונה
כשצילצלו לי מאורנג' – ניתקתי מיד
זו תוכנית התנתקות שלי בנייד
הזעקתי דחוף את חיים הגנן
אל הבוגנוויליות העומדות בשיא פריחתן:
"תשאיר את הוורודה, תשאיר את הסגולה
ואת הכתומה עקור, עקור בלי חמלה"
וחיים הגנן הבין ללבבי
כי חיים שלנו הוא גנן ערבי
ואת כל הג'ינג'ים של גלילה רון פדר
סידרתי בערימה בדיוק לפי הסדר
זרקתי גפרור ולהבה בם הוצתה
(וסמדר שיר היתה מאוד מבסוטה)
וכששקעה השמש בסופו של היום
עצמתי עיני לצבעי הכתום
ניגשתי חרש למגירת הלבנים
שם, בין שלל חזיות ותחתונים
התחבאו להם, ענוגים, מקושטי מלמלה
וכתומים, כתומים שזה לא מילה
שלחתי יד נחושה למעמקי המגירה
שלחתי, ואז החזרתי בחזרה
לא, לא אוותר על תחתוני הכתומים
כי גם לי יש קווים אדומים
נ.ב.
ובינתיים ממשיך להתלבט לו השמאל
במה יבחר? בירוק? בלבן? בכחול?
בוורוד? בסגול? בצהוב? בטורקיז?
וההחלטה מתמהמהת עד להרגיז
כי אין מה לעשות, ככה זה בטבע
כשאתה שקוף – קשה לך לבחור צבע.

(הביא לדפוס – שחר שטייף)