מס. 1398  י"ט בחשון תשס"ד  14.11.03

          תמונת נוף

שַׁחַק אָפֹר. גֶּשֶׁם-זַעַף נִתָּךְ,

סוֹחֵף וְשׁוֹטֵף וְשׁוֹקֵק,

וּבְלֵב הַשָּׂדֶה נִצָּב לוֹ פַלָּח,

נִצָּב לוֹ פַלָּח בְּלֵב הַשָּׂדֶה

וְצוֹחֵק.

לְאִטּוֹ הוּא מֵרִים אֶת פָּנָיו לַמָּרוֹם

וּמוֹשִׁיט אֶת כַּפּוֹ כִּמְבָרֵךְ.

מִשְּׂעָרוֹ הַגֶּשֶׁם יִקְלַח וְיִקְלַח,

בְּלֵב הַשָּׂדֶה נִצָּב לוֹ פַלָּח –

וּמְחַיֵךְ.

כְּאָב הַסּוֹלֵחַ לִבְנוֹ הַשּׁוֹבָב,

כְּאֵם לְתִינוֹק שֶׁבַּחֵיק –

בְּלֵב הַשָּׂדֶה פַלָּח לוֹ נִצָּב,

מַבִּיט הוּא בַּגֶּשֶׁם הַזָּב מִבְּגָדָיו

וְצוֹחֵק.

             (משה טבנקין)

משהו טוב קורה ברפת שלנו, חדשות ונצורות ועוד היד נטויה, החברים מוזמנים לראות בתנופת הבנייה ב"אחורי" הרפת. ה"תוצרת" של ה"אחוריים" האלה שעד עתה זרמה לוואדי וזיהמה את המים שלנו, אמורה בעתיד הקרוב לשנות כיוון, פרוייקט השפכים בעידוד ממשלתי קורם עור וגידים. מחמת עינא בישא לא נרחיב את הדיבור בנושאי הרחבת הרפת "שעדיין לא גמורים"  או שפשוט "עוד אין על מה לדווח" כמו שעידו אומר, אבל יש למה לצפות...

בינתיים נתרכז במה שנעשה ברפת היום, ביקשתי את הרפתנים להאיר לנו כמה נושאים חשובים בהם עוסקים והם נענו ברצון. קטעי  הביניים הממוסגרים הם זיכרונות שהעלו רפתנים ותיקים מימים של בראשית,  ולהקורא ינעם. (ירמיהו).  

כמוּ וּ וּ וּ וּ בן רפת רמת יוחנן / עזרא רון

הרפת מלווה את רמת יוחנן עוד מימיה הראשונים. מתפתחת כמו כל ענף הרפת בארץ.

מגידול זני פרות שונים עד פיתוח הזן הקיים הפריזי הישראלי.

ההתחלה הייתה בשתי רפתות סגורות שביניהן מחסן תבואות בו הכינו את התערובות לפרות ביד. לרפת היו מגיעות עגלות רתומות לצמד סוסים ופורקות ירק מהמספוא. בקצה כל רפת היה מסלול עץ עליו הסיעו הרפתנים את המריצות עמוסות הזבל שנאסף בקלשונים מאחורי הפרות.

הפרות שחזרו מהחצר או מהמרעה היו נכנסות כל אחת למקומה ונקשרות בשרשרת. הרפתנים מצויידים בכסא חליבה ודלי, היו מתיישבים לחלוב את הפרות ומקווים שהפרה לא תבעט בדלי ותשפוך  את החלב.

רפתן שסיים לחלוב שפך את החלב לכד דרך מסננת עליה היה פרוס בד מסנן. את הכדים המלאים גלגלו החוצה, משם נשאו אותם בידיים לבית הקירור. אחרי שהחלב נשפך על המצנן הוכנסו הכדים לבית הקירור עד למחרת. בבוקר הגיעה המשאית הירוקה עליה העמידו בידיים את הכדים שיוסעו ל"תנובה".

הפרים שעמדו בתאים נפרדים בקצה כל רפת הוחלפו באגודה להזרעה שתחילתה היה בגוש והמשכה באגודת "און" שפעלה בצפון הארץ.

את החליבה ביד החליפה מכונת חליבה ניידת, לימים הוקם מכון חליבה ואחריו בא המכון העכשווי שאמור להספיק לנו גם אם נגדיל את הרפת.

את האבסה מבצעים היום בעזרת טרקטור מעמיס ומערבל שגם מחלק.

כל הרפת ממוחשבת מכון החליבה, מרכז המזון, האבסה וניהול המלאים.

לצד רפת החלב הוקם ענף הבקר לבשר שרוב השנה מוצא את מזונו במרעה. הוקמה גם מפטמה לעגלים מעדר הבקר ומעדר החלב. היום הכל ענף אחד הכולל 270 חולבות, 210 עגלות, 212 עגלים לפיטום, 250 ראש בעדר הבקר. עד היום נרשמו בספר העדר הארצי 5760 פרות ועגלות שנולדו וגדלו בעדר החלב ברמה.

גודל עדר החלב מותנה במכסת החלב. מכסת החלב שלנו היום 2.831.101 ליטר לשנה נוסף לזה 110.000 ליטר מיועדים למחלבה הביתית.

בימים אלה מתבצע ברפת פרוייקט שבא לפטור את בעיית שפכי הרפת בהיקף של שלושה מליון ₪. תשתית זו פותרת את דרישות משרד איכות הסביבה גם במידה והרפת תוכפל, ואכן יש טיפול להגדלת הרפת.

את הרפתנים שתרמו מכוחם ימים ולילות לא נוכל למנות מספרם רב. נזכיר רק כמה מהראשונים: שמואל קרניאל, אהרון גלר, סלי מאיר, יצחק בלנק, יהודית שיפריס, חנה כרמון, טובה סמילנסקי, שרגא אנטלר. הבוקרים: יונתן עזריאלי, גיל קוטלר זיכרונם לברכה ועוד רבים.

כיום עומד ענף הרפת הארצי להשתנות עקב התערבות שר החקלאות והרפתנים צופים בדאגה ובתקווה שנוכל להמשיך לייצר ולהתפרנס בכבוד גם בעתיד.

הגודל כן קובע / איילת גורדון

כל שנה מתקיימים שני מכרזי בקר בתחנת המבחן ב'נווה-יער'.

יש כמה קיבוצים שמגדלים עדרי טיפוח – פרות טהורות גזע אשר מזריעים אותן מידי שנה. העגלים המשובחים נבחרים בקפידה על ידי ועדה מקצועית ועוברים למסלול של עגלי רבייה – פרים. 

העגלים- פרים נבחנים כחצי שנה בתחנה, עליות במשקל, מבנה גוף, חיסונים ובדיקת פוריות. כל הפרטים שנאספים מפורסמים בקטלוג שיוצא ביום המכרז.

במקום המכרז מוצגים העגלים בחצרות גדולות כדי שאפשר יהיה לבחון אותם מקרוב. כל פר מקבל ציון ומחיר התחלתי.

המכרז עצמו מתבצע ממש כמו בסרטים, ישנו כרוז במרכז, הקהל יושב על הטריבונות ובזה אחר זה נכנסים הפרים המצויינים במספר הקטלוגי. הכרוז מתחיל במכירה לאחר הצגת הנתונים. כל מה שנותר לעשות זה להרים את השלט, להתפלל לתחרות קלה ולנסות לזכות במה שבחרנו בעוד מועד במחיר הנמוך ביותר.

לפעמים התחרות קשה והתקציב נמוך, צריך להיות ער ולהוריד את השלט בזמן...

המכרז האחרון שהיה מתוקשר מאוד עקב הגעתם של הפרים מ"חוות השקמים", היה פוליטי משהו לטעמי, מה שלא הפריע לנו לרכוש פר לא פחות יפה משל גלעד שרון.

בגלל הצורך התמידי להשביח את העגלים אשר מגיעים בסופו של דבר למפטמה, יש צורך בתחלופה אינטנסיבית בשלוחת הפרים בעדר.

סוג הפר מאוד חשוב, ישנם פרים בשרניים, ישנם פרים שהעגלות שהם מייצרים נותנות יותר חלב. וכמו כן יש בעדר סוגים אשר מתאימים יותר ועמידים לשטחי המרעה שלנו.

כאשר שאלו אותי במכרז לפי מה אני בוחרת את הפר, אמרתי שדבר ראשון חשוב שיהיה בלי קרניים כדי שלא יפגע באחיו לחצר, חשוב שהצוואר יהיה מלא ולא שמן מדי, בעל רגליים בריאות וחזקות, בקיצור דומה מאוד לעומרי שרון שעומד בכל הקריטריונים אבל אותו לא הייתי קונה.

ישנם פרים שמגיעים למשקל של למעלה מטון.

ולחדשות: השבוע נפרדנו בצער רב מן הטרקטורון של הבקר לבשר, אשר שירת אותנו בנאמנות שנים רבות של עבודה קשה והגנה על עובדי הבקר בעונת ההמלטות.

הטרקטורון נגנב משטח הרפת בלילה שבין חמישי לשישי.

אני רוצה להזכיר לכולם שאנו בתקופת הרמדאן, יש המון "חשודים" שמסתובבים בחצר בכל שעות היום. יש חשש לגנבות בעיקר  לקראת חג הקורבן אשר יחול עוד שבועיים.

אני מאוד מבקשת מכל מי שרואה, שומע, או חושד במישהו בשטח, אל יהסס לדווח לנני או לי בכל שעה של היום. גם אם זה נראה פעוט או שולי וחסר חשיבות.     

                  &