(קטע מהשיר "תקופות השנה" – דליה רביקוביץ)

מועדים וחגים... /  אלי יבלונקה

קצת מוזר לסכם את תקופת החגים. רק התחלנו וכבר לסכם? 

אמנם נכון הוא כי תקופות החגים הן באביב והן בסתיו הן צפופות, ונדרש מאמץ רב כדי לקיים את האירועים שבלוח השנה. יחד עם זאת האם ישנם הישגים כלשהם שאינם דורשים מאמץ מיוחד? בשביל הטוב צריך לעבוד, לעבוד קשה. עבדנו, רבים מאיתנו ואלו התוצאות:

v     ערב ראש השנה כולל טקס נאה וארוחה חגיגית וערבה  כיד המלך.

v     במוצאי החג  נאספנו "לשיא עם סי היימן ישן וגם חדש".

v     רגע לפני יום הכיפורים כבשנו בגלגלי האופניים קטע ראשון מחוצה ישראל  2. ממורדות החרמון, לאורך מסלול קרבות  מלחמת יום הכיפורים, מהלך 65 ק"מ עד רמת מגשימים.

v     ערב יום הכיפורים וצום וטליתות וכל נידרי וסליחות וחתימה ...  ויתד ראשונה לסוכה במוצאי היום מלא ההוד והיראה.

v     ערב סוכות מלא כל הדשא קהל חוגגים ושוב טקס נאה כדרך הנעורים שעמלו טרחו והכינו מקישוט ועד תוכן, ושוב ארוחה מכל טוב המטבח.

וכל אותה העת מימי ראשית תשרי בקצב הולך וגובר נמשכו ההכנות והחזרות לקראת חג המים.

אכן גולת כותרת, אירוע מרשים עתיר עבודה והכנות, תיאום, אירגון, הקמה ולבסוף גם ניקיון מופתי סידור המקום והחזרתו לשגרה.

כל אחד מהאירועים והטקסים, קטן כגדול הוא תוצאה של עבודת הכנה קפדנית וממושכת תוך שילוב ותיאום של אנשים בין אם מתוך עבודתם ועיסוקם, ובין אם מרצונם הטוב ונטיית ליבם ודרכם הנדיבה להוסיף חלק בקישוט, עיצוב, או בכל דרך שתהיה ערבה לחיך, לאוזן או לעין.

לכל העושים בין אם קבל עם ובין אם בסתר איש על פי דרכו, תבואו על התודה והברכה.

להודות

להודות אפשר בשתי צורות :

להודות ב .....

הסתיו וחגיו הם זמן טוב לכך. יש לנו כמה דברים להודות בהם. זו דרך טובה להתחזק, להתגבר איש איש בינו לבין עצמו. כך נכון להתחיל מחדש, כך זה נקי ופשוט.

להודות ב . . . אין פירושו רק בעוולות ובטעויות, אלא ובעיקר בכישורים, בדברי הערך (לא הכסף), ביתרונות ובשפע הרב של האיכויות.

להודות ב ... זו דרך טובה לקרוץ ל"מובן מאליו" ואולי לנטרלו במעט.

להודות ל ....

כל מי שיש לו מה להציע, נחוץ שיהיה לו למי להציע.

התברכנו ויש ברמת יוחנן גם מאלה גם מאלה. אנשים יוצרים המביאים לידי ביטוי בדרכים שונות את תוצרתם, וגם במה להציג את התוצרת.

אם עלי להודות, אעשה כמיטב יכולתי כך שיתהוו התנאים ותיווצרנה עוד ועוד הזדמנויות בהן יעשה מי שירצה את מה שהוא אוהב ואת מה שהוא טוב בו. את הציונים ייתן כל אחד לעצמו. אחרי הכל, מי שעושה טוב, מרגיש טוב ואת שכרו יקבל.

השנה שבפתח תזמן לנו אתגרים לרוב ולאו דווקא מהסוג של מבצעי "היי הופ" ...

זו תהיה שנה בה נזדקק להרבה תעצומות נפש ואומץ רוח. נידרש למאמצים גדלים והולכים ובפחות אמצעים. נזדקק יותר אחד לשני. מילה טובה, פירגון, פשטות אנושית, רגישות, איכפתיות, תשומת לב. ייתכן ונידרש לעשות מדי פעם מבלי לחשב את המחיר .

שתהיה לכולנו שנה טובה של עבודה טובה עבור הטוב. החגים שעברו עלינו הם סימן של התחלה טובה.                                                                                       שבת שלום .

מתו"ה - מורשת תרבות והנצחה / מירי פיינשטיין

מתו"ה הוא שמו של מרכז חדש ההולך ומתהווה ברמת יוחנן והמכיל בתוכו את אתרי התרבות וההנצחה במטרה לרענן את הנעשה בתוכם ולהגביר את השימוש בהם. מתוך עניין אישי ומתוך אמונה שהתחומים הכלולים בו חשובים לחברי רמת יוחנן ותושביה, לקהילה בפעילותה התרבותית והחברתית ולתלמידי בית הספר, נעניתי לפניית הצוות המוביל של המזכירות לקבל את ניהול המרכז.

בתוך "מתו"ה" יכללו:

המכון להווי ומועד:  המכיל ספריה, ארכיון ואוספים מוזיאוניים בתחומי חגי ישראל ומועדיו, יובלות וחגים ישוביים, ותחנות במעגל חיי האדם (לידה וברית מילה, בר מצווה, נישואין, אבלות).

בית ההנצחה : אשר בו

·        ארכיון רמת יוחנן: המכיל ארכיון צילומים ממויין, ארכיון מסמכים הקשורים לתולדות הקיבוץ וכן תיקים אישיים של חברים.

·        מרכז ההנצחה: כולל חדר הנצחה ובו תיקים אישיים לכל הנפקדים מאז ראשית הקיבוץ המתעדים את קורות חייהם ודברים שנכתבו אודותם או/ו על ידם.

אתרי שביל מורשת: מסלול האתרים המסומנים שנחנך בשנת ה - 70 לקיבוץ ומייצג תחנות בקורותיו. חלקם אתרים אותנטיים וחלקם מכילים חפצים אותנטיים המספרים סיפורי מקום. (שדרת הראשונים, הסליק, מגדל המים, חצר המכונות החקלאיות, עמדה מס. 5, שביל "מול הנוף", ועוד...)

    כל אחד מהאתרים החשובים הללו מתנהל ברמת יוחנן מזה שנים רבות. אנחנו צריכים להתברך בכך שאנשים רבים וטובים השקיעו מזמנם, מרצם וכישרונם לפיתוח המוסדות הללו ושמרו על אותם נכסים בחומר וברוח. אני רואה זכות לעצמי, ולכל מי שיצטרף אלי, לקחת חלק בהמשך קיומם ובפיתוחם.   

אתרי מתו"ה על כל המצוי בהם הינם רכוש הקהילה ברמת יוחנן ומהווים נכס בעל פוטנציאל גדול לפעילות תרבותית – חברתית ואף מחקרית אשר אמור ויכול לשרת את צרכי התרבות, החינוך והחברה בתוך הקהילה ואף לשמש מרכז תרבותי איזורי.

החלטתי להיכנס לתוך המכלול מתוך מגמה לאסוף ולגבש צוות בעלי עניין ונכונות אשר יבחן מחדש את האתרים בראייה עדכנית תוך בירור והגדרת מטרות ושימושים, וכן הבאתם למודעות הציבור שהוא בעליהם.

בשלב הראשון אני רואה חובה לבחור הנהלה ציבורית למרכז אשר תגבש מטרות ודרכי פעולה. באחריותה לדאוג להפעלתו באופן נכון, לפיתוח יוזמות, לגיבוי העוסקים בפעילות בשטח ולניהול אחראי של התקציב העומד לרשותו. לצורך זה יתאימו אנשי ניהול, חינוך ותרבות.

לחלק מן האתרים נמצאים כבר אחראים, מתנדבים, אשר לקחו על עצמם טיפול ואחזקה ובהמשך ייקחו חלק בהפעלתם.

שרה'לה גינסברג – אחראית על בית ההנצחה וחדר ההנצחה.

ריפי שהם – אחראית על הסליק,

אלדה דינסטג וגאולה קרניאל  אחראיות מוזיאון מגדל המים,

עזי זבולון הוא האחראי על אתר המכונות החקלאיות ועל השביל "מול הנוף".

אין ספק שעבודה רבה באתרי מתו"ה תצטרך להיעשות על בסיס התנדבותי ואני יכולה "להבטיח" שיימצא תפקיד לכל מי שירצה לקחת חלק.

התפקידים החיוניים ביותר ברגע זה קשורים בהפעלת ארכיון הקיבוץ. אמנון קרניאל שעשה תפקיד זה במסירות ובמקצועיות במשך שנים רבות נמצא בשלבי פרישה ועדיין לא נמצא/ה לו מחליף/ה. על מנת להקל ולהתמקצע החלטנו לחלק את הארכיון לשניים: ארכיון הצילומים וארכיון המסמכים.

אני פונה בזאת לכל מי שהנושא מעניין אותו ומוכן ויכול להקצות לו מספר שעות בשבוע לפנות אלי, או אל אמנון או אל אודי פלד.

אני רואה בקהילה כולה ובהנהלת הקהילה גב לעשייה של מתו"ה ומאמינה שימצאו גם התקציבים הנאותים לשימורו ופיתוחו במסגרת ההוצאות השוטפות וההשקעות.