מס 1426   כ"ט בסיוון  תשס"ד  18.6.04

 

 ישיבת מזכירות /  27.5.04

 

נוכחים: כל חברי המזכירות.

 

1.   שחר צור סיים את מסירת דו"ח מש"א שכלל עבודת החברים במשק ומחוצה לו וכן עבודת השכירים בקיבוץ.

 מש"א אחראית על כ- 65% מהכנסות הקיבוץ. (עשרות מיליוני שקלים) שמקורן בעבודת חוץ ופנים ונגזרות שונות של העבודה (פנסיה, קרן השתלמות וכו'). כמו כן אחראית מש"א על הוצאה שנתית בסדר גודל של מיליוני שקלים רבים בגין עבודת חברים ושכירים בקיבוץ וענפיו. מש"א היא הענף הגדול ביותר בקיבוץ הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאה. המספרים אינם "מוכתבים" ולהתנהלות מש"א (כמו התנהלות כל ענף  מה עוד שזהו הענף הראשי בקיבוץ), השפעה מכרעת על התוצאה העיסקית ועל המוראל החברתי.

שחר התבקש להפיץ דו"ח מקוצר לציבור.

 

            רונן יבור.

אושרה עקרונית קבלת רונן יבור  (38 וחצי) ובנו בן (15) למועמדות בקיבוץ. הטיפול הועבר לוועדת קליטה.

 

בהשתתפות טלילה ק., גאולה, אמנון ק., וזהר לקח נדון שיפוץ דירותיהם במסגרת "צמצום הפערים". סוכם שהוועדה המטפלת בנושא תיפגש עם החברים הנ"ל לדיון פרטני לגבי שיפוץ דירותיהם כפי שנעשה עד עתה עם כל החברים האחרים שתורם לשיפוץ הגיע.

 

מעבר בשכונה הדרומית.

לאחר שמיעת הצדדים המעורבים בנושא קיבלה המזכירות את ההחלטה הבאה:

א). באחריות צור יריב מרכז המשק הצרכני להקיף את המרפאה מצד השיכון הדרומי (מערב)

      בשביל סלול להולכי רגל.

ב).  שביל יקיף את שלושת צדדיה של המרפאה ויתחבר לכביש שעובר בחזית המרפאה.

ג).  הצד הרחוק של השביל בצד מערב יהיה במרחק 7 מטר מקיר המרפאה. השביל יהיה ציבורי

     ומיועד לשימושם של כל הולכי  הרגל  שיחפצו להשתמש בו.

ד). המזכירות בדעה שרצונה של משפחת שחר למנוע מעבר ציבורי מאחורי המרפאה במרחק רב

     ביותר מחלון ביתה, הביא לסכסוך שגרר בעקבותיו תלונות במשטרה מצד  אברהם שחר,

     השקעת זמן של המזכירות ללא כל פרופורציה וגרם סבל מיותר ולא מוצדק למשפחת אדלן.

ה). המזכירות מגנה כל תופעה של אלימות בין חברים.

ו). המזכירות רואה ביישום החלטה זו את סיום הטיפול בפרשה.

 

רשם – אודי.

 

 

                      דוח שבועי /  א. פלד

 

סדנאות

בשם הקהילה תודה "על חשבון" (המשך יבוא) לאתי נצר וכל הצוות המסור שהרים את הסדנאות בהן השתתפו מרבית חברי ובני הקיבוץ הבוגרים. תודה מיוחדת ליונתן בן צבי שלמרות כל התיקולים, הקילקולים והתיסכולים לא הרים ידיים ושאלמלא הוא לא היו סדנאות באות לעולם.

 

חילופי נָשיי

הרבה תודה לורד מרציאנו על שירות קהילתי מסור וממושך כרכזת חינוך ואחר כך מרכזת ועדת נוער-חברת מזכירות. עם הרבה סדר וכושר אירגון, שיקול דעת ומאור פנים. נצלי היטב את "פסק הזמן". אין ספק שעוד תיקראי לדגל.

ברכות ואיחולי הצלחה ללינט חורש שקיבלה על עצמה ריכוז ועדת נוער ומצטרפת למזכירות.

 

מגרש חנייה – מרפאות

בניצוחם של צור ויואב הוסדר לאחרונה מגרש החנייה מול המרפאות. הפרוייקט עדיין לא הושלם. בתיכנון ביצוע מדרכה מוגנת להולכי רגל וקלנועים לצד הכביש ומחסום קרלוג ליד בית הווי ומועד.

 

פסל "כפינו"

כידוע הסתפקנו עד כה ביציקת מודל מוקטן ויפה של הפסל המוצב היום בבית הווי ומועד.

השבוע נערך הסכם להצבת הפסל במלוא קומתו והדרו בחזית בית המועצה האיזורית.

בעלות הצבת הפסל משתתפים המועצה ורמת יוחנן התורמת את חלקה באירוח הפסל דני רפפורט וביצוע עבודות במסגריית במסגרת הקיבוץ.

תודה לשלמה חבר וצוות המועצה על נכונותם להרים את הפרוייקט ולהציבו במקום מרכזי. הפסל מבטא את הקשר לאדמה, בניין הארץ והכמיהה לשלום, ומהווה יד ליצירה הייחודית בשירה ובמחול של חברינו מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין ז"ל.

 

הפרטת אנרגיה

בחודשים אפריל מאי הייתה הצריכה הכוללת של החברים שבבתיהם מותקנים מונים (144 בתי אב) נמוכה יותר מאשר ההקצבה.

באפריל היה התיקצוב 101,713 קוט"ש והצריכה הכוללת בפועל רק 97,390 קוט"ש.

במאי התמונה אפילו טובה יותר, התיקצוב נשאר  101,713 קוט"ש והצריכה הכוללת בפועל רק 94,814  קוט"ש בלבד.

ובכסף – התקציב הכולל 31,418 ₪ והצריכה הכוללת 29,287 ₪ בלבד.

לפי הנ"ל הצריכה הכוללת הייתה 7% פחות מן התקציב הכולל ובממוצע היה כל בית אב מקבל זיכוי.

כך בממוצע. בהסתכלות פרטנית המצב שונה.

בעוד שהרוב המכריע של בתי האב צרכו מתחת לתקציב, קיימים עדיין 12 בתי אב קבועים שצריכתם עולה על פעם וחצי התקציב (מתוכם שניים שצריכתם עד פי שתיים וחצי מן התקציב).

בכוונתנו לבדוק את תקינות המונים בבתי אב החריגים על מנת לוודא שאכן מדובר בצריכה חריגה ולא בתקלה בקריאת המונה.

בכל מקרה, קריאת התמונה מראה באופן ברור שבתוך הקיבוץ הגדול קיים קיבוץ קטן המתנהג בנושא האנרגיה על פי דפוסי צריכה חריגים ושונים לחלוטין.

בלי שום קשר לנושא התיקצוב, אני פונה לאותם בתי אב שצריכתם עדיין חריגה לבדוק את מקור "הדליפה", כולל תשומת לב רבה יותר לשעות ה"שפל, גבע, פסגה" שהפרש עלות החשמל בהן הוא אדיר.

 

חדר חלב

התבקשתי על ידי צור ומנהלות הענף ליידע את הציבור שעקב עליית מחיר החלב המסופק לחדר החלב, תחול עלייה במחיר חלק מן המוצרים החל מתחילת יולי.

חייבים לציין שגם לאחר ההעלאה מחירי חדר החלב נמוכים – לפעמים בעשרות אחוזים – ממחירי הספקים החיצוניים (תנובה, שטראוס, טרה וכיו"ב).

לחדר החלב – כמו לכל פעילות – גם הוצאות קבועות ומובן שחלק מיכולתנו לשמור על מחיר נמוך מותנה בנכונות החברים וקיום חובת המוסדות (בתי ילדים, אולפן, בית סיעוד וכיו"ב), לרכוש (ואם נחוץ אפילו להתרגל) את המוצרים המשובחים המיוצרים כאן.

 

                                   

דיווח כלכלי משקי עדו רודוי

                           

 

בישיבה האחרונה של ההנהלה הכלכלית הרחבה נדונו מספר נושאים ובהם:

 

1.      סיכום המגזר העיסקי ל- 2003:

הוצגו התוצאות של כל הענפים העיסקיים. למעט שני ענפים מדגרה ואורווה, כל הענפים היו ריווחיים.

האורווה מטופלת, המדגרה נסגרה והציוד נמכר.

סך התרומה לקיבוץ מהמגזר העיסקי מורכבת מרווח נקי של כ- 4,2 מיליון ₪. פיצויי מים של 1 מליון ₪ ועבודת חברים בהיקף 2.5 מיליון ₪.

בחקלאות הענפים החזקים היו גד"ש, רפת ולול פיטום.

בין הענפים הלא חקלאיים בלטו ב- 2003: הנגרייה, המוסך והנדל"ן הפנימי אשר תורם משמעותית לרווח ולהכנסות של הקיבוץ.

 

2.      רבעון ראשון 2004:

הרבעון הראשון הסתיים בתוצאות תיפעוליות דומות לרבעון המקביל ב – 2003. בשורת הרווח הנקי ישנה עלייה משמעותית כתוצאה מרבעון טוב מאוד בפלרם. עקב היותנו בעלים של 82% בדוחות הכספיים מוצג חלקנו ברווח הנקי של פלרם אשר כאמור גבוה משמעותית מהרבעון המקביל.

 

3.      מיחשוב ענפי הקיבוץ:

הוחלט להיכנס לבדיקה וגיבוש המלצות לאפשרות חיבור הקיבוץ למערכת מידע מרכזית כדוגמת ERP. לצורך זה הוקם צוות בריכוזו של איציק אדרי אשר יביא המלצות בעניין.

 

4.      סיום קדנציה של עמוס כמנכ"ל פלרם:

ע"פ החלטותינו בעבר, קדנציה של מנכ"ל פלרם הינו 4 שנים. הקדנציה הנוכחית מסתיימת ולכן הוקם צוות הכולל את עידו (מרכז), דדי, שחר, אודי, ויוי ושי מיכאל אשר יטפל בנושא ויביא המלצות להנהלה הכלכלית הרחבה תוך שלושה שבועות.

 

5.      השקעות 2004.

בשעה טובה אמורה השבוע להתחיל הבנייה החדשה של 18 דירות. נראה שלא כל מה שתוקצב בתכנית ההשקעות אכן יבוצע ואנו נבדוק ונשנה את תוכנית ההשקעות לפי הצורך.

 

          לנשמת

רותי בן צבי, ניצה אופק, דינה מלמד, לאה דגן, לאה גלבוע ופרנצי

שהלכו לעולמם בתחילת קיץ 2004. יהי זיכרם ברוך.

 

מַלְאָכִים

וְאַחַר כָּךְ יָשׁוּב הַכֹּל לִמְקוֹמוֹ.

בַּיִת, גִּנָה וְגָּדֵר. אֲדָמָה.

וְלֹא נוֹדַע כִּי בָּא אֶל קִרְבָּה.

וּמַלְאָכִים יִדְאוּ, יִנְסְקוּ

עַל זִרְמֵי הָאֲוִיר הַחַם

הָעוֹלֶה בַּבְקָרִים מִן הָעֵמֶק

יְחַפְּשׂוּ מַרְגּוֹע מִן הָעוֹלָם הַזֶה.

הֵם יַשׁוּבוּ לְכַאן כֹּל שָׁנָה,

כֹּל שָׁנָה בְּתְחִילַת קַיִץ.

 

בְּשׁוּלֵי מַצֵּבוֹת, הַמְלַוִים.

יְשׂוֹחְחוּ בְּאֵין מַפְרִיעַ,

יִפְגְשׁוּ מַכָּרִים יְשָׁנִים, יְדִידִים

שֶׁלֹא רָאוּ כְּבָר שָׁנִים.

הֵם יִסְגְרוּ הֵיטֵב חַלּוֹנוֹת

וְיַגִיפוּ אֶת תְּרִיסֵי הַלֵב

אֶל אִוְשַׁת הֶעָלִים בַּרוּחַ הַגוֹבֵר.

הֵם יַשׁוּבוּ לְכָאן כֹּל שָׁנָה,

כֹּל שָׁנָה בְּתְחִילַת קַיִץ.

 

אַחַר כָּךְ, אַחַר כָּך נַשׁוּב

וְהַכֹּל, וְהַכֹּל בִּמְקוֹמוֹ.

בַּיִת, גִּנָה וְגָדֵר. אֲדָמָה.

וְלֹא נוֹדַע כִּי בָּאוּ אֶל קִרְבָּה.

וּבְאוֹתוֹ הַזְמַן, וּבְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם

נוֹשְׂאוֹת אֶת פִּצְעֵי הַזְמַן

שְׁלֵווֹת, שְׁלֵווֹת יַעֲמְדוּ הַמַּצֵּבוֹת.

אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא אֶל קֵץ הַיָמִים

כִּי אֶל עָפָר נָשׁוּב כֹּל שָׁנָה,

כֹּל שָׁנָה בְּתְחִילַת קַיִץ.

                                        (ירמיהו)

 

ניצה תמיד יודעת / אלי הדומי

 

את תמיד יודעת – מתי, איפה, וכמה להיות.

 

אמא, רעיה, סבתא של לוטם ונכדים, חברה ושותפה לחיים

חיים מלאים – אשה שלמה, חכמה, יפה, מחודדת, עקשנית

משפחה אוהבת – יגאל וניצה.

חברה וחברים שותפים וקרובים במיוחד לחיי, לחיינו.

 

לא אהבת ברכות, לפעמים כאילו לא הבנת את המילים

תמיד ידעת את הכוונות.

חסכנו לאחרונה במילים – ידעת שלא אקבל ואוכל להשלים...

 

את תמיד יודעת – מתי, איפה, וכמה להיות.

 

בשבילי ואיתי – את יותר מכל המילים...

את, יגאל, ילדיכם, רבקה'לה, ילדי – קרובים במיוחד, חברים

מציאות יפה מלאה ונמשכת של חיים מתמשכים.

 

רק לקצר במילים לא לברבר לא לחרוג ממה שהיית מוכנה וידעת שאגיד...

 

את תמיד יודעת – מתי , איפה, וכמה להיות.

 

תסכימי אולי שרק אומר ואשתף –

כמה חשוב שהכל ותמיד להיעשות ברגישות.

כמה מעצמך מיכולתך מזמנך הקדשת חשבת ועשית

למשפחה, לקהילה, לחברים, כמה סלדת מהבלים.

כמה והכל ידעת והרגשת גם אם ללא מילים.

 

כי תמיד את יודעת – מתי, איפה, וכמה להיות.

 

סבתא, אמא, רעיה, חברה ושותפה קרובה במיוחד –

היית הראשונה שידעת, שהתעקשת שהסברת -

כי גופך ייטמן פה ועכשיו.

 

לא הסכמנו, לא קיבלנו, לא הכלנו...

נפתלות וקשות דרכי אל וטבע.

 

חברה ושותפה אהובה – זה לא מתאים, לא נכון  זה קורע

                                       הלב בוכה, ונשמה צורבת.

 

שום דבר כבר לא יהיה כמו שהיה...

 

יגאל ומשפחתך – אהובייך, יקירינו – מחבקים ואין נחמה.

 

גופך ייטמן פה ואת תישארי איתנו

חכמה, גאה, מחודדת יפה וקרובה במיוחד

 

את תמיד יודעת – מתי   וכמה להיות...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

זה קרה לפני שנה בכפר המכבי וזה קורה עכשיו אצל השכנים באושה, החל מחודש אפריל השנה, לאחר תירגול "על יבש" לא עוד "כל אחד לפי צרכיו..." על פי הקיבוץ הישן, אלא התפרנסות על פי מודל "רשת הביטחון". מה זה אומר במציאות היומיומית, איך נבנה התהליך, איך הוא פועל הלכה למעשה ומה חושבים ומרגישים החברים, שאלנו את שמעון רכס חבר אושה, בעבר מחנך ועורך העלון, היום עובד ב"אופטיפלס". ניסינו עד כמה שאפשר לא להכביד ב"שאלות קשות".  להלן הראיון (ירמיהו)

 

- איך בניתם את תהליך המעבר שכר דיפרנציאלי?

 לפני שנה בחרנו "ועדת שינויים", ועדה שכללה 15 חברים שהיו אמורים לחולל את התהליך בהובלה של ישראל צופים. מאחר ובאותו זמן נוצר מצב שבו המזכיר הקודם, חבר אושה, סיים את תפקידו ולא נמצא לו מחליף, התהליך התעקב.

לאחר שנבחרו המזכיר החיצוני, שהוא חבר רגבה, ומרכז המשק-גזבר, שזו אותה משרה היום, גם הוא מבחוץ, יצאנו לדרך.

אמרנו, לפחות בשנה שנתיים הראשונות, במצב הקיים, עדיף שיהיו בתפקידים האלה אנשים חיצוניים, שלא יהיו מעורים ביום יום, בהיסטוריה של העוולות, או העלבונות, או הקיפוחים, שיהיו אנשים בלתי "משוחדים", שיפתחו דף חדש .

- וזה עובד?

 יש דעות לכאן ולכאן. יש אנשים שאומרים שהם בסדר ויש אנשים שאומרים ההיפך, כמו בכל מקום.

 - והדעה הכללית?

בעובדה הם מכהנים בהצלחה למעלה משנה, כשנגמרה השנה והיה צריך לחדש את בחירתם האסיפה החליטה להמשיך את כהונתם פה אחד. יש אמנם פה ושם טענות אבל זה נשמע יותר "על המדרכות" מאשר בצורה מסודרת. בכל אופן הם עובדים קשה וברצינות.

התחלנו לעבוד יחד על חוברת התקנונים על פיה יונהג המודל.

שלב ראשון הייתה הצבעה בקיבוץ על איזה מודל הולכים.

להשאיר את המצב הקיים, מודל "רשת הביטחון" היותר קיצוני או מודל הביניים המשולב. הלכנו ישר למודל הקיצוני.

- איך עברה ההצבעה?

 אצלנו בהצבעה ראשונה זה עבר ברוב של – 85%, כמעט שאין לזה תקדים בתנועה הקיבוצית שהלכו על המודל הזה, לא המשולב שהוא מתון יותר, אלא ישר למודל הכאסחיסטי. היו הרבה ישיבות ודיונים, אבל לא היו ריבים כמו ששומעים לאחרונה שקורה במשקים מסויימים. ז.א. על פני השטח, בכל אופן, אין מלחמות.

בדיעבד יש חברים שדי מצטערים על זה, הם לא בדיוק הבינו לאן הם רצים. יחד עם זאת, אני לא מאמין שבעוד שנה בדיון המחודש אנחנו נשנה את זה.

שלושה חודשים לפני תום שנת ההרצה, נפתח את הכול והכול יהיה נתון לדיון ושיפוט חוזר. החברים יוכלו להגיש הצעות ולשנות. הצוות הכללי בו הייתי שותף על אף התנגדותי למהלך התכנס בתדירות אחת לשבוע במשך שנה.

-  איך שיתפתם את כל הציבור במהלך?

 הפעם לא עשינו חוגי דיון כמו שעשינו בפעמים הקודמות שנכשלו. בחרנו ועדות משנה לכל מגזר ומגזר, חינוך, מזון, בריאות, שירותים וכן הלאה, היו 12-15 ועדות שכללו 4-5 אנשים בכל אחת. כל צוות כזה עסק בנושא שלו, ז.א. עשרות חברים היו מעורבים בעשייה דיון וליבון באופן רציף. כל צוות כזה ישב עם אחד החברים מהוועדה המובילה, או עם המזכיר החיצוני וכל אחד מהצוותים האלה הביא תקנון או מודל מהשטח שבו עסק.

צוות שסיים הגיע לישיבה עם מליאת הצוות המרכזי, דנו ושקלו והגיעו ביחד לדבר המוגמר שלהם. בצורה זו הגענו תוך שנה לחוברת, שעברה כמה מהדורות וגלגולים, מאוד מפורטת. החברים קיבלו את החוברת הזו וניתנה להם ארכת זמן של שלושה ארבעה שבועות ללמוד אותה, להעיר הערות בכתב על כל סעיף, או להציע הצעה נגדית על כל סעיף. והיו מאות סעיפים. כל מי שהביא הצעה נגדית יכול היה לשבת עם חלק מהצוות המוביל ולשטוח בפניו את הצעתו. ההצבעה בסופו של דבר הייתה אנבלוק אבל בכל מקום שהיה סעיף או הצעה נגדית הייתה הצבעה נפרדת, זה או זה.

 - כמה זמן המודל תורגל "על יבש"?

חודשיים שלושה ומאפריל השנה זה מאושר הלכה למעשה ומבוצע "על רטוב". בעוד שנה כאמור יהיה דיון מחודש ולאחריו נצביע ונחליט סופית.

- בעיני אחד הקטעים הקשים הוא תימחור החברים על פי דרגות השכר, תכל'ס, מי היו  האנשים שעשו את  זה, ומה התוצאות?

אנשים מבחוץ עשו את התימחור. הם כבר היו בקיבוצים אחרים ויש להם ניסיון רב. במשך תקופה מסויימת הם נפגשו עם כל חבר וקבעו מה תהיה משכורתו של כל אחד ואחד. הייתה אפשרות לערער על קביעתם, חלק מהעירעורים התקבל, חלק לא.

זה לא היה קל, אבל על פני השטח זה עבד בשקט יחסי. אושה תמיד הייתה קיבוץ סולידי, קונבנציונאלי, לא היו אף פעם מלחמות, אנשים קיבלו את הדין. לא תיארתי  לעצמי שבמקרה זה המצב יהיה שונה. לקראת הסיכום הסופי יהיו עוד דיונים והכול יהיה פתוח לשינויים מחדש, אבל עד אז נעבוד לפי מה שקבענו.

- מה היו הקריטריונים על פיהם תימחרו את עבודת החברים?

 זה נקבע לפי מחיר שוק, נלקחה גם יכולת הקיבוץ ובעיקר המקצועיות.

- ותק?

 כמובן גם הוותק. על פי מה שמקובל בחוץ.

הפנסיונרים מקבלים מהקיבוץ פנסיה תקציבית, רק שנה שנתיים קודם לכן התחלנו להכניס כספים לקרנות פנסיה על שם החברים, כך שיחד עם הביטוח הלאומי ומה שהקיבוץ נותן זה מגיע לסכום של 7000 ₪ לזוג, שזה 3700 ₪ לבודד.

- הסכום הזה אמור להספיק?

זה מה שיש וזה כולל חשמל, ארנונה, מס קהילה, בריאות וכן הלאה. גם הפנסיונרים משלמים מס קהילה בגובה של 900 ₪ לחודש.

- וזה יורד להם מה 3700 ₪ שלהם?

כן.

- אז מה נשאר להם?

נשאר להם בעצם בסופו של דבר קצת יותר ממה שהיה להם קודם.

- ז.א. שמצבם טוב יותר מבעבר?

בקצת. כמו כן החלטנו שפנסיונרים מעל גיל 70 יכולים להישאר במצב של הקיבוץ במתכונתו הישנה. יש כאלה שבחרו בדרך הזו, לגביהם לא השתנה כלום, הם לא צריכים לשלם תרופות ארנונה טיפולים וכו' הם מקבלים את כל מה שקיבלו מקודם. עבור האוכל הם משלמים משהו.

- כמה משלמים על ארוחת צהריים? מחיר ריאלי?

לא. זה מסובסד, אני אישית כבר אוכל בבית, אבל בחדר אוכל עוד אוכלים צהריים, וזה אני מעריך בממוצע 15 ₪ לארוחה, פנסיונרים משלמים משהו כמו 8-10 ₪.

- מי מפעיל את המטבח?

בכוחות עצמנו. יש כמובן טבח שכיר ועובדות שכירות בחדר האוכל אבל ההפעלה וההנהלה היא שלנו.

- מהו טווח ההפערים ברמות השכר בין החברים?

קשה להגיד, פירסמו משהו בעניין הזה אבל זה מסובך. טוענים שאחרי מס קהילה ומס איזון (שבעלי ההכנסה הנמוכה כמעט ולא משלמים), הפער נשאר פי שניים או שניים וחצי, להערכתי זה קצת יותר.

- ז.א. שהמשכורת הגבוהה עולה על 15.000 ₪?

בערך כך אבל הם משלמים מס איזון והכנסה גבוהים.

- יש הרבה בעלי משכורות גבוהות?

לא. מעט מאוד, רובם בממוצע. מי שמקבל פחות משכר מינימום כמו למשל משפחה בלי ילדים שלא מגיעה ל – 6000 ₪, מקבלת "רשת ביטחון" אם הם מוכיחים שהם באמת לא מצאו עבודה, והקיבוץ לא יכול להציע להם כרגע עבודה וכו', אז משלימים להם את המשכורת ל – 6000 ₪.

- מסתדרים עם זה?

פחות או יותר מסתדרים. בסך הכל זה רק בשלבי התחלה, אני מניח שעוד יהיו שינויים תוך כדי עבודה. עד כמה שאני יודע, בודדים ביותר מגיעים לעניין של "רשת ביטחון". הרוב הגדול לא זקוק.

- איך זה השפיע על הרצון, או המוּכנוּת של החברים ללכת לעבוד ולהתפרנס?

אין ספק שזה השפיע.

- איך?

 יש יותר מוטיבציה, פשוט רוצים להרוויח יותר. זה היה ברור מראש. מחפשים עבודות, מחפשים יזמוּיוֹת. היום יותר מתאמצים.

 - וזה נראה בשטח?

 נראה מאוד. זה אמנם רק ההתחלה, החודש השלישי של ה"רטוב" אבל זה נראה. יש מכרזים ואנשים הולכים אליהם. הקיבוץ מפרסם מכרז, יש לנו משרה עבור תפקיד כזה וכזה במפעל או בבית תינוקות או חד"א ואנשים הולכים, יש תחרות.

 - ויש עדיין "מסתובבים" שלא יכולים למצוא עבודה?

 כמעט שלא, עבודה יש תמיד. אפשר לפטר שכיר מהמפעל ולתת עבודה לחבר שרוצה.

- איך זה משפיע על חיי החברה והיחסים בין החברים?

אין ספק, "מדברים על השבילים", הלכנו למודל הקיצוני ויש הרבה אנשים שקשה להם עם זה. בעיקר משפחות עם ילדים בגלל התשלומים כבדים. יש קנאה פה ושם, אבל זה עבר הפעם במכה ראשונה לעומת הניסיון הלא מוצלח לפני 6 שנים ועוד ניסיונות אחרים שנכשלו. רק בשנה האחרונה אנשים "הבשילו" ורצו בזה וזה הצליח. כל השיטות שניסינו קודם נגדעו באיבן.

- איך השינויים באים לביטוי בנושא הבריאות?

מה שקורה בבריאות זה, משלמים בריאות רפואת שיניים, תרופות וקופת חולים.

חלק ממס הקהילה מוקדש לנושא הבריאות ולכן התשלומים הם נמוכים מאשר בחוץ.

- טיפולים מיוחדים, פסיכולוגיה, הפריות, ניתוחים וכו'?

כל מי שרצה עשינו לו ביטוח מושלם, זה אומר שמקבלים יותר מקופ"ח. תרופות שנקבעות על ידי רופא אתה משלם עד סכום מסוים מעל זה הקיבוץ משלים, נניח עד סכום של 150 ₪ בחודש אתה משלם, אם אתה צריך יותר, ואנשים מבוגרים בדרך כלל צריכים יותר, הקיבוץ מחזיר. לגבי תרופות או טיפולים שלא נכללים בסל יש הסדרים מיוחדים, למשל "קרן עזרה הדדית", יצרנו קרן מיוחדת למטרות האלה ממס הקהילה ומס האיזון וגם מהכנסות הקיבוץ. חבר יכול לבקש סיוע מיוחד אם הוא זקוק. קבענו בחוברת קריטריונים מסוימים, מה אפשר לבקש ומי יכול לבקש.

- מה קורה לחיי החברה, תרבות, נוי, חגים ?

יש השתדלות גדולה לקיים את חיי החברה והחגים למרות הכל. יש נכונות להתנדב ללא שכר לפעול למען הכלל בזמן הפנוי. דווקא בשנה האחרונה קבוצה גדולה של חברים ניסתה לעשות ולקיים את החגים יותר טוב בהשוואה לשנים קודמות. מבחינה זו בינתיים אנחנו מנסים להחזיק את קיום התרבות בשיניים ובציפורניים.

 

- מילה לסיכום, איך אתה רואה את אושה לפני המהלך ואחריו?

 בינתיים על פני השטח אנשים חיים כמו שחיו קודם בוודאי מקטרים על המדרכות פה ושם. בכל אופן אנחנו משתדלים להוכיח שיש חיים גם אחרי השינוי.

משתדלים להרים את התרבות, את החגים, את הנוי. מהבחינה הזו בינתיים שומרים על הדברים האלה. מה יהיה הלאה?, קשה לי להגיד..

 

 

 

 

 

     "סקופ" /  ירמיהו

 

"יש לי סקופ" זורק בלחש עזרא פצצה לחלל ארוחת בוקר, אחר כך מסתכל סביבו לראות אם זה עשה את הרושם המתאים על עדת הסועדים.

זה קורה השבוע בזמן שהוא מכין את עצמו, אחרי הסלט והגבינה והלחם עם האבוקדו, לקום להביא לו את הקפה, קפה בוץ עם שניים סוכר.

בדרך כלל הוא מדבר בשקט מאוד, כאילו לעצמו. גם הפעם.

ואני, שיושב כמטחווי שני כסאות ממנו, ובהתחשב בהמולת קרקוש כלי העבודה, קולות הבליסה והצעקות מן השולחן השכן, לא שם לב איך ה"סקופ" חומק מידי.

אבל לא חבר טוב כעזרא ייתן לקשיים אובייקטיביים של תקשורת בארוחת בוקר לתת ל"סקופ" לצלול בתהום הנשייה בגלל חוסר תשומת לב. 

כשהוא נוכח שהרושם המקווה לא הושג, הוא חוזר שנית כשהוא מרים קצת את קולו:

"יש לי סקופ בשבילך, אחת הפרות המליטה שלישיה".

"נוּ..." אני שואל אותו, מה הגליק?

היום כשטיפולי-הפרייה אצל המין האנושי מביאים לעולם שלישיות, רביעיות, חמישיות ולפעמים יותר... (ועד כמה שידוע להדיוט כמוני, גם לפרות "עושים" את זה "שלא בדרך הטבע") אז באמת איפה פה ה"סקופ"?

או! הוא שח לי, בכל זאת זה מקרה נדיר.

לשם בירור יסודי של הנדירות הזו, אני רושם לי ביומן פגישה עם עזרא ברפת אחה"צ, נשטוף את העיניים, נשמע סיפורים ואולי גם נכתוב מילה או שתיים.

 

בשעה היעודה אני שׂם את עצמי על האופניים ומדווש לרפת.

חם מאוד בשעה הזו. איש לא מסתובב בחוץ, רק קולות המנועים שמקררים את החלב, וזמזום המאווררים שמשיבים רוח על הפרות מפריעים את השלווה ברעש מונוטוני.

 

אני מוצא את עזרא באחת הסככות מעמיס ביד את המזון, שנראה לי כמו חציר או משהו כזה, אל תוך הכף של ה"ווידמן".

"מה זה?" אני שואל אותו "חזרנו לשנות החמישים?"

"לא" הוא אומר, מנגב את הזיעה ועל המקום מקריץ איזה תירוץ טוב שלא כל כך הבנתי, אבל נניח לזה.

 

ולעניין שלשמו התכנסנו כאן, -

חמישים שנה עזרא עובד ברפת, הרבה המלטות הוא כבר ראה בחייו מהן קשות מהן קלות, מהן מסובכות מהן פשוטות, אבל ההמלטה היחידה של שלישיית עגלים התרחשה אצלנו בדיוק לפני שלושים שנה (!!!)

את "הלידה" ההיא קיבל שרגא אנטלר ז"ל.

הוא טיפל  וטיפח את הרכים הנמלטים יפה מאוד וגידל אותם למצוות ולמעשים טובים.

 

"יודע רפתן נפש בהמתו..." אך בשעת ההמלטה אין הוא יודע עדיין כמה עוברים מתרוצצים בבטנה. לא שולחים אותה לאולטרסאונד ב"זבולון", וגם, ר"ל, לא יודעים עד הרגע האחרון אם צריך להתכונן לברית או לבריתה.... בעייה.

מה עושים? כדי לוודא אחר ההמלטה שאין עוד עגל אחד בבטן, מכניסים את היד פנימה לברר...

מה משמע לברר?...מעבירים מאוטומט לידני וממשמשים בפנים אם יש עוד אחד, אם יש, הופכים אותו עם הרגליים והראש קדימה והיידה... החוצה.

 

הפעם, כשהסתבר בשעת ההמלטה שהעגל הראשון הוא לא האחרון ועוד אחד דוחק לצאת, הזעיקו את הרופא.

הרופא הגיע מיד, עשה מה שעשה, הכניס יד לאן שהכניס, "סידר" את האיברים של העגל השני בסדר הנכון והיידה... החוצה.

"אם זה כל כך פשוט אצל הפרה, ה"סידור" הזה, למה מיילדים לא עושים את אותו הדבר אצל נשים?" אני שואל את עזרא, אבל זה כמובן בגדר ספקולציה ובהתאם לכך גם התשובה שלו.    

המלטות של תאומים, עזרא אומר, הן חמישה עד עשרה אחוז מההמלטות הרגילות, והנה עכשיו יש לנו עסק עם שלישיה, מה שהכריח את הרופא לחזור שנית על פעולת "סידור" האיברים בסדר הנכון והיידה... החוצה.

בשעה טובה ומוצלחת הגיחו לעולם שלושה עגלים בריאים ושלמים. לשלישיה וליולדת שלום.

 

אבל טוב מראה עיניים, ועזרא, שהעבודה כבר "קוראת לו" כי גם הפרות צריכות לאכול, מתחיל להראות סימנים של חוסר סבלנות, אין לו זמן והוא שולח אותי לחזות ביצירה המופלאה במו עיני: "לך ליונקיה, עפרה כבר תראה לך".

ואני הולך.

ביונקיה באחד התאים על מצע קש נקי שוכב לו ה"פלא" המשולש, אחד עם סרט ירוק, אחד עם כחול ואחד בכלל בלי. על העמוד בצד תלויה פתקה בה מצויין בדיוק משקלו של כל שליש ושליש, בין 29 ל 33.5 ק"ג, קצת פחות ממשקלו של עגל רגיל אבל זה בסדר. 

 

אז זהו, גם שמענו, גם ראינו, גם הזענו, עכשיו שעות אחה"צ וכאמור חם מאוד, נפש חיה לא מסתובבת בחוץ, רק קול זמזום המאווררים שמשיבים רוח על ה"סקופ" מפר את השקט.

וה"סקופ"? הוא נם לו בשלווה בלי להרגיש בכלל שהוא "סקופ".

אז אני בטרם אשכח, שׂם את עצמי חזרה על האופניים ומדווש חיש חיש לדווח לקוראים מה ראו עיני ומה שמעו אוזני. מזל טוב!!!.                              

תודות

תודה מכל הלב, לצוות האקונומיה בראשות יעקב, לאתי ועמית גפן על הניצוח, לתלמה על העוגות הטעימות, לרותה על הפרחים ולכל מי שטרח ועזר לנו לערוך את הבר-מיצווה לבננו דניאל. תודה על הרגשת הבית. היה לנו כייף!

מאיתנו הליין ושאול פוקסמן,

שושנה אסתי וכל המשפחה.

 

לך תצטיין

ברכות חמות לסטודנטים שקיבלו מילגה מטעם המועצה האיזורית זבולון.

כמו בכל שנה, סטודנטים "מחוץ לרדיוס" זכאים למילגה במלואה. ואילו על סטודנטים הגרים במשק להעביר את ההמחאה לידי תרצה ויזוכו ב- 25% ממנה.

תודה, צוות השתלמויות/נוער, יורם, תרצה וכרמל. 

 

אירוע מוזיקלי

במוצ"ש בשעה 20:00 באולם "יד למגינים" יתקיים אירוע מוזיקלי – המציין עשור למגמת המוזיקה בבית הספר "כרמל-זבולון". האירוע כמובן מומלץ לכל חובבי המוזיקה ולאוהדים.

זו גם הזדמנות להיפרד מעדנה לשם המסיימת את פעילותה במרכז.

הכניסה חופשית ומובטחת הנאה מלאה.

 

הודעה מהדואר

היוצאים לחו"ל אנא דווחו על התאריכים מ...  עד... ונוכל לעבור את הקיץ!!! (בתאי הדואר)

                                                                                                                    תודה, עפרה גלעד.

 

 

"ברמה"

עריכה – ירמיהו בן צבי.  

הקלדה ושיכפול – שרה'לה זית

 

שבת שלום!!!

 barama2@ry.org.il

 

הכתובת של העלון באתר האינטרנט של רמת יוחנן

www.ramat-yohanan.com/barama