זהר גלוסקא
גלי ועידו שלם
דו"ח שבועי / א. פלד
1. תרבות.
לאחרונה חידשה ועדת תרבות את המסורת הישנה של אירועי יום שישי. באופן אישי, קשה לי לצאת בליל שישי, או באיזה לילה בכלל, מן הבית.
בשבועיים האחרונים החלטתי לעשות מאמץ ולא התאכזבתי. פעם הצגה קאמרית קטנה
ואנושית ובפעם השנייה זמרת אופרה סימפטית עם מלווה וירטואוזית בפסנתר, שרה קטעים מוכרים בסגנונות שונים. הקהל שלנו היה סביר - כמה עשרות - וקיבל את האמנים ברצף של מחיאות כפיים רמות. שווה לנסות. גם לצעירים.
2. ניהול כלכלי.
כזכור מינו ההנהלות צוות שיגבש המלצות אירגוניות ופרסונאליות. הצוות המונה את אודי, עזרא רון, עידו, אילת מ., שחר צור החל במלאכתו. חברים המעוניינים להופיע בפני הצוות יפנו לאודי.
בהזדמנות זו אזכיר שעל הפרק גם החלפת צור בניהול המשק הקהילתי והשירותים. נושא זה מטופל כמקובל על ידי מש"א.
3. "מועדון המיליון".
מספר מילים נוספות לנושא הסעיף בתקציב הקהילה המשקף "אי עבודה".
ראשית החידוש הוא רק בכך שאנו מנסים לכמת את הנושא ול"הציף" אותו לא רק מן הצד החברתי אלא גם התקציבי, מה שמאפשר בין השאר לעקוב אחרי עליות וירידות בסעיף זה המשקף גם את ביצועי מש"א כענף מרכזי בקיבוץ, שגם ביצועיו (בתחומים רבים) מחוללים או שוללים הכנסה.
אין זה אומר שמדובר בתופעה חדשה. כבר כילד אני זוכר אותם חברים חרוצים שמעולם לא היה להם קשר עם סידור העבודה דאז.
שנית לאופן ההתמודדות. זו מורכבת ממספר ראשים. קודם לכל כימות, רישום ומעקב מסודרים במש"א. באופן שוטף, התמודדות בנשק הקונוונציונלי שהוא שיחות עם החברים הנוגעים בדבר, קצת הטפת מוסר (לא כצדיקי הדור אלא כממלאי תפקיד) ועזרה במידת האפשר. (האחריות על העבודה מוטלת על החבר).
אשר ל"סנקציות", הנושא הוא מאוד מורכב (ולא אפרט כאן). לאחרונה ובהמשך ל"סדנאות", הקמנו צוות לטיפול בנושא שהוגדר ואושר על ידי האסיפה כ: "מערך העבודה והפרנסה. פיתוח מודל שיתמרץ את המגמות החיוביות ויחליש את המגמות השליליות - ללא קיום שכר דיפרנציאלי". זו ההגדרה.
הצוות החל בעבודתו שתתבצע להערכתי על פני כל שנת 2005 ויביא המלצותיו למדרג קבלת ההחלטות.
4. מענף "האנרגיה".
באדיבותו של עדי מ., להלן גרף המראה התפתחות צריכת הקהילה בקוט"ש (קו עליון) ובכסף (קו תחתון). אנחנו רואים התפתחות עיקבית של גידול בצריכת החשמל החל מ- 1997 עם "שבירה" חדה למדי כלפי מטה ב- 2004 (הקו העליון). למרות הירידה בצריכה, עדיין חל גידול בתשלום (הקו התחתון) וזאת עקב העלאה תלולה של התעריפים.
ברור שאלמלא הירידה בכמות, הייתה העלייה בתשלום תלולה כמצוק המצדה.
הודעה חשובה. חברים החוששים שהמונה שלהם אינו תקין, יפנו בבקשה לבנצי. על פי
סיכום בצוות האנרגיה, יפעל בנצי להחלפת המונה ובדיקתו (וזאת בנוסף לייעוץ חשוב
שאפשר לקבל מבנצי לגבי צריכה מושכלת).
לְמוֹעֲדוֹן דּוֹרוֹת בֵּן הָעֶשֶׂר
יַנּוּקָא בֵּן עֶשֶׂר מוֹעֲדוֹן דּוֹרוֹת,
בָּבַת עֵינָם, שֶׁל בְּנֵי הַגְּבוּרוֹת.
מִיּוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן הֵנִיף אֶת הַדֶּגֶל
אֵלָיו נוֹהֲרִים הֵם, כְּמוֹ הָיוּ עוֹלֵי רֶגֶל.
אֵלָיו נִמְשָׁכִים קָרוֹב וְגַם זָר
הוּא לַגּוּף וְלַנֶּפֶשׁ, כְּנָוֶה בַּמִּדְבָּר.
בּוֹ קָרִיר הַצֵּל, וּמָתוֹק הַתָּמָר
הֵם בָּאוּ הַיּוֹם, וְיָשׁוּבוּ מָחָר.
עוֹד טֶרֶם יָבַשׁ הֶחָלָב עַל שְׂפָתָיו
יָדַע רוּחַ טוֹבָה לְהַשְׁרוֹת בֵּין כְּתָלָיו,
בְּנֵי הַגְּבוּרוֹת בַּעֲלֵי נִסְיוֹן הַחַיִּים
שׁוֹתִים בְּצָמָא אֶת מֵימָיו הַחַיִּים,
שׁוֹמֵר עַל שִׁגְרָה, וּבְכָל זֹאת רַעֲנָן
מִבְּלִי שֶׁתַּרְגִּישׁ, מַצְבְּרֶיךָ יִטְעַן,
הוּא טוֹב מֵאָחוֹת, מֵרוֹפֵא, וּמִרְשַׁם
מַשָּׂא שְׁנוֹתֶיךָ תִּשְׁכַּח, אִם תַּבוֹאָה לְשָׁם.
ראובן עזריאלי רמת יוחנן, 1/2/05
אסיפה כללית / 17.2.2005
נוכחים:
21 חברים
יו"ר: עזרא רון
1. קבלה לחברות
האסיפה החליטה פה אחד
להמליץ לקלפי על קבלת זהר גלוסקא לחברות בקיבוץ.
האסיפה החליטה פה אחד להמליץ לקלפי על קבלת גלי ועידו שלם לחברות בקיבוץ.
2. תכנית המשק
עידו רודוי הציג את תכנית המשק לשנת 2005 כולל תקציבי הענפים באגף העיסקי, תקציב הקהילה ותוכנית המקורות והשימושים, כולל השקעות בענפי האגף העיסקי ובקהילה. התוכנית אושרה פה אחד.
האסיפה ביקשה לקבל
סקירה של תקציב הקהילה ותקציב פלרם.
דניאל פרי העלה נושא הצורך להשקיע בנושא בריכת השחייה, יובא לדיון נפרד.
3. האסיפה אישרה העברה
בתקציב 2004 של 800,000 ₪ לקרן המילואים עבור קרן לבעלי צרכים מיוחדים – "דור
לדור".
רשם – אודי.
ומי לא בא...
לפני שבועיים בערב יום חמישי, בשעה שחגגנו עם ולוולה את ניצחונו בפאב המקומי, התקיים לא רחוק מכאן, בנהלל שבעמק, כנס שזכה לשם "כנס נהלל". לקחו בו חלק אנשי ההתיישבות העובדת, מושבניקים וקיבוצניקים ותיקים, בוגרי סיירות מובחרות ועוד רבים. בין הקיבוצניקים בלטו במיוחד חברים שבזמנו היה להם יד ורגל בפילוגים הזכורים לרע בתנועה הקיבוצית. האולם היה מלא עד אפס מקום, אנשים עמדו בדלתות. דוד דווידוביץ' צילם את האירוע עבור ערוץ 10 וגם הערוץ הראשון היה שם.
לדוד, שהיה שותף לסרט "מלחמות היהודים", סרט שתיעד את חוויות הפילוג בעין חרוד, ריאיין וצילם את המתפלגים של אותם הימים, כאב מאוד לפגוש בכנס הזה, בדיוק את אותם מחרחרי ריב מאז כאילו הזמן עמד מלכת.
כאמור מי שלא היה שם זו התנועה הקיבוצית ומי שניסה לדבר נגד הושתק מייד. בחוץ לא היו הפגנות לא היו שלטים שיעידו שזה לא אנחנו, שהכנס הזה לא מייצג אותנו אלא מיעוט קטן בתוכנו. ביקשתי את איתן שצפה בקלטת להתייחס לנושא. (ירמיהו).
לעולם הצדק עימם / איתן שטייף
קראתי ושמעתי על "כנס נהלל", וגם זכיתי לצפות בקלטת שצולמה באירוע, ואני מבקש להתייחס במלים מעטות, גם לתופעה וגם לנפשות הפועלות:
כמי שעדיין זוכר את האכילה בחדר האוכל המחולק לשניים בעין חרוד, את התפוררות תל יוסף אחרי יציאת כל הדור הצעיר ממנה, את החלק הצנוע שלנו בהסתרת חלק מצי הטרקטורים של "הצד שלנו" כהשתתפות נקודתית במלחמת השבטים שהתחוללה בעת הפילוגים בשנות החמישים, ואת כל מה שסבב את התקופה - אני נדהם לראות כי אותם אנשים ממש, שכבר אז ידעו בדיוק נמרץ כי רק הם רואים נכוחה, ורק הם יודעים, ורק מה שהם אומרים הוא דברי אלוהים חיים - ממשיכים עוד היום להתנהג באותה צורה ובאותו להט - כאילו לא קרה מאומה ולא למדו מאומה ממעשיהם אז, וכאסמכתא - מי שהגיע לנהלל ואינו חושב כמותם - לא ניתנה לו זכות הדיבור, שמא ישמיע דברי "כפירה".
כמי שזוכר את המלחמה בשורות מפ"ם (שכללה אז גם את קיבוצי ה"מאוחד"), על האמונה היוקדת בצדק של מוסקבה מול הזכות לפקפק בסטאלין, וזוכר גם איך הקיר המרכזי של חדר האוכל בקיבוץ יגור היה מכוסה בתמונת "שמש העמים" שצפה בקהל מלמעלה - אינני יכול לקבל את הנאמר בנהלל בשוויון נפש, וגם לא את הלהט והאמונה שחוזרים על עצמם שוב.
מי שמתפרסם עתה שוב בספר "חטיבת הראל" במלחמת העצמאות, כמג"ד שאינו מקבל את מרותו של המח"ט דאז יצחק רבין (כי הוא הרי יודע טוב יותר), אותו שהיה ממנהיגי הצעירים המתפלגים בשם ההבנה העליונה של המציאות - עומד גם היום בראש הדוברים – לא רק נגד ההינתקות אלא גם נגד הכל - הממשלה, התנועה, המפלגה, הכל, ובלבד שתעשו רק מה שאני אומר ומאשר!!!
הדוברים בכינוס הם תומכי סירוב, מבקשי מאבק בכוח, ומצידם - שייהרס הכל אם לא ישמעו בקולם וילכו בדרכם.
אלא מה? למרות שיש מקום לדאגה - אינני מציע להיבהל מן הכינוס ומן התוצאות שמבקשים משתתפיו להשיג: הרוב הדומם, גם בתנועה הקיבוצית וגם בעם, יגיב בסופו של דבר, אם גם באיטיות, ולא ייתן למיעוט קנאי להכתיב לו את דרכו.
אני מאמין כי ככל שיימשך התהליך יגיעו רבים רבים מבין אלו שמעדיפים את חיי האדם על קדושת האדמה, לעמוד נגד החיבור של נביאים מן התורה ונביאים מן הבולשביזם הישן - ויעמידו דברים על תיקונם.
ואשתמש בהזדמנות זו לא רק להביע דעתי, אלא לקרוא לרבים שרואים כך את המציאות - לא להירתע להביע דעתם ועמדתם: התנועה הקיבוצית לא תלך עם עוזי לנדאו ודניאלה וייס בדרך מעקשים פתלתלה, אלא בדרך אחרת, שהיא דרך המלך הרחבה שמוליכה לרגיעה ואולי לשלום.
ואודה: אינני ממעריצי שרון, ההיפך הוא הנכון, אבל "מודה ועוזב ירוחם". שרון גילה, אם גם באיחור, כי דרכו הקודמת תביא רק אסון - והוא מנסה לעשות כמה צעדים לאחור, כדי לתקן. כל מה שמתבקש עתה - לתת יד ולסייע, כדי להציל את העם מן הטרגדיה המצפה לנו כתוצאה מהמשך השהייה "בכל ארץ ישראל", ומהאזנה לדברי רבנים שוטים.
חבל רק על הדם שיישפך, ועל השנאה שתתפתח שבעיקרה היא שנאת חינם.
"משנכנס הדר מרבין בשמחה"
פורים קרב ובא וחשוב לנו לעדכן אתכם בתוכניות.
פורום החינוך הרחב קיים לפני כחודש דיון בהשתתפותה של אתי גפן, על המבנה והמתכונת של מסיבת הפורים לכל המשפחה.
עד היום הייתה המסיבה לכל המשפחה מתקיימת אחר הצהריים, מתחילה בתהלוכה ברחבי הקיבוץ ומסתיימת באירוע בחדר האוכל.
בדיון שהתקיים הוסכם כי חשוב לקיים מסיבת פורים לכל המשפחה, אך לאור אי שביעות הרצון מהחגיגה המסורתית הוחלט לשנות את המתכונת.
ביום שישי,25/03/05, בשעה 10:00 ניפגש, ילדים בכל הגילים המתחנכים ברמת יוחנן והוריהם, לעדלאידע שתעבור ברחבי רמת יוחנן. בדרך יהיו הפעלות מגוונות והופעות אותן יכינו ויפעילו הילדים שלנו, ובסופה תוגש ארוחת צהריים קלה.
· בכל בית ילדים ידברו ויכינו את חג הפורים כפי שמתאים לגילאי הילדים.
· ה"פורימון" המסורתי של ילדי א'- ו' וה"פורימון" של ילדי הגנים יתקיימו כרגיל.
פרטים נוספים יפורסמו בהמשך. התכוננו לחגיגות והתחילו בהכנת התחפושות.
עונת המעבר הגיעה / יוסי
ועדת שיכון דנה לאחרונה והחליטה בנושא איכלוס דירות הקרקע בשכונה הדרומית.
11 דירות קרקע יתפנו עם סיום שכונת תאנה ומעבר דייריהם לדירות חדשות.
התחלת יציאת דיירים ומעבר הדרגתי לשכונה החדשה צפוי מסביבות החודשים יוני, יולי.
הדירות בקומה השנייה שיתפנו, שלגביהם הביקוש נמוך, יטופלו בהמשך.
נקווה שה"התנתקות" הפרטית שלנו תעבור בשקט ובלי אלימות!
1. הוועדה אישרה בקשתם של חרמונה רותם ונאווה שגיא למעבר לדירות קרקע בשכונה הדרומית. הם ימוקמו בתור למעבר, ע"פ נקודות הוותק שלזכותם.
2. אושרה בקשה מיוחדת של אירה וסשה דון שהופנתה גם אל המזכיר "לרדת" לקומה ראשונה.
3. משפחת דוידוביץ תקבל את דירת משפ' קרוא לכשתתפנה ע"פ הבטחה של ו. שיכון מלפני שנתיים.
4. נותרו 10 דירות קרקע לאיכלוס.
5. פרט למקרים מיוחדים שאושרו, עדיפות המעבר אל הדירות שיתפנו תהיה קודם כל למשפחות.
6. התור למעבר נקבע על פי ותק + ילדים. (כל ילד מזכה את המשפחה ב- 3 נקודות ותק).
7. לאחר שנקבעו המשפחות למעבר, הזכות לבחירת דירה מסויימת מסה"כ הדירות הפנויות תהיה ע"פ נקודות הוותק ללא ילדים. (הראשון יבחר מבין 10 דירות, לאחר שבחר, השני בתור יבחר מבין 9 דירות פנויות וכך הלאה).
8. לפניכם רשימת הזכאים לדירות על פי ותק ולפי סדר "זכות הבחירה".
|
|
שם
|
ותק +ילדים |
ותק ללא ילדים |
|
1 |
חרמונה |
23.507 |
23.507 |
|
2 |
נאוה שגיא |
15.496 |
15.496 |
|
3 |
אלברטו וכרמל בן-בונן |
17.537 |
14.537 |
|
4 |
דניס ואסף רותם |
19.948 |
13.948 |
|
5 |
אירה וסשה דון |
11.989 |
11.989 |
|
6 |
מיכל ניר שגיא |
17.616 |
11.616 |
|
7 |
לילך ואודי בן-צבי |
17.449 |
11.449 |
|
8 |
שרון ויוחאי רון |
17.4 |
11.4 |
|
9 |
עדי וישראל עוזרי |
16.616 |
10.616 |
|
10 |
צורית ומתן רודוי |
18.293 |
9.293 |
9. לדעתנו התור ל"זכות הבחירה" עושה צדק עם משפחות שזמן שהייתם כחברים בקיבוץ רב יותר. היו "הזמנות", של דירות מלמפרע ואני מניח שתהיה אכזבה למשפחות "מרובות" הילדים שציפו למקום גבוה יותר בטבלה. עדיין, יש אפשרות באמצעות דיבור ותיאום פרטי בין המשפחות להביא לכך שהמשפחות יקבלו את מבוקשם.
10. התמונה והרשימה שלפניכם עדיין אינה סופית כי יתכן וישנן טעויות ויהיו ערעורים של חברים. לכן, ניתן זמן של שבועיים עד לתאריך 13.03.05 לערער או להגיש לוועדה בקשות בעניין. לאחר דיון בערעורים תפורסם ההחלטה הסופית שאותה לא יהיה ניתן לשנות.
11. חברים מוזמנים לפנות אלי או לכל אחד מחברי הוועדה לבירור והבהרת כל עניין הקשור לנושא.
12. לפניכם טבלת מצאי הדירות:
|
בית מספר 211 |
|
בית מספר 210 |
|
בית מספר 209 |
|
בית מספר 208 |
||||
|
ריק |
אמיר שדה |
|
מוטי יעל דינסטג |
יונת ושלומי מולכו |
|
אריק ויהודית אפרת |
דוד וסו דוידוויץ |
|
לינט ופקו חורש |
אחות שכירה |
|
יגר ועמליה נבו |
ירמיבן-צבי |
|
מוטי ונעמה בלושטיין |
יגאל אופק |
|
הלל מלמד |
בעז ומרים שהם |
|
דורון ותרצה יפה |
יוחנן ואילנה קרוא |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הובטח לדוידוביץ |
|
בית מספר 205 |
|
בית מספר 206 |
|
בית מספר 207 |
|
|||||
|
עמנואל ולודמילה קרליך |
נגה ודניאל פרי |
|
מושכר |
שרון ב-צ |
|
משפחת טהר לב |
עירית יריב |
|
||
|
זהר וערן גלוסקא |
יונתן מלמד |
|
סוזן בן טל |
אמיר וחלי יבור |
|
יוסי ודיין זמיר |
יהודית ענבר |
|
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בית מספר 203 |
|
בית מספר 202 |
|
בית מספר201 |
|||
|
|
|
|
יפעת ליכט |
אבנר אחיטוב |
|
סשה ואירה דון |
|
|
יבגני וסופי קרליך |
פנוי |
|
|
|
|
דני ומרי אדלן |
מאיר גלעד ז"ל לשעבר |
|
אסתי פוקסמן |
מרים שחר |
|
דניאל ונעמי יפה |
קרול מלמד |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מתפנה בשלב ראשון |
|
|
|
|
||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מתפנה בשלב שני (לא בטיפול בינתיים). |
|
|||||
13. לסיום, ללא קשר ישיר לרשימה, אני רוצה לנצל ההזדמנות לדרוש ולהפציר בהנהלת הקהילה והקיבוץ להתחיל לטפל ולקדם את תכנון מחזור הבניה החדשה הבא (אחרי שכונת רימון) וכן לייצר תוכנית של בניה ושטחים לבניה לשנים הבאות.
"התרגלנו" למצב שבו מזמן התחלת תכנון ועד שעומדת שכונה חדשה גמורה חולפות שנים. זהו בהחלט פרק זמן לא סביר, בלשון המעטה, יש מקום רב לשיפור! (זו לא ביקורת, אלה עובדות).
14. ובבניין ציון ננוחם.
הוועד המקומי לאיכות הסביבה – עידכון
הרינו שמחים לעדכן את הציבור שנתבשרנו ע"י המשרד לאיכות הסביבה - אגף חיפה על הפסקת שפיכת פסולת רעילה למטמנת ג’למי ואיסור על השלכת פסולת רעילה בעתיד שנעשתה ע"י חיפה כימיקלים .
להזכירכם, בכוונת "חיפה-כימיקלים" וגורמים נוספים היה לפנות למטמנת ג’למי (בצומת ג’למי) כמיליון ורבע קוב אדמה מזוהמת שמקורה בחפירות בנמל ובנחל הקישון, באירועים שונים וכחלק מתהליך היצור של "חיפה כימיקלים".
אדמה זו מכילה ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות, חומרים רעילים (כספית, סלניום, ארסן, קדמיום ומנגן) חומרים מסרטנים (TBT, PCB) ואף חומרים רדיואקטיבים (Thorium), היה חשש ממשי שחומרים אלו יחלחלו למי התהום וירעילו את הבארות של יגור ושער העמקים שנמצאות בסמוך, (ראוי להזכיר שממים אלו שותים גם הילדים שלנו שלומדים ביגור).
בשיתוף עם הקואליציה לבריאות הציבור ועמותת איכות הסביבה של טבעון, יזמנו פגישה שנכחו בה ראש המועצה המקומית טבעון שמואל אבואב, ראש המועצה המקומית זבולון שלמה חבר, נציג עמותת צלול, נציג חברת "מקורות", נציגים מהקואליציה לבריאות הציבור, נציגים מעמותת איכות הסביבה טבעון ואנחנו.
בפגישה סוכם על נקיטת מספר צעדים לפתרון הבעיה ע"י ראשי המועצות ונציגי האירגונים השונים. נראה שצעדים אלו נשאו פרי וכאמור נמנעה ההטמנה, המשרד לאיכות הסביבה בודק בימים אלו פתרונות לטיפול באדמה המזוהמת.
לפנינו עוד הרבה עבודה, בימים אלו אנו שותפים למטה מאבק שהוקם ע"י הקואליציה לבריאות הציבור שמאגד בתוכו מספר אירגונים יהודים וערבים שמטרתו מניעת פתיחת המשרפה בעיבלין.
למי שעוד לא שמע סמוך לצומת עיבלין ממש מאחורי המסעדה "גני-גליל" מסתיימת בנייתו של מתקן לכילוי אשפה בשיטה של שריפת האשפה בטמפרטורות גבוהות.
מתקן זה פועל בטכנולוגיה חדשה וייחודית והוא הוקם לצרכי ניסוי והדגמת יכולות בפני קונים פוטנציאלים .מומחים בתחום מעריכים שמתקן זה יפלוט דיוקסינים פי 30 עד 40 מהמותר בתקן.
דיוקסינים הנם מהחומרים המסרטנים ביותר המוכרים כיום, הם פוגעים במערכות ההורמונליות וגורמים למחלות רבות כולל מחלות לב וגידולים סרטניים. הדיוקסינים אינם מתפרקים בגוף במשך שנים רבות וכמות מיזערית מהם פוגעת בבריאותו של האדם.
בגלל שטכנולגיית המתקן חדשה ובגלל שהוא ישרוף אשפה ביתית (אשפה מעורבת: אתה לא יודע מה ניכנס למשרפה ובטח לא יודע מה ייצא) ואשפה רפואית, אף אחד לא יכול לערוב שלא יהיו פליטות חריגות, שהמתקן יעבוד בצורה תקינה ויעמוד בתקנים הנדרשים כמו שהיצרן מבטיח .
נוצר מצב אבסורדי שבלב אוכלוסייה (רדיוס הפגיעה הינו כ 20 ק"מ אנו מרוחקים כ 6.6 ק"מ ) בנו מתקן מזהם ובין שאר הניסויים שיערכו עליו בעל כורחנו, אנו נשמש כשפני ניסיונות להשפעות של המתקן על האוכלוסייה.
בימים אלו אנו מחכים לתוצאות העתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי ע"י מטה המאבק וראש עירית טמרה אך גם אם ניזכה (והמצב לא לטובתנו) היצרן לא יוותר וצפוי מאבק ארוך ומתיש .
אנו פונים לציבור כל מי שמוכן לתרום למאבק מזמנו או מניסיונו וכו’ מוזמן לפנות אלינו.
לפרטים נוספים וחומר בנושא ניתן למצוא באתר האינטרנט של רמת יוחנן תחת הקישור איכות סביבה.
בהזדמנות זו אנו רוצים להודות לדויד דוידוביץ על שיתוף הפעולה.
ונסיים במשפט הידוע "טוב להיות שפן בגן שיבולת מאשר תושב במפרץ חיפה".
הוועד המקומי לאיכות הסביבה.
תפסתי ג'וב
נעם דינסטג משוחח עם רעות יבלונקה
רעות, בואי נתחיל מהשירות הצבאי שלך.
את הצבא התחלתי כסמב"צית (שזה סמלת מבצעים) בעזה (או יותר נכון בנוה דקלים) בלב כל הבלגן, רק כמה חודשים אחרי שהתחילה האינתיפאדה. האמת היא שההתחלה הייתה קשה - לא ממש הבנתי מה אני עושה שם, מצאתי את עצמי בסיטואציות שבחיים לא תיארתי לעצמי שאהיה בהם. הייתי שם 10 חודשים ואז קרה מקרה והחלטתי לצאת לקורס קצינות... את קורס הקצינות שמכשיר קצינות שדה ומבצעים, סיימתי כקצינת חמ"ל וחזרתי לעזה, הפעם לחטיבה צפונית (ניסנית).
בחטיבה שירתתי 4 חודשים ואז הצפנתי לרמת הגולן (שם גם סיימתי את הקבע אחרי שנה). ברמת הגולן שירתתי כקצינת חמ"ל בחטיבה המרחבית, שזה אחריות על כל החמ"לים ממרגלות החרמון ועד לחמת הגדר. לשרת בנוף הזה של רמת הגולן היה מדהים! חרשתי את הרמה לאורכה ולרוחבה מהצפון ועד הדרום – אכן יש לנו ארץ נהדרת...
תרומתי לצבא ההגנה לישראל הסתיימה במאי 2003 אחרי שמונת חודשי אקסטרה בקבע. בסך הכל אני מסכמת את הצבא כשירות מעניין, החוויות שחוויתי במהלך השירות בגוש קטיף (טובות או פחות טובות) הם חלק מהמציאות שלנו בארץ. זהו זה בעניין הצבא.
מה עשית לאחר הצבא? איפה נקלטת בקיבוץ? לא יצאת לטייל ישר, נכון?
לא. שבוע לפני שהשתחררתי קיבלתי טלפון מחני אופק שהייתה מנהלת כוח אדם של פלרם, עם הצעה להחליף את מזכירת שוק מקומי שמתוכננת לצאת לחופשת לידה, שלושה ארבעה חודשים... בדיוק חיפשתי עבודה (חשבתי לנסות את מזלי בכל מיני חברות תקשורת) ודווקא ההצעה של חני הייתה במקום. שבוע אחרי השחרור הגעתי לפלרם לשוק מקומי במטרה להחליף את ענבל.
איך נראתה לך סביבת העבודה?
עוד לפני שהתחלתי לעבוד הבנתי שלפלרם לא מגיעים בד"כ הרבה חבר'ה בגילי, משיקולים אלו או אחרים. ידעתי שאני נכנסת למערכת מאוד משומנת ומיומנת והיו אי אלו חששות... הרגשתי שניתנה לי הזדמנות מיוחדת וקיוויתי מאוד לנצל אותה הכי טוב שאפשר ולהשתלב בנוף.
החלפתי את ענבל המזכירה למשך 4 חודשים וכשחזרה המשכתי לעבוד בשוק מקומי, קצת עם השיווק וקצת פרוייקטים אחרים עד שנסעתי לחו"ל בינואר שעבר.
היית במזרח?
היית 4 חודשים במזרח: תאילנד, לאוס ונפאל. היה מעולה!
ומה עכשיו?
מספר ימים אחרי שחזרתי מחו"ל חני פנתה אלי בהצעה לעשות את הלוגיסטיקה עבור חברת סוליר (מיזם משותף לפלרם וכתר פלסטיק). הדבר הראשון שעלה לי לראש הוא שזה ענק עלי...
אבל אחרי מחשבה שניה נתתי את הסכמתי וחזרתי לפלרם – הפעם למחלקת לוגיסטיקה.
התחלתי את התפקיד מאפס – לא ידעתי כלום בתחום הלוגיסטיקה, וכל הלמידה הייתה מהתנסות ותוך כדי תנועה. אחרי שסוליר נסגרה, לפני כמה חודשים, עברתי לעבוד במחלקת ייצוא, (למרות שפיזית ישבתי שם גם עד אז) עדיין בתחום החממות ופלרם אפליקציות.
לא נשמע מסלול שיגרתי של מישהי בגיל שלך...
לא. ממש לא שיגרתי, והאמת היא שגם אני לא האמנתי שאמצא את עצמי כל כך מהר במצב שבו אני היום. שוב, ההזדמנות שניתנה לי ושעדיין נותנים לי בפלרם היא הזדמנות נהדרת. נותנים לי הרבה קרדיט ואני יודעת שאני צריכה להוכיח את עצמי - ברור לי שזה לא מובן מאליו. אני שמחה שיש אנשים שמאמינים בי – וזה המקום באמת להודות להם, כי הרבה בזכותם אני איפה שאני עכשיו.
ומה עם לימודים?
לימודים.... אני עובדת על זה.....
עשית עכשיו פסיכומטרי?
עשיתי פסיכומטרי לפני שיצאתי לטיול ועכשיו אני עושה עוד מקצה שיפורים של בגרויות ופסיכומטרי נוסף, והכל כדי להתקבל לאן שאני רוצה.
לאן את רוצה?
אני רוצה ללכת ללמוד ראיית חשבון. אני משתדלת לא להאמין לכל אלה (שזה רוב האנשים ששומעים שזה המקצוע שאני רוצה ללמוד) שאומרים שזה מן מקצוע אפור ולא מעניין... זה המקצוע שמעניין אותי וזה מה שאני רוצה ללמוד. הבעיה היא שיש ביקוש גדול בשוק והאוניברסיטאות מעלות מאוד את הדרישות בהתאם. אני מקווה לטוב.
מסגרת העבודה של הלימודים תאפשר לך לעבוד בעבודה של עכשיו?
במסגרת העבודה שלי עכשיו אני מאמינה שלא. לימודים לתואר ראשון זה לימודים די אינטנסיביים, אבל אני מקווה שאולי כן אמצא דרך להמשיך ולעבוד בפלרם בתחום כזה או אחר.
ראיית חשבון ולוגיסטיקה לא בדיוק חופף...
לא ממש...
כמה שנים לומדים ראיית חשבון?
4 שנים שכוללות 3 שנים תואר ראשון ושנה רביעית היא הסמכה והכנה למבחני לשכה. במקביל צריך לעשות סטאז'.
איך את מתחברת לכל הסערות שהולכות פה בקיבוץ, איפה זה נוגע בך, ועד כמה את מעוניינת במה שכתוב ב"ברמה"?
קודם כל את ה"ברמה" אני קוראת כל שבוע. חשוב לי מה שקורה הקיבוץ, ואני גם במועמדות לחברות כרגע. מן הסתם, במצב שבו אני נמצאת עכשיו יש דברים שנוגעים לי יותר ויש דברים שנוגעים לי פחות אבל בסך הכל חשוב לי מה שקורה כאן, זה הבית שלי...
עד כמה חשוב לך רעיון השיתופיות, וכמה את רוצה שיישאר ממנו בעתיד?
העולם שלנו הולך ומתקדם, גם הקיבוץ מתאים את עצמו למציאות של היום בארץ ובעולם. השיתופיות היא משהו שצריך לרצות בו, וכל עוד אנחנו רוצים הוא יכול להמשיך. נכון הוא שצריך לחפש את הדרכים הכי טובות כדי שלכולם יהיה טוב אחד לצד השני, זה הרעיון של ביחד לא? מצד שני לכל אחד עדיין יש את האני שלו וצריך לכבד אותו... ככה בכל מקרה אני רואה את זה....
מה את חושבת על השכר הדיפרנציאלי?
אני מאמינה שמתישהו זה יתבקש מכורח המציאות. מה שכן, נצטרך לעשות את זה צורה כזאת שלא יהיו יותר מדי נפגעים ובדרך הכי טובה - מעמדה של כוח.
קהילה לומדת
"קהילה לומדת זבולון" עושה אתנחתא בנושאי הלימוד הרגילים ותעסוק בפגישות הבאות בנושא אקטואלי בהנחיית אמנון ארבל ממנחי המדרשה באורנים.
הנושא בו נעסוק יהיה: הסכסוך הישראלי/פלסטינאי מתחילתו ועד היום. (הכוחות הפנימיים והחיצוניים הפועלים בו).
המפגשים יתקיימו בימי חמישי (20:00 – 17:00 + ארוחת ערב קלה) פעם בשבועיים.
המקום: המכון להווי ומועד ברמת יוחנן.
משתתפים גם חברים מקיבוצים אחרים.
תאריכי הפגישות: 3/3 , 17/3 , 31/3 , 14/4 .
המעוניינים מתבקשים לפנות לאיציק לקח או למירי פ
אח פגישה, אח פגישה שכזאת.../ ירמיהו
יש ימים של נאח'ס. ימים שאלמלא באו לעולם לא הייתי מזיל דמעה.
ימים ש"נופלים" עליך בלי שום סימן מקדים, בלי שום סיבה, לפתע משתבשת לה זרימת הכימיקאלים בגוף. אתה קם בבוקר ולא יודע למה... הכל מרגיז ומרגיש וממאיס עליך את החיים, רודף אותך כמו צל, לאן שלא תלך ומה שלא תעשה, משהו רע שכזה שמרחף לו בטווח המיידי, מציץ אליך מכל פינה וצוחק לך בפרצוף.
אתה "נתקל" באנשים, ואתה רוצה לדבר יפה ובנימוס ומתפלצן לך משהו שבכלל לא התכוונת. כמו אוזל ממך כל כוח רצון, הכל מתמסמס, ואתה נסחף... בקיצור יום נאח'ס שהדבר הכי טוב שאפשר לעשות בו זה פשוט להתאדות...
והנה דווקא באחד הימים מהסוג הזה, היא מזמנת עצמה לפגישה בחדר הדפסות לשיחת הבהרה. "יש לה משהו שהיא חייבת לפרק", ככה היא אמרה כשביקשה להיפגש יום קודם.
כששאלתי אותה, מתוך סקרנות, "במה העניין?" היא לא הייתה מוכנה לזרוק שום רמז, שום אינפורמציה מסגירה, כאילו מדובר באיזה סוד מדינה אפל.
ואני, מה לעשות, (תכונה אנושית מרגיזה), נמתח ונמתח, לא מרשה לעצמי להראות את זה אבל איפשהו בקצה התודעה מתכונן לרע מכל, איפה טעיתי הפעם?
והנה היא נכנסת.
מתיישבת, מרכיבה את משקפי הראייה על עיניה שאולי כהו קצת אך עדיין זורות גיצים לכל עבר, פותחת את התיק שהביאה עימה ומוציאה את אחת ה"ברמות" ומדפדפת אל ה"חומר המרשיע".
לאט לאט אני מתאפס על כוונותיה, מתחיל להבין בדיוק לאן היא חותרת...
כשהיא מגיעה למחוזות השגגה, היא מצביעה על איזושהי תגובה שכתבתי, תגובה שלא מצאה חן בעיניה, היא מקריאה לי אותה, מילה במילה כאילו שאני לא מכיר אותה בעל פה, מההתחלה ועד הסוף תוך שהיא מורה על כל מילה באצבעה, להדגיש ולהעצים את הרושם השלילי שעולה מכל מילה שהיא קוראת. כשהיא מגיעה לסוף היא אומרת: "הנה זהו!!!!" בתרועת מנצחים, ומה"הנה זהו!" אני אמור להבין איפה טעיתי.
כשמבטי התמיהה שלי ננעצים בה בשאלה, היא לא מהססת לפרש לי את גודל הכשלון ומשמעותו...
ואני, זה ממש ממש לא היום שלי, אני רואה לאן זה מוביל ומרגיש שאני הולך להתפוצץ. אני לא מאשים אותה, ככה היא מבינה, ככה היא מרגישה, זה המבנה הנפשי שלה, ה"וויכוח שלא מתקיים" בינינו הוא בשני מישורי תפיסה שונים לחלוטין, נקודות ההשקה לעולם לא ייפגשו.
מה אני בכלל יכול לענות?
אחר כך הטונים עולים ואנחנו חדלים להקשיב.
ואני מציע: בואי תכתבי את הטענות שלך ונתווכח עליהן בפומבי. "לא!" היא נרתעת כמו מאש... היא לא מוכנה בשום אופן, ולי משום מה נדמה שמה שכואב לה באמת מצוי במקום אחר לגמרי, מה שכואב לה הם הסדקים שמאיימים על חומת אידיאלים שבנתה סביבה וחיה לפיהם כל שנותיה בקיבוץ. הכל קורס... עכשיו היא חרדה מכל סטייה מהקונצנזוס, מה"שמא יגידו..." מה"מה שצריך..." או ממה שפעם נחשב למיטב הערכים והיום... אוי לעיניים ואוי לאוזניים...
סופו של דבר לעמק השווה כמובן לא הגענו, נראה היה שלא באה על סיפוקה, בדרכה החוצה הפריחה לאוויר "תודה" רועמת שהשתמע ממנה בדיוק ההיפך.
הלכה לה... השאירה אחריה מבוכה, חוסר האונים, הרגשת כישלון איומה, חוסר רצון להמשיך לעשות משהו, ובעיקר... תוספת כוח ועידוד ל"לך תמצא לך מישהו אחר לשלוח בו את חיציך המורעלים..."
אז למה אני מספר את זה?
את מי זה בכלל אמור לעניין? כאילו אין לנו צרות אחרות להתעסק איתן? וזה נכון כי באמת מהן הזוטות האלה לעומת צרות האינתיפאדה, וההתנתקות, והשינויים, והשחיתות, והפוליטיקה, והמיתון... יותר מזה, מה זההההההה לעומת איום הגרעין האירני? ביג דיל.
כן, אז זה לא ביג דיל, אבל זוהי בדיוק אותה ההרגשה המחורבנת הזו, התיסכול הזה שמה שלא תעשה ואיך שלא תעשה, טוב לא ייצא מזה. הרגשה שאולי הייתה נפתרת על ידי פרופורציות נכונות. אבל איפה לעזאזל מוצאים את הפרופורציות האלה דווקא ביום נאח'ס שכזה.
לפנות ערב היה נאה, גם לא קר מדי, יצאנו, נעמה ואני להליכה היומית שלנו, אף שבבוקר עוד ירד גשם הדרך הייתה יבשה, שמש עצלה ממערב ליוותה אותנו אל גבעת ה"בית-הלבן" דרך מורדות קאראמן. הפריחה עכשיו בעיצומה, אדום לבן ורוד סגול צהוב של רקפות, כלניות, עיריות, כתמות ומה לא, והירוק, הירוק היום, חדש ודשן ורענן. ושקט... שקט מסביב, רק אנחנו צועדים בין המהמורות והמוקשים שהשאירו אחריהן הפרות, מפירים את השלווה בוויכוחים הניצחיים שלנו שמעבירים את הזמן בכייף ומשככים סערות נפש.
"חמישים צעדים מפתח ביתי"
במרחק של חמישים צעד מפתח ביתנו, עומד מיכל אדום גדול, המיכל הזה אמור לנקז את שאריות האשפה ממפעל האריזה הנמצא ליד השכונה שלנו.
למרבה הצער האריזות למיניהן, שקיות פלסטיק, אריזות קטנות וגדולות, סרטי הדבקה וקרטונים - מתעופפים ברוח מתגלגלים ומתפזרים על הדשאים, נחבאים בין השיחים והשתילים, נתלים בצמרות העצים ומגיעים עד פתח הבית.
מנהל המפעל איש רע ואטום שמתנכל ליושבי השכונה, עדיין לא שמע על שקיות פלסטיק גדולות כחולות וכתומות האוטמות את האשפה ומונעות את פיזורה.
לפני כשנתיים נבנתה גדר חלקית כדי לעצור המפגע. למרבה הפלא הפח האדום עומד מקדמת הגדר על הכביש מול הגנים שלנו..
אנא מכם
- המנהל הכלכלי
- מרכז המשק
- איש הקשר למפעל
- מנהל הקהילה
אל תתנו לזה לקרות, אל תתנו למנהל הנ"ל זכות לפיתוח והרחבה לפני שיעמוד בנהלים היותר פשוטים המחוייבים על פי החוק.
המפעל צריך להיות מגודר בגדר הפרדה שלמה.
הכניסה אליו צריכה להיות בצד הדרומי מכיוון הרפת. אם בכלל
זהירות / דן רודוי
כתוצאה מהרחבת רפת אושה וטיפול לא טוב מבחינה בטיחותית בקטע הכביש המוביל לרמת יוחנן, בין גדר הרפת לבין גדר ביה"ס נוצר צוואר בקבוק צר.
1. הקטע קרוב לעיקול בן כמה עשרות מטרים. מצב שחסר שול בצד הרפת. אין אפשרות לרדת לשוליים (לברוח) מרכב שבא מולך. המצב מחמיר כשרכבים חונים באיזור הקטע.
2. הנכנסים לרמת יוחנן באותו קטע לא מסוגלים לראות את ילדי אושה היוצאים לביתם משער ביה"ס בגלל שיחים המסתירים את השער.
3. קטע אחר שכדאי לקחת לתשומת לב - אין תמרור עצור ופס עצירה לנהגים היוצאים מכפר מכבי לכביש הראשי.
קבוצות מיקוד על שירות הבריאות ברמת-יוחנן
צוות המרפאה נפגש מספר פעמים לייעוץ אירגוני לשיפור השירות. במפגשים עלה הרצון לשמוע את הציבור וציפיותיו מהשירות במרפאה. לשם כך נקיים קבוצות מיקוד מונחות ע"י ענת סריג- יועצת אירגונית ובנוכחות עדה – מרכזת ועדת בריאות.
חברי הקבוצות נבחרו בצורה אקראית. מי שרוצה להשתתף בדיון יכול לפנות לעדה לשם שיבוצו באחת הקבוצות. בברכת שפע בריאות, צוות המרפאה ועדה לקח - ועדת בריאות.
מזל טוב
ליפעת ואיתי ליכט להולדת הבת,
לנעמי ודניאל יפה להולדת הנכדה
ולכל המשפחה
מזל טוב
לציביה מלמד ולדדה
להולדת הנכד יונתן,
בן לאפרת ודרור
ולכל המשפחה.
רוצה שותפים / רון אנג'ל
אתר רמת יוחנן (באינטרנט) פועל כשנתיים ומופעל על ידי. במשך הזמן הוא התרחב ויש לו קהל משתמשים לא גדול. האתר לא מנוצל דיו מסיבות שונות ויש צורך להרחיב ולשפר אותו.
אני מעוניין להרכיב צוות שיפעל כמערכת, שיגבש את התכנים ואופן העיצוב של האתר כך שיהיה יותר מושך ורלבנטי. אני מוכן לחלוק בידע שנצבר עד כה, ומעוניין להתעשר מידע של אחרים. אני פונה בזאת לכל מי שיש לו ידע רצון ונכונות להצטרף אלי.
הוטרינר מגיע
ביום שני ה- 29.2.05 בשעה 20:00, מקום מחסן כללי.
כל הולכי על ארבע הנזקקים לטיפול מוזמנים.
בברכת בריאות טובה, ו. כלבים אביהו ואסתי