מס. 1369 י"ט באדר ב' תשס"ג 21.3.03
דיווח מן החדר האטום
כתבנו לענייני "אטימוּת" מדווח מהשטח
עכשיו זה כבר ברור. את גלגלי המלחמה הזו כבר אי אפשר יותר לעצור.
וגם אם נגמרו לסדאם חוסן כל הסקדים, שניים שלושה "צומודים" בטח נשארו לו. אסור לזלזל בקטנות, יש לנקוט את כל האמצעים המתבקשים מהמצב, כי אם ייפלו כמה טילים דווקא על חדר הדפסות מי יודע איך נוכל להוציא את העלון בשבוע הבא.
אז בלית ברירה אך בנחישות, שרל'ה ואני נערכים למתקפה, לאט לאט אנחנו "נאטמים" בחדר הדפסות וממשיכים לדווח לציבור בלי מורא ובלי משוא פנים, בחירוף נפש, אפשר להגיד.
את החלונות למשל, אטמו לנו כבר לפני שלוש שנים, לא חיכו שפיקוד העורף יכניס את "עמישראל" לפאניקה ביום האחרון. ניילון יש בשפע, הדבקנו וסגרנו כל חריר אוויר, ולא שהיינו צריכים להתאמץ יותר מדי, כי גם בימים כתיקונם לא נכנסת טיפת אוויר צח לחדר הזה.
על כל פנים, לשם בטחון, גם הדבקנו "צלבים" של נייר דבק על הזגוגיות שמא בכל זאת יפול עלינו משהו קונבנציונאלי.
מצרכים קנינו בשפע על אף ש"תקציב הקפה" שאודי הקציב לנו מסתכם ב-30 ₪ לחודש בלבד!!!
כשהולכים למלחמה לא מדקדקים בקוצו של שקל. פינינו את כל הארונות לשקיות ה"במבה" ומארזי בקבוקי המים, מה שלא יהיה שרל'ה התחילה לחפור תעלות מסביב להגנה היקפית, אולי נמצא בהזדמנות זו באר מים חדשה, או איזה "סליק" ישן עם רימונים לשעת אש, או בֶּזָה, או את ה טרי אינטש שהלכה לאיבוד לישראל פייגין ב 48'.
מה שלא יהיה השאלנו מאופיר את הגנרטור הקטן של ה"הגברה" למקרה של הפסקת חשמל ובמקביל הכינונו גאזיה וערכת קפה אם נאלץ לארח "פליטים" מאיזורים "מזוהמים" אחרים.
עכשיו אנחנו מוכנים. יונקים בצמא את ההוראות של אורלי וילנאי פלדרמאוז-בוש שלא משה ממסך הערוץ של פיקוד העורף. אם לא מתעמקים יותר מדי באמרי השפר שלה, אפשר לפחות לשטוף את העיניים (חמודה! לא?).
והכי חשוב לא שכחנו לבדוק את המסכות והמזרקים, הם כבר לא כל כך חדשים (התאריך פקע במלחמת המפרץ הקודמת) אבל איכשהו נסתדר.
העם צועד על קיבתו ויש לכך תוצאות מכריעות. אז כן, גם על זה חשבנו, בית השימוש ה"חדיש" שלנו די דומה לבית שימוש כימי, אם הפצצות הכימיות לא יחסלו אותנו תחילה, יש לשער שהוא יעשה את פעולתו המבורכת... בלי פירוט מיותר.
אשר למקלחות, ראיתי בטלוויזיה שעושים הכנות להתקלח, אז יש לנו שתיים. נוכל לעשות את זה ביחד ולחוד, לא נעשה מזה עניין (אם יהיו "פליטים" מאיזורים נוספים אפשר גם בשלישיות או רביעיות, כל המרבה הרי זה משובח).
משחקי חברה יש לנו במחשב, ואם נכנס ל"לחצים" מיותרים, ניקח כמה "שלוקים" או שנסניף את ה"מרגיע הלאומי" הזה, עמוס גלעד, שרק ממראהו המרגיע אפשר לחטוף שוק. אז זהו, מה עוד צריך הבנאדם???
שתתחיל כבר המלחמה המחורבנת הזו, למי יש עצבים לחכות כל כך הרבה זמן, כן לא, כן לא, אולי בשבוע הבא, אולי בחודש הבא, אולי בכלל לא, די!!! נמאס!!!!!.
רוצים כבר לחזור חזרה לדיווחי השיגרה האהובים של ביבי "אין לי" עם תקציב ההרצאות שלו בחו"ל, ומיקי (חיימוביץ') "יש לי" עם החוזה החדש מדווחים לנו על קו העוני בישראל.
בינתיים אני מלמד את שרלה איך מרכיבים את המסכה על הפנים בלי להרוס את התסרוקת, נראה שהיא מרגישה בה די נוח, גם אני כבר חמישה ימים לא מוריד אותה מהראש, כמה שהיא מסבירה לי שהמלחמה עוד בכלל לא פרצה, וגם לא קיבלנו הוראה מאורלי וילנאי פלדרמאוז-בוש לפתוח את הערכה, אני לא מאמין! אני לא פראייר!!!. מה שבטוח בטוח.
אז חברים, אם במקרה תיגמר המלחמה לפני שנחנק תודיעו לנו. אנחנו לא זזים מהמשמרת .
ב מזכירות / 14.3.03
נוכחים: אודי, ורד, חנה צ., יוחנן, אתי, יובל כ., צור, דניאל, שחר, עידו.
נעדרים: יובל פ., אורית ב.נ.
1. צוות לעידכון נוהלי קבלת החלטות. לאור אי בהירות העולה לפרקים לגבי נוהל קבלת החלטות באסיפה, קלפי, וכיו"ב, הוחלט לפנות אל שחר בר-אב, אלישע, יונתן ב.צ. בבקשה להוות צוות אד-הוק לניסוח עדכני של כל ההחלטות הקיימות בנושא. הנוסח המעודכן יובא לאישור המזכירות והאסיפה.
2. צוות לניסוח תפקיד ועדת חברה. בפגישה עם מרכז פוטנציאלי לריכוז הועדה התברר שיש חילוקי דעת והבנות שונות לגבי תפקיד הוועדה לעת הזו.
הוטל על אודי לפנות אל איציק ל. ונעמי יפה על מנת לנסח ביחד את "המנדט" של ועדת חברה
ולהביאו לאישור המזכירות והאסיפה.
3. קרן השתלמות. נדון מסמך משלים לתקנון קרן השתלמות שהוכן על ידי צוות בריכוזו של יוחנן. נוסח סופי יובא לאישור המזכירות והאסיפה. הוטל על יוחנן ושחר צור להוציא שאלון הצהרה לכל עובדי החוץ.
הוטל על צוות: עידו, (מרכז) יוחנן, שחר צור, דוד ג. (הנה"ח), לגבש הצעה לפתיחת חשבון
חובה/ זכות לכל חבר ומועמד בהנה"ח לריכוז כל נושאי ההתחשבנות בין הקיבוץ ובין החבר -
לרבות בנושא קרן השתלמות.
4. תושבים. נדחתה הצעה להרחיב את הגדרת התושבים המורשים להתגורר בקיבוץ. לאחר דיון התרשמה המזכירות שהנושא והשלכותיו רחבים ומורכבים והוחלט שלא לשנות מן ההחלטות הקיימות ולדון במקרים מיוחדים לגופם.
רשם – אודי.
ראיון "מחשמל" עם צור
רגע לפני פרוץ המלחמה יש לך איזה מסר לאזרחים? אנחנו מוכנים?
לדעתי כן ואני ממליץ לחברים להישאר רגועים .
מה הפעולות שנקטנו לקדם את פני הרעה?
הכנו את המקלטים, רכשנו ניילונים לאיטום חדרי החברים. מי שרצה קיבל ומי שלא קיבל ועדיין מעוניין יכול לגשת למחסן של אביהו ולקבל .
עודכנה מצבת איוש התפקידים לזמן המלחמה.
יש דברים שעדיין לא נעשו אך ייעשו בזמן חירום?
לגבי החינוך. עם הילדים ננהג לפי הנחיות של משרד החינוך . אם יגידו לסגור את מוסדות החינוך אז הילדים יהיו בבית ההורים.
החברים יפסיקו לעבוד?
גם כאן ננהג לפי הנחיות של הג"א אם תהיה הנחיה לסגור את מערכת החינוך זה ישבית בוודאי חלק מן ההורים!
דבר אחר. איזה פעולות מתבצעות עכשיו על הדשאים החדשים?
זה המשך של פרוייקט מאור 2000. הכנסה של כבלים מתחת לאדמה והצבת ארונות החשמל ל"גן האירועים".
ומתי יזרום שם חשמל?
החשמל אמור לזרום בשבועות הקרובים תלוי במזג האוויר .
והעמודים? והתאורה?
עמודים ותאורה זה כבר סיפור אחר.
זה הסיפור החשוב.
לזה אין לי תשובות כרגע.
יש תיכנון?
יש תיכנון ויש הקצאה של 50,000 ₪ בשביל להתחיל לגלגל את הנושא. יש כוונה לעבור לביצוע במהלך הקיץ . חשוב לציין שעלות כול פרוייקט התאורה היא כ 120 אלף ₪, לכן סיום הפרוייקט לא יהיה השנה .
מה זה הבקתה הכחולה החדשה שהולכת ומוקמת ליד בית ההנצחה?
זה חלק מפרוייקט מאור 2000, העברנו לשם את הגנרטור שהיה של ר"י. הוא אמור לספק חשמל בעת הצורך לשכונה הדרומית ולבית סיעוד.
זה משהו קבוע?
זה משהו שאמור להיות קבוע למשך שנתיים שלוש ולא מעבר לזה. אחרי שנתיים שלוש הוא אמור לרדת למטה ליד המרפאה.
אז למה בנו את זה פה? ולא בנוי ישר ליד המרפאה?
כי שם אין כרגע אפשרות להתחבר לרשת החשמל וליד בית ההנצחה יש לוח חשמל מתאים להתחברות לרשת החשמל .
יש תכנית לצבוע או לסייד מבחוץ כדי שלא יבלוט בכיעורו?
הוא צריך להיות בדיוק כמו מבנה רגיל עם טיח וצבע לבן .
ואמור לרדת משם תוך שנתיים שלוש.
מקווה שכן.
מתי הגנרטור הענקי שתקוע בדרך בין המטבח והמחסן יזוז משם?
זאת שאלה טובה!
הוא בכלל צריך לעמוד שם?
הוא עומד שם כיוון שהוא מחובר לכבלים שמגיעים עד שם. והוא ספק החשמל המרכזי ברמת יוחנן בזמן הפסקת חשמל . אני מעריך שניתן יהיה להזיז אותו תוך חודשים שלושה.
כאשר יכנס לעבודה הגנרטור הגדול שנרכש מפלרם .
אז קודם יבנו את המבנה ואחר כך יכניסו אותו?
עוד לא קיבלנו החלטה איך זה יתבצע .
זאת אומרת שתוך חודשיים שלושה יש סיכויים שתפנו לנו את המעבר?
כן. נשתדל לעשות זאת כמה שיותר מהר. .
ויהי בימי אחשוורוש...
היום כשאיראן ועיראק נמצאות (על פי בוש) בציר הרשע, קשה לדמיין ימים אחרים בהם שלט באיראן אחשוורוש אחר – מוחמאד ריזה פאהלאווי – שכּוּנה השאח, (החל מ - 1941), הוא הפריד את הדת מהמדינה, ביטל את האפלייה נגד היהודים, קיים קשרים ענפים עם מדינות המערב ובתוכן ישראל.
יועצים ישראלים בעניינים שונים (צבא, שיטות חקלאיות וכו') היו יוצאים ובאים, נפט מהמפרץ הגיע במיכליות לאילת וזרם צפונה בצינורות... עם השנים גברו המחאות נגד משטרו המושחת. בתחילת 1979 הוא אוּלץ לעזוב את איראן אחרי מהפכה הדתית מדינית שהחזירה את אירן הרבה שנים אחורה בהנהגת המנהיג המוסלמי הגולה ששב מפאריז – אייטולה חומייני.
בשנות ה - 70 היו לישראל "אינטרסים" אחדים בפינה ההיא של העולם ונוצרו בחשאי קשרים מיוחדים עם הכורדים. לקטע מהם נקשר שמו של אלישע.
אמיר סלייפר כתבנו לענייני שוּ שוּ נשלח "לברר" אצלו מה חיפשנו שם.
ללמד בני כורדיסטאן קשת...
זיכרונות מצפון עיראק רגע לפני שירעמו שם התותחים שנית
- אלישע איך הגעת לשם?
הושאלתי ע"י הצבא ל'מוסד' לסייע בעצה למרד של הכורדים שהיה בצפון עיראק. הצטרפתי אל פעילות ישראלית שהייתה שם כבר במהלך כמה שנים.
- מה חיפשה ישראל בצפון עירק?
* ריתוק כוחות עיראקים רבים ככול האפשר לחזית הפנימית. (עיראק הייתה שותפה פעילה בכל המלחמות של הערבים נגד ישראל).
* מילוט שארית בפליטה של יהדות עיראק.
* דריסת רגל מודיעינית.
אני עסקתי בנושא הראשון בלבד.
- פרס הייתה עוד תחת שלטון השאה?
כן. כל הפעילות של ישראל בעיראק וחציית הגבול התאפשרה תוך שיתוף פעולה בין אירן וישראל באותה תקופה. הפעילות הספציפית שאליה נשלחתי הייתה קשורה לאינטרסים אירנים ולא רק ישראלים.
- הפעילות התמקדה בייעוץ או שהיו אימונים שאתה העברת להם?
גם וגם, זה היה ייעוץ צבאי בעיקר, הייתי צמוד למטה המורדים לתקופה של כחודשיים.
- במהלך החודשיים אתה היית ישראלי בודד או שהייתם קבוצה?
היינו שני יועצים צבאיים שבאנו יחד, בשטח היו עוד שני שליחים רופא וחובש שהפעילו בית חולים קטן בשטח כסיוע הומניטארי לכפריים וטיפול בפצועי המלחמה.
- התלבשתם כמוהם?
כן, לבשנו בגדים כורדים מסורתיים כולל טרבּוּש ואבנט מיוחד המציין את שבט בראזני. הייתה לנו ביקתה נפרדת מחוץ לכפר והיו שבעה שומרי-ראש שגרו איתנו. היה שם פלג קטן, גרנו מעבר לפלג. לא היינו נכנסים לכפר עצמו ומהכפר לא באו אלינו.
- יצא לכם לטייל בשטח או התרכזתם רק בעבודה?
לטיולים לא יצאנו אבל העבודה עצמה חייבה תנועה בשטח. התנועה הייתה ברכיבה על סוסים ופרדות כמובן לא בכבישים כי לאורך הכבישים היה הצבא העיראקי. המורדים ישבו במקומות שרכב מנועי לא היה יכול להגיע.
- נקלעתם לקרבות ממש?
לא. היה אסור לנו להתקרב לאיזורי קרבות. היו קצת הפצצות על הכפר שלידו גרנו אבל לא רציני.
- איך היה הקשר לישראל ?
היה קשר ישיר.
- תוכל לנסות לתאר איך נראה האיזור?
איזור הררי יפהפה מוקף פסגות מכוסות שלג עולמים. עמקים צרים שופעי מים המצטרפים לנהר הזאבּ הקטן. (אחד ממקורות החידקל). יותר נמוך חורש ים תיכוני צפוף וחורשות עבותות של צפצפות פרת, הרחק הרחק בקצה האופק העמק הגדול של הנהרות שבו הערים אִירבִּיל וכִּירכּוּך.
מראה מיוחד במינו הוא נדידת השבטים בתחילת האביב, תקופה מאוד מיוחדת, כפרים שלמים אורזים ציוד ועולים מן העמקים הנמוכים אל ההרים. בשיירות אדירות מעלים על עגלות את הנשים הילדים והמִקְנֶה וכל כפר עולה אל האיזור שלו בהרים. תקופת הנדידה היא מחזה בלתי רגיל. מסע שנמשך שמונה ימים.
- מדוע לדעתך לא זכו הכורדים לעצמאות?
הכורדים הם עם עתיק, בן אלפי שנים. מעולם במהלך ההיסטוריה הם לא קיימו ישות ממלכתית. אלא חיו כחברה שיבטית.
המפה המדינית של המזרח התיכון עוצבה עם תום מלחמת העולם הראשונה, על ידי הבריטים והצרפתים, על חורבות האימפריה העותומאנית.
השיקולים הבריטים הונחו על ידי אינטרסים קולוניאלים, תנועות לאומיות באיזור, ומחוייבות היסטורית לגבי מדינות שהיו באיזור בעבר.
משלושת ההיבטים הללו יצאו הכורדים מופסדים.
- ספר על חוויות אישיות במהלך השליחות
חוויה אחת הייתה המפגש הראשון עם המולא מוסטפה בראזני ושני בניו.
זה היה בלילה הראשון שהגעתי לשטח אל הביקתה בה היינו אמורים להתגורר, הגיע המולא עצמו, דמות פטריאכלית, כבן 75 בעת ההיא, לבוש בלבוש מסורתי כששתי בנדולרות (חגורת כדורים) מוצלבות על חזהו חגוּר פגיון ואקדח, והוא מלווה בשני בניו אידריס ומסעוד. (ממש מתתיהו החשמונאי ובניו).
לאחר חילופי מתנות (מצית ענק, עשוי זהב שהענקתי לו בשם מדינת ישראל מהאפסנאות של ה'מוסד'). הוא סיפר חצי לילה את כל סיפור חייו מאז ילדותו שתורגם ע"י חברי שדיבר כורדית שוטפת.
חוויה שניה הייתה מפגש מרגש באחד המסעות שלי עם רופא וחובש ישראליים שהפעילו מרפאה בשטח, באחד הכפרים בסביבה.
כשהתקרבנו בלילה לכפר שמענו מרחוק מישהו שר את "האמיני יום יבוא טוב יהיה מבטיח לך", בעברית צחה.
להפתעתנו התברר שזה היה ערב יום העצמאות של מדינת ישראל. חגגנו אותו יחד אותו לילה.
בבית ידעו לאן שאתה נוסע?
לא. שנים רבות אחר כך זה נשאר סוד.
איך מצליחים להחזיק את זה בבטן?
אמרתי שהייתי בפרס. היו אז יחסים טובים עם פרס והרבה ישראלים ביקרו שם.
איך להערכתך תשפיע המלחמה הקרבה על האיזור והכורדים בצפון במיוחד?
אני חושש שהכורדים בצפון ימצאו את עצמם שוב קורבן של קונפליקטים בין כוחות גדולים (כמו בעבר) כשהם משלמים את המחיר, ללא כל תמורה. .
עט התרבות / אלי יבלונקה
דבר משמעותי שלמדתי להכיר במהלך העשייה בתפקיד ריכוז התרבות, הוא שאם נחוצה עזרה בעניין כלשהו טוב לבקש ממישהו עסוק, לעסוקים תמיד יש זמן לעסוק בעוד משהו קטן. מוזר לא?
אחת הסיבות לכתיבת דברים אלו היא בקשה לעזרה, העיתוי הוא כאשר רבים עסוקים בהכנות לפורים, התכונה רבה והרוח תזזית. אמנם מזג אויר הפכפך וגם רוחות המלחמה, אז לכאורה למי יש ראש בדיוק עכשיו לדברים של שאר הרוח ודיבור על חיי תרבות. ובכל זאת נכון ונבון להקדים להתעמת עם "בעיות המחר" כבר היום.
ובכן, שנה שלמה ועוד קצת לקח לי להתחיל להבין קצת מהמקופל בתוך המוסג "רכז תרבות" ואיך לנהל את תקציב התרבות, שלב חשוב בהבנה הזו היה ההכנה לקראת הגשת התקציב לשנת הפעילות הנוכחית.
תקציב זה הוא הצהרת כוונות מאד ברורה והחלטית מצד הקהילה והעומדים בראשה באשר למשקל והחשיבות שבתחום זה, למותר לציין כי התקציב ברמת יוחנן לטובת נושאי התרבות הוא גדול ומאפשר פעילות מגוונת ועשירה.
ועוד אוסיף ואז