ט"ו בשבט - בית החינוך המשותף

"גוש זבולון".

 

"לפנים נהגנו לחוג את ט"ו בשבט בבית החינוך. בני הגוש שלמדו בבית הספר בתקופה זו, זוכרים היטב את החג הזה.

את מגרש הספורט של בית הספר הפכנו לגן פורח והגבעות שמשו לנו תפאורה טבעית. פתחנו את החג ברונדו כללי בהשתתפות כל הילדים והמורים, מכתה א' עד י"ב.

על המגרש סימנו מעגלים, מעגל לכל כיתה, ובתוך המעגל רקדו לפי השיר של מתתיהו ז"ל: "כולנו, כולנו נצא לשדה". אחרי הפתיחה הזאת עברנו לצד השני אל הדשא, ובלווי הנפת דגל הלאום נטענו את עץ השנה.

ובחזרה על מגרש האירוע בלווי שירה ונגינה, רקדו ילדי הגנים מכל הגוש משחקי תנועה של החג.

הריקוד הבא, בנות מכיתות י"א, י"ב, בתוספת "הרקדניות" המבוגרות באו בתהלוכה ובידיהן עציצים עם שתילים. במקום המיועד על הבמה רקדו ריקוד ציורי לפי השיר: "כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ". בסיום, סידרו עם העציצים במסגרת מסביב לבמה. הבנות, לבשו שמלות לבנות ארוכות מקושטות בצעיפים גדולים צבעוניים. כך התקבלה תמונה צבעונית ואביבית.

אחרי שהן שמו את העציצים, רקדו את ריקוד ה"אביב" האהוב עליהן מאוד. ריקוד קליל בקצב הואלס, לפי השיר "עם השחר נשכימה".

הכיתות הבינוניות רקדו לפי השיר "צאו ליער", ריקוד עממי מעגלים-מעגלים, בסגנון החג. לסיום החג רקדו שוב במעגלים בזוגות כל הילדים עם כל המורים ופולני בראשם את הריקוד העממי "גם בעיר וגם בכפר". את הריקוד הזה בניתי כך שילדים מכיתה ב' עד יב' ירקדו אותו במשותף. הכל בהתאם לרוח הזמן בקבוץ.

המגמה הייתה להוציא את החגים מכותלי הבית אל השדה הפתוח.

אחרי החגיגה כולם התפזרו לקיבוציהם ונטעו עצים לפי התכנית".

לאה ברגשטיין-

מן הארכיון.

 

נוכחים : אבנר אחיטוב, איציק אדרי, מוטי חורש, עידו רודוי, עומרי רימון, אלה צור, דניאל יפה, עוז אלניר, שי           מיכאל.

נעדרים: לינט חורש, נתי אבן דר, ארנון אשד.

 

1.    סקירת 2009 – ניתוח ראשוני של התוצאות מראה שנה טובה בחקלאות (בכל חמשת הענפים) ובפלרם. לעומת זאת, יש ירידה גדולה של כ- 15% בהכנסות מענף "עובדי החוץ". בסיכום – שנה יותר טובה מהתחזיות של תחילת השנה, ויותר טובה משנת 2008.

 

2.    תחזית לשנת 2010 – בענפי החקלאות הצפי הוא לשנה קצת פחות טובה  מ-2009.   בפלרם קשה לחזות אך הנחת העבודה היא שההעברות לרמת יוחנן יהיו לפחות כמו ב- 2009. בענפי העסקים והיזמויות המטרה והשאיפה היא להגדלת רווחים בשיעור ניכר.

 

3.    השקעות באגף העסקי ל- 2010 – התוכנית חולקה לארבעה חלקים:

·        השקעות בענפים הפנימיים (לדוגמא: לול, נגרייה).

·        השקעות בתאגידים שהינן על חשבון רמת יוחנן (לדוגמא: אזרם, טרקטורם).

·        השקעות בתאגידים שאינן ישירות על חשבון רמת יוחנן (לדוגמא: פלרם, גד"ש).

·        השקעות בפרויקטים מיוחדים וגדולים (לדוגמא: מבנה לפלרם ליד שמיר).

 

הסעיפים בשלושת החלקים הראשונים אושרו. הסעיפים בחלק הרביעי אושרו (או יאושרו) בדיון נפרד וממצה על כל סעיף. דיון זה יכלול את דרכי המימון של כל פרויקט.

 

4.    תוכנית השקעות בקהילה – אושרה מסגרת של 16 מיליון ₪, הרבה מעבר למסגרת בשנים האחרונות. הנהלת הקהילה תדון בסעיפים לפרטיהם. צוין שגם ההוצאות השוטפות בקהילה יעלו השנה, בעיקר בשני סעיפים: לימודי צעירים והפקדות לקרן השתלמות (ביחד כמיליון וחצי ₪).

 

5.    דיון בתוכנית "מקורות ושימושים" – נסקרו עיקרי התוכנית שמאחדת את התוכניות וההחלטות של האגפים העסקיים והקהילתיים של הקיבוץ. תוכנית השימושים השנתית היא שאפתנית ורחבה במיוחד ומגיעה ל- 33 מליון ש"ח. התוכנית אושרה, כולל גרעון של 2.5 מיליון ₪. ביולי יתקיים דיון בתוכנית מעודכנת שתסתמך על עדכון של המקורות (אותם קשה לחזות בשלב זה של השנה).

 

 

הערה: לאחר אישור תוכנית הקהילה במזכירות תוצג תוכנית המשק באסיפת החברים. באסיפה תובא לאישור תוכנית "מקורות ושימושים" כללית.

רשם: אבנר.

 

 

משולחן המזכיר

בימים אלה אנו לקראת סיום חלוקת הבונוס. נשארו קצוות

(כמו – תמיד) של בעיות מיוחדות כמו, וותק, חובות, ערבויות לבנים.

 

בקרוב תונח על שולחן המזכירות הצעה למיסוד הטיפול בקשישים בפריפריה. זהו תחום שתמיד הייתה ותהיה סביבו עבודה וחשוב להסדיר את הנושא המורכב (תנאים, זכאויות, משפחה, חובות, צרכים ועוד). ניבנה פורום לגיל השלישי שמטפל ומגבש את ההצעה לתקנון נושא סיעוד הקשישים בפריפריה.

 

נהג בית. יצא דף הסבר לחברים, העיקרון: שתי הסעות ביום בסיבוב קבוע:  לקיריון – צ'ק פוסט – יגור וחזרה (10 תחנות קבועות). שעת היציאה הראשונה - 09:30  והשנייה - 13:30.

נריץ את ההסדר למשך שלושה חודשים ונבדוק את הביקושים.

מציע לנצל את ההסדר. המחירים נקבעו ע"פ מחירי השכרת מכוניות בסידור רכב. אפשרי לחזור מכל נקודה בסבב. החיוב מתבצע פעם אחת בלבד ביום ושרית יצחק זמינה בסלולארי לתיאומים שונים.

 

בימים אלו אנו מסיימים "יישור קו" בהכנסת הבנים להסדר הביטוח המושלם. הדבר מורכב בשל התנועה. נעמה בלושטיין מנצחת על המלאכה והבנים שעדיין לא סידרו את עניינם מתבקשים לפנות לנעמה.

·         לגבי מכתבים/פתקאות אנונימיים המוכנסים לתאי הדואר, הנוהג מכוער ומיותר, נא לחדול!

בתקווה שלא נצטרך לשתות מי-ים ושהגשמים לא יפסקו.

 

                                                                אליעזר גוטמן

 

 

 

 

שם האגודה                      :    קיבוץ רמת-יוחנן.

תאריך הישיבה                 :    28/01/2010

מספר חברי ועד ההנהלה   :    14

שמות המשתתפים בישיבה  :    אליעזר גוטמן, אבנר אחיטוב, איציק אדרי, נתי אבן-דר, לינט חורש, יוסי                                   זמיר,  גלעד צוקרמן, יהודית אפרת,  אלישע שלם, תלמה עזריאלי, נעמה                                             בלושטיין, רון מור,  עדנה לקח.      

חסרים                            :   אילנה קרוא.

 

על סדר היום:

 

1.    אישור המלצות צוות צמצום פערים וועדת שיכון טווח ארוך בנושא דירות החבורה. מוזמן דורון קפולניק.       

2.    הצעת ראובן עזריאלי ואחיאם שורר בעניין הצבעה בקלפי בשאלה אם רמת-יוחנן נשאר קיבוץ שיתופי או עובר למודל אחר.

(אם תבחר החלופה השיתופית, תיגנז התוכנית האחרת לחמש שנים, ויעשה מאמץ לשכלל,  לשפר ולתקן  מרכיבים שונים בשיטה השיתופית). 

3.    קיזוז חובות מהבונוס.

 

החלטות:

 

1.    דירות החבורה – מאשרים את המלצת צוות צמצום פערים וועדת שיכון לטווח ארוך. ההמלצות עוברות לאישור האסיפה.

 המלצות הצוותים:

א.       משפחה שתבקש לצאת לדירת קבע חדשה – רשאית.

ב.       משפחה שתבחר לצאת לבית חדש, תיכנס לתור הממתינים לדיור הקבע החל מ"שכונת          ערבה" (שם השכונה החדשה שתיבנה בצפון מזרח) והלאה.

ג.         הסכומים המדויקים המגיעים למשפחה לטובת שיפוץ "בחבורה" יקבעו ע"י צוות צמצום פערים.

 

2.    לאחר שמיעת החברים וקיום דיון בנושא, ביקשה המזכירות מהחברים להשהות את בקשתם ולשקול את הגשתה שנית, זאת עד למועד ישיבת המזכירות הקרובה. בשלב זה לא תגיע המלצת המזכירות (מישיבתה הקודמת) לאסיפה וכך בקשת החברים.

 

3.    המזכירות שמעה הסבר על אופן חלוקת הבונוס לגבי משפחות הנמצאות בייתרה שלילית בתקציבן ולגבי משפחות הנדרשות לכסות את חובות/הלוואות  הבנים/בנות.  המזכירות מאשרת את מדיניות כיסוי החובות/הלוואות מתוך הבונוס.

המזכירות מבקשת להזכיר כי מתן כרטיסי האשראי לבנים/בנות או האפשרות להיכנס "למינוס" בתקציבם האישי – מגובה בחתימות ההורים על ערבות לאשראי.

 

                                                                                                    רשם:

                                                                                                          אליעזר גוטמן

 

מה זה "היום הקובע"

 

היום הקובע הוא תאריך שעליו מחליט הקיבוץ.

מהיום הקובע ואילך, נושאים שיוגדרו כחלק מההחלטה על היום הקובע (ברגע שיחליט עליהם הקיבוץ), יחולו גם על אלה שנפטרו אחרי מועד היום הקובע.

מהסברו של אליעזר ב"ברמה" מספר 1665 מ-22/01/10 בעניין משמעות היום הקובע, עולה חוסר הבנה על משמעות היום הקובע.

ההחלטה על יום קובע לא מחלקת שום דבר לאף אחד.

ניקח לדוגמא את סעיף 2.א בהצעה (ר' להלן) שמגדיר את הזכויות שיכללו במסגרת היום הקובע האומר כך: "העברת זכויות בנכסי מקרקעין של הקיבוץ לחבריו לרבות דירות" (הפרטת דירות).  

אין פרוש הדבר שלאחר קבלת ההחלטה על היום הקובע הסעיף של הפרטת דירות נכנס לתוקף.

פרוש ההחלטה הוא שאם יוחלט על הפרטת דירות במועד כלשהו שלאחר ההחלטה על היום הקובע, יהיו זכאים ליהנות ממנה גם יורשי חברים שנפטרו בתקופה שבין ההחלטה על היום הקובע וההחלטה המיוחדת והנפרדת על הפרטת דירות.

ההחלטה על יום קובע עושה צדק עם חברים שתרמו רבות לקיבוץ.

כאשר הקיבוץ יחליט על הפרטת דירות, יורשיהם של אותם חברים שהלכו לעולמם ייהנו מכך.

בפועל מהפרטת דירות נהנים תמיד בעיקר היורשים.

החבר שגר בדירה שרשומה על שם הקיבוץ, לא ירגיש בשינוי מוחשי כלשהו ברגע שהדירה תהיה רשומה על שמו.

האם רצוי לקבוע את היום הקובע בתאריך שקודם למועד ההחלטה עליו ?   

התשובה לשאלה זו, על פי חוות הדעת של יועצינו המשפטיים, היא שקביעת תאריך מוקדם יכול להוביל אותנו למועד הקמת הקיבוץ, ויהיה להם קשה מאוד להגן על הקיבוץ מפני תביעות של יורשי נפטרים שהלכו לעולמם בכל מהלך שנות קיום הקיבוץ.

הנהנים מההחלטה על קביעת יום קובע היום הם יורשי החברים הותיקים והחברים הותיקים עצמם שידעו שחלק  מעמלם יינתן ליורשיהם.

החלטת המזכירות לדחות את הדיון בנושא למועד ההחלטות על שינוי אורחות החיים היא החלטה שגויה.

ההחלטה על יום קובע היא החלטה על מה יהיה באם יהיה שינוי באורחות החיים ולא החלטה על שינוי באורחות החיים, ולכן היא צריכה להיות נדונה בנפרד.

מצורף לגיליון נוסח ההצעה (לא סופי) בנושא היום הקובע. המסמך הוכן ע"י היועץ המשפטי של רמת יוחנן.

 הנושא יובא להכרעת האספה לאחר שתעשנה פעולות הסברה להבנת הנושא.

חברים שמעוניינים לקבל הבהרות מתבקשים לפנות לחתום מטה בכל עת.

                                                                     דניאל פרי.   

            

  

עודד יניב

הבה נחליט על תאריך "יום קובע"

 

באוקטובר 2009 נפגשנו, צוות שכלל את יורם יבור, דניאל פרי, עמוס נצר ועודד יניב, עם אליעזר גוטמן בתפקידו כמזכיר, ובקשנו את תמיכתו להביא למזכירות הצעת  החלטה על תאריך "יום קובע".

גוטמן נתן את הסכמתו שניפגש עם היועץ המשפטי של רמת יוחנן להכנת החומר וכך עשינו.

בינתיים התמסמס העניין לתוך "פורום להשגת  הסכמות" במהלך 2009 ולאחרונה, כידוע, הובא נוסח ההצעה (המצ"ב) למזכירות אשר פעמיים סירבה לקבל החלטה והעבירה את הנושא לצוות השינוי שעדיין לא קם. לפיכך בדעתנו להביא את ההצעה לאסיפה הכללית ולהשיג את תמיכתה להצבעה בקלפי.

 

דברי הסבר:

המניעים להחליט על תאריך "יום קובע" עכשיו הם בעיקרם שניים:

1.       ההערכה וההכרה של חברים וחברות רבים (ואנו בתוכם) שהתאמות והסדרים באורחות החיים (הנקראים "שינוי") נחוצים והכרחיים, הן בגלל שינויים שהתרחשו מחוץ לקיבוץ ובתוכו פנימה, והן מהיותם נובעים מתוך מוחותיהם וליבם של החברים. על כן גם אם יתמהמהו – בוא יבואו! אם וכאשר יבואו, כולנו רוצים להיכלל.

2.       בחינה מעשית וגם משפטית לגבי תאריך "יום קובע" מראה שאין אפשרות בקביעת התאריך "ללכת אחורה" ולקבוע מועד רטרואקטיבי, כי אם "הולכים לאחור", היכן נעצרים? שנה, שנתיים, עשר שנים, יום העלייה על הקרקע של רמת יוחנן? "היום הקובע" יכול להיות רק תאריך ההחלטה עליו בקלפי.

 

ייאמר מיד, לגבי סעיף 1 הנ"ל, שיש גם הרבה חברים שאינם שותפים לו וחושבים אחרת. זו כמובן זכותם. לכן חשוב ביותר להפנים שתאריך שנחליט עליו עכשיו הוא מותנה ויהיה תקף רק אם וכאשר יתקבלו החלטות רלבנטיות על התאמות והסדרים באורחות החיים.

כלומר, אם לא יתקבלו בעתיד הסדרים כאלו ("שינוי"), יישאר תאריך "היום הקובע" חסר משמעות ("אות  מתה").

מכאן, שגם למי שאינו רוצה בהסדרים הללו אין סיבה להתנגד לקביעת "יום קובע" כבר כעת.

מדוע להפריד את תאריך "היום הקובע" (בקיצור הי"ה) מהמועד העתידי של החלטות על הסדרים באורחות החיים ("שינוי")?

החלטה עכשיו מבטיחה, וזו מטרתה, שהחברים והחברות החיים עמנו כיום (וכמובן כל אלה שיתקבלו לחברות גם לאחר מכן) יחולו עליהם ההסדרים באורחות החיים אם וכאשר יתקבלו הסדרים כאלה.

 

כפי הנראה, הדיונים על האפשרות לעשות התאמות והסדרים באורחות החיים, מהותם וטיבם וכולל מימושם האופרטיבי, יכול שיתמשכו שנים. אם בסופו של יום יניבו פירות, מדוע ייגרע חלקם של מי שלא יגיעו (חס וחלילה) ליום ההוא? הם "יקבלו מיד קרה במקום מיד חמה". יתירה מזו, רצוי ונחוץ להקדים ולקבוע מיד את הי"ה כדי לאפשר את הדיונים הבאים עלינו (לטובה ...) במתינות, ללא לחץ זמן ומתחים מיותרים.

מצורף בזה נוסח הצעת ההחלטה (לא בהכרח סופי), כפי שהוכן ע"י עו"ד עומר כהן.

אנו עומדים לרשות כל מי שמעוניין במידע נוסף ובהבהרות.

 

 

הצעת החלטה בדבר "יום קובע"

לחלוקת נכסים

 

מבוא

במועד הבאת הצעה זו בפני החברים מוגדר ומתפקד קיבוץ רמת יוחנן כקיבוץ שיתופי. בין העקרונות המרכזיים של הקיבוץ השיתופי בולט העיקרון של בעלות הכלל בקניין, שמשמעותו המשפטית היא כי לחברי הקיבוץ אין זכויות ברכוש הקיבוץ או בהון הקיבוץ שאינו מחולק למניות. בהתאם לעיקרון זה, חבר שאעזוב את הקיבוץ או נפטר, אינו זכאי לחלק בהון או בנכסים.

הואיל ולאחרונה החל הקיבוץ לפעול לבחינת שינויים באורחות החיים, ולאור הניסיון המצטבר בנושאים אלה בתנועה הקיבוצית כולה ובקרב הקיבוץ השיתופיים שקיבלו לאחרונה שינויים מסוג זה, מוצע להקדים ולהחליט על "יום קובע" שיבטא את הציפייה של החברים הקיימים, הותיקים בעיקר, שתרומתם לבניינו של הקיבוץ אינה מוטלת בספק, להיכלל בין הזכאים לפירות התהליכים שהחלו גם אם ילכו לעולמם טרם הבשלתם.

 

לאור האמור לעיל מוצע לקבל החלטה על יום קובע "מותנה" – במובן זה שתחולתו על החברים מותנית בכך שתתקבל בעתיד החלטה לחלק נכסים/כספים לחברים באופן שונה מהותית מן ההסדרים הקיימים כיום.

 

גוף ההחלטה

1.    מועד קבלת החלטה זו בקלפי יהווה "יום קובע" המגדיר את הזכאים לקבלת זכויות בנכסי הקיבוץ, כמי שהיו חברי הקיבוץ באותו מועד וחברותם בו לא נפסקה לאחר מכן, אלא על דרך פטירה בהיותם חברי הקיבוץ.

2.    במסגרת המונח "העברת זכויות בנכסי הקיבוץ" יכללו בין השאר, אך לא רק, אלה:

א.   העברת זכויות בנכסי המקרקעין של הקיבוץ לחבריו לרבות בדירות ו/או מגרשי מגורים – מלאות או חלקיות, קנייניות או חוזית, או פדיון שוויין של זכויות אלה.

ב.   העברת או הענקת זכויות בנכסים יצרניים שבעלות הקיבוץ או בתאגיד שבבעלות או בבעלות חלקית של הקיבוץ לרבות פדיון זכויות אלה.

ג.     חלוקת כספים או פדיון נכסים אחרים של הקיבוץ וחלוקתם בין החברים שלא על בסיס שוויוני, ולרבות חלוקות רווחים תלויות וותק.

3.   זכאות החברים או יורשיהם בהקשר זה תהא אך ורק בהתאם ובכפוף להסדר מפורט שיתקבל באסיפה הכללית בנדון, אם וככל שיתקבל.

4.   זכויות מכוח ההסדר יכול שתהיינה קנייניות, חוזיות כספיות או אחרות – הכל על פי הוראות ההסדר.

5.   עד יישומו של הסדר מפורט בפועל – תישאר הבעלות, השליטה והתשואה הנובעת מנכסי הקיבוץ בידי הקיבוץ על פי החלטותיו.

6.   למען הסר ספק, מובהר כי אין באמור לעיל בכדי לחייב את הקיבוץ או חבריו לנקוט בצעדים או לקבל החלטות לצורך יצירת או העברת זכויות כאמור, והקיבוץ רשאי להימנע באופן מוחלט מנקיטת כל פעולה בהקשר זה.

7.   יורשים של חברים שנפטרו לאחר היום הקובע לא יהיו זכאים לקחת חלק בתהליכי קבלת ההחלטות או להתערב או למנוע קבלת החלטות או לאכוף קבלת החלטות בזיקה להחלטה זו.

8.   חברים שיתקבלו לקיבוץ לאחר קבלת החלטה זו ויישארו חברים בו עד מועד קבלת הסדר מפורט כאמור, יכללו גם הם בקטגוריית הזכאים אלא אם הוחלט אחרת או הוסכם עמם אחרת, טרם קבלתם.

 

 

  

שְׁתֵּי גָּדוֹת

 

דּוֹמֶה חֲבֵרִים בְּרָמַת יוֹחָנָן

לֹא הָיָה נוֹשֵׂא בּוֹ דָּנוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן,

וְעָדוֹת , מַזְכִּירוֹת, אָסֵפָה, וְסֶקֶר

גַּב וּפָנִים בּוֹ הָפְכוּ עַד אֵין חֵקֶר.

 

וְנִרְאָה עַל פָּנֵינוּ טוֹפְחוֹת הָעֻבְדּוֹת

לֹא נִתַּן לְחַבֵּר אֶת שְׁתֵּי הַגָּדוֹת,

אֵין גֶּשֶׁר אֲשֶׁר יוּכַל לַעֲמֹד 

לְעַמּוּדָיו טֶרֶם נֶחְפַּר יְסוֹד.

 

בְּזֶה הֶעָרוּץ  יְרַחֵם הַשֵּׁם

הַזֶּרֶם בִּשְׁתֵּי גְּדוֹתָיו מְכַרְסֵם,

לָכֵן חֲבֵרִים דּוֹמֶה כִּי נָחוּץ

לְהַרְחִיק מִשְּׂדוֹתֵינוּ אֶת זֶה הֶעָרוּץ.

 

לְהַעֲמִיק אֲחִיזָה בָּגַדָה הַמּוֹכֶרֶת

לְחַדֶשׁ יַמְיהָ כְּקֶדֶם בְּתוֹךְ הַמִסְגֶרֶת 

אֶפְשָׁר כַּמּוּבָן לְדַשְׁדֵּשׁ עַד אֵין סוֹף

אוֹ מִפְרָשׂ לְהָנִיף וּלְהַגִּיעַ לַחוֹף.

 

מוּטָב נַגִּיעַ חֲבֵרִים לְסוֹף הַסִּפּוּר

הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהַטִיל אֶת הַפּוּר.

 

2010\ 1\ 26  ראובן עזריאלי

 

שחר שטייף

צוות שינוי 

בשבועות האחרונים אנו דנים ודשים בהקמת צוות שינוי ועוסקים ארוכות בהליך בחירת הצוות, זאת כנראה בהנחה שהרכב הצוות הוא שיכריע מה תהינה המלצותיו. כל צד מלא חשדנות כלפי כוונותיו של הצד השני ורוצה להבטיח שיהיה לעמדה "שלו" רוב בצוות. מכך כנראה נובעת גם ההתנגדות לבחירת צוות כמקשה אחת ואנחנו מתקשים להגיע לכלל הסכמה על הרכב הצוות.

לדעתי העיסוק בהרכב הצוות הוא פרט משני בחשיבותו. כן, דרוש שיהיה בצוות ייצוג הולם של מגוון הדעות ברמת יוחנן, אבל המפתח להשגת הסכמות הוא ניהול הדיונים וקבלת ההחלטות באופן שימנע כפיה של דעת המיעוט על הרוב.

לכן הדיון שאנו צריכים לקיים, קודם שאנחנו בוחרים צוות, הוא על מנגנון הפעולה של הצוות ועל אופן ניסוח ההצעה, או ההצעות, שיביא הצוות. בהיעדר הסכמה על מנגנון הפעולה של הצוות, סופו להתפוצץ כפי שקרה בצוות השינוי של עו'ד גלעד לוי.

על מנת למנוע מצב בו רוב בצוות שמייצג את המיעוט בציבור יקבל החלטה שלא תהיה תואמת לדעת הרוב בציבור אני מציע את המנגנון הבא (בהנחה שמטרת הצוות להביע נוסח אחד וסופי להצבעה "בעד" או "נגד", ולא להביא שני נוסחים להצבעה "בעד זה" או "בעד האחר"):

א. לאישור סעיף להצעה נדרש רוב של 2/3 בין חברי הצוות.

ב. סעיף שאין לגביו רוב של 2/3 יובא לדיון והצבעה בקלפי.

ג. גם במקרה של רוב של 2/3. במידה ולפחות 1/6 מבין חברי הצוות יבקשו להביע סעיף לאישור הציבור - יובא הנושא לדיון ואישור בקלפי.

המנגנון הנ'ל מבטיח שלצורך הגעה להסכמה נדרש רוב מיוחס בצוות, ומבטיח שלמיעוט תהיה אפשרות להביא נושאים קונטרוברסליים לדיון ציבורי.

המנגנון הנ"ל גם "מבטיח" מלאכה ארוכה ומיגעת לצוות.

מן הראוי שגם הציבור וגם הצוות ידעו לקראת מה אנו הולכים. כך ייווצר אמון של הציבור במהלך (יוסרו החששות מניסיון למחטפים) וחברי הצוות יתאימו את ציפיותיהם לקראת הדיונים (תנוטרל האפשרות של סגירת "דילים").

מה שחשוב ביותר הוא שהמנגנון המוצע יאפשר לנו לחדול מוויכוחים והתנצחויות על הרכב הצוות. בין אם יהיו בצוות 12 חברים או 18 חברים. בין אם יהיה בו רוב שמייצג את המיעוט או מיעוט שמייצג את הרוב. בין אם יבחר כמקשה אחת או באופן אינדיבידואלי. המנגנון המוצע מבטיח שההצעה שהצוות יביא תהיה כזו שאפשרה לכל עמדה בכל נושא לקבל התייחסות הוגנת.

 

 

 

דו"ח מהנעשה בסלקום

סוף טוב – וכמעט הכל טוב

 

מזה מספר חודשים מתנהל בשקט, אבל באינטנסיביות, משא ומתן עם שלושת החברות הסלולאריות על מנת לערוך הסכם חדש.  בשבוע שעבר, רגע לפני סיום השנה האזרחית, הצלחנו להגיע להבנה עם חברת סלקום וחתמנו על הסכם חדש למשך שלוש שנים.

החוזה עם סלקום מקיף הרבה פרטים קטנים וצריך להבין את כל הניואנסים המשפיעים על   העלויות של כל המנויים . על מנת להגיע לתוצאה אופטימאלית, נעזרנו, כמו בחוזים קודמים,  ביועץ חיצוני שניתח את "אופי" השימוש (החיוג) של מנויי רמת יוחנן והמפעל. לדוגמא – כמה שיחות לכל מנוי ולאן, שיחות לחו"ל, שיחות מחו"ל, שיחות בתוך הרשת של הקיבוץ וכו'.  היועץ קיבל נתונים של שלושה חודשים ועל בסיס זה ייצר "מפרט" לחוזה.

יעוץ חיצוני עוזר לאפיין את המטרות אותן ניתן להשיג בהסתמך על היכרותו עם הסכמים של לקוחות אחרים שעשו חוזי תקשורת בשנים האחרונות.

 

עם נתונים אלה פנינו אל ספקי התקשורת הסלולארית (שלושת החברות הגדולות). לסיום הגיעו שתי חברות ובקו הסיום עלתה סלקום לגמר.

החוזה החדש משפר באופן משמעותי את התנאים שלנו, כמעט בכל הפרמטרים. כל אחד מהמנויים יוכל ליהנות מחיסכון משמעותי. מובן שמי שמדבר מעט ייהנה פחות והמדברים הרבה ייהנו יותר.

נושאים עיקריים מבלי להיכנס למספרים מדויקים:

·        ירידה של כ 20% בעלות למנוי עסקי.

·        עלות הודעת SMS ירדה במעל 50% והיא FIX לכלל המנויים (עסקי וקהילתי).

·        עלות MMS נקבעה נמוך.

·        מסלול עסקי כולל הטבה של 500 הודעות SMS בתוך רשת הארגון. (חיסכון גדול).

·        הטבת גיבוי "סלקום COPY" של אנשי קשר – ללא עלות למנוי העסקי.

·        מגוון מכשירים בעלויות נמוכות ביותר, ועד כמעט בחינם.

·        שליחויות עבור תיקון (212*) וקניית ציוד – ללא עלות .

·        סלקום חו"ל, שיפור רב.

 

הטבות אלו ואחרות יחסכו לרמת-יוחנן/פלרם, בהשוואה לאותם שלושה חודשים שנבדקו,   מאות אלפי שקלים  ויותר בתקופת החוזה  (3 שנים).

 

בקרוב יגיעו למשרדי מכשירים שסלקום מציעה לפי 4 דרגות שונות, במחירים מיוחדים לנו. כל אחד יוכל לראות ולבחור לעצמו את המכשיר המתאים. בהמשך יתקיים "ערב ספקים" בו מספר ספקים יציגו למעוניינים מכשירים אחרים. המעוניינים יוכלו באותו ערב להחליף לדגם שירצו בו יותר (סעיף זה מתייחס לחברים המשלמים בעצמם – לא כולל פלרם והתחום העסקי ברמת יוחנן: ענפים וועדות)

-         אנחנו ממליצים לכולם לבצע שדרוג למכשירים חדשים. (הישנים נאספים ומוחזרים לסלקום).

-         בעת השדרוג,  בתחילת החוזה, נהנה מהטבות ייחודיות לרכישה שלא יהיו בהמשך.

-         אנחנו לא ממליצים לבצע שדרוגים במהלך החוזה.

בהמשך יפורסם מועד "היום הגדול" שבו יחולקו המכשירים לציבור.

 

המהלך הגיע לסיום המוצלח הודות למאמצים המשותפים שהושקעו.

- תודה מיוחדת לאיתי ליכט, וכן לאייל ברבר על הסגירה המשותפת .

-         החל מה- 27/1/2010 יכנס ההסכם החדש לתוקפו.

השתמשנו ביועץ החיצוני גם על מנת להתאים לכל מנוי את התוכנית המתאימה ביותר עבורו,

בחירה זאת הועברה לסלקום ותופעל עם תחילת ההסכם החדש.

אנחנו ממליצים למנויים לבדוק עם קבלת החשבונית החדשה, לאחר החודש הראשון, אם התוכנית מתאימה או אם יש צורך בשינויים. אפשר להתייעץ עמנו בנושא.

 

בברכה, חגי לקח.

 

 

אודי פלד

יש ריח של תינוק בקצה המנהרה

(פילוסופיה בגרוש)

 

זה היה ביום שישי לפנות ערב. למרגלות הכרמל כבר פרפרה השמש פרפורים אחרונים בין גלי הים והקיבוץ כולו היה מוצף באפלולית סגלגלה ובדומייה רכה של דקה לפני כניסת השבת. נכנסתי לחדרו של מוטקה שכני בשליחות של "אוי נגמר לנו! לך תבקש מהשכנים שלושה תפוחי אדמה ובצל גדול אחד". מוטקה ישב בתחתונים וגופיה בפינת האוכל. על השולחן עמד "סלקל". בתוכו שכב הנכד הראשון והתבונן בסבא הטרי בעיני תכלת ענקיות וצחקניות. רדיאטור בן חמש צלעות הציף את המטבחון בחום נעים. על שידה קטנה עמד פטפון, אותו מכשיר מוזיאוני, עליו הסתובב תקליט בקליט ישן ממנו בקעה, בטון מוחלש על מנת שלא להעיר את האישה שעדיין לא סיימה את הסיאסטה, האודה לשמחה מתוך התשיעית של בטהובן. "הילדים נסעו" הסביר מוטקה כמתנצל, "רבקה הלכה לנוח קצת ואותי השאירו עם התינוק". פרצופם של מוטקה ושל הנכד שהופקר למשמורתו היו מרוחים בשוקולד חם אותו הכינה רבקה כמעטפת לעוגת השבת, ושאותו שלה עכשיו מוטקה בניגוב האצבע המורה מתוך קדירת חרס קטנה. הנכד צחקק בהנאה עת מרח מוטקה עוד וויש חום כהה על שפתיו המתוקות. התמונה כולה הקרינה שפעה חריגה של עונג ביתי צרוף בשלוות עולמים. מוטקה הוציא מהמזווה ונתן לי את מבוקשי. הודיתי לו ויצאתי.

 

ממש נדהמתי לשמוע, על רחבת חדר-האוכל, לאחר קבלת השבת, ש"לקחו את מוטקה לבית חולים בניידת טיפול נמרץ – היה לו התקף לב". אחר-כך התברר שהיה למוטקה מזל גדול. הוא כבר שכב על הרצפה במצב של "מוות קליני" כאשר הגיע הניידת. ברגע האחרון, עם כמה מכות חשמל והנשמה מלאכותית, הצליחו להחזיר אותו לחיים.

 

כעבור יומיים נסעתי לבקר את מוטקה בבית-החולים. כפי שמקובל לעשות בנסיבות כאלה, פטפטנו קצת על מהות החיים ותכליתם. חשבתי שהנה נפלה בידי הזדמנות נדירה לברר עניין של חיים ומוות מכלי ראשון. "תגיד לי מוטקה", הסתקרנתי, "הרי אומרים שכבר היית פגר קליני. אז מה באמת קורה לאנשים במצב כזה? זאת אומרת לאנשים שכבר היו 'שם', בעולם הבא, והצליחו לחזור לכאן. אתה יודע ... כל הסיפורים האלה על המנהרה והאור הגדול שבקצה, והתחושה הנפלאה הזו של שלוות נצח ...".

מוטקה כיווץ את מצחו, שתק דקה ארוכה ואחר לאט מילים: "...כן ... אני באמת זוכר משהו ...היה שם מין חום רך ונעים שכזה, ברקע התנגנה איזו מנגינה שמימית ... אני זוכר שחשתי מתיקות בפי, טעם גן עדן". מוטקה עצם את עיניו בריכוז גדול: "... והיה שם עוד משהו ..." אמר מבלי לפקוח את עיניו, "משהו שנתן לי מהלומה על הנשמה ומלא את ליבי בגודש עצום של רוך ואהבה ... אבל מה לעזאזל זה היה ... או ...כן ... נדמה לי שזה היה ריח של תינוק".   

 

 

 

הודעה בנושאי מחסן תרבות

 

מחסן תרבות וציודו נמצא באחריות דרור שמעוני. הפעלתו מתבצעת רק בשעות אחה"צ. מכיוון שעיקר פעילותו של דרור שמעוני בימים אלה היא שמירת שער בלילה כתחליף לעבודה שכירה, החברים מתבקשים לפנות לדרור רק אחרי 14:00, כך שתתאפשר לו מנוחה סבירה.

חברים הלוקחים ציוד חייבים לדאוג להחזרתו בשלמות ובתיאום עם דרור.

 

שבת שלום, איציק אדרי

ממש"א

הצוות לבחירת מנהל כלכלי וגזבר התחיל את עבודתו.

חברים הרוצים להגיש את מועמדותם לאחד התפקידים הנ"ל או להציע מועמד/ים מתאימים

מתבקשים להעביר בדחיפות את הצעותיהם ללינט במייל lynette2@kry.co.il  או לתא הדואר של מש"א.

תודה, לינט.

לבשה מדים...

עדי לקח  התגייסה לצהל.

מאחלים לה שירות מועיל ונעים.