מס

הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת אֵינָה הָאָרֶץ שֶׁנִּתְּנָה,

הַנְּמוֹגָה בַּאֲוִיר מַאֲפִיר כִּתְמוּנָה נְמוֹגָה.

עִם הַשָׁנִים הָאָרֶץ הַמְּצוּיָה מִתְמַעֶטֶת,

הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת וְזָהֳרָה לוֹהֲטִים כַּצָהֳרַיִם בָּאֶבֶן.

מוֹלֶדֶת אֵינָה מַצְמִיחָה אֶלָּא כְּמִיהָה לְדָבָר אַחֵר,

לֹא-מוֹלַדְתִּי. הָעִיר הַסְּפוּגָה כְּאֵב, הַבַּיִת הַמְהַדְהֵד

מַחֲזִירִים רַק מַה שֶׁהֻשְׁקַע בָּהֶם, כְּמַרְאָה.

הֶכְרֵחִי. מַה שֶּׁהָיָה, לְעוֹלָם אֵינוֹ מַסְפִּיק.

שלמה (פרנצי) פלד

הלך לעולמו בשיבה טובה.

הובא למנוחות

ביום רביעי כ"א באייר תשס"ד 12.5.04

אנו משתתפים בצער המשפחה.

שבע ימים הסתלק מאיתנו חברנו שלמה פלד. קורות חייו רצופי עלילות ועשייה, שלובים באירועים בין-לאומיים ולאומיים, כשברבים מהם נטל חלק פעיל מתוך תחושת אחריות ומעורבות ונטילת גורלו בידיו.

פרנצי נולד בוינה ב 20 לאוקטובר 1911 כבן יחיד להוריו פאני וקארל הוכפלדר. מוצא משפחתו מצ'כיה ולכן נחשבו בני המשפחה לאזרחיה של ארץ זו.

הוא למד בגימנסיה ממשלתית במגמה ריאליסטית וקיבל שעורי דת ביהדות בעיקר להיכרות עם חמשת חומשי תורה, כמובן בגרמנית.

את התרבות הגרמנית על גדולי יוצריה, משורריה והוגיה ספג בתקופה זו של החיים והם היו לו נכסי צאן ברזל אשר ליוו אותו בכל ימי חייו ועיצבו את חייו כאיש תרבות ודעת.

בשוב המשפחה לצ'כיה עבד עם אביו בעסקי העצים, לאחר מות האב עבר לפראג ועבד שם במפעלי תעשייה שונים.

פרנצי סיפר שלא פגש באנטישמיות ואף העיד על כך שבתקופת חייו בפראג "היו לו חיים נהדרים". הוא היה ציוני לא פעיל אך בחר לקונגרס הציוני.

עברית לא ידע כלל פרט לאותיות ה א – ב. אולם בשנת 1938 בעקבות האווירה המדינית לאחר "מינכן" וסיפוח הסוּדֶטים לגרמניה החליט לעלות לישראל כמעפיל באופן בלתי לגאלי בתקופה בה הכניסה לארץ הייתה מותנית ברישיון עלייה.

פראנצי עלה לאוניה "קאטינה" שאורגנה ע"י בית"ר בראשית 1939.

עלילות המסע של אניית מעפילים זו אשר מספר המפליגים על סיפונה היה כ 850 איש, ומשך מסעה כשלושה חודשים מרתקות וראויות לסיפור בהרחבה. שלמה היה על אנייה שלושה שבועות מתוך מסע הסבל והייסורים, וזכה להימנות על הקבוצה שהורדה בחוף הרצליה באישון לילה בסוף ינואר 1939.

מכיוון שהגיע לבדו ולא השתייך לשום קבוצה, פנה למחלקת העלייה של ההסתדרות הכללית וכך הגיע לבית אלפא. שם השתלב בעבודות הפלחה והמספוא ומצא מקומו גם מבחינה חברתית.

עם אנשי בית אלפא חברי מפא"י עבר לרמת יוחנן, הצטרף בתחילה לעובדי המאפייה, אחר כך לצוות הפלחה. 9 שנים עבד בברכות הדגים.

פרק חשוב ומעניין בחייו הינו פרק השירות בצבא הוד מלכותו. בשנים 1946 – 1943 שירת בחיל ההנדסה המלכותי והשתחרר בדרגת סמל לא לפני שקיבל אות הצטיינות בלוחמה נגד הנאצים. כשנתיים מתקופה זו שהה בעיראק ועסק בביקורת של אמצעי התחבורה: ביקורת רכבות, ספינות ורכבים שנשאו ציוד וסחורות.

כעיסוק צדדי עזר בהעברת יהודים לארץ בדרכים בלתי לגליות. גם בפָרָס שירת ולקראת סוף המלחמה עבר למצרים. תקופה זו זכורה לו כמשמעותית, מעניינת ומלאת חוויות.

פרנצי חזר לארץ ב 1948, התיישב בקיבוץ וביסס והרחיב את משפחתו שבנה עם ציונה זִכרה לברכה.

בשנת 1960, עם הקמת המפעלים האזוריים לעיבוד התוצרת החקלאית, עבר לעבוד ב"מילואות", הקים את המנפטה וניהל אותה עד 1969, אחר-כך ניהל את "מילובר" - מכון התערובות עד 1978.

פרנצי התמיד בעבודתו והיה אהוב, מקובל ומוערך ביותר ע"י מנהלי המפעלים כמו גם ע"י כל העובדים תחתיו. הרצינות, האחריות והמקצועיות בהן ניהל את המפעלים היו פן אחד של נוכחותו. הפן האחר היה החברות, השקט ומאור הפנים.

עבודת החוץ לא מנעה ממנו לקחת חלק ברקמת חייה העדינה ביותר של החברה ברמת יוחנן. הוא השתתף בקביעות בוועדות ובייחוד רבה תרומתו בוועדת החברה שטיפלה בבעיותיו האישיות של הפרט מול אורחות החיים המוגדרים ומתוקנים של הקיבוץ. שלוש קדנציות שימש כנציג ועדת חברה במזכירות. היה גם סדרן עבודה.

בשובו הביתה מעבודת החוץ היה לו מובן וברור שיש לו מה לתת ולתרום ושאין כעבודה שתשמור אותו מעורב, פעיל וחיוני. הוא נכנס לעבודה במחסן הכללי והתמיד שנים לקום עם שחר ולעסוק במיון האפרוחים במדגריה. תמיד שרוי בין אנשים ומשרה אווירה של קלילות ובדיחות הדעת כמו גם דיון ושיחה בעניינים שברומו של עולם.

פראנצי יחסר לנו בנוף של רמת יוחנן. עם גינוני התרבות האירופאים, עם שיחות הפרלמנט ליד שולחן הארוחה בחדר האכל, עם בטוייו השנונים ומעלי החיוך.

ליבנו עם משפחתו: אודי ורוזי, יותם ורוני, דורית, הגר ואיציק וכל הנכדים והנינים שזכו באבא וסבא שזיקנתו לא ביישה את נעוריו, שסיפור חייו הינו סיפורה של הארץ הזאת בבניינה, שסגולות נפשו הינן מופת לרבים וגאווה לכם. יהיו כל אלה נחמתכם בשעה זו והשראה לימים יבואו.

אבא

אדם שחי כמעט מאה שלמה שבה השתנה העולם במהירות. מכרכרות עם סוסים עד למסעות בחלל. כשהיה תלמיד, רוב חלקי המחשב היו חרוזים, ועד יומו האחרון גלש באינטרנט ושיחק במחשב.

מדהים לחשוב שכל הענתיקות שאנחנו אוספים היו חפצי יום יום בצעירותו.

אדם בעל ידע אדיר במה שאנחנו קראנו פרטים לא חשובים.

אדם סבלן וסובלן שהיה מסוגל להתרתח בשנייה בגלל ויכוח על קוצו של יוד.

אתאיסט ואפיקורס אבל רחוק מלהיות בור בנושאי יהדות.

נשאר רק לקנא בו על איכות חייו עד יומו האחרון.

אין זה הספד. הספד הוא על מישהו שהיה ואיננו, ואבא משאיר אחריו הרבה, המון, והוא תמיד חלק מאיתנו ואני מקווה שגם חלק קטן מהאנשים שבאו היום ללוות אותו ואותנו בצעד הראשון במסע ארוך.

מכתב שכתבתי לסבא באוירון

כל החיים אנחנו חוששים מזה, דוחקים את המחשבה הזו הרחק הרחק, קופצים מכל טלפון חריג, כלל לא מעלים על דעתנו שנמשיך לחיות אחרי שזה יקרה, הנורא מכל.

וכשלבסוף זה מגיע, בלתי צפוי כמות שזה, אין זה הולם בנו כמו שדמיינו בתסריט הכי איום, אין זה משתק את המחר, שהרי הוא בא בלי שום התחשבות.

מתחשב רק בשגרה, כמו שגרת יומך סבא, שלא משה ולא זזה מזה עשור.

רק הבוקר דיברנו בטלפון, צחקנו כמו תמיד ואמרתי לך לא לרוץ לפני שתתחיל שוב ללכת.

שועט קדימה עם הראש הצלול הזה שלך, שהשאיר כבר מזמן את הגוף השבור מאחור.

ואני ממריאה אליך, מקווה בכל מאודי שתחכה לי, שתעמוד בהבטחה שלך, שלא תרפה עד שאבוא.

עייפת אולי, חודש וחצי זה יותר מדי. אז תגיד לי שכל זה היה מתוכנן, שרצית ולו רק שנבוא כולנו לפנק אותך, לטפל בך כמו שאתה אוהב כל כך.

אמור לי שאוכל לגעת בך שוב, להרגיש את העור הרפוי והרך, הבטן התפוחה, את עקצוץ השפם שלך.

כבר ארבעה חודשים לא החלפתי לך מצעים, לא ראיתי אותך בוכה מהתרגשות לצליליו של וגנר, לא התחרשתי מהטלוויזיה הגרמנית. ואם כבר מדברים על גרמנית, אז למה לימדת אותי להגיד רק Auf wiedersehn? אני לא מוכנה עדיין לומר את זה, לא לך.

תתעורר, סבא נצחי שלי. הבטחת להיות בבר-מצווה של הנכד שלך. ואתה אף פעם לא איכזבת אותי. אף פעם.

1. דווח על ידי צור שהתא הקולי להזמנת רכב חוזר לפעול. דף מידע בנושא יחולק בתאי החברים או יפורסם ב"ברמה".

2. בהשתתפות מירי פ., אמנון ק., עוזי ז., נדון נושא "שימור אתרים" בכלל ושימור "מבנה האסם" ברפת בפרט.

א) ועדת אתרים תכין רשימה של כל האתרים ברמת יוחנן הראויים לשימור.

ד) לגבי "מבנה האסם" ברפת יתקיים דיון ספציפי בהשתתפות הנוגעים בדבר במטרה להגיע

לפיתרון מוסכם. אם לא יושג פיתרון מוסכם יובא הנושא להחלטה ציבורית.

3. "צוות תקציבים" - דווח על ידי צור שהנושא נמצא כרגע בהכנה על ידיו יחד עם אורנה. צור יפנה לחברים נוספים לצורך הרכבת הוועדה.

4. מחסן כללי - קניות חברים. הוחלט שהמחסן הכללי יתחיל לחייב על הטובין המסופקים לחברים. הנושא ייבדק מאספקט ה"הפרטה" ויובא להחלטה סופית.

5. המזכירות שמעה התייחסות דני אדלן לנושא המעבר בשכונה הדרומית. דני אינו מערער על החלטת המזכירות לגבי הפיתרון אבל דורש התייחסות המזכירות לגבי השתלשלות הדברים.

המזכירות תשמע בדיון הקרוב את ערעור משפחת שחר על החלטתה מיום 1.4.04 (ביצוע מעבר מסודר על ידי מרכז המשק בשטח הציבורי).

6. נערך דיון בנושא "סמים" בכלל ובהקשר לאירוע חג הפורים. הוחלט לזמן למזכירות את המעורבים באירוע פורים. מעבר להיות צריכת סמים עבירה על פי חוקי המדינה, רואה המזכירות בחומרה מיוחדת שימוש בסמים בפרהסיה, שימוש בסמים בחברה מעורבת של בגירים וקטינים, בהפצה וסחר בסמים. המזכירות החליטה על שורה של צעדים שינקטו כלפי המעורבים בנושא לפי מעמדם בקיבוץ חומרת המעשה וקיום "עבר" כדלקמן: