טוב עמרי – מילה לסיכום.

לסיכום, העונה מבחינה מקצועית וכלכלית הייתה מאוד טובה הודות לצוות המצויין שיש לנו, אם זה עובדים קבועים ואם זה זמניים שבאים לעשות עונה ואחר כך נוסעים לחו"ל. אני מקווה שיהיו לנו עוד עונות כאלה.

בהצלחה לכל הנשארים ולכל הנוסעים שיהיה הרבה גשם ושנהיה בריאים.

מתוך מכתב תודה שקיבלנו לפירסום אחרי הערב שהיה לא מכבר אצלנו בנושא "שוברים שתיקה" – לוחמים מספרים על השטחים. הרבה חברים שהיו באותו ערב וגם תרמו לתנועה זו.      הביאה לדפוס חנה'לה ישראלי.    

הסופרמרקט של פלרם

שיחה טלפונית קלילה עם איתי שהם כדי לברר כמה פרטים מעניינים על מחלקת הדוגמאות בפלרם . למה אי אפשר לשלוח ללקוחות לוח שלם לדוגמא . מי הם הלקוחות . מה אנשי השיווק והמכירות חושבים על המחלקה . איך מכינים דוגמאות . מי עושה את העבודה . איך מתבצעות ההזמנות . ולמה התערוכה באירופה התקיימה בלעדיהם . הראיון.

איתי מספר -

את מה שאנחנו עושים כאן אני מגדיר כ"סופרמרקט של פלרם". היית פה פעם לא?

אז ראית בטח שהכל מסודר פה מדפים מדפים ועליהם מוצרים מכל הסוגים, מכל העוביים ומכל הצבעים. כאן אנחנו מכינים דוגמאות למשלוח לפי הזמנות של הלקוחות או המשווקים. זה מיועד לכל מי שמתעניין בחומרים שפלרם מייצר, או שאנחנו מעוניינים להפיץ ולפרסם ולשלוח כדי ליידע ולעניין לקוחות פוטנציאלים במוצרים של פלרם.

-  עובדים לפי הזמנה?

אנחנו עובדים גם לפי הזמנות וגם לפי מלאים. כלומר, כל הזמן צריך להחזיק פה את המדפים מלאים כי הם מתרוקנים די מהר. מכינים הזמנות רגילות של דוגמאות שיש במלאי וגם כאלה שאין וצריך להכין במיוחד. וכמו כן צריך לדאוג שיהיה מלאי על המדפים כל הזמן כדי לספק בקשות מיידיות. יש גם משווקים או אנשי מכירות שלוקחים בעצמם מה שנחוץ להם כדי להפיץ בין הלקוחות שלהם. נוסף לזה יש פה גם את כל החומר הפירסומי של פלרם בכל מיני שפות למשל בסינית, צרפתית, ספרדית ערבית אבל עיקר החומר הוא באנגלית.

-  מי מכין את החומר הפירסומי?

את החומר הפירסומי מכינים בפלרם, בעיקר את התוכן הכיתוב והעיצוב, את ההדפסה נותנים לדפוס חיצוני.

-  מי עוד עובד פה במחלקה?

אברהם שוורץ, דניאל טלמון, עמנואל קרליך ועכשיו נוסף לנו גם אחד השכירים הוותיקים שעבר לעבוד כאן.

-  ממש מחלקה מן המניין

כן. ויש הרבה עבודה, כשיש הזמנות גדולות של אלפי דוגמאות אז אנחנו לוקחים עזרה של אולפניסטים וכוח עבודה זמני אחר.

-  מה התפקיד שלך בכל הסיפור הזה?

אני מנהל את המחלקה, את הקשר עם המשווקים בחו"ל ואנשי המכירות שלנו בארץ.

-  באימייל?

באי-מייל, בע"פ ובטלפונים. רוב הזמנות מגיעות דרך אי-מייל. בעצם במחלקת הייצוא לכל אחד יש אנשי קשר שלו בכל איזור בעולם. הם מעבירים אלי את ההזמנות. חוץ מזה שיש כאלו שמבקשים בעצמם דרך אי-מייל או דרך טלפון. אני אחראי בעצם על הקשר עם המחלקות האחרות, להזמין מהשוק המקומי חומר לחיתוך, להעביר את החומר הלאה, לבקש מהייצור חומר וכו' אני גם מדפיס פה את המדבקות שמודבקות על הדוגמאות, יש לי במחשב דפים מוכנים עם הלוגו ועל זה אני מדפיס את הטקסט. ובסופו של התהליך אני צריך לדאוג גם למשלוח החומר שגם זו פרוצדורה כי זה אומר למלא כל מני טפסים, לשלוח לדואר רשימת משלוח, ולדאוג שהמשלוח יצא וכו'.. אמנם אין הנחתום מעיד על עיסתו אבל – אם שואלים את אנשי השיווק הם יטענו שללא המחלקה הזו לא היו יכולים לבצע את עבודתם כמו שצריך.

יש אנשים שחושבים (אפילו בפלרם), שכאן לא עושים שום דבר, וכל מי שאין לו מה לעשות מתיישב פה. העבודה פה לא נגמרת יש די ויותר.

-  מה הן הדוגמאות ואיך עושים אותן?

לוחות הפלסטיק עצמם הם גדולים, אין אפשרות לסחוב את כל הלוח אל הלקוח המתעניין כדי להראות לו במה מדובר או מהו החומר ואיך הוא נראה, על כן עושים מהלוח מיניאטורה. הסטנדרט  שלנו זה גודל של  A4שזה  20X30 ו- 5A שזה 15X20 ודוגמאות יותר קטנות, יש לוחות שטוחים  ויש לוחות גליים, שלושה גלים ארבעה גלים. 

את הלוחות הגדולים חותכים במסור, חלק אנחנו חותכים אצלנו, חלק במסור הגדול של השוק המקומי. אנחנו מזמינים כמות מסויימת של החומר, לפי הצורך והם מעבירים אלינו. פה זה מקבל את העיבוד הסופי. המטרה היא שתהיה כל חתיכה יפה ומושלמת למרות שהלקוח שמקבל את הסחורה בגודל האמיתי לא כל כך רואה את הפגמים, הוא שם את זה על הגג או בכל מקום אחר, כשהוא מקבל דוגמא קטנה בשביל למשש אותה בידיים ולראות, הדוגמא צריכה להיות נקיה, בלי שריטות בלי פגמים, בלי שברים ושתראה יפה. למעשה כל אחד עושה הכל. חותכים לגודל המתאים ומנקים את הפינות, מהחיתוך במסור יש גראדים בפינות ואותם צריך להוריד.

-  איך מנקים?

יש סכינים מיוחדים (שאברים) שבעזרתם מנקים את הפינות, מנקים גם מאבק וליכלוך, בודקים שאין שריטות  - זה בעצם תהליך של הבטחת איכות. שמים מדבקות לפי הצורך של סוג החומר,  העובי, שם המוצר עם הלוגו החדש וזה מוכן למשלוח או ששמים על המדף.

בנוסף לזה יש דרישה לגדלים לא סטנדרטים שלקוחות מבקשים, ואז צריך לחתוך במיוחד לפי הבקשה שלהם, 50X60ס"מ של X60100.

-   דוגמאות בגודל כזה שולחים בדואר אוויר?

כן, עד גודל של מטר על מטר.

-  יש לכולם עבודה כל הזמן?

בהחלט, הלקוח העיקרי שלנו מבחינת כמויות זה ארה"ב, רק לסבר את האוזן, פעם בשלושה או ארבעה חודשים אנחנו שולחים להם משהו כמו 30.000 דוגמאות.

-  כל כך הרבה?

כן, נגיד שיש 10 סוגים של חומר, מכל  חומר צריך 1000 חתיכות אם ניקח בחשבון שיש 900 סניפים של "הום דיפו" בארה"ב אם כל סניף צריך דוגמא אחת זה כבר 1000 חתיכות מכל סוג.

-  למי שולחים בארה"ב?

שולחים לפלרם אמריקה המפעל שלנו בפנסילבניה, והם מפיצים משם.

-  היית בתערוכה האחרונה באירופה?

לא.

-  למה?

כי אף אחד לא חשב שזה חשוב ושגם אותי זה יכול לעניין. לא חשבתי שאני צריך לבקש. אני לא דוחף את עצמי.

איתי, אם אין אני לי מי לי...

כן.זה נכון לצערי.

(ראיין ירמי.)

     ו. "ושמש פז זורחת..." /  ירמיהו

קטעי יומן

אחרי יום נוסף מתמשך של עליה קשה, גשם ושמש חליפות, מצאנו את עצמנו יושבים לנוח במרומי אחד ההרים, בתצפית נוף יפהפייה אל הערוץ בו מונח הכפר גורה פאני.

ממש מולנו, מהעבר השני של הכפר אפשר היה להבחין מרחוק במגדל התצפית של גבעת ה"פּוּן-היל", פסגה בגובה של 3200 מטר עליה נטפס מחר עם שחר לראות את הזריחה, אם יהיה יפה כמובן...לא עושה רושם שבזמן הקרוב עומד להתחולל מהפך קיצוני בתנאי מזג האוויר הסגרירי.

בעודנו עומדים וצופים גם השעון עושה את שלו, והנה כבר שעות אחה"צ מוקדמות וצריך להתקדם, עטופי-שכמיות אנו גולשים במדרון בגשם המזרזף בהפסקות, מדלגים קלילות בין הטיפות ובין העלוקות אל בתי הכפר המחופים כולם גגות פח כחולים, כחול אפרפר שכאילו קורא תיגר על כל הירוק הזה שמסביב אבל לא מנקר עיניים.

הדרך יפה עד מאוד אך רטובה וחלקלקה, מי שאין לו סבלנות רץ קדימה, מחליק וקם וממשיך, האחרים מתנהלים לאט לאט וגם הם יגיעו, כל אחד בזמנו.

ככל שמתקרבים אל הכפר רואים שהוא קלאסה אחרת, הגאסט האוס "שלנו" עולה הפעם ברמתו על כל אלה שידענו עד עתה בהרים, והוא לא יחידי, יש עוד כמוהו בכפר, הוא גם לא הטוב שביניהם, יש זוהרים ומושכים ממנו, על כולם שלטים מאירי עיניים בם כתוב בפירוש מהן שפע האפשרויות שהם מציעים לנוחיות עוברי האורח הנוטים ללון. אבל אנו שמחים בחלקנו, שלא לדבר על כך שגם המקלחת היחידה וגם שני ה western toilet נמצאים בתוך הבית ואין צורך לכתת את רגליך החוצה בקור בעת הצורך. כמעט הייתי אומר שוויצריה אבל ה"בפנים" שלו בכל זאת שונה ומזכיר לך איפה בדיוק אתה נמצא.

גורה פאני הוא כפר גדול יחסית במונחים נפאלים, הוא שוכן על נתיב "מטוייל" מאוד ומוציא את פרנסתו מכך, כבר מחר נפגוש את המטיילים הרבים שמתעתדים לעלות יחד איתנו ל"פּּוּן היל" ואחר כך לסעוד את ארוחת הבוקר בשמש הבוקר הנעימה והמלטפת, אך אני מקדים את המאוחר.

בינתיים לפנינו עוד ערב גשום ואפרורי ודווקא היום מודיעים "שאין חשמל בכל הכפר", מלומדי  ניסיון קודם, עלינו זה כמובן לא עושה רושם מיוחד, להיפך, ארוחת ערב רומנטית משהו לאור נרות, מה כבר יכול להיות רע בזה? אחר כך נעביר את הזמן ליד ה"תנור", שהוא חבית פח "מוסקת" בעצים, ובאין תעסוקות אחרות נעלה מוקדם על יצוענו, מוכנים להשכמה המוקדמת... בארבע בלילה.

והיא לא מאחרת להגיע...

מישהו דופק על הדלת להקיץ נרדמים, אני מציץ מהחלון לראות הכלו המים, אם רואים את השמיים...חושך נפאלי מאיים רובץ על העולם בחוץ, שום תכונה מיוחדת לא נראית, פה ושם נראים כוכבים בודדים וזה מעורר זיק של תקווה...

מתלבשים היטב, יורדים למטה לשתות משהו חם ויוצאים לא"ש לילה.

ובחוץ...לא יאמן... לילה בהיר עם ירח מלא וכוכבים צובע את בתי הכפר באור כסוף מוזר.  ב"רחוב הראשי" (והיחידי) משתרכת לה לאיטה שורת צלליות, כמו כורי פחם שצועדים לעבודה עם פנסי ראש דולקים, עד מהרה מתברר שהפנס הזה מאוד פרקטי ונוח. ובכל זאת כל מעייניך בחתחתי הדרך ומדרגותיה, שוב יש לשים היטב לב היכן אתה מניח את הרגל, לפנינו 300 מטר עלייה לילית, חֶלקה במדרגות וחֶלקה בשביל נוח שעולה ומטפס אל מה שאמור להיות חווית החוויות ב'טרק' שלנו בנפאל.

עדיין נפש חיה חוץ מאיתנו לא נראית בסביבה, אנו עולים ועולים ורק קול נשימותינו ואנחותינו נשמע בין בתי הכפר שנמשכים למעלה למעלה, הרבה מדרגות יש עד קצה הכפר ובסופן שער מסתובב שמוציא אותנו אל השמורה, יותר מאוחר נראה גם את השלט שמכריז על כך. לפתע קולות ורחשים מתחילים להישמע, אם היה נדמה לנו בהתחלה שאנחנו יחידים בשטח, עד מהרה יתברר שטעינו, עוד ועוד קבוצות ובודדים צצים מכל פינה ומתנהלים באותה שעה לעבר גבעת ה"פּוּן היל", יש לציין במידה רבה של הערכה שאנחנו היחידים בשטח ששומרים על משמעת לילה, כל האחרים ששים ושמחים ונותנים לכך ביטוי קולני ביותר, ויש בזה משהו פסטיבלי, צעיר ורענן אבל מרעיש מאוד, כולם מאוחדים במאמץ לא קטן להגיע למעלה דקה לפני הזריחה.

עם הזמן, הלבנה המכונה גם ירח שהאירה לנו כל הדרך נחלשת והשמיים מחווירים. השבילים נעשים יותר ויותר ברורים וגם הנוף נפתח ואפשר לראות בבירור את העצים והשיחים שהיו שחורים כל הלילה מקבלים את צבעם הירוק ובינם מתפתלת הדרך. הנשימה קצרה הרגליים כבדות, וכאילו להרגיז, לידינו חולפות בקלילות מבאסת אותן קבוצות מטיילים צעירות ולא עוצרות, וביניהן, איך לא, גם הקבוצה של ה'ישו' שהביא לי את שאריות המכנסיים לפני יומיים. שוב 'מצטלבות' דרכינו.

ככל שמתקרבים העלייה מתמתנת, נעשה יותר קל, מכמה זוויות אפשר כבר לראות את מגדל התצפית הלבן שבראש הגבעה. כשסוף סוף מגיעים מסתבר שפיספסנו בדקה את הפצעת הקרניים הראשונות, אין דבר, גם ככה המראה מטמטם, לא לחינם מגיעים לכאן מאות מטיילים באותה הדקה בדיוק כדי לחוות יחד את הזריחה ההזוייה הזו. והנה הם כולם ניצבים בהמוניהם, עומדים כמו עובדי כוכבים ומזלות אמיתיים, מוכנים עם כל אמצעי הצילום האפשריים ל"תפוס את הרגע" בטרם יחלוף.

לא אנסה לתאר איך השמש "מדליקה" לאט לאט את הפסגות המושלגות של רכס האנפורנה, ואיך זה נשקף פה מלמעלה מגבעת ה"פּוּן היל", זה לא ניתן לתיאור, המעט שאני יכול לעשות זה להמליץ למי שיכול שיבוא ויראה, שווה כל מאמץ.

אחרי ההלם הראשוני שמשאיר אותך בלי מילים, באה הרגיעה, המתח מתפוגג וכל אחד נפנה לצרכיו ולהנאותיו, המון אדם שמח בבגדים צבעוניים מאוד חוגגים את עצמם לדעת על המשטחים הירוקים והרטובים של הגבעה.

ה"גזלן" המקומי בסוכתו המאולתרת, מונופוליסט חד משמעי, מציע את מרכולתו, תה וקפה וחטיפים במחירי היצף. אנחנו כמובן לא מתפתים ל"סחורה זולה". לנו זה לא מספיק טוב... לנו מגיע יותר.

יואב מציב את הגאזיה אל מול שפעת פלאי הטבע הפראי לחמם מים לקפה.

בהתחלה זה נראה מאוד מבטיח, הכל הולך כשורה והרבה עיניים זרות סקרניות צופות במחזה צמאי קנאה, אנחנו מחכים זחוחים, בטוחים שהנה עוד מעט נשתה קפה אמיתי ריחני, אבל עוד בטרם עולה הריח שאמור להפיץ ברבים את תהילת הקפה העצמאי שלנו, אנו חשים בבירור בתנועות עצבניות משודרות מהכיוון של יואב והגאזיה. תקלה בלתי צפויה מקלקלת את החגיגה בעיצומה, משהו לא כל כך הולך... יכול להיות שזה האוויר המדולדל? לא. דווקא פה נגמר הגז.

אכזבה קשה, לא נעים... ולא די ביזיון וקצף גם ה"גזלן המונופוליסט" עושה את שלו, מגיע לרחרח מה קורה, למחות על הפגיעה בפרנסתו, ובלי כוונה גם לזרות קצת מלח על פצעי הגאווה הפגועה...

הדרך חזרה קלה ונעימה, הולכים כקבוצה אבל מתערבבים עם העם שיורד בשביל היחידי שמוביל למטה, חמים ונעים בשעת הבוקר הזו וגם הרגל קלה. כל מה שלא ראינו בדרך לשם מתגלה עתה בכל יופיו. והנה אנחנו שוב במבואות הכפר, בחוץ על הרחבות של בתי ההארחה יושבים כבר הסועדים הראשונים שהקדימו לרדת, נהנים מקרני השמש החמימות, השולחנות ערוכים בחוץ והם שקועים בארוחת בוקר דשנה. מראה משובב נפש זה מעורר מיד גם את מיצי הקיבה שלנו שהיו רדומים כל שעות העלייה והירידה. אנו מגבירים צעד, כמו סוס לאבוס ממהרים אל הארוחה שמחכה לנו.

אלא שאת פנינו בפתח הגאסט האוס מקבלת "הפתעה" אחרת – אנשי המחתרת המאואיסטית

מסתובבים בכפר.

התבקשנו לפרסם מטעם משרד רכב:

 שלושה כלי רכב נשדדו היום מידי נהגיהם

 יום שלישי, 23 בנובמבר 2004, 21:02 מאת: מערכת וואלה!

בקרית ביאליק נגנבה מכונית באיומי סכין. הנהג נפצע קל. שודד השליך נהג ממכוניתו בפתח תקווה. הנהג נפצע בינוני כשניסה לעצור את הגנב. מונית נגנבה בת"א לאחר שהשודדים ביימו תאונה.

שלושה מעשי שוד של מכוניות מידי נהגיהן אירעו היום ברחבי הארץ. בגלי צה"ל דווח כי בקריית ביאליק עצרו שני שודדים נהג מכונית בכביש שירות באזור התעשייה, הורו לו לצאת באיומי סכין ונמלטו. האיש נפצע באורח קל מהדקירות. המשטרה הקימה מחסומים בניסיון ללכוד את השודדים.

בקול ישראל דווח כי אחר הצהריים השליך שודד נהג ממכוניתו ברחוב פרישמן בפתח תקווה, ונמלט. הנהג נפצע באורח בינוני כשניסה לעצור את הגנב.

בצהריים נשדדה מונית בתל אביב. על פי הדיווח, נוסע ושותפו ביימו תאונה עם המונית, וכשנהג יצא כדי לבדוק את הנזק, הנוסע זינק לכיסאו ונמלט מהמקום.

אירוע דומה קרה לאחרונה -  חבר קיבוץ אושה  העלה שלושה "טרמפיסטים"  לרכב בצומת זבולון, בהגיעם לצומת כ. חסידים התנפלו עליו ה"טרמפיסטים" ושדדו את מכוניתו.

המלצה חמה לכולם:

א.     לא לקחת טרמפיסטים אם אינכם מכירים אותם, גם לא חיילים.

ב.     לאחר שנכנסתם למכונית נעלו את דלתות המכונית.

ג.      לפני יציאה מהרכב כדאי לוודא מי עומד סמוך אליו. כנ"ל בכניסה לרכב.

ד.     אם יש חשש כלשהו, הכניסו מיד את הטלפון הנייד לכיס המכנסים.

כן כן, המציאות משתנה.

היזהרו! שמרו על עצמכם, על הנוסעים עימכם  ועל כלי הרכב ושובו הביתה בשלום.

מידע אודות שיטת הניקוד החדשה

והקנסות שהיא גורפת אחריה

1.   מהי שיטת ניקוד בעבירות תנועה?

       שיטת הניקוד היא דרך למעקב אחר נהגים המורשעים בעבירות תעבורה.

לשיטה אין עניין בנהגים המורשעים לעתים רחוקות והיא מתרכזת בנהגים עם עבירות תכופות. כשנהג מורשע בעבירות רבות בזמן קצר המערכת תגיב באמצעי תיקון.

2.  כמה זמן יש לכל עבירה?

השיטה מבחינה בין עבירות פעוטות לבין עבירות חמורות, קיימות חמש דרגות חומרה לעבירות (מ- 2 ועד 10 נקודות).

דוגמאות

2 נקודות:

-   גרירה באופנוע ללא היתר.

-   נסיעה ללא אורות כנדרש.

4  נקודות:

-    אי-ציות בתמרור "עצור".

-    הפרת משטר התנועה במעגל תנועה.

6. נקודות:

-   אי ציות לתמרור "אין כניסה".

-   נהיגה שלא בכביש (למעט אופנוע).

-   חציית קו הפרדה רצוף.

-   הסעת ילד שאינו רתום בהתקן-ריסון ברכב.

8  נקודות:

-  פניית פרסה תוך סיכון הזולת.

-  מהירות העולה מ- 20 קמ"ש על המותר בדרך עירונית.

-  נהיגת נהג מקצועי מעל לשעות הנהיגה המותרות.

10 נקודות:

-  כניסה לצומת באור אדום ברמזור.

-  מהירות מעל 40 קמ"ש יותר מהמותר בדרך לא-עירונית.

-  אי מתן זכות קדימה בתמרור "תן זכות קדימה".

-  סיכון הולך רגל במעבר חצייה.

3.   האם יש עבירות שעליהן אין נקודות כלל?

כן. עבירות חנייה, רובן ככולן, הן חסרות-נקודות וגם עבירות-מהירות פעוטות הן עתה נטולות נקודות. כדאי לכם להימנע מלעבור גם עליהן, כי בכל מקרה עליכם לשלם את הקנס.

4.   איך מקבלים נקודות?

אם הורשעתם בבית משפט או ששילמתם את הקנס על עבירה מסוג ברירת משפט, יירשם לחובתכם  מספר הנקודות שנקבעו בחוק. הרשימה המלאה מופיעה  בחוק וכוללת 73 עבירות (ראה תמצית סעיף 20 להלן). תאריך ביצוע העבירות הוא היום הקובע לצבירת הנקודות.

5.   מה קורה אם לא משלמים את הקנס?

     בתום 90 יום מהעבירה, אם הדו"ח לא שולם ולא כפרתם באשמה, יחולו עליכם הנקודות          כאילו הורשעתם בדין גם אם הדו"ח לא שולם.  אם כפרתם באשמה ובקשתם להישפט,

     חיוב או חיוב בנקודות – בהתאם לתוצאות המשפט.

6.   מה  היא תקופת צבירת הנקודות?

נקודות החובה לא  נמחקות גם אם חולפת תקופה של שנתיים (זמן תקופת הצבירה). כאשר לנהג יש 12 נקודות, עליו לעבור הדרכה בנהיגה נכונה. בתום ההדרכה הנקודות לא נמחקות, אלא רק לאחר שיחלפו שנתיים מתאריך ביצוע העבירה, ובתנאי שלא צבר נקודות נוספות בתהליך השנתיים (ראה תשובה לשאלה מס' 8).

7.   מה קורה אם מתעלמים מהזימון לקורס?

אם בתוך שנה מיום ההודעה לא ביצעתם את אמצעי התיקון, רשות הרישוי רשאית לקחת את הרשיון הנהיגה שלכם, ואסור יהיה לכם לנהוג כלל.

כדאי לכם לציית לזימון, להשתתף בקורס ולעמוד בהצלחה במבחן בסופו, ולא להעז לנהוג ללא רשיון נהיגה.

8.   מה קורה אם צוברים עוד נקודות?

אם נכשלתם והורשעתם שוב בעבירות תנועה וצברתם 22 נקודות, תקופת הצבירה תוארך לארבע שנים. אם יירשמו לחובתכם עוד 2 נקודות או יותר, כלומר יהיו רשומות לחובתכם 24 נקודות או יותר, רשות הרישוי תזמן אתכם לקורס ייעודי (השונה מהקורס הבסיסי) בנהיגה נכונה בדרך עירונית או בדרך לא עירונית.

9.   מה פירוש הארכת תקופת הצבירה?

משמעות ההארכה היא שתקופת הצבירה תוארך בשנתיים נוספות דהיינו: תקופת הצבירה תהיה ארבע שנים.

10. ואם בכל זאת צוברים עוד נקודות?

     אזהרה!

אם בתקופת הצבירה נצברו לחובתכם 36 נקודות או יותר ייפסל רשיון הנהיגה שלכם לשלושה חודשים. הוא יחודש אחרי שתעמדו במבחן עיוני (תיאוריה).

11. מה קורה אחרי שלושת חודשי הפסילה?

אם  תעמדו במבחן העיוני בהצלחה, יוחזר לכם רשיון הנהיגה ותקופת הצבירה תוארך ל- 6 שנים נוספות.

12. מה קורה לנהג שצבר שוב 36 נקודות?

רשיונו ייפסל  ל- 9 חודשים ועליו לבצע בדיקות רפואיות. בתום הפסילה: מבחן עיוני ומבחן נהיגה מעשי.

13.  האם אפשר למחוק נקודות ע"י השתתפות בקורס מרצון?

לא. אין מחיקת נקודות אלא בתום תקופת הצבירה. הנוהג שהיה קיים בעבר הופסק ועבר ללא שוב.

14.  למה נקבע מדרג נקודות רחב יותר מבעבר?

מדרג הנקודות החדש כולל 5 דרגות, מ- 2 נקודות ועד 10 נקודות.

הפריסה הזאת הוגנת יותר מהקודמת שבה היו 3 דרגות בלבד, ושלוש עבירות פעוטות היו משלחות אתכם לקורס הבסיסי.

בנוסף בוטלה עתה שליחת נהג לקורס בגין עבירה יחידה וכדי לשלוח נהג לקורס המערכת ממתינה עד שהנהג עבר לפחות 2 עבירות.

15.  מה קורה למי שיש נקודות "ישנות"?

מי שהיו לחובתו 2 או 4 נקודות ישנות – עם כניסת השיטה החדשה לתוקף, הנקודות האלה נמחקות והוא החל את השיטה  החדשה במאזן אפס נקודות. זו מחיקה חד-פעמית. היה ונצברו 6 נקודות ויותר בשיטה הישנה והנהג לא ביצע את האמצעי הנדרש, העבירות יומרו לשיטה החדשה, ובמידת הצורך הנהג יוזמן לביצוע אמצעי – בהתאם לנקודות החדשות שיירשמו.

16. האם השתנו גם הקנסות על העבירות?

כן, אבל הקנסות אינם חלק משיטת הניקוד. במקום 15 דרגות קנס ("ברירת קנס" בלשון הציבור) שהיו בעבר יש עתה חמש דרגות בלבד וגם מחמשתן כדאי להימנע ( 100, 250, 500, 750 ו- 1000).

כל השינויים בקנסות על כל העבירות המסווגות "ברירת משפט" מנויים בו התעבורה, כפי שפורסם בקובץ התקנות 6180, ביום כ"ב בתמוז התשס"ב, 7.7.02.

17. האם יחד עם מחיקת הנקודות נמחקת גם ההרשעה?

לא. ההרשעות שלכם נשארות רשומות גם להבא ואינן נמחקות. הן מהוות את גיליון ההרשעות שלכם.

18. מה הדרך הטובה ביותר להתגונן משיטת הניקוד?

יש חיסון מלא, אוטומטי ומתמיד משיטת הניקוד, והוא חל על נהגים שאינם מורשעים בעבירות תנועה כלל או שמורשעים בהן לעתים רחוקות.

הכלל הוא:

לא לצבור נקודות בנהיגה!

19  כל זה מעוגן בחוק?

       כן, ואם מעניינים אתכם נוסח החוק ורשימת כל העבירות (ונקודותיהן), אפשר לעיין בחלק ז'  החדש בתקנות התעבורה, כפי שפורסם.

     (תקנות 544 עד 551) בקובץ התקנות 6204 ביום י"ח בחשוון התשס"ג 24.10.2002 .

          אנו מאחלים לכם נהיגה נבונה, אדיבה, רגועה ובטוחה

טבלת פירוט ניקוד (חלקית)

                                                                                                                                                                                                               סוג העבירה (נוסח מקוצר)                                                 העונש/ הקנס                    מס נקודות

לידיעתכם:

חבר שרשיונו נפסל עקב ריבוי נקודות, הקיבוץ לא מממן תיאוריה וטסט חדשים.

מחסן כללי. לידיעת הציבור  /  אביהו ויונתן

לאור החלטת האסיפה נתחיל ב-01/12/04 לחייב את הרוכשים במחסן הכללי מוצרים שהיו העבר מנופקים על חשבון הנהלת הקהילה.

בכל זאת, יישארו עוד מספר מצומצם של פריטים עבורם לא יחוייבו החברים גם להבא. הם כוללים:

1.     כאשר הסכום הכולל של הקניה של המוצרים שהיו ניתנים ע"ח הנהלת הקהילה בעבר איננו עולה על 10.00 ₪. כולל מע"מ.

2.     כמויות סבירות של ברגים, דיבלים ומסמרים.

אנו מדגישים כי אין המחסן יכול לנפק מוצרים ללא חיוב של מישהו בכלל באשר כל מלאי המחסן הינו ממוחשב. רישום ומעקב של ועל תנועות המלאי מחייבים רישום וחיוב על כל כמות שהיא.

במקרים של ספק, ההחלטה אם לחייב ואם לאו היא באחריות עובדי המחסן.

נשתדל להמשיך ואף לשפר את השירות אותו מקבלים החברים במחסן הכללי. 

 הצבי ישראל

השבוע עברתי "במקרה" ליד תאי הדואר בשעות אחה"צ המאוחרות, כבר הייתה אפלולית של חורף והחשמל עוד לא דלק. ליד התאים עמדה חברה וחילקה פתקאות תורים למספרה או לקוסמטיקה, היא חיפשה איפה נמצא תא הדואר של אחת החברות ולא מצאה, בקושי אפשר היה לראות את הכתוב בפיתקיות שעל התאים שלא לדבר על "הסדר", ניסיתי לעזור לה כי ידעתי שהתא הספציפי הזה נמצא במקום הכי פחות הגיוני שאפשר להעלות על הדעת וכמוהו יש עוד הרבה.

אז מעבר לבלאגן הזה במיקומי התאים, הפתקיות הקטנטנות והכתב שצריך להוציא את העיניים כדי לזהות של מי התא. עומד הזילזול המתמשך בקהל המשתמשים.

וזה פשוט מרגיז כי כבר העלנו את הנושא לסדר היום ואודי הבטיח שהוא "בטיפול".

והרי בכלום עבודה אפשר לפתור את הבעייה הזו. אז למה זה מתעכב? סתם זלזול!

ובינתיים יוצאות העיניים דווקא לאלה שחטאם היחידי הוא הצורך למצוא תא דואר זה או אחר בשעת אחה"צ אפלולית. ירמי.  

מהמתפרה

כדי למנוע פגיעה ברוכסנים,

יש לסגור אותם לפני הכביסה.

פושט מדים

אילן שוורץ משתחרר מצהל,

ברוך שובך הביתה.