מס. 1370  כ"ד  באדר ב'   תשס"ג  28.3.03

על מצב הגשמים / אמנון קרניאל

בדרך כלל אני נוהג, כמו שנהג יעקב יניב לפני, לכתוב סיכום חצי-עונתי בסוף דצמבר או ינואר – מה שלא עשיתי השנה.

ראשית אני רוצה להסב תשומת לבכם לדף החודשי התלוי על הלוח. בנוסף לרישום היומי יש בו נתונים משנים קודמות לידיעה ולהשוואה. בצד שמאל של הדף, למעלה, יש ריכוז הגשמים החודשי עד לחודש הנוכחי. באמצע אפשר לראות את כמות הגשם החודשי (לחודש הנוכחי) מכסימום, מינימום, ומספר ימי הגשם בכל שנות הרישום.

למטה יש טבלה עם כמויות הגשם בשנים האחרונות (בינתיים 7 שנים). כך שלא צריך לחשב חישובים ולזכור בעל פה. העיקר רשום.

שנת תשס"ג נחשבת לשנה גשומה. עד סוף דצמבר כבר נרשמו 302 מ"מ..

בינואר 134 ובפברואר 233 מ"מ. כך שבפברואר כבר עברנו את הממוצע הרב שנתי (555 מ"מ) והגענו ל – 659 מ"מ.

היו כבר שנים כאלו אבל אם הגשם אינו מרוכז ואינו יורד דווקא בצפון – הכנרת אינה מתמלאת. השנה גם כמות הגשם וגם עוצמתו עשויים להביא את הכנרת קרוב לקו העליון. גם הגשם באיזורנו הביא לזרימה יפה בנחלים ולמילוי מאגרי המים.

עבודות הניקוז שנעשו באחרונה מורידות בהרבה את הסכנה שהשדות יהיו מוצפים לתקופה ארוכה.

אפשר לצפות שעד סוף מרץ נגיע ל - 800 מ"מ, מה שיביא את גשמי השנה קרוב לשיא – 979 מ"מ בשנת תשנ"ב  (1992-3) .

בס"ה במשך למעלה מ- 70 שנה נרשמו רק 3 שנים עם למעלה מ- 800 מ"מ.

ונקווה לשנה טובה.

שבת שלום.

   הנה גשם גשם בא...

מה חדש בגד"ש ראיון טלפוני "רטוב" עם עמרי רימון

עמרי, מה קורה היום בגד"ש?

בגד"ש עכשיו המצב לא ברור.

למה?

כי יורד כבר יותר מדי גשם ואנחנו נכנסים לתקופה שצריך לשתול אבטיחים ועגבניות. יש לנו שתילים במשתלות שכבר מוכנים, כשני מליון עגבניות וכחצי מליון אבטיחים, ואנחנו לא יכולים להתקרב לשדות.

אז מה עושים?

כרגע לא הרבה. יש עובדים בחופש. את השיפוצים של הכלים כבר עשינו ומקווים שכמה שיותר מהר יפסקו הגשמים ויתחיל להתחמם  כך שנוכל להיכנס לשטח.

המאגרים מלאים?

המאגרים מלאים מלפני חודשיים וחצי.

זה ישפיע על מחירי המים?

אין השפעה. יש גזרות חדשות של משרד האוצר. זה עוד לא יצא לפירסום אבל המחירים יעלו.

מה תעשו אם ימשך הגשם?

אין לנו מה לעשות. אלא לשבת ולחכות. יש שטחים שניזוקו ומקווים שנקבל פיצוי על נזקי טבע בחברות שאנחנו עושים אצלן את הביטוח.

ניזוקו מאיזו בחינה?

שטחים הוצפו מים מתעלות שעלו על גדותיהן. שדות שכבר נזרעו לא משתלם להמשיך עם הגידולים. למשל  שדה אחד שזרענו 350 דונם חימצה.

אז מה עושים?

מבקשים קרן נזקי טבע הם באים ומעריכים את הנזק.

תוכניות המזרע השתנו בגלל הגשמים?

לא. הכל אותו הדבר רק השתנה לוח הזמנים. את הכותנה נזרע שבוע שבועיים יותר מאוחר, אין מה לעשות, הבעיה זה רק השתילים.

איך הייתה חלוקת הגשמים?

לא טובה. בהתחלה  לא היה גשם, חודש נובמבר היה יבש, עכשיו יש לנו חודשיים גשם רצוף.

מבחינת ריסוסים זה מפריע?

בטח. העלנו החורף מטוסים לריסוס נגד עשבים בשטחים. אני לא זוכר שעשינו את זה בגד"ש .

האם הרטיבות הרבה בקרקע תשפיע על כמות ההשקיה בקיץ?

אנחנו נשקה בפחות מים אני  מאמין. אבל הרבה תלוי איך תהיה ההתחממות של הקרקע ומתי נוכל לזרוע. הזריעה נעשית על פי הטמפרטורה של הקרקע. לאו דווקא בתאריך מסויים.

יש סיכוי שזה יגיע למצב כזה שאתם תאחרו את תאריכי הזריעה  או השתילה?

יש בהחלט ועל  השתילים כבר שילמנו. אני מאוד מאוד מקווה שלא נצטרך להגיע למצב הזה. אבל אני בספק.

מה עושים עכשיו העובדים?

העובדים, חלק מתחממים בבתים. חלק עובדים במוסך אצלנו.

יש מספיק עובדים לשנה הבאה? - יש. עובדים לא בעיה.

איפה נקצור  את העומר השנה? - בשטח האורגאני. בבית צפון. מתחת לבית הקברות.

שדה יפה? - כן. יפה מאוד ..

תודה לכל מי שעזר לנו להפיק "אירוח ברמה" לצוות הדבּוּר של הדר; במיוחד ליעקב סוסן, ליעל קרניאל ולצוותי האבוקדו והרפת.   מאיתנו – משפחת נצר.

לובשת מדים

 שחר ברבר התגייסה השבוע לצהל, שיהיה לך שירות נעים ומועיל

.

צֹהַר הַתְּכֵלֶת

פָּנָה וְהָלַךְ הַגֶּשֶׁם

פִּנָּה מְקוֹמוֹ לָעוֹנָה הַבָּאָה.

רַגְלוֹ עוֹד תְּקוּעָה

בֵּין מַשְׁקוֹף עֲנָנִים

לְצֹהַר הַתְּכֵלֶת בְּחַלּוֹן הַשָּׁמַיִם

בַּסֶּדֶק, פָּרַץ הָאָבִיב.

אַבְקַת פִּרְחֵי חַרְדָּל צְהֻבָּה

פְּרוּשָׂה עַל הַשְּׁבִיל.

קוֹקְטֵיְל בֹּשֶׂם פְּרִיחוֹת מְשַׁכֵּר

מְסַחְרֵר אֶת רֹאשִׁי

וְכָבֵד הָאֲוִיר

מִפְּרִיחַת פַּרְדֵּסִים.

שׁוּב חוֹשְׂפוֹת הַנְּעָרוֹת קַרְסֹל וּמֹתֶן

וְחָצוּף מַבָּטָן וּמַזְמִין.

                                                          ראובן עזריאלי

                                                          23/3/03

     דו"ח שבועי / א. פלד

מקלטים. במאמץ לא קטן ובעלות משמעותית (כולל השתתפות פיקוד העורף), שודרגו המקלטים הציבוריים והם נמצאים היום ברמה סבירה.

פעולות ההכשרה כללו שינוע של "טונות" ציודים שונים, כלליים ופרטיים. אנו נמצאים (איה"ש) בשלהי המלחמה הזו וכבר מתחילים את הספירה לאחור לקראת המלחמה הבאה. חשוב לשמור את כל המקלטים ברמת מוכנות גבוהה.

חברים ומרכזי ענפים מתבקשים לא להכניס שום ציוד למקלטים ללא אישור של צור.

תביעות ב.ל. הצוות החיצוני  הבודק את הנושא נפגש עד היום עם כמאה חברים. הוכנו להגשה מעל חמישים תביעות. בינתיים עצרנו המשך הפגישות על מנת להתקדם עם התביעות.

חברים שהתבקשו לבצע בדיקות רפואיות (שמיעה וכיו'ב) או להמציא מסמכים חיצוניים, מתבקשים להיבדק בהקדם ולהמציא המסמכים, ישירות לצוות או לתא הדואר של הקהילה.

לגבי מסמכים מן המרפאה, החברים הנוגעים בדבר חתמו ויתור על סודיות רפואית והמסמכים יועברו ישירות לצוות המטפל.

תיקנון. בהמשך להחלטה עקרונית של האסיפה והמלצת מש"א, אישרה המזכירות את התחלת פעולות התיקנון.

מטרת המהלך כפי שאושר באסיפה היא:

-         ליצור בסיס מוסכם בעניין צרכי כוח-אדם (כמותי ואיכותי) הנדרש לענף.

-         להשיג חיסכון והתייעלות בעלות העבודה של חברים ושכירים.

-         למסד תיקני כוח-אדם אופטימליים בהתאם לרמת השירות הנדרשת על ידינו.

-         מהלך התיקנון והפעלים היוצאים ממנו הוא מורכב ומחייב הסכמה וגיבוי רחבים.

בניגוד למה שמקובל לחשוב, הנקודה הבעייתית היא במקרים רבים לא מספר שעות העבודה הנדרשות בענף, אלא הסכמה על רמת השירות שהיא המכתיבה את משאבי האנוש.

הוחלט לבצע "פיילוט" בענפים הבאים: מזכיר, מש"א, ריכוז משק הקהילתי (על מנת שממלאי התפקידים ילמדו את התהליך על בשרם) ענף הרכב (בהיותו עתיר שירות), ובית הסיעוד (העתיר בעבודה שכירה).

שיפוץ דירות צמודות קרקע. כזכור על פי "עיקרי השיכון" (צימצום פערים), בכוונתנו לבצע השנה שיפוץ של  6-  8 דירות.

האחראי לנושא הוא צור. בחודש הבא יתחיל הצוות להיפגש עם המועמדים לשיפוץ על פי תור הוותק. .

     במזכירות / 20.3.03

נוכחים: אודי, אתי נ., יוחנן, צור, שחר, ורד מ., דניאל פ., חנה צ., עידו.

נעדרים: יובל כ., יובל פ., אורית ב.נ.

1.      נמסר על ידי צור דיווח לגבי מצב המוּכנוּת לשעת חירום. הוחלט לקיים מסיבת פורים אלא אם צוות בהרכב: אלישע ש., אודי, צור, אלי יב. יחליט על ביטול לפי הנסיבות.

2.      נמשך הדיון בנושא תוֹשבוּת.

3.      בהשתתפות היועץ החיצוני, אילן דורון, אושרה תכנית ה"תיקנון" (על פי החלטות שכבר התקבלו) והוחלט להתחיל הפעולה בענפי הקהילה וביניהם כ"פיילוט" בענפים: מזכיר, מש"א, ריכוז משק צרכני, בית סיעוד, רכב.

רשם אודי.

אסיפה כללית

ביום שני  31.3.03 תתקיים אסיפת קיבוץ בשעה  14:00 בבית הנצחה.

על סדר היום:

1.      פסל "כפינו" – הצעת המזכירות להעביר החלטה בקלפי.

2.      גדר ושערים בשכונה הדרומית.

3.      תקנון קרן "דור לדור" לבעלי צרכים מיוחדים.

4.      פירוט תכנית ההשקעות בקהילה 2003.

   מפלר"ם / עמוס נצר

מועצת המנהלים של החברה אישרה זה עתה את הדוחו"ת הכספיים של פלר"ם לשנת 2002.

אני שמח על ההזדמנות לדווח בסמוך לכך, לבעלי המניות, על תוצאות החברה בשנה שחלפה.

מכירות החברה הסתכמו בסך של 565 מיליוני ₪, גידול של 88 מיליון ₪ (כ-% 18.5 ) לעומת השנה הקודמת. הגידול בכמויות המכירות של החברות היצרניות הסתכם בגידול של % 22 בהשוואה לשנה קודמת.

הרווח הגולמי הסתכם ב- 174 מיליון ₪ גידול של  59 מיליוני ₪ ביחס לשנה הקודמת שזהו, גידול של 6.7% .

הרווח התיפעולי הסתכם  ב- 43  מיליון ₪ גידול של 35 מיליוני ₪ לעומת השנה הקודמת שזה גידול של 415% .

הוצאות המימון נטו הסתיימו בסך של 0.9 מיליון ₪ קיטון של  כ- 7.6 מיליון ₪ לעומת השנה הקודמת.

מיסים שילמנו לא מעט, בגין הפרשה מיוחדת של כ- 3.5 מש"ח שהינה תוצאה של שומת מס סופית.

כתוצאה מכל האמור לעיל הסתכם הרווח הנקי השנה בכ- 20 מיליון ₪ גידול של כ- 10 מיליון ₪ לעומת השנה הקודמת , שמשמעותו גידול של 100%.

היתה זאת השנה הטובה ביותר של פלר"ם מאז ומעולם.

מה ניתן להסיק מכך? מה ניתן ללמוד מכך?

אני לומד שוב שהחיים  העיסקיים הם כמו גלגל ענק – פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה, אך כל עוד אתה על הגלגל אז הכל בסדר...

פלרם נאחזת חזק בגלגל והיא מהווה בתחומה חברה חזקה ומובילה.

כולנו מכירים חברות שעזבו בשנים אלו את הגלגל המסתובב והמאמצים שאנו משקיעים כיום בחברה למנוע סיכונים כאלו הולכים וגדלים.

לפלר"ם כיום 17 חברות בת(!) בעולם, השליטה והתיפעול בהן הנה מסובכת ודורשת כלים ניהוליים ומקצועיים שלא היו מוכרים לנו בעבר.

פעילות החברה ממוקדת באופן הולך וגדל בחו"ל, לקוחות וספקים אינם מגיעים ארצה ולמרות אמצעי התקשורת הטובים, הרי שנדרש מההנהלה הבכירה של האירגון להגיע לחו"ל לעיתים מזומנות ביותר.

השוק, אפשרויות ההתפתחות, ההרחבה של כשרי היצור והקשרים כמעט כולם בחו"ל ועל הנהלת החברה ופונקציונרים נוספים להגיע למקומות אלו (ולפעמים יחד), על מנת לטפל ככל הנדרש.

אחת הפעולות האחרונות שביצענו הינה קניית חברת השיווק וההפצה של "פוליגל" באנגליה.

כתוצאה מכך אנו צופים שנוכל להגדיל את השוק שלנו בהיקפים של כ – 4 מליוני דולרים כבר מהשנה הקרובה במוצר פוליקרבונט כפול דופן.

כל זאת במסגרת האיסטרטגיה שלנו לביסוס מעמדנו בשוק האנגלי.

אי אפשר שלא להזכיר כי בשנת 2002 העבירה  החברה לרמת – יוחנן העברות שוטפות בגין שכר עבודה, דמי שכירות מקרקעין, בונוס על רווחים ותמלוגים סך של קרוב ל – 30 מליוני ₪ שזה גידול של כ – 3 מליוני ₪ (!) ביחס לשנה שעברה. 

כל זאת ללא דוידנד שמיועד להיות מחולק ותשלומים בגין שירותים שוטפים שמשלמת פלרם לרמת יוחנן בעיקר לנגריה, מסגריה ומוסך.

מה אנו מתכננים לשנה זאת – שנת 2003?

העולם כבר תיכנן את השנה עבורנו...

תנאי הסחר השתנו לרעה באופן קיצוני וצפוי שנרגיש פגיעה בריווחיות. בשנה זאת בכוונתנו לבסס את ההשקעות שנעשו בעבר ולהתרכז בהתייעלות במפעל בישראל ובמפעלים ובחברות בעולם. אלו פעולות הכרחיות שיש לבצען מיידית על מנת להישאר על אותו גלגל (ראו מקודם).

למרות כך לא נשכח כי חברת פלר"ם פועלות למען השגת התמורה הטובה ביותר לבעלי מניותיה  לטווח ארוך ולכן לא נזניח פעולות איסטרטגיות בשוק, פתיחת משרדי שיווק נוספים בעולם ואף נעסוק במיתוג של החברה – נושא מעניין וחשוב בתחום השיווקי ששי מיכאל בוודאי יכתוב על כך בנפרד.

שואלים אותי מה בנוגע לציון שנת ה – 40 של לפלר"ם  ואני משיב גם כאן – בואו נראה, ראשית, איך העולם חוזר למקומו, ננצח במלחמות ונוכל אז בוודאי לקבוע את המתכונת המתאימה לחברי רמת - יוחנן ולכל הגורמים הקשורים בחברה.

ולסיום תודות לעירית  יריב שסיימה תקופה ארוכה ומוצלחת ביותר כמנהלת משאבי אנוש. נקווה שעירית תוכל להמשיך ולתרום לפלר"ם ונאחל לחני אופק שמחליפה אותה, בהצלחה.

תודות ליוסי זמיר ששב ממשימה קצרה ומפרכת בארה"ב,  של תמיכה ועזרה בתחום המקצועי – ייצורי ב"סנטף 2000". נאחל למיקי ברלינסקי (חבר אושה) שמחליפו הצלחה רבה.

ובכלל תודה והערכה לכל הצוות המעולה של פלר"ם בארץ ובחו"ל שעובד קשה וביחד לתועלת כולנו. שבת שלום.

עת להודות / אלי יבלונקה

מחמאה ופירגון באים בסדר החשיבות מייד בתום הפקה גדולה,  בדברים שפורסמו ב'ברמה' לפני שבוע ימים בחרתי להקדים ולהודות לכל מי שעומדים לעשות עבודה מצויינת בתקופת החגים שמעבר לפינה.

פורים כבר מאחורינו ונדמה כי אפשר כבר להסיר את המסכות. עת להודות כי ההכנות לפורים אופיינו באווירה מצויינת ובהשתתפות פעילה של קבוצת צעירים  נמרצים ואפשר להגיד כי התברכנו בחג ססגוני ושופע לילדים לבוגרים ולמבוגרים שבינינו.

במסיבת יום שישי הגיעו לשיאם המאמצים כדי לשוות לחדר האוכל מראה צבעוני, פסטיבלי .   dj  טוב יותר או פחות, רעש היה עד מוקדם בבוקר, פופ קורן וסוכר ומה לא?

אבל עם שוך המהומה התברר שיש לנו מתחת למסכה פרצוף לא כל כך נחמד וצריך להודות  בעליבות שבו.  ה- dj  שעשה בדיוק את מה שביקשנו ממנו ,הגיע מוקדם היה מוכן בזמן הרקיד והזיז את כולנו ,מצא את ריכבו כשצמיג אחד חתוך ומכסה מיכל הדלק חסר וכך באשמורת הבוקר ,במקום לחזור לביתו שמח וטוב לב מצא עצמו משוטט במדרכות האחוזה השְבֵעה והיגעה. הוזמן גרר שהוביל את הרכב למוסך בשפרעם בשעה 8 בבוקר של "היום שאחרי".

איזה פרצוף יש לנו שכך מתקבל כאן אדם שהזמנו להיות כאן? שלא לדבר על הנזק הכספי  הכרוך בכך כאשר אנו עושים מאמצים רבים לחסוך וליעל.

 אני מצפה שה"גיבור" יבוא ויודה.

וב- 8  בבוקר של "היום שאחרי" היה חדר האוכל עם חזות  של לכלוך בכל פינה, מראה בלתי אפשרי ללא כל רמז לסיכוי שבחצי 12 תוגש ארוחת צהריים. לצורך ניקוי וסידור המקום הוזמנו 12 תורנים.  מתוכם הגיעו 5  בלבד ואנוכי. באיחור רב מאד הצטרפו שניים נוספים.

אין לי אלא לומר דברים בוטים וחמורים על התנהגות רשלנית ועצלנית. על אחריותי להיות הרבה לפני כל אחד אחר בכל אירוע וחג וגם להיות האחרון שמכבה את האורות  בסיום האירוע וסוגר הכול לקראת האירוע הבא  בתור. העובדה שאני נמצא במקום אין משמעותה בשום פנים ואופן שעלי להיות זה שעושה את התורנות של מי שלא בא לו, ושהמובן מאליו הוא לחם חוקם.

אני לא סדרן ולא אמרגן ולא אסכים לשמש סניטר לאורח חשיבה של  "אחרי המבול"!

לחגוג ולהתהולל אין פירושו רמה נמוכה וחוסר אחריות. לא הכול הולך. ויש גבול לגסות. אשר על כן צריך להודות, להודות בפרצוף הזה שמתחת למסכה. 

   דיווח מן החדר האטום / ירמיהו

כתבנו המיוחד  לענייני אטימות מדווח מאיזורי הקרבות

איך איך איך הלכה לנו המלחמה החביבה הזו.

מה לא עשינו בשבילה, השקענו בציוד בעזרים טכניים. בנינו, קנינו, אטמנו, חפרנו, התבצרנו, חסכנו, אשמנו, בגדנו, חטאנו, והיא כאילו כלום... "יוצאת" לה עם אחרים.

מה בסך הכל ביקשנו?

טיל אחד קטן להעלאת המוראל לליכוד וחיזוק רוח "העם" לפני הגזירות הכלכליות.

ומה קיבלנו? נאדה.

חשבנו שאנחנו מרכז העולם ופתאום מסתבר לנו שבעצם לא כל כך... כל מה שנדרש מאיתנו עכשיו הוא רק לשבת בשקט ולשתוק.

לשבת בצד ולשתוק? אנחנו? למה? מה קרה? מה, נפלו על הראש?

אנחנו שאין לנו אח ורע ודוגמא לחוכמת הייעוץ ותיחכום הרעיונות על איך וכיצד נלחמים, כובשים, מדכאים, כותשים. איך מוחקים עַם ומחליפים מנהיגים בזבנג וגמרנו. ("תנו לצהל לעשות את העבודה"!)

מי כמונו מומחי הסְגרים הכְּתרים, הפיצוצים, החיסולים, מי ידמה ומי ישווה לנו בכל העולם ופתאום... שבו בשקט!!!

הייתי אומר שזה אפילו חוצפה, לדרוש משדרנינו החרוצים, מכתבינו לענייני...-יודע-כל-רזי-צפונות-סודות ומהלכי המלחמה, ומשליחינו האמיצים באיזורי הקרבות שמשליכים נפשם מנגד, קצת צניעות? קצת ענווה?

האמת היא שדווקא עכשיו, כמו להרגיז, למרות הפטפטת הבלתי נדלית הזו, "העם" מסרב להיכנס לפאניקה, מה לעשות? שְׂבע קרבות הבטחות וציפיות, פשוט מסרב.    

ומי יודע מה יילד יום, אז אני שואל אתכם  חביירים, איפה הדיסציפלינה?

מה יהיה מחר או מחרתיים אם כבר היום "העם" מסתובב בלי מסכות, וניצני השיגרה והזילזול עולים כפורחים בכל פינה?

זה נכון שלא צריך להגזים, לשרל'ה אני כבר מרשה להוריד את המסכה פעם אחת בבוקר לרחוץ שיניים ולהסתרק, ופעם אחת בערב לפני השינה.

אשר לעצמי אני עדיין לא לוקח סיכונים מיותרים, אפשר להתאפק, לא נורא, המצב לא עד כדי כך חמור שאי אפשר לוותר על כמה מותרות לא נחוצים.

מהחפירות עוד לא יצאנו, (נס לא קרה לנו, את ה-"טרי אינטש" של ישראל פייגין מ 48' לא מצאנו), גם ארונות ה"במבה" וה"ביסלי" עומדים במילואם, מים מינרלים אנחנו שותים במשורה, רק מהבקבוקים, יש סיכוי שעוד שנתיים, אם יהיה קיץ חם, נצליח לגמור את כל הכמות שרכשנו לשעת חירום, אם לא, אולי נזרים אותם למאגר דרום בשנה הבאה.

האוויר בחדר הולך ואוזל, כלל וכלל לא ברור כמה זמן עוד נוכל להחזיק מעמד, אבל "אל יאוש"! אני אומר לשרל'ה, "אל יאוש"! עוד נדע ימים טובים מאלה. אותנו לא מפחידים בטילים, "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ..." אני מנסה לעודד את רוחה כל ערב. אבל כל זמן שאורלי פלדרמאוז בוש לא תיתן הוראה מפורשת שאפשר לצאת מהאטימות אנחנו לא יוצאים.

ביני לביני אני מתפתה לחשוב לפעמים, אולי בכל זאת כדאי להציץ החוצה לראות "הכלו המים", הגזו הריחות, לראות ולוודא האם כולם עדיין כלואים או שזה רק אנחנו עם הפראנויות שלנו, אני עוד לא סגור על זה, נחכה ונראה.

בסך הכל אי אפשר להתלונן מעבירים את הזמן לא רע, יחד עם כל "העם" החזק. בצייתנות המתבקשת אנו מזפזפים בערוצי החדשות, מחוברים היטב לכל בדל שמועה וציץ מידע.

על דבר אחד אני לא מוכן לוותר, - על שולחן המלחמות הירקרק והמואר של אהוד יערי.

הוא באמת הגדול מכולם, משִכמו ומעלה. בימי חול נשמעים הסבריו המלומדים כשהוא יושב, אבל "במלחמה כמו במלחמה", עומד איתן על רגליו, הוא תופס "פוזיציה" מעל שדות הקרב, קצת שפוף מגודל האחריות המוטלת עליו, וכמו גדול מזיז גייסות ודיביזיות ושאר כלי משחית באותות ובמופתים. סופות החול ותחזיות מזג האוויר במדבר לא עומדים בדרכו אל הניצחון.

אחת אוזנו כרוייה לאוזניה, אחד פיו מדווח, אחת ידו מחזקת השלח, חיציו מתעופפים אל המטרות וה"נון צדיקים" על שולחן האור, והופ... אחד אלוהינו... אום קסר בידנו, בצרה גם כן, כוחותינו כבר בכרבלה, נאסירייה אוטוטטו... וסדאם נהרג לא נהרג, מה זה חשוב, עדיף לדווח ככה וגם להיפך לכל מקרה על מנת שלא להיות מופתע.

לפעמים קצת "מתפספס" ולא כל כך הולך לפי התוכניות, אז מה? יש  כמה חללים אמריקאים או בריטים, אז מה? יש כמה תמונות של שבויים, מסוק שנופל או פצצה חכמה שטועה, אז מה? גם העיראקים כנראה לא קוטלי קנים בלוחמה פסיכולוגית.

בינתיים "העם" החזק, מאוחד, מלוכד כמו שהוא יודע להיות בעת צרה. ממשיך להצביע ברגליו, מי שחשב שהנה הנה מגיע ה"בום" התיירותי שיציל את עונת התיירות המתה באילת או בצימרים טעה בגדול!  אחרי שישבת בחיק הטבע "העם" החזק חוזר בהמוניו מהתפוצות. מה עוד אפשר לחדש לו? שיכרון חושים של שדרנים מדושני-עונג-עצמי משדות הקרב המאדימים של בגדד לא מרשימים אותו במיוחד. מסתבר שאת המלחמה הזו אמנם  "לקחו" לו, אבל יש לו. ישתבח שמו,  מלחמות אחרות, פרטיות, תוצרת הארץ, אותן אף אחד לא ייקח לו. שבת שלום!  .

נוי דרום –תכנון, פיתוח ומהנעשה בשטח / עזי זבולון

התברכנו בחורף מרובה גשמים, האדמה כמעט וקורסת תחת נטל המים הרבים הנספגים לתוכה, הלוואי כל שנה חורף שכזה.

הרטיבות הרבה גורמת לצמיחה מאוד נמרצת של צמחי הבר למיניהם הסביונים, החרציות, החרדל והבקבוקון המקומט וכמובן החלמית ודגני הבר למיניהם, ממש חוגגים. במקומות רבים צריך להניח להם לנפשם שיחגגו ויצבעו לנו את הנוף בשלל צבעים (בעיקר צהוב).

במקומות מסויימים כדאי לכסח ולקצור כדי להשוות לשטחים מראה מטופח יותר שבו משתלבים העצים השונים ויוצרים רצף  יפהפה עם הנוף והאופק – שטח הספארי הוא כזה.

הצעידה לאורך הטיילת – תצפית לנוף ממש מהנה את הנשמה. העבודה העיקרית נכון לעכשיו היא כיסוח וקציר עשבים בחרמש ומעט מאוד ריסוס  (סביב לעצים בלבד).

אם להתייחס לפיתוח נוסף ל- 80 הדונמים של נוי דרום – התחלנו בביצוע גן סביב איזור הקרוואנים שיכלול גם שדרת אֵלות לאורך הדרך היורדת לכיוון היער הוותיק. לכל אורכה של הדרך הזו גדלות אלות שאינן גזומות וסבך של צמחים שונים מסתיר את יופיין, ע"י גיזום וניקוי של השטח, תתקבל שדרה יפיפייה מהכניסה לחוות הצופים ועד לבאר מקורות.

שטח נוסף לתיכנון וביצוע הוא צידו המזרחי של שטח הספארי. השטח מיועד בחלקו לפרוייקט לטיהור השפכים של הרפת, בשאר השטח מתוכנן בוסתן בסגנון הבוסתנים שהיו באיזור לפני קום המדינה. טראסות מאבן מקומית – כשהרכב הצמחים: צבר, שקדיות, זיתים, תאנים ותמרים.  השטח הוא בסדר גודל של כ- 5 דונם. בנוסף מתוכננים בריכת מים בשטח הספארי שתהווה מוקד משיכה הן לעופות והן לנו לתושבי רמת יוחנן.

הכוונה לבצע את הדברים בכלים שלנו וכמעט ללא הוצאות כספיות לידים זרות.

נ.ב. שבנוסף לגשם שאלוהים יוריד גם את השלום לארץ..

אמת לאמיתה / בן ציון גולן.

תנו רבנן: "האמת" אינה אלא תמונה, המשתקפת בעיני המתבונן, מן המקום בו הוא צופה. שנאמר: "  "מגנאס  את וריטטה את וינקי" - גדולה  האמת והיא תנצח. (או לא)

לכן אם ברצוננו לבחון אמיתות עלינו לצפות בהן מזוויות שונות ומגוונות.

ננתח היום את פרשת הגנרטור התכול החוסם בגופו את השביל המוביל למחסן הבגדים.

1. עומד אני מולו, מישיר ומביט ישר בלבן של הרדיאטור של הגנרטור. רואה אני אשה מבוגרת מנסה להידחק בקיר-כוך שבין הגנרטור למבנה הסמוך. לשאלתי למה להסתבך ובקיר-כוך להתחכך? עונה היא בטון מאיים "התחלתי ולכן אסיים".

התמונה המשתקפת שולחת אותי הישר לסאלח שבתי חברנו שקיבל לירה להעביר ארון,

עוד הוא מעביר ביקש לירה נוספת כתוספת. עד כאן! אמר המזכיר. הארון נשאר במרכז הכביש, וכל הקיבוץ עובר מצדדיו עובר ומחריש.

2. באה אלי חברה גיזברת, פונה אלי וכה  אומרת: גנרטור זה, מכור או שמא שכור?

שכור, זה רק זמני, אומר לה אני,  רק עד שיתפנו מעט מזומנים... שוחקת לי היא, מזומנים? הרי  יש מכל העברים. לא לא לא אומר אני, אני זקוק למזומנים מאושרים, להקצאות מדודות, ותקציבים זהירים. ושכירת גנרטור? זה לא הקצאות? אה, לא! שכירת זה "הוצאות".

אני בשוק אני המומה אני בהלם כל כך קרוב לחלם.

3. נציג החשמליה אומר לי כך, מהמקום בו אני עומד, רגע תן לי לשבת כך טוב יותר חושבת.

מהמקום בו אני יושב עד למחסן שעליו חושב, אין לא שביל ולא מדרכת, ולא גנרטור בשלכת. האיזור איזור תחום ושום שביל פה לא יקום.  ומדרכת, יפה בשלכת ,בה ניתן ליסע וללכת , יכולה לקום ולשוח במקום אחר טוב יותר ובטוח.

4. ונציג הבניין? עזוב אני לא בעניין.

5. נעמיק ונבחן במימד הזמן. השביל האמור ושיהיה ברור כבר סגור שנה ויותר, ואין מדבר. שנאמר: העניין בטיפול : ותוך יום יומיים שבוע שבועיים חודש חודשיים , מקסימום שנה שנתיים וזה עובר. (או לא)

6. ונציג הבניין ? עזוב אני לא בעניין. תגיד מילה, זרוק עצם, טוב הסכת ושמע:

 הכל בשליטה, הנושא מטופל , התיכנון הושלם, המכרז יצא, החוזה נחתם,

 מתחילים מחר. מה אתה רוצה יותר מזה?

 אני כבר לא  רוצה כלום אני רוצה רק שקט ושקט עכשיו..        

פורצה גליציה

או בעברית צחה : קדימה צאצאי הגליצייאנרים …

בשבוע הקודם התפרסמה בין צאצאי הגליציאנרים הזמנה מוקדמת להשתתף בטיול "שורשים" במחוזות ילדותם של מייסדי הקיבוץ וחבריהם, בחודש יולי.

החלטנו לפרסם את התכנית לידיעת כל המעוניינים, בלי הבדל מוצא, מין, גיל וכדומה, ולאפשר לרבים להשתתף/להצטרף.

להלן בסיס התכנית:  טיסה לוורשה בירת פולניה, ומסע בן 8-9 ימים דרך לובלין, רדום, זמושץ, בוצ'אץ', פשמישל,לבוב, ז'יטומיר  (ועוד עיירות וערים רבות בדרך),עד קייב בירת אוקראינה, ממנה נמריא הביתה.

במסלול  יש גמישות מסויימת לביקור בערים סמוכות וגם התכנית היומית פתוחה במידה מוגבלת, בעיקר אם רוב המשתתפים יהיו "משלנו" .

(גם לא תיערך בחינה בפולנית או יידיש, למי שירצה להשתתף).

המחיר המשוער – כ- 1250$ למשתתף, או 11-12.000 ש"ח למשפחה, כולל את הוויזות היקרות, שתי ארוחות ביום, מלונות ואוטובוס צמוד, הדרכה וכדומה.

המתעניינים, והמעוניינים – נא להתקשר אל איתן שטייף או צביקה קרניאל, במהלך השבוע -שבועיים הקרובים (רצוי עד סוף מרס)..

  מטעם עובדי ענף המזון התבקשנו לפרסם את לוח תפריט

        המזון בחדר האוכל לשבועיים. בתיאבון!!!

האם הגיהנום הוא חם או קר?

קטע שהוצא מתוך ה"אינטרנט" הובא לפירסום על ידי  על ידי רון אנג'ל ותורגם עלידי יהודה טל

הקטע שלפנינו הוא שאלה אמיתית שהוצגה לסטודנטים באוניברסיטה של וושינגטון במהלך סימסטר לכימיה.

התשובה שניתנה על ידי אחד הסטודנטים הייתה כל כך מעמיקה שהמרצה שלו הרגיש צורך לחלוק אותה עם הקולגות שלו דרך האינטרנט וכך כמובן נוכל גם אנחנו  להנות ממנה:

שאלת הבונוס הייתה: האם הגיהנום הוא exothermic (מייצר חום) או endothermic  (סופג חום)?

רוב הסטודנטים נתנו תשובות הקשורות לאמונות הדתיות שלהם, כאשר הם נעזרים בחוק בויל Boyles Law) –גז מתקרר כאשר הוא מתפשט ומתחמם כאשר הוא נדחס) בניסיון להוכחת תשובותיהם.

אולם סטודנט אחד ניגש לסוגיה בצורה קצת שונה… :

"קודם כל עלינו לדעת אם המסה של הגיהנום משתנה עם הזמן. לכן אנחנו חייבים לדעת באיזה קצב הנשמות נכנסות לגיהנום ובאיזה קצב הן יוצאות.

אני חושב שאנחנו רשאים להניח שברגע שנשמה נכנסת לגיהנום היא אף פעם לא תצא משם, -

לכן אין תנועת נשמות החוצה. אשר לשאלה כמה נשמות נכנסות לגיהנום, הבה נבחן את מיגוון הדתות הקיימות בעולם. רוב הדתות קובעות שאם אתה לא שייך אליהן אתה תלך לגיהנום. ומאחר ויש יותר מדת אחת ומכיוון שבני אדם אינם שייכים ליותר מדת אחד, ניתן לצפות שכל הנשמות תלכנה לגיהנום.

בהנחה שקצב הלידות והתמותות הינו כפי שהוא הרי שניתן לצפות שמספר הנשמות יתרבה  בקצב לוגריתמי. ועכשיו, עלינו להסתכל על קצב שינוי נפח הגהינום כי  חוק בויל (Boyle's Law ) קובע שכדי שהחום והלחץ בגיהנום יישארו כפי שהם הרי שהנפח של הגיהנום חייב להתפשט באותו הקצב של התווספות הנשמות.

 כל זה אומר שאם הגיהנום מתפשט בקצב איטי יותר מקצב כניסתן של הנשמות לגיהנום, אזי החום והלחץ יגדלו עד אשר  All Hell Breaks Loose”