מס 1441 ז' בחשוון תשס"ה 22.10.04

    אסיפה כללית /  5.10.04

נוכחים:  55 חברים

יו"ר : אלישע שלם.

1.   דו"ח  כלכלי. נמסר על ידי עידו דו"ח האגף הכלכלי.

      א.   מבחינה תקציבית אנחנו עומדים בתחזית וזה קצת טוב יותר משנה קודמת.

      ב. פעילות "תיבולים", מפעל התבלינים, יוצאת לדרך.

     ג.  "איחוד הרפתות" בביצוע.

     ד.  בתחום הנדל"ן החיצוני שלושה נכסים, שנים מושכרים ואחד בפיתוח.

     ה. השכונה החדשה (תאנה) מתרוממת והשכונה הבאה (רימון) בשלבי תיכנון מול הדיירים.

     ו.   הדיבידנד ששולם לקיבוץ לפני ההנפקה ניתן לפלרם כהלוואה שמועדי פירעונה יסוכמו

          בין הקיבוץ ופלרם.

2.  דו"ח מנכ"ל פלרם. נמסר על ידי עמוס  דו"ח מסכם לארבע השנים שחלפו ומטרות עיקריות לשנים הקרובות.

פלרם כחברה ציבורית מפרסמת לציבור דוחות וסקירת מנהלים כל רבעון. בארבע השנים שחלפו גדל היקף הפעילות באופן משמעותי, בעיקר בשלוחות חו"ל, ונעשו פעולות עומק להתאמת  המבנה הארגוני ואמצעי הבקרה והשליטה על מנת להתאים החברה להיקף הפעילות הגדל.

בוצעה הנפקה שנתנה בידי החברה אמצעי להמשך ההתפתחות, שיפרה מבנה ההון והקטינה הסיכונים בהם פועלת החברה. בתחילת השנה נחתמו הסכמים חדשים בין פלרם ובין הקיבוץ בתוקף לעשר השנים הבאות הסכמים אלה כוללים מספר שיפורים מבחינת הקיבוץ.

החברה מחלקת בשנים האחרונות דיבידנדים שהנהנה העיקרי מהם היה הקיבוץ.

נעשות פעולות מתמשכות להגדלת הרווחיות של החברה. החוב נטו של החברה (התחייבות למוסדות פיננסים פחות נכסים פיננסים) הוא נמוך לכשעצמו וביחס להיקף הפעילות של החברה, יחד עם זאת החברה  אינה מתכוונת לפתח פעולתה על בסיס גידול החוב.

מספר חברי הקיבוץ העובדים בחברה גדל בשנים האחרונות באופן משמעותי.

3.      בחירת מנכ"ל פלרם. עידו הציג המלצת ההנהלה הכלית לבחירת עמוס לקדנציה נוספת של ארבע שנים.

האסיפה אישרה את ההמלצה פה אחד.

עובר לאישור לקלפי.

4.      בחירת מנהל כלכלי.  גלעד צוקרמן הציג המלצת הוועדה לבחירת המנהל הכלכלי.

האסיפה דנה בשאלה אם עליה להמליץ על מועמד מסוים או להעביר שלושת המועמדים לקלפי ללא המלצה.

ברוב של 22 קולות מול 19 הוחלט להעביר כל המועמדים לקלפי ללא המלצה על מועמד מסוים.

נערך דיון בו הציגו המועמדים את עיקרי תפישתם ותוכניותיהם וענו על שאלות החברים. החברים הביעו דעתם ביחס למועמדים.

הוצגה הצעת המזכירות לגבי נוהל ההצבעה בקלפי.

האסיפה אישרה פה אחד סעיפים 1 – ו- 2 בהצעת המזכירות. לגבי הסעיף השלישי החליטה האסיפה ברוב גדול שאם ההצבעה לא תוכרע בסיבוב הראשון יעלו לשלב השני שני המועמדים שקיבלו מרבית הקולות בסיבוב הראשון, ושאם לא תהיה הכרעה גם בסיבוב השני, יתקיים סיבוב שלישי בו יעמוד לבחירה בנוהל הרגיל  המועמד שקיבל מרבית הקולות בסיבוב השני.

נוהל ההצבעה המפורט מצ"ב.

רשם – אודי.

נוהל בחירת מנהל כלכלי בקלפי החלטת האסיפה מיום 6.10.04

א.       סיבוב בחירה ראשון

* יש לסמן X אחד בלבד במשבצת הרצויה. במקרה של סימון יותר מ- X  אחד, הפתק פסול.

אפשרויות:

1.     אם אחד המועמדים קיבל יותר ממחצית קולות סה"כ המצביעים – הוא  נבחר כבר בסיבוב הראשון.

2.     אם כל המועמדים יחדיו  קיבלו פחות קולות מסה"כ המצביעים נגד (משמע שמספר המתנגדים עלה על מספר התומכים בכל המועמדים ביחד), אזי המועמדים נדחו על ידי הקלפי.

3.     אם שלושת המועמדים יחדיו קיבלו יותר ממחצית קולות סה"כ המצביעים (דהיינו מספר המתנגדים לכל המועמדים נמוך ממספר התומכים בכל המועמדים ביחד), אזי עוברים שני המועמדים שקיבלו מספר הקולות הגבוה יותר לסיבוב השני.

ב.  סיבוב בחירה שני

האפשרויות:

1 + 2 כמו בסיבוב הראשון.

3.  אם שני המועמדים יחדיו קיבלו יותר ממחצית קולות המצביעים עובר מי שקיבל מספר הקולות הגבוה יותר לסיבוב שלישי.

ג.   סיבוב בחירה שלישי

     דו"ח שבועי / א. פלד

מזכירות טכנית. לפני מספר שבועות הודענו על בקשתה של טלילה קוטלר "לצאת לפנסיה". בינתיים ממשיכה טלילה בטיפול ברישום האוכלוסין כאשר במקביל מתארגנת מש"א לקבל על עצמה משימה חשובה זו תוך כדי הכנסת תכנת מחשב חדשה ויעילה יותר. חדרה של טלילה אויש לתקופת מעבר קצרה על ידי אבי יצחק.

ייעוד החדר לעתיד עדיין אינו מסוכם. בינתיים נמצאת שם מכונת הצילום העומדת לרשות הציבור בשעות שבהן פועלת  מזכירות הנהלת הקהילה (עינת).

חברים הנזקקים, מתבקשים לקבל המפתח מעינת ולהחזירו אליה לאחר השימוש.

בשם כולנו אני מבקש שוב להודות לטלילה על שנים רבות של שירות מסור לקהילה ועל נכונותה להמשיך ולנהל את רישום האוכלוסייה עד להעברת הנושא למש"א. בשם הקהילה כולה אני מאחל לטלילה שנים רבות נוספות של בריאות והנאה בקרב המשפחה ובעיסוקים הקרובים ללבה.

כלבו.

בפגישה של אודי וצור עם אתי גפן וצוות עובדות הכלבו, סוכמו נוהלי העבודה הבאים. הציבור מתבקש לשתף פעולה.

1.     שעות הקבלה של הכלבו הן רחבות למדי. החברים והמוסדות מתבקשים שלא להיכנס לכלבו מחוץ לשעות הפתיחה לקהל.

2.     מחוץ לשעות הפתיחה תהיה דלת הכניסה לכלבו נעולה מבפנים.

3.     אין כניסה לחברים ומוסדות דרך "דלת הספקים" (מצד מגרש החניה).

4.     מי שאינו עובד הכלבו אינו רשאי לשבת ליד הקופה ולבצע בה פעולות (גם אם הוא יודע).

5.     הכלבו יערך באופן כזה שסיגריות ובטריות יינתנו לחבר על ידי הקופאית בעת התשלום בקופה. (ספירות המלאי מעלות חוסר חריג של מאות פריטים במוצרים אלו).

6.     שעת הסגירה של הכלבו בימי שישי וערבי חג תהיה 13:00 במקום 13:30. (ה"פשיטה" השבועית של עשרות ילדינו החביבים ביום שישי לאחר שחרורם מבתי הילדים גורמת נזקים אמיתיים ועל פי אופי החוסרים – המסתכמים במאות אלפי ₪ בשנה (!) גם אחראית כנראה לחלק משמעותי מהם).

7.     מי שלוקח עגלה מהכלבו נדרש להחזירה לכל המאוחר ביום שלמחרת.

8.     לענפים יש "תקציבים ענפיים" (קצת "כיבוד", משקה קל,  חומרי ניקוי, דיו למדפסת וכיו"ב). החברים מתבקשים להקפיד שלא חל "בלבול" בין הקניות לענף והקניות הפרטיות.

9.     עובדי הכלבו ידווחו למנהלת הכלבו (אתי) על מקרים חריגים. במקרה של חריגות גדולות חד פעמיות או מתמשכות, יופנה הטיפול למזכיר.

חברים יקרים אולי חלק מן האמור לעיל יראה לכם קצת "היסטרי" אבל  העוסקים בנושא והקרובים לעובדות ולספירות המלאי יודעים שהמצב בכלבו "קצת" עבר את "גבולות הטעם הטוב". אין מקום לפאניקה אבל דרושה קצת יותר משמעת. לחברות העובדות בכלבו (וגם במרכולית) קשה עד בלתי אפשרי לשמש בתפקיד של "שוטרות", מאידך התחלנו להעיר לחברים ובנים ואם לא תהיה ברירה נאלץ גם לנקוט "סנקציות" ו"להציף" דברים.

תיקצוב אנרגיה.

סיכום מצטבר של התקצוב מחודש ינואר עד ספטמבר השנה מראה שבסך הכל התקציב בתקופה עלה על הצריכה, דהיינו, בממוצע כל  החברים  קיבלו עוד הכנסה לתקציבם.

כך בממוצע. באופן פרטני המצב הוא שונה. קיימות עדיין משפחות שצריכתן היא מדהימה לפי כל קנה מידה.

צריכה של משפחות שכנות ממש באותה שכונה, אותו סוג דירה ומצב משפחתי דומה, נעה בחודש ספטמבר (לדוגמא), בין 2,750 קוט"ש לבין 870 קוט"ש (משפחה אחת צרכה יותר מפי שלוש משכנתה). רשימת שיאני הצריכה היא פחות או יותר קבועה. יש לציין שהרשימה הצטמצמה וניתן לראות בבירור שחלק ממי שהיו שיאנים, שינו את דפוס התנהגותם והתכנסו אל הממוצע.

אני מקווה שהשאר ערים למצבם ורק החליטו ליהנות ללא מעצורים מן הקופה הציבורית כל עוד הדבר ניתן.

הצריכה הממוצעת לבית אב בחודש ספטמבר הייתה 943 קוט"ש וצריכת "האלפיון העליון" 2750 קוט"ש.

דלקים לחימום.

מאחר והכוונה היא להתחיל בתקצוב האנרגיה מינואר 2005, יבוצע מילוי לחורף של טנקי הדלק של החברים המחממים את דירתם בתנורים (חימום יקר מאוד). מילוי כל טנק פרטי כזה מגיע לכמה אלפי שקלים. עם הפעלת התקצוב, יתבצע "חיתוך מצב" והמשפחה תחויב לפי שארית הדלק שבטנק.

מַמְלֶכֶת שַׁלְוָה    

הַמִּדְבָּר הַנִּצְחִי, מְשַׁמֵּר נְעוּרָיו

בְּאַדְוָה מְלַטְּפִים הַגַּלִּים אֶת חוֹפָיו,

קוֹלוֹ הִיא הָרוּחַ בִּמְרוֹמֵי מְצוֹקָיו.

                                                   נכתב אחרי הפיגוע בסיני

הַחוֹל הַלָּבָן נָח רוֹגֵעַ

צְעָדִים, קוֹלוֹת, וּזְמַן הוּא בּוֹלֵעַ,

מַמְלֶכֶת שַׁלְוָה שְׁקֵטָה לֹא מֻפְרַעַת

מִיְּמֵי בְּרֵאשִׁית פְּרוּשָׂה מִשְׂתָּרַעַת.

לוּ נָפַשׁ בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי בּוֹרֵא עוֹלָם

לוּ לֹא בָּרָא אֶת הָאָדָם,

לְבָנִים נוֹתְרוּ הַחוֹלוֹת גַּם הַיּוֹם

הָאָדָם אוֹתָם צוֹבֵעַ אָדֹם.

                             ראובן עזריאלי 10/10/04

בחירתי לתפקיד המנהל הכלכלי

–  מענה לשאלות חברים / עוז אלניר

ראשית, אני מברך על החלטות האסיפה בנוגע לאופן הבאת המועמדים לקלפי ולשיטת הבחירה עצמה.

אחת המטרות שהצבתי לעצמי בהגשת מועמדותי לתפקיד היא לחולל תהליך של בחירה דמוקרטית מבין מספר מועמדים תוך הצגת האני מאמין האמיתי של כל אחד בפני הציבור ובחינתו, לשמחתי, תהליך זה אכן מתקיים.

ברצוני להתייחס לשאלות והערות של חברים שפנו אלי בנושאים שונים לאחר שקראו את שכתבתי ב"ברמה" ולאחר הדיון באסיפה, בנוגע למועמדותי לתפקיד המנהל הכלכלי.

השכלה:

כפי שמקובל כיום בתהליכי השמה לתפקידים בכירים בחברות ואירגונים כלכליים ועיסקיים, השכלה אקדמאית פורמלית בתחום העיסוק הרלוונטי ממוסד אקדמי מוכר ומכובד היא תנאי נדרש והכרחי.

לדעתי, כדאי גם לנו בין יתר הנתונים הדרושים לאיוש תפקידים במערכת שלנו, לאמץ גם תנאי זה.

ניסיון מקצועי:

תפקידי הניהול שמילאתי בחברות תעשייתיות שונות ובתחומי עיסוק מגוונים כולל חברות בהנהלות אותן חברות, הקנו לי ידע מקצועי עיסקי, ניסיון, זוויות ראייה שונות ובשלוּת מקצועית המהווים יתרון במילוי תפקיד המנהל הכלכלי, זאת בנוסף להשכלתי האקדמאית וניסיוני בענפי החקלאות במשק במשך מספר שנים לפני שפניתי לתחום התעשייה.

גיל:

בעיני, לגיל המועמד הנבחר משמעות רבה כאמירה ציבורית.

באם אנו חברה הדוגלת בהמשכיות, בהתחדשות, בהשארות בנים, בהצמחת מנהיגות חדשה וצעירה שתהווה דור המשך ניהולי בעל ראייה ותיכנון לטווח ארוך אשר שם לנגד עיניו כמטרה מרכזית את קיומנו כקהילה וקיבוץ תוך שמירת צביוננו המיוחד,  הרי שבחירת מועמד מתאים וצעיר משקפת ותומכת באמירה ציבורית זאת. 

שינויים והפרטה:

אני בעד אותם מהלכים שיהיו משמעותיים ליצירת יתרון כלכלי מובהק בהשוואה למצב הקיים, ואשר משרתים ומשפרים את רמת ואיכות החיים של כלל הציבור.

בהצעות העומדות כעת על הפרק להמשך הפרטה, כדאי וניתן לדעתי לבחון אופן טיפול שונה מזה המוצע במתכונת הנוכחית.

השקעות ויזמויות:

אני בעד השקעת הרווחים הנצברים מ:

1.     פעילות עיסקית שוטפת.

2.     השקעות מניבות.

3.     דיבידנדים מפלרם.

4.     תמורת ההנפקה של פלרם.

באפיקי ההשקעה הבאים:

1.     אמצעי יצור ומקורות פרנסה חדשים המאפשרים גם פיתוח יוזמות  אישיות.

עדיפה בעיני אותה יזמות אשר באה מהחברים עצמם ומאפשרת מתן ביטוי למשאבים האישיים השונים תוך בחינה עיסקית מקובלת.

2.     קרנות ייעודיות להבטחת ביצוען של מטרות קיימות. 

מטרות אלה פורטו על ידי במאמרי הקודם.

כמו כן ניתן להקצות משאבים לרווחת החבר במובן הרחב של המילה ושמתייחסת לכלל ציבור החברים באופן שוויוני.

על פי השקפתי זכאים וראויים בני שכבת הגיל המבוגר לקבלת מענה לצורכיהם המיוחדים ולאפשר לדורות הבאים להמשיך ולקיים מקום זה בביטחון כלכלי לאורך זמן..     

הבהרות נוספות למועמדותי למנהל כלכלי / דניאל פרי

הכתוב כאן  נאמר באופן כללי בשיחה שהתקיימה ב- 5/10/04

אנסה לחזור על הדברים בקצרה, למען אלה שלא השתתפו בשיחה.

תפקידו של מנהל כלכלי הוא לקדם את כלכלת רמת יוחנן ועל זה הוא יבחן. הטיפול בנושאים חברתיים נתון בידי מנהל הקהילה והנהלת הקהילה.

אני רוצה להבהיר, אין בדעתי לטפל בשכר  דיפרנציאלי.

ברצוני להזכיר שתופעות חלקיות של שכר דיפרנציאלי כבר קיימות אצלנו והן:

 

-         קניית תורנויות. למרות שהדבר מתבצע בין מוכר מרצון לבין קונה מרצון, הרי שהעקרון הקיבוצי שכל אחד משקיע את כל כוח העבודה שלו למען הכלל לא מתקיים. אותו קונה מרצון, הולך ומרחיב את הזמן שהוא עובד למען כיסו, על חשבון הזמן שהוא עובד למען הכלל.

-         חברים שעובדים מעט ומקבלים תקציבים מלאים, נהנים משכר דיפרנציאלי.

קבלת תקציב מלא תמורת עבודה מועטה, הוא שכר דיפרנצילי ביחס לעבודה מרובה באותו התקציב.

-         הפקעות רכבים השיכים לקבוץ, לשימוש שלא במסגרת העבודה, הוא שכר דיפרנציאלי.

-         תשלום בתלושי שכר לעובדי רמת יוחנן בתאגידים השייכים לקיבוץ (גד"ש) הם שכר דיפרנציאלי.

-         עבודות מחוץ לקיבוץ שהשכר תמורתן לא מגיע לקבוץ, הוא שכר דיפרנציאלי.

-         שליחי המפעל ששכרם שונה לחלוטין (לא לרעה), משאר חברי הקיבוץ, הוא שכר דיפרנציאלי.

       רמת יוחנן נמצאת במקום שבו היא נמצאת היום כתוצאה מהשינויים שהתרחשו:

-         נטישת ערך העבודה העצמית (עדיין מופיע בסעיף 3 של התקנון).

-         מסירת העבודה בחינוך למי שאינם חברי המשק.

-         השקעה בפנסיה לחברים, שהיא מנוגדת לפיתוח המשק.

-         הגשה עצמית בקבלת שבת "תהרוס את התרבות הקיבוצית".

-         האפשרות לבנות בנייה פרטית, איך היא מתיישבת עם הקיבוץ של פעם.

-         האפשרות שהחבר יחזיק ברכב פרטי, ודאי שאיננה מתיישבת עם הקיבוץ של פעם.

כל השינויים האלה הם תוצאה של ראיה קדימה והתאמת החיים למציאות המשתנה.

אני חוזר ומדגיש, שהמוּדעוּת שלי למנהל קיבוצי תקין, תביא אותי לפעול בדרך, שהרעיונות לשינויים, באם יהיו, יעברו תהליך של לימוד הנושא והחלטות מסודרות של הציבור,  ולאחר מכן ביצוע כפי שהחליט הציבור.

זהו יום הבוחר / אורי בר-אב

למה כן לבחור דניאל פרי

החלטתי להביע דעתי בנושא זה בעיקר משום שהסיבה העיקרית להתנגדות חלק מהחברים למועמדותו של דניאל לתפקיד המנהל הכלכלי, אינה חוסר יכולת אלא - "דניאל יפרק את הקיבוץ" (למרות שהצהיר באסיפה שלא ינסה להוביל מהלך לשכר דיפרנציאלי), כאילו שהמנהל הכלכלי פועל בוואקום, אין סביבה דעתנית שמבקרת ומחליטה באופן דמוקרטי אם לקבל מהלך כזה או אחר של הנבחרים.

האם למרות הבדלי ההשקפות של כל אחד מאיתנו ניתן להגיע להסכמה על עקרונות צדק שעל פיהם יתנהל הקיבוץ?

 לפני כ- 30 שנה פירסם ג'ון רולס את סיפרו "תיאוריה של צדק" שנחשב בעיני רבים לאחד החיבורים הפילוסופיים החשובים. בסיפרו דן ג'ון רולס באמנה החברתית: האם יש מערכות כלשהן, אשר כל תוצאה שתתקבל בהן תוכל להיות צודקת? למרבה הפלא תשובתו היא חיובית.

ניקח לדוגמא משחק כלשהו. שתי קבוצות מתחרות ביניהן. האם יש תוצאה שתהיה בלתי צודקת? אם קבוצה א' תנצח, זה יהיה צודק בדיוק באותה מידה שקבוצה ב' תנצח, זה בתנאי ששתי הקבוצות שיחקו על פי כללי המשחק, וכללי המשחק היו ידועים ומוסכמים מלכתחילה.

במקרה זה, מה שקובע את "צדקת" התוצאה, הוא משחק בהתאם לכללים, ולא קריטריון עצמאי חיצוני. אנו טוענים, כי אם המשחק הוגן, התוצאה צודקת. כלומר הצדק מבוסס על מימוש ההגינות. ההגינות היא מושג בסיסי יותר מן הצדק.

ההגינות מומשה על ידי אימוץ כללי המשחק על ידי המשתתפים. שימו לב כי אין ההגינות תלויה כלל בערכיהם והשקפותיהם של השחקנים או האוהדים. ולענייננו: האם השקפות ואמונות של מועמד יבטלו או יקטינו את סיכוייו להיבחר גם אם הוא בעל יכולות מוכחות ומשקיע מזמנו הפרטי לאורך שנים בפעילות הקהילה (אסיפות, ועדות....) ופועל תמיד בהתאם להחלטות הקיבוץ, גם אם לא תמיד תואמות את השקפותיו.

חברי רמת יוחנן יצרו לאורך השנים כללים, עקרונות והליכים המוסכמים על הכלל, במידה ונדע לבחור את מנהיגינו ע"פ יכולתם המקצועית ומידת יושרם, ללא קשר להשקפתם,  נוכל לקבל "צדק" חברתי. על מידת ההגינות והיושר של דניאל אין ויכוח. גם על דבקותו בכללים וההליכים של רמת יוחנן אין ויכוח.

האם מישהו חושב שבמידה ודניאל יבחר הוא יפעל בחוסר הגינות ובניגוד להליך התקין ברמת יוחנן? כל מי שמכיר את דניאל כולל מתנגדיו ישללו אפשרות זו, לכן הטענה "דניאל יפרק את הקיבוץ" חסרת יסוד. דניאל ניחן גם ביכולת המקצועית וגם במידת ההגינות הדרושה. אין לי ספק שאם הוא יבחר הוא יפעל ביושר לקידום ענייני הקהילה בהתאם לכללי המנהל התקין.     שבת שלום.                                                                                                                                                                                                                                     

תגובות בעקבות "הכישלון ביכולת האבחנה בין רע לזוועה"

נכון שקשה למצוא שותף לדיון מדיני ושהפתרונות מסובכים ושכוחות הרע הם הם המובילים את הפלשתינאים בגדול וכן את הרחוב הפלשתינאי.

גם נכון שיש לעשות את כל שניתן לביטחון  המדינה  הישראלית...אך מכאן ועד לאיבוד-צלם בצורה מוגזמת אותה למדנו מפי "שוברי-השתיקה", ישנה דרך לא ארוכה (לצערי), וישנו קו מאד ברור לנו פה-רחוק מהעימותים והמחסומים. לחיילים בעבודתם השוחקת הקו הזה הולך ומטשטש בזמן עבודת אמת בשטח.        

אם לא תהיה פעילות משמעותית, כמו זו של "שוברי-השתיקה", אשר תעמיק אל תוך מערכות החינוך ותחזק את הנוער לעשות עבודתם במדוייק, על פי ההוראות ולא יותר..,-  יטפטף אז איבוד הצלם אל חיינו יותר ויותר, הרבה יותר ממה שכבר טיפטף והרס דפוסי התנהגות אלמנטרים של חיי יומיום בינינו.

אנחנו אמנם נמצאים במלחמה ובמלחמה קורים דברים קשים תמיד ונכון שזו לא עובדה  בלתי ידועה, אך בתוך הרחוב שלנו חייב לזרום דיון מתמיד על שמירת הצלם, זה כל מה ש"שוברי-השתיקה" ניסו להדגיש.     

התובנה שאנחנו לא בסדר מעצם היותנו עם שולט וכן מועדים בהתנהגות בקווי העימות הפרונטלים,- רצוי מאוד שתתפרסם ובעיקר בין כל חוגי הביקורת של האירגונים ההומניים ההולכים ומתרבים.

מדינת ישראל הנה מטרה לביקורת תוקפנית מילולית מאד סוערת וחסרת תקדים בממדיה בעולם הרחב. לכן חשוב להפגין כוח הומני מן הרחוב הישראלי כדי להוכיח את עובדת היותנו קשובים ועובדים על ביקורת עצמית, פנימית. זה הרבה יותר חשוב לכולנו בכל מקום, מאשר להתנצח בסגנון תנכי או גנוני כמו: הקם להרגני... אראה לו בכל דרך, בכל מקום ובכל שעה מי החזק מבינינו...

האויב שלנו אינו במצב של יכולת חשיבה הומנית. האויב שלנו הוא עם כבוש!

האם לדעתך, עוזי, נוכל לו רק במידה ונרד לרמה שלו בהתדרדרות כוללת של איבוד כללי-התנהגות של אמנות בין-לאומיות???

האם זאת הדוגמא שהיית רוצה להשליט באיזור ולהנציח את הסיכסוך???

לדעתי שווה להתאמץ, להמשיך ולחפש דרך יותר חכמה.              

ויפה שעה אחת קודם, למרות שהשעה מאוחרת מאד זה מכבר...!

(שם הכותב, חבר רמת יוחנן, שמור במערכת.)

בלשון המתנחלים

בין "משאל עם" ל"שואה", לקסיקון קצר-מועד למתנחלית מדוברת, שבאה לעולם במקביל לתוכנית ההתנתקות

לעת עתה, זו רק מלחמה של מילים. מִתקפת המתנגדים של תוכנית ההתנתקות כבר הצליחה להכניס למילון הפוליטי שלנו כמה וכמה מונחים, אבל גם המתנגדים וגם המתנגדים למתנגדים מתקשים לברר את המשמעויות המדוייקות שלהם. למתלבטים ולתוהים, הנה לקסיקון קטן (וקצר מועד) למתנחלית מדוברת. לא רק מה הם אומרים, אלא למה הם מתכוונים באמת.

משאל עם – כלי לדחיית תהליכים ומועדים שאמורים להיות מסוכמים בהכרעות של רוב פרלמנטרי דמוקרטי. מקובל במשטרים שעומדים על כרעי תרנגולת, אבל עכשיו עת לעשות, על-פי ההיגיון של יושבי רצועת עזה, ולכן באמת לא חשוב מה יקרה לדמוקרטיה וליציבות המשטר בישראל אם ייכנע ראש הממשלה ללחץ לקיים משאל עם. מתנגדי משאל העם לא מרימים את הכפפה הריטורית ולא מצליחים להסביר מהם הנזקים האפשריים הצפויים ממנו. מלחמות ישראל והסכמי השלום שלה לא התקבלו במשאלי עם. את כל האיוולת הטמונה במשאל עם וב"רצון העם" אפשר להמחיש בעזרת משאל עם היפותטי פשוט: למה שלא יהיה משאל עם על החובה לשלם מסים? נגיד שיהיה: ברור לכולנו שכולנו נצביע נגד, לא? ומה יקרה למדינה למחרת? למי איכפת?

קרע - נורא ואיום, אם באמת אתם מאמינים שהעם היושב בציון הוא בסך הכל חתיכת בד. אבל אם עדיין קיימת כאן מערכת דמוקרטית שמאפשרת מתן ביטוי לדעות שונות, צריך להבין את המונח "קרע" כדימוי נחות, היסטרי ומפוחד מעצם קיומן של דעות כאלה. נכון שבימי ממלכות יהודה וישראל הוזהר העם לא אחת מפני אפשרות של קרע, אבל ההזהרה הגיעה באמצעות ציווי אלוהי מפורש. כרגע, המזהירים הם מתנחלים. האם הם נציגיו החדשים של אלוהים עלי אדמות, ואם כך – מתי קיבלו את המנדט?

יהודים לא מגרשים יהודים – כמה נכון. יהודים מגרשים ערבים, מתיישבים על אדמותיהם, בונים שם יישובים קהילתיים עם נוף ואיכות חיים, סביבם בונים כבישים עוקפים וגדרות ומתמגנים יפה בעזרת כוחות הביטחון. וערבים, מה הם עושים? הורגים יהודים. שמגרשים ערבים, מתיישבים על אדמותיהם וכו'. ורק בהיגיון של המתנחלים אי אפשר למצוא כל קשר בין השניים.

ארץ ישראל לעם ישראל – נכון מאוד במונחים מקראיים בני 3,500 שנה. מאוד לא נכון במונחים של חיינו כאומה במשפחת האומות. מדינת ישראל הוקמה מתוקף החלטות בינלאומיות מחייבות, שקבעו גם את גבולותיה ואחר-כך קיבלו גבולות חדשים כחלק מהסכמי שביתת הנשק. ל"ארץ ישראל" יש גבולות מאוד נזילים: של ממלכת שלמה או של חזקיהו? של עזרא ונחמיה או של החשמונאים? על פי ההיגיון המתנחלי, הכל הולך – בתנאי שזו כבר אדמה שממנה גורשו ערבים ועליה הוקמו יישובים קהילתיים.

לשרון אין מנדט – אה, לא נכון. יש לו. גם המתנחלים נתנו לו. בבחירות דמוקרטיות. מותר לנסות להפיל אותו מימין ומשמאל בדרכים דמוקרטיות, אבל כל עוד לא נפל – יש לו, ועוד איך. אם המדינה היא ספינה והעומד בראשה הוא קברניט, מדי בחירות הוא מקבל מנדט לנווט במים סוערים כדי להוליך את הספינה במינימום נזקים אל נמל מבטחים.

נתנגד בכל הכוח – כמובן, גם לתוצאות של משאל עם. יום ב', שיחה עם חגי בן ארצי ברשת ב', שאומר את כל האמת לכרמית גיא: יהיה פה מרי אזרחי, יפרו כל חוק כתוב, לא ישלמו מסים וכיו"ב. כדאי להקשיב לו. הוא אולי היחידי ביקום האינטלקטואלי האלטרנטיבי של המתנחלים שאומר מה שהם עדיין לא מוכנים להגיד בפומבי: שהם מצפצפים על כל החלטה שתחייב התנתקות. שהם התנתקו מזמן מהדמוקרטיה הישראלית.

סירוב פקודה – משהו שמותר רק למתנחלים לעשות, אבל אם שמאלנים חס וחלילה מסרבים להגן על יישוביהם מכוח מצפונם האוסר עליהם להשתתף במעשה הכיבוש, אזי מדובר בעוכרי ישראל.

דינא דמלכותא – כל החוקים שמוצאים חן בעיני המתנחלים. חוקים שלא נראים להם, מותר להפר.

רבני יש"ע – יהודים נטולי כל הבנה בתהליכים היסטוריים, במהותה של אזרחות במדינה מתוקנת, ובצורך בענווה. ממונים מטעם עצמם לדוברים של השם-יתברך, ואם מתחקרים אותם באגרסיביות, אפילו הם מתקשים להסביר את מקור הסמכות שלהם בעולם המודרני. לעומת זאת, הם מבינים היטב בדיני הכחדת הגרגשי והיבוסי ונוטרים טינה קשה ומוצדקת לעמלק, ובאמת אינם מסוגלים לראות כל הבדל בין מציאות אמונית עתיקה לבין ריאליה פוליטית חדשה. מצטיינים בתאוות התראיינות כפייתית, ומצליחים לממש אותה מפני שלמראיינים שלהם אין מושג קלוש ביהדות, ולכן אינם יכולים לשאול אותם שאלות קשות שיחשפו את עומק הפנטיות שלהם. והעיקר - עושים זאת דרכי נועם.

אנחנו לא יכולים להיות אחראים לקיצונים שביננו – אין, אין כמו גלגול העיניים הזה של מנהיגי המתנחלים שמנסים להישמע קצת מתונים. במלים אחרות: תחזיקו אותי, כי אני לא אשרוף את המועדון, אבל השכן שלי ישרוף. בין אם יתקיים משאל עם ובין אם לאו. לאלה צריך לומר: זה בסדר. אל תהיו אחראים. משטרת ישראל אחראית לסדר הציבורי, לא אתם. ותעשו טובה, תפסיקו לאיים. מתישהו האיומים שלכם הופכים להיות הסתה למרד, ומשטרת ישראל באמת עסוקה מכדי לטפל גם בזה.

שואה – מצב שבו מתנחל מקבל 250,000 דולר והמון תמיכה ממשלתית שיוצאת גם מכיסיהם של חובבי ההתנתקות, כדי להתיישב במקום אחר בארץ ישראל שמצווה קדושה ליישב אותה. ואם יתיישב בנגב או בגליל, יקבל יותר ממה שכל אזרח שומר חוק, שלא מאיים ולא מעיק על הקופה הציבורית, יקבל עבור המעשה הציוני שלו. וכבר שמעתי ברדיו ש"ההתנתקות הרבה יותר גרועה מהשואה". אבל כיוון שמנהיגי המתנחלים "לא יכולים להיות אחראים לקיצוניים שביננו", איש אינו מנסה למחוק את התועבה המילולית הזאת מהשיח הפוליטי. . .

   טרקטורונים לא מסתובבים שם... / ירמיהו

כשאיתי הרים טלפון ויעץ: "חבר'לאך תתחילו להתאמן בלעלות במדרגות", הבנתי שהפעם זה לא הולך להיות קל. עדיין לא ידעתי עד כמה. יותר מאוחר התחיל שלב השאלות שצריך אדם בגילנו לשאול את עצמו, האם זה באמת מה שהוא רוצה לעשות, המסלול, הקושי, העליות, הגובה, האוויר הדליל והשפעתו על צלילות הדעת וכאבי הראש, הנזק הכספי, המצב הביטחוני ועוד אי אלה זוטות... כשהכל היה מבורר היטב ידעתי שהטיול הזה לנפאל, שהוא חלום נעורים שהלך עם השנים והתרחק, מתחיל להיות הדבר הבא...

הפגישה עם יתר חברינו ל"טרק" שבועיים לפני היציאה עברה בשלום ונראה, כך חשבנו אז, שהאנשים יודעים מה עומד בפניהם, גם איתי, המדריך, עשה רושם אמין, לא פיאר ולא פיזר הבטחות שווא, קצת המעיט בנושא הקושי הפיזי מטעמי שיווק ידועים.

כששאלנו האם זו העונה המתאימה, הוא ענה חד משמעית: "נפלאה! גשמי המונסון חלפו עברו, השמיים בהירים, בבקרים חם ונעים ובלילות קריר, אל תיקחו יותר מדי ציוד".

ובכל זאת אוֹזְנִי הַרְגישה קלטה שמץ של חשש שהתגנב לדבריו כשהוסיף ש"אמנם השנה הייתה גשומה מאוד ואין לדעת..." ועבר לסדר היום בלי להסתבך יותר מדי בנבואות...

עוד חשוב לציין שהמטוס החבשי שלנו שעשה איגוף גדול משמאל דרך אדיס אבבה, לא נפל לים והגיע ליעדו בשלום, וזה היה אחרי לילה ארוך ארוך ושלוש ארוחות צהריים, מוגשות על ידי דיילות שחומות, חמודות, ארוכות צוואר וחרוצות שלא הפסיקו לטפל ולדאוג לנוחיותנו, עד כמה שזה ניתן. מי שהתנסה בטיסה ארוכת טווח שכזו "כלוא" בין שני חובבי טיסה אחרים שמנצלים את הלילה לשינה, ואת הצורך "להקים" אותם כל אימת שהוא נזקק לנקביו בגין שלפוחית שעולה על גדותיה ולוחצת, יודע במה המדובר... 

הפתיחה האופטימית משהו לא רמזה כלום על הבאות. שלושה ימים אחרי המקדשים של קטמנדו ופאטן, השווקים הססגוניים של ה"תאמל", חיי הרחוב הסואנים שמסתבכים בין המכוניות, הריקשות, האופנועים, הפרות, החמורים והאנשים שחיים יחד בסימביוזה מופלאה בלי לפגוע אחד בשני, המים הבלתי מוגבלים שזורמים מחוץ לבתים, הרחצה, המכבסה, הליכלוך, העוני, הצפיפות, ובעיקר הפגישה הבלתי אמצעית עם הנפאלים, - עם חביב ומכניס אורחים שכלום לא בוער לו... אנו מוצאים את עצמנו לפני הדבר עצמו שלשמו התכנסו, תחילת מסלול ההליכה בכפר נאיה פול כשהגשם שלא שמע ש"עונת המונסונים הסתיימה" מכה על ראשנו בכל עוז.

איתי הבטיח משהו אחר, אבל איך אפשר לבוא אליו בטענות?, הוא הרי לא אחראי על מזג האוויר.

עכשיו ענני ערפל כבדים, אפורים, זורמים מתערבלים סביבנו, עולים אל על מן הערוץ העמוק מטפסים במדרונות התלולים, הראות שואפת לאפס, איתי מספר שאילולא ה"מזג" הזה אפשר היה לראות את פסגות האנפורנה הלבנות נשקפות אלינו בכל הדרן, נצטרך להאמין לו...בינתיים מסתפקים במה שיש, שהרי אנו רק בהתחלת הדרך ועוד נִשְׂבע מהמראות האלה.

הגשם ממשיך, לא מרפה, אובדי עצות אנו מסתתרים תחת גגון פח דולף בצריפו הדל של ה"גזלן" המקומי בעמדת ציפיה, לֶמה לא כל כך ברור אבל עזרא ויואב כבר עסוקים בהכנת קפה. שותים, מתחממים, משבחים והמצב רוח משתפר מעט. מזג האוויר דווקא לא.

ואנחנו לא לבד, עוד ועוד "טרקרים" מגיעים לנקודת ההתחלה בלי להתחשב במצב, אותם הגשם לא מבהיל משום מה, הם אורזים את עצמם בכל ניילון חופשי שמסתובב בשטח, מעמיסים על ה"פורטרים" הקטנים הפרטיים שלהם את ציודם הכבד והיידה לדרך.

זה קצת לא נעים אבל אם הגוי נוהג כך אין סיבה שאנחנו לא. אחרי רבים להטות... גם אנו  מתעטפים בשכמיות הצבעוניות החדשות שקנינו בפוקרה, נראים כמו קבוצת עב"מים בכל צבעי הקשת, התרמיל על הגב המקל ביד, מתחילים ללכת בין בתי הכפר העלובים זבי המים, עדיין יבשים, הדרך בוצית חלקלקה, חוצים נחל על גשר תלוי מתנדנד, עקב בצד אגודל בזהירות לא להחליק, לא ליפול, הסבלים אצים רצים חולפים על פנינו בקלילות בלתי סבירה, חלקם בנעליים מרופטות חלקם בכפכפים, מדלגים בקלילות מאבן לאבן, לא נראה שלכוח הכבידה יש איזושהי השפעה עליהם, משקל ה"משא" שעל גבם כמעט יותר כבד ממשקל גופם, תלוי על מצחם בעזרת חבלים וחגורות.

וכבר הזיעה זורמת מתחת לשכמיה, רטוב בפנים ורטוב בחוץ, רצית טרק? הא לך טרק, אף אחד לא הבטיח לך שתלקק דבש.

ממשיכים במגמת עלייה מתונה במעלה הנחל. עם הזמן השמיים נפתחים, קרעי התכלת מתחילים להציץ, הגשם חדל לאט לאט, ההרים מסביב מתחילים לגלות עצמם אלינו, שדות אורז בירוק בהיר לפני קציר מסודרים בשלל צורות, טרסות טרסות מתפתלות משתרגות אחת בשניה על פי תוואי המדרון התלול, כל פיסת קרקע מנוצלת, המראה מדהים ואתה מתחיל להרגיש לאן נפלת, המעניין הוא שאף טרקטורון או ג'יפ  4X4 לא מתרוצץ בשטח, לא הורס את הדרך, לא מרעיש עולמות, לא מרים ענני אבק ולא מטריד את השלווה הפתאומית שמציפה אותך, יכולת ללכת ככה לעד, בלי להרגיש.

כך אתה חושב, אבל מסתבר שטעית, אחרי עליה נינוחה פחות או יותר, כשכבר נדמה לך שכבר עשית משהו מ"מנת-העלייה" שיועדה לך להיום איתי מבשר: "רק עכשיו מתחילים לעלות".

ובאמת מתחילים, תשכח את כל מה שידעת על עליות וירידות בארץ, לך תתרגל לעלייה שכזו, אלף מטר במדרגות, ולחשוב שכל עלייה היא צורך ירידה וחוזר חלילה, קשה להגיד שזה מעודד...

עולים לאט, נכנסים לקצב נכון לשמור ולחסוך באנרגיה, השיחה הקולנית שליוותה את ההליכה בעמק הופכת לשתיקה מעיקה, פה ושם אנחה שנשפכת אל קולות המעיינות והמפלים שמפכפכים לצידנו, צרחות העורבים והשקט. המון שקט.

השיפוע חד ביותר, עולים ועוצרים עולים ועוצרים, מחזירים את הדופק להרגלו ואת הנשימה לסדר וממשיכים הלאה, הנוף מטריף, הדעת מוסחת מהמאמץ, נדמה לך שאתה הולך בפארק שמישהו יצר בו את השבילים והמדרגות מתוך דמיון קודח, הכל ירוק ופורח והסבלים עם משאם הכבד מדלגים לידנו בקלילות, לעג לרש. 

על סיפו של הערב בשעות אחה"צ המאוחרות אנחנו מגיעים לאחר אי אלה תקלות בלתי צפויות בדרך, תאונה שנגמרת בנס, וסבלים שעומדים לנו בשעת צרה אל הגאסט-האוס הראשון, גאנדרוק, כפר חביב בקצה השפיץ, מדגדג את השחקים. הנוף מטמטם. אתה עייף ושיכור ממראות הדרך ותחושת סיפוק ממלאת אותך, היה קשה אך כדאי. וואלה כדאי. 

בינתיים נעשה קצת קריררררר בגובה של 2050 מטר, לאט לאט השמיים יורדים והעולם נסגר עלינו. יש להתארגן היטב ללילה הראשון. (המשך יבוא).                                         

... ובחרנו בשמחת חג / הביאה לדפוס עדה לקח

(מוקדש בתודה לכל שכיתפו את חגי תשרי)

שלא נגיע לתוגת חג, לגעגוע, אל מה שפעם היינו, אלא נשכיל להמשיך ולקיים תמיד שמחת חג ע"י "היכולת ליצור את אותו יחד הנותן תחושה של שותפות וגאווה".

 שנדע שעות של חסד וטוב,                                         "ו... שככה יהיה תמיד"..

אליפות בכדור-מים

בתחילת החודש זכתה קבוצת גיל 16 באליפות המדינה בכדור מים. זכייה זו היא לאחר עונה ארוכה שבמהלכה לא הפסידה הקבוצה בשום משחק, רק משחק אחד הסתיים בתיקו.

בסדרת הגמר גברה הקבוצה פעמים על הפועל קריית טבעון    6 : 3 ו     -     15 : 2 .

בקבוצה משתתפים נערים מרמת יוחנן, אושה, יגור, נופית וקרית-אתא, המאמן ליאור קליין.

הפרס על הזכייה באליפות היה בילוי ב"אלפא קרטינג" ובמסעדה.

ברכות לנערים:

 נדב, מאור, נוב, ירדן, רז, תומר, רותם, עפר, אלדד, מתת, אמיר, גל, אור ואיתמר ולמאמן. מצפים לתואר נוסף בשנה הבאה.

בנוסף לכך זכתה קבוצת הילדים גיל 12 בטורניר כדור-מים בהשתתפות שש קבוצות מהמובילות בארץ.  בשלבים המוקדמים גברה הקבוצה על אס"א ת"א 9: 1.

על  מכבי קרית-אונו 6 : 2 .

במשחק הגמר גברה  על הפועל קרית טבעון 5: 3.

ברכות לילדים הצעירים ולמאמנים יוני פינסקי והעוזרים איתמר פלד ועופר חורש.       פקו

לובש מדים

דניאל פלד התגייס לצבא, צאתך ושובך בשלום.

מזל טוב

ללימור ואיתמר לנישואכם

לאפרת ובני קציר ומשפחת איתמר ביטבתה.

הרבה שמחה ואושר.

תודות

לכל החברים שעשו לנו חתונה מקסימה

לצוות המטבח, חשמליה וכל המתנדבים שבישלו, ערכו, הגישו והכל בחיוך, המון תודה.

ליעקב, ניצן, אילת סלייפר ושירית ברבר שחיברו את כל "החוטים", "עשיתם לנו את היום".

                                      משפחת קציר

                                      ומשפחת וינברג (יטבתה)

הוא מגיע ...

הווטרינר מגיע ביום חמישי 28.10.04

יקבל פאציינטים החל משעה 20:00 במחסן הכללי.

סדרי עבודה במחסן הכללי

החל מה 20/10/04 חוזר המחסן הכללי לשירות החברים המוסדות והענפים בשעות מלאות.

ימים א' עד ה': מ שעה  06:30 עד 11:45     ומשעה 13:00 עד 14:45.

ביום ו': משעה  06:30 ועד 11:45.

כל מי שרוצה לקבל שירות בטוח כדאי להתקשר לפני שבאים לטלפון 9331. כך תוכלו לוודא אם נמצא מישהו במחסן, ואם נמצא זה שאיתו רוצים לדבר.    עובדי המחסן.

ממשרד הרכב

אילת שחר סיימה את עבודתה במשרד הרכב, מחליפה אותה קרן שחר.

לאילת - תודה רבה והצליחי בדרכייך.

לקרן - השתלבות קלה ומהירה בעבודה.

להזכירכם, הזמנות רכב יש  לבצע דרך המחשבים בבית, בעבודה, או ליד ארון המפתחות. אנא הימנעו עד כמה שאפשר מהשארת הזמנות רכב בתא הקולי. ההזמנות לרכב מהתא הקולי נרשמות עד השעה  10:00 בבוקר. לידיעתכם, בכל רגע אפשר להיכנס לסידור הרכב הממוחשב ולעדכן את הזמנותיכם, כשאתם רואים את ההזמנה בבית אנו רואים אותה במחשב במשרד. (תנסו אותנו).

לסיום: החורף קרב ואיתו הסיכונים בנהיגה, אנא, אנא, סעו בזהירות רבה.

בברכת נסיעה בטוחה, איל,  קרן וחנה, משרד רכב,      car@ry.org.il

תודות

לכל מי שטרח, עמל, יצק, בישל, חיזק, טייח, הוביל, נסע, הדריך, ערך, הקריא, תיקן וניגן באירוע המשותף של ועדת ספורט וועדת תרבות "בירה בביריה" , רוב תודות.

במיוחד לאופיר מרציאנו שניצח על המלאכה.

                             ערן גלוסקא,  בשם  ו. ספורט

ליגת "תפוזינה"

נווה כהן זכה בגביע עבור מקום שני באליפות הארץ בדואתלון עד גיל 13 שנערכה ברמת השרון ע"ש ניר פורז. בתחרות שהייתה ססגונית ומאורגנת היטב, השתתפו קרוב ל 1000 איש, ביניהם חיילי היחידה של ניר. דואתלון הוא ספורט הכולל ריצה ורכיבת אופניים והמרחקים שונים בהתאם לגיל, ילדים, נוער ובוגרים.

דואתלון "אולימפי" לבוגרים  כולל: 10 ק"מ ריצה, 40 ק"מ אופניים, 5 ק"מ ריצה לסיום. 

בתחילת דצמבר תתקיים באילת אליפות הארץ בטריאתלון. זהו אירוע מרשים ה"שוטף" את אילת ואיזור המלונות בפרט באווירה מיוחדת במינה.

מומלץ מאוד לרדת לאילת לסוף שבוע להנות מהחוויה!

"ברמה"

עריכה – ירמיהו בן צבי.  

הקלדה ושיכפול – שרה'לה זית

שבת שלום!!!

 barama2@ry.org.il

הכתובת של העלון באתר האינטרנט של רמת יוחנן

www.ramat-yohanan.com/barama