מס. 1413  ה' באדר תשס"ד  27.2.04

 

 

הודעה משמחת

 

גם כשהצרות והאסונות נופלים עליך מכל הכיוונים, ונראה לך שהכל שחור, וצר עולמך כעולם נמלה, לשאת ולסבול, וחדשות לבקרים מבשרות שואה, וכדור הארץ מתחמם, והחור באוזון גדל, ואוטובוסים מתפוצצים ברחובות, ולוויות ואבל ושכול, וחומת האיבה נפרשת, נמשכת, מתארכת וגובהת, ולא רואים אור בקצה, והאופק נסגר, והממשלה חומסת, והמשטרה מתעייפת, והפשע מאורגן, והמפגינים בשלהם, והמקצצים מקצצים, והלוקחים לוקחים, והכובשים חוסמים, ויורים ובוכים, והשחיתות פושה, והגויים בהאג עושים משפח, והיהודים בארץ הקדושה ממלאים אותה שנאת חינם, ושולחים יד איש ברעהו, ומפעלים פושטים רגל, ועניי עירך שכבר אין להם מה לפשוט פושטים יד.

אז מה נותר לנו, לעם הפשוט?

- "תוכנית ההתנתקות" האמיתית- לפשוט בנירים.

וראה זה פלא, הטבע כמו תמיד עסוק רק בעצמו, כאילו שאותו כל זה לא מעניין. כמו על פי אות מוסכם הוא מתעורר כל שנה מחדש. בלי שעון מעורר ואין לו בעיות של יקיצה. 

זה הזמן לצאת אליו לשטוף את העיניים, לחמוד אותו לחשוק בו לעשות איתו אהבה הוא מתמסר בקלות.

אין צורך לנסוע רחוק, זה ממש ממש פה מתחת לאף, ה"סאפרי" שלנו מרהיב ביופיו עם האֵלות הכסופות שמתפוצצות ללבלב, גם הפרדס מסביר פנים ועוד יש בו מה לנשנש. והמאגר מלא מלא, ובין בוץ לבוץ שדות זרועים בירוק, ושדות חומים לא זרועים, רוויים, דשנים, משתוקקים כבר לנחת זרועם של הגד"שניקים.

אחר כך אפשר לסור אל מה שפעם כילדים היינו קוראים "מורדות קאראמן", מורדות היער שצופים דרומה, אל עבר הוואדי והכפרים, שם מִרבצי, מרבדי רקפות וכלניות ועיריות ושקדיות מאחרות. עכשיו, דווקא עכשיו, כי ענני הברחשים עוד לא מעופפים, כי היתושים עוד בביצים בביצות ובשלוליות, והאוויר עוד צלול כיין וריח האורנים מתנשא מקצה היער עד קצהו.

זה הזמן  מהרו, הוא לא מחכה ואף אחד עוד לא הצליח לעצור אותו.  אוטוטו...האביב במבואינו.  ירמיהו.       
 

 

"בדיוק בערך" לפני שנה, בפברואר 2003, לאחר "תבוסת השמאל" ו"ניצחון הימין", בבחירות, לאחר האופוריה שאחזה במחצית העם היושב בציון והדיכדוך העמוק שאחז במחציתו השנייה, כתבתי ב"ברמה", הדברים שאני מבקש להביא כאן שנית, בדיוק כפי שנכתבו אז – "לא נגעתי". 

 

הקול קול השמאל והידיים ידי אריאל

("ברמה" מס.  1363.   7.2.03)

 

מה שבולט ומבלבל בבחירות האחרונות, הוא שמחד – אולי בפעם הראשונה, אמר הציבור לאו ברור לאידיאולוגיה של הימין אבל מאידך, הפקיד את ההגה בידיו של שרון.

מבלבל ממבט ראשון – אבל בעצם, אולי לא ממש.

עובדה. אחרי שנתיים של טרור ופיגועים בגודש ללא תקדים, כיבוש מחדש של יהודה ושומרון, מיטוט הרשות הפלשתינאית, הנמכת הפרופיל של ערפאת לגובה דשא. – אמר הבוחר לאו רבתי לאידיאולוגיה של הימין.

הימין הקיצוני ("חרות"), לא עבר אפילו את אחוז החסימה, "ישראל בעלייה" התמוטטה, ה"איחוד הלאומי" (ליברמן ופורצי הסכרים) קיבל צו "במקום דרוך", המפד"ל – מפלגת המתנחלים – זכתה במנדט נוסף אחד. במילים אחרות, למרות הטרור, הזעם והתיסכול – העם בחר בפוזיציה של מרכז הנוטה שמאלה.

אפשר לקבוע - בלי חדווה -  שבנק הרעיונות הימני פשט את הרגל.

סניף "שתי גדות לירדן" – נסגר  מזמן. סניף "ירדן היא המדינה הפלשתינאית" – נסגר. סניף "ארץ ישראל השלמה" – פשט את הרגל. סניף "האוטונומיה" (יציר כפיו של בגין בהסכמי קמפ דיוויד, על שני תאומיו – "אוטונומיה לאנשים בלבד" ו"אוטונומיה טריטוריאלית") – פשט את הרגל.

גם סניפי ה"קנטונים עם רצף טריטוריאלי" ו "מדינה אחת בלבד בין הירדן והים" – חלפו עם הרוח.

מי שיצליח לפרוץ היום לכספת של יו"ר התנועה הגדולה במצודת זאב, ימצא שם מדינה פלשתינאית ממערב לירדן בצד מדינת ישראל – והשאר פרטים, "זיל גמור".

אבל מדוע מעדיף הציבור שקבלן הביצוע למדיניות השמאל יהיה דווקא אריק שרון?

משתי סיבות טובות.  הברורה יותר כרוכה באמונת סוחרים פשוטה שאריק – המנוסה והקשוח יביא לנו הסכם יותר טוב, בבחינת "הרע במיעוטו".

אולי גם ידחה קצת את הקץ. כולנו היינו בקטע הזה של למשוך את החלום – רק עוד קצת – לפני היקיצה.

באופן פרדוכסלי זו הנחה שגוייה. ברור שדווקא אריק מסוגל למסור יותר מכל מנהיג של השמאל. (תזכורת: פרס לא חילק את ירושלים אבל ביבי מסר את עיר האבות – חברון).

נכון, חלקים בליכוד יצביעו נגד (כפי שהצביעו נגד הסכם השלום עם מצריים שהביא בגין), חלקם אפילו יתפלגו (צחי שיצא בחוץ כמו אימו בשעתה), אבל כידוע אריק לא מתרגש מנביחות – השיירה תעבור.

הסיבה השנייה בהירה פחות אבל עמוקה יותר.  הציבור מבין שאסור - ממש אסור – שהשמאל יהיה זה שיכונן את המדינה הפלשתינאית ויפנה התנחלויות. זו תהיה בכייה לדורות הבאים ואולי אפילו מלחמת אזרחים היום.

שערו בנפשכם מה היה קורה אם פרס ולא ביבי היה מחזיר את חברון, או אם עשרות הפיגועים ושבע מאות ההרוגים היו נופלים תחת ממשלת שמאל.

אריק שרון (בפיקודו של בגין) פינה את "ימית".

עדיף שהוא יהיה גם זה שיפנה את "דוגית" (כמשל).

אריק (ולהבדיל גם ערפאת), הוכיחו עצמם כשורדנים וטקטיקאים מעולים – ואיסטרטגים מחורבנים.

אבל אריק עדיין עשוי להיות רלוואנטי. אריק הקדיש את חייו למען המדינה ונותרה לו עוד משימה אחת חשובה – להקים את המדינה הפלשתינאית ולפנות התנחלויות.

הוא האיש הנכון, במקום הנכון, בזמן הנכון.

אריק ידוע כביצועיסט – עם ישראל מינה אותו לבצע  את מדיניות השמאל שהיא – עם כל הכאב – כורח היסטורי וממילא גם טובת העם והמדינה.

אלא מאי – שאפילו אריק לא יוכל לבצע זאת בלי "קצת עזרה מידידים" (בוש), ולכן סביר שנצטרך לסבול עוד קצת, עד אחרי הבחירות הבאות - בארה"ב.

עם ישראל הוא כידוע קשה עורף. "הישראלים מבינים רק כוח". (אלמלא יום כיפורים לא היינו זזים מסיני. אלמלא החיזבאללה, לא היינו יוצאים מלבנון. אלמלא האינתיפאדה הראשונה, לא היה רבין מבצע את הצליחה הגדולה מ"שבירת עצמות" עד הסכם אוסלו, שהוא – דרך אגב – גם היום, אחד משני הסכמי הבסיס: "קמפ דיוויד" שבו הכיר בגין ב"זכויות הלגיטימיות של העם הפלשתינאי" – שבימי גולדה בכלל "לא היה קיים", והסכם אוסלו שבו הכיר ערפאת בזכויות הלגיטימיות של מדינת ישראל.)

בלי בעיטה ידידותית בתחת מן הדוד הטוב סם, ספק אם יהיה לנו כוח לזוז.

בינתיים נותן לנו הנשיא האמריקאי "להתבשל", להגביר את תלותנו המוחלטת בו (כלכלית, מדינית, צבאית), ולשרוף את קשרינו עם מדינות אירופה ושאר העולם, על מנת שבבוא העת נציית – בזקיפות קומה, אבל בלי התחכמויות מיותרות.

אז זהו חביירים. אפילו צחי ולימור אינם יכולים לבלום את מהלך ההיסטוריה, אבל כשהאסימון יפול – עדיף שלא נקפוץ בראש. חלק חשוב בעם עדיין חולם.

בל נהייה אנחנו אלה שנטלטל אותו מחלומו – הוא לא יסלח לנו אלף דור.

 

אז מה דוחף את אריק?

לך תדע. ברור שיש לחץ וברור שיש הגיון דמוגראפי, אבל נראה לי שהמניע הטקטי נעוץ דווקא בשאיפה לטרפד ולהיפטר מ"מפת הדרכים" אליה הצליח למלכד את עצמו ושהיא ההסכם הגרוע ביותר עליו חתם ראש ממשלה בישראל: מדינה פלשתינאית בלי הסדר קבע, בלי פתרון בעיית ירושלים, בלי פתרון נושא "זכות השיבה", מתוך רצון לרצות את הידיד בבית הלבן והנחה שאיכשהו נצליח להתחמק מן ההסכם גם הפעם.

ואכן עלול לקרות כאן שיבוש אם בוש לא יבחר שוב.

בוש בכהונה שנייה ואחרונה יעזור לנו לעלות על השכל.

נשיא חדש – מוצלח ככל שיהיה – יזדקק לזמן רב בכדי "ללמוד את הנושא", יביא "סדר עדיפויות חדש", ובירכתי מוחו הפוליטי, יהיה חייב לזכור שמהר מאוד מגיעה הקדנציה השנייה ואיתה ה"קול היהודי" (ואפילו הנוצרי).

עושה רושם שבוש קצת בצרות, אז למרות הרבה הסתייגויות, אני מאחל לו – באופן אישי – הצלחה. .       

 

ברכות

ברכות ליונתן מלמד עם בחירתך כיו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית.

איחולי הצלחה בתפקיד החשוב.

 

הודעה לציבור

לפני זמן מה סיים דוד גרינבלום את תפקידו כמנהל חשבון ראשי בהנה"ח שלנו. את מקומו ממלא יגאל פינגרמן נאחל לשניהם, וגם לנו, שיהיה בהצלחה.

 

נוכחים: 23 חברים

יו"ר: עזרא רון

 

1.      פה אחד החליטה האסיפה להמליץ לקלפי על קבלתן של קרן שחר ושל מיכל רימון כחברות בקיבוץ.

 

2.      האסיפה החליטה על תוספות ושינויים בתקנון צעירים כדלקמן:

א.     תקופת התושבוּת בקיבוץ (במבח"וּת) במסגרת מסלול צעירים לא תעלה על שנתיים (חלופה ראשונה), או שלוש שנים (חלופה שנייה) על פי החלופה שעליה יוחלט בקלפי.

ב.      תקופת תושבוּת הנופלת משלושה חודשים תחשב כשלושה חודשים.

ג.       צעיר במעמד תושב המתגורר בבית הוריו, ישלם 40% מדמי התושבוּת הכוללים שהיה עליו לשלם אילו התגורר בדירה משלו.

ד.      שני צעירים המתגוררים כתושבים בדירה אחת, ישלמו כל אחד 70% מדמי התושבוּת הכוללים שהיה על כל אחד מהם לשלם אילו התגורר בדירה נפרדת.

 

3.  דוחות כלכליים – נמסרו על ידי עידו:

א.  דו"ח רווח והפסד משוער לשנת 2003 .

ב. תקציב המשק – קהילה ועסקים, לשנת 2004.

ג. דוח מקורות ושימושים בסיכום 2003 והמתוכנן לשנת 2004, כולל פירוט הסעיפים המרכזיים בתכנית ההשקעות של המשק והקהילה.

סקירת הנקודות המרכזיות בדו"חות הנ"ל נמסרה על ידי עידו באופן מפורט בגיליון "ברמה" מס. 1411 מיום 13.2.04       

     רשם  - אודי .                         .

 

 

 

"אז בואו ותתנו לנו גג כמו לפני שנה ..."

 

נערי י"א

 

בשבוע האחרון ואולי קצת יותר התפרסמה המלצתם של מה שנקרא "פורום חינוך מורחב" לגבי לינת נערי י"ב בנעורים.

דף אינפורמטיבי רחב יריעה נשלח לכל בית וטען כי "פורום החינוך דן בסוגיה על היבטיה השונים והחליט כי הוא בעד לינה משפחתית עד סוף י"ב (וההדגשה במקור)  כלומר, מסוף  שנה

 

זו, תופסק לינת נערי י"ב ב"נעורים".  ואנחנו שואלים: למה הפירוט הרב? למה להלאות בפרטים? לא יכולתם לחסוך עוד קצת בדיו ולשלוח לנו בגדול שתי אותיות יפות ומסוגננות האומרות בקצרה – "לא!" ???

 

בבקשה, רק אל תתנו לנו את האפשרות לבסס עמדה נוקבת מול היבטיה השונים של הסוגיה האמורה! וכמעט כדי לרכך את המכה, הוסיפו ואמרו "כחלק מהצגת הנושא  בהנהלת הקהילה, בכוונתו להעלות גם את הקשיים ובמיוחד את מצוקת הדיור הקיימת אצל חלק מהמשפחות ולדרוש התייחסות הטיפול בכל מקרה לגופו".

במילים אחרות, ברוכים הבאים לעולם האמיתי, נו מור סוציאליזם, ואם תקימו מספיק רעש נחשוב עליכם.

 

אז הנה אנחנו מקימים רעש, הנה אנחנו, נערי י"א, מביעים התנגדות. ולמרות שבקלפי עוד אין לנו זכויות, מעל דפי ה"ברמה" לפחות אנחנו מתחילים בהצגת עמדותינו:

 

1.      אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד – ערכי הקיבוץ, המעט שנשארו בדרכנו להפרטה, דוגלים בשוויוניות. כולנו למדנו את חובת העבודה מכיתה ז' החולשת על כולם ובלי יוצא מן הכלל, את התקציב שלא זז ימינה ושמאלה ביחס לשעות ההשקעה בקיבוץ, את גיוסי החובה ואת החדרים שכולנו, דגש, כ-ו-ל-נ-ו, נקבל בכיתה י', סליחה י"א, סליחה, י"ב.. לא, טיפול כל מקרה לגופו  לא מקובל עלינו.

2.      נשאלת השאלה, "למה?" למה לא לתת לנו חדרים? האם זה כי רמת יוחנן לא תעמוד בזה כלכלית? (ואנחנו בספק ) לא תעמוד בזה נפשית? אין מי שיתעסק עם זה? זה יהיה יותר קל להעביר אותנו לדירות חיילים בשנה הבאה? למה? כן, אינפורמציה לא תזיק.

3.      ובפן האישי יותר, זאת חוויה קיבוצית, מגבשת חברתית, משהו שאנחנו מרגישים שאנחנו צריכים לעצמנו. כמו שלהורה לא קל להחזיק מתבגר בבית, למתבגר לא קל להיות מוחזק בבית. בין אם יש בגרויות וצריך קצת שקט, בין אם יש חברים וצריך פרטיות, ובין אם יש מצוקת דיור ואחים על הראש...

הנושא יגיע לאסיפה וגם לקלפי –

נשמח אם תצביעו בשבילנו למען חדרים..

 

 

במסגרת מחאתנו כנגד אי-מתן חדרים, החלטנו לראיין את עצמנו, כל שבוע "נער" י"ב" אחר ינסה להאיר את עיננו בנוגע  לחשיבות החדרים. והפעם – מעיין אחיטוב מראיינת ומרואיינת:

 

למה לדעתך חשוב לתת חדרים לנערי י"ב?

לדעתי החדרים חשובים כי יש צורך לדעת איך להסתדר לבד. כשאימא לא שוטפת ריצפה או כלים או כשסבתא לא הולכת להביא לי כביסה וכמובן להסתדר עם תקציב.

 

ולמה  זה לא יכול לחכות לגיל צבא?

בצבא אני קודם כל צריכה להתמודד עם הצבא שזאת משימה מספיק קשה בפני עצמה... אחרי שאני  שבועיים לא בבית ואני באה רק סופ"ש אני גם אמורה לזכור להביא או לזרוק כביסה?

 

מה דעתך על הצעתם של ועדת חינוך על פיה כל נושא יטופל לגופו?

חשבתי שאנחנו קיבוץ! הכל בשותף! זה או הכל או כלום, אני מבינה שיש ילדים שקצת יותר לוחץ להם לצאת מהבית מבחינת מקום בבית, אבל מה (כמה שלא נעים לשאול..) להם מגיע ולי לא?

 

מה תגובתך על הטענה הגורסת כי הנערים מחוץ לבית גורמים צרות?

לדעתי זה ממש לא נכון, מי שעושה צרות כשהוא גר בחברת ילדים גם עושה צרות כשהוא גר בבית.

 

איך תוכלי להבטיח כי מתן כי מתן החדרים לא יגרור בעיות משמעת?

אני לא יכולה להבטיח כלום! אבל באיזשהו שלב הנערים האלו יתבגרו ואולי זה יקרה יותר מהר אם יגורו לבד ויהיו  אחראים על עצמם.

 

מילות סיכום?

 

דור שלם דורש חדר!!

 

 

 

אנרגיה זה לא רק חשמל  /  יעל ברמן

בשבוע שעבר פורסם ב"ברמה", שס"הכ עלות צריכת החשמל בחודש ינואר  ל- 126 בתי-אב  בש"ח  58,824 ₪  וממוצע צריכה לבית- אב בש"ח  467 ₪.

חבל מאד שלא פורסם  כמה בתי-אב סיימו את חודש ינואר בהפרש חיובי.

 

הפרטת אנרגיה נכונה צריכה  להיות מורכבת: מחשמל,  נפט/סולר  וגז ולא רק מחשמל.   

מחיר הנפט/סולר מאד גבוה וחייבים לקחת זאת בחשבון כשמתמחרים את הקוט"ש.

 

בחודש ינואר צרכו  נפט וסולר הסקה 12 בתי אב. 

להלן מספר נתונים סטטיסטים לבתי אב אלה.

1.   סה"כ צריכה   5,103  ליטר נפט/סולר.

2.   ס"ה עלות       13,902   ₪.

3.   ממוצע צריכה לבית-אב   בליטרים  425  ליטר נפט/סולר.

      ממוצע צריכה לבית-אב   בש"ח     1,158 ₪.

 

כמעט כל 126 בתי-אב שצרכו חשמל סיימו את חודש ינואר בהפרש שלילי, השאלה הנשאלת היא למה? מה קרה פה?

 

לא יתכן שכולנו לא בסדר!

הסכום בו  זוכו החברים לא היה לפי מחיר ממוצע לקוט"ש, המחיר  היה לפי 28.52 א"ג,  זהו המחיר הממוצע לקוט"ש אשר  צ ר כ ו  כל 126 בתי- האב, והוא אינו נכון לגבי זיכוי הקוט"ש לחברים.

 

יש חברים שמחממים את ביתם בגז ויש שמחממים בנפט/סולר בעלות גבוהה מאד,

לכן המחיר  שיזוכו החברים עבור כל קוט"ש, צריך להיות מורכב מצריכת חשמל , נפט וגז..

 

 

 

 

אֲיוּמִּים בְּיָפְיָם הַפָּרוּעַ 

                                                                                    נכתב

מִמִּישׁוֹר הַמִּדְבָּר                                                            בחופשה באילת

צוֹמְחִים הֶהָרִים,

מֵחֶלְקַת כְּחֹל הַמַּיִם.

אֶת תִּקְרַת הַשָּׁמַיִם

מַגְבִּיהִים בְּרֹאשָׁם.

 

מַתְרִיסִים עָצְמָה כְּבוּשָׁה

צוּקֵיהֶם מִזְדַּקְּרִים לְכָל עֵבֶר,

כְּמוֹ בִּצְרוֹר הַבּוֹרֵא

מִשְׁקָלָם נָקַב חוֹר

וְנָפְלוּ הֶהָרִים בְּעוֹבְרוֹ.

 

גַּם הַנְּשָׁרִים

מֵהֶם יַרְחִיקוּ,

אֲיוּמִּים בְּיָפְיָם הַפָּרוּעַ

לְטַפֵּס אֶל רֹאשָׁם

גַּם הָעַיִן תִיעַף.

 

הוֹד נוֹרָאוֹת הַבְּרִיאָה הֵם,

צוּקֵיהֶם הַשּׁוֹתְקִים

בְּבוּז יַבִּיטוּ,

אֵיךְ חַגְבֵי הָאָדָם מְבַקְּשִׁים

לְשַׁנּוֹת סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית.

                                                ראובן עזריאלי 19/2/04

 

 

 

 

 

נעם דינסטג משוחח עם אורי בראב ודניאל פרי על עבודתם במחלקת הרכש של פלרם. למה לא כל אחד יכול לקנות בעצמו, על התמקצעות ותפישות רכש חדשות, על ניצול וחשיבות התחרות בין הספקים לתועלת הלקוח, מהם הכישורים הנדרשים מאיש רכש ומקומם של השירות והאיכות.   

 

אבינו עורכנו שלח אותי הפעם לבדוק מה מתגלגל במחלקת הרכש בפלרם אצל אורי בראב, שהחליט לזמן לשמחתי גם את דניאל פרי המכהן כראש מחלקת הרכש. הצעד התברר כמשתלם מבחינה עניינית לדעתי, אתם תשפטו. יש אפילו לקח להפיק.

 

שלום חברים. מה בעצם תפקידה של מחלקת הרכש?

דניאל: תפקיד מחלקת רכש  הוא לוודא שאת הקניות יעשו אנשים שעוסקים בזה כל הזמן. זאת אומרת שאת הקנייה לא יעשה כל אחד לעצמו, אלא אדם שהמקצוע שלו זה לקנות.

קשה להפנים את ההבנה הזו, שכך אמורים הדברים להיעשות, בכל מקום וגם אצלנו. אנשים מטבעם אוהבים לקנות, בעיקר בקיבוץ, יש בזה איזשהו כבוד של גביר, יש כסף ואוהבים לקנות. תפקיד מחלקת הרכש הוא על כן, לקנות. פועל היצור מקצועו לייצר לוחות פלסטיק או פי.וי.סי, תפקיד טכנולוג במעבדה, והמזכירה בעבודה משרדית. אנשים לא מבינים שלקנות זה מקצוע.

כשיש קניין והתפקיד שלו הוא לקנות  - בהנחה שהוא לומד את זה והוא טוב בזה – יש פה משא ומתן וצריך להיות קשה, וצריך להיות מהיר מחשבה, וצריך להיות בעל הרבה הבנה בתנאי מסחר ותשלום, אלו תכונות שלא נמצאות אצל כולם.

אני למשל, מעיד על עצמי שאין לי את כל התכונות האלה, אבל תפקידי לא כל כך לקנות אלא יותר לתאם במערכת. בהשוואה לאדם שיודע לקנות – זה הבדל בין יום ללילה.

אנחנו מגיעים לזה שיש במחלקת הרכש קניינים לפי תחומים. אחד קונה חומרי גלם, השני קונה חומרי עזר, השלישי מתעסק עם פרויקטים. בבסיס כל דבר היא התחרות.

כשאתה פונה לספק אחד בלבד ואומר לו "תמכור לי", לספק מתחילות לנצוץ העיניים.

"הנה הוא בא רק אלי!". זה מצב אידיאלי לספק.

לכן כל הזמן צריך ליצור תחרות, לפנות לשני ספקים, משניהם צריך להוריד לפעמים ואז מוסיפים ספק שלישי ובעצם ככה אנחנו מנהלים את מערכת הרכש שלנו, שהיא כל הזמן בנויה על תחרות בין ספקים.

אנחנו מנצלים יתרונות כמו גודל וכמות ולפעמים משתלם להתאחד עם רמת יוחנן בקניות על מנת להשיג כוח קניה גדול יותר. למשל, ההסכם עם חב' הסלולר בוצע ע"י מחלקת רכש פלרם ומחלקת רכש ר"י, אם המשא ומתן היה מתנהל בנפרד, כוח הקניה שלנו היה יורד בחצי והמחיר לשימוש בסלולר היה עולה, לכן כדאי לעבוד ביחד. מה שאנשי רכש טובים יודעים לעשות - כל החברה ביחד לא מצליחה לעשות. הרווח הנקי של פלרם הינו 3.5% - 5%.

 

חומרי הגלם אשר אנו קונים מהווים כ-50% עד 60% מעלות המכירות (עלות מכירות = כמה עולה לנו למכור לוח, שכר עבודה, פחת מכונות, הוצאות חרושת, וחומר גלם) לכן קניין אחד אשר קונה את חומרי הגלם שהם כחצי מנפח הפעילות של החברה משפיע באופן מיידי על ריווחיות האירגון.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נסביר לקוראים – מה שקובע את תימחור המוצר בסופו של דבר, זה הפרש בין ההוצאות להכנסות. אם החברה מרוויחה בין 3-5%, כשאתה הולך לעשות עיסקה זה לא בעיה להרוויח את ה- 5%; האתגר ביכולתה של החברה להרוויח הוא שאיש אחד שקונה בהיקף של חצי מפעילות החברה (!) יכפיל את הרווח.

יש לנו איש כזה, שמו ישראל כספי והוא קונה את חצי הפעילות. אם פלרם מוכרת בשנה 140 מיליון דולר, הוא קונה ב- 70 מיליון דולר (!).

 

ישראל כספי הוא קניין חומרים גלם?

דניאל: כן, קניין חומרי גלם בחו"ל. אנשים מן השורה יודעים שכשהולכים לקנות זוג נעלים להוריד 5% זו לא בעיה כל כך גדולה, אבל אם ישראל כספי מוריד 5% במחיר חומרי הגולם זה מכפיל את הרווח של החברה – כל עוד מחירי המכירה של המוצרים נשארים כפי שהם, כמובן – ואנחנו עובדים בשביל להרוויח ולא להפסיד.

יש בכל מקום אנשי רכש אבל איפה שיש איש שהוא קצת יותר טוב הוא מרוויח קצת יותר טוב. ואז כושר התחרות של החברה יותר גדול בשוק, אתה יותר יעיל, קנית יותר בזול  אתה יכול להציע את המוצרים ביותר זול על ידי זה להשיג עוד שווקים.

זהו בכמה מילים מה עושה הרכש. זה אינפורמציה להמונים.

 

אורי: איש רכש מוריד מחיר בממוצע בין 10—20 אחוז, אבל אם אין תחרות אפשר להגיד רק שתי מילים: קנינו ביוקר. התיאוריה שלי לגבי דירוג הכישורים הנדרשים לאיש רכש היא 80/20 כלומר 20% יכולת לבצע משא ומתן מול ספקים ו 80% יכולת בחיפוש אחר ספקים מתאימים, יכולת השוואה בין הצעות מחיר שהתקבלו ויצירת תחרות. רוב המוצרים אשר מוצעים ע"י הספקים כדי לספק צורך שלנו אינם זהים כך שצריך לוודא שמשווים נכון (רכבים מסוג מרצדס וסובארו מספקים את אותו צורך בסיסי אך לא נכון להשוות ביניהם).

 

את הקשר בין יכולת חיפוש אחר ספקים לרכישה נכונה ניתן להמחיש ע"י הדוגמא הבאה: ספק א' מציע מוצר X במחיר 1000 ₪, בו נאמר שניהלנו משא ומתן מוצלח והורדנו 30% לכל הדעות הנחה מצויינת. אבל יש לזכור מחיר זול זה עניין יחסי, חיפוש נוסף אחר ספקים נוספים לאותו מוצר X יגלה לנו שיש ספקים אשר מוכרים את אותו המוצר ב 500 ₪ וזה עוד לפני תחילת משא ומתן.

אני מניח שלכל אחד מאתנו קרה אירוע דומה מתישהו ברכישותיו הפרטיות. רובנו נוטים לחשוב שהתכונה העיקרית הנדרשת כדי להיות אישר רכש טוב היא יכולת ניהול משא ומתן, לא! יכולת החיפוש אחר ספקים נוספים היא החשובה, במיוחד כיום בעידן האינטרנט בו המידע העומד לרשותנו רב וזמין.

 

דניאל: הייתי רוצה להגיד בתחום הזה עוד משהו: קודם כל, אנחנו עובדים עם ישראל כספי, ואנחנו רואים שהוא אדם מנוסה מאוד, חריף מאוד, לטענתו אין גבול ללחץ שאתה יכול להפעיל על הספק שלך; הספק מת למכור לך! ישראל היה בזמנו אחראי על מכירות של חברה אחרת, והוא אומר "אתה לא יודע כמה איש השיווק מת למכור והוא מוכן לעשות הכל בשביל למכור!" וככה הספק יושב מולך וחושב אותו דבר. הוא רוצה למכור. אנחנו, הקיבוצניקים שלא כל כך בתמונה, מייחסים חשיבות רבה לשירות הנהדר שנותן ספק כלשהו ולכן אנחנו בוחרים בו מבלי להפעיל תחרות. האמת היא שכל ספק מוכן לתת לך שירות בשביל הכסף שלך וללקק איפה שרק צריך....

בשביל שתקנה אצלו הוא ייתן לך את כל השירות על ארבע, כי זה תפקיד שלו. חלקם מקבלים על זה בונוס, חלקם מקבלים על זה העלאות בתפקיד, העלאות בדרגה ולכן המושג הזה - "נותן לי שירות טוב" - הוא מושג ארכאי.

אני לא אומר שאין הבדלים בשירות, אבל ספק יודע שאם הוא לא ייתן שירות טוב הוא לא יהיה ויהיה מישהו אחר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אומרים שבגדול מתן שירותים הולך להיות אחד הפונקציות החשובות של העתיד. כשבתוך שוק יהיו הרבה עסקים והמוצרים ידמו אחד לשני, הספק יימדד לפי איכות השירות שלו. בתוך השירות אפשר להגיד שנכנסים משתנים כמו אמינות. כשאתה לא יכול לסמוך על הספק  שלך אז זה לא משנה אם המחיר אטרקטיבי, כל התמונה נראית קצת אחרת.

דבר שני הוא שעדיין באופן מפתיע יש עסקים שלא הפנימו את עניין השירות. אתה אומר שכולם נותנים שירות טוב, ויש עסקים שעדיין לא יודעים לתת שירות כזה. הם מתעוררים מאוחר מדי, אתה רואה אותם עושים את הטעות.

 

אורי: איש רכש בודק את השירות באותה רצינות כמו שנבדקת איכות המוצר ולכן כאשר אוספים הצעות מחיר משתדלים לבקש הצעות מחיר מספקים אשר יש להם מוצר ושירות זהים באיכותם, ניתן לצמצם את הסיכון בקבלת שירות לא טוב מספק ע"י בדיקת רשימת לקוחות שהספק עובד אתם, ספק טוב ישרת לקוחות גדולים.  תמיד ניתן לקחת סיכון מחושב במיוחד כאשר הפרש המחירים בין ספק מוכר לספק חדש גבוה, יש לזכור, ספק שרוצה לחדור לשוק מוריד מחירים והרבה. למה שלא ננצל זאת לטובתנו.

דוגמא מהתקופה האחרונה לסיכון מחושב, הרכבים מסוג סקודה אשר הציבור נהנה מהם. כאשר רכשנו אותם לפני כשנתיים המחיר לרכב היה 116,000 ₪ (מחיר חדירה) ולמי שלא זוכר השם של סקודה לפני שנתיים לא היה מי יודע מה בלשון המעטה. ההחלטה לקנות את הרכב התקבלה לאחר בדיקה שלי ושל איל עד לרמה של לעצור נהגי מוניות אשר משתמשים ברכב כזה ולשאול לדעתם, כיום הרכב הפך להיות רכב מנהלים אשר עלותו היא כ 150,000 ₪. עלות אשר גבוהה בהרבה מהתקציב שלנו לרכב.

 

דניאל: יותר מזה, כשאתה אומר שיש ערך לשירות – הייתה לי אתמול פגישה עם ספק שאנחנו לקוח אסטרטגי שלו, שהייתה נגדו תלונה על שירות לא טוב. זה הגיע עד למנכ"ל של אותו ספק, מנכ"ל החברה טלפן אלי ואמר "תשמע אני עושה הכל כדי שתקבלו שירות כמו שאתם מבקשים. לאנשים שלי יש הנחייה ממני לעשות הכל כדי שאתם תהיו שבעי רצון". היום הוא מטלפן אלי לשאול איך הייתה הפגישה. אתה מבין שכאתה אומר "השירות לא טוב" זה לא דבר מוחלט. האנשים והחברה מבינים שהשירות הינו חלק מהמוצר וכשהמנכ"ל רואה שהשירות לא טוב הוא ייעשה הכל  - הוא יתערב בעניין כשאיזה לקוח לא שבע רצון בשירות.

לכן, אני אומר – אני לא רוצה לזלזל בשירות, אבל הספקים עושים הכל בשביל שהשירות יהיה טוב. התפיסה "ספק נותן שירות טוב ולכן אני עובד רק איתו" לא מתאים במקום שרוצים להצליח בעסקים.

 

אורי: גם אם אתה הולך לעשות קניות לעצמך – תזכור גם לך יש משהו שהספק רוצה, אפילו רוצה מאוד (כסף) ולכן בכל מקום חנויות יוקרה, בנקים...ניתן להתחיל במשא ומתן ולהוריד מהמחיר. ואם לא מצליח תמיד ישנה חנות אחרת.

 

דניאל: אצלנו, הדור היותר מבוגר של הקיבוצניקים, כסף היה כאילו דבר נחות בכלל. מה, אנחנו נתעסק בכסף!? הייתה חברה ותיקה בקיבוץ - בלי להזכיר שמות - שאמרה: "אני בחיים לא הייתי בבנק". את זה היא ציינה בתור נקודה חיובית.

קפיטליזם ממנה והלאה.

כן, היא לא הייתה בבנק. אני לא חושב שצריך להתבייש ממסחר ועיסוק בכסף. צריך ללחוץ את הספקים ולבקש דברים בלתי אפשריים, אין מה להתבייש בכך. כולם יודעים את זה, כל אחד צריך לחיות את שלו.

לסיום, בחלק גדול מחומרי הגלם, למשל בפי.וי.סי, המוצרים שלנו הם מאוד רגישים לאיכות חומר הגלם - יש בתחום הפלסטיק מוצרים פחות רגישים - וזה מקשה עלינו למצוא תחרות. מקשה עלינו למצוא הזדמנויות כי הרבה פעמים בתחום הרחב הזה של חומרי גלם יש כל הזמן הצעות ולנו קשה להשתלב בהן, בגלל הצורך במוצרים שמאוד מותאמים לנו.

 

מה שמפותח היום זה סחר אלקטרוני. מה זה סחר אלקטרוני? זירת מסחר שכל הספקים זורקים לשם את כל התוצרת שלהם ואתה קונה. לנו קשה להשתלב בדברים האלה. היינו בכמה ימי  עיון ולא הלכנו לזה כי ראינו שאין לנו מקום איפה להשתלב. זה משהו שציבור צריך לדעת אותו שאמנם יש קידמה אבל היא עדיין לא תפסה אותנו...

 

תודה לאורי ודניאל על הדיון המרתק. ואנחנו, הקיבוצניקים שאוהבים את המוכר הנחמד והפינה החמה והמוכרת, יכולים ללמוד שיעור באיסוף פרוטות לא מעטות בדרכנו הצרכנית. כי "המוכר הנחמד" עולה לפעמים בכספים שאין לנו. אז... שלא יעבדו עליכם!.

 

 

 

פורים בפתח – היכונו לפסח...

צוות היגוי רעיוני/חברתי התכנס והחליט על מסגרת "סדר" הפסח ועל עקרונות מנחים. הוחלט שנמשיך בשנה זו את הקו המנחה של פסח אשתקד.

1.      נקרב ככל שניתן את ה"סדר" למבנה משפחתי תוך שימור של היתרונות השיתופיים.

2.      נעשה מאמץ לסדר את השולחנות בהתאם לעיקרון המנחה – שולחן למשפחה מורחבת + נספחים. (חברים יחידים ומשפחות קטנות יצוותו למשפחות בתאום מראש).

3.      חלק מתפקידי הקריאה/שירה יוטלו כמשימה משפחתית.

4.      על החברים אשר יחוגו את החג ב"סדר" המשותף יוטלו עוד מספר מטלות ביצועיות הקשורות בהכנה/עריכה/הגשה/פירוק. משימות אלה יבוררו בימים הקרובים עם המטבח ויאורגנו ע"י צוות ה"סדר" מראש.

מיד לאחר פורים תתלה על לוח המודעות הרשמה מוקדמת מתוך רצון לאפשר אירגון נאות של החג על כל צדדיו ומרכיביו. אנו מבקשים מאד מאד מהציבור להקדים ולהירשם.

 

צוות פסח יפעל במספר תחומים נוספים הקשורים בהכנות לקראת החג כגון גיוס לניקוי המרחבים הציבוריים של חצר הקיבוץ. משימות אלה יאורגנו בזמן וייקחו בהם חלק כלל החברים והילדים (גם מי שיחגוג את ליל הסדר במסגרת אחרת...)

מצפים להיענות גבוהה שתוצאותיה תהיינה להנאת כולם. מירי פ. בשם צוות פסח..

 

 

לחגוג פורים בטוח / אמציה כרמון

 

לקראת חג הפורים נכנסנו לאתר האינטרנט (*) של 'בטרם' – הארגון לבטיחות ילדים, והוצאנו משם   מספר המלצות בטיחות שיעזרו לנו לעבור את החג בשמחה ובשלום.

 

א.  הכנת התחפושת

*  יש להקפיד שהתחפושת תהיה עשויה מחומרים חסינים מפני אש, ולוודא שאינה כוללת את החומרים הבאים: צמר גפן, בדים שלא עומדים בפני התלקחות (ניילון, פוליאסטר וכו'), נייר או קרטון.

 *  יש להעדיף תחפושת קצרה וצמודה על תחפושות בעלות שרוולים נפוחים וחצאיות רחבות שוליים, העלולות להתלקח בבואן במגע עם מקור אש, כמו נרות, תנורים וכו' .

*  נעליים גדולות או רפויות, כמו נעלי ליצן, או נעלי מבוגר, שאינן נוחות להליכה – עלולות לגרום לילד למעוד. לכן יש להקפיד שהילד ינעל  נעליים המתאימות לכפות רגליו.

*  בעת הכנת מסכה יש להימנע משימוש במסכה בעלת שרוכים וחוטים ארוכים העלולים להיכרך על הצוואר.

*  יש לוודא כי המסכה אינה צמודה לפניו של הילד, כדי שיתאפשר לו לנשום באופן חופשי.

*  אין להשתמש במסכות העשויות מחומרים "שאינם נושמים" כמו שקיות פלסטיק למיניהן, מחשש לחנק.

 *  יש לוודא שפתחי העיניים שבמסכה רחבים דיים, כך ששדה הראיה לא יוגבל. כמו כן, אין לחבוש מסכה רופפת, העלולה להחליק על הפנים ולצמצם את שדה הראיה. יש להעדיף את איפור הפנים על פני המסכה.

*  מסכות ותחפושות המעוטרות באביזרים קטנים יש להרחיק מהישג ידם של ילדים שגילם מתחת לגיל 3. באם קיימים אביזרים המעטרים את המסכה/התחפושת, יש לוודא כי הם מהודקים אליה היטב. אביזרים קטנים מדי (כאלה שאפשר להכניסם לתוך קופסת "פילם" של מצלמה), עלולים להינתק מהמסכה ולהעמיד את חיי הפעוט בסכנת חנק.

 

ב.  השימוש במסכות ובתחפושות

*  השימוש במסכות לא מומלץ לילדים מתחת לגיל 8, בשל החשש שלא יקפידו על שימוש נכון

במסכה ויפגעו.

 *  יש לאסור שימוש במסכה בעת משחק במתקני שעשועים היות והמסכה עלולה להיתפס באחד המתקנים ולגרום לחנק. כנ"ל לגבי תחפושות, שהן בדרך כלל מסורבלות ומקשות על השימוש במתקנים.

 

ג.  איפור

 *  יש לוודא שמוצרי האיפור שהילדים משתמשים אכן מתאימים למגע עם העור.

*  יש לוודא שמוצר האיפור אינו מכיל חומרים רעילים.

ד.  צעצועים ואביזרים נלווים

*  קיימים בשוק מוצרים האסורים ע"י משרד התעשייה והמסחר ומשרד החינוך ביבוא, שיווק          ושימוש, ביניהם: חיקויים של כלי נשק – אקדחים, רובים וכדומה, מטפי שלג, אקדחי חיצים,         נינג'ות, תרסיסי סרחון וחומרי דימוי צואה, כל הצעצועים המכילים אבק שריפה וחומרי נפץ,          מרגמות צעצוע, כדורי הקשה צבעוניים, תחפושות וחלקיהן העשויים מחומרים דליקים.

 *  יש לוודא  שאביזרים נלווים לתחפושת כמו חרבות, סכינים וכו', עשויים מחומרים גמישים, כמו פלסטיק וגומי גמיש.

 

ה.  משלוח מנות

*  לא מומלץ לשים במשלוח מנות, המיועד לילדים עד גיל 5 שנים, מאכלים העלולים לגרום לחנק ביניהם: סוכריות – סוכריות מציצה מסוכנות במיוחד (כולל סוכרייה על מקל), מסטיקים          עגולים – מחשש לסכנת שאיפה, אוזני המן במילוי אגוזים, בוטנים או שקדים.

 

נאחל לכולנו חג פורים שמח ובטיחותי.

  ( * כתובת אתר האינטרנט של 'בטרם' :  www.beterem.org  )

 

 

 

 

ראיון עם יורם השוטר

 

ספירת מלאי –

בתאריך 23.2.04 נתפסו שני גנבים כשבידיהם אופנועו של בן גורדון. האופנוע נגנב מתחת לגג הכניסה של דינה גלוסקא והיה נעול עם 3 מנעולים וכיסוי. שנה מוקדם יותר מאותו מקום בדיוק נגנב  טרקטורון. לפני בערך חמישה חודשים  נתפס גנב אופניים ונמסר מהמשטרה כי הנ"ל גילה מי ה"חברים שלו", לפני חודשיים נגנב  הטרקטורון של הבקר. ובין לבין מקרי הפריצה מתרבים. וזו בהחלט סיבה טובה לשאול את יורם מה המשטרה עושה להגנת האזרחים.

 

מה קורה בחקירת גנבי האופנוע?

החקירה בשלבים הראשונים, העצורים קיבלו, נדמה לי, ארבעה ימים מעצר להשלמת החקירה.

מיהרתי בבוקר לתחנה על מנת לציין בפני החוקרים ששבוע לפני כן נגנב קטנוע מאושה ושני טרקטורונים, כלומר זה לא מקרה חריג, אלא בפירוש תופעה וביקשתי שיבקשו הערכה כדי שנוכל לחקור אותם גם על כל שאר התיקים שיש לנו. יכול להיות שאנחנו מדברים באותם חבר'ה שמצאו כאן כר נוח לפעילות. החוקרים קיבלו את זה והחשודים עדיין בחקירה, לגבי האופנוע של בן גורדון, התיק מבחינת המשטרה מושלם, יש ראיות ו ויוגש כתב אישום.

אבל אותי זה לא מספק כי בהזדמנות זו אני רוצה לפתור גם את שאר הבעיות. אני קורא לזה "מתקפת האביב" בחודש האחרון שזה התפרצויות לדירות, לרכב , גניבת טרקטורונים, אופנועים ואופניים.

 

מי הם העצורים?

שני חבר'ה מקרית אתא בגירים.

 

ידועים?

כן ולא, כלומר ידועים למחלק הנוער אבל טרם זוהו ע"י הבילוש. אבל שניהם בגירים.

 

איך אתם נערכים ל"מתקפת האביב"?

המתמידים מתודעים כל הרב"שים של הישובים תודרכו, אני מאמין שהגבירו ערנות, אתמול נתפסו שני גנבים בתוך אושה עלי ידי התושבים, לאחר שנתפסו הוזמנה המשטרה.

 

מי היו החבר'ה האלה?

מדובר בשני קטינים מקרית אתא. הם כבר ישבו על הקלבקאר וניסו להניע אותו. מדובר בנסיון. הם נלקחו ע"י המשטרה. לגבי הטיפול הזה אני לא מוכן להתחייב, כי א.  מדובר בקטנים. ב. הם גם לא ביצעו עבירה ממשית מה שנקרא.

 

מה זאת אומרת? הם לא נתפסו על רכוש שאינו שייך להם?

כן. השניים נעצרו בטרם ביצעו – אז  זה ניסיון  לגניבה ולא גניבה, יש הבדל, אם מישהו מנסה לעקור סורג של דירה שלא שייכת לו, זה רק נסיון לפרוץ. בדרך כלל כשאתה יושב במארב, אתה נותן לגנב לפרוץ ורק אז עוצר אותו כדי למנוע ספק בכוונותיו.

 

באשר לגניבת האופנוע האם היה מידע פנימי? והאם יש קשר בין גניבה הזו לקודמת בשנה שעברה?

אלו שאלות ששאלתי באופן אישי את העצורים, הם כמובן מכחישים. אני לא פוסל את האפשרות שזה אכן מידע פנימי. בעיני זה מעבר לכל ספק שזה מישהו שמסר יש לעצורים אינטרס לא לחשוף את זהותו, מכל מיני סיבות, שאת חלקן אני יכול להעריך.

 

אתם עדיין לא יודעים מי ה"מסייעים" האלה?

לא. עדיין לא.

 

מה אתם עושים על מנת לגלות אותו/אותם?

עד שלא תהיה עדות נגדו לא נוכל לפעול. אני לא ממוקד כרגע על בן אדם ספציפי זה או אחר. אבל בהחלט מי שמגיע לאופנוע בחנייה של בית מכוסה ונעול, זה אומר שהוא ידע שהאופנוע שם, הוא ידע שהוא נעול בכבל, במקרה גם ראיתי את הכבל, זה כבל שצריך מספריים לחתוך אותו זה לא סתם. זה לבוא "מצויידים".

 

מה זאת אומרת "עדות נגדו"?

לגבי האופנוע, החבר'ה לא צריכים להודות, גם אם יגידו: לא גנבנו, יש ראיות, לא צריך את ההודאה שלהם. במהלך החקירה הם נשאלים: איך הגעתם לאופנוע? הגענו כי עשינו סיבוב רגלי ברמת יוחנן (וזה מה שהם יגידו לדעתי), ראינו משהו מכוסה שנראה לנו כמו אופנוע, פתחנו וראינו שהוא נעול, נסענו הביתה, הבאנו מספריים, חתכנו.

או שיכולה להיות הפתעה, והם יגידו שפלוני אלמוני שאנחנו מכירים אותו מ"פעילות" משותפת בק"ק קריות אתא, כאות תודה על אותה "פעילות" הראה להם, אם זה "מעניין אתכם", יש פה אופנוע. או נוסח אחר, התקשרנו אליו יום למחרת וכאות תודה הוא עזר לנו. זו עדות.

 

ואם אין עדות כזו, מה אתם עושים בשביל "לעלות עליו"?

קודם כל ראוי לציין שהוא שותף. כלומר זה שהצביע על אופנוע, וזה שחתך את הכבל וזה שגרר את האופנוע מבחינת החוק, הם כולם שותפים באותה מידה, כלומר החלק שלהם שווה. עם אלה שנתפסו אין בעיה אבל את השותפות של "המודיע"  קשה לנו להוכיח, אלא אם כן הם ידברו.

 

אין שום דרך להוציא את זה מהם?  משהו כמו לחץ פיזי מתון?

אין. בעבר היו שיטות חקירה שתוך שעות הייתה נפתרת הבעיה. היום לא כל כך. לא כי השוטרים פחות טובים והעבריינים יותר חכמים אלא כי יש כל מיני הגבלות ומגבלות היום. אבל לגבי כתב האישום כן. אפשר להגיש כתב אישום על האופנוע, אותי האופנוע לא מעניין, מבחינתי זה עניין סגור. מעניין אותי המידע הפנימי, מעניין הסיוע, מעניין אותי הכוונה ומעניין אותי מקרים נוספים.

 

אבל זה בדיוק מה שאני שואל, האם אתם עושים משהו כן לגלות את המודיע הזה?

כן. לא יכול להגיד לך, בשלב זה אין לנו. אני מניח שזה מידע פנימי ואני חותר כל הזמן לאתר את המכוונים אותם או אלה שמגבים אותם, כי אני מאמין שזה מתוכנו. אולי לא הביצוע אבל הכוונה.

 

איפה כל זוגות האופניים עליהם דיווח הגנב שערן תפס?

הגנב מסר שמות של חבר'ה שגנבו מר"י ושהאופניים מוחזקים אצליהם. כיוון שמדובר בבני 14 זה מועבר למיחלק הנוער. למיטב ידיעתי מיחלק הנוער ביצע חיפושים ולא מצאו אופניים התואמים את תיאור האופניים שנגנבו. יכול להיות שהם הרכיבו אופניים מחלקים, כלומר חלקים רלוונטיים ומדבקות שקשורים לזיהוי של ר"י הוחלפו. השוטרים הוכוונו לחפש מדבקה של ר"י. אבל אם הם עקרו את הכנף ואת הסבל או צבעו את זה, יש לנו בעיה להוכיח.

אני לקחתי את אותו גנב אופניים, בעדות שלו הוא מסר את השמות. על מנת לתפוס את הראייה כלומר האופניים,  הוצאו צווי חיפוש  בבתים של החשודים וכיוון שלא קיבלתי פידבק סימן שלא נמצאו האופניים. אפשר שהוא העביר את האופניים לילד נוסף או פרק אותם, או סתם זרק אותם.

 

מה האפשרויות שעומדות בחוק לתבוע את הגנבים בפיצוי על הנזקים שנגרמו לאופנוע?

יש אפשרות לתבוע תביעה אזרחית. אבל רק לאחר אישום בעבירה פלילית ורק לאחר שתוכח אשמתו על ידי השופט. אם השופט פסק דינו כאשם. רק אחרי שהורשע בדין יש אפשרות על סמך הרשעה זו לתבוע  אותו באזרחית על הנזק שנגרם. שזה סיפור יותר מארוך.

 

טוב ככה שאין לו הרבה  סיכויים לקבל פיצוי.

לא יש לו סיכוי לקבל פיצוי אם יש לו סבלנות.

 

מה העונש שמקבל הגנב שנתפס בגניבה של אופנוע? ומה דינו של גנב האופניים שנתפס?

לא הוגש נגדו כתב אישום. לא כל כך באשמת המשטרה למרות שאני אומר לך באחריות מלאה שגם אם היה נתפס עם האופניים והוא קטין, ובמקרה הזה הוא היה קטין, לא היה מוגש נגדו כתב אישום, כי הוא קטין וזאת עבירה ראשונה, והוא לא מוכר, ועוד אלף ואחת סיבות. יכול להיות שנפתח נגדו א.ת שזה אומר התניה כלומר עד הגיעו לגיל 18. לגבי גונבי האופנוע, מדובר בעבודה מסוג פשע שהעונש עליה הוא עד 7 שנות מאסר. השופט יקבע.