מס. 1376.  כ"א באייר  תשס"ג  23.5.03     

 

              ל"ג בעומר בקבלה

 

קנטרנין ושונאין זה את זה

 

טעמים רבים נאמרו כדי להסביר את חגיגת ל"ג בעומר, אולם כל אלה נאמרו על דרך הנגלה. האר"י ביאר  את חגיגת ל"ג בעומר על דרך הקבלה והסביר כי מ"ט ימי העומר הם ימי-הדין. עד יום ל"ג  הם דינים קשים, ולכן מתו כ"ד אלף תלמידי רבי עקיבא מפני שהיו קנטרנין ושונאין זה את זה, שלא היו נוהגין כבוד זה לזה, ולכן שלטה בהם מידת הדין ומתו.

כי שורש נשמתם היה נובע מן כ"ד צירופים אשר בשם "אלהים". יש כאן כ"ד פעמים אלף וזה מספר של עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא שמתו בימי מידת – הדין של ספירת העומר, עד ל"ג בעומר. מיום ל"ג בעומר ואילך פסקו למות, כי מאז נמתק הדין.

                                           

                                                      מאת הרב עובדיה הדאיה

 

 

 

    מדיוני המזכירות  /  15.5.03

 

נוכחים כל חברי המזכירות למעט יובל כהן.

 

1.       בונוס לחברים. בהמשך לאישור ההנהלה הכלכלית, החליטה המזכירות על חלוקת בונוס בסך 1,500 ₪ לחבר על פי תנאי הזכאות שלפיהם חולק הבונוס בשנה שעברה.

 

2.       גזברות. המזכירות שמעה דיווח בדבר המלצת מש"א להארכת כהונת יוחנן כגזבר בשנתיים נוספות. לבקשת דניאל יפה שהודיע על העמדת מועמדותו לתפקיד, החליטה המזכירות לדחות הדיון באסיפה בשבוע.

 

3.       מיסי מפלגות.  המזכירות תקיים דיון בנושא בישיבה הקרובה.

 

רשם – אודי.

         

                           

פְּלִיטֵי זֵיתִים

עַל אֲדָמָה זָרָה

שָׁרְשֵׁיהֶם חֲשׂוּפִים לְעֵין שֶׁמֶשׁ

כִּפְלִיטֵי חֶרֶב, נִשְׁעָנִים הַזֵּיתִים

זֶה אֶל זֶה.

 

מְיַחֲלִים בִּשְׁתִיקָה לַיּוֹם בּוֹ יָשׁוּבוּ

שָׁרְשֵׁיהֶם לַמּוֹץ לְשַׁד אֲדָמָה.

צְפוּפִים עַד מַחֲנַק

שׁוֹאֲלִים מְעַט צֵל זֶה מִזֶּה.

 

סְבִיבָם מֶרְחֲבֵי אֲדָמָה

מְחַכִּים לְנוֹטֵעַ

כְּמֵהִים לְרִשְׁרוּשׁ עָלִים

נוֹתְנֵי צֵל.

 

בְּהֶנֵּף יָד "יֵעָקֵר נָטוּעַ"

עַד יָנִיבוּ,  יֶלֶד וְעֵץ לְהַצְמִיחַ

לְעוֹבֵד אַדְמָתוֹ

הוּא מִפְעַל חַיִּים.

                              ראובן עזריאלי        15/5/03

 

 

 

       דו"ח שבועי / א. פלד

 

איתור וגידור סיכונים פיננסיים. לאחרונה "התבשרנו" בעיתונות על שני אירועים בהם נחשדים חברי קיבוץ מרכזיים במעילה בכספי הקיבוץ והחברים. זכורות לנו גם פרשיות מן העבר בהן הפסידו הקיבוצים סכומי עתק במערכות חיצוניות (פרשת "בלאס" ועוד).

בתשובה לפניות חברים מודאגים (ובצדק) אני מבקש לדווח מעט  על מה שנעשה אצלנו.

א)      המערכת הפיננסית שלנו מבוקרת באופן שוטף, כולל דוחות רבעוניים ושנתיים על ידי משרד רואי החשבון "קוסט פורר את גבאי" שהוא אחד המשרדים הגדולים בארץ.

ב)       הנהלת החשבונות שלנו מבצעת בקרה שוטפת של כל המערכת, ונושאים המחייבים בירור מובאים באופן שוטף לטיפול ממלאי התפקידים ונדונים במידת הצורך גם בפורום תיאום ניהול.

ג)        באופן קונקרטי בוצעה בדצמבר 2002 על ידי משרד רואי החשבון הנ"ל ביקורת ספציפית בנושאים הבאים:

1.       בדיקת דוחות רווח והפסד, בדיקת שלמות וחתך של הכנסות והוצאות (כולל הכנסות מעובדי חוץ, פנסיה וגמלאות ממשה"בט).

2.       החזקת תושבים וילדי חוץ.

3.       סקירת יתרות חו"ז.

4.       קופות בית (כולל תקציבים אישיים, הלוואות חברים, חיובים וזיכויים שוטפים, כרטיסי אשראי וכספומטים ועוד).

5.       תקינות רישום וניהול קופות מזומן ושקים.

6.       ביקורת מע"מ.

7.       מגזרים שונים (חקלאות, עדר הבקר, רפת החלב, ועד מקומי, מדגרה, "מבני רם").

8.       רכוש קבוע.

בדו"ח בכללותו  נמצאו מספר ליקויים שנדונו וטופלו בפורום תיאום ניהול.

ד)       לפני כשנה נוסחו בגזברות ואושרו בפורום תיאום ניהול נוהלים מפורטים לניהול קופות מט"ח והמרות מט"ח בקיבוץ.

ה)       בפברואר השנה הוצג על ידי פורום תיאום ניהול במזכירות נוהל בקרה שוטפת במימשק  גזברות – הנהלת חשבונות.

ו)         בדיון השבוע בפורום תיאום ניהול שנערך ביוזמת הגזבר, הוחלט (לאור האירוע בשפיים), לפנות לגוף חיצוני על מנת לערוך "סקר סיכונים" לאיתור וגידור פרצות אם קיימות, ולהמליץ על שיפור נוהלי בקרה כלפי פנים וכלפי חוץ במידת הנדרש.

 

עד כאן סקירת פעולות  יזומות שנעשו בתקופה האחרונה. חוץ מזה קיימת בקרה תקציבית ברמה חודשית בתקציבי הקהילה ותקציבי האגף העיסקי על בסיס נתוני הנהח"ש ובעזרת עדי כתמחירן.

קיימת בקרה מדגמית שוטפת של משרד הרכש לגבי קניות מספקים וניהול מלאים בענפים.

מש"א מנהלת מעקב חודשי ומוסרת דיווח מפורט לגבי הכנסות מעבודה והוצאות לעבודה שכירה.

בנושא הפנסיה אנו מקבלים אחת לשנה ממשרד יועצים חיצוני דו"ח עב כרס ומפורט לגבי הנכסים הפנסיונים בחתכים שונים, וממצאים הדורשים טיפול מדווחים לוועדת הפנסיה.

קיימות עוד ביקורות שונות ברמה המרכזית וקיימות ביקורות שוטפות בכל הענפים על ידי עובדיהם ומנהליהם.

 

נראה לי – וזו גם דעת גורמים חיצוניים – שיש לנו בקרות ברמה סבירה ויותר. יחד עם זאת, כאמור לעיל, החליט פורום תיאום ניהול השבוע, להזמין מגורם חיצוני עבודת עומק לחיפוש וגידור פרצות במידה שהן קיימות..

 

 

דברי ברכה  שנשא עמוס נצר מנהל פלרם באירוע  המשותף לכל עובדי פלרם, חברים ופועלים שכירים בנופש בתל אביב.

עמוס ביקש להוסיף שמתוכנן בקרוב אירוע מרכזי משותף לכל החברים לציון 40 שנה לפלרם.  

 

נופש פלר"ם  2003 / עמוס נצר

 

נשתה לחיים ונברך את פלר"ם שמלאו לה 40 שנה!

כן – לפני 40 שנה בשנת 1963 החליט קיבוץ רמת יוחנן להקים מפעל לפלסטיק.

קומץ אנשים מסור ונחוש התחיל את הייצור במבנים קטנים ואף בצריפים.

לאחר שנים ראשונות,קשות ומתסכלות של יצור מוצרי P.V.C וניסיונות שיוק בעולם, גם על ידי נסיעות ארוכות באוניות, עמד הרך הנולד על רגליו והפך לפירמה חשובה בארץ ובעולם.

 

חלפו כ- 20 שנה עד שהוחלט ובוצע, באמצע שנות ה- 80 ללדת את הבת החדשה – חברת הבת "פלטוב", ליצור מוצרי פוליקרבונט.

 

חלפו שנים מספר ותוך מאבקים סוערים בחצר הקיבוץ הוחלט בתחילת שנות ה- 90 – "יוצאים החוצה" – חייבים לייצור גם בחו"ל.

 

נרכש אז המפעל הראשון "די.פי. אל." באנגליה (לימים בבעלותנו המלאה).

לאחר כ- 4 שנים הוקם מפעל "פוליקרב" גם הוא באנגליה. שנה לאחר מכן נכנסנו לשותפות במפעל בסין ולפני כשנתיים הוקם מפעל "סנטף 2000" בארה"ב.

 

בתקופת זמן זאת הספקנו להקים מפעל בהודו עם שותף מקומי ולבצע מה שנקרה בצבא – "קידום עמדות לאחור" - להשאיר מפעל זה להודים בלבד.

נזכיר גם שני אירועים מאוד משמעותיים בחיי החברה – הנפקה הציבורית בשנת 1994 וכניסת "באייר" כשותף אסטרטגי בפלטוב בשנת 1998.

מאחורי פעולות אלו ורבות אחרות בתחומי השיווק, הפיתוח ועוד – עמדו אנשים רבים ונפלאים בארץ ובעולם.

אנשים אלו תרמו מכישוריהם, השכלתם, ניסיונם ובעיקר רצונם ועקשנותם להצלחת החברה.

 

מספר מנהלים כלליים היו לפלר"ם, אך הראש והראשון הוא היזם והמנהיג מישקי יריב זכרונו לברכה, שכיהן שנים רבות ומוצלחות בתפקידו. לאחריו לקחו את האחריות ותרמו כל אחד בדרכו – חייא אידלמן, אלי הדומי, אודי פלד ויונתן מלמד. נזכיר לטובה את חלקו של חברנו משה לקח ועוד חברים שלנו שהיו בין ראשוני המקימים.

 

והיכן אנו היום?

פלר"ם חברה רב-לאומית המונה כ- 500 עובדים ומוכרת מעל 120 מליון דולר שהם כ- 600 מיליוני שקל חדש.

מכירות אלו ממקמות את פלר"ם בין 70 החברות הגדולות בישראל וכחברה הרביעית בגודלה בתחום הפלסטיק והגומי.

 

רצינו לחגוג 40 שנה עם שותפים רבים מחו"ל, מתוך עובדי החברה ואף עם לקוחות וספקים, אבל עדיין לא בשלו התנאים לכך בישראל.

 

נשאיר זאת לחגיגות היובל כנראה, ובינתיים ברצוני להודות לכם העובדים, לכל בני המשפחות ולהתחייב בשמי ובשם כל ההנהלה שנעשה הכל באחריות, מקצועיות ויושר למען המשך הצלחת החברה..

 

יש תמורה לאגרה / ארנון אשד

 

מייל  שהתקבל מלקוח בדנבר קולורדו שמדבר בעד עצמו...

 

 

 

 

 

 

 

ראיון טלפוני שקיים  עבדכם העורך עם יעקב סוסן

 

פעמיים בשבוע, על הרחבה ליד הכניסה הדרומית לחדר האוכל (פינת העישון), חונות שתי מכוניות פרטיות שלא שייכות למאגר הרכב שלנו, שתי מכוניות שמעוררות תשומת לב. אנשים זרים באים ויוצאים עם מגשי אוכל, אורזים, טורחים, מסדרים ונעלמים כלעומת שבאו. שאלנו את יעקב מה פשר העניין והוא השיב -

 

פעמיים בשבוע אנחנו נותנים את האוכל שהותירו החברים לסעד בקריית אתא.

 

למי?

לגוף שמטפל בנזקקים. האנשים האלה באים עם כלים חד פעמיים, מקבלים את האוכל שלנו ומסדרים בכלים שלהם. הכל בהתנדבות, את המזון מעבירים למרכז או ישירות אל האנשים שזקוקים לו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מי הם המתנדבים האלה?

פעילים ופעילות מ"בני ברית"

 

איך הם הגיעו אלינו?

אפרת: היוזמה הייתה של ענת פלד שעבדה בחדר האוכל וראתה שזורקים המון אוכל כל יום, היא הציעה שנתרום את זה לאנשים

 

שאין להם מה לאכול. רחלי שעובדת במטבח הביאה לי מן מגנט כזה עם שמות האירגונים המתנדבים "שלך ובשבילך" בק. אתא.

הראשונים ברשימה היו "בני ברית". דברתי עם רחל בר-ששת המנהלת והיא באה הנה, הפננו אותם לספק הכלים החד פעמיים שאנחנו עובדים איתו. הם קנו ממנו כלים איתם הם מגיעים אלינו. כיוון שהאוכל שלנו לא כשר הם תורמים את האוכל הזה למשפחות מחבר העמים. הם באים בימי שלישי ושישי, צביקה מכין להם את האוכל שנשאר על העגלות, הם מעבירים את האוכל ארוז בכלים אישיים ישירות למשפחות. הם לא יכולים לקחת תבניות עם האוכל כי אין

להם מקום עבודה מסודר לאריזה וזה סידור טוב לשני הצדדים.

 

כמה משפחות נהנות מהסידור הזה?

 30-20 משפחות מקבלות אוכל פעמיים בשבוע.

 

וביתר ימי השבוע?

אני לא יודעת. הם מקבלים בדרך כלל מנת פחמימה ומנה עיקרית בשר או צמחוני. קיבלנו מכתב הוקרה  והם מאוד מעריכים את מה שאנחנו עושים.

 

בכל שבוע יש אותה כמות?

זה תלוי. היו כמה פעמים שהכמות ירדה, אני חושבת זה היה כשהגיע אולפן חדש, הייתה עליה בכמות הסועדים בחדר האוכל, ובעקבות זה ירידה בכמות השאריות, הם קצת דאגו. אמרנו להם שלא נתחיל לבשל באופן מיוחד יותר, אך את כל מה שנשאר ניתן להם.

 צביקה אוסף מכל יום מה שנשאר, שם בצד ובסוף מכין להם על העגלות.

בחגים אנחנו מכינים להם משהו מיוחד. זה יעקב הכניס. גפלטעפיש מצות וכו.

לשבועות  אנחנו מכינים לחברים פלטות גבינה,  אם יישאר לנו בודאי ניתן גם להם, לא נזרוק.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יעקב כמה זמן אתה כבר בתפקיד?

אני מראשון לספטמבר, בערך שמונה חודשים.

 

איך אתה מסכם את התפקיד עד כה?

בהנאה ובהרבה רצון להמשיך לשרת את הסועדים שלנו בבית ובחוץ. אני יכול להגיד לצוותים שעובדים במטבח, בח"א ובכלים, אני מאוד מרוצה מכולם.

 

וההרגשה האישית?

מצויינת.

 

איזה שיפורים אתה מתכנן לעשות לנו במבט לעתיד?

במבט לעתיד, למשל שיפורים בנושא חתונות – ועדת חתונות ישבה לפני כחודש וחצי והחליטה לנסות להרים לשנות ולשפר את ההגשה התפריט והאפריטיף, המלצרות, עבודת החברים, הכל על פי דרישה של ההורים והזוג הצעיר וכמובן לפי היכולת הכספית.

 

והאוכל הכללי?

ממה שאני מתרשם ושומע  ואחרי שאני מכיר ויודע מאיפה קונים כל דבר, אני חושב שהאוכל אצלנו בהחלט ראוי, גם בנופש בת"א אמרו לי שהאוכל של ר"י יותר טוב. אני בטוח שיש מקום לשיפור. אני פתוח לכל ביקורת. מה שאנחנו יכולים משנים מיידית.

אני מנסה להקשיב לכולם. לא הכל אפשרי אבל אם מישהו רוצה מרק מיוחד או משהו אחר, אני אומר שזה לא תכנית כבקשתך אנחנו משתדלים לקלוע לטעם של הרוב. חוץ מזה אנחנו עובדים לפי תפריט. יושבים כל שבועיים ומכינים תפריט לשבועיים. לא תמיד זה מספק את כולם, לעיתים יש דברים שמתפקששים. אנחנו לומדים מאחרים, ניסינו לעשות בתקופת החורף ירקות מאודים, אנחנו עושים למשל קבב ביתי, סלטים מייצרים בעצמנו משתדלים לעשות כמה שיותר לבד, חומוס, טחינה, סחוג הכל עבודה עצמית. זה לא אומר שאין עוד דברים לשפר בכל התחומים. יש צוות טוב ויש רצון ועןבדים בהרמוניה. בסך הכל יש אווירה טובה מאוד במטבח, בחד"א בכלים ובאקונומיה.

 

יש לך מילה  לגבי עבודת חברים במטבח או בחד"א?

אני אשמח על כל חבר שיכנס. ניסיתי להכניס במבח"ם זה לא עלה יפה. אבל חבר שיכנס וירצה לעבוד יהיה תמיד לפני כל שכיר. ראוי לציין כאן את "עִברי"  שמגיע כל בוקר למטבח ותרומתו לתיפעולו היומיומי רבה מאוד. משה הלוי, יהודי יקר מטפל בירקות לפני שהם מגיעים אל הטבחים, חצילים, גזר, כרוב, כרובית, לוף, ארטישוק ומה לא, הכל מגיע נקי, חתוך ומוכן לעבודה, בהזדמנות זו בשם כל הצוות - תודה גדולה! שתמשיך איתנו עד שגם אנחנו נצא לפנסיה.  

 

מה בקשר לשיפוצים המתוכננים?

כרגע אנחנו באמת בשלב של תכנון. יש לנו תוכניות כמעט גמורות לשיפוץ השירותים,  לסדר שירותי נכים וגם את הברזיות, דיברנו על שינוי  בתאורה בלובי ובלוחות המודעות. אני מתרכז כרגע בטיפול בנושא מול הבניין, בעיקר בנושא השירותים שכבר תוקצב. אני מאוד מקווה  שכאשר ההצעה תגיע היא תהיה בתחום הסכומים שהוקצבו.

 

זה מתוקצב השנה?

זה מתוקצב כבר שלוש שנים. אני מנסה ללחוץ כי באמת כבר הגיע הזמן, המקום הזה לא נראה טוב.

יש לך עוד רעיונות חדשים?

אני צריך עוד קצת זמן ללמוד ולהכיר את הנושא בכללותו. בשיחות שהיו לי עם הנהלת הקהילה, חשבתי ללכת על זה כמקצוע. אני מכיר את עצמי ואת האהבה שלי לענף הזה. אני בטוח שאני יכול להמשיך ולשרת את החברים במקום הזה עוד הרבה זמן. היו בעבר חריקות לא נעימות עם המימסד, מחלות ילדות, עברנו את זה, אנחנו פתוחים להצעות ושינויים ומקווים שיש בציבור שביעות רצון.

*   *   *

בסוף הראיון רציתי להגיד ליעקב שאהבתו לענף המזון נראית ומורגשת בכל פינה, יכולתו להקיף את כלל העבודות מהשעות הקטנות עד המאוחרות, הימצאותו בשטח, הרצון הכן, הנכונות והפתיחות, משרים היום אווירה טובה ונעימה על כל באי ויוצאי חדר האוכל, ומי ייתן ויהיה לו הכוח והסבלנות להמשיך כך להנאת כולנו.

זה בעצם בקיצור מה שרציתי להגיד לו, אבל איכשהו סגרנו את הטלפון ולא אמרתי, אז הנה, אני אומר את זה עכשיו, כי לכל הדעות יעקב הוא משקיען מקצועי..