מס

על השמחה
המלצה מברסלב

באחד מאמירותיו מגלה רבי נחמן מברסלב את דעתו, כי השמחה משמשת כלי עזר לאדם בעת של "ריבוי צרות", ואז אפילו "דברי בדיחות" הם
אמצעי-בל-יגונה:

עיקר ישוב הדעת הוא על ידי שמחה, כי על ידי השמחה יוכל להנהיג את המוח כרצונו ולישב דעתו ולחשוב על תכליתו הנצחית וצריך לחזק עצמו שיבוא לשמחה בכל מה שאפשר, ולהשתדל ולמצוא בעצמו איזו נקודה טובה, כדי לבוא לשמחה...
גם צריכים כמה פעמים לשמח את עצמו על ידי דברי בדיחות.

מריבוי צרות האדם, שסובל כל אחד בגוף ונפש וממון, על פי רוב אין יכולים לשמח את עצמם כי אם על ידי דברי חידוד כדי לבוא לשמחה.

מתוך קיצור ליקוטי מהר"ן.

קיימת החלטת אסיפה כללית מנובמבר 1998 לתת תוספת ותק בתקציב עם סכום יעד של 80 ₪ (נומינלי) אליו יש להגיע תוך 8-4 שנים (דהיינו עד וכולל שנת 2005). נכון להיום עומד סכום תוספת הוותק על 50 ₪ לשנה.

הוחלט לכלול נושא תוספת הוותק במסגרת הדיון הקרוב בנושא "קרן הרווחה לחבר", המבוססת גם היא על הוותק.

בהשתתפות יוסי זמיר נמסר דיווח הצוות הפועל בנושא (צור, עידו, יוסי זמיר, יהודית, מיכל, רם גל ואודי) הקריטריונים לפיהם פועל הצוות:

תוך שאיפה להיענות לבקשות חברים כל עוד עין בהן חריגה משמעותית מן הקריטריונים הנ"ל.

בהשתתפות צוות החינוך (נעורים) אורית, נעמי, ניצה, חנה צולמן, עומר ס., שרה'לה ס, רון דביר, חנה רובינסון, שחר בראב, נדונה המלצת צוות החינוך לגבי השארת ילדי י"ב בלינה משפחתית.

המזכירות החליטה לקבל את המלצת צוות החינוך ולהקים צוות שיבדוק את הבעיות העלולות להיות כרוכות בהחלטה זו ויביא המלצות לפתרונן.

כמו כן פונה המזכירות לצוות החינוך לפעול לקיום מערכת הדרכה לשכבת חברת הילדים על בסיס מקצועי ומתמשך.

נוכחים: אודי, צור, יובל כהן, יובל פיינשטיין, אתי נ.,

אורית ב.נ., דניאל פרי, ורד מרציאנו, יוחנן, עידו.

1. הורי מרים שהם. סוכם בחיוב על קבלת הוריה של מרים שהם כתושבים בקיבוץ בדירונית פלוס בית סיעוד בשלב ראשון בכפוף לחתימת הסכם והסדרת נושא התשלומים והביטחונות לפי תקנון קבלת הורי חברים.

2. פורים. לבקשת ענף המזון והחינוך אושר שביום שבת (למחרת הפורים למבוגרים ובצהרי ה"פורימון") לא תוגש ארוחת צהריים בחד"א ולא תהיה חלוקת אוכל מן המטבח לחדרים.

3. קבלה לחברות. אושרה המלצת ועדת הקליטה להמליץ לאסיפה לקבל לחברות את יפעת ואיתי ליכט.

לפני כחודשיים פניתי מעל דפי ברמה וביקשתי שייערך דיון בדוח "סקר סיכוני בקרה". הדוח שעוסק בנושא קופת בית, ניהול חשבונות החברים וניהול השקעות כספיות, קובע, כי נושאים העיקריים המנוהלים ע"י הגזברות ברמת יוחנן, מנוהלים ברמות סיכון גבוהות.

על אף פנייתי, מימצאי הדוח וההמלצות הכלולות בו לתיקון המצב, טרם הובאו לדיון.

לפני כחודשיים אושר באסיפה תקנון "קרן מילואים".

הרעיון נכון ויש לו הצדקות חשובות. הביצוע - הוא זה שיעשה את ההבדל בין סיפור הצלחה לכישלון שייזכר לדראון.

התקנון שאושר באסיפה, אינו כולל מרכיבי בקרה חיוניים כמו חובת ניהול ציבורי, חובת ביקורת באמצעות רואה חשבון, דוח כספי שנתי ואישורי יתרה לחברים.

הצעת תיקון לתקנון שהגשתי, על מנת להביאה לדיון באסיפה - מעוכבת ללא הסבר.

הובא לידיעת הציבור על הקמת "קרן רווחה". מהותה וכלליה - דורשים תקנון, הבהרה והסברים.

מדובר כאן בדיוק על אותם כספים, המנוהלים ברמות סיכון גבוהות, לפי מימצאי סקר הסיכונים המוזכר בפיסקה הראשונה ולפי אותו תקנון קרן מילואים, החסר כלי בקרה הכרחיים, על פי הפיסקה השנייה.

אני חוזר ופונה לממלאי התפקידים, להסדיר, תוך דיון ציבורי הולם, את התקלות בניהול הכספי, את הקמתה הנכונה של "קרן המילואים" ולאחר מכן את הקמת "קרן הרווחה", או כל שם אחר שיקרא לה, ובסדר זה. .

הנושאים שדניאל מעלה מטופלים כולם על ידי ממלאי תפקידים. הם יובאו לדיון ציבורי לאחר דיון בהנהלות הקיבוץ, ובסדר שיוחלט. .

כְּלִיל הַחוֹרֵשׁ, בְּסָגֹל מַלְכוּתִי נֶהְדָּר.

בתקציב המוצע ניתנת הקצבה לשני דיירים של 300 קוט"ש לחודש בחורף, 180 קוט"ש בקיץ ו- 240 קוט"ש בחודשי המעבר.

לכך מתווספת תוספת של 15% לילד הראשון, 10% נוספים בגין הילד השני, 5% בגין הילד השלישי והרביעי, ו- 1% לילד החמישי והשישי.

מנתוני המחלקה הטכנית של מפעל כרומגן לייצור דודי מים חשמל בקיבוץ שער העמקים, משפחה בת שש נפשות צורכת כ- 700 קוט"ש בחודש, בעוד שההקצבה המוצעת בחורף היא 405 קוט"ש בלבד.

חשב הקהילה של קבוץ שער העמקים בדק צריכה בפועל, וקיבל את הנתונים הבאים:

א. בחודשי החורף הצריכה לנפש היא 155 קוט"ש לחודש ( שווה ערך לכ- 50 ש"ח ).

ב. בחודשי הקייץ הצריכה לנפש היא 100 קוט"ש לחודש ( שווה ערך לכ- 30 ש"ח ).

ג. בחודשי המעבר הצריכה לנפש זהה לזו של הקייץ.

ד. מבוגר וילד שווים לצורך התקצוב ( המחושב על פי מספר נפשות במשפחה ).

מקובל כי האקלים בישראל מאופיין בעונות מעבר קצרות.

לפיכך החלוקה ההגיונית לעונות השנה צריכה להיות:

משפחות המחממות את הבית בחורף אך ורק בתנור ארובה הפועל על נפט ללא הפעלת מזגנים, צורכות במהלך החורף כ- 1200 ליטר נפט.

מחיר ליטר נפט הינו כעת כ- 2.74 ש"ח לליטר, ומכאן עלות חודשית ממוצעת של כ- 822 ש"ח ( בכל אחד מארבעת חודשי החורף ).

לדעתי, לאותן משפחות שלהן דוד חשמל יש להתקין שעוני שבת, על מנת לאפשר להן הפעלתו בשעות השפל, ומה שלא פחות חשוב, התנהלות יומיומית נוחה בדומה לצרכני הקיטור.

ברוב שימושי החשמל הביתיים ילד הינו צרכן שווה ולפעמים אף גדול ממבוגר.

תוספת שיורית המתחילה מ-15% עבור ילד ראשון והולכת ופוחתת עד 5% מהילד השלישי ואיילך, אינה משקפת לדעתי את צריכת החשמל בפועל של משפחות עם ילדים.

אין לשימוש בגז לצורכי חימום ובישול כל ביטוי בתקציב המוצע..

בשנות השמונים עם המעבר ללינה משפחתית הוחלט על פריטי ציוד אשר סופקו לכל ילד בהתאמה לגיל ולצרכים.

במהלך ההפרטות, חלק מהציוד הופרט וניתן בשנים האחרונות בסכום כסף.

פורום החינוך המורחב (הכולל את צוותי החינוך של הגיל הרך והגיל הבוגר) הביא להנהלת הקהילה לאישור, תוספת הפרטה של הציוד ללינה משפחתית:

הציוד ללינה משפחתית אשר ימשיך להיות מסופק ע"י החינוך מהמלאי:

5. כאשר ילד יגיע לגיל 6 יקבלו הוריו לתקציבם סך של 160 ₪.

· האחריות על הציוד והרישום - על ניצה ודני היוז.

· בעיות שיעלו בעקבות ההסדר החדש ידונו ויטופלו בצוות רכזות החינוך.

השנה, כמו גם בשנה הקודמת, ההרשמה לגני הילדים של גן חובה וטרום חובה מגיל שלוש,

הרישום באינטרנט הינו באישור משרד החינוך ומיועד לתושבי הרשות בלבד (תושבי רמת יוחנן).

מי שאינו רשום ברשות, המועצה האיזורית, שמו לא יופיע באינטרנט ולא יוכל להכניס נתונים. במקרה זה נא לפנות לניצה טל: 9407 או 053-662226 .

הרישום הישיר באינטרנט הוא לצורכי הישוב בלבד.

ההשיבוץ הסופי לגני הילדים בתוך רמת יוחנן יעשה ע"י ועדת החינוך של רמת יוחנן במועד מאוחר יותר.

בתאריך 23.2.2004 עלה לאוויר אתר האינטרנט, באמצעותו ניתן לבצע את הרישום. כתובת האתר באינטרנט:

חשוב מאוד שתשתפו פעולה, על מנת שהרישום יהיה יעיל.

גם הפעם יצאנו לראיין את עצמנו ולהביע דעותינו על דפי ה"ברמה". יש לציין שכל הכתבות הנכתבות בשמנו, נכתבו אכן על ידינו. בתודה, מחוסרי החדר.

ירון: כדי שנתחיל ללמוד לקחת על עצמנו יותר אחריות. אני הייתי רוצה קצת פרטיות ולהתחיל לדאוג לעצמי.

אייר: כדי לקבל שקט מהאחיות וההורים, אני צריך את הזמן והשקט כדי ללמוד.

צח: זה חינוכי, זאת יציאה לעצמאות, ללמוד לבגרויות בשקט, שיהיה מקום להביא חברים עם שקט נפשי מהמשפחה, מהאחים, מההורים. חוצמזה שאצלי בבית כבר אין מקום.

רותם פ.: זה גיל כזה שצריך את המרחב האישי, שצריך שינוי, אפשר לראות את זה בתשובות של כולם – פרטיות, שקט... ואפשר היה להגיד ש"יטופל כל מקרה לגופו" ולהתחיל לקבוע סטנדרטים, מי יקבל חדר ומי לא עפ"י "מצוקות דיור", אבל לכל אחד מאיתנו מגיע חדר, מצוקת דיור או לא מצוקת דיור.

צח: אי אפשר להישאר בבית ככה, אין מקום, הבתים קטנים מדי לאכלס הרבה ילדים. בחוץ זה אולי לא ככה, אבל כאן יש אפשרות אז למה לא?

ירון: בצבא אנחנו מתעסקים עם צבא ולמי יש זמן לכל זה?

נוף: בצבא זה חדר לבד וכמעט לא נמצאים בבית, צריך הכנה קודם לחיים וללמוד להסתדר, שתהיה שנה אחת כייף!

רותם: בשביל מה לחכות עם זה לצבא? זה לא יהיה יותר פשוט טכנית להעביר אותנו בשנה הבאה, מה גם שבשביל להפוך את החדרים האלה למשהו שמיש מעבר לדירות נעורים, צריך להרוס אותם ולבנות מחדש, איפה הערך הכלכלי בזה?

מה דעתך על הצעתה של ועדת חינוך על פיה כל נושא יטופל לגופו?

צח: זה לא פייר. גם אם יהיו מעט ילדים בחברת ילדים זה לא יהיה אותו הדבר.

ירון: או שכולם מקבלים חדרים או שכולם לא מקבלים חדרים!

אני הייתי מוותר על חדר אם מישהו לא היה מקבל – זה או הכל או כלום.

רותם: זה מוריד את כל הערך של קבל חדרים. הופך אותם למעין פתרון לבעיות מקום... אגב, גם אחרי כניסת כל נערי י"ב החדשים (כנ"ל לגבי השנים אחרינו) יישאר מקום ל"משרדים" וכו'...

מה תגובתך על הטענה הגורסת כי הנערים מחוץ לבית גורמים לצרות?

ירון: המעבר לחדרים יגרום להם להתבגר ולכל מי שזוכר את חברת ילדים של פעם, היום זה לא פעם.

צח: זה נכון, רק אם אין איפה להיות, אם זה השטח שלך והבית שלך לא תעשה בו צרות.

איך תוכל להבטיח כי מתן חדרים לא יגרור בעיות משמעת?

צח: אני לא ארשה לאף אחד לעשות שטויות בחדר שלי.

צח: הדירות האלה לא שוות כנדל"ן או משרדים, לקיבוץ לא שווה לשפץ ואנחנו מוכנים לקחת את הדירות בלי שיפוץ, לא משתלם לקיבוץ להתעסק בשטויות, יש לו בעיות יותר רציניות.

בסוף השבוע האחרון רכבנו 46 רוכבים את הקטע ה-6 של "חוצה ישראל 2 " על אופניים מהשפלה לנגב המערבי.

התחלנו לרכב בקרבת צומת נחל שורק ( המחלף הדרומי של כביש מספר 6 - חוצה ישראל ), לכוון כפר מנחם ומשם דרך יער חרובית, תל צפית לקריית גת. חצינו את כביש קריית גת -באר שבע על יד תל קשת, ומשם לאורך נחל שיקמה וביתרונות רוחמה.

סיימנו את היום הראשון בקטע "Single " בפריחה מהממת בנחל רוחמה-דורות אל קבוץ דורות.

לנו את הלילה בקיבוץ דורות שנענו בשמחה לבקשתנו להתארח אצלם, כולל ארוחת ערב של ליל שישי.

למחרת חצינו את איזור הבתרונות הדרומיים, ודרך המושבים שממערב לנתיבות עלינו על דרך השפדן עד לנחל הבשור באיזור קבוץ רעים. עם הפריחה של נחל הבשור דוושנו בין המוני עם (מכוניות) ישראל על שביל השמורה בואכה קבוץ צאלים, כשמד המרחק מורה שכ- 114 ק"מ נשארו מאחורינו...

המשך המסלול בסוף השבוע של ה-20.03 מקבוץ צאלים להר הנגב.

לחיים ארזי, שרק כמו חיים, ממשיך ללוות ולהסיע אותנו במסירות ובאורך רוח.

לדיין שהצטרפה כנהגת מלווה, וכנראה שגם מצא חן...

לנני ופקו, הנהגים המלווים מהקטעים הקודמים.

ולצוות משרד הרכב אשר שחרר את הסוואנה משבי הפחח.

ובברכת המשך רכיבה בטוחה ומהנה ולהתראות בקיטוע הבא. .

גלריה ברמה

שעות פתיחה:

יום ג' 13:00 - 14:00

יום ד' 13:00 - 14:00

יום ו' 9:30 - 10:30

שבת 10:30 - 12:00

חברים שרוצים להצטרף לאינטרנט מהיר מוזמנים להירשם ברשימה שתתלה על לוח המודעות.

לאלה שיש להם אינטרנט מהיר, כדאי להוציא את החשמל מהמודם.

לנער בכתה י"א, המתגורר בקריות – נחוצה משפחה אומנת באופן מיידי. הנער, התייתם משני הוריו ואין לו משפחה מורחבת. כל מי שפגש ומכיר אותו מתאר אותו כנער מקסים ושובה לב באופן מיוחד. בבית הספר הוא תלמיד מצטיין, בעל אינטליגנציה גבוהה ויכולות לימודיות מרשימות, ידע כללי נרחב, סקרן ואוהב מאוד לקרוא.

הנער חברותי ויוצר קשרים חברתיים טובים ומשמעותיים, ומתאפיין בהתנהגות טובה, בנימוס, בכבוד למבוגרים ובאורך רוח. על המשפחה הדרושה להיות חמה ואוהבת, בעלת רצון אמיתי להעניק לנער בית לטווח ארוך (גם לאחר הגיוס). הרווח בנתינה זו הוא הדדי!

המשפחה תקבל ליווי, תמיכה, הדרכה והחזר הוצאות.

המתעניינים מוזמנים לפנות בהקדם לנרית ספיח.

המון תודות לכל מי שיזם, עסק ועזר והביא להצלחת האירוע וההפתעה שערכו לכבודי בהגיעי (על שתי רגליים) לגיל 80.

המשפחה הגדולה שלי, משפחת אחותי, החברים הרחוקים והקרובים, כולם היו בסוד המבצע – חוץ ממני.

אין די מילים בפי כדי להודות ולשבח, והיו שאמרו לי "זו הריבית דריבית" שמגיעה לך.

סלקום יגיעו ביום ה' 11.3. וביום א' 14.3. להחליף פלאפונים.

עריכה – ירמיהו בן צבי. הקלדה ושיכפול – שרה'לה זית