9 שנים לרצח יצחק רבין ז"ל
שוב נוהרים לכיכר…
וְשׁוּב נוֹהָרִים לַכִּכָּר וְזוֹכְרִים...
כְּמוֹ אָז,
וְשָׁרִים וּבוֹכִים וְיוֹרִים
וּמִסְתַּעֲרִים וּמְשַׁגְרִים וּמְטָהֳרִים
וְרוֹקְדִים עַל הַדָּם.
וְסוֹגְרִים וּמְגַרְשִׁים וּמְכַתְרִים
וּמְבַתְרִים וְשׁוֹבְרִים וְנִשׁבָּרִים
כִּי אָדָם הוּא אָדָם.
וְלוֹבְשֵׁי הַשְׁחוֹרִים שִׁכּוֹרִים. כּוֹרִים
חֲדָשׁוֹת לַבְקָרִים עוֹד קְבָרִים
טְרִיִים בַּמוֹרָד.
לְמַלֵא אֶת יֵעוּדָם.
שׁוּב נוֹהָרִים לַכִּכָּר וְזוֹכְרִים...
כְּמוֹ אָז,
וְחוֹזְרִים וְעוֹצְרִים וְגוֹדְרִים
וּמַבְעִירִים אֲדָמוֹת שֶׁל אֲחֵרִים
שֶׁנִרְמָס כְּבוֹדָם.
וְנוֹטְרִים וְשׁוֹמְרִים, לֹא מְהַמְרִים
לֹא מְמַהרִים, לֹא נָחִים עַל זֵרִים
שֶׁפָּג תּוֹקְפָּם.
וְלוֹבְשֵׁי הַשְׁחוֹרִים שִכּוֹרִים. כּוֹרִים
חֲדָשׁוֹת לַבְקָרִים עוֹד קְבָרִים
טְרִיִים בַּמוֹרָד.
וּשְׂמֵחִים לְאֵידָם.
שׁוּב נוֹהָרִים לַכִּכָּר וְזוֹכְרִים...
כּמוֹ אָז,
נִשְׁאָרִים. לֹא חוֹזְרִים, לֹא מָכִּירִים
וּבַשְׁעָרִים מַזְכִּירִים לַנוֹכְרִים...
מִי כָּאָן אדוֹנַם.
וְחוֹרְשִׁים וזוֹרְעִים וְקוֹצְרִים
וּפָרִים וְרָבִים וְזוֹרִים פְּעָרִים
בֵּין דָּם אָדָם לְאָדָם
וְלוֹבְשֵׁי הַשְׁחוֹרִים שִׁכּוֹרִים. כּוֹרִים
חֲדָשׁוֹת לַבְקָרִים עוֹד קְבָרִים
טְרִיִים בַּמוֹרָד.
לוּ נִזְכּוֹר אֶת הַקוֹל שנַדָּם. (ירמיהו)
לא ברירת מחדל / נעמה בלושטיין
לאחר פירסום תוצאות הקלפי השבוע, אני רוצה לחזק את התמיכה בדניאל פרי כמועמד הנכון והראוי לשאת בתפקיד מנהל כלכלי.
דניאל הוכיח לא אחת את כישוריו בביצוע תפקידים מרכזיים, יכולת שאינה מוטלת בספק. כישוריו ויכולתו של דניאל רצויים ונכונים תמיד, לא כל שכן היום במורכבות הכלכלית והחברתית של רמת יוחנן (ויש השנה ברירה), וכמו כן לאור כלכלתה המקרטעת של המדינה, טוב שאדם נבון, שקול ובעל ניסיון מוכח בתפקידים ביצועיים נמצא ליד ההגה שלנו. וזאת, בנוסף ליושר אישי ללא עוררין.
דרכו לטפל בנושאים חברתיים רגישים אף היא צריכה להיזקף לזכותו כערך מוסף.
ולכל מי שחושש מפגיעה של דניאל בזכויותיו, נראה לי שנחוצה כאן פעולת הרגעה.
משיחות ארוכות איתו ברור לי שאין בכוונתו לקפח קבוצת אוכלוסייה זו או אחרת, נהפוך הוא. לנגד עיניו טובת כולנו, זו גם הסיבה לכך שהוא מוכן להתגייס לתפקיד הזה הכרוך בוויתור על מקום עבודה מעניין ואתגרי שבו הוא עוסק היום.
במדרכות ובשיחות סלון עולה עניין חלוקת קרנות מוצעות כאלה ואחרות.
אין אפשרות להיכנס לדיון כאן, אבל עקרונית אפשר לציין שרק טובת החברים מכל שכבות הגיל והמגזרים עומדת מול עיניו.
אין שום מקום לחשש מפני גזל או "מחטף" כלשהו של קבוצה אחת על חשבון האחרת. ברור לו שתפקידו, כמנהל כלכלי, לשמור על חוסנו של קיבוצנו למען עתיד כולנו.
ולאלה החוששים מפני דעותיו הקיבוציות ה"קיצוניות" ("דניאל יפרק את הקיבוץ"). הסירו דאגה, לא זו המטרה ואין בכוחו של דניאל לשנות סדרי קיבוץ לבד. לדניאל יש אמנם עשר אצבעות אבל בהצבעות והכרעות יש לו אצבע אחת וקול אחד, והוא שווה לקולו של כל חבר אחר ברמת יוחנן. בתפישתו ובהתנהלותו הוא דמוקרט אמיתי ואין בדעתוו לנסות לשנות סדרי חברה מקובלים בדרכים לא מקובלות.
מה עושים, איך מתנהלים, איך ממשיכים הלאה, האם יבוצעו שינויים כאלה ואחרים, באיזה קצב ואם בכלל, יקבע רוב הציבור על פי שיקוליו ועל פי החלטות מסודרות של כולנו.
אך ורק לפי רצון הרוב שיבוא לביטוי בהצבעות השונות בקלפי.
דניאל מייחס חשיבות עליונה להבטחת עתיד האוכלוסייה המבוגרת בדיוק כמו צרכי האוכלוסייה הצעירה, (הבטחת לימודים גבוהים לבנינו, שיכון וכו'). לא אלה על חשבון אלה, אלא לפי מפתח עליו יחליט הציבור באופן דמוקרטי בלבד.
למתלבטים ולמתנגדים באשר הם אני מציעה לשקול ולבחון באופן ענייני ביותר את הכרעתם ולהתאחד סביב דניאל כמועמד מועדף ומומלץ.
מדיוני המזכירות / 4.10.04
1. המזכירות דנה בנושא קליטה.
לא התקבלו החלטות.
2. בהשתתפות מוטי חורש דנה המזכירות בנושא עבודת בני זוג של שליחי פלרם בחו"ל. המזכירות חזרה על החלטה ממועד קודם לפיה יש לאפשר עבודת בן זוג של השליח בחו"ל.
העבודה תראה כמו כל עבודת חוץ דהיינו ההכנסות בגין העבודה יעברו לקיבוץ והעובד יזוכה באש"ל, הוצאות נסיעה וכיו"ב כפי שיאושר על ידי מש"א בקיבוץ. כמו כן חזרה המזכירות על החלטתה שכאשר העבודה מתבצעת באמצעות תאגיד (חברה בע"מ וכיו"ב) שהוקם לצורך העסקת החבר, יוחזקו מניות התאגיד על ידי הקיבוץ, ויהיו בבעלות הקיבוץ.
מדיוני המזכירות / 14.10.04
נוכחים: כל חברי המזכירות
למעט אתי נצר, יובל פיינשטיין, יובל כהן.
1. קבלה לחברות. המזכירות אישרה קבלה לחברות של ישראל עוזרי, אבידע צורף, רענו ארזי, סשה קרליך. יובא לאסיפה ולקלפי כמקובל.
2. צימצום פערים בשיכון. נמסר דו"ח על הפעולה בנושא זה עד כה. (יפורסם ב"ברמה").
בהשתתפות עוז אלניר, עמית ג., עדי מ., נשמעה הצעת החברים לשנות את התקנון הקיים בנושא השיכון באופן שסטנדרט המינימום לצורך צמצום הפערים לא יהיה "סטנדרט תמר" אלא סטנדרט שונה הלוקח בחשבון פרמטרים משכונת "התאנה", במיוחד לגבי שטח הדירה (קומת קרקע) ושטח "חלל הגג" אפקטיבי גדול יותר.
הוחלט להעביר ההצעה לצוות צמצום הפערים ולקבל המלצתו לפני דיון והחלטה במזכירות.
3. מכירת ציוד שבבעלות הקיבוץ לחברים. המזכירות החליטה שענף אינו רשאי למכור ציוד השייך לקיבוץ לחברים, מועמדים, בנים וכיו"ב. במקרה של קיום ציוד מיותר, בלתי שמיש וכיו"ב יימסר הפריט למרכז המשק שיציעו למכירה בצורה מסודרת לחברים (תוך מתן הזדמנות ראויה לכל המעוניינים ובתמורה הולמת), או לגורם חיצוני.
4. רופא כונן. בהשתתפות עדה לקח והצוות הרפואי דנה המזכירות בהחזרה למכונו של הסדר רופא כונן המתגורר כתושב בקיבוץ. (בנוסף לרופא קופ"ח המבקר בקיבוץ כ- 14 שעות בשבוע בשעות הפתיחה של המרפאה ובנוסף לתורנות של "אחים תורנים" מחוץ לשעות עבודה במרפאה). המזכירות החליטה בחיוב.
רשם – אודי.
לִקְרָאתְכֶם פּוֹרֶשֶׂת
אִם יֹאמַר הָאוֹמֵר, וְיִשְׁאַל הַשּׁוֹאֵל בְּעִיר - כינוי גנאי להמון אדם
בְּנוֹתֶיהָ וְעַזָּה, שְׂדוֹת פְּלֶשֶׁת
אֵינָן יְהוּדָה, מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל
לְשָׁם גַּם שִׁמְשׁוֹן נִמְנָע מִגֶשֶׁת.
אוּלַי זוֹ הָיְתָה פְּעֻלַּת תַּגְמוּל
אֶת שַׁעֲרֵי עַזָּה עֵת נָשָׂא אֶל הַגְּבוּל
יָדַע גַּם הַגִּבּוֹר כִּי עַזָּה הִיא צָרָה
שֶׁיֵּשְׁבוּ הַפְּלִשְׁתִּים בְּעִירָם הַבְּצוּרָה.
רַב שָׁם הַדֹּחַק, וְהָמוֹן הַבְּעִיר
סָתוּם הַבִּיּוּב, וּמַצְחִין הָאֲוִיר,
שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ מֵעַזָּה יִרְחַק
מִנִּבְלַת הָאַרְיֵה, גַּם הַדְּבַשׁ לֹא יִמְתַּק.
אָז קוּמוּ, צְאוּ, אִרְזוּ חֶפְצֵיכֶם
הֵן עַמּוּד הָאֵשׁ כְּבָר בּוֹעֵר לִפְנֵיכֶם,
וּמֵעֵבֶר מִזֶּה, לֹא מִדְבָּר לֹא צִיָּה
לִקְרָאתְכֶם זְרוֹעוֹתֶיהָ פּוֹרֶשֶׂת אֶרֶץ יְפֵיפִיָּה.
ראובן עזריאלי 19/10/04
דו"ח שבועי / א. פלד
1. ענף הרכב. התבקשתי על ידי ענף הרכב להדגיש שוב נקודות הבאות:
א) יש להקפיד לקחת את הרכב הרשום על שם הלוקח. להשתדל מאוד שלא להתבלבל
בלקיחת מפתח לא נכון.
ב) כאשר רושמים רכב בדף הנסיעות הנוספות חייבים לציין שעת הלקיחה וההחזרה. יש להקפיד שלא לרשום את הרכב לשעות שבהן הוא כבר מסודר בדף הראשי.
ג) אסור בתכלית האיסור לקחת רכב ללא רישום. (עבירה מסוג זה עשוייה לגרור השעיה מיידית של הנהג).
ד) יש להקפיד ולדווח על תקלות ברכב. העדר דיווח עלול לגרום נזק לרכב או אפילו לסכן את הנהג הבא.
ה) החזרת רכב עם פנצ'ר מחייבת דיווח מיידי.
ו) יש להקפיד (כולל ההורים) על כך שנהגים מתחת לגיל 21 לוקחים רק רכב שהם מורשים לנהוג בו.
2. שיכון - דו"ח מצב.
א) תקנון השיכון החדש התקבל בקלפי בספטמבר 2002. על פי סעיף מס' 2 בתקנון:
"הכוונה היא להשלים את ביצוע ההסדר תוך חמש עד שמונה שנים". היום אנו נמצאים
בשלהי שנת היישום השנייה.
ב) בניה חדשה. בעת קבלת התקנון עמדה שכונת "הזית" בחיתוליה. בשנה הבאה תושלם שכונת "התאנה" ואיה"ש גם שכונת "הרימון".
ג) שיפוצים בדירות הקבע . התור נקבע על פי הוותק מן הוותיקים יותר כלפי מטה. נכון להיום (שיפוץ בפועל או החזר כספי למי ששיפץ על חשבונו):
בתי-אב שהטיפול בהם הסתיים = 12
בתהליך שיפוץ (תכנון וביצוע) = 5
בהמתנה על פי בקשתם = 2
ד) גגות. הותקנו שני גגות (בית משפ. גינסברג, בית שלמה יבלונקה). בשלבי תכנון אחרונים גגות לבתי חבורה, שלישיות צפון, בית יורם יבור, בית שלמה ואביטל רייזנר.
רצינו להספיק לבצע כבר השנה כשלושה גגות אבל לא ברור אם זה יסתייע. נקווה לביצוע מאסיבי של גגות בשנה הבאה.
ה) לשנה הבאה לבד מנושא הגגות, מיועדים לשיפוץ עוד כעשרה בתי אב בשנת 2005, דבר שיביא ל"מפגש היסטורי" (שהיה צפוי מראש) בין גילאי הזכאים למעבר לשיכון חדש (במסלול מבוגרים) ובין גילאי הזכאים לשיפוץ במקום. גיל המפגש יהיה 58 שנה דהיינו זה יהיה הגיל הנמוך של המשפחה העוברת מקומותיים לשכונת הרימון והגיל הנמוך של המשפחה המיועדת לשיפוץ במקום. (שני התורים התחילו בגילאים של למעלה מ- 70). להשלמת התמונה – גיל מעבר לשיכון חדש במסלול צעירים יעמוד בעת כניסתם הצפויה לשכונת הרימון על כ- 40 שנה.
ו) נושאים כלליים. לפני הצוות ומוסדות הקיבוץ עומדים כמה נושאים להחלטה:
א. נמצאת בדיון בקשה של דיירי החבורה להכיר בהם כקבוצה הזכאית ל פתרונות
ייחודיים.
ב. נמצאת בדיון בקשה של חברים לקבוע מחדש את "סטנדרט" המינימום לצורך
יישור הקו. (היום "סטנדרט תמר").
ג. בעניין "הקומותיים" ו"השלישיות" הושארו בתקנון מספר נושאים לביצוע "בתום חמש שנים" מיום קבלת ההחלטה. למרות שעברו רק קצת יותר משנתיים מיום קבלת ההחלטה, קיימת דרישה להתחיל לטפל בנושאים אלה כבר "היום".
על פי תוצאות הקלפי דניאל ונתי אבן-דר עלו לסבוב הקלפי השני שיערך בשבוע הבא.
ברכות לעמוס נצר שנבחר לקדנציה שנייה כמנכ"ל פלרם. הצלחתך – הצלחתנו
על התודה והברכה
...והכל שב לקדמותו.
באנו נהנינו שמחנו פיטפטנו אכלנו שתינו טיילנו חזרנו ו...שכחנו להודות. הציוד הוחזר למקומו ונארז במחסנים, וככה כאילו בלי להרגיש "עברנו לסדר היום" בקלות בלתי נסבלת שכזו על ההפקה השנתית רבת המשתתפים ההשקעה וההצלחה של ועדת ספורט ותרבות – "בירה בביריה".
אז גם אם באיחור-מה חשוב לציין ולהזכיר, הכל הכל נעשה על ידנו למעננו ובשבילנו, ואם להיות כנים, לא הרבה משקים מסוגלים היום להרים אירוע בסדר גודל כזה על כל המנהלות הכרוכות בו, לא כספית ולא חברתית. אז למה שלא נהיה גאים ביחד שלנו, ביכולת שלנו ובמוטיבציה לעשות ולתרום בעיקר כשמדובר בחבר'ה הצעירים (בלי תשלום ובלי בונוסים).
על כך תודה גדולה גדולה לכל היוזמים והמארגנים בשם כל הנהנים חברים הורים וילדים.
בירה ביער בירייה ההיית או חלמתי חלום?!...
כמדי שנה, גם הפעם יצאנו ברוב עם (220 חברים בכל הגילאים), לסוף שבוע מדהים בטבע בהפקה משותפת של ועדת ספורט, תרבות ועוד מתנדבים טובים שנרתמו למשימה.
אז מה היה לנו שם?
חניון אוהלים מגודר, מאובזר ומפואר- 4 כיווני אוויר (צח!!), נוף משגע ומגרש משחקים לילדים...
אוכל טעים ובשפע - כולל "פוייקה" משובח ועופות מעושנים, תה, קפה ועוגות ללא הגבלה, מגוון פירות, פיצוחים ולקינוח- בירה צוננת ישר מהחבית...
קבלת שבת מסורתית, מדורה וא"ש לילה, הופעה ברוח השאנטי של מוזיקת-עולם בטבע ושלושה מסלולי טיולים "כמו פעם"...
ולא פחות חשוב- הרבה "חברותא"! משפחות ובודדים, מבוגרים וילדים, מיטיבי לכת ומיטיבי לסת- כולם כולם שותפים לחווייה...
אז למרות "איומי" הגנרטור עם סתימות הדלק, ולמרות צרעה או שתיים שנורא רצו לחלוק איתנו את המזון, ואפילו כשטיול המשפחות "עקף בסיבוב" את מסלול מיטיבי הלכת- נכון שבסיכומו של דבר היה נהדר?!!
ועל כך למי התודה ולמי הברכה-
ראשית לוועדת ספורט על היוזמה המבורכת כבר שנה חמישית ברציפות, על ההפקה המושקעת בניצוחו של אופיר מרציאנו, ובעיקר על כך שאלו בדיוק האירועים שמאפשרים לכולנו להנות מתחושת היחד ולהתרפק בנוסטלגיה על ימים עברו....
לאלישע (שלא ייגמר לעולם!), שמכיר את ארצנו הקטנטונת כמו את כף ידו- על מציאת המקום ובחירת מסלולי הטיולים.
לחסי זית- שכמו תמיד איתנו בהדרכת הטיולים ויודע להתאים את הסיפור הנכון לכל מקום והרכב אוכלוסייה...
למאייקה- שהצטרף לראשונה לצוות מדריכי הטיולים החינני (עם החולצה של העמותה..)- יישר כוח!
לאתי גפן ועמית שתמיד עוזר לידה- על "תקתוק" המטבח והאכלת גדוד של מטיילים רעבים בשפע ובכל טוב.
וגם ליעקב סוסן שתמך מהצד, לדרור שמעוני ששם יד, ולצוות תורני ההגשה....
לדורון קפולניק- על פעילות א"ש לילה מרתקת לילדים בתקווה שמתפתחת פה מסורת....
לחסיק ברבר- על הקמת מתקני המשחקים לילדים...
לחיים ארזי- שבלעדיו האופניים שלנו לא נוסעות...
לריפי- על קבלת השבת...
לקובי ונועה- על הבירה הקרה בדיוק ברגע הנכון...
לרני וגל, המגבירים הצעירים- שעזרו להאיר את הטבע ולהביא לאוזנינו את הקולות...
לכל השומרים בלילה (חוץ מאלה שלא התעוררו)- ששמרו על שנתנו וביטחוננו ונאבקו בחירוף נפש מול התנים והשועלים...
ואחרונים חביבים- לכל "כוח החלוץ" שטרח רבות לפני, אחרי ותוך-כדי באירגון, סחיבה העמסה ופירוק...
צוקי, אופיר, ברק ברמן, זיו סוסן, אבידע צורף, אופיר, אוהד ואידו שוהם,ערן גלוסקא ואייל ברבר.
כשיש כל-כך הרבה שותפים מבורכים לעשייה קשה לציין את כולם (למרות שניסינו) והיו עוד חברים שנתנו יד או עזרו בעצה ועידוד..אז פשוט רצינו להגיד תודה לכולם והמשיכו כך- זה
חשוב ותורם למוטיבציה!!!
מחכים לפגוש את כולכם, העוזרים והמטיילים כאחד, גם בשנה הבאה!!! ועדת ספורט
פרויקט הרחבת הרפת ואיכות הסביבה / יורם יבור
בימים אלה אנו משלימים את השלב הראשון של הפרויקט, שכלל הגדלת הסככות לחולבות, מפרדה להפרדה בין הזבל המוצק לנוזלים, מאגר לנוזלים ומשטח לזבל מוצק.
המערכת פועלת לשביעות רצוננו, קיבלה את אישורו של המשרד האיכות הסביבה ואף זכתה בציון לשבח. לא רק הפרות זכו לתנאי חיים משופרים יותר, גם כלל החברים, שבוודאי שמו לב שכמעט ונעלמו הזבובים הטורדנים, שמקורם היה בערמות הזבל והנוזלים באיזור הרפת.
אנו בתחילת השלב השני והאחרון של הפרויקט. הרפת שלנו ורפת שבי ציון מתאחדות, הרפת בשבי ציון תיסגר ובמהלך 2005 אמורות הפרות משבי ציון להגיע לרפת שלנו. השותפות החדשה, תקרא "רפת זבולון". הרפת תוכפל מ- 280 חולבות ל- 560 חולבות ובמקביל יגדל מספר העגלות. כמות החלב השנתית, תגדל אף היא מ- 3 מליון ליטר ל- 6 מיליון ליטר חלב ברפת המשותפת.
הכפלת הרפת מחייבת בנייה, כולל שיפוץ מכון החליבה. הבנייה תכלול הקמת סככה גדולה לעגלות מתחת ובמקביל למפטמה, בניית סככה לחולבות, שתוקם היכן שעמדה היונקיה הישנה (דיסקין בפי הוותיקים) ובניית רפת לפרות לפני ההמלטה, שתבנה במקום רפת הטפחות (רפת ז'), זו הרפת הצמודה לבית המלאכה לאופניים של מיכאל, אל דאגה למוסך של מיכאל מכינים מקום אחר, בקרבת בית מוסדות.
במסגרת הבנייה יהיה עלינו להיפרד מחלק ממבנה בית המלאכה וחלקו הנותר ימשיך להיות אתר לשימור. המתכנן יפעל בתיאום עם הוועדה לשימור אתרים.
לשאלת חברים מדוע המבנים גבוהים כל כך, התשובה היא שזו דרישה מקצועית של מומחי הרפת. התייחסתי ברשימה רק להקמת הפרויקט, על ההשלכות לגבי הרפת שלנו, יכתבו בוודאי הרפתנים.
חיי כלב / דני היוז
אני הראשון להודות שכלבתנו פיצה אינה מלכה.
היא נובחת יותר מדי ונראית די מפחידה אם יוצא לה לרוץ אחרי אופניים, קלנועים ואופנועים. אך למעשה היא חתולה ועושה רק רוח. כיוון שאינה יודעת להתנהג, היא מסתובבת זמן קצר חופשייה ורק ליד ביתנו. היא לא נושכת אנשים או תוקפת כלבים אחרים והיא קשורה בשרשרת לפני הבית בבוקר עד שתיים בצהרים, וסגורה בתוך הבית עד ארבע וחצי כדי לא להפריע בנביחות את מנוחת הציבור. אחה"צ היא הולכת איתי לטיול קשורה בשרשרת ומאוחר יותר משתחררת לזמן מה ואחר כך סגורה בבית עד הבוקר.
לעומת זאת עדר שלם של כלבים גדולים וקטנים מסתובבים חופשיים כרוח 24 שעות ביום, 7 ימים בשבוע, 365 יום בשנה והמספר עולה מדי יום.
כמובן שהחזקים עושים חיים קשים לחלשים יותר לרווחת הווטרינרים ש"עושים קופה" מטיפול והרדמת כלבים אכולים ופצועים וגם חתולים.
הכלבים החופשיים נמצאים בכל מקום בחצר. בכניסה לחדר האוכל, בתוך חדר האוכל, סביב משרדים ומוסדות, בהצגות, אירועים וחגים והגרוע מכל – בתוך איזור בתי הילדים. הכלבים שייכים לא רק לחברים, גם זמניים מוזמנים להשתתף בחגיגה נגד החלטות הקיבוץ.
בשבת האחרונה קשרתי את פיצה ולקחתי אותה לטיול לפנות ערב. בדרך היא הותקפה מאחור על ידי זאב של כלב שהסתובב חופשי חופשי כרגיל ואני משוכנע שאם בעל הכלב לא היה קורא לה לסדר, היא הייתה מחסלת את פיצה עד הסוף. ההתקפה קרתה בספיד כזה שאפילו לא הספקתי לזהות את הכלב או בעליו אשר על האופנוע.
זמן קצר לאחר האירוע התקשר אלי בעל הכלב - וכל הכבוד לו על כך - ושאל על מצב המותקפת. אך המצב היה בכי רע.
רות ואני בילינו מספר שעות עם בעלת השמחה בקליניקה של ארז – שם פיצה עברה טיפול ממושך של כשעה ניתוח ומחכים עוד כשני ביקורים נוספים בקליניקה. בגלל שזה קרה בשבת בערב והווטרינר פתח באופן מיוחד את הקליניקה – אני שמח מאוד שאני לא זה שישלם את החשבונות...!
אני מנחש שהרבה אנשים יאמרו "נו זה רק כלב ובאמת זה לא סוף העולם". אך יש גבול לכל דבר וזו כבר פעם רביעית שהיא הותקפה ע"י בריונים. אני אישית אסחוב איתי מעכשיו, מקל מאוד משכנע בטיולנו, על מנת לשמור על שוויון כוחות... לאן הגענו?
שאלתי היא עד מתי המצב עם הכלבים החופשיים יימשך לפני שחס וחלילה, איזה ילד יקלע לקטטות כלבים?
לאחרונה נפלה ונפצעה אישה מבוגרת כתוצאה ישירה מהסתובבות כלבים סביבה. אני קורא לוועדת כלבים והמזכיר להתחיל לקחת עניינים ברצינות ולאכוף החלטות קיימות בנוגע לכלבים ובכך למנוע התערבות של גורמים חיצוניים וגרימת קלקול יחסים במקום שלא זקוק לעוד בעיות.
אני גם קורא לרוב הדומם הסובל מהמצב, להשמיע קולו במקומות הנכונים!
1000 מקרי מוות עודפים
מפגש בנושא זיהום האוויר באיזורנו והקמת ועד מקומי.
אסף רותם.
בשבוע שעבר נערך מפגש בנושא זיהום האוויר באיזורנו, השתתפו במפגש כ- 30 חברים צעירים ומבוגרים.
ארחנו במועדון לחבר את המומחה לזיהום אוויר דר' ג'ימי קריקון, תושב קריית מוצקין ומתנדב בגופים "ירוקים" הנלחמים במפעלים המזהמים את איזורנו. כמו כן נכחו במפגש שלושה חברי "הקואליציה לבריאות הציבור" של איזור חיפה והצפון.
במפגש שמעו החברים על הקרבה של הקיבוץ למפעלים המזהמים של מפרץ חיפה - 4 ק"מ ממפעל "דשנים וחומרים כימיים", 6 ק"מ מבתי הזיקוק וממפעל "נשר", 9 ק"מ מתחנת הכוח של חברת חשמל. מיותר לציין כי עשרות הארובות של המפעלים פולטות חומרים מזהמים המוצאים דרכם לריאות שלנו תוך זמן קצר. כמו כן הוזכר המבנה הגיאוגרפי המיוחד של איזור עמק זבולון, ובו "נכלא" האוויר המזוהם מעל שטח מצומצם, הכולל גם אותנו.
החברים שמעו מפי דר' ג'ימי קריקון פרטים מדעיים וסטטיסטיים על התחלואה המיותרת של נפת חיפה, המושפעת מזיהום האוויר. הנתונים התקבלו ממשרד הבריאות ומהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ונמצא כי הממצאים נתמכים ע"י מחקרים מדעיים.
נמצא כי נפת חיפה, הכוללת את חיפה וסביבת הקריות, מובילה בארץ במספר מחלות-
1. בתחלואה בסרטן- 20% יותר מקרי סרטן בשנה לעומת הממוצע הארצי. כלומר- חולה אחד מתוך חמישה חולים לקה במחלה בגלל זיהום סביבתי.
2. תמותה ממחלות לב- בעשרים שנים האחרונות נפת חיפה והנפות הצמודות סובלות מ- 1000 מקרי מוות עודפים, כל שנה, ביחס לממוצע הארצי.
3. מחלות כבד- נפת חיפה מובילה מעל הממוצע הארצי.
4. יתר לחץ דם- נפת חיפה מובילה מעל הממוצע הארצי.
5. בעיות נשימה- מחלות דרכי הנשימה נפוצות מאוד באיזור, בעיקר בקרב ילדים.
6. אישפוז ילדים- באיזורנו עשרות אלפי ימי אישפוז בשנה יותר מכל איזור.
לצערנו, המצב נמשך כבר עשרות שנים והרשויות אינן מצליחות לטפל במזהמים בצורה שתפסיק את הנזקים. משך הזמן שבו פועלים המפעלים המזהמים, האכיפה הרופסת ואדישות הציבור והמחוקק הביאו למצב בו הציבור עייף ואינו מאמין כי ניתן לשנות את המצב.
אך כנראה יש מקום לאופטימיות- דעת קהל ממוקדת הוכיחה כי מפגעי בריאות סביבתיים יכולים להיפתר: תושבי שכונת "רמת אלמוגי" בחיפה הצליחו להביא להזזת אנטנה רבת עוצמה מתחומי ביה"ס בשכונתם, תושבי כרמיאל הצליחו לבטל העברת מפעל מזהם לעירם, ויש הצלחות נוספות.
לחברי רמת יוחנן ויישובי המועצה ניתנת הזדמנות להשפיע על חייהם, וזאת הודות לשיתוף עתידי של המועצה האיזורית זבולון בפורום האחראי על מתחם בתי הזקוק. מספר חברים הביע את רצונם לפעול בצורת "ועד מקומי" לנושא בריאות הציבור ולנסח סדר יום למען הפחתת הזיהום. הוועד המקומי ייפגש בקרוב והציבור יקבל דיווח על פעילותו.
חברים המעונינים להיות פעילים במאבק בזיהום האוויר באזורנו מוזמנים לפנות אלי בטלפון או במייל- rotem1@ry.org.il .
ועל עלוקות בכלל לא דובר... / ירמיהו
קטעי טיול בנפאל.
הערב הראשון בהרים יורד, עוטף אותנו, לא מאוד קר, השמיים בהירים וזה מעורר תקווה למחר נאה. עדיין עם נעלי ההליכה אנו נשפכים אל תוך כסאות פלסטיק לבנים שמוצבים על משטח שמשקיף אל הנוף המחשיך והולך, הגאזיה כבר עובדת ויואב מחלק תה צמחים. האברים לאים והשרירים (לא יאמן) לא מכווצים, נהנים מרגעי המנוחה הראשונים. וכבר סימנים מדאיגים של דם שמסרב להקריש מופיעים על בגדי חלק מהמטיילים, תופעה לא מוכרת שתחמיר בימים הבאים – עלוקות, לא נעים אבל לא נורא.
אחד אחד מגיעים הסבלים עם הציוד הכבד ומתפזרים לחדרים.
חדר פשוט, שתיים או שלוש מיטות בלי שום אביזר נוחיות אחר, הסדין נקי אבל לח, ריח של עובש כבד נישא באוויר וצריך לפתוח את החלונות על אף הקרירות בחוץ. בעיני רוחי לא ציפיתי ליותר מחוּשה ומזרון על הרצפה כמו על החוף בסיני והנה לך "לוקסוס" שכזה. צריך למהר לתפוס תור למקלחת האחת שבקצה ההמסדרון ול"western toilet”, (שזה אומר בית שימוש עם אסלה) המים החמים בצימצום וספק אם יישאר משהו לאחרונים.
המשימה הבאה היא "הזמנת ארוחת ערב". כמו בכל בית-אוכל שמכבד את עצמו גם כאן יש menu ובו, כך כתוב, כל מה שתאווה נפשך במחיר פרוטות, אלא שבהתאם לתנאים לוקח להם "קצת" זמן להכין את מה שמוצע ברוחב-לב שכזה בתפריט, מהרגע שהזמנת עד שתקבל את מבוקשך, רב הדרך, שעות במקרה הטוב. הנפאלים, כך מסתבר, חיים בשלום עם הזמן הביולוגי הפרטי שלהם, בלי כל קשר לאיזשהו שעון מערבי. זה שאתה רעב זו בעייה שלך.
ואכן זה המצב, הבטן מקרקרת בריקנותה, כמות האנרגיה שבזבזת היום בעלייה נותנת בך אותות, ואתה נזכר שמהבוקר לא בא אל פיך אלא חטיף שומשום וצימוקים. בינתיים מעבירים איכשהו את הזמן בדיבורים וקישקושים, משתדלים להתעלם מהתנאים שבהם "מבשלים" את האוכל שאמור לעלות על השולחן, מאיך והיכן הם "רוחצים" את הכלים, מהמים שיש להם בשפע בלתי מוגבל ואי-אתה יכול לשתותם או לסמוך על זכותם, וכשסוף סוף אחרי שנשמתנו פורחת מכיסופים למזון הסבלים קוראים לנו "dinner is ready", אנו טסים כמו טיל אל חדר האוכל וכבר לא כל כך משנה מה שיגישו שם.
עכשיו ככה, חלוקת המנות היא חלק מהתפקיד של ה"סבלים", והיא מתבצעת כך - כל פעם נפלט אחד הסבלים מה"מטבח" עם שתיים שלוש מנות וצועק את שם המנה בקול מפלצט, עיניים עצומות ופה קפוץ. לא ברור אם זה בנפאלית או באנגלית. כמו המנה עצמה גם שמה נשמע לאוזן מערבית כמו בליל לא מזוהה, ולא די בזיון וקצף, כבר עבר כל כך הרבה זמן מאז ה"הזמנה" המקורית שלא ממש זוכרים מי הזמין מה.
גם אתה לא בדיוק זוכר וברעש הגובר לא מצליח לקלוט מה הוא צועק שם, ואם אכן זה הדבר אותו הזמנת, שלא לדבר על אור המנורה הקלוש שזולף נוגות מהתקרה ואין בכוחו לקדם את משימת הזיהוי. כשאתה שואל מה עלה בגורלה של ה"הזמנה" שלך, הסבל עונה מוכנית:
"coming soon" ונבלע חזרה במטבח.
אחרי שכמעט כולם מקבלים את מבוקשם, ורק אתה משמים מול סכין ומזלג נקיים, אתה אוזר חלציך ובפעם הבאה שהסבל נכנס ומכריז על מרכולתו אתה ממהר לצעוק אני אני ולא חשוב אם זה באמת מה שרצית או לא. קיצורו של דבר לא יוצאים משם בניקיון שיניים, המנות גדולות ומשביעות, מעבר ליכולת הקיבול שלך, ואם ניקח בחשבון שכל מה שהוגש לפנינו מגרגיר מלח עד בקבוק הקולה נישא אל הכפר הזה על גב סבלים או חמורים, אתה מתחיל להאריך את הדברים קצת אחרת.
אחרי פרשת האוכל, הפתעה, "הופעת אורח". בנות הכפר יוצאות לפנינו בתופים ובמחולות, אין מקום בחדר האוכל אז יוצאים החוצה אל החושך, מושיבים אותנו בחצי עיגול מגישים קפה ועוגה שקוראים אותה פאי תפוחים, משהו מטוגן בשמן שהדמיון למקור הוא מקרי ונוטה להגזמת מה, אולם, בשעה כזו של לילה וקור אתה כבר לא מרגיש בטעם.
במרכז המעגל הבנות עטופות מכף רגל עד ראש, קשה להבחין בחינן, אבל קולן פעמונים, שרות וגם פוצחות במחול, וזה משהו ארוך ארוך שנמשך אל תוך הלילה. "עושים שמייח" החבר'ה מהכפר, הזדמנות להיפגש עם חברים ולא עושה רושם שהם עומדים לסיים בקרוב את המופע.
לי כמובן גם הסבלנות וגם וכוחות הולכים וכלים, וגם מתחיל לטפטף גשם, מה שמקפיץ את החוגגים פנימה להמשך ערב ההווי, ולי נותן הזדמנות פז לחמוק בלי שירגישו אל מיטתי הקרה ושק השינה שהובטח לי בפוקרה בזמן ההשכרה שהוא עומד בפני מינוס 20 מעלות צלסיוס. הלילה זה ייבדק.
הצלילים המונוטוניים שחוזרים וחוזרים על עצמם מלווים את שקיעתי הרכה בחלומות, איתי הבטיח שמי שישכים מחר ויסתכל לכיוון שהוא מצביע יראה, אם לא יהיו עננים, את פסגות האנפורנה המושלגות, הבלתי מושגות. אשרי המאמין... בחוץ הסערה בעיצומה.
בוקר חדש גשום מקדם את פנינו. פרשת "הזמנת האוכל" מאתמול חוזרת על עצמה (ותמשיך לחזור לאורך כל ימי הטיול פעמיים ביום) באותה מתכונת. איזה הפתעות מזומנות לנו לארוחת בוקר ולמה אי אפשר לקבל אותה בלי הזמנות אישיות השד יודע, אבל אתה לא שואל שאלות, נכנס לתלם וממשיך לזרום בקצב הנפאלי.
לקראת תשע מתעטפים בשכמיות ומתחילים לצעוד בשבילים הרטובים המתפתלים בין בתי הכפר, זו השעה שהילדים יוצאים לבית ספר, נקיים ורחוצים בתלבושת אחידה, הם לא נראים ממהרים באופן מיוחד, וגם אנחנו לא. ממשיכים עם הדרך, "נשפכים" לאט לאט אל המפל הקרוב, אחר כך נעלה ואחר כך נרד ובדרך נעצור לתה על קצה המדרון נצפה על הערוץ העמוק והתלול, כמה מאות מטרים שנצטרך לרדת ולעלות בדרכנו אל הכפר הבא צ'ומרונג בלי להרגיש ב"צרה" שמתרגשת עלינו.
הירידה מתמשכת, עזרא ונעמה ואני מתנתקים מיתר המטיילים ודוהרים חסרי סבלנות למטה, השמיים מתבהרים האופק נפתח, נעשה נעים ושוב והירוק מחבק אותנו אל תוכו, בכל פינה אתה מגלה איזה פרח חדש שעוד לא ראית ומנסה למצוא לו מקביל בצמחיה של הארץ.
למטה שוצף לו הנהר, איתי נקב בשמו, מרוב שמות נפאלים מסובכים אצלי בדיסקט זה כבר לא נשמר, אבל הוא יפה מאוד גם בלי שם. מגיעים לתחתית הערוץ, הברכיים רועדות, מחפשים מקום יבש להניח אותן. סוף סוף מתיישבים.
לפתע עזרא אומר לי באדישות מה: "תגיד,אתה שם לב על מה אנחנו יושבים", כן, אני מאוד שם לב ואנחנו כבר בעיצומה של התקפה חסרת רחמים של עלוקות שמנסות בכל דרך לעלות עלינו מכל הכיוונים, מעניין אף אחד לא סיפר ולא הכין אותנו לקראת ה"מכה" הזו. כל עוד נפשנו בנו אנו מתרחקים משם ומחפשים מקום יותר "נקי" להניח את בו את גופנו הדווה לנוח קצת אחרי הירידה המתישה. מתקדמים אל עבר הבולדרים הענקיים המפוזרים לאורך הגדה ומשתטחים על אחד מהם, לפתע נעמה קופצת כנשוכת נחש: "גם פה יש עלוקות!" והיא לא תשב פה. ממשיכים הלאה. בינתיים כל הקבוצה חוברת אלינו עוברים את הגשר לעבר קבוצת בתים שם נשב אצל ה"גזלן" לשתות משהו חם, וגם השעון לא נח וכבר שעת צהריים, נעשה חם.
אני מתיישב לי בנחת וחושב לעצמי הבה אחלוץ את נעלי ואתן מנוח לרגלי, אומר ועושה. בעודי מתיר את רגלי מאסוריהן, אני חש רטיבות מוזרה בתוך הנעליים, דם, מלא דם ואני לא הרגשתי כלום. מוריד גם את הגרביים והדם ממשיך לזרום, אין שום דרך לעצור אותו, מכל הכיוונים "עפות" עכשיו העצות מה לעשות ואיך לעמוד בפרץ, אך הדם זב. מסתבר שהעלוקה מפרישה חומר מיוחד שמונע קרישה בזמן שהיא עסוקה במציצה. זה לא כואב, אתה לא מרגיש כלום אבל מאוד לא נעים. והנה כולם כבר מכינים עצמם להליכה ואני עדיין עם רגלי הזבות, מה עושים?
לא שוקטים על השמרים...
מה חדש באתר האינטרנט של רמת יוחנן www.ramat-yohanan.com ?
באתר של רמת-יוחנן יש לא מעט חידושים:
· דפי תמונות של 3 בתי ילדים (תות, ורד, וגפן). עוד יבואו.
· בימים הקרובים אחליף את התמונות של ענף האבוקדו בתמונות של ענף המזון (מטבח / חדר האוכל).
· במדור "חברים ואומנותם" נוספו תמונות מעבודותיה של זהר לקח ויתווספו עוד.
· רבים משיריו של ראובן עזריאלי מופיעים בדף של הגלריה.
· בקרוב יחנך מדור חדש המייצג את פלרם. יוצגו תמונות רבות.
· תמונות ישנות (מלפני שנה ושנתיים) מאירועים וטיולים יועברו לתיק של ארכיון התמונות שבאתר. רון אנג'ל.
אני מודה לכל התומכים במועמדותי לתפקיד המנהל הכלכלי ואשר הצביעו בעדי בבחירות בקלפי. עוז אלניר.
לאור ריבוי פירסומים בתקשורת בעת האחרונה, ברצוננו ליידע אתכם בנוגע ל"תולעת הפארקים".
תולעת הפארקים או בשמה המדעי "ספירוצרקה לופי" הינה תולעת קטלנית החודרת לגוף הכלב דרך הפה למערכת העיכול ומשם נודדת לאברי גוף שונים ועשויה לגרום לקרע בכלי דם ולמוות פתאומי, לפגיעה בעמוד השידרה, בוושט ובאברי גוף נוספים.
ההדבקות מתבצעת באמצעות חיפושיות זבל, אשר נמצאות בחומר אורגאני כגון צואת כלבים, שאריות מזון או אדמה, חיפושיות נגועות בתולעת נמצאות בכל גן ציבורי שכונתי ואף בגינות פרטיות.
מקרי ההדבקה אובחנו באיזור המרכז כבר בשנות השמונים, אך בעת האחרונה אובחנו מקרים גם באיזורנו.
המחלה ניתנת למניעה ולטיפול על ידי טיפול מונע תקופתי.
מומלץ להגיע בהקדם למרפאתנו על מנת לקבל טיפול מונע.
שעות קבלה
ימים א' – ה' 9:00-13:00
16:00-17:00
ימי ו' 9:00-15:00
בכבוד רב, ד"ר ארז שטיירמן, ד"ר אליסון אנדרו
לקיבוץ רמת יוחנן תודה וברכה
על אירוח של כעשרים תלמידים מביה"ס האיזורי "כרמל זבולון" בבית ההנצחה לכנס שיעודו בניית מועצת תלמידים לבית הספר.
תודה מיוחדת לשרה'לה גינסברג שספגה בגבורה את "המטח הראשון", למירי פינשטין שנענתה, וגם התעקשה שיישאר מסודר ונקי, והכנס לא יסתיים רק בהצהרות גבוהות, אלא גם בירידה לפסים מעשיים.. כלומר לנקות את השטח בסיום האירוע...וליעקב ויעל באקונומיה, לצוות חדר האוכל- על הכל ועוד.
תלמידי ביה"ס ואיבנה... וכמובן ההנהלה.
ביום רביעי 20.10 התקיימה אליפות השחייה לבתי הספר בבריכת קיבוץ גבעת חיים. שחיינינו השתתפו בתחרות, וזכו "לעיטורי עוז" בעבור השתתפותם.
בסך הכל- הבנות הגיעו למקום השלישי, והבנים למקום השני. ביה"ס השיג את הגביע למקום השני הכללי, אחרי נבחרת ביה"ס של חוות הנוער הציוני מירושלים (נו טוב,לא חכמה מול "הפועל ירושלים שחייה"...).
ההכנה היתה מוצלחת הודות לשיתוף פעולה פורה בין יוני פינסקי (שבחר את הספרינטרים של הכדורמים) לבין נירית אילון (שתיכננה, ואף ציוותה את השחיינים למשחים, וניהלה את התחרות). לשחיני רמת יוחנן בנבחרת ביה"ס היה ייצוג מכובד ביותר, שכלל את:
סתיו דינסטג, לבנה יפה, נווה כהן, אלדד שהם, רותם גוטמן, ואיתמר פלד.
כל הכבוד.
לידיעת החברים והתושבים: בפלרם מתקיימת שמירה ע"י חברה חיצונית (חב' "משמרת") והשומרים בדרך-כלל לא מכירים כל אחד ואחת מאנשי רמת יוחנן .
השומרים מתודרכים לברר עם כל הבאים לשער המפעל מי הם ולמי הם מיועדים להגיע, ולרשום את כניסתם ויציאתם. כך גם עליהם לנהוג לגבי כל רכב שאינו מסומן בסמלי פלרם ו/או רמת יוחנן .
אנו מבקשים מכל המגיעים לשער והשומר מעכבם לבירור זהותם, לקבל זאת בהבנה ולנהוג בהתאם .
אנא, עזרו לנו לשמור על פלרם .
בתודה מראש על שיתוף הפעולה, אמציה כרמון
לאתה ומשה נצר להולדת הנינה
נכדה לעפרה וחגי
בת לליעד ועודד.
בשבוע הבא תהיה מכירה של בגדים לא מסומנים שנאספו במחסן הבגדים בין התאריכים -
22.8.04 - 25.5.04.
כל מי שחושב שאבד לו בגד בין התאריכים האלה יכול לבוא לחפש אותו עד יום ג' 2.11.04 (כולל). המכירה תיערך ביום רביעי 3.11.04 בין השעות 16:00 - 13:00
וביום חמישי 4.11.04 בין השעות 10:30 - 08:00
בהצלחה, צוות המחסן.
להנרייטה, אפרת, שרית וכל צוות בית הסיעוד,
קשה לבטא במילים את מה שהלב מרגיש,
הייתם לנו משענת לאורך זמן רב.
במסירות ורגישות ביחד עם מקצועיות רבה טיפלתם ותמכתם.
זו זכות גדולה להשתייך לחברה שכך דואגת לחבריה וותיקיה.
תודה.
שלומית ויוסי
וכל משפחת זמיר ומשפחת מירון.
"ברמה"
עריכה – ירמיהו בן צבי.
הקלדה ושיכפול – שרה'לה זית
שבת שלום!!!
הכתובת של העלון באתר האינטרנט של רמת יוחנן
www.ramat-yohanan.com/barama