מס 1433  י"ט באב תשס"ד  6.8.04

 

 

סיפור אהבה

לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב...

שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים

שלא לבייש את מי שאין לו... (מסכת תענית)

אכן, לא היו לנו ימים כאלה טובים... כּוּּלם את כּוּוּוּלם אוהבים... היהודים את הערבים, השוטרים את הגנבים, הַשְׂבֵעִים את הרעבים, הַסוֹבְאִים את הצמאים, הזוללים את הצמים, העשירים את העניים, הרוסים את האתיופים, המרוקאים את הפולנים, האשכנזים את הספרדים, החילונים את הַחֲרֵדִים, האורתודוקסים את הרפורמים, הַפּוֹסְלִים את הַפְּסוּלים, יעקב את עֵשַׂו והבשר את החלב.

ובינתיים, העם רוקד, העם מזמר, העם מְהָמֵר ואת החודש "לֹא גּוֹמֵר...".

הנכים נאנחים, הזקנים גונחים, בְּאוֹהֲלֵי תּוֹרָה שְׂמֵחִים, "נהרגים" הַאֲבְרֵכִים. החיילים יורים ובוכים, ובכל זאת ממשיכים. בירושלים מתלבשים, בתל-אביב מתפשטים, בשטחים מִתְכַּסְחִים, במצוות מופז "מפנים" חצי מאחז ומקימים שניים, מגלגלים עיניים, מסלסלים פֵּאוֹת וה"עשבים השוטים" רוקדים על הגבעות.

וארבל חושבת ש"יש מקום" לכתב אישום, והיועץ מזוזי מְיַעֵץ לה: זוזי!!! ויוצא חוצץ כי "אין שום-כלום". ו"הארץ" כותב, ו"ידיעות" משמיץ,  ו"מעריב" מכחיש והתקשורת כּוּלָה יורדת לכביש.

בנמלים "עוֹשִׂים שַׁבָּת" - ה"עסקים כרגיל" רק קצת יותר לאט. עובדי המועצות ממשיכים לִצְעוֹק אבל המשכורות יוֹק!!!!      

 

ואברג'יל "חולה אהבה" על אבוטבול, ורוזנשטיין "מת" על אלפרון, והחולים "על באמת" מתים בַּמְסְדְרוֹן. ועוברים ושבים מתפוצצים ברחובות, ובמשטרה "מנקים אֶת הַאוּרְווֹת", וכל העם שקוּע בחובות, ולשואלים אין תשובות, כי באמת, אנה פנו כֹּל הַאַהֲבוֹת...

 

ובינתיים, לימור צועקת, וליבני דוחקת, ובלומנטל "שותקת", וגבריאלי צוחקת (כל הדרך לקזינו...) וגם גמליאלי לא מתאפקת, וכולנו ראינו, שאוטוטו הקואליציה מתפרקת.

כי סילבן לא "יַעֲשֶׂה שלום" בלי "החוץ", וג'ודי אומרת ש"קר לו שם בחוץ", ופרס לא שם קצוץ, ודליה עייפה, קשה לה לרוץ, גם היא רוֹצָה להיות כבר בּוֹס, ולפיד "לעולם" "לעולם"  לא יישב עם הַדּוֹס, ואברוּם בכלל התאייד בחלל, (לא חֲבָל?)

ומי עוד מתכונן? מצנע תופר, בייגה סופר, סנה חותר, רמון מְתַחְמֵן, שמחון מְקַמְבֵּן, וילנאי מסבן, ברק מתעניין וגם פוּאד, כן כן,  את ידיו לא טומן...בצלחת, והאהבה ביניהם ממש פורחת.  רק יוּדָ'לֶה לא מתרגש וממשיך לקשקש: "זו נבחרת מנצחת". אז זה מה שיש.

 

ובממשלה שלנו מאוד "מתנתקים", עסוקים, מציקים, מְשַׁהֲקִים, מפהקים, מחלקים תיקים. ופוֹרַז לא מבין מאיפה הדג משתין, ולמה הגז הטבעי כל-כך מצחין, והחשמל מתייקר, ואשל "מזמר" ורץ לחבר'ה "לספר", ופריצקי  "מִזְדַּמְבֵּר", ויוסי מֵמָמֵן, ולנדאו מְשָׁמֵן, וגלעד שותק, ושרון מתנתק, ונתניהו מהדק...חגורות... ואולי תהיה סוף סוף שנת בחירות.

רק צוציק אחד מגן "שבולת" (או "רימון") שואל:

                                        - תגידו חברים, מה קרה ל"אהבת ישראל"? 

                                                    טו באב תשס"ד, חג אהבה שמח לכוּוּוּלם!!!  (מסכת ירמיהו).

 

 

 

 

 

                      דו"ח שבועי / א. פלד

 

רישום עבודה. רישום העבודה הממוחשב הפך כבר אורח חיים רגיל עבור הרוב המכריע של החברים והבנים. עדיין קיימים מספר חריגים המטופלים במסגרת "אחזקה שוטפת" של המערכת.

לרישום העבודה תרומה מכרעת לגבי ניהול משאבי האנוש בקיבוץ ולרישום האוכלוסייה בכלל.

נכון שאנחנו חלשים בנושא ה"סנקציות" (והנושא יידון שוב במסגרת "ממצאי הסדנאות") אבל גם כאן כבר נגענו בקצוות (חיוב כספי של סטודנטים שאינם עומדים במילוי חובת העבודה, הפסקת תשלום תקציב אישי למי שיוצא לחופשה מעבר לימי החופשה הרשומים לזכותו).

לאחרונה מסתמן דיבידנד נוסף לרישום העבודה. בסוף חודש יוני השנה פירסמה נציבות מס הכנסה חוזר לגבי "חישוב מס נפרד בקיבוצים" (לשני בני הזוג). תיקון זה עשוי לחסוך לקיבוץ סכומי מס נכבדים. לא אכנס לפרטים אבל להלן ציטוט מתוך המדור "טיפ כלכלי" המתפרסם בשבועון "הקיבוץ": "התנאי החמור ביותר (לקבלת ההטבה) הוא הדרישה  (של מס הכנסה) שעל     הקיבוץ לערוך רישום מדוייק של עבודת כל (הדגשה במקור) חברי הקיבוץ, הן במסגרת הקיבוץ והן מחוצה לו. הרישום יכלול לכל הפחות את:

-         שמו ושם משפחתו של החבר

-         מספר תעודת הזהות

-         מצבו המשפחתי.

-         שינויים שחלו במצבו המשפחתי.

-         לגבי כל יום ויום במהלך תקופת החישוב הנפרד - מקום עבודת החבר.

-         שעות העבודה של החבר  בכל יום.

יודגש כי רישום עבודת החבר יתבצע מראש ולא בדיעבד כמו כן יובהר כי הרישום יתבצע לגבי כלל חברי הקיבוץ ולכל אורך תקופת החישוב הנפרד. במקרים בהם לא נערך רישום לגבי עבודת החבר כנדרש, לא יוכל הקיבוץ לתבוע חישוב מס נפרד לכל חברי הקיבוץ בשנת המס בה נתגלה הליקוי, דהיינו אי-עמידה בדרישה תשלול זכאות להפעיל חישוב מס נפרד על כל החברים ולא על תא משפחתי מסויים שלגביו נתגלה הליקוי.

יתרה מכך, קיבוץ שדורש חישוב נפרד חייב להמשיך לערוך דו"ח המס לפי אותה שיטה במשך שלוש שנים ואם יתגלה ליקוי, הוא יפסיד את ההטבה במשך התקופה שבגינה הוא דרש לחשב את המס בנפרד.

כולנו צריכים להיות ערים לכך שמפקחי מס הכנסה יבדקו  את הרישומים ביתר קפידה מבעבר". עד כאן הציטוט.

משמע שמהיום מי שאינו רושם עבודה כראוי לא רק שאינו מקיים החלטות הקיבוץ ועלול לשלם בעתיד מחיר באופן אישי, אלא שהוא גם גורם נזק לכלכלת הקיבוץ בכלל.

 

 

 

בְּעִקּוּל  הָאָפִיק

שִׁירוּ לִי שִׁיר

אֵין רֵאשִׁית

וְאֵין סוֹף לוֹ

כִּי הַשִּׁיר לֹא יִתַּם לְעוֹלָם.

 

שִׁירוּ לִי שִׁיר

עָצוּב אוֹ שָׂמַח

הַשִּׁיר כְּמוֹ מַחַט

רוֹקֵם אֶת יָמַי.

 

שִׁירוּ לִי שִׁיר

מְלַטֵּף כְּמוֹ הָרוּחַ,

אוֹ שׁוֹטֵף בַּדְּהָרָה

כִּסְיָח מְשֻׁלָּח.

 

שִׁירוּ לִי שִׁיר

הַלֵּב לוֹ מַבּוּעַ,

וְאֵלָיו הוּא יַחְזֹר

בְּעִקּוּל הָאָפִיק.

          ראובן עזריאלי  30/7/04

 

 

 

     מדיוני המזכירות /   22.7.04

 

נוכחים:כל חברי המזכירות למעט יובל פ.

 

1. חיובים במחסן כללי.

נמסר למזכירות שהתקבל ערעור של חבר על החלטת המזכירות לחייב החברים בגין פריטים שוויים מעל

10 ₪ לפיכך עובר הנושא לאסיפה.

2. סיכום הסדנאות.

נמסר על סיכום הסדנאות שנערך בחד"א (נכחו כ – 70 חברים וחברות מכל הגילים – יותר מאשר בכל אסיפת קיבוץ בשנים האחרונות). עיקרי הסיכום פורסמו ב"ברמה".
הוחלט למנות צוות, שידון בנושאים שעלו מן הסדנאות ויביא המלצותיו בפני המזכירות.

3. לימודי מש"א.

נמסרה על ידי שחר צור סקירה מפורטת לגבי הלומדים בשנה הקרובה (ממשיכים ומתחילים) באישור מש"א.
מסיימים= חמישה
ממשיכים = שניים
מתחילים = שמונה
סה"כ לומדים = חמישה עשר, בעלות שנתית כוללת של כ – 375,000 ₪ (לא כולל עלות ימי עבודה). מרבית הלומדים ממשיכים לעבוד באופן מלא או חלקי, רק שניים ילמדו באופן מלא על

חשבון עבודה. התכנית אושרה.

 

4. בחירת ממלאי תפקידים.
נמסר על ידי שחר צור דיווח לגבי מה שהוצג במש"א על ידי גלעד צ. מרכז הוועדה אד הוק שהוקמה לנושא זה והמלצת מש"א.
בחירת מזכיר – המלצת הוועדה שאושרה על ידי מש"א, הארכת כהונת אודי  בקדנציה נוספת.
בחירת מנהל מש"א – המלצת הוועדה לבחור לתפקיד את איילת מאירוביץ. ע"פ המלצת הוועדה ומש"א ימשיך שחר צור לעבוד במחלקה בחצי משרה במקביל לתחילת לימודי ראיית חשבון.
בחירת מנהל כלכלי - הוועדה הביאה שלושה מועמדים (לפי סדר הצגת מועמדותם) דניאל פרי, עוז אלניר, נתי אבן דר.
הנהלת מש"א החליטה לפנות לוועדה לשקול שוב אם ברצונה – לאחר התייעצות עם חברים נוספים – להמליץ על אחד משלושת המועמדים.

 

5. בהשתתפות חני אופק ויפעת ליכט מיחידת מש"א בפלרם נדונה שאלת עבודת בני זוג של שליחי פלרם בחו"ל.
המזכירות אישרה המלצת ועדת שליחים לפיה יותר לבן הזוג לעבוד בחו"ל (בכפוף לחוק המקומי ובכפוף לכך שעבודת בן הזוג אינה פוגעת בעבודת השליח).
בן הזוג העובד יחשב כ"עובד חוץ", דהיינו כל הכנסותיו מעבודה יעברו לקיבוץ והקיבוץ ישלם לו הוצאות (נסיעה א.ש.ל וכיו"ב) על פי אמות המידה המקובלות לגבי עובדי חוץ בקיבוץ (בארץ) ובהתאמה הנדרשת לרמת ההוצאה בחו"ל, כפי שיקבע על ידי הנהלת מש"א בקיבוץ.
במקביל ימשיכו השליחים להנות מזכויותיהם בקיבוץ כפי שהן היום (המשך צבירת וותק, הפרשות לפנסיה וקרן השתלמות וכו').
כמו כן התקבלה המלצת צוות שליחים לפיה יגבשו חני ושחר בהקדם הצעה להגדרת סמכויות, הרכב ונוהלי עבודה של ועדת השליחים.
ההמלצה תובא לאחר התייעצות עם הנהלת פלרם לאישור המזכירות.

רשם – אודי

 

 

 

עסק חי או אנדרטה

 

שיחה קלה על כלכלה וחזון עם מנהל קרן התק"מ דניאל יפה

 

באחד הימים, בעודו זורק כביסה שאלתי את דניאל יפה, מנהל קרן התק"מ, אם יראה לו שניפגש להעלות קווים לדמותו של השנתון החדש 2003 של התנועה הקיבוצית שיצא ביוזמתו, וגם לברר מה הוא עושה בעיר הגדולה. דניאל הביע נכונות אך דרש בכל תוקף שאעיין בשנתון תחילה.

קשה לי להעיד על עצמי שאני מבין גדול במספרים ודיאגרמות וגראפים, ההיפך הוא הנכון, בור מוחלט, ובכל זאת זימנתי עצמי לאודי להשאיל ממנו את השנתון ולעשות כמצוּוֶה. לאחר דפדוף ועיון קל אני יכול לסכם בסיפוק מהתרשמות מכלי ראשון - הצורה החיצונית, העיצוב והתמונות שובים  עין. כל היתר תקראו בעצמכם. (ירמיהו)      

 

דניאל, דבריך מכוונים לאנשים המצויים בענייני כלכלה כמו גם לאנשים בורים כמוני, דבר ב"גובה העיניים" ואזניים.

אין דבר כזה אנשים בורים, (הוא מנסה להתחנף), השאלות הכי טובות שיכולות להפתיע אנשי מקצוע ולגרום להם להסמיק, נשאלות על ידי אנשים שכביכול לא יודעים כלום.

כמה זמן אתה מנהל הקרן?

מאוגוסט 2002.

 

מה יש בתפקיד הזה שבשבילו עזבת את ההנה"ח שלנו יתומה לאנחות?

הייתי כבר הרבה זמן בתפקיד, אני חושב משנת 94'. זה אומר שביליתי פה קרוב ל- 8 שנים. מבחינת התפתחות ולימוד דברים, אין ספק שמיציתי את עצמי. יש צורך לשנות, זו תמצית העניין. אני  מנהל את קרן התק"מ. חצי תפקיד הוא ניהול התאגידים הכספיים של התק"מ, מולי עובדת גזברית התק"מ רבקה יקיר, אחראית על גביית מיסים.

החצי השני הוא באגף הכלכלה, הפועל במסגרת התנועה הקיבוצית המשותפת המשותף לתק"מ-ולקיבוץ הארצישוה"צ. שמאז שנת 2000 איחדו ומיסדו שתי התנועות את הפעילויות. (לא כולל נכסים, כל תנועה נשארה  עם הנכסים של עצמה).

התנועה הקיבוצית שעובדת במשותף, מייצגת את הקיבוצים כבודדים וכגוף מאוחד בציבוריות הישראלית ומול הממסד השלטוני, וגם עוסקת בליווי קיבוצים. קרן התק"מ מכילה תאגידים שונים, והיא בעצם במצב של פשיטת רגל. נותר ממנה רק שלד שמחזיק חובות.

אז מניהול כספי של קיבוץ מצליח עברת לנהל קרן לא  מצליחה?

כן., קרן של חובות ועוד שניים שלושה תאגידים שבהם יש רכוש כספי ללא חובות. למשל "אפעל" שזהו נכס מקרקעין, בית אולפנא שגם מעביר פעילויות חינוכיות לצבורים שונים וגם משכיר מקום לפעילויות של גופים אחרים. למשל הסטודנטים של השלוחה האוניברסיטאית "דרבי" לומדים שם, למשל חטיבת הדרכה של "בנק מזרחי".

באגף הכלכלה אני הקמתי והאחראי על נושא ה"מידע המצרפי"

מה זה מיצרפי?

מידע שנאגר ביחד, מלשון לצרף. אם נחבר נתונים מקיבוצים שונים נצרף את הנתונים הכספיים, נוכל למדוד את היקף הפעילות העיסקית של התנועה הקיבוצית. ברגע שמציבים את המצרפים סרים, יש לכך ערך ייצוגי ראשון במעלה. דרך אגב, גם נתונים כמותיים שונים ונתונים איכותיים, כמו מידע על תהליכים שונים בתנועה הקיבוצית, נאספים על ידינו.

מה הרווח שלנו כקיבוץ בודד, בהחזקת המנגנון התנועתי?

חלק מהסיפור הוא עובדה היסטורית שיש לה חיים משל עצמה, מיום שהקיבוצים החליטו לשתף פעילה, הם יצרו מערכת מרכזית שעבדה גם במונחים עיסקיים, בימים הטובים של הקיבוץ קרן התק"ם הייתה בסדר גודל כמו "בנק מזרחי" היום.

ניהלו מפעלים, ניהלו חברות יבוא ויצוא, מבחינה היסטורית הפעילות הזו כשלה, נאלצה לעבור הסדר חובות ומצאה את עצמה במצב שאין לה, נכון להיום, שום פעילות כלכלית.

 

התפקיד של התנועה היום מתרכז סביב הסיוע לקיבוצים להתאושש מהמשבר, ייצוג סיוע מול משרדי הממשלה, עמידה על הלגיטימיות, על החובות והזכויות. מעמדנו מעולם לא היה קשה יותר מול השלטון והפקידות, (לדוגמא התמודדות עם היועץ רובינשטיין שלא נחשב לאוהד קיבוצים) כנ"ל לגבי פקידי האוצר.

נו באמת, ידוע שפקידי האוצר אוהבים רק צעירים, בריאים, עשירים, משפחות מעוטות ילדים וכן הלאה. בשיטה הממסדית של היום כנראה שאין לנו מקום, אבל בוא נעבור לעניין שלשמו התכנסנו, השנתון.

זה שנתון שמכיל בתוכו מידע שלמיטב ידיעתי, מעולם לא פורסם בקיבוצים, בצורה הזו, בשיטתיות הזו.

כלפי מי הוא מופנה?

אל שני הצדדים. כלפי חוץ ופנים כאחד, בצורה כזו שמי שקורא אותו  אמור לקבל מושג מה אנחנו בעצם שווים.

לאיש מהשורה או לממלא תפקיד?

לאיש מהשורה ולממלא התפקיד גם יחד. התנועה הקיבוצית היא אחד הסקטורים היותר יצרניים והיותר מעניינים שיש בחברה הישראלית עם כל הבעיות שיש לנו.

אז הכוונה היא פשוט להרים לקיבוצניק  השפוף את המוראל?

בין השאר, כן. אנחנו שווים את זה משום שמעבר לכל הפאשלות, התנועה הקיבוצית עושה הרבה דברים טובים. היא שווה, היא מתגברת והיא בונה את עצמה מחדש, נחלצת ממשבר קשה מאוד. לא לבד. עזרו לה. אנחנו מציגים גם את היופי וגם את הכאב.

במה השנתון הזה אמור לעניין אותי?

רמת יוחנן זה מקרה יוצא מהכלל. קודם כל אנחנו אנשים גאים, לא נפגענו, וידענו לכלכל את מעשינו בתבונה. אבל זה בניגוד להרבה קיבוצים שהולכים עם הראש באדמה וגם עוברים "שינויים". והאמת היא שיש התאוששות, דברים משתנים.

ולקרן תק"מ יש חלק בהתאוששות הזו?

קרן התק"ם עוסקת אך ורק בהחזקת נכסי התק"ם.

איזה כלים יש לאגף הכלכלה לעזור למשקים במשבר?

עיקר העבודה טמונה ביכולת הייעוץ., לתנועה הקיבוצית יש ניסיון אדיר של טיפול, קשר, תצפית וליווי של קיבוצים שעברו משברים לאורך תקופות די ארוכות. יש לזכור שהתנועה חוֹוה משברים עוד משנות ה- 80', דוד בלאס הזכור לטוב. הסדר הקיבוצים נחתם ב- 89', מאותו זמן הצטבר ניסיון טיפולי במשקים שנכשלו בלהחזיר את החובות. לכל סוג של הסדר יש בתנועה הקיבוצית מישהו שמכיר אותו וליווה אותו, ויכול לעזור. וזה לא רק ההסדרים מדובר גם בתהליכים חברתיים.

 

האם תפקיד התנועה הוא להמשיך לתמוך בקיבוצים שאין להם עתיד מבחינה כלכלית ואין להם תפקיד בטחוני, או שמירה על אדמות בפריפריה?

קיבוץ הוא יצירה של החברים שלו, כל זמן שיש חברים שרוצים לחיות ביחד במשותף, בין אם מתוך ברירה ובין אם בשל חוסר ברירה., התנועה הקיבוצית מחוייבת לסייע בהחזקתם.

הסדר הקיבוצים הוא עיסקה בין שלושה שותפים. הוא חשף את האינטרס העמוק של מדינת ישראל בקיום המערכת הקיבוצית בשל התרומה לביטחון, מימוש הריבונות, ויכולתה של התנועה הקיבוצית מעצם היכולת לייצר להשתתף ביצור התוצר הלאומי של מדינת ישראל.

איזה ריבונות מממש קיבוץ חדל פרעון שיושב על קרקע יקרה ומבוקשת מבחינה נדלנ"ית במרכז הארץ?

(שאלה קשה ודניאל ממשיך להתעקש)

יש לשמר את כל הקיבוצים והמושבים מאחר והם המרכיב העיקרי בקביעת גבולות המדינה.

"ציין את המיקום הגיאוגרפי של הקיבוצים על גבי נייר ותקבל את מפת מדינת ישראל!" כשמדברים על גבולות זה גם קריית שמונה ושדרות וירושלים.

נכון. צריך להחזיק את כולם, ובעובדה האדמות של נחל עוז מעובדות עד קו גדר הגבול.

עדיף שלא נסתבך, תגיד כמה מילים על השנתון החדש.

הסתכלת עליו?

כן. התמונות והעיצוב יפים מאוד. התמונה של רפאל (כלהארץ) היוגב ממולל את עפר הארץ זה הצימוק. אבל תסביר לי מה משמעות התמונה שבסוף השנתון אי אפשר לדעת אם זה שקיעה או זריחה והאם זה רמז לבאות?

אומר לך בסוד. הכוונה הייתה שאף אחד לא יידע אם זו זריחה או שקיעה. וכנ"ל עמוד השער אתה לא יודע אם אתה מסתכל על האנדרטה או על הפרחים שמלבלבים מתחת.

האנדרטה הזו מעוצבת בסגנון שמזכיר מאות ואלפי אנדרטות ברוסיה הסובייטית. נחישות פאטטית, שלא כל כך מדברת היום לקהל ובעיקר לא לצעירים.

(דניאל ממשיך להתעקש) התנועה הקיבוצית נמצאת היום בתהליך שמעטים כמוהו עברו על איזשהם ציבורים במדינת ישראל. זה תהליך שבכל זאת רואים את האור בקצה המנהרה.

היא הנותנת, ברוסיה האנדרטות האלה נופצו מזמן, האם זה רמז לשבירת מיתוס? לשימור מיתוס?

מי ששואל את עצמו שאלה כזו, על אחת כמה וכמה מן הראוי שיפתח את השנתון, יעיין בו ויחליט בעצמו אם התנועה הקיבוצית היא עסק חי או אנדרטה.

 

אז זהו חביירים, אם אתם באמת רוצים לדעת איפה נמצאת היום התנועה הקיבוצית, מדשדשת בתוך עצמה או מתחילה לראות אור ולצאת למרחב, קחו את השנתון ותעיינו בו. מצבנו על פי דניאל משתפר והולך.

 

לא הבל היופי...

 

יופי של שיחה עם ברכה בן צבי בענייני חן וטיפוח.

מראיינת שרה'לה זית

מתי התחילו אצלנו טיפולי קוסמטיקה?

את מכון הקוסמטיקה אצלנו הקימה באמצעים מינימאליים רותי שוחטוביץ בתחילת שנות השישים. וזה היה מהפך עבור נשות הקיבוץ. רותי רקחה את תכשירי הקוסמטיקה בעצמה וסיפקה לנו אותם ואנחנו התפעלנו ונהנינו.

לקראת סוף שנות השישים רותי הפסיקה את העבודה והעבירה את המכון לידי ליזה יריב ז"ל.   גם ליזה כמו רותי למדה בקורס של התנועה הקיבוצית והכינה את חומרים בעצמה.

בשנת 1977 הלכתי ללמוד קוסמטיקה בבית הספר של נעמת בחיפה, אחרי הלימודים עבדתי יומיים בשבוע באושה ובשאר הימים במטבח.

בשנת 1982 "שנת-היובל" ליזה הודיעה לי שהיא מסיימת לעבוד והעבירה לי את כל ציוד הקוסמטיקה. התחלתי לעבוד ברמת יוחנן ולרכז במקביל את ועדת תרבות.

במשך השנים שילבתי עבודה בקוסמטיקה ובמטבח. מזה כ- 15 שנה אני עובדת מלא בקוסמטיקה בלבד.

 

כל השנים עבדת לבד?

כמה שנים אחרי שהתחלתי לעבוד ברמת יוחנן הצטרפה רוני פלד שעבדה מספר ימים בשבוע. היא פרשה ונכנסה במקומה ציפי שטפנסקי שעובדת יומיים בשבוע כשלכל אחת מאיתנו יש את קבוצת המטופלות שלה.

 

כמה חברות מטופלות אצלך?

אני מטפלת בכ- 140 חברות ­+ ילדים לפי הצורך. יש לי גם מטופלות חיצוניות. הביקורים שלהן לא קבועים, קורה לפעמים שבאות 3-4 נשים בשבוע ולפעמים בכלל לא, או רק אחת. כיום אני מסרבת לקבל לקוחות חדשים מבחוץ כדי להספיק את העבודה.

 

לפי מה את קובעת את התור של החברה?

יש לי רשימה אלפביתית של החברות, לפי הסדר אני מגיעה לכל אחת. היום זה יוצא פעם בשלושה חודשים כשכל טיפול הוא בין שעה לשעה ורבע.

 

חוץ מטיפולי קוסמטיקה מה עוד למדת?

10 שנים אחרי שעשיתי את שנת הלימודים בנעמת הלכתי לקורס נוסף לקוסמטיקאיות מתקדמות בת"א. אחר כך למדתי קורס איפור בבית הספר של גיורא שביט בת"א שכלל איפור תיאטרון, קולנוע, וידאו תצוגת אופנה וכלות. חוץ מזה למדתי ארומותרפיה שאני משלבת בעבודת הקוסמטיקה וגם מעבר לזה. אני ממשיכה פעם בחודשיים ללכת למפגשים בנושאי ארומותרפיה  עם אפשרות להעלות בעיות ולדון בהם.

 

מאין החומרים שאת משתמשת בקוסמטיקה?

את רוב החומרים אני קונה במעבדות. החומרים שאנחנו משתמשות מיועדים לשימוש קוסמטיקאיות בלבד. אי אפשר למצוא אותם על המדף בחנויות. אני בוחרת את המעבדות אחרי שאני מנסה את החומרים, כשהחומרים מוכיחים את עצמם, אני מרוצה והבחורות מרוצות אז זה בסדר.

אני מחזיקה גם כפל של תכשירים שהם אותו דבר כי לאחת זה טוב ולאחרת לא כל כך. בעיקרון קרם לחות זה קרם לחות ולא חשוב של מי הוא. קרם שעולה 500 ₪ יהיה אותו קרם שעולה 50 ₪ חשוב שהוא יותאם לעור ושלא יזיק. יש לנו גם תכשיר שנקנה בבית מרקחת ונרקח לנו במיוחד לפי הזמנה. זה הרטין A שהוא מיועד לטיפול באקנה בגיל ההתבגרות, למניעת קמטים בעור מתבגר, מבהיר את העור ומעניק לו מראה חיוני. בתכשיר הזה אסור להשתמש ביום אלא רק בלילה. במשך היום חשוב להגן היטב מהשמש. חשוב שבכל קרם יום יהיה עם מקדם הגנה מהשמש לא פחות מ- 15. על נושא השמש אני לא אדבר כי נדמה לי שבמשך השנים נדנדתי לכולם בעניין כובע ומקדם הגנה ואני חושבת שרוב האנשים הפנימו את הסכנה.

 

הקוסמטיקה עדיין לא מופרטת ומה עם החומרים?

החומרים מופרטים ואנחנו משלמות את מחיר העלות + 5%. לקוחות מבחוץ משלמות עבור הטיפול ועבור החומרים מחיר מלא. גם כשאת קונה קרם לבת שלך את משלמת מחיר אחר ממה שאת קונה לעצמך.

 

ברכה את כבר פנסיונרית והתחלת להוריד משעות העבודה, מה יהיה אם תרצי להוריד יותר שעות או ימים, מה האופציות הקיימות לטיפול בחברות שרוצות להמשיך להיות מטופחות ויפות?

עכשיו את נוגעת בנקודה מאוד כאובה, מצד אחד זה לא כייף להיות פנסיונרית כי זה מעיד גם על הגיל. אבל מאידך אני רוצה לנצל את המעמד וליהנות יותר מזמן פנוי ולא להרגיש קשורה למקום העבודה ואשמה במתן פחות מדי טיפולים.

חשבתי לתומי שנכון יהיה להכניס היום מישהי שתלמד ותעבוד לידי תוך כדי הדרכה שלי וגם במשך הזמן להעביר לה את הלקוחות שלי מבחוץ, לקבל חדשות ולהרחיב את המקום. לצערי אין נכונות, הבנה, פתיחות מצד מש"א לעניין ואחת התשובות שקיבלתי: שאם לא תהיה קוסמטיקאית ילכו לקיבוצים השכנים. הפתרון שהוצע לי על מנת להקל עלי זה להביא קוסמטיקאית שכירה. מבחינתי זה פתרון דחוק ואני אקבל אותו מחוסר ברירה.

כמובן חשוב לי לציין שגם ציפי עובדת בקוסמטיקה והיא קולגה שטוב לי מאוד איתה. אלא שכרגע היא גם במרכולית ועובדת מעט מאוד.

 

 

ולסיום?

אני מאוד נהנית מהעבודה, גם הפידבק שאני מקבלת נותן לי הרגשה טובה ורצון להמשיך.

יש לי כמה בקשות: כשאתם מביאים כלים למילוי, בבקשה הוסיפו את המספר שלכם על הכלי.

אל תשכחו לבוא לקחת את הכלים המלאים כי המקום שהם נמצאים הוא חם ולא טוב לחומרים.

ודבר אחרון ומאוד חשוב בזמן אחרון קרו הרבה מדי מקרים שהזמנתי חברות לטיפול והן לא הגיעו. הדרך שלי להזמין אתכן לטיפול הוא עם פתק בתא הדואר. אני  שמה אותו לפחות 4 ימים לפני המועד כך שמי שלא מוציאה דואר במשך השבוע לא תדע שיש לה תור, גם אם הבעלים מוציאים את הדואר ולא מיידעים אתכן וגם כששוכחים, התור הבא יהיה כשיגיע תורכן בפעם הבאה.

אז שנעבור את הקיץ בשלום ונזכור העור לא שוכח כל שעה של שמש שנחשפנו אליה.

כולנו יפות אז בואו נשמר על עצמנו.

 

 

 

ההנפקה שנייה  / אמנון קרניאל

 

כזכור לחברים החלטנו להנפיק תעודות מייסדים לוותיקים לקראת  מלאת 70 שנה לקבוצתנו. ואמנם בשנת ה- 70 הונפקו תעודות מייסדים לכל חברי הרמה שעלו להתיישבות בסוכות תרצ"ב סוף 1931. אז גם החלטתנו לדחות לזמן מה את חלוקת תעודות הוותיקים – וזה מה שאנחנו רוצים לעשות (את השלב הראשון) במלאת 73 שנים לרמה, בסוכות תשס"ה.

השנה אנו רוצים לחלק תעודות לכל מי שהצטרפו אלינו בעשור הראשון שלנו, בשנים 1952 - 1942 ונשארו במקום לפחות 50 שנה או נפטרו בזמן הזה.

בשלבים הבאים בכוונתנו להמשיך ולחלק תעודות כל כמה שנים, לפי החלטת הוועדה.

להלן רשימת החברים:

 

1)   חברים שהצטרפו בעשור הראשון

 

רפאל באואר                      צפרירה ויששכר שהם           רחל ומרדכי גורדון

הניה זיידמן                         יעקב אבזץ                         שרה גינסרג

ציונה פלד                          מרדכי כהן                         דוד וייס

לאה ואליהו גלבוע                רחל ומשה גוטדינר               דליה טלמון

רחל ויהודה מסינגר              משה הלוי                          חנה ואליעזר פארן

לורה יפה                           מרים איזנברג-וייס                פרידקה ואליהו גרטל

שרה וחיים נבו                     יצחק פרידמן                       גיטל ושלמה ולדמן

צבי שוורץ                          שרה וישראל רודוי                גוטה ומרדכי חייקין

שלומית ודן גלעד                 לאה וחיים הדומי                  עליזה וישראל דימנשטיין- יהלום

רותי שחוטוביץ                     משה לקח                          יצחק לקח

אריה שליי                          גאולה קרניאל                     חנה ואברהם ענבר

חנה ויוסף שאני                        בלה ובן ציון פיינשטיין                  זכריני שטייף

 

2) בני משק שהתקבלו לחברות עד 1952

 

מיכה גינסברג                     זהר לקח

ליזה יריב                           רמי יזרעאלי

יונתן עזריאלי                      יובל לוי

טלילה קוטלר                      ראובן עזריאלי

אמנון קרניאל                      צבי קרניאל

עזי זבולון                           עזרא רון

דניאל טלמון                       איתן שטייף

יעל זוסמן                           אלישע שלם

 

 

אם יש למישהו הערות או תיקונים

לרשימה זו – אנא שימו לי בתא הדואר.

חברי הוועדה: אודי פלד, יצחק לקח,

צביקה קרניאל ואנוכי. שבת שלום.