מס. 1460 ל' באדר א' תשס"ה  11.3.05 

 

ערב שירי יענקלה רוטבליט

ביד למגינים

 

ביום שישי ה- 11.3.05 בשעה 22:00 יתקיים ב"יד למגינים" ביגור, ערב שירי יענקלה  רוטבליט ובהשתתפותו. האנסמבל של רמת יוחנן בליווי נעם דינסטג (פסנתר) ודני היוז (תופים) יבצע שני שירים בניצוחה של יעל קיין. הכניסה חינם לתושבי המועצה.

פרטים נוספים על לוח המודעות של ועדת תרבות.  ו. תרבות.  

 

                           

דו"ח שבועי/ א. פלד

 

1)     מחסן בגדים. 

אין צורך לדבר על התמורה שחלה בענף. כל החברים עוברים שם וכולם רואים. אני חושב שכניסת דיין למחסן הייתה מאוד מוצלחת. לא הייתה צפייה שדיין שתישאר עד לפנסיה אבל יציאתה היום, גם אם אינה "רקוויאם למחסן", היא הפסד שלנו.

אני לא מת על הביטוי "להתפשר עם בינוניות", אבל מה לעשות, החברה שלנו כמו כל חברה אקראית היא "ממוצעת" ולכל פיתרון שאינו בנוי בבסיסו על עצמנו יש גם מחיר כלכלי וגם מחיר חברתי.

אני מבקשת להודות לך דיין בשם כולנו ואני בטוח שעוד ניתרם רבות מן היכולת והמרץ הבלתי נדלה שלך.

 

2)     אני רוצה לנצל הזדמנות זו, ולומר כמה מילים גם על השכן שמדרום למחסן הבגדים. מפעלון של (כמעט) אדם אחד, שמן הסתם אף אינו יודע היכן נמצא משרד מש"א, שמתמיד בדבקות כמעט מוזרה לנבור בכביסתנו המלוכלכת ולהחזירה נקייה וריחנית במחזוריות סיזיפית שאין לה התחלה וסוף (וכל ניסיונותינו לשכנעו לסגור את תאי הכביסה ולו ליום אחד בשבוע עולים בתוהו). ובעוד ידו האחד אוחזת בלבנינו, ידו השנייה נטויה על "ברמה"תנו וגם זאת ללא לאות, רק שנקבל את העלון 52 ימי ששי וחג בשנה ואפילו לא אחד פחות.

ויש שם לא מעט ניגוחים, ויש שם לא מעט תסכולים, וגם הרבה אחריות של שיקול דעת ואלף ואחת הזדמנויות טובות לזרוק את הכל... ו"בכל  זאת נוע תנוע", ולוואי שלא ייגמר לנו הירמיהו לעולם.

 

3)     הגנה משפטית. היא זכות יסוד של "כל אדם ואזרח", יהא חטאו או עוונו או פשעו אשר

 יהיה. כל עוד לא הפרטנו (ואני מסופק אם ניתן להפריט), הקיבוץ חייב לכל חבריו הגנה משפטית ראויה.

במקרים מסוימים ניתן לקחת "השתתפות עצמית" ברמה סבירה ביחס לתקציב האישי הכולל וכך עשתה המזכירות בהחלטתה בנדון.

בהחלטתה לא חרגה המזכירות מסמכותה אלה הפעילה אותה הן במסגרת תקנון הרכב הפרטי והן על פי תקנון הקיבוץ. (מי שחולק על כך מוזמן לבדוק זאת במשרדי לפרטים).

 

4)     רכבים בקיבוץ.

הקלסרים בחדר המזכירות מלאים בהחלטות בנושא: לגבי תנועת רכבים בתוך הקיבוץ, מקומות חניה, רישוי וביטוח וכיו"ב. נכון שהחלטותינו אינן מבוצעות באופן מלא וגם לא נאכפות באופן מלא – לא דווקא כחידוש של השנים אחרונות. הסיבה לכך לדעתי היא שאין לנו קונסנזוס אמיתי רחב בנושא. "מפירי החוק" בתחום זה הם לא בודדים ולא מן "השוליים", אלא רבים ומרכזיים. כאן נעוץ הקושי.

 

 

מדיוני המזכירות /  17.2.05

 

נוכחים: אודי, צור, אתי, יובל כ. יוחנן, עידו, דניאל פ. איילת מ. אורית ב-נ.

נעדרים: לינט, יובל פ.

 

1.     המזכירות החליטה להמליץ לאסיפה על קבלת משפ. פלטאו כמועמדים לחברות בקיבוץ.

 

2.      דווח על המלצת ה"צוות למינוי הצוות" לטיפול ביישום תקנון השיכון (צימצום פערים) בהרכב: אודי, עידו, יוסי זמיר, צור, דניאל פרי, יעל לביא, שלמה רייזנר, נתי א-ד.

     יובא לאישור האסיפה.

 

3.     דווח על בקשתו של צור לקצר את הקדנציה ולסיים תפקידו עד אפריל (במקום לקראת סוף השנה). צור מתכוון להיכנס ל"תיבולים רם" כמנהל התיפעול. הועבר לטיפול מש"א.

 

4.     בריכת השחייה. דניאל פרי סקר את מצבה המתדרדר של בריכת השחייה ואת התכנית העקרונית להקמת בריכת שחייה חדשה. סכום ההשקעה הנדרשת מוערך בכששה מליון ₪ מהם קיים צפי להשתתפות חיצונית במחצית הסכום. המזכירות החליטה שהיא רואה את נושא בריכת השחייה כפרוייקט קהילתי ראוי ותפעל להכללתו בתכנית המשק בכפוף להבטחת השתתפות חיצונית שלא תיפחת ממחצית ההשקעות הנדרשות כנ"ל.   

 

 

 

 

דיווח ממש"א איילת מאירוביץ

 

ברצוני ליידע את החברים במספר נושאים  הקשורים לחילופי תפקידים  של מרכזי ענפים.

 

מחסן הבגדים

כפי שכבר פורסם בשבוע שעבר, דיין סיימה את עבודתה כמרכזת מחסן הבגדים. הרקע לכך הוסבר בכתבתה ואיני רואה צורך להוסיף על-כך מאחר ודיין תארה את השתלשלות הדברים באופן מהימן ומדוייק.

מה שחשוב להדגיש בהקשר זה הוא שעבודתה של דיין במחסן הבגדים, אכן זכתה להערכה רבה.

 בשלב זה, לודמילה קלריך היא האחראית במחסן ואני מקווה שהעבודה שם תמשיך ותתנהל לשביעות רצון החברים.

 

ענף המזון

בענף המזון נעשים גם כן מספר שינויים, שהמרכזי בהם הוא העברת שרביט הניהול מידיו של יעקב סוסן לידי יעל דינסטג. רבות דובר על פועלו המבורך של יעקב  כמרכז הענף. אני בטוחה שהוא ימשיך ויתרום בכל מקום שבו יבחר לעבוד ומרשה לעצמי להודות לו בשם הציבור.

בחדר האוכל - דיין וורד נבו נכנסות לעבוד  במקום אסנת ודקלה. 

ראוי לציין שדקלה מסיימת שנתיים וחצי של עבודה מסורה בחדר האוכל לטובת עבודה בחינוך.

כוח חיזוק נוסף מהווה אורי גזית,  שנכנס לעבודה במכונת הכלים.

ניצן רודוי מקבל על עצמו את האחריות לפתיחת המטבח בבוקר.

 

עד כאן השינויים ומכאן בהצלחה לכולם!

 

 

אנצל את ההזדמנות לדיווחים נוספים:                                                      

1. הנהלת מש"א דנה בישיבתה האחרונה באפשרות להאריך את הקדנציה של אורית בן-נחום כמרכזת חינוך  גיל – בוגר.                                       

 הוחלט לדחות את הדיון בנושא  עד פירסום מתכונת הלימודים הצפויה  בשנה הבאה בבתי הספר (המעבר האפשרי לחמישה ימי לימודים ארוכים), מאחר וזו עשויה להשפיע על מערך החינוך שלנו ועל הגדרת התפקיד של העומד/ת בראשו. נהיה חכמים יותר בנושא זה (ורק בו) עוד מספר חודשים.

 

2.  ישראל עוזרי ייכנס אחרי פסח (ש.ז), לתפקיד מנהל המרכול (כלבו –מרכולית בשפת העם) . ישראל ייכנס לתפקיד בהדרגה תוך מתן עדיפות לטיפול בנושאי רכש וקניינות, במטרה לייעל תהליכים ולחסוך בתחומים אילו. המהלך נעשה בתיאום עם עובדות המרכולית והכלבו.

 

 

 

טיפול ביתושים

מחלקת התברואה במועצה האיזורית זבולון מבקשת לעדכן:

עם בוא האביב והקיץ מתחילות דגירות יתושים במקווי מים עומדים. לאור התפרצות מחלת קדחת הנילוס בשנים האחרונות  מבצעת מחלקת התברואה של המועצה  טיפול במוקדי הדגירה. כדי להקטין את תופעת היתושים  מתבקש כל מי שמזהה מוקד מים עומדים בחצרו, באדניות בצמיגים או בכלי קיבול אחרים, לייבשו מיידית. כמו כן מי שמזהה מוקד דגירה של יתושים ביישובו או בסביבתו מוזמן לדווח למחלקת התברואה בטלפון 9833133 לרחל סלע.

 

דִּבּוּק    

אָחַז בְּאֶרֶץ דִּבּוּק שֶׁל פְּרִיחוֹת

שִׁכּוֹר הַיְּקוּם מִקּוֹקְטֵיְל נִיחוֹחוֹת.

הַשְּׁקֵדִיָּה עוֹדֶנָּה פּוֹרַחַת בַּחוּץ

וּכְבָר כְּלִיל הַחֹרֶשׁ נִכְנַס לַמֵּרוּץ.

 

עוֹד טֶרֶם נָבְלוּ כַּלָּנִית וְרַקֶּפֶת

וְהָרוּחַ, נוּרִית אֲדֻמָּה מְלַטֶּפֶת.

מִבֹּשֶׂם נַרְקִיסִים הַמְּדִינָה מְטֹרֶפֶת,

מַבִּיטָה, מִתְבַּשֶּׂמֶת, וְאֵינֶנָּה קוֹטֶפֶת.

 

אִירוּסִים מְכַסִּים אֶת חוֹלוֹת  הַחוֹף

שְׁלַל צְבָעִים וְרֵיחוֹת שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף.

פָּשְׁטוּ צִבְעוֹנִים בְּוָאדִיּוֹת הַמִּדְבָּר

וּמוֹרִיק לֶס הַנֶּגֶב, פּוֹרֵחַ, וְשָׁר.

                                      ראובן עזריאלי      1/3/05

 

חדשות מהשחייה

בשבוע האחרון התקיימה אליפות ישראל בשחייה- בבריכת "אפק" בקרית ביאליק.

יצא, שבאליפות הזאת אניה גוסטמלסקי ממכבי חיפה עשתה תוצאות מדהימות (טובות מאשר באולימפיאדה- 59.22 שניות ל 100 מ' גב). אניה, אחרי האולימפיאדה "עשתה סוויטש" , עזבה את המאמן הלאומי- שיכט, ועברה לשחות "בבית", אצל מאמן אישי חדש- רומן פידוסקוב. למי שזוכר, רומן התחיל את דרכו בארץ אצלינו באולפן, מידותיו התרומיות "נחשפו" ברמת יוחנן בבריכה. מרמת יוחנן עבר למכבי חיפה, ביזמה שלנו, בנסיון (שהצליח) למצוא לו עבודה בסוף האולפן. רומן מצא את דרכו למשרת מאמן ראשי במכבי חיפה, בזכות היותו מקצועי חכם עיקבי ומסור, ועוד תכונה חשובה: היותו בעל  "אגו במידות הנכונות", תכונה "לא ישראלית במיוחד".

אפרופו  אגו... באותו שבוע של אליפות, יום חמישי בצהריים, - טלפון מנדב שנל  "אפשר ששחייני גליל עליון יבואו לארוחת ערב לקפה ברמה??" מריצים עוד טלפון לניצן, ליעקב... ו.. יש אישור. שחייני הגליל מעריצים את ה"קפה ברמה". הם טוענים שזה האוכל הכי טוב שהם אכלו אי פעם בתחרות, וכמעט הכי טוב בחיים. עד כדי כך שהטריחו עצמם בסוף יום מפרך של תחרות עד לחדר האוכל של רמת יוחנן, ומשם חזרה לישון בצימרים של כפר מסריק.... על איכות שחיינים לא מתפשרים. וברמת יוחנן, אנחנו רגילים להתפשר לא מעט. קפה ברמה אינו  בקטגוריה הזו... גדיא.

 

למה דווקא הם?

בשבועות האחרונים הוציא לנו העיתון "ידיעות אחרונות" את הנשמה, אני מתכוון לסדרת הכתבות על הקיבוצים העשירים והמצליחים, שהתפרסמה במוסף "ממון".

מה שבלט בכתבות הוא האופן שבו עלו על מכרה הזהב. לא פעם הייתה זו הברקה של אדם אחד, שחברי אותו קיבוץ בסך הכל לא הפריעו לו להוציא לפועל את הרעיון ההזוי.

הכי מרגיזה הייתה הכתבה על רמת יוחנן. הם הרי היו כאן! איך, איך ידעו המפא"יניקים לנטוש את ביצות העמק לטובת מנעמי עמק זבולון?

מכאן, שה"טראנספר" לא היה כל כך נורא לחלק מן המשתתפים בו. ועלתה בי אפילו מחשבה להקים תנועה לביטול אותו "טראנספר". בשלב ראשון נאסוף שלושים חתימות, אחר כך נראה. 

 

(מתוך הטור הראשון, מאמר המערכת של עלון בית אלפא "השבוע" 1.3.05 חתום על ידי מיכאל פאר. הובא לדפוס על ידי אמנון קרניאל).

 

ילדה יפה /  עפרה גלעד

 

נכדתי הקטנה, קוראים לה מיכל

לפני כשנה --- נולדה במזל.

לכל הדעוֹת, ילדה נחמדה

   ללכת,, עוד לא מצליחה --לבדה.

 

עוֹמדת על ארבע,, "מדברת" מעט.

זוחלת מהר … עושה שפגאט.

מתנוֹעעת בקצב לקוֹל – מנגינה.

בקיבוץ … "מתה" לזחול לגינה!

 

יש לה בפה – כבר שש שיניים

ארבע למטה, למעלה רק שתיים..

לכל הדעוֹת ------ ילדה מתוּקה

על נֹעם אחיה --- ממש היא דלוקה!

 

בוֹנה מגדלים, לְפָרק -  גם אוֹהבת

אחרי, ה"מטרנה" לישון היא שוכבת

והיא נרדמה! כל שעה יש - לבדוק

וּכּשקמה, מתחילה היא לצחוק.

 

מקשקשת קישקוּש, רוֹצה את אבִיה

עוֹברת מיד לשחק עם אחיה --------

----נעם ---- זה ילד, תלמיד גן-חובה

מספר לכוּלם --- על אחוֹת-אהובה.

 

והיא סקרנית! מַבחִינה וקוֹלטת

שקטה, בעיקר כשצוֹפה ---- בְּקלטת.

רואה --- ציפוֹרִים, חיוֹת, וּרמסִים

כבר עכשיו ההורים, ללמד, מנסים….

 

בקיצור! נקווה, שעד ה"צבא"

הקטנטנה תֵעוּטָף – אהבה!

ואולי כּשתִגדל – יתגשם החלוֹם

ונשכּיל לוַותר וּלהשִיג קצת - שלוֹם!!!

 

ערב עם צור יריב

יום שני בשבוע שעבר, עיר מקלט המחודשת נפתחת, לא לטובת ערב פאב, שלושים פלוס או הקרנת משחק של מכבי-

צוות מעורבות יזם ואירגן ערב עם צור יריב, מרכז משק צרכני-על נשנושים וכוס קפה (ולמכורים אפילו בירה) ואכן הייתה היענות רבה.

צור סיפר על תפקידו וענה על שאלות שנשאלו, ההתעניינות הייתה גדולה והסבלנות והמוכנות של צור הוסיפו לערב. האווירה אשר משרה המקום כמו גם הלא פורמאליות שבו, מהווים קרקע טובה לאלו שבאים לשאול וללמוד ומאידך- מקום נח לממלאי תפקידים לשמוע דברים בצורה ישירה ולהשיב עליהם. זה המקום לציין שמפגשים עם ממלאי תפקידים ייערכו פעם ב - 3 שבועות בערך, כאמור כולם מוזמנים לערבים אלו, צעירים יותר או פחות, כל מי שרוצה לשמוע ואולי גם להשמיע.

להתראות בפאב בסוף החודש

בברכה צוות מעורבות

 

אילוסטרציה / ירמיהו

 

לא זורק את המפתח...

 

אף אחד לא יודע מתי הוא עושה השכמה לעצמו, אולי הוא בכלל לא הולך לישון, אבל כבר מן השעות הקטנטנות של הבוקר הוא מתרוצץ, עסוק, אין לו זמן, בוער לו, הוא והשחרורים "פוצחים" את הבוקר ברינה ביחד.

נמלה עמלנית, זו האסוציאציה הראשונה שעולה בדמיוני כשאני חושב על משהו שיכול לתאר את פעלתנותו, את "בלתי נילאיוּתוֹ" שאיננה נדלית לעולם.

חבייר במובן של פעם, אחד ויחיד שאין אח ורע בגלריה הקיבוצית של היום, חבייר קיבוץ מן הזן שהולך ונכחד.

והוא פה והוא שם, והוא נמצא בכל פינה מוזנחת שזקוקה לנחת זרועו הנטוייה, והוא לא נח ולא רוגע ולא שוקט כי כל כך הרבה הזנחה וחוסר תשומת לב "זרוקים" בחצר, עומדים כאבן שאין לה הופכין ואין מי שיהפוך אותם. ולכן הוא נחפז, ולכן אצה דרכו והחשש שמא לא יספיק לפני בוא הגשם... או לפני בוא הקייץ... או לפני שהכל ייתייבש... אוכל אותו. וזה נכון כי מאיפה באמת ייקח את טיפ טיפונת הזמן שתמיד חסרה לו לכל הדברים שאחרים מזניחים.

 

"מה? מה לא תספיק?" אני שואל אותו, והוא עונה מוכנית, איך לא, ש"אין לו זמן, שה"ג'ונגל" יישתלט אם לא..." , אחר כך הוא מפליט אנחה קורעת לב על חוסר האיכפתיות שהוא רואה מסביב, ואץ רץ לדרכו עם הכובע הענקי רחב השוליים והחולצה עם השרוולים הארוכים האווריריים שמגינים עליו בקיץ מקרניים מזיקות.

"בוא לאכול", אני אומר לו, "מספיק, תנוח קצת, ה"ג'ונגל" לא יברח לך", אבל הוא באמצע משהו, ו"לא יעלה על הדעת" להפסיק משהו באמצע, מה? מה קרה?

ואז אנחנו מחליפים כמה מילים על המנוחה שמצפה ליגעים ב"חורשה"... מה יעשו בלעדיהם... ובכלל... ולמען האמת יש בזה איזשהו ליטוף אגו עצמי שאף פעם לא מזיק... שנאמר, אם אין אני לי מי לי...     

 

אני כמובן הולך לאכול, שהרי אף אחד לא יעשה את זה במקומי, הוא ממשיך לעבוד, דבק במשימה... יותר מאוחר גם הוא יגיע לחדר האוכל, יתיישב מולי עם המגש ו"ניידו" הצמוד שמא מישהו ייחפש  אותו באמצע האוכל.

עכשיו זה הולך ככה, אם נפלת על יום טוב שלו, הוא רגוע והארוחה עוברת בשקט יחסי, אם במשך השעות הארוכות שחלפו מאז שהשכים הוא כבר הספיק להתקל עם אי אלו חברים או קולגות, או אז חבל על הזמן, כאילו שמישהו השתיל לו טייפ בגרון והוא "יורה" לכל הכיוונים בלי נקודות, בלי פסיקים, בלי מקפים, אבל עם המון המון סימני קריאה וסימני שאלה, לא קשה לכוון אל מי ירמזון דבריו אף שהוא לא נוקב בשמות, "בשביל לא להעליב או לפגוע" אבל בנחרצות ובנחישות כמו שהוא עושה כל דבר.

 

מה שכן זה לא לוקח הרבה זמן, כמו שהוא "נדלק", ככה הוא "נכבה", נראה שיש לאוכל השפעה מגית מרגיעה על עצביו הרופפים, הוא מסיים לאכול נינוח משהו, אוסף את כליו למכונה...  ושוב הוא פה ושוב הוא שם, ואם השמש מאירה הוא בחוץ, ואם עננים על ראשינו והגשם איתן אז הוא בפנים, בימי סגריר כשאחרים "עושים" לעצמם שבתון, - "יום גשם", ונשארים מתחת לשמיכה, הוא כבר מוצא את דרכו אל פיסת הגג שמחכה לעוד ועוד ידיים עובדות, אל המקום הנכון ששם העבודה בימים שכאלה לא חדלה, שם הוא מאושר כי אפשר לעזור למישהו. שם צריכים אותו.

בלי להניד עפעף הוא ישים לב שמזמן כבר לא ניקו "כמו שצריך" ביסודיות ולא עשו "פנלים" ו"פינות" וקורי עכביש מעופפים להם בתקרה חופשי חופשי וצריך לשאוב, וצריך לצחצח, אם לא הוא יעשה, אז מי יעשה...  

 

אבל עיקר מעיניו נתונים לדאגה, דאגה מתמדת לשמה, זה שומר לו על השפיות, על הצלילות, זה נותן לו את טעם החיים. לצורך הזה כל דאגה "עושה לו" את זה, ראויה בעיניו, אין לו העדפות, למשל הוא דואג לכנרת שלא מתמלאת כמו שצריך, הוא דואג שהגשם "נעצר" לו באמצע פברואר, שהאקוויפרים באיזור החוף עוד לא התמלאו, שכולם שוכחים (חוץ ממנו), שאנחנו מדינת מדבר. והביבי הזה, והמתנחלים האלה, והשרון הזה, והילדים הרעבים, ובכלל נדמה שלאף אחד לא איכפת... וזה נורא מעצבן אותו שהדברים לא נעשים בזמן, ואחר-כך, כמובן, יהיה יותר קשה להשיג את ה"פיגורים" ויותר קשה לטפל, ויעלה יותר כסף, וצריך לחסוך, וחבל על כל פרוטה וטיפה, ובכלל לא מינו אותו לכך אבל הוא השומר של ה"קוּפה" הכללית, ואם כל אחד היה מקפיד על עצמו לא ללכלך, לא לבזבז, לא לזרוק, "לסגור מים", "לכבות חשמל" ולחסוך ולסדר, הקיבוץ היה נראה אחרת.

 

והאנרגיות המתפוצצות שלו לא יכולות להכיל את עצמן בגוף שלא יודע רגע אחד של מנוחה או שקט נפשי. והסערות שפוקדות אותו באות ללא כל הזהרה מוקדמת, אתה לא יודע מתי זה יפרוץ על מי ומדוע. אבל ההר געש המהלך הזה, פולט ונרגע... עד הפעם הבאה, שלא ידוע כמובן, מתי היא תבוא ולמה.

 

 

האם ניתן להחזיר את הגלגל / חגי רותם

 

ביום כייף שהיה לאנשי הפיזיוטרפיה, בילינו בחמת גדר, כל מטופל קיבל טיפול. לשמחתי טיפלה בי חברת קיבוץ חפציבה. החלפנו סיפורים ודעות, כל אחד על הקיבוץ שלו.

להלן סיפורה:

בעלי ואני עובדים בחוץ, מרוויחים טוב, לכל אחד מאיתנו יש רכב פרטי ברמה טובה, דירה בסדר, הילדים גדולים, כלכלית טוב לו.

אבל... מוכנה לוותר על הכל ולחזור לקיבוץ של לפני!

פרט לשיפור כלכלי, שלא שווה את המחיר, לא הרווחנו דבר, תימסור את זה לחברי הקיבוץ שלך.

 

ובאותה נשימה –

תודה להנהלת הקהילה, פעולת הגיבוש רעיון גדול. חגי.

 

 

פורים בפתח  -  היכונו לפסח....

 

אמנם פורים עוד לפנינו אך ועדת התרבות כבר נערכת לכלל חגי האביב (ליל הסדר, עומר, יום הזיכרון, יום העצמאות).

כפי שהדברים נראים לנו עכשיו עלינו להקדים ולהיערך לליל הסדר הקיבוצי לכלל החברים המעוניינים לקחת בו חלק השנה.

על כן אנו מקדימים את ההרשמה ומבקשים להיענות להרשמה המוקדמת.

אנו פונים לכל מי שמוכן להשתלב בצוות המתכנן והמבצע להתקשר אל אתי גפן ויבוא על התודה והברכה.

לכל חברי רמת יוחנן- תודה רבה!!

ארגון פר"ח ואני מודים לכם מקרב לב על תרומתכם הנדיבה למרכז העשרה (משחקייה) במכללת גליל מערבי.

בתרומתכם הבאתם אושר לילדים אשר אין ביכולתם להירשם לחוגים ונתתם להם הזדמנות לחוות חוויות יצירתיות ולבטא עצמם.

בתודה רבה, רותם קמה.

 

 

קבוצות מיקוד על שירות הבריאות ברמת-יוחנן

צוות המרפאה נפגש מספר פעמים לייעוץ אירגוני לשיפור השירות.

במפגשים עלה הרצון לשמוע את הציבור וציפיותיו מהשירות במרפאה.

לשם כך נקיים קבוצות מיקוד מונחות ע"י ענת סריג ובנוכחות עדה – מרכזת ועדת בריאות.

 

הפגישות תתקיימנה במועדון לחבר ביום רביעי 23 במרץ 2005

בשעות:  קבוצה א'  14:30-16:00      קבוצה ב'  16:30-18:00         קבוצה ג'  18:30-20:00

 

חברי הקבוצות נבחרו בצורה אקראית. מי שרוצה להשתתף בדיון או לשנות את מועד שיבוצו יכול לפנות לעדה לקח.

בברכת שפע בריאות, צוות המרפאה ועדה לקח - ועדת בריאות

 

רותה מבקשת

מי שנחוץ לו טיפול כל שהו בגינה, כמו גיזום, ריסוס וכדומה, אנא תפנו לרוני פלד.

זו הדרך הטובה  כדי לעשות את הדברים בצורה נכונה.

בתודה, רותה היוז

 

 

או משתתפים בצערו של אבי יצחק

והמשפחה על פטירת אחיו 

שמשון ז"ל

 

 

 

 "ברמה"

עריכה ירמיהו בן צבי.  

הקלדה ושיכפול שרה'לה זית

 

שבת שלום!!!

 barama2@ry.org.il

 

הכתובת של העלון באתר האינטרנט של רמת יוחנן

www.ramat-yohanan.com/barama